ז.

סיפור נפלא ששמעתי מזקני אא"ז זיל איך שנתקרב אא"ז שלו הרב המאוה"ג הצדיק הר' אהרן ז"ל לרבינו הק' עוד כשישב ודר במעדוועדיבקי, היינו כפי שהרב הר"א ז"ל היו לו במעדוועדיבקי אחות אמו שהיא דודתו ובעלה שהוא דודו היו מתושבי הבע"ב דעיר, אך כפי שדודו היה מקודם שקבע רבינו ז''ל דירתו בשם במעדוועדיבקי הי' דודו הנ"ל מקורב להצדיק הר' אהריליע טיטיעווער שהיה גדול ומפורסם בעולם, וגם הרב הר' משה קארסיביר אביו של הרב ד' אהרן היה ג"כ מחסידי וממקורביו של הק' הצי הר' אהריליע טיטיעודר ז"ל, והיו נוסעים תמיד להד' אהריליע בזמנים קבועים, והרב הד' אהרן זי'ל היה ג"כ נוסע תמיד בצוותא חדא עם אביו ועם דודו להצדיק הר' אהריליע הנ"ל, ואביו ודודו היו זקינים והרב הר' אהרן ז"ל היה אברך אז, והיה ממלא בכסא הוראה של אביו ז"ל עוד בחיי אביו בקארסין, כי זה הר' אהרן ז"ל אמרו עליו התושבים דעירו בשם בקארסין יפה כח הבן מכ"ח האב, הגם שגם אביו הר' משה ז"ל היה מפורסם בעירו דשם ללמדן מופלג מאוד וחסיד בקדושה ופרישות ובעבודה הק' עד למאוד, ואעפי"כ זה הרב הר' אהרן בנו היה עולה במדריגה יותר עליונה הן כלימוד נגלה בפלפול וחריפות גדול ובפרט בעובדות קדושות בעבודת השי"ת היו רואיו מאתו מסירת נפש ממש, הכלל פעם אחת ביקש דודו של הר' אהרן ז"ל את הרב הר' אהרן ע"י מכתב שיבוא למעדוועדיבקי על איזה ימים על עסק איזה דין תורה בין שני סוחרים בע"ב דעיר מעדוועדיבקי מחמת שהיה דודו הנ"ל יודע שהר' אהרן חכם גדול שיוכל לפשר בין הבע"ד את הד"ת שיהיו מפיקים רצון מהפשד שלו, ונסע הר' אהרן ז''ל לשם, וזה היה בחורף סוף חודש טבת, ואדומו"ר ז"ל ישב בדירה הסמוכה לדוד הרב הר''א בהדחק שלשה בתים, ודודתו היתד. מתפארת בפני שכינותיה שיבוא ב"א רב גדול אצלה, הגם שהוא עוד רך בשנים, אך שמו נודע בסביבותיו כמו רב זקן בשנים וחכם גדול, ורבינו ז"ל לא ידע עת בואו בלל מקודם לזה, וער''ח שבט לעת מנחה קודם שקיעת החמה בא הרב הר"א לבית דודו מנסיעתו מהקור והכפור והקרח מהשלג מעוטף בגדי חוו ף, תיכף שלח דבינו משרתו שהיה לו לבית דודו שישלחו לו תיכף האברך הרב ר"א לאדומו"ר ז"ל, והגם ששמע מאדומו"ר ז"ל בעיר קארסין, אך מחמת ?שהיה מקורב להצה"ג הר' אהריליע ז"ל לא הטה דעתו לידע מעבודת רבינו ז"ל, אך כעת ששלח אחריו רבינו ז"ל ירא לסרב ולאחר, כי דודו שמח מאוד מבואו ורצו שיתחמם מעט מן הקור ושישתה חמין, אך הרב ד''א לא השגיח ע"ז כלל והלך תיכף ומיד לבית אדומו"ד ז"ל, ושם בבית דודו חשבו שיתעכב בבית רבינו שעה מועטת ויבוא לחזרה לבית דודו ומסתמא הכינו בשם עבורו סעודה כפי חשיבתו אצלם ולסוף תיכף כשבא לבית אדומו"ר ז"ל וקיבל שלום מרבינו ז"ל, ורבינו ז"ל תפס את ידו, ולא הניח לו את ידו כמה רגעים ואומר לו ידך קר מאוד, הגם אמת שאתה בא מן הנסיעה שהיה קר, אך אעפי"כ כפי