Section 27
אוצר היראה - Otzar HaYirah
כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצְאִין בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, כִּי עִקַּר הַטּוֹב הוּא מָשִׁיחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קִיּוּם וּבִנְיַן הָעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה עִקַּר בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְהַקְרָבַת קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת (הל' השכמת הבוקר ה"א אות ח).
The lighting of the Chanuka lamp is the aspect of drawing the attainment of divinity through contractions [tzimtzumim]. From there is the essential lighting of all the lights and lamps of holiness — the aspect of "to illuminate the lamps and to kindle the candles." For the wicked Greek Kingship wished to intensify with external wisdoms — the aspect of Greek wisdom — and cause Israel to forget Your Torah — G-d forbid. For the Torah is the essential holy wisdom — through which one merits the attainment of divinity. And they wished to cause the Torah and the commandments to be forgotten through the intensification of their Greek wisdom — as now in our many sins — where the heretics intensify to draw external wisdoms into the world and to cause the Torah to be entirely forgotten through this — as is seen empirically. That all who are drawn after their ways throw off the yoke entirely — G-d forbid. But Hashem preceded the remedy to the wound — and performed with us then a wondrous and awesome miracle in the days of Matisyahu — until not only did they subdue and bring down the Greek Kingship entirely — but they also drew a wondrous light into the world for the generations. So that we would have the power through this to draw the above-mentioned light — each one in their own home and place — even if they are as they are. And this is the aspect of our lighting the Chanuka lamp — which includes all the holy unifications — as explained in the Kavanos — each one in their home — below ten handbreadths. For the great tzaddikim draw such wondrous repairs — until they illuminate the aspect of the attainment of divinity through the contractions even to the very lowest rung below — which is the aspect of below ten handbreadths — where the Shechina [Divine Presence] never descended. For through the greatness of their power they can illuminate even the very small and degraded — if they wish to receive. The aspect of "even as I walk through the valley of the shadow of death I will not fear evil — for You are with me." And the aspect of "though I sit in darkness — Hashem is a light to me."
בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, שֶׁאָז תִּתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאָז יִהְיֶה גֹּדֶל הַבֵּרוּר וְהַצֵּרוּף, בִּבְחִינַת "יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְכוּ'", וַאֲזַי יִהְיֶה עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁיָּדוּנוּ אֶת הַכֹּל לְכַף־זְכוּת וְיִמְצְאוּ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים מְאֹד, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַיְקָא יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל. וְזֶה מְרֻמָּז בְּסוֹף דָּנִיֵּאל: "יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְכוּ', וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ וְכוּ' וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים", הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם יב).
The Ten Days of Teshuva are the aspect of the ten utterances [asara ma'amaros]. And Yom Kippur includes all of them — for it is the aspect of the sealed utterance [ma'amar satum] of Bereishis — which includes all the utterances. For Yom Kippur is the aspect of the Crown [Keser] — the aspect of the above-mentioned sealed utterance — which is the aspect of "where is the place of His glory" [ayeh mekom kevodo]. And through this aspect — that in every place one has fallen one searches and seeks after His blessed glory in the aspect of the above-mentioned "where" — through this one goes out and ascends from all the kelippos [husks]. And all the sins are atoned. And this itself is the aspect of the teshuva and the atonement of Yom Kippur — as explained in the main text.
עִקַּר תִּקּוּן עֲו?ֹן פְּגַם הַבְּרִית הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר, כַּמּוּבָא וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' תפילין ה"ב אות יב).
The essential holiness of Rosh Hashana — which is the first day of the Ten Days of Teshuva — is that we merit to renew our past days which passed in darkness — and to add from now a new addition of holiness and service. Which is the aspect of "renew upon us a good year" [chadesh aleinu shana tova] — which we ask on Rosh Hashana. For seventy years correspond to the seventy faces of the Torah — therefore in each year one must merit completely new faces — to live from now new life at every moment. Which is the essential aspect of long life [chayim arukim]. Which is the aspect of how one multiplies requests in these days for life — namely for long life — which the blind old man merited — who gloried in the completeness of his memory — that he remembers from before soul spirit and higher soul — when all Creation was still in the aspect of nothingness — as explained in the main text. From which the holiness of Rosh Hashana flows. And therefore Rosh Hashana is called the Day of Remembrance. And therefore Rosh Hashana is on Rosh Chodesh — for we need Hashem to renew for us the year in the aspect of Rosh Chodesh — which is the aspect of the renewal of vitality at every moment — like the moon that renews each month. Therefore Israel count by the moon — as explained in the section on Rosh Chodesh — which is the aspect of the Kingship of David-Mashiach — about which we ask much on Rosh Hashana. For David-Mashiach merited to the above-mentioned aspect of long life in completeness — as explained in the main text. And after Rosh Hashana are the days of teshuva and Yom Kippur. For this is the essential of teshuva — that the fall and the descent become the ultimate of the ascent — namely that one merits through this to return in complete teshuva and to begin each time anew in the service of Hashem. The aspect of "return us Hashem — renew our days as of old." For only for this purpose was one's fall — in order that one be renewed in one's service. And since meriting to this is only through the Kingship of David-Mashiach — who merited to convert from the aspect of a stillborn to long life. For David had no vitality at all and was destined to be literally a stillborn — and the matter was reversed — until he merited to eternal and long life — the aspect of "David King of Israel is alive and enduring." And likewise Mashiach is called Bar Niflei [son of the fallen] — and will merit to long life. For Mashiach is above time — which is the aspect of "I have today begotten you" — said about David-Mashiach. For this is the essential of long life — to renew one's vitality at every moment as if one was literally born today. And therefore from the aspect of David-Mashiach all those who have fallen from the service of Hashem receive power and support — to ascend from their fall and descent to the ultimate of the ascent as mentioned. And this is what the High Priest prayed specifically on Yom Kippur: "and may no woman miscarry her fruit — and may no ruler depart from the house of Judah." For everything is one matter — that there should be no actual stillborn — G-d forbid — or that no Jew should fall from the service of Hashem in the aspect of the fall of the stillborn — G-d forbid. And all of this is repaired through the Kingship of David as mentioned. And therefore after the Ten Days of Teshuva and Yom Kippur comes Sukkos — the aspect of "I will raise up the fallen Tabernacle of David [Sukkas David]" — to nullify the aspect of the fall of the stillborn — G-d forbid — only to raise them up and give them life — the aspect of "Hashem supports all the fallen." And after Sukkos is Shemini Atzeres — which is the aspect of the Kingship of David in completeness — as has been brought. And therefore it is explained in the Kavanos — that then the Nukva [Feminine] retains the drop so that she should not miscarry. Namely as mentioned — to nullify the aspect of the fall of the stillborn in the physical and the spiritual — so that no one should fall from their service as mentioned.
מָשִׁיחַ יִהְיֶה כָּלוּל מִכָּל הַשְּׁלשָׁה צַדִּיקִים שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, בְּרַעֲוָא דְרַעֲוִין, שֶׁהֵם יוֹסֵף משֶׁה דָּוִד. וְעַל־כֵּן הוּא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל הַמְתָּקַת כָּל הַבָּתֵּי־דִינִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה (הל' בה"ש ה"ה, אותיות יח כא).
On Yom Kippur one must return in teshuva. Through which one merits to eternal life — which is the aspect of humility — as explained in the main text. And through this all the sins — which are the aspect of haughtiness — are atoned. And therefore the High Priest had to enter the Holy of Holies — where the essential nullification and humility is in the ultimate. But since even so one must be careful about invalid humility — namely that one should not be lazy and ill-fated — which is called "shlemazelnik" — only one must have holy brazenness [azus dikdusha] where one must stand against obstacles and hindrances. Only since there is great weight in this matter — for it is easy to err regarding this — either in invalid humility or in brazenness and haughtiness of the Sitra Achra — therefore the lot had to be cast on the two goats [se'irim] — which are the aspect of two types of brazenness — the aspect of goat-brazenness [se'irei izzim]. Holy brazenness is the aspect of "one lot for Hashem" — and brazenness of the Sitra Achra — which is the aspect of haughtiness and idol worship — must be driven away and expelled — the aspect of "and one lot for Azazel." For it is impossible to aim at the true point in this matter except through a lot that comes from Hashem alone. For only Hashem must be in one's assistance to aim at the true point in truth in this matter. And when one merits to this — then the humility is in ultimate completeness. And therefore one fasts on Yom Kippur — to subdue the blemish of haughtiness that flows from the excesses of eating. Also to repair through this the blemish of eating from the Tree of Knowledge — which was the aspect of the blemish of haughtiness — and is the root of all the sins. And to merit through the fast to the ultimate completeness of humility as mentioned — through which all the sins are atoned.
מָשִׁיחַ יִהְיֶה כָּלוּל מִבְּחִינַת משֶׁה וְדָוִד, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת וֶאֱמוּנָה, בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא. וְאָז יָאִיר עָלֵינוּ הֶאָרַת בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁיַּשִּׂיג מָשִׁיחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְגַּלֶּה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ (הל' נפילת אפים הלכה ד, אות כד).
Through the light of the holy love that rests at the point — which is the aspect of the tzaddik — through this all evil loves and all heartburnings are nullified. And from there the aspect of the forgiveness of sins is drawn — the aspect of "love covers all transgressions." And the light of the holy point is drawn in several aspects — according to the person and the place and the time. And in general among the people of the world — the essential holy point is all of Israel. And among all of Israel the essential point is the truly true tzaddik. And in the aspect of the place in the world — there is the holy point which is the Land of Israel. And within the Land of Israel itself there are ten levels of holiness — and the essential point is the point of the Foundation Stone [Even Shesiya] — the Holy of Holies. And likewise in time — for in every day and day there is a good point — the aspect of "there is no day that has no good in it." And the essential point of the totality of the seven days of Creation is Shabbos. And the point of all the year and the months are the Rosh Chodeshes and the festivals. And the essential point of the entire year is Yom Kippur — the aspect of "days were formed and for Him is the one among them" — this is Yom Kippur. And into it entered the High Priest — who is the aspect of the point of Israel — into the Holy of Holies — where is the point of the aspect of the place of the world. And then all the points of the aspects of person — place — time were included together. And therefore then is the forgiveness and atonement of all the sins through the light of holy love that rests at the point as mentioned.
נְעִימוּת הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה יִהְיֶה קִבּוּל שָׂכָר שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, וּלְעִקַּר הַשִּׁיר הַזֶּה יִזְכֶּה הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא דָוִד־מָשִׁיחַ, וְכָל הַסְּמוּכִים אֵלָיו בְּיוֹתֵר, שֶׁהֵם רוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, הֵם יִזְכּוּ בְּיוֹתֵר לְנִפְלְאוֹת נְעִימוּת הַשִּׁיר הַזֶּה, וּמֵהֶם יְקַבְּלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ לְרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ (הל' קה"ת הלכה ו, אותיות ה ז).
See the section on Pesach, Sefira — os 21 — it belongs here.
גַּם כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, עֲדַיִן יִהְיֶה יֵצֶר הָרָע בָּעוֹלָם וְיִהְיֶה לָאָדָם בְּחִירָה, כִּי אִם לֹא כֵן, לֹא יוּכַל לְתַקֵּן הָעוֹלָם, כִּי כְּשֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע וְאֵין בְּחִירָה, הֲרֵי הוּא תה כְּמֵת שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה, כִּי "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם" כְּתִיב, אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם אָז יִהְיֶה לְהָאָדָם בְּחִירָה. אֲבָל מָשִׁיחַ יַמְשִׁיךְ בְּחִינַת בְּקִיאוּת בַּהֲלָכָה שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא שְׁנֵי בְּקִיאֻיּוֹת, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ", הַיְנוּ לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, הֵן בַּעֲלִיָּה הֵן בִּירִידָה, וְלֹא יִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְתַכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה. וּמָשִׁיחַ יַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַבְּקִיאֻיּוֹת הַנַּ"ל בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא וּבְשֵׂכֶל נִפְלָא בֶּאֱמֶת כָּזֶה, עַד שֶׁכֻּלָּם יַחַזְרוּ עַל־יְדֵי־ זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִירָתָם דַּיְקָא (הלכות ברכת הפירות הלכה ה, אות יז).
On Rosh Hashana the world was created through the free lovingkindness [chesed chinam] — through which the world was sustained through all the generations that were before the Giving of the Torah. And this free lovingkindness is the path through which we go and conquer the Land of Israel from the nations — as explained in the main text. And therefore on every Rosh Hashana — through us revealing our holy faith — that we believe that this day is the beginning of Your works — and that Hashem created everything and reigns over everything. And we pray over this that His Kingship and faith be revealed to all the world — and over the sprouting of the horn of Mashiach. Through this we engage on every Rosh Hashana to make a conquered path to the Land of Israel. For through all of this — on every single Rosh Hashana — the dominion of the Sitra Achra and the nations over the Land of Israel is subdued and nullified. And the holiness of the Land of Israel is revealed and drawn to us — the aspect of "according to His will He took it from them and gave it to us." Until we merit through this to return to our land soon. For the essential hope to return to our land through our righteous Mashiach is only through the holiness of Rosh Hashana.
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח־הַדָּעַת. כִּי כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, אָז יַתְחִיל בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כְּאִלּוּ אָז נִבְרָא הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ, כִּי עִקַּר בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם כְּתִקּוּנוֹ יִהְיֶה אָז. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מִקֹּדֶם בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי שֶׁהָיָה קֹדֶם לַבְּרִיאָה, שֶׁזֶּה הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר. וְזֶה בְּחִינַת הַהֶסַּח־הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת אוֹר הַדָּעַת. וְתֵכֶף כְּשֶׁיַּגִּיעַ בְּחִינַת הֶסַּחשׂ הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּכְלִית הַצִּמְצוּם, אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי תֵּכֶף שֶׁנִּגְמָר הַצִּמְצוּם מַתְחִיל לְהִתְגַּלּוֹת אוֹר הַבְּרִיאָה מֵחָדָשׁ וְיָבוֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ (הל' תפלת המנחה ה"ד).
Rosh Hashana is the first day of the Ten Days of Teshuva. And the essential teshuva is only through this free lovingkindness through which the world was created. And therefore one must travel to truly true tzaddikim for Rosh Hashana. For there is no one who draws this free lovingkindness into the world except the great truly true tzaddikim — who draw this lovingkindness at the time of their spreading out [peshitus]. And through this they give life to the simple ones of the world — whether truly simple people — and even those who are far from the Torah and very coarse — whether the scholars and Torah sages when they are idle from Torah. And since on Rosh Hashana all must return — for there is no righteous person on earth who does good and does not sin — and the essential teshuva is through the power of the true simplicity of the truly true tzaddikim — therefore one must travel to them for Rosh Hashana.
עִנְיַן נִפְלְאוֹת הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁיַּמְשִׁיךְ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יַכְנִיס קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תוּכַל עוֹד הַסִּטְרָא־אָחֳרָא לְהִתְגַּבֵּר וּלְהָפֵר עֲצָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְשֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה אָז גְּאֻלַּת עוֹלָם שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָלוּת, וְשֶׁעַל־כֵּן נִקְרָא מָשִׁיחַ 'פֶּלֶא יוֹעֵץ' - עַיֵּן שַׁבָּת, אוֹת סז; עֵצָה, אוֹת ד, וְעַיֵּן פְּנִים גַּם־כֵּן.
