Letter 80 פ'

פ' יום ג' פ' ויצא ה' כסלו תשכ"ה פעה"ק ירושלים תובב"א שלום וברכה וכט"ס לכבוד ידידינו היקר מאנ"ש הנאהבים והנחמדים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות הצדיק האמת באמת כש"ת כמהר"ר ארי' וויינשטאק נ"י שליט"א אחדשה"ט באה"ר כיאות, לנכון קבלתי מכתבו היקר עם הכנסת כלה ל"ג דולר, ומה מאד החייתני בזה כי המצב שלנו אין לשער כי קרוב מאד להחתונה ועדיין לא נפדה הדירה שעולה לכמה וכמה אלפים ל"י וכן לא נפדו הרהטים והמלבושים וכן שאר הוצאות החתונה המרובים ה' ירחם. אנא לעשות כל היכולת בזה וגם לעורר אנ"ש היקרים לסייעות בזה בכל היכולת ובפרט חבירינו היקר והנעלה ר' אליעזר שלמה בן מלכה נ"י והרה"ח ר' צבי ור' מאיר קאלמנאוויץ ושאר אנ"ש לסייע בזה בכל הכוחות. וזכות המצוה הגדולה הזאת תגן עליכם באלף המגן ותזכו לרב טוב הצפון ולכל הברכות שבתורה ולכל טוב סלה. ועיין בזוהר הק' פר' ויצא דף קמ"א ע"ב ומובא בלימוד חק לישראל פ' ויצא מיום ב' בלימוד הזוה"ק מגודל ענין הצדקה עי"ש ובס' המדות מובא שלהמתיק הדין של יום הדין הגדול הוא ע"י צדקה ובתורה ד' לק"ת בלק"מ "ואת העורבים" גודל ענין הצדקה שפותחת כל השערים ולהכניע כל הכפירות וספיקות באמונה רק ע"י צדקה עי"ש היטב ותורה י"ז בלק"מ ויהי הם מריקים שקיהם בסוף התורה שעיקר זיכוך כלי המעשה ועי"ז נתעלה ונתרומם השכל ועיקר קרן קיימת היא הצדקה עי"ש. והכלל שגדולת הצדקה אין לשער המובא בכל הספרים הקדושים הן מחז"ל ומזוה"ק והאר"י ז"ל וכל הצדיקים ומדברי רבינו ז"ל בספריו הק' ובלקוטי הלכות מה שזוכים עי"ז שאין לשער ולהעריך כלל שעי"ז יכולים לזכות כל מה שצריכים הן בגשמיות והן ברוחניות ובפרט צדקה כזאת לאה"ק ולאנ"ש החפצים להתקרב לרבינו ז"ל הכנסת כלה להקים בית בישראל שאין לשער גודל הצלחת הנפש בזה. ובפרט לשמוח בהמצוה שענין גודל עשיית המצוה בשמחה אין לשער ולהעריך כלל כמובא מהאריז"ל שכל גודל מדרגותיו זכה רק עי"ז שעשה המצות בשמחה ושזה תנאי הראשון לעשית המצות לעשותה בשמחה יותר מרוב כל היינו יותר לשמוח בהמצוה יותר מהשיג כל הון דעלמא כי זה העיקר השארית שנשאר מהאדם בעוה"ז כי הכל הבל ואין מלוים לו לאדם לא כסף וזהב וכו' כ"א תורה ומצות ומעשים טובים שעשה בעוה"ז החולף ועובר ומה שקונים בעוה"ז הוא ההכנה על עולמי עולמים ונצח נצחים ומפ"ז כל הצדיקים הגדולים כמו ר' יוחנן בן זכאי בגמרא שבכה ואמר אורחא רחיקא (דרך רחוק כי ההכנה בעוה"ז הוא לעולמי עולמים ולנצח נצחים) וזוודא קלילא לית לן (וצדה לדרך אין לנו) ומה נאמר אנחנו אבל צריך להתחזק ולשמוח במה שזוכים לעשות כי מדה טובה מרובה וסוף כל סוף לא נשאר מהאדם כ"א מה שחטף איזה טוב בעוה"ז. ע"כ צריך לשמוח מאד בזה שזכינו להתקרב לרבינו הק' המעוררנו ומחזקנו לחטוף בזה העולם כל מה שיכולים ופרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. היינו בפשיטות ענין הצדקה שכל פרוטה מצטרפת לחשבון גדול כי זהו זריעה בארץ טובה שמצמחת כפלי כפליים בבחי' זרעו לכם לצדקה. וכן כל עניני מצות ומעשים טובים שג"כ נקראים צדקה שעושים בזה צדקה עם השכינה וכלל ישראל ובפרט שזהו צדקה עם הנפש שלו שזאת כל תשוקתה ומגמתה לעשות רצון השי"ת וזהו "פרוטה ופרוטה" כל דבר קטן שבעבוה"ש הן צדקה והן תורה והן תפלה והן שאר מצות ומעש"ט מצטרפות לחשבון גדול, ובזה מובן המובא בספרים הקדושים שהאדם העושה מצוה אינו צריך לשמוח בזה המצוה לבדה כ"א צריך לשמוח בעוד כמה וכמה מצות שיעשה עי"ז כי מצוה גוררת מצוה, וכן להיפך כשאדם עושה עבירה ח"ו אין לו להתאונן ולדאוג בהעבירה זו לבדה כ"א בעוד כמה וכמה עבירות ח"ו שיעשה עוד כי עבירה גוררת עבירה רח"ל (ובזה העצה אם נפל האדם ח"ו למה שנפל לעבירה במחשבה או בדיבור או במעשה ח"ו ובמה שנפל ח"ו אפילו לשאול תחתיות להפסיק השרשרת של העבירות במצוה לעשות תיכף איזה מצוה ולעשות תשובה בחרטה באנחה בוידוי דברים לפני השי"ת ולפסוק תיכף הרע הן המחשבה לפסוק מלחשוב בזה ולחשוב מחשבה אחרת, ובהסתכלות לסתום תיכף עיניו מזה וכן שאר ענינים המובן מעצמו, וזהו ג"כ פרוטה ופרוטה היינו כל חוט השערה שהאדם נותק את עצמו מהרע ובורח מהעבירות הן מהרהורים רעים ומהסתכלות וכו' מצטרפות לחשבון גדול כי המונע א"ע מרע וסור מרע נחשב כעשה טוב כי היושב ואינו עובר עבירה נחשב ג"כ כעושה מצוה ולזה ג"כ מסוגל הצדקה מאד כי עי"ז ניצול מחטאים כמובא בספרים ובלק"מ ובס' המדות וגם עי"ז מתכפרין העונות כמובא בדניאל "וחטאך בצדקה פרוק" השי"ת יזכנו לכל מה שצריכים לזכות בזה העולם בזכות רבינו הק' שהתקשרות בו ובשאר צדקים האמתים עולה על כולנה ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס שמואל הלוי הורוויץ