A Direct Address to Rabbainu — "Rebbe! Rebbe! Have Compassion on Me!"
מכתבי שמואל - Michtevay Shmuel Volume 2
י"א יום ג' פרשת צו פה עיה"ק ירושלים תובב"א [י' ניסן תרפ"ג] החיוה"ש וכל טוב סלה וחג כשר ושמח לכבוד אמי יקירתי חביבתי חמדת לבי ואישון עיני ועטרת ראשי ופארי הצנועה וחסידה החביבה עלי כנפשי וכו' כ"ש מרת פיגה שתחי' לאריכת ימים טובים אמן. וכבוד אחי היקר האהוב וחביב עלי כנפשי החסיד המופלג ביראת ה' כש"ת כמר אהרן נ"י וכבוד אחותי היקרות שתחי' ואחרון חביב יצחק'לי שי"נ ואשר'קי שי"נ כולנו נעמוד ביחד עם אבינו שיחי' על הברכה אכי"ר. ראשית אמי היקרה הנני מודיע לך משלומי ב"ה כי טוב והנני מברך אתכם בחג כשר בתכלית הכשרות ושמח בכל מיני שמחות היינו דאס הארץ זאל זיין פרייליך (שהלב יהי' שמח) מרוב טוב עושר וכבוד ותענוג רב מכל הצדדים ובקרב להיות כולנו יחד כל ישראל בירושלים לחוג חג הפסח בבית מקדשינו ונזכה כולנו יחד לראות ולשמוח ולגיל ולשוש בקרוב בשמחת ישראל ושמחת ה' ותורתו בשמחת ונחמת ובנין ציון וירושלים והרמת קרן ישראל וקרן התורה במהרה בימינו אמן כי"ר. אמי יקירי קבלתי ב' מכתביך א' משבוע העבר יום ב' והב' מיום ו' ואין לשער גודל צערי מהמכתב הב' שקבלתי ממך ונסכם אצלי שאסע על פסח אבל אחר כך האב איך מיך מיישב גוען אזו, פארין קין צפת ניט אוף צריק צי קומין איז דאך בודאי גאר קיין תכלית ניט, אין עס איז ניט כדאי דאס געלד ואס איך האב דא אוס גבריינגט אין דאס מיטשין זיך מיטן פלאגין זיך ואס איך האב מיך ביז אהער גמוטשיט אין גפלאגט זאל איך וייטער פאר פאלין וערין אין צפת ניין דאס קען ניט זיין, איך רעכין אין האלט מיך פאר א ירושלימער, אין אוף צריק צו קומין תיכף נאך פסח קיין ירושלים, איז די זאך אזו וען איך ואלט גרעכינט דער נאך שוין צי זיין דיים גאנצין זומיר אין ירושלים ואלט איך גוען גקומין נאר איך רעכין דאך איה"ש נאך פסח פארין קיין צפת זיך אפ רוהין נאר איך ויל קודם קונטשין ועגין תקציב אין ועגין שידוך על כן פארין אין צריק קומין אין צריק פארין שמעקט מיט אסאך געלד על כן האב איך אזו גטאן. ועגין געלד האב איך גנומין א פונט שרציתי לקנות לי קפליטש וגם 2 פונט לקחתי מהממונה קמחא דפסחא אין איך האב זיי גגיבען לוי כהנא וארין ער פארט יום חמישי לצפת להיות שם פסח, ודברתי אתו כל מה שכתבת לי והוא אמר והבטיח לי שתיכף שיבא ימסור לך הכסף וגם יראה אופן מי שיסדר הסדר אין וייגין דיים גוי דאס איז שטותים עס איז ניט קיין הפקר ועלט וגם הוא יראה לעשות כל מה שצריך אין ער ועט דיך שוין בא רוהגין פין אלדינג וגם הוא יתערב בענין השידוך, נגמר אצלינו שהלילה קודם נסיעתי לצפת אלך איתו להתראות עם הב' ועם אביה אין האלדינג גיט דורך ריידין אין דורך שמיסין ועגין שידוך, והוא יראה לסדר לך איך תסע בחול