ב.

התורה ב' אמור אל הכהנים כפי שמובא בחיי מוהר"ן מכתב יד של אא"ז מוהרנ"ת ז"ל, נאמרה ע"י סיבה של הד."צ הר' שמואל אייזיק ז"ל עוד קודם התקרבות של מוהרנ"ת זלל"ה בזלאטיעפאלי, שחלם להר' ש"א ז"ל חלום שהיה באיזה יער גדול עד למדי ולא ראה איזה דרך לצאת משם לחזור לביתו ופגע בו איש אחד שחגר בחרב חדה שיש לה ב' פיות הנקרא שארפין ונחרד הר' ש"א ז"ל מאד, אך האיש הלז היה מראה לו סבר פנים יפות ואמר לו אל תפחד לך אתי, והלך עם זה האיש עד שבאו לבית גדול בהיער ואמר לו שיכנס לבית הזה ושם חרבות הרבה קטנות מחרבי ויש לך רשות ליקח ג"כ מהתרבות קטנים, אך תדע איך להתנהג אתם בדרך ממוצע, ונכנס לשם וישב שם זקן אחד ואמר לו א"א לך ליקח מפה שום חרב עד שתרגיש בעצמך שאתה מנוקה מכתמים בגופך ובבריתך, ותדע איך לאחוז החרב שתטול מפה, ובתוך כך סבבו אותו עננים כפולים ומוכפלים בחשכות גדול, ודחף אותו הזקן הנ"ל לחוץ לבית, ואמר לו עוד אין אתה מוכשר לזה מחמת העננים, אך אם תוכל לבוא בהיער להלן בבנין מפואר שיש שם אומן כזה שהוא מחדד החרבות קטנים, וגם אפי' החרב הגדול של האיש שראית שהוא יודע בטוב איך לאחזה אעפי"כ מוכרח ג"כ לחדד חרבו אצל האומן הזה, אך מי יודע אם האומן יפתח לך פתחו שתכנום אצלו, וכ"ז היה בחלום, ובתוך כך הקיץ משינתו ונבהל מאוד ונקפד לבו עד למדי מזה, וזה היה בתחילת התקרבותו לאדומר'ר, והר' ש"א היה מגורתו בעיר דאשיב ואדומו"ר זלל"ה ישב אז בעיר זלאטיפאלי, ומרחק רב הוא, והר' ש"א היה עני מדוכא, וגמר בדעתו תיכף שמוכרח להיות ע"ז אצל אדומו"ר זלל"ה, ועשה מה שעשה וקיבל סכום קטן על הוצאות וביותר הלך רגלי וזה היה בחורף עד שבא לזלאטיעפאלי, ולא היה יודע היכן דירתו של אדומו"ר, עד ששאל לאחד היכן דירתו, ואמר לו מה לך אצלו הלוא מחלוקת גדול עליו בעיר, ונזכר מה שאמר לו הזקן מי יודע אם תוכל לפתוח שם שתוכל לכנוס אצלו, עד שבא לבית אדומו"ר והיה שם הפתח סגור, ודפק דפיקות הרבה עד ששמע קול דממה דקה מאחורי הדלת שאדומר'ר אומר לו, אתה ש"א, אין כעת אפשירות לפתוח לך בשום אופן, והר' ש"א עמד בערך שעה ובכה בקול ובלב נשבר כזה, ופתח לו אדומו"ר זלל"ה, ואמר לו הלא אמרו לך עוד בביתך מי יודע אם תוכל לכנוס, אך קיימתי כל השערים ננעלו ושערי דמעות שבכית כ"כ לא ננעלו, והבין הר' ש"א שאדומו"ר יודע מהחלום שלו ונתיירא לספר לו, ובתוך כך אמר לו אדומו"ר הלא עננים רבים סבבוך, ונבהל ונשתומם הר' ש"א ע"ז על רוה''ק כזה, עד שלא היה יכול לפתוח פיו לדבר אפי' דיבור אחד לפני אדומו"ר זלל''ה מחלומו, ואח"כ באו עוד מקורבים על ש"ק מעיר מעדוועדיבקי ואדומו"ר זלל"ה גילה התורה אמור, ומי שיעיין היטב בהתורה הזאת יבין את החלום, שבהתורה מובא מהחרב של משיח ועוד ועוד, והעיקר שכולם באים להאומן הזה עם החרבות לחדדם ואפי' האיש עם חרבו הגדול שיודע איך לאוחזה מוכרח לבוא להאומן הזה עם חרבו ומרומז קצת בסיפמע"ש מהבחור שהיה אוחז חרבו וקשתו בידו להציל עצמו מהחיות וכוי, ומאז והלאה נתקשר אל אדומו"ר, הר' ש"א ז"ל בעבודות התפלה עד שכמעט נתקיים אצלו מה שמובא בגמי ולוואי שיתפלל אדם כל היום כולו כידוע בין אנ"ש הזקנים מעסק תפלתו בכוחות גדולים: