Section 21
אוצר היראה - Otzar HaYirah
עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וְאָז הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה עִקַּר הָאוֹר. וְעִקַּר כָּל הַגְּאֻלּוֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם מִבְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, וְעַל־ יְדֵי־זֶה מְשַׁדֵּד הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִגְאֻלָּה (הל' נטילת ידים שחרית, הל' ב, אות א).
The essential of the redemption of the Exodus from Egypt — and the essential of the miracles and wonders that occurred then — that He overturned the natural order and nullified nature and revealed His blessed providence in the world — all of this was drawn from the aspect of the final end [keitz ha'acharon] — namely from the light of the providence that will be revealed in the future — for then nature will be entirely nullified. And this is the aspect of Shabbos — which is the World to Come — the day that is entirely Shabbos — from which Hashem as it were draws the light of providence as mentioned. And therefore Pesach is also called Shabbos — as it is said: "from the morrow of the Shabbos." For the essential power of the miracle of Pesach was drawn from Shabbos. And therefore the Shabbos before Pesach is called the Great Shabbos [Shabbos HaGadol] — in the name of the miracle — for all the miracles of the Exodus from Egypt — called "great things" — as explained in the main text — all were drawn from Shabbos.
כָּל עִנְיַן גָּלוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּגֹרָשִׁים מֵאַרְצָם וּמְפֻזָּרִים בֵּין הָעַמִּים, וְהַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה אֶצְלָם, וְיִשְׂרָאֵל נֶחְשָׁבִים, בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כַּעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת - כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחֲלִיפִין שֶׁל בֶּן־הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּחֱלַף, הַמְבֹאָר בְּ"סִפּוּרֵי־ מַעֲשִׂיּוֹת", שֶׁזֶּה סוֹד בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָכַל מֵעֵץ־הַדַּעַת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גָּרַם לְהִתְגַּבֵּר בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִשָּׁם עִקַּר הַגָּלוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט. וְהָעִקָּר הוּא גָּלוּת וְצָרַת הַנֶּפֶשׁ, מַה שֶּׁאָנוּ רְחוֹקִים מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַגָּלוּת וְהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַמְּלוּכָה שַׁיָּךְ לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁהָיָה קְצָת בִּימֵי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה וּכְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד - רַק עַל־יְדֵי הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת נֶחֱלַף הַדָּבָר בִּבְחִינַת "תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלֹךְ וְכוּ'", וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִים כָּל הַגַּשְׁמִיּוּת וְהָעֲו?ֹנוֹת וְהַפְּגָמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַצָּרָה וְהַגָּלוּת (הל' ברכות השחר, הל' ג).
The essential of the checking of the chametz [bedikas hachometz] and its destruction is that one must eliminate all the foreign reasonings flowing from the aspect of natural wisdom — and know with complete knowledge that everything is conducted only through providence alone. And through this all the exiles and all the darkness are nullified — for when His blessed providence is revealed in the world there is no darkness whatsoever — for the essential light is Hashem — and then the night will shine like the day — as it will be in the future — the aspect of "and it shall be at evening time — there will be light." And therefore the night of the checking of the chametz — the nullification of nature — the compiler of the tractate called "the light of the fourteenth" — light specifically.
עִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם נִמְשַׁךְ מִמַּחֲלֹקֶת שֶׁחָלְקוּ הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁזָּכָה לְמֹחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן; וְעַל־יְדֵי שֶׁחָלְקוּ עָלָיו, עַל־ יְדֵי־זֶה הִתְגַּבְּרוּ בְּחִינוֹת הַחוֹבְלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ, וְעַל־כֵּן הֻכְרְחוּ לָצֵאת מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְחוּץ־לָאָרֶץ, הַיְנוּ לְמִצְרַיִם, שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן קָרָא אוֹתָם יוֹסֵף מְרַגְּלִים, כִּי הַפְּגָם מִמַּה שֶּׁחָלְקוּ עָלָיו הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַמְרַגְּלִים, שֶׁפָּגְמוּ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה משֶׁה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים, אָמַר: "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר", הַיְנוּ שֶׁנּוֹדַע לוֹ טַעַם הַגָּלוּת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת נִמְשָׁךְ מִמַּחֲלֹקֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִין הַחוֹבְלִים. וְכֵן עִקַּר הַגָּלוּת שֶׁל עַכְשָׁו נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן רַק מֵחֲמַת מַחֲלֹקֶת וְשִׂנְאַת־חִנָּם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עַל־יְדֵי כָּל זֶה נִתְרַחֲקִין מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת נֹעַם, שֶׁמַּנְעִימִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל־כֵּן קֹדֶם הַגְּאֻלָּה יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה לָשׁוּב לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל תָּלוּי בְּשָׁלוֹם (הל' ברכת הפירות, הל' ד, אות ו ח).
Through being careful about chametz for seven days and eating matzah — through this the da'as of the faith of providence is revealed. Until one knows in truth that even nature itself — which is the aspect of chametz — is conducted only through His blessed providence alone. For Hashem created everything and leads everything according to His will. And therefore afterward chametz is permitted to be eaten as well.
כָּל־מַה שֶּׁנּוֹלָדִין וְנִתְרַבִּין יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּיוֹתֵר, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בָּאָה הַגְּאֻלָּה. וְזֶה בְּחִינַת: "רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וְכוּ'" הַנֶּאֱמַר בְּמִצְרַיִם, וְכֵן לֶעָתִיד כְּתִיב: "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם, אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה", כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיִּתְרַבּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה (שם טו).
The essential downfall of Egypt was at the time of the splitting of the Reed Sea — for then Hashem shone His providence upon us in very great light and revelation — until all the Sitra Achra — whose hold is from the aspect of nature — was enormously subdued and nullified. And all were confounded then — as it is said: "then the chiefs of Edom were confounded." For the splitting of the Reed Sea has two aspects: the sea of supernal wisdom was split and the da'as was revealed — which is the aspect of providence — for this is the essential of da'as. And through this very thing the lower sea was split. And all the wicked and the Sitra Achra — which are like the turbulent sea — all were split and broken and nullified. And Israel passed through the sea on dry land. And all of this through the revelation of the light of His providence. And then it was revealed that truly even nature itself is also providence. And therefore after the seventh day of Pesach and the splitting of the Reed Sea — chametz was permitted.
עִקַּר קִיּוּמֵנוּ בְּתֹקֶף הַגָּלֻיּוֹת, בִּפְרָט בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַמַּר הַזֶּה, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ גַּם עַכְשָׁו בְּתֹקֶף עֹמֶק נְפִילָתֵנוּ וִירִידָתֵנוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל מֵרוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, שֶׁעַל־יָדוֹ יִהְיֶה עִקַּר תִּקּוּן הָעוֹלָם. וְזֶה מְרֻמָּז בְּפָסוּק: "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ", שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַגָּלֻיּוֹת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַךְ כָּל הַקִּיּוּם שֶׁלָּנוּ הוּא עַל־יְדֵי "וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם" - דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וְכוּ', כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הַקְּדֻשָּׁה מִתַּכְלִית תִּקּוּן הָאַחֲרוֹן (הלכות ברכת הריח, הל' ד, אות כא).
Through the question of "How is this night different" [ma nishtana] on the night of Pesach — and the father answers: "we were slaves" — and tells them all the miracles Hashem did with us in taking us out from Egypt through His revealing His blessed providence in the world — through this all the questions of the investigators flowing from natural wisdom are subdued and nullified. For through this question the providence is revealed — and all their questions are entirely nullified. And through the question of the four sons — who correspond to the four holy kingdoms — as has been brought — through this all four kingdoms of the Sitra Achra — whose hold is from the aspect of natural wisdom — are subdued and nullified.
עִקַּר הַגָּלוּת הוּא בִּשְׁבִיל לְבָרֵר הַנִּדָּחִים, שֶׁהֵם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּדְּחוּ בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, בִּבְחִינַת "לֹא גָלוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתּוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם גֵּרִים". וּבֶאֱמֶת לִכְאוֹרָה קָשֶׁה לְהָבִין עִנְיַן הַגָּלוּת, שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהִגְלָה אוֹתָם לְחוּץ־לָאָרֶץ כְּדֵי שֶׁיִּתְתַּקְּנוּ וְיָשׁוּבוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהַדָּבָר קָשֶׁה מְאֹד: וּמָה אִם בִּמְקוֹם חַיּוּתֵנוּ וּקְדֻשָּׁתֵנוּ שֶׁהוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שָׁם הִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר הָרָע עַל יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהֶחֱטִיאָם, וְאִם־כֵּן, אֵיךְ יִהְיֶה תִּקְוָה שֶׁבְּחוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁהוּא אֲוִיר טָמֵא, שָׁם דַּיְקָא יָשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל וְיִתְתַּקְּנוּ? אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל זֶה הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת הָעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּפִי בְחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנָּפְלוּ לְעִמְקֵי תְּהוֹם־תַּחְתִּיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן סוֹף כָּל סוֹף כֻּלָּם יִתְתַּקְּנוּ וְלֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ לִפְעָמִים, שֶׁדַּיְקָא כְּשֶׁאָדָם מַגִּיעַ לְמָקוֹם נָמוּךְ וְרָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, שָׁם דַּיְקָא יִתְעוֹרֵר בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה טְעָמִים וּבְחִינוֹת (עַיֵּן פְּנִים). וְהַכְּלָל, כִּי כְּשֶׁהָאָדָם פּוֹגֵם וְנוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה לְמָקוֹם רָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, עַל־כֵּן מַזְמִין לוֹ שָׁם רְמָזִים לְפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וּמַזְמִין לוֹ אֵיזֶה זְכוּת שֶׁיָּכוֹל לִזְכּוֹת לְפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם הָרָחוֹק דַּיְקָא, וְזֶהוּ הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁלּוֹ: כִּי אִם יְחַזֵּק לִבּוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִזְכֶּה שָׁם לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת וְלַעֲשׂוֹת שָׁם מַה שֶּׁיּוּכַל בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַה שֶּׁמְּרַמֵּז לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, אֲזַי בְּקַל יוּכַל לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי לְפִי הַמָּקוֹם הַזֶּה יָכוֹל לִזְכּוֹת בַּעֲבוֹדָה קְטַנָּה לַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁלֹּא הָיָה זוֹכֶה לָזֶה בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ בְּיוֹתֵר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד כְּשֶׁעוֹלָה לְפָנָיו אֵיזוֹ עֲבוֹדָה מִמָּקוֹם הַנָּמוּךְ וְהָרָחוֹק מְאֹד, בִּבְחִינַת 'כַּד אָתֵי יִתְרוֹ וְכוּ', כְּדֵין אִסְתַּלַּק וְאִתְיַקַּר שְׁמָא דְקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא'. וְזֶהוּ סוֹד גָּלוּת יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל, וּבִפְרָטִיוּת הַנְּפִילוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁזֶּה עִקַּר הַגָּלוּת. כִּי כָל־מַה שֶּׁנּוֹפֵל לְמָקוֹם נָמוּךְ וְרָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר, יֶשׁ לוֹ שָׁם אֵיזֶה עֲבוֹדָה וְנַחַת־רוּחַ לַעֲשׂוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה שֶּׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּדוֹל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם לַמָּקוֹם הַטָּמֵא הַזֶּה, כִּי יֵשׁ כַּמָּה נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת הַרְבֵּה לְעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת מְאֹד מְאֹד, וּבְוַדַּאי אֵין מִי שֶׁיִּרְצֶה לִכְנֹס לְשָׁם לְהַעֲלוֹתָם, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמִּזְדַּמֵּן אָדָם שֶׁפָּגַם וְנָפַל לְשָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁמַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִתְעוֹרֵר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאֵיזֶה עֲבוֹדָה בְּעָלְמָא שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שָׁם לְפִי מְקוֹמוֹ הַנָּמוּךְ, אֲזַי מִתְדַּבְּקִים בּוֹ כָּל אֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁמֻּנָּחִים וּשְׁקוּעִים שָׁם מִכְּבָר וּמַעֲלֶה אוֹתָם מִשָּׁם, וּבָזֶה עוֹשֶׂה נַחַת־רוּחַ וְתַעֲנוּג גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִי שִׁעוּר. וְזֶה בְּחִינַת הַיְּהוּדִים הַנִּדָּחִים בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, בִּמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מִיִּשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא נִמְצָא שָׁם כִּי אִם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם מִיִּשְׂרָאֵל בַּעַל־מְלָאכָה וְכַיּוֹצֵא, וְעַל־פִּי־רֹב אֵלּוּ הַיְּהוּדִים הַדָּרִים בַּמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה הָרְחוֹקִים מִישִׁיבוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּוַדַּאי רֻבָּם אֵינָם צַדִּיקִים כָּל־כָּךְ, וְאוּלַי אַדְּרַבָּא וְכוּ', וּבֶאֱמֶת כְּפִי הַמּוּבָן מִכִּתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל מִתְבָּרֵר עַל־יְדֵיהֶם דַּיְקָא נִיצוֹצוֹת רָמוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת עִנְיַן הַנִּזְכַּר לְעֵיל, כִּי יֵשׁ שָׁם בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ נִיצוֹצוֹת רַבּוֹת הַמֻּנָּחִים שָׁם מֵאֲלָפִיִם שָׁנָה בְּגָלוּת וְצַעַר גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁאִם הָיוּ מְרִיחִין רֵיחַ בְּעָלְמָא שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הָיוּ מְחַיִּין אֶת עַצְמָם מְאֹד, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף שֶׁנִּכְנָס לְשָׁם אֵיזֶה יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, אֲזַי אֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת מִתְעוֹרְרִין וּמִתְדַּבְּקִין בּוֹ, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לַעֲלוֹת מֵחֲמַת שֶׁזֶּה הָאִישׁ בְּוַדַּאי אֵין לוֹ כֹּחַ לְהַעֲלוֹתָם, וְעַל־כֵּן עַל־פִּי־רֹב נוֹפֵל עַל־יָדָם יוֹתֵר מֵחֲמַת רִבּוּי הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת כַּיָּדוּעַ - אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה בָּא לְמָקוֹם רָחוֹק וְטָמֵא כָּזֶה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּדַת־ יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, זֶה בְּעַצְמוֹ יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יַעֲלֶה זֶה הָאִישׁ מִשָּׁם וְיַעֲלוּ עִמּוֹ כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְתַקֵּן כָּל חֲטָאָיו, מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדוֹ דַּיְקָא עָלוּ נִיצוֹצוֹת הָאֵלּוּ, מַה שֶּׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲלוֹת עַל־יְדֵי שׁוּם אִישׁ כָּשֵׁר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִי הָיָה נִכְנָס לְמָקוֹם טָמֵא וּמְלֻכְלָךְ כָּזֶה. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִזָּהֵר בְּנַפְשׁוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא לִפְגֹּם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ. אַךְ מִי שֶׁכְּבָר פָּגַם, וְסִבֵּב עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁבָּא לִמְקוֹמוֹת הָאֵלּוּ הַנְּמוּכִים מְאֹד - הֵן בְּרוּחָנִיּוּת, שֶׁנָּפַל לְמַדְרֵגוֹת נְמוּכוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁנִּתְרַחֵק, חַס וְשָׁלוֹם, מִיִּשּׁוּב יִשְׂרָאֵל וְנִדְחָה וּבָא לִמְקוֹמוֹת הָעַמִּים - אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם שָׁם, אִם אֵינוֹ מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ וְזוֹכֵר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה וְעוֹשֶׂה שָׁם מַה שֶּׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין עַל־יָדוֹ דַּיְקָא תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים בְּעִנְיַן עֲלִיַּת נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַנַּ"ל. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַעֲלוֹת כָּל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים עִם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּתְדַּבְּקוּ בָּהֶם מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים, אֲפִלּוּ מֵעִמְקֵי עִמְקֵי תְּהוֹם־תַּחְתִּיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מִשְׁתַּדֵּל וּמְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, יֶשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַטִּלְטוּלִים הָרַבִּים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַנַּ"ל, שֶׁכֻּלָּם צְרִיכִין לְהִתְקַבֵּץ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יָדָם דַּיְקָא זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיק כַּנַּ"ל. וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה עִנְיָנִים רַבִּים, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל בִּפְרָטִיּוּת (שם מה).