המועד לפה לעשות השידוך ודי להבין. על כן אמי יקירי אל תקפיד כלל עלי מה שהנני לא בא אצלכם על פסח תאמינו לי שהנני מתגעגע מאד אחריכם אך אף על פי כן אני מוכרח לישאר פה על פסח בגין התקציב והשידוך אין די דארפסט דיך ניט ערגרין פין די אלי שטותים והבלים היינט איז ניט קיין הפקר ועלט אין די זאלסט גאר ניט מורא האבין אין די זאלסט אליעס דער ציילין לוי כהנא אין ער ועט שוין זֵיין צי טוהין ואס ער בדארף טוהין אין זאלסט מיט אים אלדינג איבער ריידין ועגין שידוך. אין וייגין טאטין האב איך די ואך דער האלטין פין אים א בריף והנני שולח לך עם לוי את מכתבו, ובגין החלוקה אמר לי הממונה שתיכף נתן ידיעה להבנק שיתנו לכם החלוקה. תראה שבליל ה' היינו דאנרשטיג בא נאכט צי פרייטיג זאלסט בייטין שלום העליר אודער אננדרין ער זאל בודק חמץ זיין אין זאל אים פאר ברענין פרייטיג כידוע. (ישבתי בדעתי כך ליסוע לצפת על מנת שלא לחזור זה בוודאי לא שום תכלית וגם אז לא הי' כדאי כל הכסף שהוצאתי עבור זה והיגיעה והטרחה שהתייגעתי וטרחתי עד עכשיו ושוב ללכת לאיבוד בצפת זה לא בא בחשבון אני מחזיק ומחשיב את עצמי לירושלמי, ועל מנת לחזור תיכף אחרי פסח לירושלים הענין הוא כך אם הי' לי בתוכנית להיות אח"כ כבר כל הקיץ בירושלים הייתי מגיע כעת אמנם אני הרי מתכונן איה"ש אחרי פסח ליסוע לצפת לנופש רק ברצוני לסיים מקודם בענין התקציב ובענין השידוך לכן ליסוע ולחזור ושוב ליסוע מריח בהרבה כסף לכן עשיתי כך: בענין כסף לקחתי לירה אחת ממה שרציתי לקנות כובע ועוד שתי לירות לקחתי מהממונה קמחא דפסחא ומסרתים ללוי כהנא כי הוא נוסע ביום חמישי לצפת להיות שם בפסח ודברתי אתו כל מה שכתבת לי והוא אמר והבטיח לי שתיכף שיבא ימסור לך הכסף וגם יראה אופן מי שיסדר הסדר ובענין הגוי זה שטויות העולם הוא לא הפקר וגם הוא יראה לעשות כל מה שצריך והוא כבר ירגיע אותך מהכל וגם הוא יתערב בענין השידוך, ונגמר אצלינו שהלילה קודם נסיעתי לצפת אלך איתו להתראות עם הב' ועם אביה ולהשיח איתם הכל בבירור בענין השידוך והוא יראה לסדר לך איך תסעי בחוה"מ לפה לעשות השידוך ודי להבין. על כן אמי יקירתי אל תקפידי עלי כלל מה שהנני לא בא אצלכם על פסח תאמינו לי שהנני מתגעגע מאד אחריכם אך אעפי"כ אני מוכרח לישאר פה על פסח בגלל התקציב והשידוך ואינך צריכה להתייסר מכל השטויות וההבלים היום העולם הוא לא הפקר ושלא יהי' לך שום פחד ותספרי הכלל ללוי כהנא והוא כבר יראה לעשות מה שצריך לעשות ותדברי איתו על הכל בענין השידוך. ובענין אבא השבוע קבלתי ממנו מכתב והנני שולח לך עם לוי את מכתבו ובענין החלוקה אמר לי הממונה שתיכף נתן ידיעה להבנק שיתנו לכם החלוקה. תראי שבליל ה' היינו הלילה שאחר חמישי קודם שישי תבקשי משלום העליר או ממישהו אחר שיבדוק את החמץ וישרוף אותו ביום שישי כידוע.)
