Section 29
אוצר היראה - Otzar HaYirah
כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא מְגֻשָּׁם בְּיוֹתֵר הוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר מִבְּחִינַת מִעוּט מַחֲזִיק אֶת הַמְּרֻבֶּה, וְשָׁם שַׁיָּךְ מֵיצֵר וְדוֹחֵק בְּיוֹתֵר, וְשָׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּיוֹתֵר שֶׁאֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת גְּבוּל הַמָּקוֹם בְּחִינַת עֲשִׂיָּה. וְכָל מָקוֹם שֶׁמְּקֻדָּשׁ בְּיוֹתֵר, הוּא סָמוּךְ בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם לִבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמִמֵּילָא מוּבָן שֶׁשָּׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (ציצית ה"ג אות י).
On Yom Kippur the High Priest entered the Holy of Holies — the place of the point of the Foundation Stone [Even Shesiya] — which is the aspect of the point of truth. Which is the essential sustaining and foundation of the world. The aspect of "the Foundation Stone — for from it the world was founded." And therefore there stood the Ark and the Tablets — which are the essential point of truth — the aspect of the Torah of truth. And therefore there the High Priest was able to purify Israel from their sins and bring them out from the darkness. For through drawing close and drawing oneself to the point of truth — then the truth illuminates how to exit from the darkness of the sins. And then the holy sparks see the openings that exist in the darkness and the Sitra Achra and go out through this from darkness to light. And then the Sitra Achra is nullified and all the sins are atoned.
שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה הִיא בְּמַחֲשָׁבָה בִּבְחִינַת חָכְמָה שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ. אֲבָל עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה הוּא כְּשֶׁהַקְּדֻשָּׁה נִמְשֶׁכֶת בַּיָּדַיִם, הַיְנוּ כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין הָעֲשִׂיָּה וְהָעֻבְדָּא אֶל הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ, כִּי עִקַּר מַעֲלַת וּשְׁלֵימוּת הַקְּדֻשָּׁה הִיא כְּשֶׁנִּמְשֶׁכֶת בָּעֻבְדָּא דַּיְקָא בִּבְחִינַת עֲשִׂיָּה. וְעַל־כֵּן כָּל תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה לֹא חַיְילָא קְדֻשָּׁתָם עַד דְּאַזְמִנֵיה בְּמַחֲשָׁבָה וְצָר בֵּיה בְּמַעֲשֶׂה גַּם כֵּן (בית הכנסת הלכה ג).
The practice of eating honey on Rosh Hashana — see the section on Eating, os 102, 104.
עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי תֵּיכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַדָּבָר נִמְשָׁךְ לְשָׁם קְדֻשָּׁה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִקְרָא קָדוֹשׁ. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה נִתְעַלֵּם אוֹר הַקְּדֻשָּׁה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לִבְחֹר בַּקְּדֻשָּׁה אוֹ לְהֵפֶךְ חַס־ וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן עִקַּר מַעֲלַת הַקְּדֻשָּׁה כְּשֶׁמְּקַדְּשִׁין גַּם הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה עַל־יְדֵי הַיְדִיעָה מִקְּדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ (שם).
When a person sins — G-d forbid — then they violate the boundaries of holiness — G-d forbid — and descend toward the outside forces — G-d forbid — each person according to their sins. And then they are distant from His blessed glory. For there is a boundary to the holy glory — that it does not spread outside the boundary. The aspect of "and My glory I shall not give to another." But when one searches and seeks from there after His blessed glory in the aspect of "where is the place of His glory" — specifically "where" [ayeh] — through this one ascends in the ultimate of the ascent — to the aspect of "where" — which is the aspect of the sealed utterance [ma'amar satum] — as explained elsewhere. And through this His blessed glory returns and is revealed. Which is the aspect of building the world anew. For the essential sustaining of the world is through the revelation of His blessed glory. And through this the boundaries of holiness are very greatly expanded — until even all the places of the outside forces are transformed and enter into holiness through the above-mentioned aspect of "where." And therefore after Yom Kippur — when one merits to the aspect of "where" and the boundaries of holiness are greatly expanded — therefore afterward one makes Sukkos outside the house. Namely that the boundaries of holiness were so greatly expanded through the teshuva of Yom Kippur — which is the aspect of "where" — until the holiness spreads also outside. And there too partitions of holiness are made. The aspect of "and he too shall remain to our G-d." As our Sages said. And therefore Sukkos is the aspect of Yaakov — as is known. For regarding Yaakov it is said "and you shall spread out westward and eastward," the aspect of the expansion of the boundaries of holiness — the aspect of the inheritance of Yaakov — which is an inheritance without boundaries. For everything enters and is included within the holiness now through the teshuva of the above-mentioned aspect of "where."
צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיְּקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ כָּל־כָּךְ בְּדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל לְגַבֵּי הַדִּבּוּר לְגַמְרֵי, וְיִהְיֶה גּוּפוֹ מְחֻבָּר וְכָלוּל בְּהַדִּבּוּר כְּמוֹ הַקְּלָף הַמְחֻבָּר בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלִּין, עַד שֶׁנַּעֲשִׂין אַחְדּוּת אֶחָד, עַד שֶׁעַל־יְדֵי זֶה גַּם הַקְּלָף קָדוֹשׁ בִּקְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ יִהְיֶה הַגּוּף מְחֻבָּר וְנִכְלָל בְּהַדִּבּוּר עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּתוּב וְנֶחְקָק בּוֹ הֵיטֵב, וְלֹא יִהְיֶה נִכְתָּב וְנֶחְקָק בְּגוּפוֹ שׁוּם אוֹת אַחֵר רַק אוֹתִיּוֹת וְדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וַאֲזַי הָאָדָם הַזֶּה קָדוֹשׁ בִּקְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה וְיוֹתֵר, וְעָלָיו נֶאֱמַר זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי וְכוּ' וְלָא קַיְימוּ מִקָּמֵי צוּרְבָּא מֵרַבָּנָן (שם הלכה ד אות ח).
Also — for through the souls that were added to holiness through the teshuva of the Ten Days of Teshuva and Yom Kippur — through this the houses of holiness multiply very greatly — until even the souls that were cast outside — the aspect of "the holy stones are poured out at the head of every street" — enter and are included also within the holiness. Which is the aspect of Sukkos — that the boundary of holiness was expanded also outside as mentioned.
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין אוֹמְרִים דָּבָר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים יַחַד, שֶׁעִקָּרוֹ הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין קְדֻשָּׁתוֹ לְמַטָּה דַּיְקָא בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי. כִּי יֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְכוּ', וְאַף עַל פִּי כֵן עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁעוֹלָה הַקְּדֻשָּׁה מִזֶּה הָעוֹלָם הַשָּׁפֵל דַּיְקָא. וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, וְכֵן עַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה, וּמַעֲלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְמַעְלָה לְמַעְלָה וּמְגַלֶּה אֱלֹקוּתוֹ בָּעוֹלָם. אַךְ עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַקְּדֻשָּׁה עַד שֶׁנּוּכַל לְעוֹרֵר כָּל הַדָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ יַחַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאוֹמְרִים בִּקְדֻשָּׁה נַעֲרִיצָךְ וְכוּ' כְּנֹעַם שִׂיחַ סוֹד וְכוּ', בִּפְרָט בִּקְדֻשַּׁת כֶּתֶר שֶׁאוֹמְרִים בְּפֵרוּשׁ מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה יַחַד וְכוּ', זֶה אִי־אֶפְשָׁר כִּי אִם בַּעֲשָׂרָה. כִּי עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת הוּא לִכְלֹל הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, עִם הַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה שֶׁהוּא מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ לְכָלְלָם יַחַד, וּמִבְּחִינַת אַיֵּה עַד בְּחִינַת מְלֹא יֵשׁ עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת, בְּחִינַת הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁמִּכֶּתֶר וְעַד מַלְכוּת, כִּי אַיֵּה הוּא בְּחִינַת כֶּתֶר בְּחִינַת תַּכְלִית נוֹרְאוֹת הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה וּמְלֹא וְכוּ' הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, וְדַיְקָא עַל־יְדֵי אֵלּוּ הָעֶשֶׂר תִּקּוּנִין יְכוֹלִין לְקַשֵּׁר וְלִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לָזֶה עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כְּלוּלִים מִכָּל הָעֶשֶׂר תִּקּוּנִין הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא לְפַרְסֵם וּלְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בָּרַבִּים, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, לָזֶה צְרִיכִין עֲשָׂרָה דַּיְקָא (הל' נט"י לסעודה ה"ו אות עז).
