אות-פז

גַּם אִם יִנָּצֵל רַק מִדָּבָר אֶחָד כְּדַאי כָּל הַהִתְבּוֹדְדוּת

רָאוּי לָאָדָם הַבַּר דַּעַת שֶׁיִּהְיֶה מְרֻצֶּה שֶׁאֲפִלּוּ אִם לא יִפְעל בְּכָל עֲבוֹדָתוֹ וְטָרְחוֹ וִיגִיעוֹ רַק שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִנָּצֵל פַּעַם אַחַת מֵאֵיזֶה עֲבֵרָה גְּמוּרָה אוֹ הִרְהוּר אוֹ תַּאֲוָה כָּל יְמֵי חַיָּיו, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ וְהִתְבּוֹדְדוּתוֹ וְכוּ' יִזְכֶּה שֶׁבְּסוֹף יָמָיו יִהְיֶה לוֹ נֶחְסַר וְנִפְחַת עֲבֵרָה אַחַת, הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ זָכָה שֶׁעַכְשָׁו יֵשׁ לוֹ עֲבֵרָה אַחַת פְּחוּתָה מֵחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹתָיו מֵאֲשֶׁר הָיָה לוֹ אִם לא הָיָה חוֹתֵר וּמִתְפַּלֵּל לְהִנָּצֵל מֵהֶם גַּם זֶה הָיָה כְּדַאי לוֹ. כִּי סוֹף כָּל סוֹף לא נִשְׁאָר לָאָדָם מִכָּל עֲמָלוֹ וִיגִיעוֹ מַה שֶּׁעָמַל וְטָרַח בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם מַה שֶּׁזָּכָה לִפְעָמִים לְהִנָּצֵל מֵרַע וַעֲבֵרוֹת וְלַחֲטף לִפְעָמִים אֵיזֶה מִצְוֹת. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כִּי אֲלָפִים וְרִבְבוֹת יְרִיעוֹת לא יַסְפִּיקוּ לְבָאֵר עַד הֵיכָן הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת לַה' יִתְבָּרַךְ וְלא יַנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן לְעוֹלָם. (הִלְכוֹת שְׁלוּחִין הֲלָכָה גדַּף ר"ה ע"א):