ששמעתי שאתה חכם ורב גדול היה לך להתחכם לחמם הידים, כי עיקר החכמה היא מן הידים, בסרט שמסתמא אתה נסמך מאביך נ"י ששמו משה ויקוים בך כי סמך משה את ידיו עליו, הכלל אצלי תחמם את הידים היינו האמונה כי הכתוב על משה מעיד ויהי ידיו אמונה ואצלי העיקר הוא אמונה, והר' אדיח ז"ל הבין שיש לרבינו ז"ל איזה כוונה בזה אך לא נודע לו עוד הכוונה, ואגב אמר לו אדומר'ר ז"ל שצריבין להתפלל מעריב, ונכנס אדומו"ר ז"ל לחדרו מיוחד שהיה לו, להתפלל תפלת ערבית, ולהרג ר''א אמר שיתפלל ג''ב מעריב בחדרו הגדול מבית אדומו"ר, ואח"ב ירא הר"א לצאת מבית אדומו"ר עד אחר שיגמור רבינו ז"ל תפילתו ויכנס לחדר הגדול, וכשגמר רבינו ז"ל תפילתו ונכנס למקום שהד' ר"א ישב, אמר לו רבינו ז"ל תאכל אתי סעודות ערב, ואגב שלחו אחריו מבית דודו שממתינין ומצפים שיבוא לארוחות ערב, והרר''א ירא לדבינו ז"ל לסרב ואמר להשליח שא"א לו לילד כעת מבית אדומו"ר ז"ל, ואמר לו רבינו ז"ל כבד נתחמם ידיך וכעת תוכל שוב לקיים נטילת ידים לסעודה, אך תקיים הפסוק וישא אהרן את ידיו ויברכם, וכך עשה הרב ר"א שנטל ידיו כדין ואמר שאו ידיכם קודש ובירך המוציא, ואח"כ אמר לו אדומו"ר ז"ל כעת אתה נקי כפים וכסי שאתה באיצטלא דרבנות בכסא משפט נצרך לך ג"כ בר לבב לנקי כפים, וגנח הרב ר''א גניחה גדולה מקירות לבו ע"ז מאוד איך זוכין לבר לבב אמר לו רבינו ז"ל הלא אצל אהרן נאמד ונשא את משפט בני ישראל על לבו ובוודאי זה הלב בחי' לוחות בחי' כתבם על לוח לבך, אך צריכין מאוד לשמור א"ע שלא יהיה ח"ו חרפה שברה לבי, וזלגו עיניו של הרב ד''א דצ!ןעות מחמת שהבין שאדומו"ר ז"ל מתכווין בכל דיבוריו הק' להכניסו לידע איד שיאחז במשפט ידו לישב על בטא הרבנות בבר לבב, עד שאמר לו אדומו"ר ז"ל יש תיקון לשבירת הלב לקשר את לבו להנקודה השייך ללבו בעת הזאת וגילה לו אז מה שמובא בסי' ל'ד בח"א בליקמוהר"ן שהצדיק הוא שורש נשמות ישראל והם היינו ישראל ענפים שלו וצדיק מושל, ועיקר הממשלה להאיר ולעודד לב בני ישראל לעבודת השי''ת, וכשאמר לו רבינו ז"ל שהצדיק הוא בחי' מלאפום שפיו שלו מלא מא' המובא בהתורה הזאת נתחרד ונתיירא בפחד גדול כי ממש ראה שאש אוכלה יצא מפיו הקדוש, עד שהרב ר"א קם מהספסל שישב עליו ואמר לרבינו ז"ל בזה"ל אני רואה ומבין אז איר וועט אמאל זיין אגרויסער גוטער יוד בייט איך אייך אז איך זאל זוכה זיין בעוה"ב צי נ*ארשטיין אייעריע שיחות חולין, ומעיו זה כבר נדפס בחיי מוהר"ן אך לא נזכר שם מי שאמר זה, וכך אמר לי זקיני הרב נכדו של הרב ר"א ששמע מפיו כמה פעמים שאמר שאם לא היה בא לעוה''ז רק בשביל לילה זאת היה דיי לו, כי כל הלילה הזה עד סמוך לעלות השחר, ממש לא היה יודע אם הוא בזה העולם הגשמי, ואגב רמז לו רבינו ז"ל אז ומקבלין דין מן דין, ואז היה לו לאדומו"ר ז"ל תלמידיו הק' הר' ר' יודל