"This Letter Is All Tears and Blood" — The Desperate Cry from Uman
מכתבי שמואל - Michtevay Shmuel Volume 2
נ"ד ב"ה יום א' דר"ח אייר שנת תרצדי"ק פה אומן לכבוד אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי ממש ואישון עיני וכו' וכו' האברך הנכבד כמר יעקוב זאב נ"י אחי יקירי הנני מתפלא מאד מאד עליך על שאתה מצער אותי כ"כ במה שאין אתה כותב לי שום מכתב. בכל הזמן לא קבלתי ממך רק מכתב א' מפ' בשלח ואני כבר שלחתי לך מכתב ארוך בפ' בשלח על אדרעס ר' נתן נ"י ובו הי' מכתב לזוגתי תחי': וכן שלחתי לך עוד מכתב אחר פורים על אדריסתך (כתובתך) ובו הי' תשובה על מכתבך וגם הי' שם הכוכבי אור מר' אברהם ז"ל כל החלק א' אנשי מהר"ן וגם מעט הנהגות שלי: וכן עוד מכתב על אדרעס ר' נתן נ"י ובו הי' חלק ב' מכוכבי אור אמת ואמונה ומעט מכתבים התעוררות ששלחתי. מכבר על ציוה"ק: ובחוה"מ פסח שלחתי לך מכתב על אדריסתך ובו הי' החלק ד' ששון ושמחה וגם התשלום התקרבות מהרנ"ת מאנשי מהר"ן: ועכשיו כבר אני שולח לך מכתב החמישי על אדרעס ר' נתן נ"י ובו 8 דפים העתקת כת"י שיחות ומעשיות יקרים מרז"ל ומוהרנ"ת שעדיין לא נדפס וגם התקרבות מהרנ"ת באריכות ולמעה"ש למעה"ש למעה"ש שתקח תיכף כל הכתבים מכל המכתבים ותצניעם בהחבילה שלי ותשמרם בשמירה מעולה מאד ואל תשאילם לשום איש בשום אופן ותכתוב לי תיכף ומיד תשובה על כל המכתבים ותכתוב בפרוטרוט מה שקבלת. ועתה אחי יקירי נפשי ולבבי הארצדיקער גטרייאר ברודער גוואלד האט רחמנות האט פארט רחמנות האט פארט אין פארט רחמנות ראטוועט מיר פארט אן אשום תירוץ אן אשום תירוץ אין דער וועלט. איר זאלט וויסען אמתי רייני רייד אוב איר ווילט נאך האבין אזכיה מיך ציא זעהן לעבדיג אוף דער וועלט זאלט איר ניט שוואגין אפי' איין רגע ווארין איר זאלט וויסען כי כשל כח הסבל באמת לאמתו אין עס איז ניט קיין קינדער שפיל נאר באמת האב איך מורא איך זאל חלילא ניט גיין פאר דער צייט דא אין חוץ לארץ אין דענצמאלט וועט שון גאר נט העלפין ע"כ פאר חאפט כל זמן איך לייב ווארין דער נאך וועט איר זיין מהצועקין ואינם נענין. גדיינקט איך זאג אייך פריער גדיינק גיט. איר זאלט ניט מיינין איך שרעק אייך נאהר: נאהר איין גאט ווייסט דעם אמת אז עס בלי גוזמא קיין טוזענטיל ניט ווארין איך קאן אייך ניט שרייבען מחמת עג"נ אין דער בריף איז גאלי טרערין מיט טיפע בליט. דם ֿ התמצית ניט אזו גיך קען איך שרייבען נאך אמאל אזא בריף. נאך דעם בריף מיז איך ליגען פאר שוואכקייט וואס איך שטעק אריין מיין כח ודם התמצית אין דעם בריף ווארין איך האב שוין ניט קיין כח אוס ציא האלטיען ניין ניין ניין גדענקט גיט איר זאלט דאס ניט האלטין גרונגק דער בריף זאל אייך גוט ליגען אין זיננען. איר זאלט איהם ניט אוועק לייגין ווארין לייגט איר אוועק מיין לייבען רח"ל ווארין הלוואי הלוואי הלוואי זאל איך אוס האלטען אפי' אז איהר וועט שוין טהון אין השי"ת וועט שוין העלפין מכ"ש וכ"ש טאמער חלילא זענט איהר זיך מתרשל אין עס דארף חלילא גדוארין ה' ישמרנו אזו וויא איר זייט מיט אייערי אוגין ליגען רח"ל טוט. ע"כ בייט אייך נאך אמאל אין נאך אמאל אין נאך אמאל אז עס זאל בא אייך ניט זיין גרינג ווארין איר זאלט וויסען קום וואס איך זשיפע נאך פאר חאפט פאר חאפט פאר חאפט כל זמן איך גייא נאך ארום. איך קען שוין ניט אוס האלטין, אפי' איין טאג יום א' לעשר שנים נחשב בעיני וארין איך קען שוין דא ניט זיין ניין, ניין, ניין איך מיז אהים קומען וואס פריער איך קען ניט שרייבען ווארין דאס הארץ איז מיר פיל אין מיין גאנץ הארץ שטעקט אין דעם בריף. ע"כ ברודער הארצדיקע איהר זענט מיין חיות ראטוועט מיך ראטוועט מיך ראטוועט מיך. אוי אוי אוי ראטוועט מיך. איך וויל גאר ניט וויסען וויא אזו. איך וויל גאר ניט וויסען. איך וויל גאר ניט וויסען. איין מאל פאר אלי מאל טיט וואס איהר קענט אן אשום תירוץ אין דער וועלט כלל וכלל גואלד האט פארט רחמנות רחמנות רחמנות ראטוועט מיך באמת בלי הטעה כלל וכלל ערינסט באמת. דאס חיות גייט מיר אויס אהיים הלואי זאל איך אוס האלטען איך קען גאר ניט ריידין נאר איין ווארט הושיעה! הושיעה! אין באמת בפנימיות הלב צועק נפשי מאד וקולי הולך מסוף העולם ועד סופו כמו בשעת פרדות הנפש מהגוף אין ווייטער עשיתי מה שמוטל עלי חלילא וואס עס וועט זיין האב איך גטואין מיינס ווייטער וויא עס איז אייך בשערט זוכה ציא זיין. איך האב אייך מודיע גווען פריעהר: תיכף טוהין ווייגען אפאדרינג שמי שמואל גורעביץ בן ישעיבויץ ימי שנותי הם 41 מ"א שנים נולד בירושלים מיר זענין גיווען רוששיע אונטער טיינער ובעת המלחמה שגרשו די רוסישע, (אחי המסור והנלבב אהה רחמו בכל זאת רחמו בכל זאת ובכל זאת רחמו הצלוני בכל זאת ללא שום תירוץ ללא שום תירוץ בעולם דעו לכם דברים אמתיים וצחים אם ברצונכם שיהי' לכם עוד זכיה לראות אותי חי בעולם הזה שלא תשקטו אפילו רגע אחת כי דעו לכם כי כשל כח הסבל באמת לאמתו וזה לא משחק ילדים רק באמת אני מתיירא שלא אסתלק מהעולם לפני הזמן כאן בחו"ל ואז כבר לא יועיל שום דבר ע"כ תחטפו כל זמן שאני חי כי אחרי זה תהיו מהצועקים ואינם נענים. זכרו אני מודיע זאת מקודם זכרו היטב שלא תחשבו שאני רק מפחיד אותכם רק ה' אחד יודע האמת שזה בלי גוזמא לא אחד חלקי אלף מפני שאיני יכול לכתוב לכם בגלל העגמת נפש והמכתב הזה הוא כולו דמעות ודם מעומק דם התמצית, לא כ"כ מהר אוכל לכתוב שוב כזה מכתב אחרי מכתב זה אני מוכרח לשכב מרוב חלישות שאני משקיע במכתב זה כוחי ודם התמצית מפני שאין לי כבר כח להחזיק מעמד לא לא ולא זכרו היטב שלא תקחו את זה בקלות שהמכתב הזה יהי' מונח לכם היטב במחשבתכם שלא תניחו אותו כי בזה אתם מניחים את חיי רח"ל כי הלואי הלואי והלואי שאחזיק מעמד אפילו אם כבר תעשו והשי"ת כבר יעזור מכ"ש וכ"ש שמא חלילא הנכם מתרשלים וזה אמור חלילא לקחת זמן שיהי' בעיניכם כאילו הנכם רואים אותי שוכב מת רח"ל. ע"כ אני מבקש מכם שוב ושוב ושוב שזה לא יהי' קל בעיניכם כי דעו לכם שאני עוד בקושי נושם תחטפו תחטפו תחטפו כל זמן שאני עוד הולך על הרגליים אני כבר לא מסוגל להחזיק מעמד אפילו יום אחד, יום אחד לעשר שנים נחשב בעיני מפני שאיני יכול להיות פה יותר לא לא ולא אני