Through the teshuva of Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva and Yom Kippur — through this intentional sins [zedonos] are transformed into merits. Which is the aspect of the nullification of the forbidden — which is the aspect of the completeness of all the supernal unifications — as explained in the main text. For through teshuva is the essential unification — where the final Heh is connected with the three first letters of the holy Name — as is known. And this is the aspect of the great unifications made afterward on Sukkos through the four species — which allude to the unification of the Holy One blessed be He and His Shechina — as is known. And this is the aspect of the willow branches [aravei nachal] included with them — this is the aspect of the nullification of the forbidden. For willow branches allude to the sinners of Israel. Which is also the aspect of the chelbenah [galbanum] that had to be in the incense. For through the incense great unifications are also made. And for this reason it is called ketores — from the language of binding and unification — for it binds and unifies all the worlds to their root — which is the essential of the unification. And therefore chelbenah was also among them — which alludes to the sinners of Israel — which is the aspect of the nullification of the forbidden. And therefore also regarding prayer — through which great unifications are made as is known — our Sages also said: every prayer that does not include from the sinners of Israel — for it is necessary that the prayer of the sinners of Israel also be mixed in with it — which is the aspect of the nullification of the forbidden. For this is the essential completeness of the unification. And all of this is also the aspect of the willow branches of the Lulav as mentioned. And therefore afterward on Hoshana Rabba we take the willow branches alone — to show that the forbidden was so completely nullified that it was transformed into what is permitted and into complete holiness — until from them alone specifically a great unification is also made above. And therefore afterward on Shemini Atzeres that is the ultimate completeness of the unification — as is known.
עִנְיַן מַה שֶּׁכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁעֲלֵיהֶם יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, וְכֵן אִם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מִתְכַּוֵּן לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת, אָז עַל הַכֹּל יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר - עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת ע עב.
The essential repair of sins is through returning and bringing out all the repairs of the Creation from potential to actual anew — through the greatness of the power of the complete tzaddikim — who return and draw new holy vitality to the totality of Creation — from the upper spirit [ruach dileil'a] to the lower spirit [ruach diltata] — as explained in the main text. And all of this occurs during the Ten Days of Teshuva — with the beginning on Rosh Hashana and the completion on Yom Kippur. And therefore one must travel to the truly true tzaddikim for Rosh Hashana. For on Rosh Hashana the world was created — namely Adam the first was created — for whose sake everything was created. And then the Creation was completed and went out from potential to actual through Hashem Himself. But the essential intention of the Creation was that the completion of the full repair of the Creation would be through the human being. And therefore everything was created lacking repair — so that the human being would come and complete the Creation — as is known. But Adam the first ruined things immediately. But Hashem had compassion on His world and carved out for him an opening for teshuva and forgave his sin. And He established this day for the generations to be Rosh Hashana — as per the saying of our Sages. And therefore on Rosh Hashana every person of Israel must return in teshuva and repair their deeds — so that through this they return and bring out all the repairs of the Creation from potential to actual. And this is impossible except through the power of the tzaddikim. Therefore one travels to the tzaddikim on Rosh Hashana. And therefore one goes to the graves of the tzaddikim on Erev Rosh Hashana. For the essential of this repair is accomplished through the holy righteous ones who already dwell in the dust — as explained in the main text — see the section on Life and Its Opposite os 23. And this is the aspect of the Ten Days of Teshuva — corresponding to the ten utterances through which the entire Creation came into being. And corresponding to the Ten Commandments — which are the totality of the Torah — for whose sake everything was created. And the essential completion of the repair is on Yom Kippur. When one completes bringing the repair of the Creation from potential to actual through the teshuva and forgiveness of sins that one merits then. And then the tzaddikim merit through the immensity of their power to open an opening in the supernal light — which is sealed and hidden from us because of the height of its exaltedness. And from there the tzaddikim draw for us new holy vitality. And this is the holiness of Yom Kippur — when all the very supernal openings open for the truly true tzaddikim. Until there is permission for the High Priest — who is the aspect of the true tzaddik of the generation — to enter the Holy of Holies. To draw new holy spirit from there. Through which is the essential forgiveness of sins. And this is what one prays in the Neila prayer: "open for us the gate." And this is the matter of reciting "Kol Nidrei" at the entry of Yom Kippur. And the reading of the portion of Acharei Mos on Yom Kippur — see the main text.
הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הִיא בְּחִינַת רַחֲמִים וְחַיִּים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי הִיא חַיֶּיךָ וְכוּ', וּכְתִיב עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְעִקַּר הַתּוֹרָה נִתְּנָה בִּשְׁבִיל לְהַעֲבִיר סִטְרָא דְּמוֹתָא וְלִזְכּוֹת לְחַיִּים. וְעַל־כֵּן כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ נִדְחֵית מִפְּנֵי הַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְחַי בָּהֶם וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת וְהָעֲבוֹדוֹת דִּקְדֻשָּׁה, בִּפְרָט עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, אֲבָל הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּדֵי לִישָׁאֵר בַּחַיִּים וְלֹא לָמוּת חַס־וְשָׁלוֹם מַמָּשׁ עַל־יְדֵי הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה כִּבְיָכוֹל בַּעֲבוֹדָתֵינוּ, בִּבְחִינַת וְאָבִיתָ תְּהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ', וְאֵינוֹ חָפֵץ בְּבִטּוּל הָעוֹלָם לְגַמְרֵי חַס־וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצֻוִּין עַל כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה נִתְּנָה בִּשְׁבִיל הַחַיִּים. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים. אַךְ כְּשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא יוֹנֶקֶת מִן הָרַחֲמָנוּת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִפְגָּם הָרַחֲמִים אֶצְלֵנוּ וְנַעֲשָׂה בִּבְחִינַת אַכְזָרִיּוּת וְדִין, וְאָז גּוֹבְרִין בָּעוֹלָם חַס־וְשָׁלוֹם שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת עֲבוֹדָה זָרָה גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְכֻלָּם כְּלוּלִים בִּבְחִינַת תַּאֲוַת נִאוּף כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁעַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת הַנַּ"ל צְרִיכִין לִמְסֹר נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְכֵן אַף עַל שְׁאָר עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אִם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מִתְכַּוֵּן לְהַעֲבִיר עַל דָּת, מִזֶּה מֻכָח וּמוּבָן שֶׁגָּבְרָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיָּנְקָה מִן הָרַחֲמָנוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן רוֹצִים לִמְשֹׁל גַּם עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי בֶּאֱמֶת אֵין לָהֶם מֶמְשָׁלָה עָלֵינוּ רַק מִצַּד הַגּוּף שֶׁהוּא בִּבְחִינַת דִּין, אֲבָל לֹא חַס־ וְשָׁלוֹם מִצַּד הַנְּשָׁמָה, וְעַל־כֵּן אֵין לָהֶם כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הַדָּת לְבַטֵּל חַס־וְשָׁלוֹם שׁוּם דָּבָר מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְעֵין שֶׁהֵשִׁיבוּ חֲנַנְיָא מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לִנְבוּכַדְנֶצַר אַתְּ מֶלֶךְ עָלֵינוּ לְכַרְגָא וְכוּ'. וּכְשֶׁהֵם רוֹצִים לְהַעֲבִיר עַל הַדָּת חַס וְשָׁלוֹם, זֶה בָּא מֵחֲמַת שֶׁיּוֹנְקִין מִבְּחִינַת הָרַחֲמָנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי הַנְּשָׁמָה הִיא בְּחִינַת רַחֲמִים וְהַגּוּף הוּא בְּחִינַת דִּין כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, עַל כֵּן אָז אָנוּ מְחֻיָּבִים לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ מַמָּשׁ עַל כָּל דָּבָר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וְהַמְּסִירַת נֶפֶשׁ הַזֶּה הוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁמִּתְפַּלֵּל הַבַּעַל כֹּחַ הַגָּדוֹל, בְּעֵת שֶׁגָּבְרָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא לִינֹק מֵהָרַחֲמָנוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְהַתְּפִלָּה זוֹ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין עוֹמֶדֶת לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּצַוָּארָהּ, עַד שֶׁמֻּכְרַחַת לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה עַד עַכְשָׁו. כְּמוֹ כֵן זֶה הַגּוּף שֶׁל זֶה הַקָּדוֹשׁ הַנִּמְסָר לְיַד הָאֻמּוֹת בִּשְׁבִיל קִדּוּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא עוֹמֵד לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּצַוָּארָהּ בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ, עַד שֶׁמֻּכְרַחַת עַל־יְדֵי זֶה לְהָקִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה, בִּבְחִינַת חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ וְכוּ'. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאַרִ"י זַ"ל, שֶׁעִקַּר עֲלִיַּת נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת הַיְנוּ כַּנַּ"ל (הלכות עבודה זרה הלכה א אות ב ג).
