Sections
אות-יד
משיבת נפש - Meshivas Nefesh
כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחֲשׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, כָּל תַּקָּנָתוֹ שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא יִהְיֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, כִּי בֶּאֱמֶת נַעֲשֶׂה הָאָדָם כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה בְּכָל יוֹם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מְבָרְכִין כָּל בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר כַּמְבאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וְעַל כֵּן אֵיךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה שֶׁעוֹסֵק בְּכָל יוֹם חֲדָשָׁה אֶצְלוֹ לְגַמְרֵי, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה כַּמָּה מִצְווֹת בְּכָל יוֹם צִיצִית וּתְפִלִּין וְכַיּוֹצֵא, אַךְ הָעִקָּר שֶׁיִּרְאֶה לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁזֶּה הַיּוֹם שֶׁעוֹמֵד בּוֹ עֲדַיִן לא הָיָה בָּעוֹלָם וְכֵן לא יִהְיֶה עוֹד הַיּוֹם הַזֶּה בָּעוֹלָם. וְהָעֲבוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁצְּרִיכִין בְּזֶה הַיּוֹם הִיא חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי, וְרַק עָלֶיךָ נָפַל חוֹבַת הַיּוֹם עַל זֶה הָאָדָם שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הוּא דַּיְקָא צָרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה זאת וְלא מַלְאָךְ וְלא שָׂרָף וַאֲפִלּוּ נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן עֶלְיוֹן אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשְׁלִים הָעֲבוֹדָה הַזּאת. רַק "חַי חַי הוּא יוֹדוּךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם" כָּמוֹנִי הַיּוֹם דַּיְקָא, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הַיּוֹם בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה פְּחוּתָה שֶׁהוּא אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁאֲנִי חַי אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ דַּיְקָא. אַדְּרַבָּא, כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא גָּרוּעַ וּמְקֻלְקָל בְּיוֹתֵר, עַל יָדוֹ דַּיְקָא יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר כְּשֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת כַּד אָתֵי יִתְרוֹ וְאָמַר וְכוּ כְּדֵין אִסְתַּלַּק וְאִתְיַקַּר שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכוּ. כִּי עִקַּר גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא דַּיְקָא כְּשֶׁהָרְחוֹקִים מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְעִקַּר הָעֵצָה לְקִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל, וַאֲפִלּוּ אִם אֵין יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת כְּלוּם מִגּדֶל הִתְגָּרוּת וְהִתְגַּבְּרוּת הַגָּלוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אַף עַל פִּי כֵן יַתְחִיל בְּכָל פַּעַם לְהָכִין וּלְהַזְמִין אֶת עַצְמוֹ מֵחָדָשׁ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אֶהְיֶה" דָּא אַנָּא זָמִין לְמֶהֱוֵי. וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהַתְחִיל בְּיוֹם אֶחָד כַּמָּה וְכַמָּה הַתְחָלוֹת חֲדָשׁוֹת מִכָּל שֶׁכֵּן בְּכָל שָׁבוּעַ וְכוּ. עַד שֶׁאַחַר כָּךְ מִצְטָרְפִין כָּל הַהַתְחָלוֹת הַנַּ"ל וּבָאִין לְעֶזְרָתוֹ כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבִיד. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה אַחַר כָּךְ לְהַתְחִיל וְלִגְמר עֲבוֹדָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי. וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְסַלֵּק מִדַּעְתּוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל פַּעַם כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה, וְכָל הַהַתְחָלוֹת מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁהִתְחִיל לַעֲבד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד עַתָּה לא יַעֲלֶה אֶצְלוֹ בַּחֶשְׁבּוֹן כְּלָל רַק כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן מֵעוֹלָם כְּלָל. כִּי עִקַּר הַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ בְּדַעְתּוֹ שֶׁכְּבָר הִתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה וְנָפַל מִזֶּה, וְאַחַר כָּךְ הִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל עוֹד וְנָפַל עוֹד הַפַּעַם וְכֵן הַרְבֵּה פְּעָמִים, וְעַל כֵּן מִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַשֵּׁל בַּעֲבוֹדָתוֹ מִלְּהַתְחִיל עוֹד הַפַּעַם עַל כֵּן עִקַּר הָעֵצָה לִשְׁכּחַ בְּכָל פַּעַם כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל אֲלָפִים