יא

עו"ש שבכל עולם יש בחי' נעשה ונשמע כי מה שהוא להעוה"ז בחי' נשמע הוא לעולם הגלגלים בחי' נעשה, ויש להם בחי' נשמע גבוה ממנו וכן מעולם לעולם, וזה בחי' תורת ה' ותורתו, מתחלה תורת ה' שהוא בחי' נסתר הנסתרות לה' אלקינו, ואח"כ כשהוא במדריגה גבוהה ממנה נעשה תורתו שנעשה מהנשמע נעשה וכו'. וצריך כל אדם שילך מדרגא לדרגא ומעולם לעולם עד שיזכה בכל פעם לבחי' נעשה ונשמע גבוה יותר שיהיה נעשה אצלו בכל פעם מבחי' נסתר בחי' תפלה וכו' עיי"ש, וכתב בלק"ה (הל' מתנה הל' ה) וזהו בעצמו מ"ש אדמו"ר ז"ל (בלקו"מ תנינא תו' כ"ה) לעשות מהתורה תפלה אעפ"י שלפום ריהטא נראים כסותרים זה את זה כי כאן כתב לעשות מהתפילה תורה ושם כתב לעשות מהתורה תפלה, אך באמת יכולים לומר כי בשניהם לדבר אחד נתכוון, כי מ"ש כמה פעמים לעשות מהתורה תפלה כונתו לעשות מהתורה שלא זכה עדיין לקיימה ולהשיגה, לעשות ממנה תפלה להתפלל להשי"ת שיזכה לקיימה ולהשיגה, וזהו בעצמו מ"ש כאן לעשות מתורת ה' בחי' תפלה בחי' נשמע לעשות מזה תורתו בחי' נעשה וכו', כי התורה שלא זכה עדיין לקיימה כראוי ולהשיגה היא אצלו בחי' תורת ה' בחי' נסתרות ממנו, ועל זה צריך לבטל עצמו ולהתפלל הרבה להשי"ת עד שיקיימה וישיגה לעשות מתורת ה' תורתו, נמצא שעושה מהתורה תפלה, היינו מבחי' תורת ה' הוא הנסתר ורחוק ממנו עושה מזה תפלה שמתפלל להשי"ת שיזכה לבא לזה, ואח"כ כשזוכה לפעול בקשתו ומשיג בחי' הנסתר בחי' תורת ה' אזי נעשה מתורת ה' שהיא בחי' תפלה, תורתו. נמצא ששניהם אחד, כי מ"ש כאן לעשות מהתפלה תורה היינו בחי' תורתו שיהי' נעשה מהנסתר שהוא בחי' תורת ה' יהי' נעשה מזה ע"י ריבוי תפלות בחי' תורתו שזהו בעצמו מ"ש במ"א לעשות מהתורה תפלה היינו מתורת ה' מה שגילו הצדיקים ואנחנו עדיין רחוקים ממנה לעשות מזה תפלה עד שנזכה לזה ויהי' נעשה תורתו, והרי בשניהם לדבר א' נתכווין וכו' עיי"ש. הנה מבואר מזה שהתורה שלא זכה עוד האדם לקיימה ולהשיגה זוכה ע"י התפלה לקיימה ולהשיגה, נמצא שע"י התפלה זוכה להשיג תורת הנסתר היינו אפילו בנגלות התורה לזכות להשיג את האור הגנוז והצפון בתורה הנגלית זוכין לזה ע"י התפלה ומפני זה יעקב ויוסף שהם בבחי' אור התורה וכמ"ש לעיל כלול גם בהם אור התפלה מפני שלזכות לאור התורה הוא ע"י התפלה, ועיין בלק"ה (הל' העושה שליח לגבות חוב הל' ג) שכתב כי תפלה למעלה מהכל וכולל כל החמשים שערים כמבואר בהתו' הנ"ל (ליקו"מ קמא תו' ח') שתפילה היא בחי' עדן עין לא ראתה שהוא שורש התורה שמשם שורש כל המעיינות החכמה של התורה הקדושה, כי התפילה היא בבחי' נתיב לא ידעו עיט בחי' שער החמשים