Every year has 365 days. For even the simple years are eventually completed through the intercalated month. And corresponding to this the human being has 365 sinews. And Yom Kippur is the one holy and awesome day — which is comprised of all 365 days. As it is written: "days were formed and to Him one among them" — this is Yom Kippur — as our Sages said. And in it all the sins arising from the blood of the 365 sinews are atoned and repaired. Which are the aspect of the 365 negative commandments of the Torah — as is known.
עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הִיא עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת (הלכות ערלה הלכה ה אות ג).
As soon as the Creation went out from potential to actual — even though then there was still — G-d forbid — no falsehood or impurity — even so there was already a trace from which falsehood would derive. Which is the essential evil and impurity — whose hold is from the aspect of after the Creation. And therefore the essential completion of the repair of all things in all of the Creation is only through the very great tzaddikim — who have the power to ascend there to the aspect of the beginning of the Creation. And to repair there the very fine and subtle hold of falsehood — which cannot be grasped in the mind at all — from which the hold of falsehood derived. For even though much is repaired below and the hold of falsehood is subdued — even so the repair is not yet complete. Since the hold has not yet been repaired and sweetened at its root above. And this is the immense labor of the great tzaddikim on Rosh Hashana — on which the world was created and the Creation went out from potential to actual. For then the human being was created — who is the essential of all Creation. And then one must include "after the Creation" within "before the Creation." And repair and sweeten the root of the judgment from which the hold of falsehood and the Sitra Achra derived — whose essential hold is at the beginning of Creation — as soon as it went out from potential to actual as mentioned. And therefore Rosh Hashana is the first day of the Ten Days of Teshuva. For from there is the essential arousal of teshuva — through the great tzaddikim who reveal and illuminate the truth of truth in the world. And through this one includes "after the Creation" within "before the Creation." And nullifies the hold of falsehood and evil and impurity at its root. Which is the essential teshuva. For the essential teshuva is to return and restore every matter to its first root — to the place from which it was taken. The aspect of "an arrow that was shot — to the place from which it was taken." Namely that each person according to their portion in the totality of Creation — raises and restores everything to its root and includes everything in the aspect of before the Creation — where it is entirely good — entirely holy — and evil has no hold there. And with this Adam the first needed to engage on Rosh Hashana — on the day he was created. For he needed to immediately repair and sweeten the aspect of the contraction through which the Creation went out from potential to actual. And then the hold of falsehood and evil would have been nullified entirely at its root — at the very fine and subtle beginning. And through his becoming slack in this repair — through this the serpent had power to seduce Chava. Until he himself stumbled and came to what he came to. And Hashem helped him that he immediately did teshuva — as per our Sages. Therefore we too must engage in this repair now on Rosh Hashana. And therefore one must travel to the very high and great tzaddikim for Rosh Hashana. For no one knows how to engage in this repair except the great tzaddikim of very high stature. And even the great tzaddikim do not fully merit to this in their lifetimes — only after their departure. And for this reason one goes to the graves of the tzaddikim on Erev Rosh Hashana. For the essential of this repair is only through the great tzaddikim after their departure. For then they reach the ultimate completeness of their level — to return their soul to the ultimate beginning of its supernal root. Through which they restore all of Creation dependent upon them to the root. And include "after the Creation" within "before the Creation." And repair and sweeten everything. And nullify the hold of falsehood at its root. And sweeten and repair all of the human being's free choice at its supernal root. For from there — from the aspect of the beginning of Creation that went out from potential to actual — there is the root of free choice — as explained in the main text. And since the essential of this repair is through truth — through which His blessed providence is drawn — and through this one is now included — even after Creation — within before the Creation — therefore on Rosh Hashana all of Israel draw themselves to the simplicity and truth. And cry out to Hashem from the depth of the heart in truth and simplicity — without any of the vain wisdoms that some of them have during the rest of the year. For the essential is truth and simplicity to conduct oneself with throughout the year — as the multitude of the worthy children of Israel practice on Rosh Hashana and Yom Kippur. For the essential teshuva and repair for all things is truth. Through which one includes "after the Creation" within "before the Creation" and everything is sweetened and repaired. And this is the aspect of the sound of the Shofar of Rosh Hashana — which is the aspect of "the voice of Yaakov" — the aspect of truth. As it is written: "grant truth to Yaakov." For the essential complete revelation of truth — through which one includes "after the Creation" within "before the Creation" and the hold of falsehood is entirely nullified — all of this is through Yaakov — as explained in the main text. And this is the aspect of what we request regarding life on Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva. Namely we request and pray greatly that truth be revealed in the world. Through which one includes "after the Creation" within "before the Creation." And the aspect of body and soul are included and connected in a strong and firm holy bond. Which is the essential life in general and in particular. For "truth is the elixir of life [emet sama d'chayei]." For the essential vitality and sustaining of all Creation in general and in particular is through truth. And this is what we pray greatly on Rosh Hashana for the revelation of truth — as one says: "and every created being shall know that You created it," and likewise many others. For the essential teshuva is through truth as mentioned. And therefore on Rosh Hashana one seals with: "for You are G-d of truth and Your word is truth and endures forever." For truth endures forever. And it is the essential vitality and sustaining of everything as mentioned.
עַל־יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְכֵן עַל־יְדֵי צְעָקָה מֵעֹמֶק הַלֵּב שֶׁהִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּחִינַת אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא, עַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלִּין הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְנִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאַחַר פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה אוֹמְרִים פָּרָשַׁת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא אֱמוּנַת הַיִּחוּד (הלכות הפקר ונכסי הגר הלכה ד אות ט).
The essential service of Rosh Hashana — which is the beginning of the Creation — is that one must nullify the falsehood at the root of its hold. Through the immense power of the revelation of the choicest head of truth that is revealed on Rosh Hashana. And through this all kinds of strife are nullified. For most of the strife and the differing of opinions is supposedly for the sake of truth — for each one holds to their opinion and says that such is the truth. And all of this derives from the fact that they do not nullify the hold of falsehood at its root. Through this they can greatly err afterward and turn falsehood into truth and truth into falsehood. As it is written: "woe to those who say of evil: good." And from there derives all the strife in the world. And therefore on Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva — when one engages to nullify the hold of falsehood at its supernal root as mentioned — through this all kinds of strife are nullified and peace and unity are made. And one merits to be included in the aspect of before the Creation — where everything is entirely good — entirely one. And therefore one must appease one another before Rosh Hashana and Yom Kippur — that there be great peace and unity among Israel.
עִנְיַן מַעֲלַת קְדֻשַּׁת הַנְּפָשׁוֹת הַנֶּהֱרָגִים וּמֵתִים עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם לְמַעַן כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵיךְ שֶׁנַּפְשׁוֹתָם נֶאֱסָפִין וְנִכְלָלִין תֵּיכֶף בְּתוֹךְ כְּבוֹד ה' בִּבְחִינַת כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ, וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ דַּיְקָא נִתְתַקֵּן וְנִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁעַל־יְדֵי זֶה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְיִתְרַבּוּ עַל־יְדֵי זֶה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל עַד אֵין מִסְפָּר כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הַקָּטָן יִהְיֶה לְאֶלֶף וְכוּ', וְעִנְיַן הַפְּקִידָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה בִּשְׁנַת ת"ח שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ אֲלָפִים נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם - עַיֵּן כָּבוֹד וְכוּ' אוֹת כא.