חייב לחזור הביתה מה שיותר מהר איני יכול לכתוב כי הלב שלי מלא על גדותיו וכל לבי שקוע במכתב הזה. ע"כ אחיי הנלבבים אתם חיותי הצלוני הצלוני הצלוני אוי אוי אוי הצלוני איני מעונין לדעת כלל איך איני מעונין איני מעונין אחת ולתמיד תעשו מה שביכלתכם ללא שום תירוץ בעולם כלל וכלל אהה בכל זאת רחמו רחמו רחמו הצלוני באמת בלי להטעות עצמכם כלל וכלל ברצינות באמת. חיותי יוצאת ונכספת הביתה הלואי שאחזיק מעמד איני מסוגל לדבר בכלל רק מלה אחת הושיעה! הושיעה! ובאמת בפנמיות הלב צועק נפשי מאד וקולי הולך מסוף העולם ועד סופו כמו בשעת פרדת הנפש מהגוף, והלאה עשיתי מה שמוטל עלי וחלילא מה שיהי' אני את שלי עשיתי והלאה מה שרשום לכם בשמים לזכות, אני הודעתי מקודם. תיכף לפעול בענין דרישה שמי שמואל גורעביץ בן ישעיבויץ ימי שנותי הם 41 מ"א שנים נולד בירושלים היינו נתינים רוסים ובעת המלחמה שגרשו את הרוסיים). גרשו גם אותי מלאכה מיוחדת אין לי רק אני מסוגל לכמה מלאכות. אני שומר דת רעליגיאזנער (דתי) וכו' אני מבקש אתכם מאד שתעשו תיכף בענין זה כל מה שתוכלו תיכף ומיד בלי אחור כלל ותכתבו לי כמה צריך להתאחר עד שיוגמר בכי טוב והכל בפרוטרוט כל מה שכתבתם בהפאדרינג (כתב דרישה) ומי הוא השולח הפאדרינג כל פרט ופרט: נא לעשות בענין זה ולשוב תיכף ומיד תשובה טובה חזקו ואמצו וה' יהי' בעזריכם ותדעו שאין לי שום אופן אחר רק שתשלחו לי פאדרינג ע"כ חושו נא לעזרתי להושיעי ממצוקתי חוסו נא אנא חוסו נא רחמו נא וחמולו נא תדעו בבירור גמור שכל חיי תלוי בזה אל תשקוטו ואל תחשו כי אם החרש תחרישון מי יודע וכו' ותכתבו לי תיכף מה שעשיתם בענין זה וכו' ותדעו שאני מחכה בכליון עינים ממש לתשובתכם ולתשועתכם: ועכשיו אחי יקירי מ' יעקוב נ"י אל תצערני כ"כ במניעת מכתבים רק תכתוב לי בכל פעם משלומכם הכל בפרוטרוט ותכתוכ לי תומ"י תשובה על מכתב הזה. ותכתוב לי משלומך ומשלום ב"ב בפרוטרוט ומהישיבה שלך ופרנסתך ועבודת ה' ואם אתה שלום עם ר' אב"צ נ"י. ואם נסעת למירון. ואיך הי' שם. ומה שלום ראב"צ. ואם הוא עד שבועות שם. ואיך הנהגתו. ומשלום ר' ישראל דוב. ומדוע לא כתב לי תשובה על מכתבי. ומשלום ר' נתן נ"י. וזוגתו וכו' ומשלום כל אנ"ש בפרוטרוט והביהמ"ד ומשלום כל ישראל ואה"ק ובפרט עיה"ק וכותל הק' ותכתוב לי משלום זוגתי ומשלום בני נחמן נ"י וחותני וכל משפחתם ואם מסרתם המכתב להם. ומה השיבו עליו. ואם הם רוצים שלום. על איזה אופן. אם לא יתערבו בענין חסידות. ומלדבר עם מי שהוא. ואם שאשכור דירה מיוחדת וליזון על שלחני. ושאם אוכרח לילך לישיבה או לא. ושאם יקחו לי בחזרה ושאם הם מכניעים א"ע ורוצים שלום באמת. ומה דעתך ודעת אנ"ש בזה. ומה רוצים בענין דיבור עם ראב"צ וכו' : ומה שלום משפחתי ומה אומרים בענייני. ואם יש מכתבים מאבי לשלחם אלי ותקח אדרעס של אבי ותשלח לי ותכתוב לי הכל בפרוטרוט. ואני מבקשך שתבקש עלי רחמים בכל המקה"ק ובפרט במירון על ציון התא"ל רשב"י זיע"א תבקש עלי שאזכה למה שצריך לזכות פה על ציון הק' לומר העשרה ק' בעומק הלב באמת לאמתו ולודוי דברים באמת לאמתו וכל התקונים