יא

לפעמים הטוב שבכ״א מישראל כבוש אצל האדם כ״כ עד ששוכח את מעלת קדושתו לגמרי ואינו שומע כלל קול הדיבורים של הצדיקי אמת שמעוררין ומזכירין אותו מעלת קדושתו בשרשו וכו׳, וזה בחי׳ מעלת קדושת קברי הצדיקים כי שם הוא בחי׳ קדושת ארץ ישראל כמבואר במ״א וכמו שמספרין בשם הבעש״ט זצ״ל שפעל אצל •השי״ת שמקום קבורתו יהי׳ בחי׳ ארץ ישראל וארץ ישראל הוא בחי׳ אויר הנח והזר׳ ואין שם רוח רעה שיפריד בין הדיבורים הקדושים ובין הטוב הכבוש ואז זוכה הטוב שבו לשמוע היטב את קול הדיבורים הקדושים ואז זוכר הטוב את מעלתו ונתעורר באמת וחוזר לשורשו בתשובה שלימה. (חלב ה״ג אות ז׳).