The essential judgment of Rosh Hashana and of the future Day of Judgment is truth. For "the judgments of Hashem are truth." And even in the judgment below — the essential commandment of justice is to judge truth. And the essential intention of His blessed self — to judge and adjudicate all the world with His upright and true judgments — in a manner that each person will come to the eternal good ultimate purpose and be included in Him. Which is the aspect of "after the Creation" being included within "before the Creation." Which is the essential good ultimate purpose — for whose sake everything was created — and upon which depends the entire Torah and commandments. For through fulfilling the Torah which is truth — through this His blessed providence is drawn. And one includes "after the Creation" within "before the Creation" and merits to be included in Him in completeness. And through transgressing the commandments of the Torah — G-d forbid — through this a separation is made between "before the Creation" and "after the Creation." And one is distanced from Him. And this is the essential judgment of Rosh Hashana and likewise in the future. Where the verdict for each person is decreed — in a manner that ultimately they will be able to be included in "before the Creation" — which is their purpose. For even all the punishments — may the Merciful One protect us — are only so that one be refined through them and be able to ultimately be included in the place where one needs to be included. For everyone must come to this purpose — to be included in the oneness of one — in the aspect of before the Creation. And even so there will be great differences between the level of each one and the other as mentioned. And this is beyond our ability to understand and comprehend in completeness. And likewise the simple judgment of Rosh Hashana — whether for life or the opposite — may the Merciful One protect us — whether for poverty or for wealth and the like — all of it is only in a manner that the free choice of each one will be according to their level. This one in poverty and this one in wealth and similarly in the other matters. And all of this so that one merit to be included in one's purpose — in the aspect of before the Creation — where everything is one unity as mentioned. And even so even then there will be great differences between the level of each one as mentioned. Which is the aspect of the fact that even now each one is judged according to their aspect. And these two aspects — which appear to contradict one another — and even so both are one — this truly we cannot understand or attain at all as mentioned. And this is the aspect of what our Sages said regarding the judgment of Rosh Hashana — that all who come into the world pass before Him like troops [kivnei maron] — that is — one by one. And even so all are surveyed in one single survey. And this cannot be understood — as the commentators have elaborated on this. Namely as mentioned above — for the essential judgment is according to the free choice of each one — whose essential free choice is from the aspect of after the Creation. Where there are certainly many differences between one person and another in their choice and their circumstances and their deeds and their reward and punishment. And therefore all of them pass before Him like troops — that is — one by one. For one must judge and adjudicate each one with a true judgment according to their place and their time and their circumstances and their choice — and similarly the many differences that exist between each one and the other from the aspect of after the Creation. But even so the completion of the true judgment is in order that through this everything be included in the aspect of before the Creation — where everything is included in one unity and all the differences are nullified. Which is the aspect of "and all are surveyed in one single survey." And even so even then there will be great differences between the level of each one and the other as mentioned. Which is the aspect of the fact that even now each one is judged according to their aspect. And these two aspects — which appear to contradict each other — and even so both are one — this truly we cannot understand or attain at all now as mentioned.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
On Yom Kippur the High Priest entered the Holy of Holies — the place of the point of the Foundation Stone [Even Shesiya] — which is the aspect of the point of truth. Which is the essential sustaining and foundation of the world. The aspect of "the Foundation Stone — for from it the world was founded." And therefore there stood the Ark and the Tablets — which are the essential point of truth — the aspect of the Torah of truth. And therefore there the High Priest was able to purify Israel from their sins and bring them out from the darkness. For through drawing close and drawing oneself to the point of truth — then the truth illuminates how to exit from the darkness of the sins. And then the holy sparks see the openings that exist in the darkness and the Sitra Achra and go out through this from darkness to light. And then the Sitra Achra is nullified and all the sins are atoned.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The practice of eating honey on Rosh Hashana — see the section on Eating, os 102, 104.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
When a person sins — G-d forbid — then they violate the boundaries of holiness — G-d forbid — and descend toward the outside forces — G-d forbid — each person according to their sins. And then they are distant from His blessed glory. For there is a boundary to the holy glory — that it does not spread outside the boundary. The aspect of "and My glory I shall not give to another." But when one searches and seeks from there after His blessed glory in the aspect of "where is the place of His glory" — specifically "where" [ayeh] — through this one ascends in the ultimate of the ascent — to the aspect of "where" — which is the aspect of the sealed utterance [ma'amar satum] — as explained elsewhere. And through this His blessed glory returns and is revealed. Which is the aspect of building the world anew. For the essential sustaining of the world is through the revelation of His blessed glory. And through this the boundaries of holiness are very greatly expanded — until even all the places of the outside forces are transformed and enter into holiness through the above-mentioned aspect of "where." And therefore after Yom Kippur — when one merits to the aspect of "where" and the boundaries of holiness are greatly expanded — therefore afterward one makes Sukkos outside the house. Namely that the boundaries of holiness were so greatly expanded through the teshuva of Yom Kippur — which is the aspect of "where" — until the holiness spreads also outside. And there too partitions of holiness are made. The aspect of "and he too shall remain to our G-d." As our Sages said. And therefore Sukkos is the aspect of Yaakov — as is known. For regarding Yaakov it is said "and you shall spread out westward and eastward," the aspect of the expansion of the boundaries of holiness — the aspect of the inheritance of Yaakov — which is an inheritance without boundaries. For everything enters and is included within the holiness now through the teshuva of the above-mentioned aspect of "where."