"G‑d, blessed be He, knows the truth — how much self-sacrifice I have had for Rabbainu's matter. Therefore I ask of you: do not stop praying for me — that He say "enough" to my troubles. Amen. I have still done nothing at all in the service of Hashem — to my sorrow, nothing at all. 'A pain like a woman in first labor' [Jeremiah 4:31 — a verse of anguished crying out]. And I am, to my sorrow, very far. I have, to my sorrow, many sins, transgressions, and iniquities. My hope is to come to the Tzion of Rabbainu the Holy one. G‑d, blessed be He, knows the truth — I want to abandon myself entirely to come to the Tzion of Rabbainu the Holy one — and truly to revive myself. Oh — would that it were so! Would that I could abandon this entire world entirely, entirely! Would that it were so! Would that it were so! If only it would be so!"
תודיע לי תיכף משלומכם הטוב ומשלום אחי זלמן אם כבר בא חזרה לצפת הכל תכתוב לי באריכות. ובגין מה שאת רוצה לדור בירושלים זה מן הנמנע מפני שאי אפשר להשיג דירה וצריך הרבה כסף להביא החפצים וגם מפני שלא טוב לזוז א"ע מצפת כי אבא חושב איה"ש לבא חזרה ע"כ אי אפשר לעשות זה בשום אופן. ואיה"ש אחר פסח אבא אצלכם ואהי' עמכם כל הקיץ עד שיבא אבא בהצלחה. יותר אין לי מה לכתוב לך וגם הנני נחוץ וטרוד בטרדת החג, ממני בנך ואחיכם המברך אתכם בישועה כללית ופרטית בחג פסח כשר ושמח והמצפה לראותכם בקרוב בשמחה והצלחה רבה והמצפה לישועות השי"ת שהוא יגמור הכל לטובה כרצונו. ממני שמואל הלוי הורוויץ דודינו ר' מרדכי לייב ומלכה וחנה וקריינדיל כולנו דורשים בשלומכם הטוב אין וינטשין אייך א פרייליכין אין כשרין פסח אין גרוס גליק מיט פול נחת מיט כל אגוטס (ומברכים אתכם בחג הפסח כשר ושמח ואושר רב ומלא נחת וכל הטוב ) למען השם להודיע לי תיכף משלומכם ושלום זלמן אחי ואם קבלתם החלוקה ואם קבלת הכסף ע"י לוי כהנא ובענין השידוך הכל לכתוב לי באריכות ולשלוח אלי מכתבי אבא.
[Yiddish — a direct address to the Uman fellowship and then to Rabbainu:] "Holy, precious, dear brothers — oh (Gott!) — have compassion on us! Pray greatly for us. On you it is an obligation to pray for us with great compassion — all of you. You are in the palace of the King! Happy are you! Happy is your portion and your destiny — that you merited! If only it were so! If only so! Oh — would that I could sacrifice soul, body, spirit and soul, and money — to the very last — to merit to come to the Tzion of Rabbainu the Holy one! If only it would be! If only! May G‑d, blessed be He, have compassion on me!"
