Sections
אות-יח
משיבת נפש - Meshivas Nefesh
לִפְעָמִים נִדְמֶה לְהָאָדָם הַשּׁוֹמֵעַ אוֹ מְעַיֵּן בִּסְפָרִים וְרוֹאֶה הַהִתְחַזְּקוּת, שֶׁחִזְּקוּ אוֹתָנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְתַלְמִידֵיהֶם הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם וְהוֹדִיעוּ לָנוּ, שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם וַאֲפִלּוּ אִם נָפַל כְּמוֹ שֶׁנָּפַל רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אַף עַל פִּי כֵן הַשֵּׁם אִתּוֹ וְעִמּוֹ וְאֶצְלוֹ וְסָמוּךְ לוֹ כִּי "מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" וְגַם מִשָּׁם מְצַפֶּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִתְשׁוּבָתוֹ בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁהוּא. אַךְ מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמַּעֲשָׁיו שֶׁאֵינָם טוֹבִים כִּי יָדַע אִינִשׁ בְּנַפְשֵׁהּ וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא גָּרוּעַ מִן הַכּל וְלא עָלָיו נֶאֱמַר דְּבָרִים הַלָּלוּ, הֲגַם כִּי הַצַּדִּיקִים בֵּאֲרוּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁהֵם מְדַבְּרִים אֲפִלּוּ עִם הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, אַף עַל פִּי כֵן נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הֵם רוֹצִים רַק לְפַתּוֹת אוֹתוֹ וּלְהַסִּיתוֹ וְלִכְנס עִמּוֹ בְּדֶרֶךְ פֶּשֶׁר בְּעָלְמָא, כְּדֵי שֶׁלּא יִפּל עוֹד יוֹתֵר וְיִהְיֶה גָּרוּעַ עוֹד בְּיוֹתֵר רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל הָאֱמֶת הוּא יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ וְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָחוֹק מִמֶּנּוּ מְאד וּכְבָר אָבְדָה תִּקְוָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְכַיּוֹצֵא בַּחֲלִישׁוּת וּנְפִילוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁרוֹצֶה הַבַּעַל דָּבָר לְהַסִּיתוֹ וּלְהַדִּיחוֹ מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת. אֲבָל אוֹתָם שֶׁזָּכוּ לְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הָאוֹחֲזִין עַצְמָן בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הֵם מַאֲמִינִים בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי כָּל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק וְהִתְחַזְּקוּתוֹ אֵינָם בְּדֶרֶךְ פֶּשֶׁר וּפִתּוּי וְהַסָּתָה חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּךְ הוּא הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. כִּי בְּגדֶל הַשָּׂגָתָם הָעֲצוּמָה הִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, כִּי רַבִּים רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ עַד אֵין חֵקֶר וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח אֲפִלּוּ מִי שֶׁכְּבָר נִדַּח לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם. וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁהַצַּדִּיקִים מְחַזְּקִים אוֹתָנוּ וּמְנַחֲמִים אוֹתָנוּ וּמְעוֹרְרִים וּמְקִיצִים אוֹתָנוּ לֵידַע, כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם אִתָּנוּ וּבִמְקוֹמֵינוּ מַמָּשׁ כִּי "מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", לא מִלִּבָּם הוֹצִיאוּ דְּבָרִים אֵלֶּה, רַק הֵם דִּבְרֵי ה מַמָּשׁ וְהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ הוֹדִיעַ לָנוּ הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אַחַר הִסְתַּלְקוּתָם, לֵידַע כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְלא יַעֲזב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם עַד יְכוֹנֵן וְיָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַיִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ. וּלֶעָתִיד לָבוֹא יִזְכּוּ לִרְאוֹת זאת בְּעֵינֵיהֶם מַמָּשׁ בִּבְחִינַת "וְנִגְלָה כְבוֹד הַשֵּׁם וְרָאוּ וְכוּ כִּי פִי הַשֵּׁם דִּבֵּר" (שָׁם אוֹת פ"ב מוּבָן)
The Tzadik is called a tamar [palm tree] — as in: "A righteous man will flourish like the palm tree" [Psalms 92:13] — for tamar is from the word t'murah [substitution], since the Tzadik exchanges and transforms everything to good and transforms all accusations into merit, in the aspect of: "If there be for him a pleading angel, one advocate out of a thousand" [Job 33:23] — out of a thousand specifically — for specifically from among a thousand accusers the pleading angel is formed. For the more accusers there are, the more he pleads for good on that account — since all the accusers against a person are themselves those who enticed him to sin. And therefore when, G-d forbid, the accusers multiply greatly — the pleading angel stands and transforms all to merit. For if so, it is no great wonder that he sinned so much — since he had many enticers! On the contrary, it is a wonderful marvel that he prevailed to do any good at all given that such great forces stood against him. And this is the Tzadik who walks this path — he is called tamar, who exchanges and transforms the accusations to merit. (ibid., Ois 15) Even in the lowest depths one can be close to Him, may He be blessed. (ibid., Ois 112)
Loading comments…