Shikrus
אוצר היראה - Otzar HaYirah
עַל־יְדֵי הַשִּׁכְרוּת הוּא פּוֹגֵם בְּהַדַּעַת הָאֱמֶת, הַיְנוּ לֵידַע שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְנוֹפֵל בְּטָעוּת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע חַס־וְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי זֶה בָּא לַעֲנִיּוּת וְדַחְקוּת רַחֲמָנָא לִצְּלָן (נטילת ידים שחרית הלכה ב אות טו).
Through drunkenness one flaws the true knowledge [da'as ha'emes] — namely to know that everything is under His providence alone. And one falls into the error of the wisdom of nature — and through this comes poverty and destitution. Source: Likutay Halachos, Hilchos Netilas Yadayim Shacharis, Halachah 2, Ois 15.
עַל־יְדֵי הַשִּׁכְרוּת נִתְבַּלְבֵּל הַמְדַמֶּה וְנִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה חַס־וְשָׁלוֹם בֶּאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת (ציצית הלכה ה).
Through drunkenness the imagination [medameh] is confused and faith is flawed — leading to false beliefs. Source: Likutay Halachos, Hilchos Tzitzis, Halachah 5.
צְרִיכִין לִיזָהֵר מְאֹד מִשְּׁתִיַּת הַיַּיִן בִּפְרָט בִּימֵי הַחֹל, כִּי רֹב הָעוֹלָם אֵינָם זוֹכִים לַיַּיִן הַמְשַׂמֵּחַ, וְאָז אַדְרַבָּא לֹא זָכָה מְשַּׁמְמוֹ. וְגַם מִתְגַּבְּרִין עַל־יְדֵי זֶה רְתִיחַת הַדָּמִים בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁאֲחִיזָתוֹ מֵהַדָּמִים שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמֹאל שֶׁבַּלֵּב, וְהוּא בִּבְחִינַת עֲכִירַת הַדָּמִים בְּחִינַת עַצְבוּת, שֶׁמִּשָּׁם הִתְגַּבְּרוּת כָּל הַתַּאֲווֹת בִּפְרָט תַּאֲוַת מִשְׁגָּל (הלכות שבת הלכה ז אות סח).
One must be very careful of wine-drinking — especially on weekdays — for most people do not merit the wine that gladdens. And then on the contrary: one who did not merit — it is bitter for them. And also through this the boiling of the blood intensifies — in the aspect of: "do not look at wine for it reddens" [Mishlei 23:31] — the aspect of the intensification of the husk of Amalek whose hold is from the blood in the left cavity of the heart — the aspect of the cloudiness of blood — the aspect of sadness. And from this comes the intensification of all desires — especially the desire for sexual licentiousness. Source: Likutay Halachos, Hilchos Shabbos, Halachah 7, Ois 68.
כְמָתוֹ וּמִשְׁפָּטוֹ לְבַד כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לִמְסֹר הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת וְיוֹלִיכֵהוּ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה לְכַוֵּן הַמִּשְׁפָּט הֵיטֵב לֵידַע אֵיךְ לְדַבֵּר וְכוּ', וְהָרְשָׁעִים, שֶׁאָסוּר לְקָרְבָם, יִזְכֶּה לְהַכִּירָם וְלֹא יְקָרְבֵם כְּלָל, וְאָז כְּשֶׁיִּתְתַּקֵּן הַמִּשְׁפָּט בִּשְׁלֵמוּת, יִבָּנֶה הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, וְיִתְתַּקֵּן בְּחִינַת הַפְלָאַת הַמִּשְׁפָּט, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ אֲרִיכַת הַגָּלוּת בְּחִינַת קֵץ הַפְּלָאוֹת, וְאָז יְקֻיַּם: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (שם אותיות כה כו). יט. עִקַּר הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים וְהָרְחוֹקִים הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת "שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב". כִּי בְּוַדַּאי הַבַּעַל־דָּבָר מְסַבֵּב אוֹתָם וְחוֹתֵר עֲלֵיהֶם מְאֹד לְהַרְחִיקָם, וְעַל־ כֵּן עִקַּר הִתְקָרְבוּתָם עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁיֵּדְעוּ בֶּאֱמֶת עֹצֶם הִתְרַחֲקוּתָם מֵהַקְּדֻשָּׁה מִצַּד עַצְמָן, מִצַּד גַּשְׁמִיּוּתָם וּפְגָמֵיהֶם הַמְרֻבִּים וְכוּ', וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵדְעוּ גַּם־כֵּן לְהֵפֶךְ - עֹצֶם הִתְקָרְבוּתָם וּסְמִיכָתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִצַּד רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנִּפְלָאִים מְאֹד מְאֹד עַד אֵין שִׁעוּר. וּכְשֶׁיֵּדְעוּ כָּל זֹאת בִּידִיעָה וֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אָז יוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת "שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב". וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר, אוֹמְרִים לוֹ 'מָה רָאִיתָ' וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ קְצָת, וְהַהִתְרַחֲקוּת הַזֹּאת הִיא תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת, כִּי אִם אוֹמֵר אַחַר כָּל זֶה: יוֹדֵעַ אֲנִי וְאֵינִי כְדַאי! הַיְנוּ שֶׁמַּכִּיר בְּעַצְמוֹ עֹצֶם הִתְרַחֲקוּתוֹ, אָז תֵּכֶף מְקָרְבִין אוֹתוֹ (הלכות שלוח הקן, הלכה ה, אות יז). כ. מַה שֶּׁעַל־יְדֵי הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים נַעֲשִׂין גֵּרִים (עַיֵּן פֶּסַח וְכוּ', אוֹת קכג). כא. צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחוֹ לִהְיוֹת אִישׁ־חַיִל וְגִבּוֹר וְאִישׁ־ מִלְחָמָה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בְּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה דִקְדֻשָּׁה. וְעִקַּר מֶמְשָׁלָה דִקְדֻשָּׁה הוּא לְהִתְגַּבֵּר לְהָאִיר הַדַּעַת הָאֱמֶת בְּכָל הָעוֹלָם, שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים. וְזֶה עִקַּר הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָה הַתּוֹרָה: "וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְכוּ'". כִּי בֶּאֱמֶת אֵין זֶה רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִנְקֹם וְלִשְׁפֹּךְ דָּם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי אוֹהֵב שָׁלוֹם; אַךְ הָרְדִיפָה הִיא בִּבְחִינַת הַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: "זַכָּאָה מָאן דְּאָחֵד בִּידוֹי דְּחַיָּבַיָּא וּבָעֵי לְמִרְדַּף אַבָּתְרֵיהוֹן", שֶׁזּוֹ הָרְדִיפָה הִיא עִקַּר הַשָּׁלוֹם, בִּבְחִינַת "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ", כִּי כָל זְמַן שֶׁאֵין זוֹכִין לָדַעַת הָאֲמִתִּי וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בִּבְחִינַת "אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי", וּכְתִיב: "אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים", וְזֶה עִקַּר הַמִּצְוָה לִרְדֹּף אֶת הָאוֹיְבִים בִּכְדֵי לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב, לְקָרְבָם אֶל הָאֱמֶת, כִּי גַּם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, וְכָל הַמִּלְחֲמוֹת־מִצְוָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כְּדֵי לַהֲשִׁיבָם אֶל הָאֱמֶת, וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל זַכָּאִים, בְּוַדַּאי יֵשׁ כֹּחַ לַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים הָאוֹחֲזִים עַצְמָם בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֵי מֵאָה בְּדִבּוּרֵי אֱמֶת וּבִתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם עִקַּר הַחֶרֶב וּכְלֵי־זַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּכְבְּשׁוּ אוֹתָם וְיַכְנִיסוּ בָּהֶם הַדַּעַת הָאֲמִתִּי וִיקָרְבוּ אוֹתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה" (הל' פדיון בכור, הל' ה, אות יג). כב. יֵשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפְלוּ בַּעֲו?