וכו' ושאזכה לבא בקרוב לאה"ק בנקל ולהיות אדם השלם בק' ובטהרה באמת שתהי' כרצוני וכו' ופרנסה ברווח ובנים ת"ח יראים וכו' ולעבוד הי"ת באמת בכל התקונים והעצות של רז"ל הנעור בלילה והתבודדות וכו' וכו' ולהזדכך מזוהמתי באלו ימי הספירה ולזכות לקבלת התורה מחדש וכו' ולתש"ש באמת ולתפלה באמת ולתיקון הברית ושיפתחו המצרים שנוכל בכל ער"ה להיות על ציון הק' ושנהי' כרצון השי"ת ורצון רבינו הק' אכי"ר ועבור כלל ישראל וכו' וכו' ולעורר ר' ישראל דוב שיבקש הרבה עלי שם וכן לר' אב"צ נ"י שיבקש עלי ולכל אנ"ש וכו'. ותכתוב לי משלום ר' לייב ומה נשמע מענין ישוב א"י שרצה לעשות בזה וכו': והנני דו"ש כל אנ"ש ובפרט ר' נתן נ"י וזו' תחי' ור' שלמה נ"י ור' יחיאל נ"י ור' לייביל נ"י ור' דוד חלאדענקא נ"י ור' גדלי' נ"י ור' מאיר נ"י לכולם נאמר זה המכתב. אחי יקירי. יעקוב מפני חביבות אה"ק הנני רוצה לקנות לי חלק אדמה אצל ירושלים בהחברה שאתה קנית בשבילך תכתוב לי המחיר. שצריך לשלם תיכף ואח"כ הכל בפרוטרוט וכן יש איזה מאנ"ש שרוצים ג"כ חלק בזה וכן תדבר עם ר' נפתלי מס' ישוב הדעת האמיתי מר' אברהם ז"ל אפוא נמצא ואפשר הוא הס' חכמה ובינה שנדפס וכו': תכתוב לי בפרוטרוט ונא להרבות רחמים עבורי ועבור כולנו ועבור כל ישראל אני מבקש בעדכם על ציון הק' עדיין איני הולך למקוה ה"י ירחם אכי"ר ממני מצפה לראותכם בקרוב שמואל בן פיגא.
My dear brother — I am greatly astonished at you — that you cause me such great pain — in that you write me no letter at all. Throughout all this time I received from you only one letter — from the week of Parashas Beshalach. And I have already sent you a long letter in Parashas Beshalach — to R' Noton's address. And in it was a letter to my wife, may she live. And similarly I sent you another letter after Purim — at your own address. And in it was a reply to your letter. And also the entire first section of Kochvei Or — Anshei Mohara"n — and also a little of my own practice. And similarly another letter to R' Noton's address — with the second section of Kochvei Or — Emes V'Emunah — and a few awakening letters that I had sent. And in Chol HaMoed Pesach I sent you a letter to your address — containing Part Four: Sason V'Simcha — and the completion of Hiskarvus Mohara"n from Anshei Mohara"n. And now — I am already sending you the fifth letter to R' Noton's address — with 8 pages of copied manuscript conversations and precious stories — still not printed. And the section of Hiskarvus Mohara"n at length. For the sake of Heaven, for the sake of Heaven, for the sake of Heaven — please take immediately all the writings from all the letters — and store them in my package — and guard them in the very best safekeeping. And do not lend them to any person. And write to me immediately a reply — what you have received.