י"ב ב"ה יום ה' בהר פעה"ק צפת תו"ב. [כ"ד אייר תרפ"ג] שלום רב לכבוד ידידי כנפשי חמדת לבי ואישון עיני הרה"ג החסיד המופלג בתוי"ר וכל מגמתו וחפצו אך לעבוד וליראה את ה' כל הימים כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון נ"י שליט"א. הנני מודיע לכבודו משלומי מסתמא קיבל כבודו מכתבי מזה השבוע והנה לדאבוני ולצערי אינני יכול היום למירון כי אמי איננה מניחה לי בשום אופן כי היא נוסעת ביום א' לירושלים בגין השידוך כי קבלנו מכתב ממרדכי לייב שתבא תיכף לגמור השידוך וה' יודע אמת כי בכל כוחי חפצתי להיות אתכם תמיד במירון ובפרט כמו שדיברנו ביום ה' ויש תקוה להיות יחד כל הקיץ. ואל יתיאש כי כפי רבוי המניעות כן נעשה הכלי ואין לשער גודל צערי וכאבי ששמעתי שגנבו החפצים לכבודו איך היתה זאת? הלא ישתדל לקבלם ילך להשיך ויקבול ע"ז. והנני מבקש מכבודו שיבקש בעדי כי מר לי מאד מאד ברחניות וגשמיות וצריך אני רפו"ש על כל רמ"ח אברים ושס"ה גידים. והנני לבקש מכבודו כאשר שכחתי מפתח קטן שלי של קעסטלי (ארגז) שלי שכחתיו בהבלעך (פח) של כבודו כי ביום ש"ק הנחתיו שם. והוא מוכרח לי מאוד ע"כ ימחול לשלחו במהירות הכי אפשרי שי' לי על שבת כי שם מונחים ספרי רבינו זיע"א. והנני מבקש מכבודו שיודיע לי במכתב הכל מה גנבו לו ואיך גנבו הכל באריכות. ובגין מירון איר זאלט זיך אוף האלטין מיט אלי כוחות צי זיין אין מירון (תתעכבו בכל הכוחות להיות במירון ) יהי' איך שיהי' ואיה"ש יש לי תקוה גדולה להתיישב שם עוד שבוע או ב' למרבה כי אמי נוסעת לעשות השידוך ואני ג"כ אסע אח"כ ואני אראה ע"י ר' אבנר בכל כוחותי שיראה לפעול שאהי' כל הקיץ במירון. והנני מבקש מכבודו שימחול לי שאינני בא היום כי הוא מן הנמנע היום. ויראה לבקש בעדי כי מר לי מאד אוי עס איז בוטער דער בע"ד רייסט אין ציפט די הוט ער ויל אים בריינגען פון ביידי ועלטין (אוי מר לי הבע"ד צובט ותולש את העור הוא רוצה לאבד משני העולמות ) ואין לי שום עצה אך לישועת השי"ת. ממני שמואל הורוויץ
[The letter culminates in a direct address to Rabbainu — R' Shmuel speaks to the Rebbe directly:] Holy Rebbe — what will be the ultimate purpose? You know how bitter it is for me. I know of no counsel to give myself. Holy Rebbe — You know that my entire hope is only upon You alone. What does one do? You know it truly. I want to come to Your holy Tzion — as quickly as possible. What shall I do? Holy Rebbe — save me truly — as You know what is compassion on me, as You know. You know my entire hope and support is only upon You alone. Rebbe! Rebbe! Oh (Gott!) — have compassion on me truly in innermost truth. Rebbe! Rebbe! Rebbe! Oh — bitter! Bitter from every side and direction. How long? How long? As You know truly…
י"ג ב"ה יום ב' פרשת שבעת הנרות יאירו מול פני המנורה [י"ג סיון תרפ"ג] פעה"ק צפת ת"ו. החיוה"ש וכ"ט ומשאלות לבו לטובה לכבוד ידידי אהובי כנפשי חמדת לבי ואישון עיני הרה"ח החו"ב סוע"ה החפץ ועובד ה' באמת השותה מים חיים מננמ"ח כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון שליט"א. הנני מודיע לכבודו משלומי ב"ה כי החיוה"ש אתנו ובשטו"מ בס"ט ובמז"ט נתקשרנו בשדוכים עם ר' עמרם ואלינשטיין נ"י וכלנו שבעי רצון מזה ובפרט ר' אבנר וכו' ובצפת זה קידוש ה' ומתמיהים ע"ז שגם בחור החפץ ללמוד ולעבוד ה' הי"ת שולח לו מה שהוא צריך וגם בירוש' שבעים רצון מזה ואומרים ענבי הגפן בענבי הגפן. וב"ה השידוך טוב מאד מאד. יה"ר שיהא בהצלחה