ֹנוֹתֵיהֶם מְאֹד מְאֹד עַד הַתְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת מַמָּשׁ, וְהַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת עוֹסְקִין לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת גַּם מִשָּׁם, בִּבְחִינַת "וּמִתְּהוֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי". וְזֶה בְּחִינַת נְסָכִים שֶׁמְּנַסְּכִין לַשִּׁיתִין, שֶׁמְּחֻלָּלִין וְיוֹרְדִין עַד הַתְּהוֹם, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת גַּם מִתְּהוֹם־תַּחְתִּיּוֹת, וְהַנְּפָשׁוֹת הָאֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת גֵּרִים. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁחָבִיב לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹתָן שֶׁל גֵּרִים כִּנְסָכִים הַקְּרֵבִים לְפָנָיו עַל הַמִּזְבֵּחַ (הל' אפותיקי, הל' ה, אות לז מו). כג. עַל־יְדֵי גֵרִים וְהִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁגַּם הֵם בָּאִים לְהִתְקָרֵב וּלְהִכָּלֵל בְּאַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, וְזֶה יָקָר מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן הִזְהִירָה הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר עַל הִתְקָרְבוּת וְאַהֲבַת הַגֵּר, וְכֵן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הִפְלִיגוּ בְּיוֹתֵר בְּגֹדֶל מַעֲלַת הַבַּעֲלֵי־תְשׁוּבָה, שֶׁהֵם הָרְחוֹקִים שֶׁנִּתְקָרְבוּ (הל' פריקה וטעינה, הל' ד, אות ג). כד. עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁמַּחֲזִיקִין בּוֹ הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים גֵּרִים וּמִתְקָרְבִים (שם אותיות ד ה). כה. כָּל הַמִּצְו?ֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה, הַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַלְּבוּשִׁין שֶׁיֶּשׁ לוֹ מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ כַּמּוּבָא, וּכְשֶׁחוֹטֵא, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אוֹבֵד לְבוּשׁוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִתְלַבֵּשׁ בִּבְגָדִים צוֹאִים, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת יָתוֹם בְּלֹא אָב, מֵאַחַר שֶׁאִבֵּד לְבוּשׁוֹ שֶׁקִּבֵּל מֵאָבִיו. וְאֵלּוּ הָרְחוֹקִים מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרָאִים יְתוֹמִים, הֵם צְרִיכִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הַדּוֹר, וְהוּא מִשְׁתַּדֵּל בְּתַקָּנַת הַיְתוֹמִים הַנַּ"ל לְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא כְּמוֹ אֲבִיהֶם מַמָּשׁ, מֵאַחַר שֶׁהוּא מְתַקְּנָם וּמַפְשִׁיט מֵהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים וּמַלְבִּישָׁם בִּבְגָדִים נְקִיִּים. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן־חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, כְּאִלּוּ יְלָדוֹ. וְזֶה הַצַּדִּיק הַמְקָרֵב נְפָשׁוֹת הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּנַפְשׁוֹתָם, וְהֵם נַעֲשִׂין בְּחִינַת לְבוּשֵׁי־יְקָר אֶצְלוֹ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס לוֹבֵשׁ מִן הַיְתוֹמִים. וְדֶרֶךְ הַיְתוֹמִים, שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם דִּין וּדְבָרִים וּתְבִיעוֹת, וְהָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בַּעֲדָם בְּכָל תַּקָּנָתָם וְלִטְעֹן בַּעֲדָם, הַיְנוּ, כִּי אֵלּוּ הָרְחוֹקִים שֶׁנִּתְקָרְבוּ, בְּוַדַּאי יֵשׁ עֲלֵיהֶם קִטְרוּגִים וּמְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס הוּא טוֹעֵן בַּעֲדָם וְלוֹחֵם מִלְחַמְתָּם, כְּדֵי לְהַצִּילָם מִכֹּל וּלְתַקְּנָם (הלכות אפוטרופוס, הלכה א). כו. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא וְצוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ. וְכָל זְמַן שֶׁהָאָדָם רָחוֹק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בַּעֲו?ֹנוֹתָיו, אָז צַר לוֹ מְאֹד כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר", וְעִקַּר הַצָּרָה הוּא צָרוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁרְחוֹקָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק מַעֲלֶה וּמְתַקֵּן כַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּמַחֲזִירָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַל־ יְדֵי־זֶה נִגְדֶּלֶת הַשִּׂמְחָה מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁמַּחֲזִירִין לַמֶּלֶךְ אֶת בְּנוֹ שֶׁגֵּרְשׁוֹ מֵעַל פָּנָיו בַּעֲו?ֹנוֹתָיו, וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרַחֵק קִלְקֵל בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁנָּפַל בְּדַעְתּוֹ עַל־יְדֵי שֶׁרָאָה גֹּדֶל רִחוּקוֹ מֵהַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁטָּעָה וְנִדְמָה לוֹ בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ הִרְחִיקוֹ לְעוֹלָם וְלֹא הָיָה מְצַפֶּה שֶׁיָּשׁוּב עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חשֶׁךְ". וּבֶאֱמֶת יֵשׁ לְהַמֶּלֶךְ צַעַר גָּדוֹל בְּכָל עֵת וְזוֹכֵר אֶת בְּנוֹ הָרָחוֹק בְּכָל עֵת, וּכְשֶׁנִּמְצָא אֶחָד שֶׁמְּרַחֵם עַל הַמֶּלֶךְ וְעַל בְּנוֹ וְהוֹלֵךְ אֶל הַמָּקוֹם הַמְגֻנֶּה שֶׁנָּפַל הַבֶּן־מֶלֶךְ לְשָׁם וּמְרַמֵּז לוֹ רְמָזִים וּמִתְנַהֵג עִמּוֹ בְּחָכְמָה נִפְלָאָה פֶּלֶא וְהַפְלֵא, עַד שֶׁמַּכְנִיס בּוֹ הִרְהוּרֵי תְשׁוּבָה וּמַחֲזִירוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ - כַּמָּה שִׂמְחָה וְתַעֲנוּג גּוֹרֵם אֶל הַמֶּלֶךְ עַד אֵין שִׁעוּר! כְּמוֹ־כֵן עִקַּר שִׂמְחָתוֹ וְתַעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ הוּא, כְּשֶׁמַּחֲזִירִים אֵלָיו הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ. וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה גְדוֹלָה שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד בְּעֵת קִבּוּץ נִדָּחִים, וּבִפְרָט בְּעֵת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא וְכוּ' (הל' נזיקין ה"ג, אות ט). כז. כְּמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת, כְּשֶׁצְּרִיכִין לְהַעֲלוֹת אֵיזֶה דָבָר מֵהָאָרֶץ אֶל הַגָּג אוֹ מֵאֵיזֶה בּוֹר וְשׁוּחָה עֲמֻקָּה, אֲזַי מַעֲלִין אוֹתוֹ דֶּרֶךְ סֻלָּם, וְכָל־מַה שֶּׁצְּרִיכִים לְהַעֲלוֹת מִבּוֹרוֹת עֲמֻקִּים בְּיוֹתֵר, צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה הַסֻּלָּם חָזָק וְאַמִּיץ בְּיוֹתֵר; כְּמוֹ־כֵן הָעוֹסְקִים לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּעֲלֵי־ תְשׁוּבָה וְגֵרִים, כָּל־מַה שֶּׁאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת נָפְלוּ וְיָרְדוּ בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת "וַתֵּרֶד פְּלָאִים", בִּפְרָט שֶׁגַּם עַכְשָׁו נַעֲשֶׂה עִמָּם מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, עַל־כֵּן צָרִיךְ הָעוֹסֵק בְּתִקּוּנָם וְהַמִּשְׁתַּדֵּל בְּהַצָּלָתָם לְהַעֲמִיד בְּחִינַת סֻלָּם בָּרִיא וְחָזָק מְאֹד, שֶׁלֹּא יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְחַזְּקָם בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת וְלַהֲשִׁיבָם בְּכָל מִינֵי מַטְעַמִּים הַמְּשִׁיבִים אֶת הַנֶּפֶשׁ, עַד שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ עַל עָמְדָם בַּקְּדֻשָּׁה לָנֶצַח. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁמְּתַקְּנִים בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת הַמֹּחִין עִם הַצִּמְצוּם שֶׁל הַמֹּחִין, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשִׂין אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת הַמְחַיִּין אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁלֹּא יִפְּלוּ עוֹד, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה מְרֻמָּז בְּמִצְוַת "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַּעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְכוּ'" (שם הלכה ה, אות כה). כח. עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וּמִכָּל־ שֶׁכֵּן עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עַל צַדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה פּוֹגְמִין מְאֹד בְּהַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל כָּל הַכָּבוֹד אֶל הָעַכּוּ"ם, חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵם כּוֹבְשִׁין נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת גָּדוֹל, וּמִזֶּה כָּל אֲרִיכַת הַגָּלוּת. אַךְ הַצַּדִּיקִים, כָּל מַה שֶּׁהַמַּחֲלֹקֶת מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, הֵם מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגֶד זֶה לְהַעֲלוֹת הַכָּבוֹד מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וּלְהַגְדִּיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים וּמִתְיַגְּעִים מְאֹד לְקָרֵב הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן וְנִתְמַלֵּא כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַכָּבוֹד עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ יִשְׂרָאֵל לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה (ע' מחלוקת אות סו). כט. לְקָרֵב הָרְחוֹקִים וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה הוּא תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית (ע' ברית אות פו). ל. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. כִּי הַגֵּרִים, מֵאַחַר שֶׁהֵם מִזֶּרַע אֻמּוֹת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִים הֵם בָּאִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה דַּיְקָא, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל הַמְתָּקָה רַק מִבְּחִינַת הַשְּׂכָלִים הַפְּרָטִיִּים וְלֹא מִבְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, וְעַל־כֵּן הֵם מֻתָּרִים רַק לְהִתְחַבֵּר וּלְהִנָּשֵׂא לְיִשְׂרְאֵלִים וּלְוִיִּים וְלֹא לְכֹהֲנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (ע' זיווגים וכו' אות ט). וְעַל־כֵּן לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁאָז תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה וְיִהְיוּ נִכְלָלִין כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאַחְדוּת אֶחָד וִיקַבְּלוּ כֻלָּם מִבְּחִינַת שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁיִּתְגַּלֶּה אָז, עַל־כֵּן לֹא יִהְיֶה אָז מָקוֹם וַאֲחִיזָה כְּלָל לְהַגֵּרִים לִכְנֹס וּלְהִתְחַבֵּר בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת: "מִי גָר אִתָּךְ" - בַּעֲנִיּוּתֵךְ, "עָלַיִךְ יִפֹּל". עַיֵּן פְּנִים (הל' פריה ורביה הל' א, אות ג ו). לא. הַגֵּרִים שֶׁמְּגַיְּרִין זֶה בְּחִינַת שֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן עִקַּר נְתִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא עִקַּר הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית, בְּחִינַת "וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, הָיְתָה אַחַר שֶׁבָּא יִתְרוֹ וְנִתְגַּיֵּר (שם ה"ג, אות טו; ע' ברית אות קא, וְשָׁם מְבֹאָר גַּם כֵּן מַה שֶּׁהִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים הוּא תִּקּוּן לִפְגַּם הַבְּרִית). לב. אִי־אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַל־יְדֵי אֲסֵפַת הַצַּדִּיקִים לְבַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ לְבָנָיו וְאָמַר לָהֶם: "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם וְכוּ'", וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, וְאָז הֵבִין שֶׁעִקַּר עִכּוּב הַגְּאֻלָּה וַאֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא מֵחֲמַת רִבּוּי רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הָרְחוֹקִים וְהַנִּדָּחִים מְאֹד, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְמַהְמֵהַּ וּלְחַכּוֹת הַרְבֵּה עַד אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ גַּם הָרְחוֹקִים וְיָבוֹאוּ וְיִתּוֹסְפוּ עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁאָמַר אַחַר־כָּךְ: "הִקָּבְצוּ", שֶׁלְּשׁוֹן קִבּוּץ נֶאֱמַר עַל קִבּוּץ הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד בִּבְחִינַת "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ וְכוּ'", הַיְנוּ, שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁיִּתְקַבְּצוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד הַנִּקְרָאִים נִדָּחִים וְיִתּוֹסְפוּ גַּם־כֵּן עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבִּין הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה עַד אֵין קֵץ, עה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְיָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ (שם הלכה ה, אות ד). לג. עַל־יְדֵי רִבּוּי הַבָּתִּים שֶׁנִּתּוֹסְפִין עַד אֵין מִסְפָּר עַל־יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין לְקָרֵב הָרְחוֹקִים וּלְצָרְפָם וּלְהוֹסִיפָם עַל הַקִּבּוּץ הַקְּדֻשָּׁה, בָּזֶה יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבַת הָעַרְבוּת שֶׁכָּל אֶחָד עָרֵב בְּעַד כָּל יִשְׂרָאֵל, וְנִכְרְתוּ עַל זֶה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת בְּרִיתוֹת, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם אותיות יב יג; ע' צדיק אות רצ מבואר יותר). גלות וגאלהקָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ לְמַעַן אֹיְבַי פְּדֵנִי (תהלים סט, יט): וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה' (ישעיה נט, כ): א. עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וְאָז הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה עִקַּר הָאוֹר.
Through drunkenness one flaws the true knowledge [da'as ha'emes] — namely to know that everything is under His providence alone. And one falls into the error of the wisdom of nature — and through this comes poverty and destitution. Source: Likutay Halachos, Hilchos Netilas Yadayim Shacharis, Halachah 2, Ois 15.
כְמָתוֹ וּמִשְׁפָּטוֹ לְבַד כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לִמְסֹר הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת וְיוֹלִיכֵהוּ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה לְכַוֵּן הַמִּשְׁפָּט הֵיטֵב לֵידַע אֵיךְ לְדַבֵּר וְכוּ', וְהָרְשָׁעִים, שֶׁאָסוּר לְקָרְבָם, יִזְכֶּה לְהַכִּירָם וְלֹא יְקָרְבֵם כְּלָל, וְאָז כְּשֶׁיִּתְתַּקֵּן הַמִּשְׁפָּט בִּשְׁלֵמוּת, יִבָּנֶה הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, וְיִתְתַּקֵּן בְּחִינַת הַפְלָאַת הַמִּשְׁפָּט, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ אֲרִיכַת הַגָּלוּת בְּחִינַת קֵץ הַפְּלָאוֹת, וְאָז יְקֻיַּם: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (שם אותיות כה כו). יט. עִקַּר הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים וְהָרְחוֹקִים הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת "שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב". כִּי בְּוַדַּאי הַבַּעַל־דָּבָר מְסַבֵּב אוֹתָם וְחוֹתֵר עֲלֵיהֶם מְאֹד לְהַרְחִיקָם, וְעַל־ כֵּן עִקַּר הִתְקָרְבוּתָם עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁיֵּדְעוּ בֶּאֱמֶת עֹצֶם הִתְרַחֲקוּתָם מֵהַקְּדֻשָּׁה מִצַּד עַצְמָן, מִצַּד גַּשְׁמִיּוּתָם וּפְגָמֵיהֶם הַמְרֻבִּים וְכוּ', וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵדְעוּ גַּם־כֵּן לְהֵפֶךְ - עֹצֶם הִתְקָרְבוּתָם וּסְמִיכָתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִצַּד רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנִּפְלָאִים מְאֹד מְאֹד עַד אֵין שִׁעוּר. וּכְשֶׁיֵּדְעוּ כָּל זֹאת בִּידִיעָה וֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אָז יוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת "שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב". וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר, אוֹמְרִים לוֹ 'מָה רָאִיתָ' וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ קְצָת, וְהַהִתְרַחֲקוּת הַזֹּאת הִיא תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת, כִּי אִם אוֹמֵר אַחַר כָּל זֶה: יוֹדֵעַ אֲנִי וְאֵינִי כְדַאי! הַיְנוּ שֶׁמַּכִּיר בְּעַצְמוֹ עֹצֶם הִתְרַחֲקוּתוֹ, אָז תֵּכֶף מְקָרְבִין אוֹתוֹ (הלכות שלוח הקן, הלכה ה, אות יז). כ. מַה שֶּׁעַל־יְדֵי הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים נַעֲשִׂין גֵּרִים (עַיֵּן פֶּסַח וְכוּ', אוֹת קכג). כא. צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחוֹ לִהְיוֹת אִישׁ־חַיִל וְגִבּוֹר וְאִישׁ־ מִלְחָמָה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בְּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה דִקְדֻשָּׁה. וְעִקַּר מֶמְשָׁלָה דִקְדֻשָּׁה הוּא לְהִתְגַּבֵּר לְהָאִיר הַדַּעַת הָאֱמֶת בְּכָל הָעוֹלָם, שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים. וְזֶה עִקַּר הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָה הַתּוֹרָה: "וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְכוּ'". כִּי בֶּאֱמֶת אֵין זֶה רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִנְקֹם וְלִשְׁפֹּךְ דָּם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי אוֹהֵב שָׁלוֹם; אַךְ הָרְדִיפָה הִיא בִּבְחִינַת הַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: "זַכָּאָה מָאן דְּאָחֵד בִּידוֹי דְּחַיָּבַיָּא וּבָעֵי לְמִרְדַּף אַבָּתְרֵיהוֹן", שֶׁזּוֹ הָרְדִיפָה הִיא עִקַּר הַשָּׁלוֹם, בִּבְחִינַת "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ", כִּי כָל זְמַן שֶׁאֵין זוֹכִין לָדַעַת הָאֲמִתִּי וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בִּבְחִינַת "אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי", וּכְתִיב: "אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים", וְזֶה עִקַּר הַמִּצְוָה לִרְדֹּף אֶת הָאוֹיְבִים בִּכְדֵי לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב, לְקָרְבָם אֶל הָאֱמֶת, כִּי גַּם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, וְכָל הַמִּלְחֲמוֹת־מִצְוָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כְּדֵי לַהֲשִׁיבָם אֶל הָאֱמֶת, וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל זַכָּאִים, בְּוַדַּאי יֵשׁ כֹּחַ לַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים הָאוֹחֲזִים עַצְמָם בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֵי מֵאָה בְּדִבּוּרֵי אֱמֶת וּבִתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם עִקַּר הַחֶרֶב וּכְלֵי־זַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּכְבְּשׁוּ אוֹתָם וְיַכְנִיסוּ בָּהֶם הַדַּעַת הָאֲמִתִּי וִיקָרְבוּ אוֹתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה" (הל' פדיון בכור, הל' ה, אות יג). כב. יֵשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפְלוּ בַּעֲו?ֹנוֹתֵיהֶם מְאֹד מְאֹד עַד הַתְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת מַמָּשׁ, וְהַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת עוֹסְקִין לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת גַּם מִשָּׁם, בִּבְחִינַת "וּמִתְּהוֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי". וְזֶה בְּחִינַת נְסָכִים שֶׁמְּנַסְּכִין לַשִּׁיתִין, שֶׁמְּחֻלָּלִין וְיוֹרְדִין עַד הַתְּהוֹם, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת גַּם מִתְּהוֹם־תַּחְתִּיּוֹת, וְהַנְּפָשׁוֹת הָאֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת גֵּרִים. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁחָבִיב לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹתָן שֶׁל גֵּרִים כִּנְסָכִים הַקְּרֵבִים לְפָנָיו עַל הַמִּזְבֵּחַ (הל' אפותיקי, הל' ה, אות לז מו). כג. עַל־יְדֵי גֵרִים וְהִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁגַּם הֵם בָּאִים לְהִתְקָרֵב וּלְהִכָּלֵל בְּאַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, וְזֶה יָקָר מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן הִזְהִירָה הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר עַל הִתְקָרְבוּת וְאַהֲבַת הַגֵּר, וְכֵן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הִפְלִיגוּ בְּיוֹתֵר בְּגֹדֶל מַעֲלַת הַבַּעֲלֵי־תְשׁוּבָה, שֶׁהֵם הָרְחוֹקִים שֶׁנִּתְקָרְבוּ (הל' פריקה וטעינה, הל' ד, אות ג). כד. עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁמַּחֲזִיקִין בּוֹ הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים גֵּרִים וּמִתְקָרְבִים (שם אותיות ד ה). כה. כָּל הַמִּצְו?ֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה, הַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַלְּבוּשִׁין שֶׁיֶּשׁ לוֹ מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ כַּמּוּבָא, וּכְשֶׁחוֹטֵא, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אוֹבֵד לְבוּשׁוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִתְלַבֵּשׁ בִּבְגָדִים צוֹאִים, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת יָתוֹם בְּלֹא אָב, מֵאַחַר שֶׁאִבֵּד לְבוּשׁוֹ שֶׁקִּבֵּל מֵאָבִיו. וְאֵלּוּ הָרְחוֹקִים מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרָאִים יְתוֹמִים, הֵם צְרִיכִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הַדּוֹר, וְהוּא מִשְׁתַּדֵּל בְּתַקָּנַת הַיְתוֹמִים הַנַּ"ל לְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא כְּמוֹ אֲבִיהֶם מַמָּשׁ, מֵאַחַר שֶׁהוּא מְתַקְּנָם וּמַפְשִׁיט מֵהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים וּמַלְבִּישָׁם בִּבְגָדִים נְקִיִּים. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן־חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, כְּאִלּוּ יְלָדוֹ. וְזֶה הַצַּדִּיק הַמְקָרֵב נְפָשׁוֹת הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּנַפְשׁוֹתָם, וְהֵם נַעֲשִׂין בְּחִינַת לְבוּשֵׁי־יְקָר אֶצְלוֹ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס לוֹבֵשׁ מִן הַיְתוֹמִים. וְדֶרֶךְ הַיְתוֹמִים, שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם דִּין וּדְבָרִים וּתְבִיעוֹת, וְהָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בַּעֲדָם בְּכָל תַּקָּנָתָם וְלִטְעֹן בַּעֲדָם, הַיְנוּ, כִּי אֵלּוּ הָרְחוֹקִים שֶׁנִּתְקָרְבוּ, בְּוַדַּאי יֵשׁ עֲלֵיהֶם קִטְרוּגִים וּמְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס הוּא טוֹעֵן בַּעֲדָם וְלוֹחֵם מִלְחַמְתָּם, כְּדֵי לְהַצִּילָם מִכֹּל וּלְתַקְּנָם (הלכות אפוטרופוס, הלכה א). כו. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא וְצוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ. וְכָל זְמַן שֶׁהָאָדָם רָחוֹק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בַּעֲו?ֹנוֹתָיו, אָז צַר לוֹ מְאֹד כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר", וְעִקַּר הַצָּרָה הוּא צָרוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁרְחוֹקָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק מַעֲלֶה וּמְתַקֵּן כַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּמַחֲזִירָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַל־ יְדֵי־זֶה נִגְדֶּלֶת הַשִּׂמְחָה מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁמַּחֲזִירִין לַמֶּלֶךְ אֶת בְּנוֹ שֶׁגֵּרְשׁוֹ מֵעַל פָּנָיו בַּעֲו?ֹנוֹתָיו, וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרַחֵק קִלְקֵל בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁנָּפַל בְּדַעְתּוֹ עַל־יְדֵי שֶׁרָאָה גֹּדֶל רִחוּקוֹ מֵהַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁטָּעָה וְנִדְמָה לוֹ בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ הִרְחִיקוֹ לְעוֹלָם וְלֹא הָיָה מְצַפֶּה שֶׁיָּשׁוּב עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חשֶׁךְ". וּבֶאֱמֶת יֵשׁ לְהַמֶּלֶךְ צַעַר גָּדוֹל בְּכָל עֵת וְזוֹכֵר אֶת בְּנוֹ הָרָחוֹק בְּכָל עֵת, וּכְשֶׁנִּמְצָא אֶחָד שֶׁמְּרַחֵם עַל הַמֶּלֶךְ וְעַל בְּנוֹ וְהוֹלֵךְ אֶל הַמָּקוֹם הַמְגֻנֶּה שֶׁנָּפַל הַבֶּן־מֶלֶךְ לְשָׁם וּמְרַמֵּז לוֹ רְמָזִים וּמִתְנַהֵג עִמּוֹ בְּחָכְמָה נִפְלָאָה פֶּלֶא וְהַפְלֵא, עַד שֶׁמַּכְנִיס בּוֹ הִרְהוּרֵי תְשׁוּבָה וּמַחֲזִירוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ - כַּמָּה שִׂמְחָה וְתַעֲנוּג גּוֹרֵם אֶל הַמֶּלֶךְ עַד אֵין שִׁעוּר! כְּמוֹ־כֵן עִקַּר שִׂמְחָתוֹ וְתַעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ הוּא, כְּשֶׁמַּחֲזִירִים אֵלָיו הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ. וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה גְדוֹלָה שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד בְּעֵת קִבּוּץ נִדָּחִים, וּבִפְרָט בְּעֵת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא וְכוּ' (הל' נזיקין ה"ג, אות ט). כז. כְּמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת, כְּשֶׁצְּרִיכִין לְהַעֲלוֹת אֵיזֶה דָבָר מֵהָאָרֶץ אֶל הַגָּג אוֹ מֵאֵיזֶה בּוֹר וְשׁוּחָה עֲמֻקָּה, אֲזַי מַעֲלִין אוֹתוֹ דֶּרֶךְ סֻלָּם, וְכָל־מַה שֶּׁצְּרִיכִים לְהַעֲלוֹת מִבּוֹרוֹת עֲמֻקִּים בְּיוֹתֵר, צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה הַסֻּלָּם חָזָק וְאַמִּיץ בְּיוֹתֵר; כְּמוֹ־כֵן הָעוֹסְקִים לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּעֲלֵי־ תְשׁוּבָה וְגֵרִים, כָּל־מַה שֶּׁאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת נָפְלוּ וְיָרְדוּ בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת "וַתֵּרֶד פְּלָאִים", בִּפְרָט שֶׁגַּם עַכְשָׁו נַעֲשֶׂה עִמָּם מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, עַל־כֵּן צָרִיךְ הָעוֹסֵק בְּתִקּוּנָם וְהַמִּשְׁתַּדֵּל בְּהַצָּלָתָם לְהַעֲמִיד בְּחִינַת סֻלָּם בָּרִיא וְחָזָק מְאֹד, שֶׁלֹּא יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְחַזְּקָם בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת וְלַהֲשִׁיבָם בְּכָל מִינֵי מַטְעַמִּים הַמְּשִׁיבִים אֶת הַנֶּפֶשׁ, עַד שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ עַל עָמְדָם בַּקְּדֻשָּׁה לָנֶצַח. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁמְּתַקְּנִים בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת הַמֹּחִין עִם הַצִּמְצוּם שֶׁל הַמֹּחִין, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשִׂין אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת הַמְחַיִּין אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁלֹּא יִפְּלוּ עוֹד, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה מְרֻמָּז בְּמִצְוַת "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַּעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְכוּ'" (שם הלכה ה, אות כה). כח. עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וּמִכָּל־ שֶׁכֵּן עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עַל צַדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה פּוֹגְמִין מְאֹד בְּהַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל כָּל הַכָּבוֹד אֶל הָעַכּוּ"ם, חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵם כּוֹבְשִׁין נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת גָּדוֹל, וּמִזֶּה כָּל אֲרִיכַת הַגָּלוּת. אַךְ הַצַּדִּיקִים, כָּל מַה שֶּׁהַמַּחֲלֹקֶת מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, הֵם מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגֶד זֶה לְהַעֲלוֹת הַכָּבוֹד מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וּלְהַגְדִּיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים וּמִתְיַגְּעִים מְאֹד לְקָרֵב הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן וְנִתְמַלֵּא כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַכָּבוֹד עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ יִשְׂרָאֵל לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה (ע' מחלוקת אות סו). כט. לְקָרֵב הָרְחוֹקִים וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה הוּא תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית (ע' ברית אות פו). ל. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. כִּי הַגֵּרִים, מֵאַחַר שֶׁהֵם מִזֶּרַע אֻמּוֹת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִים הֵם בָּאִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה דַּיְקָא, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל הַמְתָּקָה רַק מִבְּחִינַת הַשְּׂכָלִים הַפְּרָטִיִּים וְלֹא מִבְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, וְעַל־כֵּן הֵם מֻתָּרִים רַק לְהִתְחַבֵּר וּלְהִנָּשֵׂא לְיִשְׂרְאֵלִים וּלְוִיִּים וְלֹא לְכֹהֲנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (ע' זיווגים וכו' אות ט). וְעַל־כֵּן לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁאָז תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה וְיִהְיוּ נִכְלָלִין כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאַחְדוּת אֶחָד וִיקַבְּלוּ כֻלָּם מִבְּחִינַת שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁיִּתְגַּלֶּה אָז, עַל־כֵּן לֹא יִהְיֶה אָז מָקוֹם וַאֲחִיזָה כְּלָל לְהַגֵּרִים לִכְנֹס וּלְהִתְחַבֵּר בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת: "מִי גָר אִתָּךְ" - בַּעֲנִיּוּתֵךְ, "עָלַיִךְ יִפֹּל". עַיֵּן פְּנִים (הל' פריה ורביה הל' א, אות ג ו). לא. הַגֵּרִים שֶׁמְּגַיְּרִין זֶה בְּחִינַת שֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן עִקַּר נְתִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא עִקַּר הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית, בְּחִינַת "וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, הָיְתָה אַחַר שֶׁבָּא יִתְרוֹ וְנִתְגַּיֵּר (שם ה"ג, אות טו; ע' ברית אות קא, וְשָׁם מְבֹאָר גַּם כֵּן מַה שֶּׁהִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים הוּא תִּקּוּן לִפְגַּם הַבְּרִית). לב. אִי־אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַל־יְדֵי אֲסֵפַת הַצַּדִּיקִים לְבַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ לְבָנָיו וְאָמַר לָהֶם: "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם וְכוּ'", וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, וְאָז הֵבִין שֶׁעִקַּר עִכּוּב הַגְּאֻלָּה וַאֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא מֵחֲמַת רִבּוּי רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הָרְחוֹקִים וְהַנִּדָּחִים מְאֹד, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְמַהְמֵהַּ וּלְחַכּוֹת הַרְבֵּה עַד אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ גַּם הָרְחוֹקִים וְיָבוֹאוּ וְיִתּוֹסְפוּ עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁאָמַר אַחַר־כָּךְ: "הִקָּבְצוּ", שֶׁלְּשׁוֹן קִבּוּץ נֶאֱמַר עַל קִבּוּץ הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד בִּבְחִינַת "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ וְכוּ'", הַיְנוּ, שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁיִּתְקַבְּצוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד הַנִּקְרָאִים נִדָּחִים וְיִתּוֹסְפוּ גַּם־כֵּן עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבִּין הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה עַד אֵין קֵץ, עה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְיָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ (שם הלכה ה, אות ד). לג. עַל־יְדֵי רִבּוּי הַבָּתִּים שֶׁנִּתּוֹסְפִין עַד אֵין מִסְפָּר עַל־יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין לְקָרֵב הָרְחוֹקִים וּלְצָרְפָם וּלְהוֹסִיפָם עַל הַקִּבּוּץ הַקְּדֻשָּׁה, בָּזֶה יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבַת הָעַרְבוּת שֶׁכָּל אֶחָד עָרֵב בְּעַד כָּל יִשְׂרָאֵל, וְנִכְרְתוּ עַל זֶה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת בְּרִיתוֹת, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם אותיות יב יג; ע' צדיק אות רצ מבואר יותר). גלות וגאלהקָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ לְמַעַן אֹיְבַי פְּדֵנִי (תהלים סט, יט): וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה' (ישעיה נט, כ): א. עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וְאָז הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה עִקַּר הָאוֹר.
Through drunkenness the imagination [medameh] is confused and faith is flawed — leading to false beliefs. Source: Likutay Halachos, Hilchos Tzitzis, Halachah 5.
כְמָתוֹ וּמִשְׁפָּטוֹ לְבַד כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לִמְסֹר הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת וְיוֹלִיכֵהוּ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה לְכַוֵּן הַמִּשְׁפָּט הֵיטֵב לֵידַע אֵיךְ לְדַבֵּר וְכוּ', וְהָרְשָׁעִים, שֶׁאָסוּר לְקָרְבָם, יִזְכֶּה לְהַכִּירָם וְלֹא יְקָרְבֵם כְּלָל, וְאָז כְּשֶׁיִּתְתַּקֵּן הַמִּשְׁפָּט בִּשְׁלֵמוּת, יִבָּנֶה הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, וְיִתְתַּקֵּן בְּחִינַת הַפְלָאַת הַמִּשְׁפָּט, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ אֲרִיכַת הַגָּלוּת בְּחִינַת קֵץ הַפְּלָאוֹת, וְאָז יְקֻיַּם: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (שם אותיות כה כו). יט. עִקַּר הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים וְהָרְחוֹקִים הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת "שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב". כִּי בְּוַדַּאי הַבַּעַל־דָּבָר מְסַבֵּב אוֹתָם וְחוֹתֵר עֲלֵיהֶם מְאֹד לְהַרְחִיקָם, וְעַל־ כֵּן עִקַּר הִתְקָרְבוּתָם עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁיֵּדְעוּ בֶּאֱמֶת עֹצֶם הִתְרַחֲקוּתָם מֵהַקְּדֻשָּׁה מִצַּד עַצְמָן, מִצַּד גַּשְׁמִיּוּתָם וּפְגָמֵיהֶם הַמְרֻבִּים וְכוּ', וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵדְעוּ גַּם־כֵּן לְהֵפֶךְ - עֹצֶם הִתְקָרְבוּתָם וּסְמִיכָתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִצַּד רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנִּפְלָאִים מְאֹד מְאֹד עַד אֵין שִׁעוּר. וּכְשֶׁיֵּדְעוּ כָּל זֹאת בִּידִיעָה וֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אָז יוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת "שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב". וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר, אוֹמְרִים לוֹ 'מָה רָאִיתָ' וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ קְצָת, וְהַהִתְרַחֲקוּת הַזֹּאת הִיא תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת, כִּי אִם אוֹמֵר אַחַר כָּל זֶה: יוֹדֵעַ אֲנִי וְאֵינִי כְדַאי! הַיְנוּ שֶׁמַּכִּיר בְּעַצְמוֹ עֹצֶם הִתְרַחֲקוּתוֹ, אָז תֵּכֶף מְקָרְבִין אוֹתוֹ (הלכות שלוח הקן, הלכה ה, אות יז). כ. מַה שֶּׁעַל־יְדֵי הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים נַעֲשִׂין גֵּרִים (עַיֵּן פֶּסַח וְכוּ', אוֹת קכג). כא. צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחוֹ לִהְיוֹת אִישׁ־חַיִל וְגִבּוֹר וְאִישׁ־ מִלְחָמָה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בְּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה דִקְדֻשָּׁה. וְעִקַּר מֶמְשָׁלָה דִקְדֻשָּׁה הוּא לְהִתְגַּבֵּר לְהָאִיר הַדַּעַת הָאֱמֶת בְּכָל הָעוֹלָם, שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים. וְזֶה עִקַּר הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָה הַתּוֹרָה: "וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְכוּ'". כִּי בֶּאֱמֶת אֵין זֶה רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִנְקֹם וְלִשְׁפֹּךְ דָּם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי אוֹהֵב שָׁלוֹם; אַךְ הָרְדִיפָה הִיא בִּבְחִינַת הַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: "זַכָּאָה מָאן דְּאָחֵד בִּידוֹי דְּחַיָּבַיָּא וּבָעֵי לְמִרְדַּף אַבָּתְרֵיהוֹן", שֶׁזּוֹ הָרְדִיפָה הִיא עִקַּר הַשָּׁלוֹם, בִּבְחִינַת "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ", כִּי כָל זְמַן שֶׁאֵין זוֹכִין לָדַעַת הָאֲמִתִּי וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בִּבְחִינַת "אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי", וּכְתִיב: "אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים", וְזֶה עִקַּר הַמִּצְוָה לִרְדֹּף אֶת הָאוֹיְבִים בִּכְדֵי לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב, לְקָרְבָם אֶל הָאֱמֶת, כִּי גַּם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, וְכָל הַמִּלְחֲמוֹת־מִצְוָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כְּדֵי לַהֲשִׁיבָם אֶל הָאֱמֶת, וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל זַכָּאִים, בְּוַדַּאי יֵשׁ כֹּחַ לַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים הָאוֹחֲזִים עַצְמָם בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֵי מֵאָה בְּדִבּוּרֵי אֱמֶת וּבִתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם עִקַּר הַחֶרֶב וּכְלֵי־זַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּכְבְּשׁוּ אוֹתָם וְיַכְנִיסוּ בָּהֶם הַדַּעַת הָאֲמִתִּי וִיקָרְבוּ אוֹתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה" (הל' פדיון בכור, הל' ה, אות יג). כב. יֵשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפְלוּ בַּעֲו?