The wine of the four cups — for then the providence was revealed — as mentioned above — and then the wine is in holiness. And the da'as is elevated through it — the aspect of "if one merited — it becomes a head" — and the aspect of wine that gladdens. And one can speak and recount the Exodus from Egypt through this wine. And this is the aspect of: song is said only over wine. For all the miracles occurred through Hashem drawing providence from the end of the world — the aspect of the World to Come. And then song will awaken in the world. And from there all the songs of this world are drawn. And therefore song is recited over wine — for then the wine is included in holiness — in the aspect of the da'as of providence — which is the aspect of the World to Come — which is itself the aspect of wine that gladdens — as is known. And through the four cups all the exiles of the four kingdoms — whose vitality is from the aspect of nature — are subdued.
עִקַּר אֲרִיכוּת הַגָּלוּת וְעִקַּר עִכּוּב הַגְּאֻלָּה הוּא רַק עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת, כִּי בְּכָל דּוֹר נִמְצָאִים בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם נִיצוֹצֵי דָּתָן וַאֲבִירָם, וְהֵם חוֹתְרִים לְהַרְחִיק לֵב בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל מִצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלְגְּלוּ כָּל הַחֻרְבָּנוֹת וְכָל הַגָּלֻיּוֹת וְכָל הָאֲרִיכוּת שֶׁל גָּלוּת שֶׁל עַכְשָׁו. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן "אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'", כִּי גַּם כְּמוֹ־כֵן נִמְצָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם נִלְוִים אֶל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַמֻּבְחָרִים וּשְׂמֵחִים לִקְרָאתָם וְשׁוֹמְעִין לַעֲצָתָם, וְעַל־ יְדֵי־זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה (הל' ברכות הודאה, הל' ו, אות ס).
Through the waving of the barley Omer [hanafas omer se'orim] — through this all the aspects of place are connected to the aspect of above place. And through this specifically one purifies oneself from the impurity of Egypt — as explained in the main text. And through the counting of the Omer that one counts afterward — the time is connected to the aspect of above time. And through this the moon is filled from its blemish — the aspect of "and the light of the moon shall be as the light of the sun."
עִקַּר מְרִירַת הַגָּלוּת הוּא הָעַצְבוּת, וְכָל מַה שֶּׁמַּכְבִּידִין הַגָּלוּת, מִתְגַּבֵּר הָעַצְבוּת יוֹתֵר, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר הָעַצְבוּת, מִתְגַּבֵּר הַגָּלוּת יוֹתֵר, וְאִם־כֵּן - מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרֵנוּ? אַךְ כָּל הַקִּיּוּם בַּגָּלוּת וְהַתִּקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, שֶׁיּוֹדְעִין לְנַשֵּׁב הָעַפְרוּרִית וְהִתְגַּבְּרוּת הָעַצְבוּת מִלֵּב בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וּלְהַלְהִיב לִבָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁמְּהַפְּכִין כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה (שם נז).
The essential subduing of the high spirit [ruach gavoha] — the aspect of haughtiness — is through true Torah novellae [chidushei Torah] — which are the aspect of the spirit of G-d. And therefore on Pesach — when we had not yet merited the receiving of the Torah — one must be very careful about chametz — in which there is a greater hold of the spirit and air of this world — through which it rises with inflation [nefichas]. For then the spirit of impurity — which is the high spirit — clings to chametz. Since one had not yet received the Torah — which is its subduing as mentioned. And therefore chametz then is in the aspect of haughtiness and high spirit — and it is forbidden to eat it then. And one must eat matzah — which is the aspect of the hisnoatzitzus [scintillation] of the intellects — that one merits through seeing the face of the tzaddik — through which one merits to true humility. And therefore it is called "bread of poverty" [lechem oni]. And therefore after the splitting of the Reed Sea — when the illumination of the receiving of the Torah was drawn as explained in the main text — then chametz was permitted — for through the Torah one can subdue the high spirit and merit that the eating be in the aspect of true humility — which is the essential of life — the aspect of eternal life — as explained in the main text — which is the essential repair of the holiness of eating.
עִקַּר כְּלַל כָּל הַגָּלֻיּוֹת, בִּפְרָט הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹן הַזֶּה, הוּא מֵחֲמַת שֶׁמִּתְגַּבֵּר הַגָּלוּת שֶׁל הַמִּדּוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת שֶׁל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁעִקָּרָם הוּא תַּאֲוַת מִשְׁגָּל וּפְגַם הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי שֶׁאֵין מִתְגַּבְּרִין לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וּלְשַׁבְּרָם כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר גַּם הַגָּלוּת הַגַּשְׁמִי, וּכְמוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּגָלוּת, כְּמוֹ־כֵן קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בְּגָלוּת, כִּי "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה", וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וּבַעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּגָלוּתֵנוּ זֶה נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא יִתְבָּרַךְ יוֹשֵׁב בְּבֵיתשׂהָאֲסוּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים", וּמְבֹאָר בַּתִּקּוּנִים, דַּעֲלֵהּ אִתְּמַר: 'אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית־הָאֲסוּרִים', וְלֵית מִלְּתָא דָּא תָּלְיָא אֶלָּא בִּתְיוּבְתָּא לְתַבָּרָא בֵּית־הָאֲסוּרִין דִּילֵהּ וְכוּ', כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁזֶּה עִקַּר גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ, הוּא, שֶׁעַל־יְדֵי כָּל הַתַּאֲווֹת, בִּפְרָט עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִצְטַיֵּר אֶצְלוֹ אוֹר הַתּוֹרָה לְהֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת 'לֹא זָכָה - נַעֲשֵׂית לוֹ סַםשׂ הַמָּוֶת', רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְאָז כָּל הַדְּרָכִים לְפָנָיו כְּמִישׁוֹר, כִּי עוֹשֶׂה מֵעֲבֵרוֹת מִצְו?ֹת וְכוּ'. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, כִּי זֶה נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ תּוֹפֵס וְאוֹסֵר אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בִּתְפִיסָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים מַמָּשׁ, מֵאַחַר שֶׁתּוֹפֵס אוֹר עֶלְיוֹן וְקָדוֹשׁ כָּזֶה בִּתְפִיסַת הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁמְּצַיְּרוֹ לְהֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִגֹּדֶל כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁנָּתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִבְנֵי־אָדָם, מֻכְרָח כִּבְיָכוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה אוֹרוֹ הַקָּדוֹשׁ נִתְפָּס בִּתְפִיסַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בְּעַל־כָּרְחוֹ כִּבְיָכוֹל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִיסָה וּבֵית־הָאֲסוּרִין מַמָּשׁ שֶׁל שְׁכִינַת עֻזּוֹ. וְעַל־כֵּן הַלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, נֶעֱנָשׁ בִּתְפִיסָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין אוֹר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, וְהוּא מְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בִּתְפִיסַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ הַפְּגוּמִים וּמְצַיְּרוֹ לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, נִמְצָא שֶׁתּוֹפֵס אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְפִיסָה מַמָּשׁ כַּנַּ"ל; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁהוּא חָכָם בְּעֵינָיו, וּבֶאֱמֶת כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ פְּגוּמִים, וּכְשֶׁמְּצַיְּרִין הָאוֹר לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, בָּאִין, חַס וְשָׁלוֹם, לִידֵי מַחֲלֹקֶת וְרוֹדְפִין אֶת הַכְּשֵׁרִים בְּחִנָּם, וְלִפְעָמִים מוֹסְרִין אוֹתָם לְבֵית־הָאֲסוּרִים מַמָּשׁ עַל־יְדֵי מַחֲלֻקְתָּם וּרְדִיפָתָם, וַאֲזַי כְּשֶׁהַנִּרְדָּף הַכָּשֵׁר הַזֶּה יוֹשֵׁב בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, אָז גַּם הַשְּׁכִינָה כִּבְיָכוֹל עִמּוֹ בִּתְפִיסָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה". אוֹי לְהַגּוֹרְמִים כָּל זֶה! אוֹי לְנַפְשָׁם כִּי גָּמְלוּ לָהֶם רָעָה, וְהַפְּגָם שֶׁלָּהֶם גָּדוֹל מְאֹד כַּמּוּבָן (הלכות יין נסך, הלכה ד, אות כב).
Smallness of intellect [mochin d'katnus] is not humility at all — rather it warps the heart away from Hashem. And one must be very very careful about this — particularly at the beginning of drawing close. And this is the aspect of the prohibition of chametz on Pesach — as explained in the main text.
כְּשֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי רוֹאֶה שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו הַגָּלוּת מִכָּל הַצְּדָדִים, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁהוּא נִרְדָּף כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁבָּא לְבֵית־ הָאֲסוּרִים מַמָּשׁ - צָרִיךְ לָתֵת לְלִבּוֹ לִבְרֹחַ וְלָנוּס מִשָּׁם דַּיְקָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַצָּרוֹת, בִּפְרָט כְּנֶגֶד הַחוֹלְקִים הָרוֹדְפִים אוֹתוֹ עַד הַנֶּפֶשׁ, עַד שֶׁבָּא לְבֵית־הַסֹּהַר, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם לִצְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים וְכוּ' וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וְכוּ'", וּכְתִיב: "ישְׁבֵי חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וְכוּ' וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם וְכוּ'" - שֶׁצְּרִיכִין לִזְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת "נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה'", שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ וְלַחְקֹר דְּרָכָיו מְאֹד עַל מַה זֶּה עָשָׂה ה' כָּכָה, אֵין זֶה כִּי אִם בִּשְׁבִיל שֶׁפָּגַמְתִּי בִּכְלֵי הַמֹּחִין שֶׁלִּי וְתָפַסְתִּי אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְפִיסָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁהָיִיתִי מְצַיֵּר הָאוֹר שֶׁלִּי כָּרָאוּי, כִּי בְּעִנְיָן זֶה שֶׁיְּכוֹלִין לִטְעוֹת מִן הָאֱמֶת עַל־יְדֵי שֶׁאֵינָם מְצַיְּרִים אוֹר הַתּוֹרָה כָּרָאוּי, יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּלִי שִׁעוּר: דַּקִּים וְגַסִּים, וְדַק מִן הַדַּק. עַל־כָּל־פָּנִים צָרִיךְ הָאָדָם לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ בְּכָל עֵת, בִּפְרָט בְּעֵת צָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה שֶׁנִּתְפַּס בִּתְפִיסָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁלֹּא צִיֵּר הָאוֹר כָּרָאוּי עַל־כֵּן נֶעֱנַשׁ בִּתְפִיסָה, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי אוֹר הָעֶלְיוֹן הַפָּשׁוּט הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה בְּכָל עֵת, שֶׁמִּשָּׁם כָּל חַיּוּת הָאָדָם, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא אוֹר אֶחָד פָּשׁוּט בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁיּוֹרֵד לְמַטָּה וְנִצְטַיֵּר לְכָל אֶחָד לְפִי בְחִינָתוֹ, מִתְפַּשְּׁטִים וּמִתְפַּצְּלִים מִמֶּנּוּ דְּרָכִים וּנְתִיבוֹת הַרְבֵּה לְאֵין מִסְפָּר, וְזֶה, בֵּין בְּסִטְרָא דִקְדֻשָּׁה, בֵּין לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי גַּם בְּסִטְרָא דִקְדֻשָּׁה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה דְּרָכִים וּנְתִיבוֹת, וְכֵן, לְהַבְדִּיל, בְּסִטְרָא־ אָחֳרָא יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה דְּרָכִים נְבוֹכִים וּמְקֻלְקָלִים, וְהַבְּחִירָה חָפְשִׁית, וּבְדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, וְנִצְטַיֵּר הָאוֹר כְּפִי רְצוֹנוֹ וּבְחִירָתוֹ, וְהָאָדָם צָרִיךְ לְכַוֵּן תָּמִיד לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בֶּאֱמֶת, לְהַטּוֹת לְבָבוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּצְטַיֵּר אֶצְלוֹ אוֹר הַתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת לְפִי בְחִינָתוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה לֹא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ לָסוּר מִן הַדֶּרֶךְ הָרָאוּי לוֹ לְדֶרֶךְ אַחֵר שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם הוּא מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה, אֲבָל אֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ; מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה נוֹטֶה מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן הִזְהִיר הַכָּתוּב: "פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ, וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ". וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת בִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַרְבֵּה עַל זֶה: "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וְכוּ'", וְזֶה בְּחִינַת "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, שֶׁצָּרִיךְ לָשׂוּם לִבּוֹ בְּכָל דְּרָכָיו לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַעֲשָׂיו יִהְיוּ רַק לְשֵׁם שָׁמָיִם. נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם כַּמָּה וְכַמָּה דְּרָכִים נְתוּנִים לְפָנָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַבְּחִירָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם כַּמָּה וְכַמָּה דְּרָכִים, שֶׁיָּכוֹל לֵילֵךְ לְכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָאָדָם נֶעֱנָשׁ בִּתְפִיסָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לָצֵאת הַחוּצָה, צָרִיךְ לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ, שֶׁזֶּה בִּשְׁבִיל שֶׁפָּגַמְתִּי בְּהַדְּרָכִים הַנְּתוּנִים לְפָנַי, לְצַיֵּר אוֹר הָעֶלְיוֹן בַּדֶּרֶךְ שֶׁאֶרְצֶה, וְעַל־יְדֵי שֶׁפָּגַמְתִּי בָּזֶה, נִתְפַּסְתִּי עַד שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָזוּז מִמְּקוֹמִי וְלָצֵאת לְמָקוֹם שֶׁאֶרְצֶה, וְאֵין תַּקָּנָה כִּי אִם לָשׁוּב לְמָקוֹר וְשֹׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַדְּרָכִים, שֶׁהוּא אוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּשָּׁם מִתְפַּשְּׁטִים וּמִתְפַּצְּלִין כָּל הַדְּרָכִים שֶׁצְּרִיכִין לַחֲזֹר וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לִמְקוֹר הָאַחְדוּת וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, לָבֹר לוֹ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "בַּצַּר לְךָ וְכוּ' וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקוֹלוֹ", וְאָז יָשׁוּבוּ אֵלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹצִיאוֹ לְחֵרוּת. כִּי שָׁם בִּמְקוֹם תְּחִלַּת צִיּוּר הָאוֹר בְּשָׁרְשׁוֹ הוּא בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צֵירֵי, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחֵרוּת וְשָׁם עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, כַּיָּדוּעַ, שֶׁצָּרִיךְ לָשׁוּב לְבִינָה דִקְדֻשָּׁה לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשָׂיו וְלָשׁוּב לְשָׁרְשׁוֹ וּלְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה כְּפִי דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים הַיּוֹצְאִים מִשָּׁם וּמִשָּׁם כָּל הַחֵרוּת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְהָעִקָּר זוֹכִים לָזֶה עַל־יְדֵי צְעָקָה וּזְעָקָה, כִּי צְעָקָה מוֹעֶלֶת תָּמִיד, כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁכְּבָר נִצְטַיֵּר הָאוֹר אֶצְלוֹ לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה תָּעָה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר הַרְבֵּה עַד שֶׁכִּמְעַט קָשֶׁה לוֹ לָשׁוּב, אַף־עַל־ פִּי־כֵן אִם בְּעֵת צָרָה וּתְפִיסָה, חַס וְשָׁלוֹם, נִתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־זֶה לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִזְעֹק אֵלָיו הַרְבֵּה, וְאֵינוֹ מִבְּחִינַת אוֹתָם שֶׁצָּוַח עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב: "וְחַנְפֵי־לֵב יָשִׂימוּ אָף, לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם", כִּי אֵינָם מְשִׂימִים אֶל לִבָּם כְּלָל לְהָבִין רִמְזֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּזֶה. אֲבָל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, כָּל מַה שֶּׁדּוֹחֲקִים אוֹתָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, הֵם נִתְעוֹרְרִים עַל־יְדֵי־זֶה בְּכָל פַּעַם וּבוֹרְחִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי צָרִיךְ לָשׁוּב מֵהַחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמִבֵּית־אֲסוּרָיו שֶׁל כָּל אֶחָד כְּפִי בְחִינָתוֹ, לֶאֱסֹר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, לָשׁוּב לִמְקוֹר הָאַחְדוּת וְלַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר מִשָּׁם וּלְצַיְּרוֹ לְטוֹבָה כַּנַּ"ל, וְאָז - "מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יוֹצִיאֵם מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק" (שם אותיות כב כג כד).