The essential path of teshuva that one receives from the truly true tzaddik at the time of their spreading out — when they draw the above-mentioned free lovingkindness — which is the aspect of the treasure-gift-of-grace [otzar matnas chinam] — is that then the true paths shine in Israel — to conduct oneself only with simplicity and straightforwardness — in truth and in complete faith — without any wisdoms whatsoever. And to constantly ask of Hashem only a gift of grace. And this too only through the power and merit of the truly true tzaddikim who merited to draw the treasure-gift-of-grace into the world. And therefore on Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva — then the essential service of all Israel is in complete simplicity and straightforwardness. For then all return toward the truth and pray and cry out to Hashem from the depth of the heart — in simplicity and straightforwardness — without any wisdoms whatsoever. And they request only a gift of grace — as is explained in many prayers and penitential prayers [selichos]. For this is the essential path of teshuva as mentioned.
מָשִׁיחַ יַמְשִׁיךְ הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בְּחִינַת אוֹרַיְתָא דְעַתִּיקָא סְתִימָאָה, וְעַל־יְדֵי חִדּוּשִׁין אֵלּוּ יִהְיֶה נִמְשָׁךְ בִּשְׁלֵמוּת זֶה הַדֶּרֶךְ בָּעוֹלָם לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת. וְהַתְּפִלָּה תִּהְיֶה אָז בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי הַגְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה הָיְתָה בִּבְחִינַת תּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הִמְשִׁיךְ משֶׁה אָז גַּם תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, כִּי תּוֹרָה וּתְפִלָּה תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה הִתְחִיל עַל־יְדֵי דָוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּסַד סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁעָשָׂה מִתּוֹרָה תְּפִלָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּגְמַר הַתִּקּוּן יִהְיֶה עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ, כִּי גְאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה הוּא בִּבְחִינַת תְּפִלָּה, וְאָז יִהְיֶה נִשְׁלָם גַּם הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר, כִּי שְׁנֵיהֶם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (הל' ר"ח ה"ה, אותיות ז כו לב).
There is the aspect of service which is the aspect of the path to the Land of Israel — which is the aspect of the free lovingkindness that the tzaddik draws at the time of their spreading out. When one is in the aspect of the departure of the intellects — the aspect of sleep. For the tzaddik sometimes intentionally withdraws their intellect and conducts themselves with simplicity — in order to draw the above-mentioned lovingkindness. Which sustains even those people who are far from the Torah as mentioned. And this is the aspect of the sleep and the slumber [durmita] of Rosh Hashana — as explained in the Kavanos. But afterward — through the Shofar — then the aspect of the awakening from sleep is drawn. And then the intellects return and are drawn — which are the aspect of the receiving of the Torah that was given with the Shofar sound. And then all the judgments are sweetened and entirely nullified. And then is the essential complete repair of the teshuva. For the essential life and sustaining of the world is only through the intellects and the Torah that the tzaddik returns and draws after having been idle for some time — the aspect of "the nullification of Torah — this is its fulfillment." And then is the essential sustaining of the world in completeness. And the drawing of the intellects through the Shofar as mentioned is the aspect of the second service — namely the aspect of having already come to the Land of Israel literally. For there is the essential Torah and wisdom and the intellects — as our Sages said. And therefore the essential conquest of the Land of Israel — when they entered Jericho — was through the sound of the Shofar. And through the drawing of the above-mentioned intellects — fear is revealed — as explained in the main text. And this is the aspect of the fear that is drawn through the Shofar of Rosh Hashana.
עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה יִהְיֶה גְּמַר הַתִּקּוּן וְתִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה, זֶה יִהְיֶה רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ, כִּי אָז יִהְיֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט הַמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאָז יִתְתַּקֵּן כִּסֵּא דָוִד בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד" (שם ה"ו, אותיות ו טו יט).
The ten utterances and the Ten Commandments and the ten levels of holiness of the Land of Israel — all are one aspect. And through this we engage during the Ten Days of Teshuva — to bring out the Torah from concealment to revelation. Namely to draw upon ourselves the free lovingkindness through which the world was created and sustained through the ten utterances. And to reveal the holiness of the Ten Commandments that were hidden at first within the ten utterances. Through which we merit to go and come to all the ten levels of holiness in the Land of Israel. And therefore on Yom Kippur the High Priest entered the Holy of Holies — to the place of the Ark and the Tablets that stands upon the Foundation Stone — where the ultimate supernal holiness of all the ten levels of holiness of the Land of Israel is.
גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה הָיְתָה בִּבְחִינַת הֶכְרֵחַ, עַל־יְדֵי רִבּוּי הָאוֹתוֹת וְכוּ', שֶׁאָז נִתְקַדְּשׁוּ כָּל הַיָּמִים טוֹבִים שֶׁהֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. אֲבָל גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה תִּהְיֶה בִּבְחִינַת שַׁבַּת שָׁלוֹם, שֶׁמָּשִׁיחַ יִכְבּשׁ כָּל הָעוֹלָם בְּלִי מִלְחָמָה כְּלָל, רַק עַל־יְדֵי גֹּדֶל הַדַּעַת שֶׁיְּגַלֶּה בָּעוֹלָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא יִתְבַּטְּלוּ כָּל בְּחִינוֹת כֹּחוֹת הַמַּכְרִיחוֹת שֶׁהֵם נֶגֶד הַקְּדֻשָּׁה, וְהַכֹּל יֻמְשְׁכוּ אַחֲרָיו עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ, וּכְתִיב: כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ (הל' יו"ט ה"ה אות ט).
On Rosh Hashana one must greatly clarify and sanctify the thought. For the sake of which one must travel to tzaddikim for Rosh Hashana — as explained in the main text. And the holiness of thought — this itself is the aspect of the revelation of the holiness of the Land of Israel. For the holiness of the Land of Israel is the aspect of the repair of the covenant — which depends on the holiness of thought. And all of this one merits through the paths of simplicity and straightforwardness that the truly true tzaddik draws into the world.
לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, אָז יֻכְלְלוּ משֶׁה וְדָוִד בְּיַחַד בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, כִּי שִׁילֹה דָּא משֶׁה־מָשִׁיחַ, וְכֵן דָּוִד הוּא "מְשִׁיחַ אֱלֹקֵי יַעֲקֹב", כִּי נִשְׁמַת מָשִׁיחַ תִּהְיֶה כְּלוּלָה מִשְּׁנֵיהֶם, מִמּשֶׁה וְדָוִד. וְאָז תִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, כִּי נִזְכֶּה לִזְכֹּר הָאַזְהָרוֹת שֶׁל משֶׁה וּלְקַיְּמָם בִּשְׁלֵמוּת עַל־ יְדֵי בְּחִינַת דָּוִד, כִּי שְׁנֵיהֶם, משֶׁה וְדָוִד, יֻכְלְלוּ יָחַד. וְאָז כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת יִתְהַפְּכוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְיִתְאַסְּפוּ כֻּלָּם אֶל משֶׁה־מָשִׁיחַ, שֶׁיִּהְיֶה כָּלוּל מִדָּוִד גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־פֶּה, מַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר. עַיֵּן פְּנִים (הל' יין נסך הלכה ג, אות ו).
On Rosh Hashana and Yom Kippur and all the Ten Days of Teshuva we draw the holiness of the Land of Israel — which has ten levels of holiness — corresponding to the Ten Days of Teshuva. And all through the power of the free lovingkindness through which the world was created and sustained before the Giving of the Torah — until they merited afterward to receive the Torah as mentioned. Afterward on Sukkos we draw the lovingkindnesses [chasadim] in greater revelation. Until we reveal that Israel has the power to sanctify all places of the world with the holiness of the Land of Israel — through our holy faith that we believe that Hashem created everything for our sake. And this is the aspect of what we make the Sukka — which is the holy shade [tzila kadisha] — the shade of faith [tzila dimheimnusa] — outside the house. And since the essential drawing of the above-mentioned free lovingkindness is through the conduct of simplicity of the truly true tzaddik — namely when they are a simple person and somewhat idle from words of Torah and engaged in mundane needs — therefore the Sukka is made from the waste of the threshing floor and the winepress. For their conduct in simplicity as mentioned is the aspect of waste compared to their inner service in Torah and prayer — as is understood. Afterward we take the Lulav — which alludes to the truly true tzaddik. And this is the aspect of "palm fronds" [kapos temarim] — namely the leaves of the date palm tree — which alludes to the aspect of "a tzaddik like the date palm will flourish." And the leaves are the aspect of the conduct of simplicity of the tzaddik when conversing in mundane conversation and similar things — which is the aspect of their leaves — the aspect of "and its leaf does not wither" — as our Sages expounded. For we have no power to connect ourselves with the tzaddik due to the strength of their holiness — except through their conduct of simplicity — which is the aspect of the leaves. And also the Lulav itself is also simple — and through it the other species are bound and connected — which allude to all the groups of Israel — as our Sages said. For all of them need to receive the vitality of the tzaddik drawn at the time of their simplicity. And from there is drawn the beauty and splendor of the Esrog — which is the aspect of the holiness of the Land of Israel — where all the beauty and splendor is — the aspect of "from Zion the perfection of beauty."
Translation not yet available
מַה שֶּׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְבַשֵּׂר גְּאֻלַּת מָשִׁיחַ - עַיֵּן 'שַׁבָּת', אוֹת קכא. עִנְיַן מַה שֶּׁמָּשִׁיחַ יַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים כָּל־כָּךְ בְּשָׁרְשָׁן, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְבַטֵּל לְגַמְרֵי כָּל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיְּנִיקָתוֹ מֵהַדִּינִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָשׁוּבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה וְתָבוֹא הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ - עַיֵּן 'צַדִּיק', אוֹת קנג.
Afterward on Shemini Atzeres and Simchas Torah — then is the completion of all the repairs that we began on Rosh Hashana — as is known. And therefore then the Torah is completed and Bereishis is begun. Which is the aspect of the paths of simplicity and straightforwardness that we drew through the truly true tzaddik who walks in this path always. That every time they reach a very high complete attainment — which is the aspect of the completion of the Torah — which is the totality of the holy attainments — immediately and at once they begin to return and search and seek for the higher attainment. And they withdraw their mind and forget from themselves their first attainment — and make themselves as if they do not know anything — and as if they never began to attain at all. Only they give themselves life through the free lovingkindness that was sustaining the world before the Giving of the Torah. Which is the aspect of the path to the Land of Israel — the aspect of the beginning of the Torah with Bereishis because of "He declared the power of His works to His people" as mentioned. And through this itself they give life to all the simple ones of the world. And every single person of Israel must also draw upon themselves the aspect of simplicity of the tzaddik — and withdraw their mind and intellect each time — and make themselves as if they do not know anything at all. And not fall in their mind because they have already begun many times and fallen. Only make themselves as if they never began at all. Only begin anew each time. And give themselves life through the free lovingkindness drawn through the simplicity of the tzaddik. And through this one can live forever. On Rosh Hashana every single person toils and labors to come from the villages and from distant places to the holy gathering of Israel. And the essential is when one merits to come to the truly true tzaddikim — as all Israel practice — to travel to tzaddikim for Rosh Hashana. For the essential sustaining of the gathering is through the tzaddik — who is their true shepherd. And this is the aspect of the sounding of the Shofar — which is the aspect of hints to gather — the aspect of "and it shall be on that day — a great Shofar shall be sounded." For the essential sustaining and fixing of the gathering is through the hints of the tzaddik — as explained in the main text. And through this is the essential teshuva one must merit on Rosh Hashana. And then one engages in repairing the sin of Adam the first — who blemished through his eating from the Tree of Knowledge. And therefore the custom is then to dip the slice of the Hamotzi bread in honey. To show that we hope that all kinds of sweetness of all kinds of intellect — which is the aspect of honey — will be included in the bread — which alludes to the essential intellect of the sustaining of the Torah. So that all our wisdom and intellect be only to understand counsels that will lead to the eternal fulfillment of the Torah.
כָּל הַמְשָׁכַת נִשְׁמַת מָשִׁיחַ הָיָה בְּהֶעְלֵם וּבְסוֹד וּבְתַחְבּוּלוֹת, כְּגוֹן עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה לוֹט עִם בְּנוֹתָיו, וּמַעֲשֵׂה יְהוּדָה וְתָמָר, וּמַעֲשֵׂה בֹּעַז וְרוּת, כִּי הַכֹּל הָיָה בְּסוֹד וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמָתוֹ בְּסוֹד וְכוּ' כַּמּוּבָא. כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת סוֹד, בְּחִינַת שְׁתִיקָה, כִּי הוּא מִבְּחִינַת הַמַּקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת כֶּתֶר, בְּחִינַת שְׁתִיקָה. וְעַל־כֵּן אָסוּר לְהַרְהֵר חַס וְשָׁלוֹם עַל אֲרִיכַת הַגָּלוּת כָּל־כָּךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג זֹאת, כִּי הוּא בְּחִינַת מַקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם, כִּי הֵם בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה. וְעַל־כֵּן הַקֵּץ סָתוּם וְחָתוּם, וְהַמַּאֲמִין לֹא יָחוּשׁ, כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן (הל' ראשית הגז ה"ג אות טז).
On Shavuos was the receiving of the Torah — which is the aspect of the totality of the worlds. Through which the eating was repaired — to be in the aspect of the illumination of the will. And then one must bring the two loaves of chametz — and also the first-fruits offering and honey — about which it is said "a first-fruits offering you shall bring them." But afterward the matter was corrupted again through the sin of the [Golden] Calf. And the repair is in the forty final days from Elul until Yom Kippur. And the essential repair began from Rosh Hashana. And therefore everyone eats bread and honey in their home — for this is the completeness of the repair — that the sweetness of honey will be included in the bread as mentioned.