וְּרְבָבוֹת פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, רַק עַתָּה יַתְחִיל מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי לְהָכִין וּלְהַזְמִין אֶת עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, אִם לִצְעק אֶל הַשֵּׁם מֵעמֶק הַלֵּב כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ עַתָּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אִם לְהַתְחִיל לִלְמד וּלְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹת, אִם לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁלּא עָשַׂנִי גּוֹי וכוּ, וְכֵן בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִשָּׁאֵר קַיָּם בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה תָּמִיד. כִּי בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ מִי שֶׁחָטָא כָּל יָמָיו וְשָׁב בָּאַחֲרוֹנָה מוֹחֲלִין לוֹ הַכּל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל כַּמָּה פְּעָמִים לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר הַנְּפִילוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת מִזֶּה שֶׁרָאוּ שֶׁכְּבָר נִסּוּ אֶת עַצְמָם וְהִתְחִילוּ כַּמָּה פְּעָמִים וְנָפְלוּ הוּא רַק מַעֲשֶׂה בַּעַל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לְהַסִּיתָם עַל יְדֵי זֶה וּלְעַרְבֵּב דַּעְתָּם לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמָם חַס וְשָׁלוֹם עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִזָּהֵר מְאד לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַנַּ"ל, לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ בְּאֵיזוֹ בְּחִינָה שֶׁהִיא וְיִשְׁכַּח מִדַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, וְכָל הַהַתְחָלוֹת שֶׁהִתְחִיל עַד עַתָּה לא יַעֲלֶה לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן כְּלָל, רַק עַתָּה צָרִיךְ לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי וְכֵן לְעוֹלָם, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְהַתְחִיל וְלִגְמר בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחַזֵּק בְּכָל הַנַּ"ל, אֲזַי זוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לִדְבָרִים גְּבוֹהִים וְעֶלְיוֹנִים מְאד. כִּי נִמְשָׁךְ הֶאָרָה מִשָּׁלשׁ פְּעָמִים שֵׁם אֶהְיֶה וּפַעַם אַחַת שֵׁם הֲוָיָה שֶׁהוֹדִיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בָּעֵת שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ" וְכוּ. וְכֵן זוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְהַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד שֶׁהוּא פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע, וְנֶאֱרָג עַל שֵׁם הֲוָיָ"ה בְּרִבּוּעַ שֶׁהוּא י י"ה יה"ו וְכוּ, כַּמְבאָר בִּפְנִים (הִלְכוֹת קְרִיאַת הַתּוֹרָה הֲלָכָה ו)
When a person engages in prayer and service of Hashem and each time becomes confused and falls from his service — and the way of the Ba'al Davar is then to provoke him and wants to knock him entirely from his service, since he sees he cannot complete his prayer and service with wholeness because the confusions overpower him each time in a different way: therefore the person must greatly strengthen himself and fortify himself, and know and believe that the true Tzadik elevates even his chaotic and confused little service and prayer. For the essential elevation of all prayers and Torah and mitzvos is only through the true Tzadik — for even one who engages greatly in Torah and mitzvos still cannot elevate his service with wholeness to the required place except through the true Tzadik. And this Tzadik elevates even all the chaotic prayers and services — for he clarifies the little good in them and elevates it and builds wonderful structures from them. Therefore on the contrary — the more a person sees that confusions overpower him and his prayer and service are in great smallness [katnus] — the more he must strengthen himself further and compel himself greatly and begin anew each time to strengthen himself in prayer and service, so that through this there will be bundles upon bundles of many good points that exist in each service and service. And then the Tzadik will be aroused with even greater compassion to raise and elevate the holy bundles of Torah and mitzvos he engaged in. (ibid., Halacha 6, Ois 9) Know, that a person must pass through this world on a very narrow bridge — and the essential and most important thing is not to fear at all. (ibid.)
Loading comments…