[Yiddish:] "And now, my dear warm-hearted righteous brother — Oh (Gott!) — have compassion! Have compassion regardless! And have compassion regardless and regardless! Save me regardless, without any excuse in the world — none whatsoever. You must know: truly, purely, clearly — if you want to still have the merit of seeing me alive in this world — do not be silent even one moment. For know — the strength to endure has truly, truly given out. And this is not a child's game — but truly: I am afraid I may depart from the world before my time — here in the diaspora. And then nothing will help anymore. Therefore — seize it while I still live! For afterward — you will be among those who cry out and are not answered." Remember: I am telling you this beforehand — remember well! Do not think I am merely frightening you. Only the One G‑d knows the truth — that this is without exaggeration, not even a thousandth part. For I cannot write to you — from anguish of soul. And this letter is entirely tears and blood from the depths of the blood of the marrow. Not so quickly can I write such a letter again. After this letter — I must lie down from weakness — for I am putting my strength and the blood of my marrow into this letter. Because I no longer have the strength to hold on. No! No! No! Remember well — do not take this lightly — that this letter should sit well in your thinking. Do not put it aside — for if you put it aside, you are putting aside my life, G‑d forbid. For may I only hold on — even if you already do something, and G‑d, blessed be He, already helps — even more so: if G‑d forbid you are lax — and this should take time — G‑d forbid — it should be in your eyes as though you are watching me lying dead, G‑d forbid.
Therefore I ask you — again and again and again — that this should not be light in your eyes. For know: I am still barely breathing. Seize it — seize it — seize it — while I am still on my feet. I can no longer hold on at all. Not even one day — one day is like ten years in my eyes — for I can no longer be here. No, no, no — I must come home as quickly as possible. I cannot write — for my heart is filled to overflowing. And all my heart is buried in this letter. Therefore, my dear warm-hearted brothers — you are my vitality. Save me! Save me! Save me! Oh, oh, oh — save me! I do not want to know at all how. I do not want to know at all. Once and for all — do what you can — without any excuse in the world whatsoever. Oh (Gott!) — have compassion! Have compassion! Have compassion! Save me truly — without deceiving yourselves at all — seriously, truly! My vitality goes out — homeward. May I only hold on! I cannot speak at all — only one word: Hoshia! Hoshia! [Hebrew: "Save!" — the desperate biblical cry] And truly — in the innermost depths of my heart — my soul cries out greatly. And my voice goes from one end of the world to the other — as at the moment of separation of the soul from the body. And beyond this — I have done what is incumbent upon me. G‑d forbid — whatever happens — I have done my part. Beyond this — what is decreed for you in Heaven to merit. I announced to you beforehand:
Immediately act in the matter of the formal request: My name: Shmuel Gorvitz son of Yeshayahu. My age: 41 years. Born in Jerusalem. We were Russian subjects. And at the time of the war — when they expelled the Russians — they expelled me too. I have no particular occupation — only I am capable of several occupations. I observe religion.
I ask you greatly: immediately do whatever you can — without any delay whatsoever. And write to me how long it will take until it is concluded well — and all the details: everything you wrote in the formal request — and who is the sender of the request — every detail. Please do this in this matter and reply immediately with a good clear reply. Strengthen yourselves and be strong — and Hashem will be with you. And know: there is absolutely no other path for me except for you to send me the formal request. Therefore — please: rush to my aid — to save me from my distress. Please — have compassion, pity, and mercy on me — with all your strength and all your being — with true self-sacrifice — to save me from the torrent of many mighty waters. And now, my dear R' Yaakov — how have you forgotten me? Is it possible? Is it possible? Is it possible — such a thing? Please — write to me of your welfare in full detail. And of the welfare of R' Yisrael Dov, may he live. And of all the fellowship. And of my son Nachman, may he live. And what is the situation with my father-in-law and my wife — whether they want peace. And in what manner. And whether you transmitted the letter to them that I sent you — and what they replied. And what your view is and the view of the fellowship in this matter. And ask me forgiveness for why I did not write until now — for I have absolutely no idea what world I am in — since I left you. One word: I cannot hold on any longer. And after this letter I am compelled to lie down from the weakness I put into it. And I ask you: please reply immediately — whether you are doing this — and how much time it will take.
And know: you will certainly not regret this — G‑d forbid — not in this world and not in the World to Come. From me — your friend truly: Shmuel son of Feiga. The letter I wrote to R' Alter — please read it as well — for it is also for you.
Loading comments…