עִנְיַן מַה שֶּׁמָּשִׁיחַ יַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת הָאוֹר שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אֲלָפִים, וְגַם תז הוּא יֵדַע בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ לְצַמְצֵם הָאוֹר וּלְחַלְּקוֹ לַחֲלָקִים, בִּבְחִינַת חֲלֻקַּת הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכְלוּ גַּם הַקְּטַנִּים לְהַשִּׂיגוֹ, וְעַל־כֵּן אָז תִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה - עַיֵּן 'בָּנִים', אוֹת
All the repairs made in the powerful month [yerach ha'eisanim] of Tishrei — from Rosh Hashana until Shemini Atzeres — all of it is through the excellence of the holy gathering — that one connects oneself to the truly true tzaddikim who are the aspect of Moshe — the aspect of the truly true shepherd. And through this one engages on Rosh Hashana and Yom Kippur and Sukkos. And therefore the mitzva of "Hakhel" [assembly] is on Sukkos. And it is called the Festival of the Ingathering [Chag HaAsif] — for through it all kinds of food are gathered. Through the gathering and assembling of the souls of Israel together toward holiness. For the two are one aspect — as explained in the main text. And this is the matter of taking the four species — until the willow branches [aravei nachal] are also included — which allude to the sinners of Israel — within the holy bundle and the holy gathering. And they are also repaired through this. Until on Shemini Atzeres the repair is completed in completeness. And therefore it is called "Atzeres" — from the language of assembly and gathering. Which is the aspect of the repair that the truly true tzaddikim — the shepherds of Israel — engage in always. And more so in the month of Tishrei from Rosh Hashana until Shemini Atzeres — to gather and assemble all the dispersed of Israel — so that all will return to Hashem in truth and stand in their place — in such a manner that the holy gathering will be established for the generations of the world. Upon which all the complete redemption depends — the aspect of "Hashem builds Jerusalem — He gathers the dispersed of Israel." And therefore the custom then is to call each person of Israel to ascend to the Torah. For this is all our engagement in this month — to gather and assemble and elevate all the souls of Israel and connect them to the Torah. And since the essential completeness of the drawing of these repairs is only through the power and merit of the tzaddikim who departed — the custom of all Israel is to go during these days — in the month of Elul and Erev Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva — to the graves of the tzaddikim.
מָשִׁיחַ יַעֲסֹק בָּזֶה בְּיוֹתֵר לְהַעֲלוֹת אֶת הַכֹּל מִבִּזָּיוֹן לְכָבוֹד, וּלְקַיֵּם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, לִבְלִי לְבַזּוֹת שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, רַק לַעֲסֹק עִם הַכֹּל לְתַקְּנוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִכָּל מִינֵי חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת וּלְהַכְנִיסָם לְתוֹךְ הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְכוּ' וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו", וְיֵיקַר דַּיְקָא, בְּחִינַת יְקָר וְכָבוֹד. וְעַל־כֵּן נִקְרָא מָשִׁיחַ, עַל שֵׁם שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין הַכֹּל מִבִּזָּיוֹן לְכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה סוֹד מְשִׁיחַת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו וְכֹהֲנִים וְהַמְּלָכִים וְכוּ', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הלכות אפותיקי הלכה ה, אות ט).
On Sukkos one engages in repairing and gathering all the foods — all of whose flavors flow at their root from the holy da'as. And the essential is the bread — in which all the flavors in the world are included. Until one merits through eating to the exceedingly great illumination of the will — which is the aspect of the mitzva of eating in the Sukka. And therefore the essential mitzva of eating in the Sukka is only in eating bread — for fruits are permitted to eat outside the Sukka. And the essential obligation of the Sukka is only in eating bread. And therefore one blesses then "to dwell in the Sukka" — for this is the essential mitzva of dwelling in the Sukka — to draw specifically at the time of eating the illumination of the will drawn from the holy encompassing lights which are the aspect of the Sukka — as has been brought.
עִקַּר סְמִיכַת הָעַרְבוּת שֶׁקִּבֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל מַתַּן־תּוֹרָה הוּא עַל אֲנָשִׁים הַבְּטוּחִים בְּיוֹתֵר, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים. כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם הֵם עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַרְבָךְ עַרְבָא צָרִיךְ, עַל־כֵּן עִקַּר הַבְּטוּחוֹת וְהַסְּמִיכָה שֶׁל הָעַרְבוּת הוּא עַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם מַזְהִירִים אֶת יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹמְרִים אוֹתָם מִכָּל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמַצִּילִים אוֹתָם מִכָּל הַצָּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלַן בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. וְעִקַּר הַסְּמִיכָה וְהָעַרְבוּת הוּא עַל נִשְׁמַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כְּלַל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת, וְהוּא יִגְמֹר כָּל הַתִּקּוּנִים וִיתַקֵּן כָּל הַקִּלְקוּלִים שֶׁקִּלְקְלוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת. וְעַל־כֵּן מָשִׁיחַ סָבֵל מַרְעִין עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל, מֵאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֵב בְּעַד כֻּלָּם. וְעַל־כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, מְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב וְכוּ'", הַיְנוּ, כִּי הֲלֹא אֲנִי נַעֲשֵׂיתִי עָרֵב (בִּתְחִלַּת מַחֲשֶׁבֶת בְּרִיאַת הָעוֹלָם) בְּעַד הַכֹּל, וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בְּעֶזְרִי לִגְמֹר וּלְקַיֵּם הָעַרְבוּת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם אַתָּה לְבַד, וְעַל־כֵּן מְבַקֵּשׁ: "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב וְכוּ'" (הלכות ערב ה"ד, אותיות ג ד).
The essential holiness of the Jew — which is meriting to go at every moment from level to level in the service of Hashem — is through the holiness of the Land of Israel. And the essential victory in the battle one must win in this world — the essential is to come to the Land of Israel. And this is the entire aspect of our service that we engage in from Rosh Hashana until Shemini Atzeres — all of it is to reveal the holiness of the Land of Israel — so that we merit speedily to come to the Land of Israel. And this is the aspect of the building of the Kingship that we engage in during these days — as explained in the Kavanos. For the essential of the building of the Kingship is to reveal His blessed Kingship to all who come into the world. As we pray over this much during these days. And the essential revelation of His Kingship is in the Land of Israel. And therefore the essential holiness of Israel is revealed on Rosh Hashana — as it is written: "Hashem your G-d's eyes are always upon it — from the beginning of the year."
עִקַּר הָאֱמוּנָה - עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, כִּי הוּא יַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה גְדוֹלָה בָּעוֹלָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַגְּאֻלָּה (שם אות ט).
To come to the Land of Israel — is through the Torah that the truly true tzaddikim draw — through connecting themselves with the community and pouring out their speech and prayer before Hashem with mercy and supplication. Even though the rod of power of the tzaddik's service is stirred at the time of their prayer — namely the power of their mitzvos and good deeds that is stirred then — this is only in order to subdue the evil in the congregation. For among the many there are good and evil. But before Hashem they stand as a pauper and a poor person — and do not rely on their own merit at all. And they pray only for mercy and supplication — and through the connection with the community. And through this the compassion of Hashem is stirred — and the supernal heart is opened. And warm words like coals of fire pour down upon them. And through this they also draw Torah clarifications from there. And through this one merits to come to the Land of Israel. And through all of this we engage on Rosh Hashana. For then is the time of congregation for all. And then Israel gathers together to the tzaddikim of the generation. And then one engages to draw Torah clarifications through the above-mentioned repairs in order to come through this to the Land of Israel. And this is the aspect of the sleep and the slumber of Rosh Hashana explained in the Kavanos. And then all the holy powers [gevuros] are drawn to the aspect of Kingship. And all the lovingkindnesses Zeir Anpin [Ze'ir Anpin] receives for itself — this is the aspect of the tzaddik withdrawing all their wisdom and da'as that they merited to through their service — through mitzvos and good deeds. And on Rosh Hashana they withdraw all of it from themselves — as if they have no power or merit or any wisdom. And they ask only for free lovingkindness with mercy and supplication. And through their power and merit — which is the aspect of the rod of their power — they use only for the congregation and the community — to subdue the evil within them as mentioned. And this is the aspect of the holy powers [gevuros] — namely their power and rod of power — that they draw everything to the aspect of Kingship — which is the aspect of the holy congregation — the aspect of the holy community. And the lovingkindnesses they receive for themselves — namely they request only free lovingkindness as a pauper and poor person. And through this specifically they repair the souls of Israel — which is also the aspect of the holy Kingship. Until one merits through this to the awakening from sleep through the Shofar — namely to draw new intellects and Torah clarifications through warm words like coals of fire pouring upon them as mentioned. Which is all alluded to in the sounding of the Shofar — which is the aspect of fear — the aspect of fire. And the Torah was given with the sound of the Shofar. And through this one merits to come to the Land of Israel — where the essential revelation of His Kingship is as mentioned. And this is the aspect of the blessing of Malachiyos — which begins with "Aleinu l'Shabei'ach" — which praise was said at the hour they entered Jericho — which is the beginning of the conquest of the Land of Israel. And therefore all Israel practice to multiply mercy and supplication as paupers and poor people before Rosh Hashana and on Rosh Hashana itself — and particularly before the sounding of the Shofar. For even the truly true tzaddik does not use their power and merit at the time of their prayer — only through mercy and supplication as mentioned.
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין מָשִׁיחַ בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח־הַדַּעַת, וְעַד שֶׁיִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה. הַיְנוּ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי בֹּא יָבֹא וְלֹא יְאַחֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם יִתְמַהְמַהּ אַחֲכֶּה לוֹ וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לְחַכּוֹת לְשׁוּם קֵץ קָבוּעַ, לוֹמַר שֶׁמֵּהָרָאוּי שֶׁיָּבוֹא בְּשָׁנָה זֹאת, כְּמוֹ שֶׁטָּעוּ הַרְבֵּה עַל שְׁנַת ת"ר הֶעָבַר, שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּשָׁנָה זֹאת יִהְיֶה הַקֵּץ. וְקִלְקְלוּ הַרְבֵּה, כִּי גָרְמוּ כַּמָּה כְּפִירוֹת וְחִלּוּל הַשֵּׁם כַּיָּדוּעַ, וְכֵן בְּשָׁנִים קַדְמוֹנִים אָמְרוּ קִצִּים כַּיָּדוּעַ, וְגֵם הֵמָּה שָׁגוּ בָּזֶה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: תִּפַּח וְכוּ' שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין. אֶלָּא אָנוּ צְרִיכִין לְקַוּוֹת וּלְחַכּוֹת אֵלָיו תָּמִיד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה בִּבְחִינַת הֶסַּח־הַדַּעַת, כִּי הוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין שׁוּם רֶמֶז וּרְמִיזָא בָּעוֹלָם מָתַי יָבוֹא, כִּי מִלִּבֵּהּ לְפֻמֵּהּ לָא גָלֵי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן יָבוֹא בְּוַדַּאי בִּזְמַנּוֹ וּבְמוֹעֲדוֹ פִּתְאֹם בְּהֶסַּח־הַדַּעַת, בְּעֵת שֶׁלֹּא חָשְׁבוּ עַל אוֹתָהּ שָׁנָה וְעַל אוֹתוֹ יוֹם כְּלָל. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁקֵּץ הַגְּאֻלָּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת דַּרְכֵי ה' שֶׁהֵם בְּחִינַת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל אֵיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בִּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת יַחַד דַּיְקָא, בִּבְחִינַת "וְאַתָּה בְמִשְׁפָּט תַּעֲשֶׂה צְדָקָה", כִּי בֶּאֱמֶת הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה רַק בִּצְדָקָה וְחֶסֶד־חִנָּם לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה וְכוּ'", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה בִּבְחִינַת מִשְׁפָּט, כִּי לֵית מִלְּתָא דָא תָּלְיָא אֶלָּא בִּתְיוּבְתָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב". אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְנַהֵג עִמָּנוּ רַק בְּמִדַּת הַמִּשְׁפָּט לְבַד, בְּוַדַּאי לֹא הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה זֹאת מַסְפֶּקֶת שֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה עַל־יָדָהּ; רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַמְתִּיק אֶת הַמִּשְׁפָּט עַל־יְדֵי צְדָקָה וְחֶסֶד נִפְלָא, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיס בְּלֵב יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּכָּמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וִיקַבֵּל הַמְעַט דִּמְעַט תְּשׁוּבָתֵנוּ וּתְפִלָּתֵנוּ בְּרָצוֹן, בְּאֹפֶן שֶׁיַּלְבִּישׁ בְּנִפְלְאוֹת נִפְלְאוֹתָיו הַצְּדָקָה בְּמִשְׁפָּט, וְעַל־יְדֵי־זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה וִיקֻיַּם: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה". וְזֶה בְּחִינַת: 'עַד שֶׁיִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה', כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר עָבְרוּ כַּמָּה קִצִּין וְלֹא בָא עֲדַיִן, וּמוּבָן מִזֶּה כִּי הַדָּבָר תָּלוּי רַק בִּתְשׁוּבָה, וְעַל־כֵּן יִתְיָאֲשׁוּ קְצָת לְפִי שָׁעָה, כִּי לְפִי תְּשׁוּבָתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם יָבִינוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם עֲדַיִן לְהִגָּאֵל, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן יִתְחַזְּקוּ לְקַוּוֹת וּלְחַכּוֹת לְחַסְדֵי הַשֵּׁם שֶׁיַּעֲשֶׂה צְדָקָה בְּמִשְׁפָּט, וְעַל־יְדֵי־זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בִּבְחִינַת "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה", וְאַף־עַל־פִּי־כֵן תִּהְיֶה בִּבְחִינַת מִשְׁפָּט גַּם־ כֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁכְּלָלִיּוּת וְאַחְדוּת הַצְּדָקָה בְּמִשְׁפָּט אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בְּדַעְתֵּנוּ כְּלָל, עַל־כֵּן יָבוֹא מָשִׁיחַ בְּהֶסַּח הַדַּעַת כַּנַּ"ל (הל' מתנה ה"ה אות לג).
The entire matter of the blessings of Malachiyos — Zichronos — and Shofaros — all of it is to reveal the holiness of the Land of Israel. Where the essential ingathering of the exiles — through the Shofar — as it is written: "on that day a great Shofar will be sounded." For all our service on Rosh Hashana is to reveal the holiness of the Land of Israel and to merit to return to our land soon.
מַה שֶּׁעִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית יִהְיֶה עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ, עַיֵּן 'בְּרִית', אוֹתִיּוֹת צג צד צז צט.
The essential judgment that a person is judged on Rosh Hashana and the great Day of Judgment — the essential is that one looks at their name — for in their name all the deeds of the person are engraved and written. And therefore after one's passing they ask whether one remembers their name. For in one's name are engraved and written all one's deeds. For the name is the soul — as it is written: "living soul — its name." And to the soul — which is one's name — there arrives all the blemish or repair of all the deeds of the person — for good or the opposite — G-d forbid. For in the name of each person all one's vitality and matter and essence is bounded. And according to one's deeds — so one's name shines above and so one is remembered above for good. And likewise the opposite — G-d forbid. And on Rosh Hashana the book of remembrances is opened. And "the remembrance of all the deeds comes before You." And the essential remembrance of all the deeds of each person is their name — for there everything is included. And according to the good deeds of each person — that their name shines as mentioned — proportionally His blessed Name is magnified and sanctified. For His name is shared with our name. And therefore Rosh Hashana is called the Day of Remembrance [Yom HaZikaron]. For remembrance is the aspect of name — for the name of each thing is its remembrance. And all of this is the aspect of the Land of Israel — where the essential remembrance and the magnification of His blessed Name is.
מַה שֶּׁנִּשְׁמַת דָּוִד־מָשִׁיחַ נִמְשָׁךְ מִסִּטְרָא דְנֻקְבָּא, וְלֹא הָיָה לוֹ חַיִּים כְּלָל, וְזָכָה אַחַר־כָּךְ לְחַיֵּי עוֹלָם, בְּחִינַת "דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם" - עַיֵּן 'בְּרִית', אוֹת צט.
