ג

(שם שעי;* לח) זה הצדיק שעסק כל ימיו בתורה בקדושה כזאת עד שזכה על ידי עסק התורה שלו לעורר ולהאיר שרשי נשמות ישראל שעי״ז רבים השיב מעון והגדיל כבוד השי״ת, זה הצדיק אפילו כשנסתלק, עדיין עוסק בזה להחזיר כל העולם למוטב ע״י שימשיך על כ״א משורש נשמתו שבתורה. כי כל התורה שהיא כלל נשמות ישראל כלולה בנפש זה הצדיק. וידוע כי הארת נפש הצדיק נשארת על קברו הק׳ ומאירה בכל עולם העשי׳ כמבואר בכתבי האריז״ל. וע״כ כשבאים על קברו ומתעוררים שם לשוב להשי״ת אזי ממשיכין ע״ע הארה משורש נשמתו שבתורה, כי שב בנפש זה הצדיק כלולים כל נפשות ישראל ששרשם בהתורה ועי״ז יכול לחזור למוטב: וזה סוד שני הארונות שהיו מהלכין במדבר, ארונו של יוסף וארון העדות זה אצל זה, כי שניהם אחד וזה תלוי בזה. וע״כ חזקיה המלך שעסק בזה כל ימיו כי למד ולימד שזה בחי׳ הנ״ל ע״כ נאמר בו וכבוד עשו לו במותו ודרז״ל שהושיבו ישיבה על קברו והניחו ספר על מטתו, כי שורש התורה כלולה בנפשו ע״י שעסק בזה כל ימי׳ וכל קיום ישיבות ובתי מדרשות לעסוק בתורה הכל בנוי ומיוסד על קברו כי משם מאיר הארת שרשי נשמות שבתורה שעסק בזה כל ימיו.