The essential purification from the pollution of Egypt is to purify oneself from the blemish of the covenant — which is the blemish of da'as. And the essential purification from the blemish of the covenant is through the purity of thought — to guard oneself from now on — at the very least — so that one's thought not go outward. And even if it has already gone out — G-d forbid — even so it is in one's hand to bend it each time toward the straight path — by thinking another thought for good. And then automatically one's foreign thought and all the stirrings will be repelled — for it is impossible for two thoughts to exist simultaneously in any fashion. And one must remember this well each time and be very careful about it from the beginning of the day until the end — not to begin allowing an evil thought to enter one's mind — G-d forbid. And if it has already entered — G-d forbid — one should repel it as mentioned. For thought is in the aspect of measure and counting — that two thoughts cannot enter at once. And this is the entire matter of the mitzva of the counting of the Omer — as explained in the main text.
עִנְיַן אֲרִיכַת הַגָּלוּת הַזֶּה שֶׁל עַכְשָׁו, שֶׁהוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת - עַיֵּן גֵּרִים וְכוּ' אוֹת
Throughout all the days of the Counting one makes clarifications through the holiness of thought — which is drawn through the above-mentioned counting of the Omer. And the essential clarification is in the aspect of the seven attributes [middos] — for the thoughts that pass over a person flow according to the attributes one holds to. Until on Lag BaOmer it is considered as if the clarification is completed — for the reason explained in the main text. And then there is made the aspect of a heap [gal] and a partition that separates between holiness and the Sitra Achra — so that it no longer comes with its cunning to insert evil thoughts into the mind — G-d forbid. Which is the aspect of the heap made between Yaakov and Lavan — the aspect of "this heap is a witness." And all of this is through the power of the great tzaddikim — who are the aspect of the hisnoatzitzus of Mashiach. Which is the aspect of Rashbi — the holy Tanna Rabbi Shimon bar Yochai — who departed then.
עִנְיַן אֵיךְ כָּל הַגָּלֻיּוֹת יִתְהַפְּכוּ לְטוֹבָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְבִנְיַן הַבַּיִת שֶׁלֶּעָתִיד בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא, וְאֵיךְ שֶׁעִנְיָן זֶה הוּא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת - עַיֵּן "טִלְטוּל וּנְסִיעָה", אות
Matzah is the aspect of manna [man] — the aspect of providence — for it is baked in haste — without the many devices of leavening and flavoring the dough — which is the aspect of trust in His blessed providence alone — without any enterprise and labor — the aspect of "and they also made no provision for themselves." But chametz is the aspect of nature — the aspect of striving for livelihood through labor and enterprise. And from there is the hold of the Sitra Achra of the desire for money. Until one comes to robbery and exploitation through the excess of the desire for money — which is the aspect of chametz — the aspect of "from the hand of the oppressor and the chametz-maker." And the essential hold of nature — the aspect of chametz — is from judgments — as is known. But when the judgments are sweetened in completeness — then the attribute of judgment is converted to compassion. And then nature is included in providence — for one merits to complete faith — that even the conduct of nature is only through His blessed providence. And all the livelihood and money that flows to a person comes only through His blessed providence — "for it is neither from the east nor from the west" — and that one needs some enterprise and effort — this is from the wondrous ways of His providence that cannot be understood. For Hashem — Who created the entire world from nothing to something — can make grain and trees grow without the planting and sowing of man. Only it is His blessed will that a person do some enterprise for the growth of the grain and the tree — and likewise that one do some enterprise and commerce for livelihood. But certainly everything is according to His blessed will and providence alone. And when one merits to believe in this — then even the enterprise one engages in through commerce and labor is in great holiness — the aspect of commerce in faithfulness — the aspect of "Torah is good with a worldly occupation." And this is the aspect of the prohibition of chametz on Pesach — until after the splitting of the Reed Sea then chametz was permitted — until on Shavuos the two loaves from chametz are brought — all of this revolves and proceeds upon the above-mentioned matter — as explained in the main text.
בִּזְמַן הַזֶּה הַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת כִּבְיָכוֹל בִּבְחִינַת "כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ וְכוּ'", בִּבְחִינַת "כִּי יִקָּרֵא קַן־צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ" - בַּדֶּרֶךְ דַּיְקָא, בִּבְחִינַת טִלְטוּל וְגָלוּת כִּבְיָכוֹל, וַאֲזַי מֻטָּל עַל כָּל אֶחָד לְהִשְׁתַּדֵּל לְתַקֵּן זֶה הַקַּן־צִפּוֹר וּלְהַעֲלוֹת כִּבְיָכוֹל הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ", כִּי עִקַּר גָּלוּת הַשְּׁכִינָה הוּא, שֶׁנִּתְעַלֵּם מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַאֲמִין וְלֵידַע כִּי בֶּאֱמֶת מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת, מוֹשְׁלִים עַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִשְׂרָאֵל הֵם מַאֲמִינִים כִּי הַקְּלִפּוֹת בְּעַצְמָם הֵם מְקַבְּלִים גַּם־כֵּן חַיּוּת רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, רַק שֶׁהֵם מְקַבְּלִים מִבְּחִינַת הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁל הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "אַיֵּה" הַנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים וְיוֹדְעִים זֹאת בֶּאֱמֶת וּמְחַפְּשִׂים וּמְבַקְשִׁים גַּם מִשָּׁם אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ", עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא נוֹפְלִים וּמִתְבַּטְּלִים לְגַמְרֵי וְנִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲלִיַּת הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת. וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הלכות שילוח הקן, הלכה ב).
The essential of the redemption from Egypt — and from all the exiles — is through the aspect of redemptions [pidyonos] — which is the aspect of the sweetening of the judgments. Through which He redeemed us from Egypt — the aspect of "and Who redeemed you from the house of slaves." The essential is through the supernal comprehensive redemption — which is through the aspect of a time of grace [eis ratzon] — through which all the judgments are nullified and sweetened. And the essential illumination of the time of grace is on Shabbos — as is known. And therefore the Shabbos before Pesach is called Shabbos HaGadol — for the essential of the great things and wonders of Pesach — all came through the time of grace of Shabbos.
מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל הֵם כְּבוּשִׁים בַּגּוֹלָה בִּתְחִלָּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם מְטֻלְטָלִים שָׁם, זֶה מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל מָקוֹם יֵשׁ נְפָשׁוֹת וְנִיצוֹצוֹת קְדוֹשׁוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנִּדְּחוּ וְנָפוֹצוּ וְנִתְפַּזְּרוּ לְשָׁם מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וַחֲטָאֵי הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם, וְאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת מְצַפִּים וּמְחַכִּים תָּמִיד שֶׁיָּבוֹא לְשָׁם אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְתֵכֶף שֶׁבָּא לְשָׁם אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הֵם נוֹפְלִים עָלָיו וּמְסַבְּבִים אוֹתוֹ וְנֶאֱחָזִים בּוֹ כְּדֵי שֶׁיְּתַקְּנֵם. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת מֻנָּחִים בֵּין הַגּוֹיִים וּבֵין הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם נֶאֱחָזִים וּמְהֻדָּקִים בָּהֶם מְאֹד, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים לְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁבָּא לְשָׁם, כִּי גַּם הַקְּלִפּוֹת וְכוּ' וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְרָעוֹת וּבִלְבּוּלִים וְכוּ' הַבָּאִים מֵהֶם נֶאֱחָזִים בּוֹ, וְעִקַּר הִתְגָּרוּתָם הוּא בְּעֵת שֶׁזֶּה הָאִישׁ עוֹסֵק בְּאֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאָז הוּא זְמַן תִּקּוּנָם וּגְאֻלָּתָם שֶׁל הַנִּיצוֹצוֹת מִבֵּין הָעַכּוּ"ם וְהַקְּלִפּוֹת, וְאָז הֵם מִתְגָּרִים בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים" שֶׁאָמַר פַּרְעֹה. וְזֶהוּ תֹּקֶף הָאֲרִיכַת הַגָּלוּת וְהַהִתְגָּרוּת שֶׁל הַקְּלִפּוֹת וְהַתַּאֲווֹת וְכוּ' שֶׁמִּתְגָּרִים בִּזְמַנִּים אֵלּוּ מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד, מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר סָמוּךְ אֶל הַקֵּץ, וּצְרִיכִין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מְאֹד כְּנֶגְדָּם וּלְצַפּוֹת וּלְחַכּוֹת לִישׁוּעַת הַשֵּׁם בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּאִים לְשָׁם בְּגָלוּת וְטִלְטוּל, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם; וְאָז, לֹא דַי שֶׁיַּעֲלֶה מִשָּׁם לְחֵרוּת בְּעַצְמוֹ, אַף גַּם יְבָרֵר וְיַעֲלֶה מִשָּׁם כַּמָּה וְכַמָּה נִיצוֹצוֹת הַשַּׁיָּכִים לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, בִּבְחִינַת "וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹקֵינוּ", עַד שֶׁגַּם הַמָּקוֹם בְּעַצְמוֹ שֶׁהָיָה מְטֻלְטָל שָׁם יִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בִּבְחִינָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עֲתִידִין בָּתֵּי טַרְטִירָאוֹת וּבָתֵּי קִרְקְסָאוֹת, שֶׁיִּלְמְדוּ בָּהֶן תּוֹרָה בָּרַבִּים (הלכות חלה, הלכה ד, אות ב).
"Chametz" [chometz] — its letters spell "forehead" [metzach] — the aspect of the forehead of Zeir Anpin — from which all the judgments are aroused — may the Merciful One protect us. And from this is the essential hold of the Sitra Achra and the kelippos — the aspect of apostasy — alien deity — heresies — and licentiousness — the aspect of "the forehead of a harlot woman." And through being careful about eating chametz on Pesach — and through the mitzva of the counting of the Omer — through this one draws illumination and sweetening from the aspect of the forehead of will [metzach haratzon]. And then the judgments — whose hold is from the above-mentioned forehead — are sweetened through the illumination of the forehead of will. And therefore afterward chametz is permitted. Until through this one merits on Shavuos to the aspect of the revelation of the forehead of will — which is the above-mentioned supernal comprehensive redemption. Through which all the sweetening occurs. Until converts convert and rise through this from apostasy to grace [ratzon]. Which is the aspect of the drawing close of Israel to Hashem on Shavuos through the receiving of the Torah.
עַכְשָׁו בְּסוֹף הַגָּלוּת, בְּעִקְּבָא דִמְשִׁיחָא, הַהַסְתָּרָה הִתְגַּבְּרָה מְאֹד מְאֹד, בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אֲשֶׁר כָּל הַנְּבִיאִים הִתְנַבְּאוּ עַל הַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ עַל עֹצֶם הַצָּרוֹת אֲשֶׁר בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְהָעִקָּר הוּא צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר נִתְרַחַקְנוּ מְאֹד מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת מִימֵי קֶדֶם. כִּי צָרוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי עוֹבְרִים גַּם עַכְשָׁו צָרוֹת רַבּוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת כְּבָר סָבְלוּ יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים גַּם־כֵּן וְאוּלַי עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הָיָה כַּמָּה גֵּרוּשִׁים וּשְׁמָדוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן; אֲבָל הָעִקָּר מַה שֶּׁהִתְנַבְּאוּ כָּל הַנְּבִיאִים עַל חֶבְלֵי־מָשִׁיחַ, וְכַמָּה תַּנָּאִים אָמְרוּ מֵחֲמַת זֶה: "יֵיתֵי, וְלָא אַחֲמִינֵהּ!" וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעֹצֶם הַצָּרוֹת שֶׁבְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, הָעִקָּר הוּא צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וְגֹדֶל הִתְגַּבְּרוּת הַסְתָּרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אָזְלַת־יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב, וְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת נִסְתַּלְּקוּ בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְהַשֶּׁקֶר הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר, וְהָאֱמֶת נַעֲשֶׂה עֲדָרִים עֲדָרִים וְכָל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ נִגְעֵי לְבָבוֹ וְכָל מַה שֶּׁחָטָא וּפָגַם, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מִתְפָּאֵר בִּגְדוֹלוֹת שֶׁהוּא הִשִּׂיג דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְיוֹדֵעַ חָכְמוֹת חֲדָשׁוֹת בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וּמְבַלְבֵּל וּמְעַקֵּם לֵב כַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים מִדַּרְכֵי ה' הָאֲמִתִּיִּים, מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁן אֲשֶׁר דָּרְכוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם, דֶּרֶךְ תָּמִים וֶאֱמֶת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וְהַמְצָאוֹת כְּלָל. כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה עוֹד רַבּוֹת אֲשֶׁר עָצְמוּ מִסַּפֵּר, בְּכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי אֳפָנִים אֲשֶׁר הִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר עַל הָאֱמֶת, בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְנִתְקַיֵּם "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה", בִּפְרָט הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת, אֲשֶׁר הִתְגַּבְּרָה חָכְמַת הַפִילוֹסוֹפְיָא בָּעוֹלָם וְהִתְחִילוּ לְלַמֵּד נַעֲרֵי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, וְעוֹקְרִים אוֹתָם מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, כִּי אֵין רָעָה וְצָרָה גְדוֹלָה מִזּוֹ. עַיֵּן פְּנִים. עַל־כֵּן עַכְשָׁו בְּתֹקֶף הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹן בְּסוֹפוֹ צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִזָּהֵר מְאֹד לִדְרשׁ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁאַל וִיבַקֵּשׁ "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ", וְאָז אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ - יִמָּצֵא לְךָ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הִתְגַּבְּרָה הַהַסְתָּרָה כְּמוֹ שֶׁהִתְגַּבְּרָה, בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם יִהְיֶה חָזָק בָּזֶה לְבַקֵּשׁ מִשָּׁם, מִמָּקוֹם שֶׁנִּדָּח לְשָׁם, אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ וּמָצָאתָ וְכוּ'", וְאָז יוּכַל לִזְכּוֹת שֶׁתִּהְיֶה הַיְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' גביית חוב מהיתומים, הל' ג, אותיות ה ו).
Through the forty-nine days of the Counting one draws the sweetening — to sweeten all the twenty-four Courts of Judgment [k"d batei dinim].
עִקַּר תֹּקֶף וַאֲרִיכוּת גָּלוּתֵנוּ זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה כְּדֵי שֶׁנְּבַקֵּשׁ וּנְחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. כִּי אָנוּ צְרִיכִין עַכְשָׁו לַעֲלוֹת לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה וְלִזְכּוֹת לַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁאָז יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה, עַל־כֵּן הִתְגַּבְּרָה הַיְרִידָה וְהַגָּלוּת מְאֹד בַּאֲרִיכוּת גָּדוֹל, בִּבְחִינַת "וַתֵּרֶד פְּלָאִים", עַד אֲשֶׁר כָּל אֶחָד שׁוֹאֵל: אַיֵּה הַבְטָחָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת? וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּזְכֶּה לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הֵיטֵב אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ", אַיֵּה הַבְטָחָתוֹ שֶׁהִבְטִיחַ לַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וּבְוַדַּאי יְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם, אַךְ מָתַי יִהְיֶה זֹאת וְכוּ' - עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִזְכֶּה לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה וְלִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה. וְזֶה בְּחִינַת: "שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה וְכוּ' אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שׁוּבוּ אֵתָיוּ". עַיֵּן פְּנִים (שם אות טו).
Through going out from the exile of Egypt — which is the nakedness of the land — the aspect of the desire for sexual immorality — and sanctifying oneself during the forty-nine days of the Counting. Through which one is included in the forty-nine letters that exist in the names of the tribes — which is the aspect of the holiness of the covenant — as explained in the main text. Through this one merits afterward on Shavuos to the receiving of the Torah — for the essential receiving of the Torah — that it be in the aspect of blessing and the elixir of life — is through the holiness of the covenant.
כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל, וְכָל הַטִּלְטוּלִים וְהַנְּסִיעוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל כְּדֵי לְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִין בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְכַוֵּן בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּתְפַּזֵּר וְנִגְלֶה לְשָׁם, בְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִיד רַגְלָיו - כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁמְּכֻוֶּנֶת כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁיִּזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁדָּרַךְ שָׁם רַגְלוֹ, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ שָׁם, כִּי כָּל הָעֲבוֹדוֹת וְהַתְּפִלּוֹת צְרִיכִין לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם וְכוּ'" (הל' אפותיקי, הל' ה, אות לו).
On Shavuos one ascends to the root of will. And through this even natural wisdom is converted to will — through the intensification of the revelation of the will revealed then — that everything is conducted only through His blessed will. And the essential vitality of natural wisdom is from the tongue of Targum [Aramaic]. And on Shavuos the will is so revealed that even the tongue of Targum — the root of natural wisdom — is included in holiness. And therefore one recites the Akdamus [Akdamus] then — which is a great and awesome praise — in the tongue of Targum specifically — for this is the essential completeness of the revelation of the will.
עִקַּר כָּל הַגְּאֻלּוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת הֵם רַק יְשׁוּעַת וּגְאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ מִגָּלוּת הַתַּאֲווֹת רָעוֹת הַבָּאִין מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁהֵם עִקַּר צָרוֹת וְגָלוּת יִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר כָּל הַגְּאֻלּוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט הֵם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, כִּי אִתְפַּשְׁטוּתָא דְמשֶׁה בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, כִּי מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְהוּא גַּם־כֵּן גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם מִכָּל צָרוֹתֵיהֶם בְּכָל עֵת, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּדֶּרֶךְ הַיִּשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת, בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ בֶּאֱמֶת, עוֹבְרִין עָלָיו כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְהַסִּפּוּרִים הַמְבֹאָרִים בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כָּלוּל מִכָּל הַתּוֹרָה, וְצָרִיךְ שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו כָּל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַגָּלֻיּוֹת, בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם וּגְאֻלָּתָם, וּשְׁאָר כָּל הַגָּלֻיּוֹת וּגְאֻלָּתָן, וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וּמִלְחֶמֶת שְׁלשִׁים־וְאֶחָד מְלָכִים, וּשְׁאָר כָּל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁהָיוּ עַל יִשְׂרָאֵל, הַמְבֹאָרִין בְּכָל הַתַּנַ"ךְ - הַכֹּל צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עַד שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לִקְבֹּעַ עַצְמוֹ בִּקְבִיעוּת גָּדוֹל בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ כְּיָתֵד חָזָק בַּל יִמּוֹט לְעוֹלָם, וְזוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת, וְגוֹאֵל נַפְשׁוֹ מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַגְּאֻלָּה בִּפְרָטִיּוּת אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָא בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ"ל, בְּחִינַת "קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ". וּכְשֶׁיִּזְכּוּ מָתָא חֲדָא אוֹ בֵּי־ כְנִישְׁתָּא חֲדָא לִתְשׁוּבָה כָּזוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה, אֲזַי נִזְכֶּה שֶׁיָּבוֹא לָנוּ הַגּוֹאֵל־ צֶדֶק וְיִגְאָלֵנוּ מְהֵרָה, כִּי לֵית מִלְּתָא דָא תָּלְיָא אֶלָּא בִּתְיוּבְתָּא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (הל' אונאה, הל' ג, אות ה).
The splitting of the Reed Sea is the aspect when the sea of supernal wisdom was revealed — and all the insolent waters were expelled — so they could not dominate Israel. Namely: all the sins and transgressions and blemishes — which are the aspect of insolent waters — could not dominate Israel then — due to the revelation of the da'as of the revelation of His blessed divinity that was greatly revealed then. As our Sages said — that through this Israel is saved from sins. And all of this through the splitting of the sea of holy wisdom. And since from the aspect of the above-mentioned sea of wisdom livelihood is drawn — as explained in the main text — therefore our Sages said: "the livelihood of a person is as difficult as the splitting of the Reed Sea." For from there livelihood is drawn.
כָּל הַגָּלֻיּוֹת נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי שִׂנְאַת־חִנָּם וּמַחֲלֹקֶת, שֶׁהוּא בָּא מִבְּחִינַת הַשִּׁנּוּי דֵּעוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁאֵינָם נִכְלָלִים בְּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִין אֻמִּין דְּעָלְמָא, שֶׁהֵם מֵעָלְמָא דְפֵרוּדָא, מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וְיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בְּגָלוּת בֵּינֵיהֶם (הל' פריקה וטעינה, הל' ד, אות ח).
The matter of the mikva of Shavuos: See the section on Mikva, os 3.
עִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּבוֹא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין לְקָרֵב גַּם הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ; וְגַם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתּוֹסְפִים שְׁכֵנִים הַרְבֵּה עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי אֵלּוּ הָרְחוֹקִים וְהַנִּדָּחִים שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה - עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבִּין הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה עַד אֵין קֵץ, וְעַל־יְדֵי־זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן (ע' גרים וכו', אותיות כח לב).
The essential of the Exodus from Egypt is the aspect of the breaking of the desire for money — and to merit to the repair of the wealth of holiness. And this is the entire aspect of the Pesach offering. And therefore on Pesach the desire for money is repaired.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The essential of the redemption of the Exodus from Egypt — and the essential of the miracles and wonders that occurred then — that He overturned the natural order and nullified nature and revealed His blessed providence in the world — all of this was drawn from the aspect of the final end [keitz ha'acharon] — namely from the light of the providence that will be revealed in the future — for then nature will be entirely nullified. And this is the aspect of Shabbos — which is the World to Come — the day that is entirely Shabbos — from which Hashem as it were draws the light of providence as mentioned. And therefore Pesach is also called Shabbos — as it is said: "from the morrow of the Shabbos." For the essential power of the miracle of Pesach was drawn from Shabbos. And therefore the Shabbos before Pesach is called the Great Shabbos [Shabbos HaGadol] — in the name of the miracle — for all the miracles of the Exodus from Egypt — called "great things" — as explained in the main text — all were drawn from Shabbos.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The essential of the checking of the chametz [bedikas hachometz] and its destruction is that one must eliminate all the foreign reasonings flowing from the aspect of natural wisdom — and know with complete knowledge that everything is conducted only through providence alone. And through this all the exiles and all the darkness are nullified — for when His blessed providence is revealed in the world there is no darkness whatsoever — for the essential light is Hashem — and then the night will shine like the day — as it will be in the future — the aspect of "and it shall be at evening time — there will be light." And therefore the night of the checking of the chametz — the nullification of nature — the compiler of the tractate called "the light of the fourteenth" — light specifically.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
Through being careful about chametz for seven days and eating matzah — through this the da'as of the faith of providence is revealed. Until one knows in truth that even nature itself — which is the aspect of chametz — is conducted only through His blessed providence alone. For Hashem created everything and leads everything according to His will. And therefore afterward chametz is permitted to be eaten as well.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The essential downfall of Egypt was at the time of the splitting of the Reed Sea — for then Hashem shone His providence upon us in very great light and revelation — until all the Sitra Achra — whose hold is from the aspect of nature — was enormously subdued and nullified. And all were confounded then — as it is said: "then the chiefs of Edom were confounded." For the splitting of the Reed Sea has two aspects: the sea of supernal wisdom was split and the da'as was revealed — which is the aspect of providence — for this is the essential of da'as. And through this very thing the lower sea was split. And all the wicked and the Sitra Achra — which are like the turbulent sea — all were split and broken and nullified. And Israel passed through the sea on dry land. And all of this through the revelation of the light of His providence. And then it was revealed that truly even nature itself is also providence. And therefore after the seventh day of Pesach and the splitting of the Reed Sea — chametz was permitted.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
Through the question of "How is this night different" [ma nishtana] on the night of Pesach — and the father answers: "we were slaves" — and tells them all the miracles Hashem did with us in taking us out from Egypt through His revealing His blessed providence in the world — through this all the questions of the investigators flowing from natural wisdom are subdued and nullified. For through this question the providence is revealed — and all their questions are entirely nullified. And through the question of the four sons — who correspond to the four holy kingdoms — as has been brought — through this all four kingdoms of the Sitra Achra — whose hold is from the aspect of natural wisdom — are subdued and nullified.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The wine of the four cups — for then the providence was revealed — as mentioned above — and then the wine is in holiness. And the da'as is elevated through it — the aspect of "if one merited — it becomes a head" — and the aspect of wine that gladdens. And one can speak and recount the Exodus from Egypt through this wine. And this is the aspect of: song is said only over wine. For all the miracles occurred through Hashem drawing providence from the end of the world — the aspect of the World to Come. And then song will awaken in the world. And from there all the songs of this world are drawn. And therefore song is recited over wine — for then the wine is included in holiness — in the aspect of the da'as of providence — which is the aspect of the World to Come — which is itself the aspect of wine that gladdens — as is known. And through the four cups all the exiles of the four kingdoms — whose vitality is from the aspect of nature — are subdued.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
Through the waving of the barley Omer [hanafas omer se'orim] — through this all the aspects of place are connected to the aspect of above place. And through this specifically one purifies oneself from the impurity of Egypt — as explained in the main text. And through the counting of the Omer that one counts afterward — the time is connected to the aspect of above time. And through this the moon is filled from its blemish — the aspect of "and the light of the moon shall be as the light of the sun."