On Rosh Hashana one begins to build and reveal the holiness of the Land of Israel. And during the Ten Days of Teshuva — through the teshuva done each day and multiplying mercy and supplication — one draws through this the ten holiness levels that the Land of Israel was sanctified with. Until on Yom Kippur one merits to the highest holiness of the Land of Israel — which is the Holy of Holies. And therefore then the High Priest enters there.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The lighting of the Chanuka lamp is the aspect of drawing the attainment of divinity through contractions [tzimtzumim]. From there is the essential lighting of all the lights and lamps of holiness — the aspect of "to illuminate the lamps and to kindle the candles." For the wicked Greek Kingship wished to intensify with external wisdoms — the aspect of Greek wisdom — and cause Israel to forget Your Torah — G-d forbid. For the Torah is the essential holy wisdom — through which one merits the attainment of divinity. And they wished to cause the Torah and the commandments to be forgotten through the intensification of their Greek wisdom — as now in our many sins — where the heretics intensify to draw external wisdoms into the world and to cause the Torah to be entirely forgotten through this — as is seen empirically. That all who are drawn after their ways throw off the yoke entirely — G-d forbid. But Hashem preceded the remedy to the wound — and performed with us then a wondrous and awesome miracle in the days of Matisyahu — until not only did they subdue and bring down the Greek Kingship entirely — but they also drew a wondrous light into the world for the generations. So that we would have the power through this to draw the above-mentioned light — each one in their own home and place — even if they are as they are. And this is the aspect of our lighting the Chanuka lamp — which includes all the holy unifications — as explained in the Kavanos — each one in their home — below ten handbreadths. For the great tzaddikim draw such wondrous repairs — until they illuminate the aspect of the attainment of divinity through the contractions even to the very lowest rung below — which is the aspect of below ten handbreadths — where the Shechina [Divine Presence] never descended. For through the greatness of their power they can illuminate even the very small and degraded — if they wish to receive. The aspect of "even as I walk through the valley of the shadow of death I will not fear evil — for You are with me." And the aspect of "though I sit in darkness — Hashem is a light to me."
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The Ten Days of Teshuva are the aspect of the ten utterances [asara ma'amaros]. And Yom Kippur includes all of them — for it is the aspect of the sealed utterance [ma'amar satum] of Bereishis — which includes all the utterances. For Yom Kippur is the aspect of the Crown [Keser] — the aspect of the above-mentioned sealed utterance — which is the aspect of "where is the place of His glory" [ayeh mekom kevodo]. And through this aspect — that in every place one has fallen one searches and seeks after His blessed glory in the aspect of the above-mentioned "where" — through this one goes out and ascends from all the kelippos [husks]. And all the sins are atoned. And this itself is the aspect of the teshuva and the atonement of Yom Kippur — as explained in the main text.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The essential holiness of Rosh Hashana — which is the first day of the Ten Days of Teshuva — is that we merit to renew our past days which passed in darkness — and to add from now a new addition of holiness and service. Which is the aspect of "renew upon us a good year" [chadesh aleinu shana tova] — which we ask on Rosh Hashana. For seventy years correspond to the seventy faces of the Torah — therefore in each year one must merit completely new faces — to live from now new life at every moment. Which is the essential aspect of long life [chayim arukim]. Which is the aspect of how one multiplies requests in these days for life — namely for long life — which the blind old man merited — who gloried in the completeness of his memory — that he remembers from before soul spirit and higher soul — when all Creation was still in the aspect of nothingness — as explained in the main text. From which the holiness of Rosh Hashana flows. And therefore Rosh Hashana is called the Day of Remembrance. And therefore Rosh Hashana is on Rosh Chodesh — for we need Hashem to renew for us the year in the aspect of Rosh Chodesh — which is the aspect of the renewal of vitality at every moment — like the moon that renews each month. Therefore Israel count by the moon — as explained in the section on Rosh Chodesh — which is the aspect of the Kingship of David-Mashiach — about which we ask much on Rosh Hashana. For David-Mashiach merited to the above-mentioned aspect of long life in completeness — as explained in the main text. And after Rosh Hashana are the days of teshuva and Yom Kippur. For this is the essential of teshuva — that the fall and the descent become the ultimate of the ascent — namely that one merits through this to return in complete teshuva and to begin each time anew in the service of Hashem. The aspect of "return us Hashem — renew our days as of old." For only for this purpose was one's fall — in order that one be renewed in one's service. And since meriting to this is only through the Kingship of David-Mashiach — who merited to convert from the aspect of a stillborn to long life. For David had no vitality at all and was destined to be literally a stillborn — and the matter was reversed — until he merited to eternal and long life — the aspect of "David King of Israel is alive and enduring." And likewise Mashiach is called Bar Niflei [son of the fallen] — and will merit to long life. For Mashiach is above time — which is the aspect of "I have today begotten you" — said about David-Mashiach. For this is the essential of long life — to renew one's vitality at every moment as if one was literally born today. And therefore from the aspect of David-Mashiach all those who have fallen from the service of Hashem receive power and support — to ascend from their fall and descent to the ultimate of the ascent as mentioned. And this is what the High Priest prayed specifically on Yom Kippur: "and may no woman miscarry her fruit — and may no ruler depart from the house of Judah." For everything is one matter — that there should be no actual stillborn — G-d forbid — or that no Jew should fall from the service of Hashem in the aspect of the fall of the stillborn — G-d forbid. And all of this is repaired through the Kingship of David as mentioned. And therefore after the Ten Days of Teshuva and Yom Kippur comes Sukkos — the aspect of "I will raise up the fallen Tabernacle of David [Sukkas David]" — to nullify the aspect of the fall of the stillborn — G-d forbid — only to raise them up and give them life — the aspect of "Hashem supports all the fallen." And after Sukkos is Shemini Atzeres — which is the aspect of the Kingship of David in completeness — as has been brought. And therefore it is explained in the Kavanos — that then the Nukva [Feminine] retains the drop so that she should not miscarry. Namely as mentioned — to nullify the aspect of the fall of the stillborn in the physical and the spiritual — so that no one should fall from their service as mentioned.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
On Yom Kippur one must return in teshuva. Through which one merits to eternal life — which is the aspect of humility — as explained in the main text. And through this all the sins — which are the aspect of haughtiness — are atoned. And therefore the High Priest had to enter the Holy of Holies — where the essential nullification and humility is in the ultimate. But since even so one must be careful about invalid humility — namely that one should not be lazy and ill-fated — which is called "shlemazelnik" — only one must have holy brazenness [azus dikdusha] where one must stand against obstacles and hindrances. Only since there is great weight in this matter — for it is easy to err regarding this — either in invalid humility or in brazenness and haughtiness of the Sitra Achra — therefore the lot had to be cast on the two goats [se'irim] — which are the aspect of two types of brazenness — the aspect of goat-brazenness [se'irei izzim]. Holy brazenness is the aspect of "one lot for Hashem" — and brazenness of the Sitra Achra — which is the aspect of haughtiness and idol worship — must be driven away and expelled — the aspect of "and one lot for Azazel." For it is impossible to aim at the true point in this matter except through a lot that comes from Hashem alone. For only Hashem must be in one's assistance to aim at the true point in truth in this matter. And when one merits to this — then the humility is in ultimate completeness. And therefore one fasts on Yom Kippur — to subdue the blemish of haughtiness that flows from the excesses of eating. Also to repair through this the blemish of eating from the Tree of Knowledge — which was the aspect of the blemish of haughtiness — and is the root of all the sins. And to merit through the fast to the ultimate completeness of humility as mentioned — through which all the sins are atoned.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
Through the light of the holy love that rests at the point — which is the aspect of the tzaddik — through this all evil loves and all heartburnings are nullified. And from there the aspect of the forgiveness of sins is drawn — the aspect of "love covers all transgressions." And the light of the holy point is drawn in several aspects — according to the person and the place and the time. And in general among the people of the world — the essential holy point is all of Israel. And among all of Israel the essential point is the truly true tzaddik. And in the aspect of the place in the world — there is the holy point which is the Land of Israel. And within the Land of Israel itself there are ten levels of holiness — and the essential point is the point of the Foundation Stone [Even Shesiya] — the Holy of Holies. And likewise in time — for in every day and day there is a good point — the aspect of "there is no day that has no good in it." And the essential point of the totality of the seven days of Creation is Shabbos. And the point of all the year and the months are the Rosh Chodeshes and the festivals. And the essential point of the entire year is Yom Kippur — the aspect of "days were formed and for Him is the one among them" — this is Yom Kippur. And into it entered the High Priest — who is the aspect of the point of Israel — into the Holy of Holies — where is the point of the aspect of the place of the world. And then all the points of the aspects of person — place — time were included together. And therefore then is the forgiveness and atonement of all the sins through the light of holy love that rests at the point as mentioned.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
See the section on Pesach, Sefira — os 21 — it belongs here.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
On Rosh Hashana the world was created through the free lovingkindness [chesed chinam] — through which the world was sustained through all the generations that were before the Giving of the Torah. And this free lovingkindness is the path through which we go and conquer the Land of Israel from the nations — as explained in the main text. And therefore on every Rosh Hashana — through us revealing our holy faith — that we believe that this day is the beginning of Your works — and that Hashem created everything and reigns over everything. And we pray over this that His Kingship and faith be revealed to all the world — and over the sprouting of the horn of Mashiach. Through this we engage on every Rosh Hashana to make a conquered path to the Land of Israel. For through all of this — on every single Rosh Hashana — the dominion of the Sitra Achra and the nations over the Land of Israel is subdued and nullified. And the holiness of the Land of Israel is revealed and drawn to us — the aspect of "according to His will He took it from them and gave it to us." Until we merit through this to return to our land soon. For the essential hope to return to our land through our righteous Mashiach is only through the holiness of Rosh Hashana.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
Rosh Hashana is the first day of the Ten Days of Teshuva. And the essential teshuva is only through this free lovingkindness through which the world was created. And therefore one must travel to truly true tzaddikim for Rosh Hashana. For there is no one who draws this free lovingkindness into the world except the great truly true tzaddikim — who draw this lovingkindness at the time of their spreading out [peshitus]. And through this they give life to the simple ones of the world — whether truly simple people — and even those who are far from the Torah and very coarse — whether the scholars and Torah sages when they are idle from Torah. And since on Rosh Hashana all must return — for there is no righteous person on earth who does good and does not sin — and the essential teshuva is through the power of the true simplicity of the truly true tzaddikim — therefore one must travel to them for Rosh Hashana.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The essential path of teshuva that one receives from the truly true tzaddik at the time of their spreading out — when they draw the above-mentioned free lovingkindness — which is the aspect of the treasure-gift-of-grace [otzar matnas chinam] — is that then the true paths shine in Israel — to conduct oneself only with simplicity and straightforwardness — in truth and in complete faith — without any wisdoms whatsoever. And to constantly ask of Hashem only a gift of grace. And this too only through the power and merit of the truly true tzaddikim who merited to draw the treasure-gift-of-grace into the world. And therefore on Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva — then the essential service of all Israel is in complete simplicity and straightforwardness. For then all return toward the truth and pray and cry out to Hashem from the depth of the heart — in simplicity and straightforwardness — without any wisdoms whatsoever. And they request only a gift of grace — as is explained in many prayers and penitential prayers [selichos]. For this is the essential path of teshuva as mentioned.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
There is the aspect of service which is the aspect of the path to the Land of Israel — which is the aspect of the free lovingkindness that the tzaddik draws at the time of their spreading out. When one is in the aspect of the departure of the intellects — the aspect of sleep. For the tzaddik sometimes intentionally withdraws their intellect and conducts themselves with simplicity — in order to draw the above-mentioned lovingkindness. Which sustains even those people who are far from the Torah as mentioned. And this is the aspect of the sleep and the slumber [durmita] of Rosh Hashana — as explained in the Kavanos. But afterward — through the Shofar — then the aspect of the awakening from sleep is drawn. And then the intellects return and are drawn — which are the aspect of the receiving of the Torah that was given with the Shofar sound. And then all the judgments are sweetened and entirely nullified. And then is the essential complete repair of the teshuva. For the essential life and sustaining of the world is only through the intellects and the Torah that the tzaddik returns and draws after having been idle for some time — the aspect of "the nullification of Torah — this is its fulfillment." And then is the essential sustaining of the world in completeness. And the drawing of the intellects through the Shofar as mentioned is the aspect of the second service — namely the aspect of having already come to the Land of Israel literally. For there is the essential Torah and wisdom and the intellects — as our Sages said. And therefore the essential conquest of the Land of Israel — when they entered Jericho — was through the sound of the Shofar. And through the drawing of the above-mentioned intellects — fear is revealed — as explained in the main text. And this is the aspect of the fear that is drawn through the Shofar of Rosh Hashana.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The ten utterances and the Ten Commandments and the ten levels of holiness of the Land of Israel — all are one aspect. And through this we engage during the Ten Days of Teshuva — to bring out the Torah from concealment to revelation. Namely to draw upon ourselves the free lovingkindness through which the world was created and sustained through the ten utterances. And to reveal the holiness of the Ten Commandments that were hidden at first within the ten utterances. Through which we merit to go and come to all the ten levels of holiness in the Land of Israel. And therefore on Yom Kippur the High Priest entered the Holy of Holies — to the place of the Ark and the Tablets that stands upon the Foundation Stone — where the ultimate supernal holiness of all the ten levels of holiness of the Land of Israel is.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
On Rosh Hashana one must greatly clarify and sanctify the thought. For the sake of which one must travel to tzaddikim for Rosh Hashana — as explained in the main text. And the holiness of thought — this itself is the aspect of the revelation of the holiness of the Land of Israel. For the holiness of the Land of Israel is the aspect of the repair of the covenant — which depends on the holiness of thought. And all of this one merits through the paths of simplicity and straightforwardness that the truly true tzaddik draws into the world.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
On Rosh Hashana and Yom Kippur and all the Ten Days of Teshuva we draw the holiness of the Land of Israel — which has ten levels of holiness — corresponding to the Ten Days of Teshuva. And all through the power of the free lovingkindness through which the world was created and sustained before the Giving of the Torah — until they merited afterward to receive the Torah as mentioned. Afterward on Sukkos we draw the lovingkindnesses [chasadim] in greater revelation. Until we reveal that Israel has the power to sanctify all places of the world with the holiness of the Land of Israel — through our holy faith that we believe that Hashem created everything for our sake. And this is the aspect of what we make the Sukka — which is the holy shade [tzila kadisha] — the shade of faith [tzila dimheimnusa] — outside the house. And since the essential drawing of the above-mentioned free lovingkindness is through the conduct of simplicity of the truly true tzaddik — namely when they are a simple person and somewhat idle from words of Torah and engaged in mundane needs — therefore the Sukka is made from the waste of the threshing floor and the winepress. For their conduct in simplicity as mentioned is the aspect of waste compared to their inner service in Torah and prayer — as is understood. Afterward we take the Lulav — which alludes to the truly true tzaddik. And this is the aspect of "palm fronds" [kapos temarim] — namely the leaves of the date palm tree — which alludes to the aspect of "a tzaddik like the date palm will flourish." And the leaves are the aspect of the conduct of simplicity of the tzaddik when conversing in mundane conversation and similar things — which is the aspect of their leaves — the aspect of "and its leaf does not wither" — as our Sages expounded. For we have no power to connect ourselves with the tzaddik due to the strength of their holiness — except through their conduct of simplicity — which is the aspect of the leaves. And also the Lulav itself is also simple — and through it the other species are bound and connected — which allude to all the groups of Israel — as our Sages said. For all of them need to receive the vitality of the tzaddik drawn at the time of their simplicity. And from there is drawn the beauty and splendor of the Esrog — which is the aspect of the holiness of the Land of Israel — where all the beauty and splendor is — the aspect of "from Zion the perfection of beauty."
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
Afterward on Shemini Atzeres and Simchas Torah — then is the completion of all the repairs that we began on Rosh Hashana — as is known. And therefore then the Torah is completed and Bereishis is begun. Which is the aspect of the paths of simplicity and straightforwardness that we drew through the truly true tzaddik who walks in this path always. That every time they reach a very high complete attainment — which is the aspect of the completion of the Torah — which is the totality of the holy attainments — immediately and at once they begin to return and search and seek for the higher attainment. And they withdraw their mind and forget from themselves their first attainment — and make themselves as if they do not know anything — and as if they never began to attain at all. Only they give themselves life through the free lovingkindness that was sustaining the world before the Giving of the Torah. Which is the aspect of the path to the Land of Israel — the aspect of the beginning of the Torah with Bereishis because of "He declared the power of His works to His people" as mentioned. And through this itself they give life to all the simple ones of the world. And every single person of Israel must also draw upon themselves the aspect of simplicity of the tzaddik — and withdraw their mind and intellect each time — and make themselves as if they do not know anything at all. And not fall in their mind because they have already begun many times and fallen. Only make themselves as if they never began at all. Only begin anew each time. And give themselves life through the free lovingkindness drawn through the simplicity of the tzaddik. And through this one can live forever.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
On Rosh Hashana every single person toils and labors to come from the villages and from distant places to the holy gathering of Israel. And the essential is when one merits to come to the truly true tzaddikim — as all Israel practice — to travel to tzaddikim for Rosh Hashana. For the essential sustaining of the gathering is through the tzaddik — who is their true shepherd. And this is the aspect of the sounding of the Shofar — which is the aspect of hints to gather — the aspect of "and it shall be on that day — a great Shofar shall be sounded." For the essential sustaining and fixing of the gathering is through the hints of the tzaddik — as explained in the main text. And through this is the essential teshuva one must merit on Rosh Hashana. And then one engages in repairing the sin of Adam the first — who blemished through his eating from the Tree of Knowledge. And therefore the custom is then to dip the slice of the Hamotzi bread in honey. To show that we hope that all kinds of sweetness of all kinds of intellect — which is the aspect of honey — will be included in the bread — which alludes to the essential intellect of the sustaining of the Torah. So that all our wisdom and intellect be only to understand counsels that will lead to the eternal fulfillment of the Torah.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
On Shavuos was the receiving of the Torah — which is the aspect of the totality of the worlds. Through which the eating was repaired — to be in the aspect of the illumination of the will. And then one must bring the two loaves of chametz — and also the first-fruits offering and honey — about which it is said "a first-fruits offering you shall bring them." But afterward the matter was corrupted again through the sin of the [Golden] Calf. And the repair is in the forty final days from Elul until Yom Kippur. And the essential repair began from Rosh Hashana. And therefore everyone eats bread and honey in their home — for this is the completeness of the repair — that the sweetness of honey will be included in the bread as mentioned.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
All the repairs made in the powerful month [yerach ha'eisanim] of Tishrei — from Rosh Hashana until Shemini Atzeres — all of it is through the excellence of the holy gathering — that one connects oneself to the truly true tzaddikim who are the aspect of Moshe — the aspect of the truly true shepherd. And through this one engages on Rosh Hashana and Yom Kippur and Sukkos. And therefore the mitzva of "Hakhel" [assembly] is on Sukkos. And it is called the Festival of the Ingathering [Chag HaAsif] — for through it all kinds of food are gathered. Through the gathering and assembling of the souls of Israel together toward holiness. For the two are one aspect — as explained in the main text. And this is the matter of taking the four species — until the willow branches [aravei nachal] are also included — which allude to the sinners of Israel — within the holy bundle and the holy gathering. And they are also repaired through this. Until on Shemini Atzeres the repair is completed in completeness. And therefore it is called "Atzeres" — from the language of assembly and gathering. Which is the aspect of the repair that the truly true tzaddikim — the shepherds of Israel — engage in always. And more so in the month of Tishrei from Rosh Hashana until Shemini Atzeres — to gather and assemble all the dispersed of Israel — so that all will return to Hashem in truth and stand in their place — in such a manner that the holy gathering will be established for the generations of the world. Upon which all the complete redemption depends — the aspect of "Hashem builds Jerusalem — He gathers the dispersed of Israel." And therefore the custom then is to call each person of Israel to ascend to the Torah. For this is all our engagement in this month — to gather and assemble and elevate all the souls of Israel and connect them to the Torah. And since the essential completeness of the drawing of these repairs is only through the power and merit of the tzaddikim who departed — the custom of all Israel is to go during these days — in the month of Elul and Erev Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva — to the graves of the tzaddikim.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
On Sukkos one engages in repairing and gathering all the foods — all of whose flavors flow at their root from the holy da'as. And the essential is the bread — in which all the flavors in the world are included. Until one merits through eating to the exceedingly great illumination of the will — which is the aspect of the mitzva of eating in the Sukka. And therefore the essential mitzva of eating in the Sukka is only in eating bread — for fruits are permitted to eat outside the Sukka. And the essential obligation of the Sukka is only in eating bread. And therefore one blesses then "to dwell in the Sukka" — for this is the essential mitzva of dwelling in the Sukka — to draw specifically at the time of eating the illumination of the will drawn from the holy encompassing lights which are the aspect of the Sukka — as has been brought.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The essential holiness of the Jew — which is meriting to go at every moment from level to level in the service of Hashem — is through the holiness of the Land of Israel. And the essential victory in the battle one must win in this world — the essential is to come to the Land of Israel. And this is the entire aspect of our service that we engage in from Rosh Hashana until Shemini Atzeres — all of it is to reveal the holiness of the Land of Israel — so that we merit speedily to come to the Land of Israel. And this is the aspect of the building of the Kingship that we engage in during these days — as explained in the Kavanos. For the essential of the building of the Kingship is to reveal His blessed Kingship to all who come into the world. As we pray over this much during these days. And the essential revelation of His Kingship is in the Land of Israel. And therefore the essential holiness of Israel is revealed on Rosh Hashana — as it is written: "Hashem your G-d's eyes are always upon it — from the beginning of the year."
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
To come to the Land of Israel — is through the Torah that the truly true tzaddikim draw — through connecting themselves with the community and pouring out their speech and prayer before Hashem with mercy and supplication. Even though the rod of power of the tzaddik's service is stirred at the time of their prayer — namely the power of their mitzvos and good deeds that is stirred then — this is only in order to subdue the evil in the congregation. For among the many there are good and evil. But before Hashem they stand as a pauper and a poor person — and do not rely on their own merit at all. And they pray only for mercy and supplication — and through the connection with the community. And through this the compassion of Hashem is stirred — and the supernal heart is opened. And warm words like coals of fire pour down upon them. And through this they also draw Torah clarifications from there. And through this one merits to come to the Land of Israel. And through all of this we engage on Rosh Hashana. For then is the time of congregation for all. And then Israel gathers together to the tzaddikim of the generation. And then one engages to draw Torah clarifications through the above-mentioned repairs in order to come through this to the Land of Israel. And this is the aspect of the sleep and the slumber of Rosh Hashana explained in the Kavanos. And then all the holy powers [gevuros] are drawn to the aspect of Kingship. And all the lovingkindnesses Zeir Anpin [Ze'ir Anpin] receives for itself — this is the aspect of the tzaddik withdrawing all their wisdom and da'as that they merited to through their service — through mitzvos and good deeds. And on Rosh Hashana they withdraw all of it from themselves — as if they have no power or merit or any wisdom. And they ask only for free lovingkindness with mercy and supplication. And through their power and merit — which is the aspect of the rod of their power — they use only for the congregation and the community — to subdue the evil within them as mentioned. And this is the aspect of the holy powers [gevuros] — namely their power and rod of power — that they draw everything to the aspect of Kingship — which is the aspect of the holy congregation — the aspect of the holy community. And the lovingkindnesses they receive for themselves — namely they request only free lovingkindness as a pauper and poor person. And through this specifically they repair the souls of Israel — which is also the aspect of the holy Kingship. Until one merits through this to the awakening from sleep through the Shofar — namely to draw new intellects and Torah clarifications through warm words like coals of fire pouring upon them as mentioned. Which is all alluded to in the sounding of the Shofar — which is the aspect of fear — the aspect of fire. And the Torah was given with the sound of the Shofar. And through this one merits to come to the Land of Israel — where the essential revelation of His Kingship is as mentioned. And this is the aspect of the blessing of Malachiyos — which begins with "Aleinu l'Shabei'ach" — which praise was said at the hour they entered Jericho — which is the beginning of the conquest of the Land of Israel. And therefore all Israel practice to multiply mercy and supplication as paupers and poor people before Rosh Hashana and on Rosh Hashana itself — and particularly before the sounding of the Shofar. For even the truly true tzaddik does not use their power and merit at the time of their prayer — only through mercy and supplication as mentioned.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The entire matter of the blessings of Malachiyos — Zichronos — and Shofaros — all of it is to reveal the holiness of the Land of Israel. Where the essential ingathering of the exiles — through the Shofar — as it is written: "on that day a great Shofar will be sounded." For all our service on Rosh Hashana is to reveal the holiness of the Land of Israel and to merit to return to our land soon.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The essential judgment that a person is judged on Rosh Hashana and the great Day of Judgment — the essential is that one looks at their name — for in their name all the deeds of the person are engraved and written. And therefore after one's passing they ask whether one remembers their name. For in one's name are engraved and written all one's deeds. For the name is the soul — as it is written: "living soul — its name." And to the soul — which is one's name — there arrives all the blemish or repair of all the deeds of the person — for good or the opposite — G-d forbid. For in the name of each person all one's vitality and matter and essence is bounded. And according to one's deeds — so one's name shines above and so one is remembered above for good. And likewise the opposite — G-d forbid. And on Rosh Hashana the book of remembrances is opened. And "the remembrance of all the deeds comes before You." And the essential remembrance of all the deeds of each person is their name — for there everything is included. And according to the good deeds of each person — that their name shines as mentioned — proportionally His blessed Name is magnified and sanctified. For His name is shared with our name. And therefore Rosh Hashana is called the Day of Remembrance [Yom HaZikaron]. For remembrance is the aspect of name — for the name of each thing is its remembrance. And all of this is the aspect of the Land of Israel — where the essential remembrance and the magnification of His blessed Name is.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
On Rosh Hashana one begins to build and reveal the holiness of the Land of Israel. And during the Ten Days of Teshuva — through the teshuva done each day and multiplying mercy and supplication — one draws through this the ten holiness levels that the Land of Israel was sanctified with. Until on Yom Kippur one merits to the highest holiness of the Land of Israel — which is the Holy of Holies. And therefore then the High Priest enters there.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
On Rosh Hashana one begins to dig the holy well and to draw the waters of Torah — through which one merits to the Land of Israel as mentioned. And since all beginnings are difficult — therefore one must then gather together to the tzaddik and multiply mercy and supplication and the saying of Malachiyos — Zichronos — Shofaros — and sound the Shofar. And all in order to open the well and draw the waters of Torah — in order to merit through this to the Land of Israel. But after Rosh Hashana — then it is already easier to draw these repairs. And then through the Ten Days of Teshuva the ten holiness levels with which the Land of Israel was sanctified are built and revealed. And afterward on Sukkos one engages to subdue the hinderers — the slanderers of the Land [motziei dibas ha'aretz] — through the four species — which are the aspect of "weapons of war" [manei krava] — as our Sages said. And to make the path to the Land of Israel through the clouds of glory that went before us — which is the aspect of the Sukka.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The Esrog is the aspect of Kingship — the aspect of the Land of Israel. And therefore it must have no blemish or deficiency — the aspect of "you are entirely beautiful my beloved and there is no blemish in you" — as our Sages said. The aspect of "she lacks nothing" — said about the Land of Israel. And through us taking a beautiful Esrog without any blemish or deficiency — through this the beauty and splendor of the holiness of the Land of Israel is revealed. And all the slanderers of the Land — who wish to cast blemishes and deficiencies upon the Land of Israel — G-d forbid — are subdued. And since the essential to come to the Land of Israel is through the Torah clarifications that the tzaddik draws through their prayer in connection with the souls of Israel — even with the wicked among them — in order to subdue the evil within them and return them to teshuva — and this is the aspect of the willow branches [aravei nachal] — which allude to the sinners of Israel who are also bound within the bundle together with the Lulav — which is the aspect of the tzaddik.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The seven holy guests [Ushpizin] — who are the seven shepherds who enter the Sukka — are the seven tzaddikim through whom the essential holiness of the Land of Israel is drawn and revealed. Until on the seventh day — which corresponds to King David — whose the Sukka essentially is — the aspect of "the Sukka of David." For he merited to complete the conquest of the Land of Israel in completeness. And all of this through his multiplying mercy and supplication and his composing the book of Tehillim. And therefore on Hoshana Rabba the entire book of Tehillim is recited — and also the book of Mishneh Torah — which speaks much about the holiness of the Land of Israel. And then the repair of the willow branches [aravei nachal] — which are the sinners of Israel — is completed. And therefore one takes them alone then. For this is the essential completeness of their repair — that the tzaddik connects themselves with them and rolls with them in wondrous ways until one merits to incline their heart toward Him. Until they return of themselves and by their choice to Hashem. And through this specifically the unification is completed in completeness on Shemini Atzeres — which is the aspect of the conquest of the Land of Israel. And therefore the joy is greatly increased then — for one must ascend to the Land of Israel with joy — the aspect of "may He bring us up with joy to our land."
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
Honor [kavod] is the root of all Creation — for everything was created only for the revelation of His blessed honor. And the essential revelation of His honor is through the person specifically — therefore the person is the purpose of Creation. Which is the aspect of "on Rosh Hashana the world was created" — namely the person — who is the purpose of the creation of the world. And the essential birth of the sons of man — through which His blessed honor is magnified — is through the influence of the supernal pleasantness [no'am ha'elyon] — see the main text. And therefore on Rosh Hashana — when the world was created — one must draw and arouse the aspect of the supernal pleasantness — which is the essential aspect of the completeness of the intellects. And this is the aspect of the intellects drawn through the sounding of the Shofar. For through the sound of the Shofar the aspect of the supernal pleasantness is drawn — which is the aspect of the intellects of the Land of Israel. And therefore the essential holiness of the Land of Israel is revealed on Rosh Hashana — as it is written: "Hashem your G-d's eyes are always upon it — from the beginning of the year." And therefore the beginning of the conquest of Yehoshua of the Land of Israel — which is their entry into Jericho — was through the sound of the Shofar. And through the influence of the supernal pleasantness — from this comes birth. And this is the aspect of the visitation of the barren women that occurred on Rosh Hashana — as our Sages said. And through all the above-mentioned — through this His blessed honor is magnified. Which is all our engagement on Rosh Hashana — to pray for the revelation of His Kingship and honor — which is the purpose of Creation as mentioned. And therefore one increases charity before Rosh Hashana. For through charity one makes a vessel to receive through it the influence of the supernal pleasantness drawn on Rosh Hashana. And therefore one goes to pray at the graves of the tzaddikim on Erev Rosh Hashana. For the departure of the tzaddik is within the aspect of the supernal pleasantness — where all the souls of the tzaddikim ascend after their passing — the aspect of "to behold the pleasantness of Hashem" — the aspect of "pleasantness is in Your right hand forever." And therefore the place of their interment is the aspect of the Land of Israel — the aspect of "tzaddikim shall inherit the land." As explained elsewhere. For there the supernal pleasantness flows — which is the essential holiness of the intellects of the Land of Israel. And therefore one goes to their graves on Erev Rosh Hashana — in order to merit to receive from there the holiness of Rosh Hashana — which is the aspect of the influence of the supernal pleasantness — the aspect of the holiness of the Land of Israel that is revealed on Rosh Hashana. And therefore Psalms of Tehillim are recited there at the graves of the tzaddikim. For the songs of Tehillim are the aspect of pleasantness — the aspect of "the pleasant singer of Israel [ne'im zemiros Yisrael]." And therefore the going to the graves of the tzaddikim and reciting Tehillim there — and essentially the ten Psalms that our Rebbe of blessed and holy memory instituted — as is known — they are a repair for the blemish of the covenant. For the desire of immorality is drawn from the blemish of the supernal pleasantness — from which flows the flames of love [shalhavin dirhimusa]. And when one blemishes this — through it one falls to the love of women — G-d forbid. And likewise in the opposite — through meriting to receive the influence of the supernal pleasantness properly — through this the love of women is broken. And one merits to the repair of the covenant and the holiness of the da'as and the intellects of the Land of Israel. And therefore the graves of the tzaddikim — where the supernal pleasantness flows — the aspect of the holiness of the Land of Israel — therefore they are the aspect of the repair of the covenant — which is the essential repair of all the sins — as is known.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
Rosh Hashana is the first day of the Ten Days of Teshuva. And then the Shofar is sounded. And through this the angels who hold Shofars in their hands are further stirred and strengthened. And they search and seek after the lost objects that people lose through their deeds and their desires — through which they lose what they lose — may the Merciful One protect us. The aspect of "the desire of the wicked will perish." Until one can be entirely lost through this — G-d forbid — the aspect of "the path of the wicked will perish" — and the aspect of "for the wicked will perish." But Hashem had compassion upon us and gave us the holy Rosh Hashana — the first for teshuva — and commanded us to sound the Shofar then. Through which is the essential searching and seeking after the lost objects that each person has lost through their desires. And this is the essential of their teshuva and repair. The aspect of "and you shall seek from there Hashem your G-d and you shall find." And it is written: "and you shall return to Hashem — if your dispersed ones will be at the ends of the heavens — from there He will gather you." And therefore in the blessing of Shofaros specifically one asks for the ingathering of the dispersed — for the essential ingathering of the dispersed — who are the aspect of the above-mentioned lost objects — is through the Shofar. As it is written: "on that day — and the lost ones in the land of Ashur will come." And therefore one must travel to the tzaddikim specifically on Rosh Hashana. For they have already searched so much after the lost objects — until they have already found all the lost objects of all the world. And therefore each person must travel to them to search and inquire about their lost object. And the essential time for this is on Rosh Hashana as mentioned.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The essential hold of dispute [machlokes] is drawn from the aspect of the blemish of the moon [pegimas halevana]. And from there all the sins that come through the evil inclination and the Sitra Achra — which are the aspect of dispute — are drawn. And likewise the sins and transgressions themselves come through the desires of the body. Through which the body is separated from the soul — and the differences are greatly intensified. Which is all the aspect of dispute — the blemish of peace. And therefore Rosh Hashana — which is the first day of the Ten Days of Teshuva — and then begins the repair of all the sins which are the aspect of dispute — is on Rosh Chodesh. When a repair is drawn for the blemish of the moon. And then the aspect of peace is drawn. And this is the aspect of the Shofar sounded on Rosh Hashana — which is the aspect of the ingathering of the dispersed to the Land of Israel. As it is written: "on that day a great Shofar will be sounded — and the lost ones will come." Which is all the aspect of peace.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
See further the matter of Rosh Hashana — in the section on Rosh Chodesh, os 8.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
All the days of the year one must prepare oneself for Rosh Hashana — which is the Day of Judgment. For the essential is Rosh Hashana. For just as a person must prepare themselves all the days of their life for the great and awesome Day of Judgment in the future — likewise in particulars one must prepare oneself all the days of the year for Rosh Hashana — which is the Day of Judgment. For it is awesome and dreadful. And more so one must begin to prepare oneself when one sees the days approaching — which are from the fifteenth of Av onward. For then begins the sweetening of the sin of the [Golden] Calf and the sin of the Spies — through which the holy memory was blemished. As our Sages said: "from the day the Tablets were broken — forgetfulness descended to the world." And on the fifteenth of Av the sweetening of the breaking of the Tablets began. And there begins to shine an illumination from the forty days of grace — after which they received on Yom Kippur the second Tablets. Which is the aspect of the repair of memory. And therefore our Sages said: "there were no good days for Israel like the fifteenth of Av and like Yom Kippur." For on the fifteenth of Av there begins to shine an illumination from the second Tablets given on Yom Kippur. And therefore on the fifteenth of Av the sin of the Spies was also repaired — for on it the dying ones of the wilderness ceased — as our Sages said. And therefore from the fifteenth of Av one must begin to rise at midnight — which is the aspect of the repair of memory — see the section on Chatzos — os 20. And afterward during the days of Elul one engages in this more. And all of Israel are aroused then and remember Hashem and the World to Come. And this is the aspect of sounding the Shofar throughout the month of Elul. For the Shofar is the aspect of memory — as it is written: "and they shall be for you as a remembrance." And the essential repair of memory is drawn on Rosh Hashana — when the essential mitzva of the Shofar is — which is the Day of Remembrance. For it is the first of the Ten Days of Teshuva. And one must draw upon oneself the above-mentioned memory — through which is the essential teshuva. And for this one must travel to the tzaddikim for Rosh Hashana. For this is the essential engagement of the tzaddikim always — to remind us our eternal purpose for the World to Come. And to teach us counsels and straight paths to merit to this. And more so the tzaddikim engage in this on Rosh Hashana — as explained in the main text. And this memory is in the general and in the particular. And this is the secret of the sleep and the awakening from sleep on Rosh Hashana. For sleep is the aspect of memory in the World to Come in general — for then the soul ascends to the aspect of the World to Come. And afterward in the awakening from sleep — then one must engage in this in the particular. And afterward on Yom Kippur — then the repair of the memory is completed. And therefore the second Tablets were given then — and the High Priest entered the Holy of Holies — as explained in the main text. And afterward one enters the Sukka — which is the encompassing of the clouds of glory — which protect us so that the evil eye — which is the aspect of the kelipa of Amalek — not dominate us. So that we not blemish again the holy memory that we drew upon ourselves during these days — particularly on Rosh Hashana and Yom Kippur. And this is the aspect of the joy multiplied on Sukkos — in order to also repair through this the aspect of the imagination — which is all the aspect of the repair of the above-mentioned memory. And therefore one takes the four species of the Lulav. And it is explained in the holy Zohar — that through this we take Him as it were in our hands. Namely we draw upon ourselves the memory in the particular — which is the aspect of the hints that Hashem contracts Himself from Infinite to endless in the thought speech and deed of every day. And hints to the person at every place and every time to draw close to Him. Which is the aspect of the wavings [ni'anu'im] that one waves to all directions — namely we draw upon ourselves the above-mentioned hints.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The two days of Rosh Hashana — which are harsh judgment and mild judgment [dina kashya v'dina rafya] — are the aspect of the great Mincha and the small Mincha. For Rosh Hashana is the aspect of Yitzchak — who instituted the Mincha prayer. And the essential sweetening of them is from the supernal intellect — which is the root of all the intellects — where all the intellects of greatness and smallness are included together. Which is itself the aspect of Rosh Hashana — for it is Rosh Hashana and Rosh Chodesh. Which is the aspect of the sun and the moon being included together — the great luminary and the small luminary — the aspect of greatness and smallness as mentioned. And therefore the two days of Rosh Hashana are like one long day — for all is one. For the sweetening flows from the supernal root where all is one. And there the aspect of the great Mincha and the small Mincha — the aspect of greatness and smallness — are included together. And then it is the first day of the Ten Days of Teshuva. For all the sins flow in their root from the aspect of smallness of intellect [mochin d'katnus]. And the essential teshuva — which is the repair of all the sins — is drawn through the sweetening drawn from their supernal root where all are included together as mentioned. Which is the aspect of Rosh Hashana.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The intensity of the judgments of Rosh Hashana — which must be sweetened through many sweetening processes as is known — is because then one must arouse the supernal pleasantness in order to reveal His blessed honor. Through which was all the Creation that was created on Rosh Hashana — see above entry 27. And therefore the destructive forces [chovalim] also come then to be repaired. And the destructive forces are the aspect of dispute — the aspect of harsh judgments — for from there is their root — as is known. And this is all the service of the tzaddikim on Rosh Hashana — to sweeten the intensity of the judgments — namely to sweeten and nullify the vitality of the destructive forces — so that they cannot intensify to corrupt the pleasant ones — G-d forbid. Which is the aspect of the influence of the supernal pleasantness as mentioned. Rather on the contrary — the destructive forces will be repaired as well through the pleasant ones. And since there is great service in this matter — therefore for this a tzaddik of very very high degree is needed — namely one who is pure and clean from all the desires of this world in the ultimate. Which all flow from the fall of the supernal pleasantness — as explained elsewhere. And one who is entirely clean from the blemish of pleasantness of all the loves of this world — can ascend and draw from the supernal pleasantness — eternal pleasantness of the ultimate degree. Where no blemish reaches at all. In such a manner that the destructive forces cannot corrupt it in any way — but rather on the contrary — as mentioned. And this is the aspect of the sound of the Shofar of Rosh Hashana — for its sound goes and strengthens and is very high. And it has the power to ascend above and arouse the ultimate supernal pleasantness where everything is repaired. But for this the power of the above-mentioned very great tzaddik is needed — who has no looking at all at this world and no connection with the fall of the pleasantness that fell to all the desires of this world. And therefore one must travel to the tzaddikim for Rosh Hashana. And since a tzaddik of such very high degree is not common now in our time — therefore one must go and travel to the graves of the tzaddikim who were exceedingly great in degree and merited to this. And see above the above-mentioned entry.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
All the pleasures and loves of this world — all flow and derive from the supernal pleasantness. The aspect of "how beautiful and how pleasant you are — love in the delights." And this is all the service of the tzaddikim — that they receive nothing at all for themselves from the sweetness and pleasantness of this world. Rather they break all the desires and elevate all the pleasantness to its supernal root — to the supernal pleasantness. And this is the essential honor of His blessing that is revealed through birth — through the influence of the supernal pleasantness. From which flames of love flow — until sons of man are born and magnify His honor. For the essential revelation of His blessed honor is through the sons of man specifically. For this is the essential of His honor — when the human being with free choice in this world breaks all their desires and elevates everything to the supernal pleasantness. For one must necessarily eat and drink — which is the sustaining of the world. Only one must stand in this trial — not to be coiled after the bitter sweetness of this world. Rather to sanctify oneself according to the Torah and elevate the pleasantness to its supernal root as mentioned. And all of this is only in this world — where the supernal pleasantness is clothed in the loves of this world. And each person according to how they blemish in this and are coiled after the pleasantness for their own pleasure — proportionally they blemish in His blessed honor. And from there is the vitality of the destructive forces — from which all the sins flow — may the Merciful One protect us. And this is the essential of His blessed honor — to elevate the pleasantness to its supernal root as mentioned. But on Yom Kippur there is no need for this — for Yom Kippur is the aspect of the World to Come — where there is no eating and drinking. And the pleasantness is not clothed in anything there — only holy abundance — the abundance of the supernal pleasantness — without any clothing at all. And then mother and daughter ascend together [ima u'vrata salkin kachada] — mother and daughter is the aspect of the supernal pleasantness and the honor. Which are the aspects of Naomi and Ruth. For then there is no need for the honor to ascend to its root through the pleasantness being clothed in the loves of this world. For this is only in this world. But in the future "the glory of Hashem will be revealed" will be fulfilled. And then we will be able to elevate the honor through the influence of the pleasantness itself — without any clothing whatsoever. Which is the aspect of Yom Kippur — which is the aspect of Bina — the aspect of the supernal pleasantness — the aspect of the World to Come. And then everything is repaired and the Satan has no permission to prosecute. For then the vitality of all the above-mentioned destructive forces is nullified. And then all the sins flowing from the aspect of the destructive forces are repaired and atoned. Only since it is impossible to merit to the aspect of the World to Come where there is no eating and drinking — except through repairing oneself in this world where there is eating and drinking — only one must elevate everything to its root through eating in holiness as mentioned. And this is the aspect of the mitzva of eating on Erev Yom Kippur. For specifically through eating in holiness on Erev Yom Kippur one merits afterward on Yom Kippur to magnify His blessed honor through the five afflictions — five voices — five prayers — drawn from the supernal pleasantness without any clothing at all. And this is the aspect of the fasts of the penitent [ba'al teshuva]. For teshuva is the aspect of Yom Kippur — as is known. For since one was drawn after the pleasantness of this world until one transgressed the Torah — through which one blemished the above-mentioned holy pleasantness and blemished His blessed honor — therefore one must entirely separate from the pleasantness of this world and accept upon oneself fasting for the sake of teshuva — which is the aspect of Yom Kippur. In order to ascend to the aspect of the World to Come — where the pleasantness is not clothed at all. Which is the aspect of Yom Kippur as mentioned. But all of this is impossible except for some time — such as Yom Kippur — when all are obligated to fast — or the fasts that each person accepts upon themselves according to their sins. But the essential service of the person in this world is only to sanctify everything according to the holy Torah. For the sustaining of the world cannot be without eating and drinking forever — only one must specifically eat and drink according to need according to the Torah. And not be coiled after the pleasantness in the food — but connect everything to the supernal pleasantness. And therefore after Yom Kippur one enters the Sukka — which is the aspect of the mother who covers the children [ima d'mesachecha al benin] — the aspect of the supernal pleasantness. And it is the aspect of the shade of faith. And one must eat and drink and sleep in it and bring into it all the beautiful vessels. For through the holiness of the mitzva of the Sukka — Hashem protects us in the shade of His wings and draws upon us the light of the supernal pleasantness. Until one merits through this to connect all the pleasantness in eating and drinking and beautiful vessels — to connect everything to the supernal pleasantness. Which is the essential service of the person in this world as mentioned.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
On Shemini Atzeres and Simchas Torah is the completion of the repair that begins on Rosh Hashana each year and each year. Namely: for on Rosh Hashana we began to draw upon ourselves the influence of the supernal pleasantness — through which birth occurs and His blessed honor is magnified. For the sake of which was all the Creation through the ten utterances. And the completion of the repair of all of this occurs on Shemini Atzeres and Simchas Torah. And this is the aspect of the completion of the Torah and the beginning of the Torah that is read then — as explained in the main text. And therefore one honors each person then with the honor of the Torah — as is the custom in our region. And one says to them: "give honor to the Torah!" Namely one warns and reminds each person to be very careful with the honor — not to take the honor for oneself — G-d forbid — which is the aspect of the corruption of the Creation that was only for His blessed honor. Only to return and give all the honor to the Torah and to Hashem — Who is simple unity with the Torah. And this is: give "honor" to the Torah specifically — which is the essential sustaining of Creation as mentioned.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
