A Car Plunges Off a Mountain — A Miracle of Salvation
מכתבי שמואל - Michtevay Shmuel Volume 2
כ"א ב"ה יום ג' וארא פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ד טבת תרפ"ד] לכבוד אהובי ידידי הותיק הנחמד השוקד על דלתי התשובה החפץ להיות יר"א באמת שותה מבאר מים חיים ננמ"ח זיע"א כמר ישראל דוב ברסלבר נ"י. ראשית אכתוב לך מבריאותי הטוב ואזכה לשמוע גם ממך אך טוב וגם אודיעך כי ביום א' בשבוע זו באתי לירושלים ובעת שנסעתי מטברי' הנה כאשר בא האוטומוביל על ההר שאצל נצרת נפל מן ההר יחד אתנו ונשבר לרסיסים וב"ה שבזכות התא"ל רשב"י זיע"א ובזכות רבינו הקוה"נ ננמ"ח זיע"א הוצלנו וממש יצאנו ממות לחיים ואין לשער ולהעריך גודל הנסים שהי' לנו למעלה מהטבע ונשאר באמצע ההר והי' נסי נסים שלא יספיק הזמן לפורטם ולכותבם ואילו כל הימים דיו וכו' אין אנו מספיקים להודות לשי"ת על גודל הנסים והנפלאות וכו'. וגוי א' מת בביה"ח בנצרת וגוי א' הכה את עינו ונסמית וכל פניו מוכה ואנחנו היהודים ב"ה שניצלנו ורק כל א' הי' מעט מוכה ופצוע וב"ה שכבר נתרפאנו והאפציר מנצרת נתן לנו אבטומביל אחר וזה הי' בליל ד' וגם הוא רמס פרה ונטה ליפול ונפל לתוך רפש, והושארנו כל הלילה בקלניה יהודית ויום ולילה בהפולי [עפולה] ונסענו במסילת הברזל לחיפה ביום ו' והיינו שבת בחיפה וברכנו ברכת הגומל וביום א' לוינו כסף ונסענו במסילת הברזל ואין לשער ולהעריך גודל עמלינו באלו הימים ממש בלי שעור וכאשר באתי לפה ממצבי אינני יכול לתאר לך גודל רוע מצבי ממש בשפל דיוטא התחתונה אין לי מקום ללון ולא לאכול ואני סובל חרפת רעב ואין לי אף לחתיכת לחם לאכול ומה אעשה ואין לי אף פרוטה ע"כ הנני אומר לך למעה"ש שתחוס עלי ותראה איזה שילינג לשלוח לי תיכף ומיד בלי שום איחור כלל והמצב פה רע והשי"ת יאמר לצרותי די וצריך לקבל הכל באהבה זאת מה שסיפר ר' אברהם ז"ל שאחד מאנש"ש סיפר צערו לפני רבינו ז"ל שכל מקום שהוא פונה רק רע, והשיב לו רבינו ז"ל בשם הבעש"ט ז"ל שאמר לא' שג"כ סיפר לו צערו ואמר לו "ויל ויא אזו עס איז ועט זיין אזו די וילסט" (היה מרוצה איך שזה אז יהי' כמו שאתה רוצה) וצריך לזכור היטב מה שאמר רבינו ז"ל בתורה ד' אנוכי. צריך אדם לידע שכל מאורעותיו הם לטובתו. וגם מה שר' אברהם ז"ל סיפר שאברך א' שנתקרב למהרנ"ת ז"ל פ"א אמר לר' נתן ז"ל. ר' נתן עס גייט מיר ב"ה גוט איך דאוין אין לערין אין האב צי עסין אין צי טרינקין אין האב ניט מניעות אין רעבינס זאך, והשיב לו מהרנ"ת ז"ל איך בין דיך ניט מקנא א קינץ איז אז מען האט צי עסין און צי טרינקין אין מען האט ניט קיין מניעות? א קינץ איז אז מען האט ניט צי עסין אין מען האט מניעות פין אלע זאטין אין וין מען קערט זיך איז ניט גיט דנצמאלט אז מען טיט אין רבינס זאך ואלט איך דיך מקנא גועזין (ר' נתן, הולך לי ב"ה טוב בתפלה ולימוד גם יש לי לאכול ולשתות ואין לי מניעות בענין רבינו, והשיב לו מוהרנ"ת ז"ל אינני מקנא בך, וכי זו חכמה כשיש לאכול ולשתות ואין מניעות? החכמה היא כשאין