אות-ל

עַל יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים מוֹצֵא אֲבֵדוֹתָיו

הַכְּלָל שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל כָּל יָמָיו לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאד מְאד אַחַר אֲבֵדוֹתָיו. כִּי זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְכַנַּ"ל. וְאִם יְבַקֵּשׁ וִיחַפֵּשׂ הֵיטֵב בְּוַדַּאי יִמְצָא כַּנַּ"ל וַאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לִמְצא עֲדַיִן, אַף עַל פִּי כֵן עַל יְדֵי כָּל יְגִיעָה וְחִפּוּשׂ כְּבָר מָצָא הַרְבֵּה. כִּי אֵין שׁוּם יְגִיעָה וּבַקָּשָׁה נֶאֱבָד כְּלָל וּבְוַדַּאי מָצָא מַה שֶּׁמָּצָא עַל יְדֵי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר וְעַל יְדֵי כָּל יְגִיעָה וְחִפּוּשׂ כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאַבֵּד.

וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק יוֹתֵר בְּהַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַשְׁרֵי לוֹ וּלְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא. שֶׁכָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהִתְיַגַּע וְהִצְטַעֵר אֶת עַצְמוֹ יוֹתֵר עַל הָאֲבֵדוֹת וְהִשְׁתַּדֵּל לְבַקְּשָׁם וּלְחַפְּשָׂם בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּבְגַעְגּוּעִים וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים וְסָבַל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה עַל יְדֵי זֶה. וּכְמוֹ כֵן יִזְכֶּה בְּיוֹתֵר שֶׁיַּחֲזִירוּ לוֹ אֲבֵדוֹתָיו בְּשָׁלוֹם.

וְהַכּל בְּכחַ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁמְּחַפֵּשׂ תָּמִיד אַחַר כָּל הָאֲבֵדוֹת וּמְחַזֵּק לֵב כָּל אֶחָד לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן בְּשׁוּם אפֶן מִלְּבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הָאֲבֵדוֹת בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים וְכוּ'. וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ מְאד אַחֲרֵיהֶם וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָה תָּמִיד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכּוּ שֶׁעַל יָדָם יִמָּצְאוּ כָּל הָאֲבֵדוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן:

(הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַפֵֶּרוֹת הֲלָכָה ה אוֹת א גד):