אות-יב

ה' יִתְבָּרַךְ מַסְתִּיר פָּנִים מֵאִתָּנוּ כְּדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר אֵלָיו

ה' יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל מַסְתִּיר עַצְמוֹ מֵאִתָּנוּ כְּדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר מֵעַצְמֵנוּ אֵלָיו כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁעִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה רַק בִּשְׁבִיל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כְּדֵי שֶׁלּא תּאכַל הַנְּשָׁמָה נַהֲמָא דְּכִסּוּפָא כַּיָּדוּעַ. אֲבָל מֵעצֶם גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם קָשֶׁה לָנוּ מְאד לְהִתְעוֹרֵר מֵעַצְמֵנוּ כָּרָאוּי. כִּי בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְכוּ' (קִדּוּשִׁין ל'): וּמֵחֲמַת זֶה הֲוָה מַה דַּהֲוָה שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ וְנֶחֱרַב בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. וַעֲדַיִן מְרַקֵּד בֵּינָן וְעַל יְדֵי זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. וְעַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה שֶׁכּוֹלֵל שְׁנֵי הַהִתְעוֹרְרוּת יַחַד וְכַנַּ"ל.

שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר קַבָּלַת אֱמוּנַת הַיִּחוּד שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִין עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְחַבֵּר וּלְהִכָּלֵל בּוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג וּלְגַלּוֹת הַשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַכּל יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ זֶה לַעֲסֹק בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וְהִתְבּוֹדְדוּת הַרְבֵּה הַרְבֵּה עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְתַקֵּן הַכּל בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ: (שָׁם אוֹת יג):