מה לאכול ויש מניעות מכל הצדדים ולהיכן שפונים לא טוב ואז עוסקים בענין רבינו, אז יש במי לקנא (אז הייתי מקנא בך) וגם מה שכתב בלק"מ, תפלות כנגד תמידין תקנום, וזאת הוא הפירוש מה שאמרו חכז"ל כל המארח ת"ח בתוך ביתו כאלו הקריב תמידין, שמי שמארח ת"ח שהוא כנגד תמידין וכל המארחו בביתו יכול לידע בירור התפלה וזאת תפלות כנגד תמידין תקנום. וגם מה שאמרו חכז"ל בגמרא מאן דרחים רבנן הוי ליה בנין רבנן מאן דמוקיר רבנן הוי ליה חתנין דרבנן וצריך ג"כ לזכור היטב מה שלימד אותנו רביז"ל שכל דבר ודבר שמתנהג עם אדם צריך לידע שיש בה השגחה פרטית ומן הסתם הכל לטובה וגם מה שאמר רבינו ז"ל עס איז גאר שלעכט איז דא איין עצה נאר צי ויינין צי שרייאין צי בייטין צום אייברשטין עס זאל נתהפך וערין הכל לטובה וצריך ג"כ לזכור היטב מה שרבינו ז"ל אמר שאין שום יאוש בעולם כלל ואני נותן שבח והודי' לשי"ת מה שאני נתקרב להדעת הקדוש הזה ואם ח"ו לא הייתי נתקרב להדעת הקדוש הזה ה' יודע מה שהי' נעשה אתי אשרינו אשרינו שזכינו לדעת שיש בעולם נהר המטהר מכל הכתמים אשר לימד אותנו שצריך להאמין שהכל השגחה פרטית ואין שום דבר נעשה מעצמו רק הכל מאת השי"ת ולימד אותנו הדרך איך להתחזק ולא ליפול ח"ו שהעצה של הבע"ד הוא רק להפיל את האדם לעצבות ומ"ש ואח"כ נעשה מה שנעשה ורביז"ל לימד אותנו שצריך לחזק א"ע ולידע שסוף כל סוף יהא טוב שלפי החטאים ופשעים שלי כל מה שעושה השי"ת אתי הוא ג"כ לפנים משורת הדין אם אני משער בעצמי גודל עונותי אני נופל לעצבות ג' מאד אבל זאת נחמתי בעניי שאני יודע מצדיק גדול כזה אשר הוא בודאי יכול להושיע רק שצריך לכסוף ולהשתוקק לבא אליו וזאת מה שאמר רבינו ז"ל איך האב אייך ארוס גינומין מתוך שיני הס"מ וען מען זאל שעכטין אייער יצה"ר ואלט גוען מלא צנורות דם נאר עכ"פ אז מיר וייסין פין אזא רעבין קען מען אלז מתקן זיין אין עס קען וערין אלדז רעכט אין עס ועט בודאי וערין אלדינג רעכט השי"ת זאל רחמנות האבין מען זאל זוכה זיין קומין אהין צי אין אוס גיסין זיין בוטר הארץ ועט בודאי אלץ זיין גוט. (הוצאתי אתכם מתוך שיני הס"מ אם היו שוחטים את יצה"ר שלכם היו הולכים צינורות מלאות דם רק עכ"פ שאנו יודעים מכזה רבי אז אפשר הכל לתקן ויכול הכל לבא על מקומו ובודאי יבא הכל על מקומו השי"ת ירחם עלינו שנזכה לבא לשם למקום ההוא לשפוך את מר לבנו אז בודאי הכל יהי' טוב) אבקש ממך עוד הפעם שתיכף ומיד שתקבל את מכתבי תמלא בקשתי בלי שום איחור כי מחכה אני על זאת ותוכל לשלוח לי במכתב רעציפסט (רשום) ואם תעשה את זאת אזי אני מהנה לך במכתבים טובים. ממני המצפה לשמוע בש"ט ישו"נ והי"ת יתן לך פרנסה בהרחבה גדולה. יצחק מנחם ראזנברג ניט גזארגט נאר פרייליך עס ועט אודאי אלץ מתוקן וערין לטובה אמן. האפ אין האפ אין וידער האפ פרייליך. (אל דאגה רק בשמחה בודאי הכל יתוקן לטובה אמן, עלוז ועלוז ושוב עלוז בשמחה) גם אני דושה"ט באה"ר ומאחל לך כט"ס ממני ידידך שמואל הורוויץ המבקשך על החתונה שתהי' בשטו"מ בס"ט ומז"ט בשבת שירה.
Peace and blessing and all good forever — to his honor — my beloved, my dear of my soul — the delight of my heart — my companion — like my soul and my heart — from the precious and beloved and pleasant Breslover Chassidim — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Tzvi[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine, may G-d protect him — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live. After inquiring after your precious wellbeing with great love from the depths of the heart.
Shovavim and the Tikkun HaBrit: Crying Out — LM §20; LM §29: Tzedakah/Tatzel/Mimavet = Matzah; LM §42: Beautiful Garments for the Tzaddik; LM §24: Joy in Commandments; LH Hodaah §6 And perhaps you can also assist me further in the matter of the book — "one commandment leads to another commandment" — in this world — what one grabs of something good — that is what remains — and one takes no money and gold — only commandments and good deeds. And in particular during the Shovavim days — when the time is propitious to rectify the sins and transgressions through this. Please request on my behalf — Shmuel son of Piga[שמואל בן פיגה = שמואל בן פיגה — "Shmuel son of Piga." The author's full name with his mother's name — the standard formula for prayer intercession. Appearing again here as in Letters 70, 74, and 75.] — for I need great mercies from all sides — may Hashem have mercy. And in this portion — Parshas Va'era — it is hinted that the rectification of the covenant is through crying out — as brought in Likutay Moharan Torah 20 [לקוטי מוהר"ן תורה כ' — "Likutay Moharan Torah 20." כ = kaf = 20. LM Part 1, §20 — a major teaching on the power of crying out and calling out (tze'akah) to raise the mochin (expanded consciousness) — and through this to rectify the blemish of the covenant. The teaching draws on the verse "And I heard the cry of the children of Israel" — connecting Israel's crying out in Egypt to the power of the voice to elevate the soul's consciousness.] — and also: "And I heard the cry of the children of Israel" — and so on — "and I remembered My covenant." And it is brought in the Zohar also on this — in the same way — and so too in Parshas Shemos: "and they cried out and groaned" — and so on — "and He remembered His covenant" — and so on. And through this it is answered: why in Torah 29 the Tikkun HaKelali — and speech — praise of the Tzaddikim — commerce — charity — the rectification of the garments — are counted as rectifications — but for the rectification of the covenant — it does not say what it is. But in Torah 20 it says: that crying out raises the mochin — and so on — and so too in the Torah of Kaddish and Yom Kippur — it is brought to raise the mochin — and through this sins are atoned for — and so on. And from this it is understood: that speech without da'as is not speech — but with the voice of crying out [but without sadness — for this is more harmful — as brought in Alim LiTerufah] — one raises the mochin. And so too through the praise of the Tzaddikim. And so through giving charity. And through guarding the garments. [תיקון הבגדים — "rectification of the garments." A teaching from LM Part 1, §29: the garments one wears affect one's spiritual state. Beautiful and respectable garments honor the divine image in which one was created and elevate the mochin (expanded mind). This is also the teaching of LM Part 1, §42 (cited below as "beautiful garments for the Tzaddik") — dressing honorably in the presence of holiness.] And through connection to the Tzaddik — automatically the mochin are raised. And so through beautiful garments for the Tzaddikim [in Torah 42 in Likutay Moharan] — and through melody — and through faith in the Tzaddik — that he is all mysteries — and so on — through this the speech is illuminated and everything is rectified. May Hashem grant us merit for this. So may it be His will. Amen. And the essential: through performing the commandment in joy — please study Torah 24 in Likutay Moharan — and on this the Law of Hodaah Law 6 [of Likutay Halachos] — and there is literally there the pleasure of the Upper Garden of Eden — and one can merit through them to the light of the Infinite literally — there is nothing higher than this. And enough said.
Loading comments…