ז"ל והר' ר' שמואל אייזיק ז"ל ועוד כו"כ תלמידים צדיקים, והיה• כותב להם מכתבים והם השיבו לו, ולזמנים קבועים היו מתוועדים למקום רבינו ד'ל בעצמו והיו ג' הנקודות ביחד, וכפי שבלילה הזאת גילה הרב ר"א ז"ל את כל אשר תחת לבו לפני אדומו"ר ז"ל כמו ווידוי דברים מה שעבר עליו מיום עמדו על דעתו עד בואו לרבינו ז"ל ידע רבינו ז"ל ואמר אח"כ לתלמידיו הק' שהוא יודע שהרב ר"א הלך לד,חופה שלו ביום חתונתו בכסות נקי מיט אדיין העמד ודיי לחכימא, ואח"כ כשנסע הרב ר"א לביתו ואביו ז"ל היה זקן והיה מקורב להרב הצדיק ר' אהרליע טיטיעוועד והגיע זמן שהיה הרב ר' משה אביו של הרב ר"א ז"ל לנסוע לרבו והיה דרכו של הרב ר"א ליסע עם אביו, ולא היה לו להרב ר"א חשק ליסע עם אביו, ואביו הבין היטב בבנו ר"א שנשתנה בכל הפרטים בגר'ר מעת בואו מרבינו ז"ל, אך אעסי"ב הפציר לבנו הרב ר"א שיסע ג"כ עמו כי אביו היה בוש לבוא בלעדו, והוכרח לקיים כיבוד אב ונסע ג"כ, וכשבאו לשם ואביו של הרב ר"א נכנם מקודם להצדיק וקיבל שלום מאתו כנהוג ואח"כ נכנס הרב ר"א ג"כ לקבל שלום, ובעת קבלת שלום אמר הרב הצדיק שהיה זקן מופלא בזה"ל וואס בין איך בא דיר אזוי וואלוויל גיווארין, ענה לו הרב ר"א ז"ל דדו ח"ו, אמר לו הצדיק ר' אהרליע בפניך ניכר שטעמת איזה טעם חדש וחזק בעבודתו יתב"ש ספר לי מהיכן טעמת אכ"ז, מסתמא היית אצל איזה מפורסם, הכלל אמר לו שבמעדעוודיווקי היה אצל דודו ושם יושב נכד הבעש"ט והיה רואה רוה"ק של רך בשנים כזה על כל פרט וסרט, ויודע מחשבות של הבאים אליו, והרים הצדיק הזה א"ע מכסאו ואמר בקול רם זה השיג מעת בואו מארץ ישראל, כי גם מקודם א"י היה בעל השגה גדול אך מעת בואו מאה"ק משיג בכל פעם השגות גדולים ביותר וטוב לחסות בצילו חקי, והצדיק בירך אוחו נברכה זו שיתחזק א"ע בכלים טובים שיוכל לקבל תמיד את האוד מאוד חדש וקדוש כזה, המחדש בטובו סודות נוראות, כי הצדיק הר' אהריליע ראה פעם אחד את רבינו ז"ל עוד קודם נסיעתו לאה"ק, ולימים מועטים נסתלק הצדיק הזה והרב ר"א כל ימיו היה נותן שבח והודאה להשי"ת שנתגלגל בסיבות נפלאות כאלו וזכה לתיקון נפשו שיתקרב לרבינו ז"ל, ממילא נוכל להבין איך אנחנו צריכין להודות לשמו יתב'

ע"ז באלף פעמים אשרינו: ואח"ב היה הרב ר"א נוסע לרבינו ז"ל גס כשישב בזלאטיפאלי, ואגב הכיר אדומו"ר ז"ל בהרב ר"א שיש לו קול נגינה ע"י לימודו שלמד הרב ר"א בבית רבינו ז"ל גמרא בניגון השייך לגמרא, אמר לו רבינו ז"ל זה קנה חכמה. הקנה מוציא את הקול, וכשקבע רבינו ז"ל ישיבתו בברסליב אחר זלאטיפאלי הבין דבינו ז"ל כפי שמרחק רב מעיד קארסין לברסליב והמחלוקת של הזקן החולק הידוע גבר אז עד מאוד ועיר שפאליע קרוב לעיר קארסין שגר שם הרב ר"א ז"ל ואמר דבינו ז"ל למקורביו כפי שהס"מ מתגבר בהסט"א שלו במחלוקתו יוכל להטיל ספק ברצון. של