Rosh Hashana is the great and awesome Day of Judgment. And then from the intensity of the judgment that is aroused then — one must nullify oneself entirely. Until one comes to the ultimate nullification and be included in the Infinite. And to look toward the ultimate purpose — where all is entirely one — entirely good. And there all the judgments are nullified. And this is the aspect of the sleep and the slumber of Rosh Hashana — as explained in the Kavanos. Namely the aspect of the above-mentioned nullification — which is the aspect of sleep — that one withdraws and nullifies one's mind and is included in the ultimate purpose — which is the aspect of the Infinite light. And through this all the judgments and sufferings are nullified. But since this nullification cannot be continuous — only it must be in the aspect of advance and retreat [ratzo v'shov]. And when one returns from the nullification — then the judgments and sufferings intensify and provoke one more — since they saw that one wishes to overpower them and nullify them entirely through the nullification. But at the time of the nullification they have no hold on one at all — for then one is above everything — since one is included in the Infinite. But afterward when one returns from the nullification they intensify more as mentioned — in the manner of two people fighting. But through the joy one merits through the light of the trace [reshima] that remains in one's mind from the nullification — through this one merits to draw Torah. And through the Torah — through this one cools and nullifies the sufferings and judgments that wish to cling to one after one returns from the nullification. And this is the aspect of the Shofar of Rosh Hashana. For the Shofar is the aspect of the receiving of the Torah — which was given with the Shofar sound. Namely through this one arouses the power of the receiving of the Torah — which is the aspect of drawing the Torah that flows from the light of the dawn of the trace from the nullification. And through this the judgments are nullified at the time when one returns from the nullification — when they wish to cling to one — and then is the time of the awakening from sleep. And it is truly explained in the books — that the essential sweetening of the judgment of Rosh Hashana is through the Shofar. For then is the essential time of the sweetening when one returns from the nullification — when they can cling to one more. And then they must be sweetened through the Shofar — which is the aspect of drawing the Torah as mentioned. And through all of this one draws the light of unity — to know that all is one. Which is the essential repair of the prayer — to make one from the entire prayer. So that even when one stands at the last word of the prayer one still remembers the first word of the prayer. Which is the essential completeness of the prayer. And therefore Rosh Hashana is called the Day of Remembrance — for then the above-mentioned memory is repaired. And this is the secret of the Nesira [separation] of Rosh Hashana — as explained in the Kavanos — see the main text.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The essential revelation of His blessed divinity and Kingship — which we engage to reveal on Rosh Hashana and multiply prayers for it then — the essential is through the aspect of memory. That one must greatly guard the memory. And the essential of the memory is to intensify greatly — to properly connect in one's mind and da'as and heart — the light of the dawn of the trace from the nullification. So that one remembers well the scintillation and dawning of this holy and awesome light and never forgets it. For the essential of all knowledge of His blessed divinity and lordship is drawn only through the light of this trace. And through this is the essential revelation of His blessed divinity to all who come into the world. And the essential guarding of the memory is through the completeness of the words of prayer drawn on Rosh Hashana — namely what one makes one from the entire prayer as mentioned. Through which one can speak many prayers and supplications and requests. Through which the above-mentioned memory is preserved. The aspect of "for whenever I speak of him — I still remember him." For the light of the scintillation and the dawning of the trace from the above-mentioned nullification — it is impossible to receive except through many and many holy and awesome vessels. Which are the aspect of vessels and contractions to receive through them the light of the trace of the nullification as mentioned. It is found that through the memory itself that we draw on Rosh Hashana — namely through the above-mentioned nullification — and through the mitzva of the Shofar — through which one makes one from the entire prayer. So that even when one is at the end of the prayer one still remembers the first word of the prayer. Which is the essential completeness of the words of prayer. Through this itself one can speak many holy and complete words until through this the memory is preserved — namely one remembers His blessed divinity and never forgets Him. For all the more holy words one speaks — the more one draws the revelation of His blessed divinity — and merits to recognize Him more. And all of this we repair on Rosh Hashana. And therefore Rosh Hashana is called the Day of Remembrance.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The essential repair of making the holy vessels — through which is the essential drawing of the Infinite light to reveal His blessed divinity — cannot be completed except through the human being with free choice specifically. For Hashem contracted His blessed light as it were through many contractions — which are the aspect of vessels — in a wondrous and miraculous manner — in order to create the worlds — in order to reveal His divinity in the world. But as long as the human being with free choice had not been created — no repair or vessel or contraction had yet been completed. For everything was still one — as it was before Creation. For the essential aspect of the vessels is the aspect of departure and concealment — that Hashem contracted His light as it were — until the aspects of vessels and repairs came into being to receive through them the holy light. And through this all the worlds and all the created beings were created. But as long as there was no free-choice being in the world — and all the created beings and emanated beings conduct themselves only according to His blessed mind and will — without any other choice or will — it is found that everything is still as before Creation. Therefore they still have no power to receive the Infinite light in completeness — since they are still not considered complete vessels. For they are still included and unified with His blessed will as before Creation — since they have no choice to deviate from His will. Therefore the essential completion of the repair of the vessels and the Creation was through the human being with free choice. For whose sake everything was created — and they are the essential completeness of Creation — and they sustain all of Creation. For when there is a free-choice being — namely that one has permission and power to do according to one's will and choice — even against the will of the Creator — G-d forbid. Then specifically the totality of Creation is separated and sawed apart from Him — since there is already a creation that has the power to do that which is not His will. And when the Creation is sawed apart from Him through choice — then is the essential completion of the repair of the vessels and the contractions. Since His light — which is His blessed mind and wisdom — has been contracted so much — until a creation came into being that has the power of choice to act against His will — G-d forbid. For the essential contraction is the contraction of the will and the da'as — which is His blessed light. And therefore truly all of Creation depends on the person — as brought in the books. Since through them the completion of the repair of all the vessels. And this is the aspect of what is explained in the writings — that the essential of all the repairs depends on the repair of the scale [matekla] — namely the choice — which is the aspect of the scale [matekla] — which is the aspect of weight — which has the power to tip to this side or that side. For the essential repair is through the free-choice being specifically. For the distancing is the ultimate of the drawing near — namely: since the person has such power to distance themselves from Hashem — G-d forbid — through their choice. Therefore they have the power to draw close to Hashem more than all the Seraphim and Ofanim. For they specifically can repair vessels through their choice to receive His blessed light. And when this human being with free choice inclines their mind and will toward Hashem — and fulfills His will and commandments — and attaches themselves to Hashem in truth — then specifically they unify and connect all the worlds to Hashem. And draws upon them the light of the dawn from the Infinite light. And reveals His divinity in the world through the holy vessels repaired through them specifically — through their having free choice. But "man in glory does not stay overnight" — for one blemished immediately through eating from the Tree of Knowledge. And then not only did one not repair the aspect of the vessels and not draw the revelation of His divinity into the world — but on the contrary one caused the aspect of the breaking of the vessels anew. And likewise in every generation — each person through their sins causes the departure of His blessed light — G-d forbid — through which they cannot know Hashem — G-d forbid. And on Rosh Hashana is the repair of the sin of Adam the first and the sins of all the generations. And it is the first day of the year — the first day of the Ten Days of Teshuva. And then the essential repair is through the truly true tzaddik of the generation — who closes their eyes entirely from the vision of this world — and has no looking at all at this world. And furthermore they accept upon themselves all afflictions and difficult sufferings for the sake of Hashem and for the repair of the souls of Israel. Until they merit to nullify themselves toward the ultimate purpose in the ultimate nullification — at a very very high degree. Until they merit to draw repairs from there to reveal His blessed divinity. Until they arouse even the very very distant ones toward teshuva. And the essential wonder of their holy service is on Rosh Hashana. As we heard from our Rebbe of blessed and holy memory who said — that all his matters and his business is Rosh Hashana. For the essential is the beginning — which is the aspect of Rosh Hashana — which is first for Creation — first for teshuva. And then the service of the tzaddik is very wondrous and awesome. Since one must draw all the repairs of the beginning of Creation anew. And it is very hidden and wondrous from where the beginning is. For it is impossible to draw the Infinite light except through vessels. And it is impossible to make vessels except through drawing the holy lights. For the lights and the vessels — everything flows from one place — from the Infinite light. And if so — from where is the beginning to engage in this repair? And therefore truly the matter of Rosh Hashana is a very hidden and wondrous matter. For then one must ascend to the ultimate nullification — to the Infinite light — and return from there immediately to draw the light gradually and in contraction — only in order to begin to repair some vessel in great fineness. So that we can begin to draw the revelation of His blessed light. And afterward in every time and every day of the Ten Days of Teshuva one draws the light more and more. For since there is already some aspect of a vessel — therefore one can afterward nullify oneself more — for there is already an aspect of a vessel to receive the light. And likewise every day and day. And the more the light is drawn — the more the vessels are repaired. Until from Rosh Hashana until Yom Kippur all the vessels are completed in their repair. And then specifically on Yom Kippur all of Israel can nullify themselves to Hashem and accept upon themselves the five afflictions. Which is the aspect of all Israel closing their eyes from the vision of this world and nullifying themselves toward the ultimate purpose — which is the World to Come — which is the aspect of Yom Kippur — as is known. And therefore the prayer is completed then through this — and five prayers are prayed. And this is also the aspect of the Neila prayer — as explained in the main text. And then from the light of the dawn of the trace from the above-mentioned nullification — from there the drawing of the Torah is received. Which is the aspect of the final completion of the receiving of the Torah that was on Yom Kippur — for on it the second Tablets were given — as our Sages said.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The Sukka is the aspect of the clouds of glory — drawn from the light of the nullification of Yom Kippur — about which it is said: "for in the cloud I will appear upon the Ark cover." And from this holy cloud — from there the aspect of the Sukka is drawn — the aspect of the clouds of glory — which Israel merits to enter into after Yom Kippur through the holy mitzva of the Sukka. For through this holy and dark cloud surrounding the Infinite — the aspect of "He made darkness His concealment" — through this specifically one who merits to be included and to look into the Infinite light — without being nullified in existence there — and then one merits when one returns from the nullification that the light of the trace from the nullification remains. And the essential light of the trace is imprinted within this holy cloud. For without it the light could not take any form at all — as all of this is explained in the main text. And this is the aspect of "in the cloud pillar He spoke to them." For there specifically the holy trace-light is formed and imprinted. From which comes all the attainment of the true prophets and sages. For from there is the essential receiving of the Torah and the prophecy. And Israel the holy people in totality merit on Yom Kippur to be included and nullify themselves in the Infinite light — through the High Priest who entered on their behalf into the Holy of Holies — where is the essential aspect of nullification toward the ultimate purpose. And then from the holy trace-light of this nullification — they merit to the aspect of the receiving of the Torah on Yom Kippur — the aspect of the second Tablets that were given then as mentioned. And then one merits afterward that the holy cloud flows over all of Israel — which is the aspect of the Sukka — the aspect of clouds of glory — drawn from there. And through this one merits on Shemini Atzeres and Simchas Torah to receive the attainment of the Torah in completeness — to complete it and begin it and rejoice in its joy. And all of this flows from the holy trace-light that we merited to receive through the clouds of glory that flowed upon us during all the seven days of Sukkos through the holy Sukka. And this is the aspect of Simchas Beis HaSho'eva — the aspect of "and you shall draw water with joy." Namely: through the joy merited through the trace-light as mentioned — through this one merits to draw and receive the waters of da'as and Torah. For this joy is a vessel for the receiving of the Torah. And this is the aspect of the seven holy guests — the seven shepherds who enter the Sukka. For these seven shepherds are the aspect of the totality of all the tzaddikim of every generation — through whom is the essential drawing of the revelation of His divinity in the world. Flowing from the trace-light as mentioned. For these seven guests are the aspect of the seven holy attributes — which are from the sefira of Chesed to Malchus. For each one of these tzaddikim merited to draw and reveal one attribute from His blessed holy attributes. Through which attributes is the essential revelation of His blessed divinity. And the essential revelation of the attributes and the holy sefiros — all flows from the trace-light that the above-mentioned tzaddikim drew through the aspect of their nullification to the Infinite light. And therefore one takes on Sukkos the four species — and rejoices in them before Hashem. As it is written: "and you shall take for yourselves on the first day." For through this we show what we merited to accomplish through our service on Rosh Hashana and Yom Kippur through all the above-mentioned repairs. Through which we merit to repair the supernal field in which all the souls of Israel grow — which are the aspect of the plants of the supernal field. And this is the aspect of the four species — which allude to all the groups that exist in the souls of Israel — as our Sages said. And also through this we merited to repair the prayer — that all the prayer be one unity. And even when standing at the end of the prayer one is still connected to the first word of the prayer. And therefore the essential taking of the four species is at the time of the recitation of Hallel — which is the aspect of the totality of the prayer and the songs and the praises — as our Sages said — for it contains the past and the future. And this is the aspect of waving during "Hodu LaHashem" at the beginning and at the end. For this is the essential repair of the prayer — that even when standing at the end of the prayer one is still connected to the first word of the prayer. Which is the aspect of "Hodu LaHashem" at the beginning and at the end — for all is one. And there is the essential of the wavings which are in advance and retreat [ratzo v'shov] — namely one arouses the light of the da'as drawn through the trace from the nullification — which is in the aspect of advance and retreat as mentioned.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
Through the taking of the above-mentioned four species — through this we show the greatness of our power — what we accomplished through the holiness of Rosh Hashana and Yom Kippur. Which are in the aspect of nullification — and the trace from the above-mentioned nullification. Namely that through this we merit to hold Him as it were literally in our hands. As explained in the holy Zohar — that through taking these four species we take Him as it were in our hands. Namely we draw upon ourselves the holy trace-light. Until it takes form and is imprinted in our hands literally. The aspect of "place me as a seal upon your heart — as a seal upon your arm." Which is the aspect of the two seals that we engage to repair from Rosh Hashana until Hoshana Rabba — as is known. For Hashem is exalted and elevated above all the thoughts of all the living creatures and Seraphim and holy Ofanim and all the spirituality of all the worlds. For no thought can grasp Him at all. And Israel the holy people merit to contract the light through so many contractions and vessels — until not only do they merit to connect His blessed divinity within their hearts — which is the aspect of "a seal upon your heart." For this is the essential — to draw the da'as which is the trace-light as mentioned — into the heart. For as long as the above-mentioned da'as has not been well drawn into the heart — then one still does not know Him at all. And Israel — not only do they merit to connect His blessed divinity within their hearts — but furthermore they merit through the taking of these four species to draw His blessed divinity literally into their hands. Which is the aspect of "a seal upon your arm." In order to properly connect the above-mentioned trace-light in the aspect of seal within seal. So that one never forgets Him — G-d forbid.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
On Hoshana Rabba the light of David flows upon us — who is the seventh shepherd. And in his days all the above-mentioned repairs were completed. Until he merited to such nullification — that through this the prayer was repaired in completeness — which is to make one from all the prayer. Through which one can speak many prayers and songs and praises. Which is the aspect of the entire book of Tehillim that David composed — and with which he fully satisfied the Holy Blessed One with songs and praises — as our Sages said. And this is the aspect of the ten Halleluyas with which the book of Tehillim concludes — which have "Halleluy-ah" at the beginning and at the end. Which is the essential completeness of the prayer — that the head and the end be all one unity. And therefore one recites these Halleluyas every day before the prayer. For this is the essential completeness of the prayer as mentioned. And therefore David merited to find the place of the Temple — where the completeness of all the above-mentioned repairs is. For there is the completeness of the nullification to Hashem. And there is the completeness of the attainment of Torah from the trace of the nullification. And there is the completeness of the repair of the prayer — the aspect of "for My house shall be a house of prayer." And all the prayers ascend through there. And therefore on Hoshana Rabba the repair of the seal within seal as mentioned is completed — which is to connect the trace-light as mentioned in our heart and hands. And this is the aspect of Mishneh Torah [Deuteronomy] recited then. For the Torah is the aspect of a seal — through which one properly connects the trace-light in one's heart. For the essential knowledge of Hashem is through the holy Torah. But also the holy Torah itself must be reviewed well so as not to forget it — so that He — G-d forbid — not be forgotten. And this is the aspect of Mishneh Torah — which is a seal upon a seal. For Moshe our teacher returned and reviewed the Torah before Israel — in order to properly connect the seal of the Torah in the heart of Israel. The aspect of seal within seal. And this is the aspect of the book of Tehillim recited then — which is the aspect of the complete repair of the prayer. And since the trace is after returning from the nullification — which then is the aspect of the awakening from sleep as mentioned in entry 35 above — therefore the custom is to be awake on the night of Hoshana Rabba — in order to draw the trace-light in completeness — which is the aspect of the awakening from sleep. And after meriting to receive the trace-light in completeness — through which one merits to joy — which is the preparation and vessel for drawing the Torah drawn from this trace-light. Therefore after Sukkos and Hoshana Rabba Simchas Torah is made. And then the Torah is completed and immediately begun — to show that we merited to draw the light of unity. That the beginning and the end are all in the aspect of unity. And this is the aspect of the Hakafos made then with the Torah — the aspect of encompassings and circles — the aspect of all is one — for there is no head or end discernible in a circle. For in the circle no head or end is discernible. And this is the essential joy — that the light of unity is revealed. Through which the head and the end are included and joined together. Which is the aspect of the circle. The aspect of the dance that the Holy Blessed One will make for the tzaddikim in the future. For the dance is that one dances in a circle.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
On Rosh Hashana the Shofar is sounded for the sake of the awakening from sleep — through which fear is revealed — as explained in the main text. But when Rosh Hashana falls on Shabbos there is no need for this — for all of this is drawn through the oneg [delight] and eating of Shabbos. And all the repairs drawn through the sounds of the Shofar — Tekia — Shevarim — Terua — are drawn then through the three Shabbos meals.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
All the sins and blemishes are drawn through the blemish of faith in the sages [emunos chachamim] — through whom is the essential sustaining of all the Torah. And likewise the sin of the [Golden] Calf was also only through the blemish of faith in the sages — for they entertained thoughts against Moshe their teacher — that he delayed his arrival as was in their mind — and did not nullify their mind to believe in him that his ways were certainly straight even though they cannot understand with their intellect. And through this they came to idol worship and made the Calf. For when one blemishes in faith in the sages — through this one also blemishes in faith in Hashem. And on Yom Kippur Hashem was appeased toward Moshe to forgive them. And commanded him to make the Mishkan — which was made through the vows and donations of Israel. Through which the blemish of faith in the sages is repaired. And from then forgiveness was established for the generations on Yom Kippur — where the sins of Israel that come from the blemish of faith in the sages are forgiven. And since the essential repair of faith in the sages is through a vow that one vows and fulfills — therefore at the beginning of the entry of Yom Kippur one begins "Kol Nidrei."