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The essential subduing of the high spirit [ruach gavoha] — the aspect of haughtiness — is through true Torah novellae [chidushei Torah] — which are the aspect of the spirit of G-d. And therefore on Pesach — when we had not yet merited the receiving of the Torah — one must be very careful about chametz — in which there is a greater hold of the spirit and air of this world — through which it rises with inflation [nefichas]. For then the spirit of impurity — which is the high spirit — clings to chametz. Since one had not yet received the Torah — which is its subduing as mentioned. And therefore chametz then is in the aspect of haughtiness and high spirit — and it is forbidden to eat it then. And one must eat matzah — which is the aspect of the hisnoatzitzus [scintillation] of the intellects — that one merits through seeing the face of the tzaddik — through which one merits to true humility. And therefore it is called "bread of poverty" [lechem oni]. And therefore after the splitting of the Reed Sea — when the illumination of the receiving of the Torah was drawn as explained in the main text — then chametz was permitted — for through the Torah one can subdue the high spirit and merit that the eating be in the aspect of true humility — which is the essential of life — the aspect of eternal life — as explained in the main text — which is the essential repair of the holiness of eating.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
Smallness of intellect [mochin d'katnus] is not humility at all — rather it warps the heart away from Hashem. And one must be very very careful about this — particularly at the beginning of drawing close. And this is the aspect of the prohibition of chametz on Pesach — as explained in the main text.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The essential purification from the pollution of Egypt is to purify oneself from the blemish of the covenant — which is the blemish of da'as. And the essential purification from the blemish of the covenant is through the purity of thought — to guard oneself from now on — at the very least — so that one's thought not go outward. And even if it has already gone out — G-d forbid — even so it is in one's hand to bend it each time toward the straight path — by thinking another thought for good. And then automatically one's foreign thought and all the stirrings will be repelled — for it is impossible for two thoughts to exist simultaneously in any fashion. And one must remember this well each time and be very careful about it from the beginning of the day until the end — not to begin allowing an evil thought to enter one's mind — G-d forbid. And if it has already entered — G-d forbid — one should repel it as mentioned. For thought is in the aspect of measure and counting — that two thoughts cannot enter at once. And this is the entire matter of the mitzva of the counting of the Omer — as explained in the main text.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
Throughout all the days of the Counting one makes clarifications through the holiness of thought — which is drawn through the above-mentioned counting of the Omer. And the essential clarification is in the aspect of the seven attributes [middos] — for the thoughts that pass over a person flow according to the attributes one holds to. Until on Lag BaOmer it is considered as if the clarification is completed — for the reason explained in the main text. And then there is made the aspect of a heap [gal] and a partition that separates between holiness and the Sitra Achra — so that it no longer comes with its cunning to insert evil thoughts into the mind — G-d forbid. Which is the aspect of the heap made between Yaakov and Lavan — the aspect of "this heap is a witness." And all of this is through the power of the great tzaddikim — who are the aspect of the hisnoatzitzus of Mashiach. Which is the aspect of Rashbi — the holy Tanna Rabbi Shimon bar Yochai — who departed then.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
Matzah is the aspect of manna [man] — the aspect of providence — for it is baked in haste — without the many devices of leavening and flavoring the dough — which is the aspect of trust in His blessed providence alone — without any enterprise and labor — the aspect of "and they also made no provision for themselves." But chametz is the aspect of nature — the aspect of striving for livelihood through labor and enterprise. And from there is the hold of the Sitra Achra of the desire for money. Until one comes to robbery and exploitation through the excess of the desire for money — which is the aspect of chametz — the aspect of "from the hand of the oppressor and the chametz-maker." And the essential hold of nature — the aspect of chametz — is from judgments — as is known. But when the judgments are sweetened in completeness — then the attribute of judgment is converted to compassion. And then nature is included in providence — for one merits to complete faith — that even the conduct of nature is only through His blessed providence. And all the livelihood and money that flows to a person comes only through His blessed providence — "for it is neither from the east nor from the west" — and that one needs some enterprise and effort — this is from the wondrous ways of His providence that cannot be understood. For Hashem — Who created the entire world from nothing to something — can make grain and trees grow without the planting and sowing of man. Only it is His blessed will that a person do some enterprise for the growth of the grain and the tree — and likewise that one do some enterprise and commerce for livelihood. But certainly everything is according to His blessed will and providence alone. And when one merits to believe in this — then even the enterprise one engages in through commerce and labor is in great holiness — the aspect of commerce in faithfulness — the aspect of "Torah is good with a worldly occupation." And this is the aspect of the prohibition of chametz on Pesach — until after the splitting of the Reed Sea then chametz was permitted — until on Shavuos the two loaves from chametz are brought — all of this revolves and proceeds upon the above-mentioned matter — as explained in the main text.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The essential of the redemption from Egypt — and from all the exiles — is through the aspect of redemptions [pidyonos] — which is the aspect of the sweetening of the judgments. Through which He redeemed us from Egypt — the aspect of "and Who redeemed you from the house of slaves." The essential is through the supernal comprehensive redemption — which is through the aspect of a time of grace [eis ratzon] — through which all the judgments are nullified and sweetened. And the essential illumination of the time of grace is on Shabbos — as is known. And therefore the Shabbos before Pesach is called Shabbos HaGadol — for the essential of the great things and wonders of Pesach — all came through the time of grace of Shabbos.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
"Chametz" [chometz] — its letters spell "forehead" [metzach] — the aspect of the forehead of Zeir Anpin — from which all the judgments are aroused — may the Merciful One protect us. And from this is the essential hold of the Sitra Achra and the kelippos — the aspect of apostasy — alien deity — heresies — and licentiousness — the aspect of "the forehead of a harlot woman." And through being careful about eating chametz on Pesach — and through the mitzva of the counting of the Omer — through this one draws illumination and sweetening from the aspect of the forehead of will [metzach haratzon]. And then the judgments — whose hold is from the above-mentioned forehead — are sweetened through the illumination of the forehead of will. And therefore afterward chametz is permitted. Until through this one merits on Shavuos to the aspect of the revelation of the forehead of will — which is the above-mentioned supernal comprehensive redemption. Through which all the sweetening occurs. Until converts convert and rise through this from apostasy to grace [ratzon]. Which is the aspect of the drawing close of Israel to Hashem on Shavuos through the receiving of the Torah.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
Through the forty-nine days of the Counting one draws the sweetening — to sweeten all the twenty-four Courts of Judgment [k"d batei dinim].
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
Through going out from the exile of Egypt — which is the nakedness of the land — the aspect of the desire for sexual immorality — and sanctifying oneself during the forty-nine days of the Counting. Through which one is included in the forty-nine letters that exist in the names of the tribes — which is the aspect of the holiness of the covenant — as explained in the main text. Through this one merits afterward on Shavuos to the receiving of the Torah — for the essential receiving of the Torah — that it be in the aspect of blessing and the elixir of life — is through the holiness of the covenant.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
On Shavuos one ascends to the root of will. And through this even natural wisdom is converted to will — through the intensification of the revelation of the will revealed then — that everything is conducted only through His blessed will. And the essential vitality of natural wisdom is from the tongue of Targum [Aramaic]. And on Shavuos the will is so revealed that even the tongue of Targum — the root of natural wisdom — is included in holiness. And therefore one recites the Akdamus [Akdamus] then — which is a great and awesome praise — in the tongue of Targum specifically — for this is the essential completeness of the revelation of the will.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The splitting of the Reed Sea is the aspect when the sea of supernal wisdom was revealed — and all the insolent waters were expelled — so they could not dominate Israel. Namely: all the sins and transgressions and blemishes — which are the aspect of insolent waters — could not dominate Israel then — due to the revelation of the da'as of the revelation of His blessed divinity that was greatly revealed then. As our Sages said — that through this Israel is saved from sins. And all of this through the splitting of the sea of holy wisdom. And since from the aspect of the above-mentioned sea of wisdom livelihood is drawn — as explained in the main text — therefore our Sages said: "the livelihood of a person is as difficult as the splitting of the Reed Sea." For from there livelihood is drawn.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The matter of the mikva of Shavuos: See the section on Mikva, os 3.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The essential of the Exodus from Egypt is the aspect of the breaking of the desire for money — and to merit to the repair of the wealth of holiness. And this is the entire aspect of the Pesach offering. And therefore on Pesach the desire for money is repaired.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
On Pesach the redemption was only through the awakening from above [is'arusa d'le'ela] — for they had not yet received the Torah. Therefore — even though they receive the intellect [mochin] in very great illumination on Pesach — as explained in the Kavanos — they had not yet merited to receive the light of the Crown [keser] — which is the aspect that arranges and settles the intellects. Whose essential repair is through performing many commandments and good deeds with joy. And therefore chametz is then strictly forbidden — for the root of chametz in holiness flows from and derives from the aspect of the repair of the arranger and settler mentioned. And therefore on Shavuos — when one merited to receive the light of the Crown through the preparation of the Counting — it is a mitzva then to bring the two loaves from chametz specifically.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
During the holy days of the Counting one engages in purifying oneself from the impurity of Egypt — in purifying and refining the blood [damim] — as explained in the Kavanos. And through this one elevates the feminine waters [mayyin nukvin] — and merits to elevate and connect the holy sparks in the aspect of peace. Upon which the essential of the receiving of the Torah depends — which was through unity and peace — as our Sages said regarding "and Israel encamped there." And therefore the disciples of Rabbi Akiva — among whom there was no peace — therefore the judgments of the holy Counting days clung to them — until they departed specifically then. And their repair was through Rabbi Shimon bar Yochai and his companions — as is known. And he departed on Lag BaOmer — which is his great day of celebration [yom hilula]. For the essential completeness of the repair of the ascent of the holy sparks is when one elevates also the sparks that are in the aspect of the feet [raglin] — the aspect of "until the feet reach the feet" — as our Sages said — the aspect of "and His feet will stand on that day." And therefore on Lag BaOmer — which corresponds to the aspect of Splendor within Splendor [Hod shebeHod] — the aspect of feet of feet — then is the essential sweetening — the essential ascent of the sparks in the aspect of peace. And then the blemish of the disciples of Rabbi Akiva is repaired — and therefore they stopped dying then. And the essential completeness of the repair is through Rabbi Shimon bar Yochai who departed then — for through his departure he merited to elevate his holy soul in the secret of the elevation of the feminine waters. Through which is the essential repair of the ascent of the sparks — the essential repair of peace — the aspect of "peace shall come — they shall rest upon their resting-places" — which is mentioned upon the departure of the tzaddik.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
Through the waving of the barley Omer upward and downward — and the counting — we draw upon ourselves the faith of individual providence [emuna b'hashgacha pratis] — to know and to believe that everything is connected to Him — for He watches with constant individual providence over all the details of Creation. And this is the preparation for the receiving of the Torah — for this is the foundation of the entire Torah — which depends upon this holy faith.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
What one stays awake on the night of Shavuos and recites then the beginnings and endings of every Torah portion and every book of the Written and Oral Torah: See the section on Faith [Emuna], os 23.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
All our hopes — and our entire redemption and the deliverance of our souls — that we hope for and engage to draw upon ourselves each day — the aspect of "draw near to my soul and redeem it" — all of it is through the power of the truly true tzaddikim who are the aspect of Moshe — who is the first and last redeemer. And he illuminates us even now in our exile — for the extension of Moshe is in every generation [ispashtetusa d'Moshe b'chol dara v'dara]. And he illuminates the dwellers above and the dwellers below — and sustains and gives life to each person according to their aspect. And connects and includes all the worlds together. And each person according to how close they are to this tzaddik — so they receive from him this illumination. Through which all their repair is forever. But all of this cannot be attained by our human intellect in completeness. Only the tzaddik illuminates us from a distance and hints to us that Hashem is still with us. And even though all the dwellers above ask and seek "where is the place of His glory" — and this is the essential of all their existence and attainment — even so certainly the whole earth is filled with His glory and there is no despair in the world. For Hashem is with us and in our place. And through this the tzaddik awakens and sustains us of lower degree — the dwellers below — the inhabitants of dust — the aspect of "awaken and sing — you inhabitants of dust" specifically. But one must not enter into this with questions and answers and excessive investigations. For the fence of wisdom is silence. Particularly at the beginning of drawing close — and at any time when one is in the aspect of a beginning relative to what one knows in oneself. For after one has returned and corrupted — certainly one must return and begin anew. And then certainly according to one's low level — certainly it is impossible to understand and attain everything fully. Only the tzaddik illuminates them in such a way that one can strengthen oneself in faith. Until through this one merits to the illumination of the will — which is the essential purpose. And this is the aspect of the prohibition of chametz on Pesach — not to cause the mind to ferment at all with investigations and questions. And then all of Israel merit to receive through Moshe our teacher — the great intellects — which are the aspect of the totality of the worlds and the illumination of the will. Which is the whole aspect of the Pesach offering and the eating of matzah. And since the intellects — which are the aspect of the totality of the worlds — are the aspect of peace — for peace and totality and unity of one is made between all the worlds — dwellers above and dwellers below — and between body and soul. And it has already been explained elsewhere that peace is the aspect of healing. And the way of healing is to clothe itself in bitterness — the aspect of "behold — for peace — bitter is very bitter for me." And from there all the bitterness one must endure before meriting to draw close to the point of truth — is drawn. And the obstacles from money — and bodily sufferings — and similar things. And the essential bitterness is from the obstacles of the mind — which are the questions and confusions that greatly warp the heart — the aspect of "and they embittered their lives." But one who wishes to have compassion upon oneself and to save one's soul from the pit — must know that one must necessarily endure these bitternesses according to one's aspect. And through this specifically one will merit to the aspect of peace and the healing of one's soul in completeness. And one must know and believe that Hashem sends one the bitterness with great compassion and lovingkindness. And does not send one the bitterness according to one's sins and blemishes — only according to one's ability to endure. And through this one thanks and praises Hashem for the very bitterness that is with great compassion. And thanks Him for this with songs and praises — the aspect of "in Hashem I shall praise His word — in G-d I shall praise His word." And through this itself the bitterness is sweetened. And this is the aspect of the bitter herb [maror] of Pesach — which is sweetened through dipping in the charoses.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The entire Seder table that our early Sages arranged on the first nights of Pesach — all of it is in order to draw the intellects and the da'as. Whose essential completeness is to merit through this to the illumination of the will — which is the essential holiness of Israel's eating. But since on Pesach the redemption and the drawing of the intellects was not through the awakening from below — therefore one must drink two cups of wine before the meal — and likewise two washings — and likewise two breakings of bread. And between the two cups and the two washings and the two breakings one multiplies the recounting of the mercies of the Omnipresent at the Exodus from Egypt — and that originally our ancestors were idol worshippers — and now the Omnipresent brought us close to His service. Why on other Shabboses and festivals does one drink before the meal only one cup of Kiddush — and likewise one washing and one breaking of bread — yet now everything is doubled? Because this is at the beginning — and only in the aspect of awakening from above — therefore it is impossible to draw the intellects and the illumination of the will — which is the aspect of eating the matzah — except through this order. And this is the aspect of what is explained in the Kavanos — that the first cup of Kiddush corresponds to the world of Atzilus [olam haAtzilus] — and the second cup corresponds to the world of Asiya. For in the world of Asiya — which is the ultimate of the lowest level — one must specifically draw the light of Atzilus — which is the highest level of all the four worlds. It is found that the two cups are the aspect of the totality of the worlds — upper in lower — from which the above-mentioned illumination of the will is drawn. And therefore one multiplies the recounting of the Exodus from Egypt — for so it is with each person. As long as one has not merited through one's deeds to include the worlds — until one merits to the above-mentioned purpose which is the illumination of the will in completeness — one must at the very least multiply greatly the recounting of the mercies of the Omnipresent and His miracles and wonders that He did — to bring one out from where they are — and bring them close to the truly true tzaddik. And to make known to them through him that Hashem is still with them and will never abandon His lovingkindness from them forever. For all of this is the aspect of the telling of the Exodus from Egypt in every time and for every person. And through this specifically one will merit to the illumination of the will at the time of eating. And the entire order of the Pesach eating and the two cups after the meal — all revolves and proceeds upon this matter. And therefore the mnemonics of the Seder of Pesach conclude with: Sanctify and so on — Acceptance [nirtzah]. For through all the order of repairs of the Pesach night meal one merits to the illumination of the will.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
What one eats karpas — which is a type of vegetable — before the meal — and afterward — after the second cup — one eats matzah — this alludes to the repair of the sin of Adam the first. For in the beginning it was said of him: "and you shall eat the grass of the field." And his limbs trembled. Until Hashem said to him afterward: "in the sweat of your brow you shall eat bread." Which hinted to him that through the toils and labors of Torah and commandments — through this the eating will be clarified from animal food to the food of man. Through which one merits to the illumination of the will as mentioned.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
Through the tzaddik illuminating even the dwellers below — those very lowly people who have fallen greatly from their level — so that they too know that the whole earth is filled with His glory — and Hashem is with them and near them — and they should not fear and not despair — G-d forbid. Rather they too should awaken and arise and begin to draw close to Hashem from now on — through Torah and prayer and good deeds. And through this very thing the da'as shines within them and drives from them the spirit of foolishness [ruach shetus]. And draws them out through this from all the sins. For this is the essential compassion one must have upon Israel. For even if the person is as they are — immediately when one makes known to them well that Hashem is also there and in their place — for even within the spirit of foolishness itself there are holy sparks. For even there is His blessed divine vitality. For this is the aspect of "Who dwells with them within their impurity." Through this itself the spirit of foolishness is nullified — the aspect of "and the idols of Egypt will tremble before Him." Which is the aspect of: "and I will pass through the land of Egypt" — and I will reveal Myself — and through this: "and I will smite every firstborn" — which is the aspect of the da'as of the Sitra Achra — from which the spirit of foolishness comes. For who is it that has emboldened his heart to approach Him? For the essential existence of the spirit of foolishness is from the concealment of His blessed divinity. But immediately when His blessed divinity is revealed even there — then automatically the spirit of foolishness is nullified. And this is the aspect of the waving of the barley Omer — which is animal food — the aspect of the spirit of foolishness. And one must wave it through thirteen siftings until one clarifies even from there holy sparks and wondrous clarifications. Until everything ascends as a pleasing fragrance to Hashem — for even there His blessed divine vitality is concealed. For the whole earth is filled with His glory. And through this everything is brought close to Hashem — which is the aspect of the totality of the worlds — the aspect of lower in upper. And this is the aspect of the Counting of the Omer afterward — namely connecting the days and time — where the essential hold of the spirit of foolishness lies — to the aspect of above time. Which is the aspect of what is explained in the Kavanos — that through the counting one draws the encompassing lights [makifin] — and these encompassing lights are the aspect of length of days and years — the aspect of the World to Come — which is above time. And this is the aspect of "they shall be complete" [temimos tihiyena] — for this is the essential completeness of time — to connect it to above time — the aspect of the totality of the dwellers below in the dwellers above — the totality of this world in the World to Come — which is the essential completeness. And through this we merit to attain true and genuine wisdom and da'as specifically through the days and time — for in each day there is specific wisdom and da'as — the aspect of "days will speak." And through us engaging during the days of the Counting to raise and elevate the very lowly and degraded dwellers below — to elevate them upward and bring them close to Hashem — which flows from the aspect of the waving of the barley Omer as mentioned — through this some illumination from the illumination of the will flows each day. Until on Shavuos the upper in the lower is drawn — the aspect of "and Hashem descended upon Mount Sinai." And then one merits in completeness to draw the illumination of the will — which is the aspect of the influence of the Crown that is drawn on Shavuos — the aspect of the mikva of Shavuos — which is the above-mentioned sea of wisdom. And then one ascends from the aspect of animal food to human food — which is the aspect of the two loaves brought on Shavuos. And then the aspect of the eating of Israel is repaired in completeness — so that each person merits at the time of eating to the illumination of the will — which is the aspect of Mah [Mah] — which is the ultimate completeness of "man" [adam] whose numerical value equals Mah [45]. And this is what is brought in the Kavanos of the Counting — that there are 320 sparks — and one must intend each day to draw 45 sparks — the numerical value of "man" [adam]. And in seven weeks of the week one draws seven times "man" — equaling 315 — and with the letter heh — equaling 320. That is: through the tzaddik making known to us that even within the spirit of foolishness itself there is His blessed divine vitality — through this one attaches oneself to Hashem even from there. Until one is awakened from there toward Hashem from wherever one is. And through this each day one gathers many holy sparks clothed there in one's place. And one converts from the aspect of 315 which is the aspect of "the people wandered and gathered" — in foolishness [bi'shtetusa] — as explained in the holy Zohar. Which is the aspect of one's idle and vain thoughts and trusts — all of which are from the spirit of foolishness with which one has gone astray. And one clarifies from all of this the holy sparks — which are the aspect of da'as — will — Mah — the aspect of seven times man. For in each attribute and level of the seven attributes and in each aspect and level these clarifications are needed. And all of this we engage in — to clarify the aspect of man — the aspect of da'as — concealed even within the aspect of the animal as mentioned. Until one merits afterward to the completeness of the illumination of the will — the aspect of the level of man in completeness — which is the aspect of Shavuos as mentioned. And all of this is the repair of the sin of Adam the first — who blemished through his eating. And now we repair this first in the aspect of "and you shall eat the grass of the field." That even the aspect of animal food — the aspect of the grass of the field — will be clarified through drawing da'as and the illumination of the will even there. And afterward one will merit through the labor in Torah and prayer and drawing close to tzaddikim to the aspect of bread — the food of man — the aspect of "in the sweat of your brow you shall eat bread." Which is the aspect of how on Pesach the barley Omer is offered — and on Shavuos the two loaves are offered as mentioned.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
It is brought in the Kavanos that through the Counting one draws the encompassing lights — as mentioned above. And the encompassing lights are the aspect of the intellect that cannot be attained. And if so — what is the meaning of drawing them? Only the essential is that we draw upon ourselves the encompassing intellect so that it be near to us and encompass our intellect — namely that we merit to see and understand that there are great and mighty and wondrous secrets in the Torah — and in the truly true tzaddikim. And certainly all their words are alive and enduring and faithful. And we are forbidden to enter into this with questions and answers — for we almost see with our own eyes the wonders and the truth of their attainments without end. Only that they are still in the aspect of encompassing lights to us — and the internality of the da'as and the secret remains still with the tzaddikim and is hidden from us. Only we can receive some illumination and scintillation from this da'as through the holy hints that they hint to us. And in truth even with the tzaddikim themselves — this is the ultimate of their attainment — the aspect of "the ultimate of knowing is that we do not know" — the aspect of "what have you seen" — only that it is impossible for us to speak at all about the very essence of their attainment. Only they illuminate and hint this illumination at every level and level. But to draw the above-mentioned encompassing lights is through speech — as brought in the Kavanos. Which is the aspect of the counting of the Omer specifically with the mouth [bepeh]. Since these encompassing lights — which are the aspect of the totality of the worlds — we cannot attain with our intellect at all. Only the tzaddikim illuminate us from a distance. And through this they strengthen us in holy faith — to believe with complete faith as if seeing with our eyes that Hashem is with us — that the whole earth is filled with His glory — and all the worlds are included and connected in one unity — upper in lower and lower in upper — and all are conducted only through His blessed simple will — the aspect of "for Hashem is the G-d in the heavens above — there is none else." The aspect of "encompasses all and includes all together." And since faith depends upon the mouth of a person — therefore one must speak all of this at every time with a full mouth. And through this we draw the above-mentioned encompassing lights.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
Just as with the physical sea — one cannot enter it due to the many flowing waters — and one cannot cross over it except through ships made with great wisdom and craftsmanship. And a guide for the ship is also needed — who knows well how to navigate the ship according to the time — according to the winds that blow. And the essential completeness of the wisdom cannot be explained well — except through allusions. For it is impossible to teach someone how to turn and guide the ropes and the mast and the ship at every moment according to the cause and the time — only one must understand by oneself according to the inclinations of the winds. And sometimes the storm-wind intensifies until no wisdom helps — only to cry out to Hashem. Likewise exactly in spirituality — for one who wishes to enter the sea of wisdom — one cannot enter it except through truly true tzaddikim who are the aspect of "those who go down to the sea in ships." And a true guide is needed who knows all the paths and ways in the sea of wisdom — the aspect of "Who makes a path in the sea." And makes ships with wondrous wisdom and craftsmanship to cross and sail upon the sea of wisdom. And the essential completeness of the wisdom cannot be explained — except through allusions — which are the aspect of the hands in the sea of wisdom — drawn from the aspect of the silence of the sage. For one who does not receive from their teacher who is the aspect of Moshe — the aspect of silence — which is the aspect of the contraction and partitions of the intellect — not to enter to attain beyond measure — and not to enter into investigations and questions and answers — but only to rely on faith — and wishes to enter the sea of wisdom — certainly they will be sunken and drowned within the sea — spiritually and physically. And this was the essential miracle of the splitting of the Reed Sea — that was split for them through the power and merit of Moshe our teacher — the sea of wisdom in spirituality. And they merited to cross through it in peace. And therefore then there was truly great revelation of da'as — as our Sages said: "the maidservant at the sea saw what the prophets did not see." And likewise the sea was literally split for them physically — and they passed on dry land through the sea. And the essential was through them being illuminated with the aspect of silence — not to question His attributes — the aspect of "Hashem will fight for you and you shall be silent." And this was their awakening from below. And through this the merit of the patriarchs and the merit of Yosef was remembered for them — until they crossed the sea in peace. And likewise now — since the exile has greatly lengthened for us — and truth has been lacking — and those who depart from evil are mocked — and the God-fearing are despised. And for the most part the men of truth are greatly persecuted due to the prosecution between the Torah scholars themselves. And the essential repair is not to enter into investigations and questions and answers at all. Only to look at the truth in its truth — and to guard oneself not to be caught in the net of the pursuers through the smoothness of their tongue and their wisdom and their mockery. All of which is harder than physical persecution — for the obstacle of the mind is harder than anything. And we have none to rely upon except our Father in Heaven — as our Sages said. And to be still and silent and wait for the salvation of Hashem. Until for the most part through the stillness and the silence one's heart will burn — until one cries out and prays to Hashem with wondrous longing from the depth of the heart. Until He looks down and sees — Hashem from the heavens. And this is the aspect of: "therefore the wise one at this time shall be silent." And it is said: "it is good and one shall hope and be still for the salvation of Hashem." And similar are many.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The exile of Egypt includes all four exiles — which flow from the four elements [yesodos] — namely from the intensification of the body and the materialism of the person — which is the aspect of forgetting [shichcha]. And when one exits from the above-mentioned exiles — which is the aspect of the Exodus from Egypt — namely the four elements are subdued — then the soul is elevated — and one merits to memory [zikaron]. And this is the aspect of the mitzva of remembering the Exodus from Egypt. And then wine also rises from the aspect of forgetting to the aspect of memory — as explained in the main text. And this is the aspect of the four cups of Pesach — which correspond to the four languages of redemption — which are the aspect of the subduing of the four elements. Through which the soul and the memory are elevated. Which is the aspect of holy wine.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The Exodus from Egypt is the aspect of teshuva — which is the aspect of Bina [Understanding] — from which all the aspects of the Exodus from Egypt come. Which is the aspect of the emerging and birth of the intellects that were in concealment and in gestation through the sins — from which come all the exiles. And now the intellects and the da'as are born and revealed — that is: one begins to know and recognize He Who spoke and the world came into being. Which is all the aspect of teshuva. And the essential of teshuva is to merit to the aspect of "going in and going out" [ayel v'nafik] — which is the aspect of "expert in advance and expert in retreat" — the aspect of "if I ascend to the heavens — there You are — and if I make my bed in the depths — there You are." Namely: that with whatever passes over one — one will be strengthened to remain in one's place — and never allow oneself to fall — even if anything passes over one — for even in the lowest depths one can find Him — the aspect of "and if I make my bed in the depths — there You are." And this is the essential path of teshuva — for the two above-mentioned expertnesses [bekiyuyos] are numerically equal to "the way" [derech] — which is the aspect of "Who makes a way in the sea." But at the time of the Exodus from Egypt they had not yet merited to these paths of teshuva in completeness. And therefore they were compelled to leave in haste — for they were not yet worthy of redemption. And the entire redemption was only in the aspect of the awakening from above — that Hashem shone upon them a great light from above for the moment — as has been brought. Which is the aspect of "advance" [ratzo] — the aspect of "going in" alone. And afterward this illumination returned and departed immediately — and they were required to return and purify and refine themselves from the impurity of Egypt gradually in order — which is the aspect of "retreat" [shov] — the aspect of "going out" [nafik]. At which time is the essential trial of the person. For so Hashem conducts Himself with every person — that at first when one wishes to draw close to Hashem — one is illuminated from above with great light and one is aided from above — and one begins to pray with vitality and blazing. But afterward one falls from this — and something passes over one — and then one is in the aspect of "retreat" — the aspect of "and going out." And then one must strengthen oneself much more without measure. And one must be well expert in this — not to abandon one's place as mentioned. And since at the time of the Exodus from Egypt they had not yet merited to these expertnesses in completeness — and the redemption was only in the aspect of "advance" — the aspect of haste — therefore they must eat matzah — baked in haste. Until afterward one begins to count the days of the Counting — and one purifies oneself from the impurity of Egypt gradually in order. And then one begins to draw the aspect of "expert in retreat." And this is the essential aspect of the splitting of the Reed Sea — which is the aspect of the repair of very small intellect [mochin d'katnus] — as explained in the Kavanos. For then Israel was in very great constriction — as it is written: "my dove in the clefts of the rock" — as our Sages expounded. And through their strengthening themselves in faith even then — in such smallness and lowliness and constriction — and holding to the craft of their ancestors — and they cried out to Hashem — and they leaped into the sea — through this they completed the path of teshuva — which is the aspect of "expert in advance — expert in retreat." Since they merited to strengthen themselves in their faith even though what passed over them had passed. And through this they merited to the splitting of the Reed Sea — which is the aspect of "Who makes a way in the sea" — the way specifically as mentioned. And then afterward chametz was permitted — for one no longer needs to eat matzah which is the aspect of haste. For one had already merited to the two above-mentioned expertnesses — through which one also repairs all the small intellects that cling to the aspect of chametz — as has been brought. And therefore chametz was permitted through the splitting of the Reed Sea — which is the aspect of "Who makes a way in the sea" — the path of teshuva as mentioned.