ג' וכרצון ה' וצדיקים אמיתיים. ונסעתי משם עוד ביום ה' שלפני חג השבועות ודברתי שם עם דודי ר' אבנר נ"י וחרה לו ע"ז מה שהתרחקתי מכבודו והבטיח לי להשתדל בכל כוחו שנהי' במירון כל הקיץ ואמר לי שיתראה מסתם עם כבודו בחג השבועות וכו' ועכשיו הוא בבית החולים (יבקש כבודו רפו"ש בעדו אבנר בן דבורה) והבטיח לי ר' אבנר שכאשר שיבאו לצפת יראה אצל אמי שאדור במירון עם כבודו ובגין המחותן בל יתיירא. ושלחתי לר' אבנר היום מכתב עוד פעם בגין זה. ע"כ הנני מבקש מכבודו שיודיע לי איך דעתו בזה ואם כשיהי' הכל כבר מוכן ומסודר ואכתוב לכבודו שיבא אם יבא הנה להיות במירון יחד על חדשי הקיץ יודיענו בזה דברים ברורים כדי שלא יהא טרחתי וטרחת דודי ר' אבנר לריק ח"ו וידע כבודו שהנני צריך ומוכרח לזה מאד מאד כי הנני הולך קודר פה ואם לא עכשיו אימתי כי כמעט לא יהי' עוד שעת הכושר כזה שנוכל להיות יחד עה"ת ועל העבודה איזה חדשים במירון ונוכל לגמור איה"ש כל הלקוטי מר"ן והרבה לקוטי הלכות וספמ"ע ויטע בי שרשי חסידות רבינו זיע"א ואל יהא ח"ו עמלו ויגיעו וסבלו וטרחו שסבל וטרח עד הנה בי לריק ח"ו והעיקר שנתפלל הרבה לה' שיעזרנו בזכות הצדיק התא"ל רשב"י זיע"א וזכות רבינו הקוה"נ זיע"א שנתקן כל מה שפגמתי ושאהי' כרצון ה' ואל אשוב לכסלה ח"ו ושאעשה תשובה שלימה אוי גואלד הרצדיקער ברודר איר ועט מיך ממש ראטיוען מיט דער מיט פין ביידי ועלטין גואלד (אוי אהה אחי הנלבב ממש תצילו אותי בזה משני העולמות אהה) אם לא עכשיו אימתי אימתי כבודו הבטיח לי כשהייתי אתו במירון קודם נסיעתי שאם אכתוב לו באמת שכבר מוכן הכל אז יבא כבודו ע"כ יודיע לי עכשיו דברים ברורים אם יקיים ואז אראה בכל כוחותי ממש לעבוד בזה. והנני מבקש מכבודו שיחוס ויחמול על ניצוץ אלקי שבקרבי הן בזה שיבטיח לי שיבא והן בזה שיבקש בעדי רחמים כי הנני צריך רחמים גדולים הן ברחניות והן בגשמיות שיהי' לי רפואה שלימה ושאהי' מרוצה לשי"ת וכו' וכו'. יודיעני כבודו משלומו הטוב אם הולך לישיבה. ואיך המצב שם ברחניות וגשמיות ואם שאלו לכבודו עלי ומה מדברים בגין השידוך שלי. ואם ראה את ר' אבנר ומה דיבר אתו בגין זה ואיך שלומו בבריאות הגוף ועבודת ה' ואיך עבר על כבודו החג הקדוש הכל באריכות ואם כבר עשה הפאס הכל באריכות. ידידנו מאנש"ש הר' ישראל דוב נ"י בא עוד פעם למירון והי' עמנו פה חג שבועות וביום א' זה נסע לטבריא ושבועות כל הלילה היינו ביחד ברקוד ושיחות ולמדנו מעט ממעשה מז' בייטלרס. והנני מבקש עוד פעם מכבודו שישיב לי תיכף תשובה ברורה בגין ביאתו למירון וגם שיבקש בעדי לה' המתחיל במצוה אומרים לו גמור. ומה שלום חבירי ידידי יענקלי שי"נ יבקש ג"כ בעדי ידרוש בשלומו באה"ר בעדי. ישלח לי מכתבים על אדרעס ר' נתן חנהס צפת א"י למסור ליד שמואל בהצנע בלי לפתוח. יותר אין לי מה לכתוב. אני השפל והנבזה בתכלית השפלות. המצפה לשמוע מכם בש"ט וכל טוב והמצפה להתראות בקרוב במירון ולהתמיד בעבודת ה' כרצונו וכרצון מבחר הברואים.
From me, Shmuel son of Feiga. [Final Yiddish closing:] "Joyfully! And onwards — hope and hope again and only hope. Joyfully!" [Hebrew:] (With joy and with it — joyful and joyful again and only joyful.)
Loading comments…