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
Rosh Hashana is the first day of the Ten Days of Teshuva. And the completeness of teshuva is included in the form of the letter Aleph [tzuras aleph] — which is the aspect of the upper point and the lower point and the vav between them. Which is the aspect of Moshe and Yehoshua and the Tent of Meeting [Ohel Mo'ed]. And this is the aspect of the unification and connection made through this between the sun and the moon. And therefore Rosh Hashana is on Rosh Chodesh — which is the aspect of the unification of the sun and the moon. For the years are counted by the sun and the months are counted by the moon. And this is the aspect of the soundings: a plain note [tekia] before and after it — this is the aspect of the upper point and the lower point. And the tremolo [terua] in the middle — this is the aspect of the vav within the Aleph. And all of this is the aspect of the completeness of the paths of teshuva — as explained in the main text. And since the essential path of teshuva is drawn and shines on Shabbos — therefore when Rosh Hashana falls on Shabbos — the Shofar is not sounded. For they were concerned lest one desecrate Shabbos through this — and carry from domain to domain. And then one would blemish the root of the paths of teshuva. Therefore they relied upon the holiness of Shabbos — through which itself the paths of teshuva required to be repaired on Rosh Hashana will be repaired and drawn.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
One must travel to truly true tzaddikim for Rosh Hashana. For only they can draw the paths of teshuva in completeness. And the essential is to sweeten the intensity of the judgment of Rosh Hashana and to draw joy upon oneself. Through which is the essential repair of teshuva. For even though the Shofar of Rosh Hashana is the aspect of a broken heart [lev nishbar] — for the penitent must have a broken heart — which is the aspect of "if a Shofar is sounded in the city — will the people not tremble?" But after the broken heart one must come to joy. And this is the aspect of "happy is the people who know the Terua" — and adjacent to it: "in Your name they rejoice all day."
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
The essential teshuva is the aspect of "expert in going in — expert in going out" [baki b'ayel baki b'nafik] — which itself is the aspect of "they say to him — wait" [omrim lo hamtein] — as our Sages said about one who comes to be purified. For it is impossible to merit to teshuva except through being expert in both above-mentioned expertnesses. For many ascents and descents must pass over one. And one must overcome and strengthen and stand through all of them — the aspect of "if I ascend to the heavens — there You are — and if I make my bed in the depths — there You are." And this is the aspect of the waiting and the patience. For even in the path of teshuva it is impossible to be hasty — only deliberate and settled. In order to be able to stand in one's place with whatever passes over one. And this is the aspect of the mitzva of eating on Erev Yom Kippur. For on Yom Kippur — then is the completion of the aspect of the path of teshuva. And it is the aspect of "going in" [ayel]. And then there is no eating and drinking — only fasting. But it is impossible to hastily fast immediately — only one needs first on Erev Yom Kippur to specifically eat. In order to also repair the aspect of "expert in going out" [baki b'nafik]. Which is the completeness of teshuva as mentioned.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
Through the inner service and the outer service of the High Priest on Yom Kippur — when he changed his garments five times from outside to inside and from inside to outside — through this he repairs the aspect of "going in and going out" [ayel v'nafik] at its supernal root. Which is the aspect of the service of the great tzaddikim — who must also be in the aspect of advance and retreat — going in and going out. For this was the aspect of the blemish of Nadav and Avihu — about whom it is said "in their drawing close before Hashem and they died" — namely that they did not merit to also repair the aspect of "retreat" — the aspect of "going out." And through this they died and departed due to the intensity of the cleaving. And therefore this Torah portion is read on Yom Kippur. Until through this the path of teshuva is drawn in the world. Until even one who is literally in the aspect of "going out" — who is in the lowest depths and below them — can also find Hashem there. The aspect of "and if I make my bed in the depths — there You are." Which is the essential path of teshuva as mentioned.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
All the prayers and supplications and requests that we multiply to pray during the Ten Days of Teshuva and Yom Kippur — the intention is not to pray only about the past — that Hashem forgive us for what we blemished in His honor. Rather one must ask for much more mercy from Hashem — that we merit to the path of teshuva from now — to purify ourselves from all our sins — in such a manner that we never sin again. And this is the essential battle between Yaakov and Esav — which we engage in on Rosh Hashana and Yom Kippur — as explained in the holy Zohar. Namely we engage to annihilate the seed of Amalek in spirituality — to subdue the evil in the blood of the left chamber in the heart. And we also pray much that we merit to subdue the kelipa of Amalek in the physical as well — the aspect of "may You remove the reign of wickedness from the earth." But since the battle is very long — therefore one must also after Yom Kippur enter the Sukka — which is the aspect of clouds of glory — to shield and protect us from the kelipa of Amalek even when we will be in the aspect of "going out." Which is the aspect of what the Sukka is made outside. For the totality of the service of Rosh Hashana and Yom Kippur is the aspect of "going in." For on them one mainly engages only in prayer and service in synagogues and study halls. And Sukkos is the aspect of "going out." For the essential mitzva of the Sukka is eating and drinking and sleeping in the Sukka — which is the aspect of "going out."
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
It is explained in the Kavanos of the four species of the Lulav — that the three myrtle branches correspond to the Yud of the Name Havaya — whose full spelling has three letters. And the two willow branches correspond to the first Heh in its full spelling. And the Lulav is the aspect of the Vav. And the Esrog is the aspect of the final Heh. And at first glance the matter is puzzling: have our Sages not said that the willow branches allude to the sinners of Israel — so why are they alluded to in the first Heh — higher than the Vav and Heh which are the Lulav and Esrog? But this is because of Hashem's compassion also upon the very degraded souls — who cannot receive holy vitality from the aspect of the revealed utterances — where the revelation of His blessed honor and holiness is. Therefore Hashem draws for them in concealment and great contraction vitality from a very high and supernal place — from the aspect of the sealed utterance. And therefore the willow branches are included and connected within the bundle together with the myrtle — which both allude to Yud-Heh of the Name — the aspect of the totality of the three primary ones — the aspect of the upper point — which is above the building — as is known.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
These four species are the aspect of the form of the Aleph [tzuras aleph]. For the myrtle and the willows allude to the letters Yud-Heh — the aspect of the three primary ones — which are the aspect of the upper point. And the Esrog corresponds to the final Heh — which is the aspect of Kingship — the aspect of the lower point. And the Lulav corresponds to the Vav — which is the aspect of the Vav within the Aleph — connecting the two above-mentioned points. And when the Aleph is completed — through this the aspect of Adam [person] is made. For there is no Adam without the Aleph [leis adam b'lo aleph]. And this is the secret of the aspect of Adam [bechinas adam] — as explained in the Kavanos of the four species. And the essential service — to draw the beauty and splendor to the aspect of the Esrog — which is the aspect of the above-mentioned final Heh. As explained in the Kavanos. For the aspect of the upper point — which is the aspect of Moshe — the aspect of the truly true tzaddik themselves — it is impossible to see and look at all into their beauty and splendor. For "the face of Moshe is like the face of the sun" — which cannot be looked at now. And therefore truly it is said about him: "and they were afraid to approach him — and he placed a veil upon his face." And the essential splendor of the holiness of the beauty of the tzaddik is revealed only through their students — who are the aspect of Yehoshua — the aspect of the lower point. And through them the glory of the splendor of His blessed Kingship and His greatness without end is revealed. And all through the power of their holy teacher who is the aspect of Moshe.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
It is explained above — that the essential completeness of teshuva is the aspect of "expert in going in — expert in going out" — the aspect of advance and retreat. And this is the aspect of the wavings of the Lulav — for all the wavings are in the way of advance and retreat. And in every direction one waves — whether upward or downward or in four directions — in all of them it is in the way of advance and retreat. For even in the aspect of "going in" alone there is also the aspect of advance and retreat. And even in the aspect of "going in" there are also many aspects — all of which are the aspect of "going in." But one must be in the aspect of advance and retreat. And likewise also in the aspect of "going out" — which are the external services — even so there are many aspects in them. And in each aspect one must be expert in going in and going out — in advance and retreat — as explained in the main text. And this is the aspect of the seal within seal that is repaired from Rosh Hashana until Hoshana Rabba. And it is explained in the Kavanos — that these seals are the aspect of the holy Names of Ehyeh. And Ehyeh is the aspect of teshuva — as explained in the main text. It is found that seal upon seal is the aspect of teshuva upon teshuva — which is the essential completeness of the repairs of teshuva. Also — as it has already been explained — that in general from Rosh Hashana until Yom Kippur the path of teshuva of the aspect of "going in" is drawn — and this is the aspect of the first seal completed on Yom Kippur. And on Sukkos one engages to repair the path of teshuva of the aspect of "going out" — and this is the aspect of the completion of the second seal completed on Hoshana Rabba. And since the essential repair of the very degraded — who are the aspect of "going out" — the aspect of the willow branches [aravei nachal] — is through the aspect of Yehoshua — which is the aspect of the lower point. Therefore on Hoshana Rabba Mishneh Torah is recited — which speaks much about the strengthening and illumination that Moshe shone upon Yehoshua and greatly strengthened him. And that through him will be all of Israel's entry into the Land of Israel — where the totality of all the above-mentioned points included in the form of the Aleph is — which is the secret of the three commandments they were commanded at their entry to the Land — as explained in the main text. And also the entire book of Tehillim is recited then — which is conducive to teshuva — and was founded by King David — through whom the completion of the conquest of the Land of Israel was. And therefore one cries out many Hoshannas then. And all for the sake of the repair of the willow branches. And also the Hakafos and Hoshannas cried out during all the days of Sukkos were all for the sake of the willow branches — as explained in the Mishna: "long willow branches were brought." For all the repair of the willow branches — which are the sinners of Israel — to return them also to teshuva — is essential through the aspect of Yehoshua — the aspect of the student — the aspect of the lower point. And this is what one cries out "Hoshana" — to draw upon ourselves the repair of the aspect of Yehoshua.
ְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט). קכו. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י). קכז. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט). קכח. עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה). קכט. כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו). קל. עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט). קלא. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י). קלב. עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו). קלג. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג). קלד. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג). קלה. אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט). קלו. כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין ו
All our service in these days from Rosh Hashana until Shemini Atzeres — all of it is for the sake of the holy Kingship — to build it a complete form and to unify it with Zeir Anpin [Ze'ir Anpin] — as explained in the Kavanos. Namely — all our intention in these days is to build the prayer — to raise it from its fall. For now the prayer — which is the aspect of the Kingship of David — has greatly fallen. As our Sages said: "as the exaltedness of man is lowered" — these are the things that stand at the height of the world but people treat with disdain — and what are they? Prayer. And this is the essential of all our service during these days — to raise up the prayer — the aspect of Kingship — and build it a complete building.
Loading comments…