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The growth of fruits and plants each year is the aspect of finding the lost objects [avudos] — namely the holy sparks that were lost and displaced to where they were lost and displaced through the evil desires. And each person must endeavor to search for them and seek them greatly. And Hashem in His compassion arranges circumstances through His devices — so that through the power of the tzaddikim and the righteous in every generation — through whom many of the above-mentioned lost objects are clarified and found at every time. And this is the aspect of the growth of plants every year — that their entire sprouting and growth is according to the clarification of the above-mentioned lost objects — most of which are concealed in the fruits and the plants. For the sparks — which are the aspect of the above-mentioned lost objects — cannot be clarified all at once — not in one year. Only many clarifications and much searching and seeking are needed — every day and every week and every month and every year. As can be understood from the writings of the holy Ari. And from there all the fruits and plants grow every year. And therefore Pesach was fixed at the time of spring — for the exile is the aspect of loss — as it is written: "and you shall be lost among the nations." And it is written: "my people were lost sheep." And the redemption is the aspect of finding the lost objects and their repair. And the essential repair of the souls of Israel is according to the finding and repair of the lost objects — which are the sparks. Which is the essential repair of the person — to clarify sparks — namely to find the lost objects. And since at the time of the redemption of Egypt Israel — even though they had already been repaired and elevated through finding many lost objects — but the lost objects had not all been found yet. And also those that were found — their repair had not yet been completed to the ultimate completeness. And also the repair was not through themselves — but only through His great lovingkindness — Who shone upon them great light from above — not gradually and not in order — as has been brought in the Kavanos. And this is the aspect of the month of spring literally — in which they went out from Egypt. For then at the time of spring — the grain and plants are close and near to completing their repair and ripening — but have not yet been completely finished. Which is the aspect of how the finding of the lost objects had not yet been completed in completeness. And Hashem in His compassion skipped over the end and redeemed them immediately in haste. For He saw that it was impossible to wait longer — for if they lingered further — G-d forbid — the lost objects would be lost entirely. And therefore a great light shone upon them from above and He redeemed them immediately — even though their repair had not yet been completed in completeness. And because of this they truly endured what they endured — all the exiles and the destructions. Even so — through the illumination of the redemption that occurred then — through this He sustained the lost objects and a holy trace remained in them forever. Until in the end of ends all will return to their source. And this matter — Hashem in His compassion conducts in His lovingkindness in every generation through the greatest of the chosen tzaddikim. Who sometimes seize people and bring them out from very shameful and filthy places and begin to purify them and bring them close to Hashem. Even though many of them fall afterward from their level — G-d forbid — even so they endeavor to bring close each time more. For "You are exalted forever Hashem" — Your hand is always on the upper. Until in the end everything will be repaired in completeness. And this is the aspect of the eating of matzah and the prohibition of chametz on Pesach. And all of this because of the haste as mentioned — as it is written: "for in haste you went out from the land of Egypt." For the finding of the lost objects and the clarification of the sparks is literally the aspect of the growth of the grain and the repair of the bread. For all the time the grain comes out from the earth and sprouts and grows more — this is the aspect of the lost objects concealed in the earth's growths being found more — and being repaired more. And likewise each and every time — until the time of spring — which is the time of ripening — and afterward harvesting and gathering and grinding and clarifying — until bread is made. And all of this is the aspect of finding the lost objects and clarifying the sparks each time more completely. And this is the aspect of all the commandments practiced with bread — for through these commandments with bread — through this the Sitra Achra is subdued each time — and the sparks are sanctified and completed so they can ascend in completeness. And the essential completion of the repair of the lost objects and sparks in the grain is when bread is made — when it is fit for the eating of man to sustain him — to bless upon it. Through which the lost objects ascend to their source — which is their redemption. And then at the time of completion the Sitra Achra intensifies and spreads greatly — in the manner of two people fighting — when one sees that the other is close to overcoming them — then they intensify with all their strength. And this is the aspect of "from kneading the dough until its leavening." For the essential completion of the repair of the bread is when it is leavened. And matzah is the aspect of bread whose repair has not yet been completed in completeness. And therefore our Sages also called skin that has not completed its repair by the name "matzah" — as our Sages said: matzah and diphthera. And since then the repair of finding the lost objects had not yet been completed in completeness — only in the aspect of spring as mentioned — therefore we cannot eat leavened bread that has been fully leavened and completed in repair. For we do not have the power now to clarify and elevate the lost objects except to the aspect of matzah. But the clarification needed beyond this — from kneading the dough until its leavening — we do not have the power now to clarify. And if one waits until it begins to leaven — then G-d forbid — not only will one not clarify — but the Sitra Achra will cling to it very greatly. For it lies in wait greatly now to cling to the lost objects — since it sees that they are being extracted from its mouth. But through the compassion of Hashem — through the greatness of the illumination that now shines in His lovingkindness — the Sitra Achra has no power at all over the lost objects. But the repair of this illumination is only in the aspect of matzah — the aspect of haste. Therefore truly in the matzah specifically all the holinesses and great lights that shine now on Pesach are drawn. For included within it are all the found lost objects — which are very holy sparks. When they ascend they are great lights that shine greatly through the power of the great illumination that shines upon them now. But if one waits further — G-d forbid — until the dough begins to leaven — the Sitra Achra will return and stir — which is coiled after chametz most greatly — since this is the complete repair of the bread. And this we can no longer subdue now. And therefore the prohibition of chametz on Pesach is very severe — for there the hold of all the Sitra Achra now on Pesach. Until after the splitting of the Reed Sea — when the Sitra Achra — which are the Egyptians — fell completely. And Israel had already drawn close greatly to Hashem through the days of the Counting — and merited to fear and complete faith — as it is written: "and the people feared." And they saw and attained at the sea what they attained. Therefore afterward one can repair even chametz. And then chametz was permitted.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The Torah connected all three festivals to the time of the repair of the grain: Pesach — in the month of spring. Shavuos is called the Festival of the Harvest. Sukkos is called the Festival of the Ingathering. For all three festivals are a remembrance of the Exodus from Egypt — which is the aspect of finding the above-mentioned lost objects — most of which are concealed in the plants. And therefore Pesach — when the redemption was before the time — namely before the repair of the lost objects was completed in completeness — is in the month of spring as mentioned. On Shavuos one merited to the receiving of the Torah — when it was almost completed — but it was not yet in the ultimate completeness — for they returned and corrupted through the sin of the Golden Calf. Therefore it is at the time of the harvest — when the grain has already been completed in completeness. But even so — it still has much responsibility [achrayus] as long as it is in the field. Afterward — when Moshe our teacher returned and prayed on their behalf and repaired their sin and blemish — the essential through the forty days of grace from Elul until Yom Kippur — which are the days of teshuva. Through which is the essential finding of the lost objects. Therefore afterward is the Festival of the Ingathering — when the grain is completed in completeness — since it has already been gathered into the house. Which is the aspect of the completion of the finding of the lost objects of that year. And since one cannot clarify and find all the lost objects in one year — only in each year some are found as mentioned — therefore immediately after Sukkos one returns and sows — namely one begins to engage in the repair of the remaining lost objects. And all the days of winter are in the aspect of gestation. And in Nissan — which is the month of spring — then is the aspect of their birth — and close to the completion of their ripening. And then is the time of the redemption of Egypt and the festival of Pesach — which is in the aspect of haste. For the repair has not yet been completed until the time of the harvest and the ingathering — which are the aspects of Shavuos and Sukkos as mentioned. But this itself is the wonders of the Perfect in knowledge — that He skipped over the end and did not wish to wait until the completion of their repair. For He saw that if He lingered further — then there are lost objects and sparks that the impurity had clung to so greatly that they would remain submerged in Egypt and be lost entirely — G-d forbid. And therefore one must eat matzah — baked in haste specifically — before the completion of its repair as mentioned.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
A person must remember well — very well — all the days of their life — every day and day — the day of their going out from the land of Egypt — as it is written: "so that you shall remember the day of your going out from the land of Egypt." Namely: the fact that one went out from Egypt before the end — only through His lovingkindness. That because of this one endures what one endures. For in every generation a person is obligated to see themselves as if they had personally gone out from Egypt. For upon every person passes all of the above-mentioned. Therefore one must remember every day the greatness of His blessed lovingkindness that brought one out from where one was brought — which is the aspect of the Exodus from Egypt. And even though now one endures what one endures — even so — certainly the lovingkindness and the goodness Hashem did with one is certainly not in vain — G-d forbid. Only that one now must go through these matters and be tested in them. But in the end of ends Hashem will complete what is His. And one will merit to draw close to His service — and to find all one's lost objects in completeness. For the word of our G-d will stand forever.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
After the first day of Pesach the great illumination that shone upon us only through His great lovingkindness as mentioned immediately departs. And then one must return and purify oneself gradually from the aspect of the evil blood [damim ra'im] — which is the aspect of the pollution of Egypt clinging to us. And the essential purification from the evil blood is through enduring much shame and bloodshed [shfichus damim] and being silent. For the sake of meriting to teshuva and drawing close to holiness in truth. Through which one converts "blood" [dam] to "be still" [dom] — through fulfilling "be still to Hashem." And through this one goes out from the concealment of the face of Ehyeh — whose numerical value equals "blood" [dam]. And one merits to the face of Ehyeh — which is the aspect of "I am destined to be" — the aspect of teshuva. Until through this one becomes the aspect of man [adam] — as explained in the main text. And all of this we engage in during the days of the Counting — when we prepare ourselves to receive the Torah on Shavuos. Which is the essential existence of the world and the existence of the person — which is the aspect of "I am destined to be." And therefore one first offers the barley Omer — to show that we have not yet merited to the aspect of man as mentioned — only we are still in the aspect of the animal — the aspect of barley — which is animal food. And we wave the barley Omer and offer it as a sacrifice — a pleasing fragrance to Hashem. For we are preparing ourselves to receive the Torah — to ascend through this from the aspect of animal to the aspect of man. Also the barley Omer is the aspect of shame and bloodshed — for the barley Omer is the aspect of the jealousy-offering [minchas kena'os] of the sota [suspected wife] — who must endure great shame even if she was not defiled — only for the sin of seclusion alone. And therefore it is explained in the holy Zohar — that the offering of the Omer is the testing of the woman of valor. Namely: since every year we must prepare ourselves anew to merit the receiving of the Torah — the essential being to accept upon oneself anew the fulfillment of the Torah — which is the aspect of teshuva for the past — and to fulfill from now in completeness all the Torah. And since the essential of teshuva is shame — for one must endure much shame for the sake of meriting to draw close to the truly true tzaddik — through whom one merits to complete teshuva. And even if one has no shame from others — one must be greatly ashamed of oneself for all one's deeds. Until one has actual abundant bloodshed from this. And this is the essential of one's teshuva — as our Sages said: "one who transgresses and is ashamed of it — it is forgiven." And this is the aspect of the barley Omer — that we shame ourselves and admit and confess that we are still like an animal. And as an animal has no power of speech — so we have no mouth to respond — only to hear our shame and be silent — the aspect of "be still to Hashem." And this shame is our essential repair. And through this Israel is tested — that one who corrupted one's deeds — but even so admits to the truth and is ashamed of oneself for it — and accepts upon oneself shame and bloodshed for the sake of meriting to teshuva. Then truly through this one is repaired. All the more so one who is truly pure — and even so is ashamed of oneself for not having one's purity in ultimate completeness — or for the smallness of one's attainment. Then one merits through this to teshuva upon teshuva and to ever greater attainment. But one who is truly impure and is not ashamed at all — to the contrary — disputes and degrades and shames people of truth. Then one will fall through the barley Omer-offering without any support — as the sota who was defiled and refused to confess her sin. And this is the aspect of the downfall of many great wicked ones — which was on the day of the waving of the Omer — such as Haman and Sancheriv.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
Through the shame and disgrace that we endure for the sake of drawing close to holiness and meriting to teshuva — which is the aspect of the Omer-offering as mentioned — through this the aspect of the letter Aleph is made. For through this the upper point of the Aleph is connected and joined with the lower point. And each person of Israel merits that from wherever they are — they connect themselves to the truly true tzaddik — who is the aspect of Moshe — the aspect of the upper point — upon whom is the essential receiving of the Torah. And he is able to illuminate from his great illumination even at the ultimate ultimate of the lowest rung — the aspect of the lower point — to make known that Hashem is there as well — the aspect of "and if I make my bed in the depths — there You are." And through this all the above-mentioned lost objects are found — that were lost through the desires. For all the lost objects come about through distraction of the mind [hesas hada'as] — as is seen empirically. And also because all the objects in a person's possession are essentially under their consciousness and domain — for one cannot hold all of them in one's hand literally. Only they are under one's domain — and one knows in one's mind that one has these objects — and one rules over them to do with them as one wishes. And when some object is lost from one — even though the object still belongs to them — only since the object has distanced from one's da'as and one does not know where it is — this is the essential loss — which comes about through distraction of the mind. It is found that the essential of all the lost objects is the aspect of the distancing of the lower point — which is the aspect of the object — from the upper point — which is the da'as of the owner of the object. And likewise in spirituality — regarding the service of Hashem. For the essential service of a person is to connect and unify all the worlds together — the lower world in the upper world. Which is the aspect of the lower point in the upper point — namely to connect the ultimate point of the physicality of this world — which is the aspect of the lower point — to elevate it and connect it to the point of its supernal root — namely to connect everything to Hashem. Which is the aspect of "if I ascend to the heavens — there You are — and if I make my bed in the depths — there You are." And through this all the lost objects are found. And the essential loss is the aspect of the loss of time — for there is no loss like the loss of time. For every day and day of the days of a person's life that Hashem sustains one in this world — is only for this — to search for the lost objects and find them. Through meriting to connect the lower point to the upper point. Which is itself the aspect of day and night — light and darkness — sun and moon. And one must include the quality of night in day and day in night — as our Sages said — to show that everything is included and connected as one. And this is the aspect of the blessing of the luminaries [Birkas Hame'oros] arranged adjacent to the recitation of the Shema. For this is the essential of the Shema — the faith of the unity — to crown Him above and below and in four directions. Which is the aspect of "if I ascend to the heavens — there You are — and if I make my bed in the depths — there You are." It is found that every single day one must connect the lower point to the upper point — which is the aspect of finding the lost objects. And therefore after the offering of the Omer we begin to count the Counting — counting the days for the Omer. So that no day of our lives will be lost — G-d forbid. And we merit to find every day the lost objects belonging to the root of our soul. Through meriting to connect each day the aspect of the lower point to the upper point. Which we draw through the Omer-offering as mentioned.