שאין מי שהשיג אותו, היינו מי שעוסק בתפילה ומתחזק בכל עת להרבות בתפילה ושיחות בינו לבין קונו הוא מעורר עדן העליון שהוא בחי' שער החמשים בחי' נתיב לא ידעו עיט כי אין שום שכל שיוכל להשיג ולהבין עד היכן מגיע הכח של תפילות ישראל וכו', כי עיקר הגאולה השלימה העתידה לבא הוא ע"י תפילה וכו', כי ע"י התפילה המשיך מעיין החכמה אל התורה שעיקר העבודה של האדם הוא שישתדל להמשיך המעיין היוצא מבית ה' שהוא הנהר היוצא מעדן כדי להשקות את הגן שהוא התורה, דהיינו שישתדל הרבה בכל יום בתפילות ותחנונים עד שימשיך אליו שכל וחכמה אל התורה כדי שיזכה לברר פסק ההלכה וכו', ועיי"ש (בהל' נזקי שכנים הל' ד) שכתב, עיקר התהוות הצירופים שמהם נארגה כל התורה הוא ע"י התפילה, וע"כ א"א לבא לשום השגה בתורה כ"א ע"י תפלה (כ"ש בליקו"מ קמא תו' כ'), ע"כ צריכין לעשות מהתורות תפילות דהיינו כשלומד איזה תורה והוא רחוק עדיין מאותה התורה, כי עדיין לא התחיל לקיימה או שעדיין לא קיימה בשלימות וכו', הוא צריך להתפלל הרבה על זה להשי"ת שיזכה לקיימה וכו'. עו"ש (בהל' אונאה הל' ג) וז"ל שם, ועיקר ההתחזקות שיזכה לישאר קיים על מעמדו לעולם וכו' הוא ע"י תפילה כי עיקר התשובה היא תפילה וכו' כי תפילה ג"כ למעלה מן התורה כמבואר בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות כי תפילה היא דברים העומדים ברומו של עולם כשרז"ל שהוא בחי' נסתרות שבתורה למעלה מן התורה כ"ש בהתו' חותם בתוך חותם (תו' כ"ב) ע"ש, וע"כ מי שרוצה לשוב להש"י באמת עיקר התשובה שלימה הוא ע"י תפלה דהיינו שיתפלל תמיד להש"י שירחם עליו מעתה ויצילהו מעוונות וכו', וע"כ גאולה הראשונה הי' אחריה הפסק אבל גאולה אחרונה לא יהי' אחריה הפסק, כי גאולה הראשונה היא בחי' תורה כי אז זכו ישראל לקבל את התורה, וגאולה אחרונה היא בחי' תפלה כי עיקר כלי זיינו של משיח היא תפלה כ"ש רבינו ז"ל (ליקו"מ קמא תו' ב'), כי כל זמן שאין האדם זוכה לתפילה בשלימות עדיין אין לו מקום לה' ועדיין הוא נע ונד ומטולטל, ואפילו אם עוסק בתורה עדיין אינו בטוח שישאר קיים על עמדו כי מי יודע מה יעבור עליו וכו'. ע"כ עיקר המקום והמעמד דקדושה הוא תפילה, כי ע"י תפילה זוכין לישאר קיים על עמדו תמיד אפילו אם יהיה איך שיהי' וכו', כי התפילה נקראת עמידה כי אין עמידה אלא תפילה כשרז"ל (ברכות ו') וכו', וע"כ מי שרוצה להיות איש ישראל באמת צריך שיאחז בשניהם, בתורה ותפלה, כי שניהם כאחד טובים אשר אם יפול ח"ו, האחד יקים את חבירו עיי"ש. הנה מבואר מזה דלזכות לאור התורה הוא דוקא ע"י תפילה וא"א לבוא לשום השגה בתורה כ"א ע"י תפלה.