הרב ר"א ח"ו, כי זה כמו בין שיני האריות, שמו ארי ליבוש ויבוש ויכלם לנצח, לזאת מוכרחין להתפלל עבות שינצל מהארי הדורס וטורף נפשות שראל בסרט נפש יקר כזה, עד שידוע שזה אחד מג' דברים שאמד רבינו ז"ל שהיה משתמש בתפילתו להזכיר זכות אבותיו הק' ע"ז, עד שעשה אדומו"ר התעוררות בין הבע"ב דעיר בדסליב, כי אדומו"ר ז"ל אמר שרוצה הרב כשר איך וויל אכשרין רב, ועזר השי"ת והביאו אותו ואת בני ביתו לברסליב לישב על כסא הרבנות ומקודם שבא הרב ר"א לברסליב נתקרב אא"ז מוהרנ"ת ז"ל, ואמר דבינו ז"ל תדע תלמידי מעתה תקיים אתה עשה לך רב, לך אני רבך, וכשיבוא הרב ד"א יהיה הוא לחבר לך, ויקוים אז וקנה כי הוא יש לו קול נגינה מקנה שלו לך חבר, ויקוים אז וקנה לך לך דייקא יהיה חבר טוב, וכך היה אח"כ כשקבע הרב ר"א דירתו בברסליב וראה איך שרבינו ז"ל עוסק עם מוהרנ"ת ז"ל עם כל שיחותיו והתגלות תורותיו הק' רק כמעט לפני מוהרנ"ת ביחוד כמו רבי עם תלמיד, אז אמר הרב ר"א למוהרנ"ת ז"ל אבקש מכבודכם כפי שרבינו קורא אתכם תלמיד בחי' יהושוע, ור' יהושוע במשנה אומר שהדרך ישר הוא חבר טוב לזאת מבוקשי מכם שתקבלו אותי לחבר ואהיה בטוח לקיים דברי ר' יהושוע בכם לחבר טוב, וכך היה תמיד כל ימי חייהם חבירים אהובים והרב ר"א היה קורא למוהרנ"ת חבר מיינער, ואפי' בעת שהספיד הרב ר''א למוהרנ"ת ז"ל היה בוכה בקול גדול וצעק חבר מיינער טייעריר דער גאנציר קאסטין פין לעכט פון דעם רעבין איז בא דיר גיבליבין, הכלל באיחור הזמן כשהיה הרב ר"א תושב בברסליב ובביהכנ"ם דברצליב היו נצרכים על ימי נוראים בעל תפילה והיו באים הבע"ב והגבאים דביהכנ"ס לבקש מאדומו"ר ז"ל שיתן להם מאנשיו המקורבים אליו איזה בעל תפילה כשר וקול נעים, קרא רבינו ז"ל להרב ר''א ואמר לו כפי שאתה מרא דאתרא נצרך לך להתפלל על כל העיר, והעיקר בימי נוראים הקדושים כי בהבעל תפילה התפילה נתקבלה ביותר, וירא לסרב על דברי רבינו ז"ל, ונעשה בשם בביהכנ"ס בעל מוסף, ושחרית היה מתפלל אצל רבינו ז"ל עם אנ"ש, ואדומו"ר ז"ל היה קורא אותו בדרך צחות מיין כשיריר בעל תפילה, וידוע שבאיחוד הזמן נתגלגל המעשה שסיפר אדומו''ר ז"ל מבעל תפילה בסיפמע"ש היה ע"י הרב ר"א ז"ל כמובא במ"א באריכות מזה, וכשאמר רבינו ז''ל בסי' כ"ז בח"א כפי הזדככות חכמתו כן הזדככות קול דנתו נאמר עליו, וכן התורה בסי' ל"ד בח"א כמעט נאמרה על ידו, ומי שיעיין היטב בהתורה ל"ד וכ"ז רציצא ויעיין היטב בהסיפור מהתקרבותו יבין היטב איך שכל תורה ותורה מאדומו"ר נמשכת ע"י נשמות המתקרבים אליו שהם נמשכים משרשו,. וגם אפי' לדורות הבאים לאחר הסתלקותו הכין חידושי תורתו כזה השייכים לחדש נשמותינו כפי האדם והמקום והזמן כמובא בליקוהל"כ, בחי' את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה, השי"ת יאיר עינינו בתורתו וישמח לבינו אנס"ו: