Sections
אות-קה
משיבת נפש - Meshivas Nefesh
הָעִקָּר הוּא הָאֱמֶת כִּי בְּוַדַּאי אִם יִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בְּוַדַּאי יַחְתּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת, כִּי אַף עַל פִּי כֵן מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ, וְסוֹף כָּל סוֹף יִהְיֶה מֻכְרָח לְהִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי עֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים, עַל כֵּן הֲלא טוֹב לוֹ שֶׁיָּשׁוּב מִיָּד. כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כַּמְבאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְעָמִים, כִּי כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיֵּאוּשִׁים שֶׁל הָעוֹלָם הוּא רַק מֵחֲמַת הָרִחוּק מֵאֱמֶת שֶׁמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לָשׁוּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ, שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר עֲדַיִן לָשׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַשֶּׁקֶר, כִּי הוּא מְבַקֵּשׁ לְעַצְמוֹ עֲלִילָה לִפְטר עַצְמוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּל אָדָם בְּטִבְעוֹ יֵשׁ לוֹ רַע הַמּוֹנְעוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְצָרִיךְ לִסְבּל צַעַר וִיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת לְשַׁבֵּר זֶה הָרָע, וְעַל כֵּן הוּא מְבַקֵּשׁ בְּכָל פַּעַם לִפְרשׁ עַצְמוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת הָרָע שֶׁבְּטִבְעוֹ אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אוֹי לוֹ מִיִּצְרוֹ אוֹי לוֹ מִיּוֹצְרוֹ, כִּי אֵימַת הַדִּין עָלָיו, מַה יַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה. אַךְ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמַּתְחִיל כַּמָּה פְּעָמִים לִמְשׁךְ עַצְמוֹ קְצָת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמד בְּשׁוּם נִסָּיוֹן קַל, אֲזַי מוֹצֵא לְעַצְמוֹ תֵּרוּץ לוֹמַר, מָה אֶעֱשֶׂה, בֶּאֱמֶת הָיִיתִי רוֹצֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל יִצְרִי מִתְגַּבֵּר עָלַי בְּכָל פַּעַם וּמַה כּחִי כִּי אֲיַחֵל עוֹד, כִּי כְּבָר נִתְפַּסְתִּי בְּגָלוּת גָּדוֹל עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָשׁוּב עוֹד חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל זֶה הוּא פִּתּוּי הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסָּתַת הַבַּעַל דָּבָר מֵעצֶם הָרָע שֶׁבְּטִבְעוֹ שֶׁרוֹצֶה לִפְטר עַצְמוֹ וְלִפְרשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי דְּחִיָּה וְטָעוּת זֶה. וּבֶאֱמֶת הוּא מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ, כִּי אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֵר שָׁם כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן. וּבְוַדַּאי יִהְיֶה מֻכְרָח לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלא יְוַתְּרוּ לוֹ דָּבָר אֶחָד, וְאִם יֵשׁ לוֹ רַק דַּעַת כָּל שֶׁהוּא רָאוּי לוֹ לִבְלִי לְהַנִּיחַ לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ כְּלָל וְאֵיךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ לַחֲתּר וּלְבַקֵּשׁ הַצָּלָה וּמָנוֹס מֵעִמְקֵי שְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו. וְאִם הוּא רוֹאֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא חוֹתֵר יָמִים וְשָׁנִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַעֲדַיִן לא שָׁב מִטָּעוּתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל מְאד וְיאחֵז בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ עַקְשָׁנוּת, כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אֲחֵר, וְיִתְלֶה עֵינָיו לַמָּרוֹם תָּמִיד אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים מִמַּה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְהִנָּצֵל כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ וְרָאוּי לְהָאָדָם הַבַּר דַּעַת שֶׁיִּהְיֶה מְרֻצֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ אִם לא יִפְעוֹל בְּכָל טָרְחוֹ וִיגִיעָתוֹ שֶׁמִּתְיַגֵּעַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְאֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדוֹ בִּשְׁלֵמוּת, רַק שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים לְהִנָּצֵל פַּעַם אַחַת בְּכָל יְמֵי חַיָּיו מִפְּגָם אֶחָד מֵעֲבֵרָה אַחַת אוֹ מֵהִרְהוּר וְתַאֲוָה אַחַת וְכַיּוֹצֵא, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה עַל יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ וְהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ וְכוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ עֲבֵרָה אַחַת פְּחוּתָה מֵחֶשְׁבּוֹן עֲווֹנוֹתָיו מֵאֲשֶׁר הָיָה לוֹ אִם לא הָיָה חוֹתֵר וּמִתְפַּלֵּל לְהִנָּצֵל מֵהֶם, גַּם זֶה דַּי לוֹ. כִּי סוֹף כָּל סוֹף לא יִהְיֶה נִשְׁאָר מִכָּל עָמָל וִיגִיעַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם מַה שֶּׁזָּכָה לִפְעָמִים לְהִנָּצֵל מֵרַע וַעֲבֵרוֹת וְלַחֲטף לִפְעָמִים אֵיזֶה מִצְווֹת וְדָבָר טוֹב. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, עַד הֵיכָן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלא יַנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן לְעוֹלָם. וְהָעִקָּר הוּא הָאֱמֶת, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ וּמִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת שֶׁלּא יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ הַנִּצְחִי, בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא כִּי אֱמֶת ה לְעוֹלָם (הִלְכוֹת שְׁלוּחִין הֲלָכָה ג)
The essential matter is truth — for if one gazes upon the truth in truth, he will surely dig toward Hashem until he returns to Him in truth. For after all — what will become of him in the end? Ultimately he will be compelled to be rectified through harsh and bitter punishments — so is it not better for him to return at once? For in truth there is no despair in the world whatsoever — as we have explained many times. For all the falls and despairs of the world come only from distancing oneself from truth — one deceives oneself into saying that one can no longer return, as it is written: "He does not believe he can return from darkness" [Job 15:22]. All of this comes from falsehood — for he seeks a pretext to release himself from divine service...
Loading comments…