ֹנוֹתֵיהֶם מְאֹד מְאֹד עַד הַתְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת מַמָּשׁ, וְהַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת עוֹסְקִין לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת גַּם מִשָּׁם, בִּבְחִינַת "וּמִתְּהוֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי". וְזֶה בְּחִינַת נְסָכִים שֶׁמְּנַסְּכִין לַשִּׁיתִין, שֶׁמְּחֻלָּלִין וְיוֹרְדִין עַד הַתְּהוֹם, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת גַּם מִתְּהוֹם־תַּחְתִּיּוֹת, וְהַנְּפָשׁוֹת הָאֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת גֵּרִים. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁחָבִיב לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹתָן שֶׁל גֵּרִים כִּנְסָכִים הַקְּרֵבִים לְפָנָיו עַל הַמִּזְבֵּחַ (הל' אפותיקי, הל' ה, אות לז מו). כג. עַל־יְדֵי גֵרִים וְהִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁגַּם הֵם בָּאִים לְהִתְקָרֵב וּלְהִכָּלֵל בְּאַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, וְזֶה יָקָר מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן הִזְהִירָה הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר עַל הִתְקָרְבוּת וְאַהֲבַת הַגֵּר, וְכֵן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הִפְלִיגוּ בְּיוֹתֵר בְּגֹדֶל מַעֲלַת הַבַּעֲלֵי־תְשׁוּבָה, שֶׁהֵם הָרְחוֹקִים שֶׁנִּתְקָרְבוּ (הל' פריקה וטעינה, הל' ד, אות ג). כד. עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁמַּחֲזִיקִין בּוֹ הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים גֵּרִים וּמִתְקָרְבִים (שם אותיות ד ה). כה. כָּל הַמִּצְו?ֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה, הַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַלְּבוּשִׁין שֶׁיֶּשׁ לוֹ מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ כַּמּוּבָא, וּכְשֶׁחוֹטֵא, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אוֹבֵד לְבוּשׁוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִתְלַבֵּשׁ בִּבְגָדִים צוֹאִים, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת יָתוֹם בְּלֹא אָב, מֵאַחַר שֶׁאִבֵּד לְבוּשׁוֹ שֶׁקִּבֵּל מֵאָבִיו. וְאֵלּוּ הָרְחוֹקִים מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרָאִים יְתוֹמִים, הֵם צְרִיכִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הַדּוֹר, וְהוּא מִשְׁתַּדֵּל בְּתַקָּנַת הַיְתוֹמִים הַנַּ"ל לְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא כְּמוֹ אֲבִיהֶם מַמָּשׁ, מֵאַחַר שֶׁהוּא מְתַקְּנָם וּמַפְשִׁיט מֵהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים וּמַלְבִּישָׁם בִּבְגָדִים נְקִיִּים. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן־חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, כְּאִלּוּ יְלָדוֹ. וְזֶה הַצַּדִּיק הַמְקָרֵב נְפָשׁוֹת הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּנַפְשׁוֹתָם, וְהֵם נַעֲשִׂין בְּחִינַת לְבוּשֵׁי־יְקָר אֶצְלוֹ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס לוֹבֵשׁ מִן הַיְתוֹמִים. וְדֶרֶךְ הַיְתוֹמִים, שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם דִּין וּדְבָרִים וּתְבִיעוֹת, וְהָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בַּעֲדָם בְּכָל תַּקָּנָתָם וְלִטְעֹן בַּעֲדָם, הַיְנוּ, כִּי אֵלּוּ הָרְחוֹקִים שֶׁנִּתְקָרְבוּ, בְּוַדַּאי יֵשׁ עֲלֵיהֶם קִטְרוּגִים וּמְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס הוּא טוֹעֵן בַּעֲדָם וְלוֹחֵם מִלְחַמְתָּם, כְּדֵי לְהַצִּילָם מִכֹּל וּלְתַקְּנָם (הלכות אפוטרופוס, הלכה א). כו. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא וְצוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ. וְכָל זְמַן שֶׁהָאָדָם רָחוֹק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בַּעֲו?ֹנוֹתָיו, אָז צַר לוֹ מְאֹד כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר", וְעִקַּר הַצָּרָה הוּא צָרוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁרְחוֹקָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק מַעֲלֶה וּמְתַקֵּן כַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּמַחֲזִירָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַל־ יְדֵי־זֶה נִגְדֶּלֶת הַשִּׂמְחָה מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁמַּחֲזִירִין לַמֶּלֶךְ אֶת בְּנוֹ שֶׁגֵּרְשׁוֹ מֵעַל פָּנָיו בַּעֲו?ֹנוֹתָיו, וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרַחֵק קִלְקֵל בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁנָּפַל בְּדַעְתּוֹ עַל־יְדֵי שֶׁרָאָה גֹּדֶל רִחוּקוֹ מֵהַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁטָּעָה וְנִדְמָה לוֹ בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ הִרְחִיקוֹ לְעוֹלָם וְלֹא הָיָה מְצַפֶּה שֶׁיָּשׁוּב עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חשֶׁךְ". וּבֶאֱמֶת יֵשׁ לְהַמֶּלֶךְ צַעַר גָּדוֹל בְּכָל עֵת וְזוֹכֵר אֶת בְּנוֹ הָרָחוֹק בְּכָל עֵת, וּכְשֶׁנִּמְצָא אֶחָד שֶׁמְּרַחֵם עַל הַמֶּלֶךְ וְעַל בְּנוֹ וְהוֹלֵךְ אֶל הַמָּקוֹם הַמְגֻנֶּה שֶׁנָּפַל הַבֶּן־מֶלֶךְ לְשָׁם וּמְרַמֵּז לוֹ רְמָזִים וּמִתְנַהֵג עִמּוֹ בְּחָכְמָה נִפְלָאָה פֶּלֶא וְהַפְלֵא, עַד שֶׁמַּכְנִיס בּוֹ הִרְהוּרֵי תְשׁוּבָה וּמַחֲזִירוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ - כַּמָּה שִׂמְחָה וְתַעֲנוּג גּוֹרֵם אֶל הַמֶּלֶךְ עַד אֵין שִׁעוּר! כְּמוֹ־כֵן עִקַּר שִׂמְחָתוֹ וְתַעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ הוּא, כְּשֶׁמַּחֲזִירִים אֵלָיו הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ. וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה גְדוֹלָה שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד בְּעֵת קִבּוּץ נִדָּחִים, וּבִפְרָט בְּעֵת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא וְכוּ' (הל' נזיקין ה"ג, אות ט). כז. כְּמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת, כְּשֶׁצְּרִיכִין לְהַעֲלוֹת אֵיזֶה דָבָר מֵהָאָרֶץ אֶל הַגָּג אוֹ מֵאֵיזֶה בּוֹר וְשׁוּחָה עֲמֻקָּה, אֲזַי מַעֲלִין אוֹתוֹ דֶּרֶךְ סֻלָּם, וְכָל־מַה שֶּׁצְּרִיכִים לְהַעֲלוֹת מִבּוֹרוֹת עֲמֻקִּים בְּיוֹתֵר, צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה הַסֻּלָּם חָזָק וְאַמִּיץ בְּיוֹתֵר; כְּמוֹ־כֵן הָעוֹסְקִים לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּעֲלֵי־ תְשׁוּבָה וְגֵרִים, כָּל־מַה שֶּׁאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת נָפְלוּ וְיָרְדוּ בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת "וַתֵּרֶד פְּלָאִים", בִּפְרָט שֶׁגַּם עַכְשָׁו נַעֲשֶׂה עִמָּם מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, עַל־כֵּן צָרִיךְ הָעוֹסֵק בְּתִקּוּנָם וְהַמִּשְׁתַּדֵּל בְּהַצָּלָתָם לְהַעֲמִיד בְּחִינַת סֻלָּם בָּרִיא וְחָזָק מְאֹד, שֶׁלֹּא יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְחַזְּקָם בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת וְלַהֲשִׁיבָם בְּכָל מִינֵי מַטְעַמִּים הַמְּשִׁיבִים אֶת הַנֶּפֶשׁ, עַד שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ עַל עָמְדָם בַּקְּדֻשָּׁה לָנֶצַח. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁמְּתַקְּנִים בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת הַמֹּחִין עִם הַצִּמְצוּם שֶׁל הַמֹּחִין, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשִׂין אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת הַמְחַיִּין אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁלֹּא יִפְּלוּ עוֹד, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה מְרֻמָּז בְּמִצְוַת "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַּעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְכוּ'" (שם הלכה ה, אות כה). כח. עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וּמִכָּל־ שֶׁכֵּן עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עַל צַדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה פּוֹגְמִין מְאֹד בְּהַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל כָּל הַכָּבוֹד אֶל הָעַכּוּ"ם, חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵם כּוֹבְשִׁין נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת גָּדוֹל, וּמִזֶּה כָּל אֲרִיכַת הַגָּלוּת. אַךְ הַצַּדִּיקִים, כָּל מַה שֶּׁהַמַּחֲלֹקֶת מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, הֵם מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגֶד זֶה לְהַעֲלוֹת הַכָּבוֹד מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וּלְהַגְדִּיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים וּמִתְיַגְּעִים מְאֹד לְקָרֵב הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן וְנִתְמַלֵּא כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַכָּבוֹד עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ יִשְׂרָאֵל לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה (ע' מחלוקת אות סו). כט. לְקָרֵב הָרְחוֹקִים וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה הוּא תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית (ע' ברית אות פו). ל. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. כִּי הַגֵּרִים, מֵאַחַר שֶׁהֵם מִזֶּרַע אֻמּוֹת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִים הֵם בָּאִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה דַּיְקָא, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל הַמְתָּקָה רַק מִבְּחִינַת הַשְּׂכָלִים הַפְּרָטִיִּים וְלֹא מִבְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, וְעַל־כֵּן הֵם מֻתָּרִים רַק לְהִתְחַבֵּר וּלְהִנָּשֵׂא לְיִשְׂרְאֵלִים וּלְוִיִּים וְלֹא לְכֹהֲנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (ע' זיווגים וכו' אות ט). וְעַל־כֵּן לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁאָז תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה וְיִהְיוּ נִכְלָלִין כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאַחְדוּת אֶחָד וִיקַבְּלוּ כֻלָּם מִבְּחִינַת שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁיִּתְגַּלֶּה אָז, עַל־כֵּן לֹא יִהְיֶה אָז מָקוֹם וַאֲחִיזָה כְּלָל לְהַגֵּרִים לִכְנֹס וּלְהִתְחַבֵּר בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת: "מִי גָר אִתָּךְ" - בַּעֲנִיּוּתֵךְ, "עָלַיִךְ יִפֹּל". עַיֵּן פְּנִים (הל' פריה ורביה הל' א, אות ג ו). לא. הַגֵּרִים שֶׁמְּגַיְּרִין זֶה בְּחִינַת שֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן עִקַּר נְתִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא עִקַּר הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית, בְּחִינַת "וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, הָיְתָה אַחַר שֶׁבָּא יִתְרוֹ וְנִתְגַּיֵּר (שם ה"ג, אות טו; ע' ברית אות קא, וְשָׁם מְבֹאָר גַּם כֵּן מַה שֶּׁהִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים הוּא תִּקּוּן לִפְגַּם הַבְּרִית). לב. אִי־אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַל־יְדֵי אֲסֵפַת הַצַּדִּיקִים לְבַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ לְבָנָיו וְאָמַר לָהֶם: "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם וְכוּ'", וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, וְאָז הֵבִין שֶׁעִקַּר עִכּוּב הַגְּאֻלָּה וַאֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא מֵחֲמַת רִבּוּי רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הָרְחוֹקִים וְהַנִּדָּחִים מְאֹד, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְמַהְמֵהַּ וּלְחַכּוֹת הַרְבֵּה עַד אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ גַּם הָרְחוֹקִים וְיָבוֹאוּ וְיִתּוֹסְפוּ עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁאָמַר אַחַר־כָּךְ: "הִקָּבְצוּ", שֶׁלְּשׁוֹן קִבּוּץ נֶאֱמַר עַל קִבּוּץ הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד בִּבְחִינַת "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ וְכוּ'", הַיְנוּ, שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁיִּתְקַבְּצוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד הַנִּקְרָאִים נִדָּחִים וְיִתּוֹסְפוּ גַּם־כֵּן עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבִּין הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה עַד אֵין קֵץ, עה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְיָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ (שם הלכה ה, אות ד). לג. עַל־יְדֵי רִבּוּי הַבָּתִּים שֶׁנִּתּוֹסְפִין עַד אֵין מִסְפָּר עַל־יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין לְקָרֵב הָרְחוֹקִים וּלְצָרְפָם וּלְהוֹסִיפָם עַל הַקִּבּוּץ הַקְּדֻשָּׁה, בָּזֶה יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבַת הָעַרְבוּת שֶׁכָּל אֶחָד עָרֵב בְּעַד כָּל יִשְׂרָאֵל, וְנִכְרְתוּ עַל זֶה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת בְּרִיתוֹת, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם אותיות יב יג; ע' צדיק אות רצ מבואר יותר). גלות וגאלהקָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ לְמַעַן אֹיְבַי פְּדֵנִי (תהלים סט, יט): וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה' (ישעיה נט, כ): א. עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וְאָז הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה עִקַּר הָאוֹר.
One must be very careful of wine-drinking — especially on weekdays — for most people do not merit the wine that gladdens. And then on the contrary: one who did not merit — it is bitter for them. And also through this the boiling of the blood intensifies — in the aspect of: "do not look at wine for it reddens" [Mishlei 23:31] — the aspect of the intensification of the husk of Amalek whose hold is from the blood in the left cavity of the heart — the aspect of the cloudiness of blood — the aspect of sadness. And from this comes the intensification of all desires — especially the desire for sexual licentiousness. Source: Likutay Halachos, Hilchos Shabbos, Halachah 7, Ois 68.
Loading comments…