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The second Pesach [Pesach Sheini] is the aspect of the teshuva one merits through the shame and bloodshed one endures for the sake of teshuva as mentioned. For this is the essential completeness of teshuva — that even when a person sees that they are very distant from Hashem and their impurity is upon them from their evil deeds — even so they strengthen themselves and come before the tzaddik who is the aspect of Moshe — with prostration and bowing — and asks concerning their soul — just as those men who were impure to a dead person asked: "we are impure — why should we be diminished by not bringing the offering of Hashem?" Likewise each person should ask of Hashem and the truly true tzaddik concerning their soul: even if my soul is defiled by my evil deeds — even so — why should I be diminished from drawing close to Hashem — from engaging in Torah and praying and returning in complete teshuva? Is my hope lost — G-d forbid? Is there not a restraining force upon Hashem to save even one impure as myself? For is anything too wondrous for Hashem? Are His compassions and lovingkindnesses not without end? And then certainly Hashem will find them a repair. And will make known to the tzaddik what to do for the repair of their soul. As He then made known to Moshe the repair of the second Pesach — which is a wondrous marvel — to bring the Pesach offering not at all at the time of the redemption and the Passover. Only Hashem in His compassion revealed this wondrous secret to Moshe — specifically through the question of the impure ones. And through this He showed us the way of teshuva — for there is no despair in the world at all. For even though the time of the essential repair has passed — and we are impure through our deeds — still there is hope even outside of its proper time. For there are wondrous and very hidden repairs that can repair us even now and on every day. Provided we do not despair of crying out and prayer.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The essential of the Exodus from Egypt was to reveal the faith in the renewal of the world — to know that there is a G-d Who rules in the earth — Who created His world from utter nothing — and leads the world according to His will — without any compulsion of nature at all. And since the essential of the faith in the renewal of the world is merited through the clarification of the imagination [hamidame] — which is clarified through the holy spirit — the spirit of prophecy — which is the aspect of the general receiving of the Torah — therefore then in Egypt — when it was still before the receiving of the Torah — and the imagination had not yet been clarified in completeness — only through the awakening from above alone was the redemption. Therefore chametz is then strictly forbidden. And the essential caution from chametz is from the moment the water is placed into the flour — for the essential beginning of the first Creation of the world from nothing was the creation of water — as our Sages said. Therefore there is the essential hold of the heresies — of those who deny the renewal of the world. And therefore the essential leavening — which is the inflation of the dough — is through the wind and air that enters into it over the passage of time. And therefore then at the time of the Exodus from Egypt — when they had not yet merited to draw the holy spirit — the spirit of prophecy in completeness — and therefore they were compelled to leave in haste — therefore one must eat matzah baked in haste — so that the impure wind and air — which is the spirit of foolishness — not cling to it. Through which one blemishes the faith in the renewal of the world — which is the aspect of the creation of water as mentioned. But on Shavuos — when they merited to the receiving of the Torah — and merited to the holy spirit in completeness — then it is a mitzva to bring the two loaves from chametz specifically. For then the wind and the air is the aspect of the holy spirit — through which the imagination is further clarified and one merits to the faith in the renewal of the world in completeness — which is the essential foundation of the holy faith. And therefore on Pesach one washes twice — to draw more of the waters of purity — which are the aspect of the faith in the renewal of the world.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
During the holy days of the Counting we engage in purifying ourselves from the pollution of Egypt — namely from the confusion of the imagination — which is the aspect of the pollution of the Serpent — through which the holy faith is blemished. And therefore one first offers the barley Omer — which is animal food — the aspect of imagination. For even an animal has the power of imagination. And through waving the barley Omer and offering it to Hashem — through this we repair and clarify the imagination. And therefore afterward one counts the days for the Omer. For through this we draw upon ourselves an illumination from the holiness of the receiving of the Torah — which we are destined to receive on Shavuos. Through which one merits to clarify the imagination and complete and perfect the faith. For the essential of the Counting and the numbering is only in the aspect of the imagination — as explained in the main text. And through this we truly merit afterward on Shavuos to the receiving of the Torah. And then one merits to the ultimate completeness of the repair of the imagination and the faith as mentioned.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
What the subduing of Haman was on the day of the waving of the Omer — and likewise what the portion of BaMidbar is read before Shavuos: See the section on Purim, os 13.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
Through counting the seven weeks before the receiving of the Torah — to clarify the imagination and merit to complete faith as mentioned — through this one draws the holiness of faith upon every day and day of all the days of the year. In such a way that one merits to the foundation of faith all the days of the world. That on every day and day that comes — even if the Adversary intensifies in some confusion — according to how he intensifies each day anew — even so one will have the power to clarify the faith through the tzaddikim of the generation. Through meriting to draw close to them — and to overpower the brazen-faced of every generation who wish to conceal the light of the tzaddik. Only one merits to search and seek truly for the truly true tzaddik — until one merits to find him.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The essential of sleep is because the intellect becomes greatly confused and fatigued through the confusion of the imagination. And through sleep the imagination is clarified. And therefore through sleep the faith is clarified — the aspect of "new every morning — great is Your faithfulness." For the essential completeness of faith is through the clarification of the imagination. And therefore each person — according to how much they merit to clarify the imagination — proportionally they reduce their sleep. And therefore on Shavuos — when one merits to the receiving of the Torah — which is the aspect of drawing the holy spirit upon all Israel. Through which the imagination is clarified. Therefore one stays awake on the night of Shavuos.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
It is explained in the writings of the holy Ari regarding the contractions [tzimtzumim] that were before Creation — before the beginning of the roots of emanation [Atzilus]. How He contracted His great blessed light in order that there would be a place for Creation — and the empty space [chalal hapanui] was made. And even in this contraction there were many and many aspects — as is understood there. But also afterward — when He began to draw the light through a line [kav] for the creation of the worlds — which are the attributes — He also drew each attribute through many and many contractions — until it was contracted and the world of Atzilus came into being. And afterward there were still many contractions until the world of Beriya came into being. And afterward until the world of Yetzira came into being. And afterward the physical world of Asiya — in which is the human being with free choice — upon whom everything depends. Therefore all of this passes over each person of Israel — who must according to their aspect repair and draw all the above-mentioned aspects of contractions through the awakening from below. Which is the essential repair and completeness of all Creation. And this is the totality of the receiving of the Torah and the totality of fulfilling the Torah. And this is the aspect of Pesach and Shavuos. For on Pesach there was the aspect of the revelation of the light of the Infinite [Ein Sof] in very wondrous and awesome revelation — as explained in the writings. And even though this too was through the aspect of contractions — for without contractions it is entirely impossible to receive the light — but these contractions were in the aspect of very primary contractions as mentioned. But from the second day of Pesach one begins to repair and draw the aspect of the secondary contractions — through which all the worlds and attributes were drawn and came into being. And one engages in this during all the seven weeks of the days of the Counting. Until one merits on Shavuos to receive the great and awesome light — gradually and in measure. Which is the aspect of the receiving of the Torah — which is the totality of all the good attributes. And all of this in order to reveal His blessed Kingship — which is also the aspect of Shavuos — which is called Atzeres [Atzeres] — from the language of Kingship.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The general intention of the Counting is the aspect of the repair of the contractions — as is understood in the Kavanos. For one must prepare oneself to repair the contractions in several aspects — in order to be able through this to receive the great and awesome light of the receiving of the Torah — gradually and in measure — through the awakening from below. And therefore one counts the days for the Omer — which is the aspect of the barley meal-offering — the aspect of the totality of the contractions — as is known. For the Omer barley meal-offering is a great wonder. For even other meal-offerings — which are the aspect of the sacrifice of the poor — are also a wondrous lovingkindness from Hashem. For specifically the sacrifice of the poor — which comes in such extreme poverty — and the essential poverty is poverty of the mind. And even so its offering is so precious and beloved before Hashem. All the more so the barley Omer — which is animal food — the aspect of the complete absence of the mind — the aspect of the ultimate of poverty and want of the mind. And from there specifically one must bring the barley meal-offering. For this alludes to teshuva and prayer when one is at the ultimate of smallness and lowliness. And through this specifically is the essential beginning of Israel drawing close to their Father in Heaven. For through this one merits to prepare oneself through all the days of the Counting. Until one merits to the receiving of the Torah. And therefore it is truly stated in the holy Zohar that the Omer-offering is the testing of the woman of valor. Namely: this is the essential trial of each person of Israel — who must understand from a distance through the holy hints that the truly true tzaddikim hint to them — that there is hope for the end [achariso] through every single good point. Which is the aspect of the barley Omer meal-offering as mentioned. Through which is the essential drawing close of Israel to Hashem — the aspect of the receiving of the Torah as mentioned. And therefore one must count afterward the days for the Omer. For on every day and day one must repair the aspect of the contractions of that day — according to the repair of Creation of that day. Which is the aspect of the three daily prayers of the day — as explained elsewhere. For the essential repair of the contractions is through the words of prayer. And therefore one must count the days specifically with the mouth for the Omer. For the essential repair of the contractions of each day and day is through the aspect of the sacrifice of the poor — which is the aspect of the Omer-offering. Namely: one must at the very least feel one's poverty and lowliness. And from within the bitterness of one's poverty — pour out one's speech like water before Hashem. And through this one merits to receive the scintillation of His blessed divinity gradually and in measure — and to serve Hashem through attributes and good deeds. Until through this His blessed Kingship is revealed. Which is the aspect of the general intention of the Counting to repair the aspect of Kingship — as is understood in the Kavanos.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
On the night of Pesach the light of the Infinite shines in great light — through which the redemption occurred. But even so — it is necessary that there be some contraction — so that we can receive the light gradually and in measure. And this is the aspect of the questions that the children ask on Pesach — for the question and the difficulty is in the aspect of the concealment of knowledge — the aspect of contraction — so that the light not blaze more than necessary. But even so — the question must be in the manner of wisdom — in the aspect of the question of the wise son who affirms all the Torah — but asks about what all of it alludes to. But G-d forbid to ask like the wicked son. For one must guard oneself not to let the contraction be in the aspect of the concealment of the face of Hashem — G-d forbid. But to the contrary — the essential contraction must be so that through it one merits to draw the light of the Infinite into one's heart gradually and in measure — in the aspect of repair — which is the essential completeness.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
Through true Torah novellae — wondrous vessels and contractions are repaired — through which to draw the light of the Infinite. Only for this — many souls of Israel must gather together in love and peace. And therefore the disciples of Rabbi Akiva — who were very great souls and received true Torah novellae from their teacher Rabbi Akiva — but did not merit to draw them through — since there was no love and peace among them. Therefore they died specifically during the days of the Counting — when one engages more in repairing the above-mentioned contractions for the sake of the receiving of the Torah. And Rabbi Shimon bar Yochai was their repair. And therefore he merited to draw wondrous repairs and vessels to receive through them the light of the Infinite. Which is the aspect of all the books of the Zohar and the Tikkunim and the Idros and the Sifra d'Tzniusa. And he departed on Lag BaOmer — and revealed then the Idra Zuta [Idra Zuta]. Through all of this he drew such repairs — that one can draw close to Hashem from wherever one is — through the repair of the above-mentioned contractions. And through this Israel will merit to teshuva and complete redemption. Which is all through the repair of the contractions that Rashbi made in his lifetime — for "through this Zohar they will go out from exile." And since the holy tzaddikim who engage in drawing these repairs in their lifetime — engage in this even more after their departure — therefore Israel have the custom to make great celebration on the day of the departure of Rashbi on Lag BaOmer — which is his great day of celebration [yom hilula rabba].
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
It is explained in the Kavanos of the splitting of the Reed Sea — that it is the secret of very small intellect — which can only be sweetened through the aspect of the Ancient One [Atika]. Which is the aspect of: "why do you cry out to Me — the matter depends upon the Ancient One." Namely: even though sometimes a person falls to the ultimate of smallness of smallness — as in the manner of the danger that Israel faced when they stood at the sea — even so there is no despair in the world. And there is hope through the aspect of the Ancient One — where there is such great compassion that even one like this can draw close. Which is the aspect of the barley meal-offering as mentioned — that one must strengthen oneself through one portion from the tens of thousands [rivevei revavos] of the handful of the barley meal-offering that comes from the entirety of Israel — which is the aspect of the sacrifice of the poor as mentioned. For even through prayer that is in this aspect — one can also receive salvation. For specifically such prayer is very precious before Hashem — for it is the aspect of the prayer of the poor as mentioned in entry 46. And the secret of this lovingkindness — that Hashem has compassion and receives and loves even such prayer — is drawn from the aspect of the Ancient One. And this is the aspect of "why do you cry out to Me." For there is the secret of silence and whispering — as explained in the main text. And this is also the secret of the song — which is drawn from the aspect of the song that will awaken in the future — through the drawing of these repairs.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The essential miracle and redemption of Pesach — through which afterward they merited also to the Giving of the Torah — through which the Name of Hashem was revealed — the aspect of "and You made for Yourself a Name as this day." All of this was through the power and merit of the holiness of Shabbos — upon which the Name of Hashem is revealed and shines of itself — without any action of the lower beings at all. Which is the aspect of Pesach — which was only through the awakening from above. Which it is impossible to merit except through Shabbos. And therefore the Shabbos before Pesach is called Shabbos HaGadol — in the name of the Name of Hashem that was revealed and became great in it. As it is written: "and what will You do for Your great Name." And as it is written: "for Hashem will not forsake His people for the sake of His great Name." Namely: even though we are not worthy of it through our deeds. Which is the essential miracle of Pesach — which is through Shabbos — which is the Name of the Holy Blessed One — upon which the Name of Hashem is revealed without the awakening from below as mentioned.
ָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג). פ. כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח). פא. הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא). פב. עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה). פג. עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ
The essential impurity and pollution of Egypt is false beliefs and heresies flowing from the pollution of the Serpent. And this is the essential Exodus from Egypt and the Giving of the Torah in every generation — namely to merit to complete faith — which is the foundation of the entire Torah — as our Sages said. For the essential growing of the faith is through the counsels [eitzos] — which is the aspect of the 613 counsels of the Torah [taryag eitin d'oraisa]. And the Torah is called counsel — through which the holy faith grows and is perfected. But since the essential revelation of the counsels is through the man of understanding [ish tevunos] — who merits to refine his soul through his eating and his livelihood — which he draws through the drawing of divine spirituality into contractions — as explained in the main text. And this is the aspect of the offering of the barley Omer — which is the aspect of the totality of all the contractions — as is known. And afterward one counts the days for the Omer. And through all of this one draws divine spirituality into contractions — which are the aspect of days and attributes. And through this livelihood is drawn — which is the aspect of the manna — which began to descend during the days of the Counting. Until through this the man of understanding afterward reveals all the holy counsels — which are the aspect of the totality of the receiving of the Torah on Shavuos. And this is the aspect of the mikva of Shavuos — the aspect of "deep waters — counsel in the heart of a man" — which is revealed on Shavuos. And therefore eating new bread [lechem chadash] was not permitted until the offering of the Omer. For the livelihood of Israel must be drawn only through the drawing of divine spirituality into contractions. Which is the aspect of the offering of the barley Omer as mentioned.
Loading comments…