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
Also — for through the souls that were added to holiness through the teshuva of the Ten Days of Teshuva and Yom Kippur — through this the houses of holiness multiply very greatly — until even the souls that were cast outside — the aspect of "the holy stones are poured out at the head of every street" — enter and are included also within the holiness. Which is the aspect of Sukkos — that the boundary of holiness was expanded also outside as mentioned.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
Through the teshuva of Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva and Yom Kippur — through this intentional sins [zedonos] are transformed into merits. Which is the aspect of the nullification of the forbidden — which is the aspect of the completeness of all the supernal unifications — as explained in the main text. For through teshuva is the essential unification — where the final Heh is connected with the three first letters of the holy Name — as is known. And this is the aspect of the great unifications made afterward on Sukkos through the four species — which allude to the unification of the Holy One blessed be He and His Shechina — as is known. And this is the aspect of the willow branches [aravei nachal] included with them — this is the aspect of the nullification of the forbidden. For willow branches allude to the sinners of Israel. Which is also the aspect of the chelbenah [galbanum] that had to be in the incense. For through the incense great unifications are also made. And for this reason it is called ketores — from the language of binding and unification — for it binds and unifies all the worlds to their root — which is the essential of the unification. And therefore chelbenah was also among them — which alludes to the sinners of Israel — which is the aspect of the nullification of the forbidden. And therefore also regarding prayer — through which great unifications are made as is known — our Sages also said: every prayer that does not include from the sinners of Israel — for it is necessary that the prayer of the sinners of Israel also be mixed in with it — which is the aspect of the nullification of the forbidden. For this is the essential completeness of the unification. And all of this is also the aspect of the willow branches of the Lulav as mentioned. And therefore afterward on Hoshana Rabba we take the willow branches alone — to show that the forbidden was so completely nullified that it was transformed into what is permitted and into complete holiness — until from them alone specifically a great unification is also made above. And therefore afterward on Shemini Atzeres that is the ultimate completeness of the unification — as is known.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The essential repair of sins is through returning and bringing out all the repairs of the Creation from potential to actual anew — through the greatness of the power of the complete tzaddikim — who return and draw new holy vitality to the totality of Creation — from the upper spirit [ruach dileil'a] to the lower spirit [ruach diltata] — as explained in the main text. And all of this occurs during the Ten Days of Teshuva — with the beginning on Rosh Hashana and the completion on Yom Kippur. And therefore one must travel to the truly true tzaddikim for Rosh Hashana. For on Rosh Hashana the world was created — namely Adam the first was created — for whose sake everything was created. And then the Creation was completed and went out from potential to actual through Hashem Himself. But the essential intention of the Creation was that the completion of the full repair of the Creation would be through the human being. And therefore everything was created lacking repair — so that the human being would come and complete the Creation — as is known. But Adam the first ruined things immediately. But Hashem had compassion on His world and carved out for him an opening for teshuva and forgave his sin. And He established this day for the generations to be Rosh Hashana — as per the saying of our Sages. And therefore on Rosh Hashana every person of Israel must return in teshuva and repair their deeds — so that through this they return and bring out all the repairs of the Creation from potential to actual. And this is impossible except through the power of the tzaddikim. Therefore one travels to the tzaddikim on Rosh Hashana. And therefore one goes to the graves of the tzaddikim on Erev Rosh Hashana. For the essential of this repair is accomplished through the holy righteous ones who already dwell in the dust — as explained in the main text — see the section on Life and Its Opposite os 23. And this is the aspect of the Ten Days of Teshuva — corresponding to the ten utterances through which the entire Creation came into being. And corresponding to the Ten Commandments — which are the totality of the Torah — for whose sake everything was created. And the essential completion of the repair is on Yom Kippur. When one completes bringing the repair of the Creation from potential to actual through the teshuva and forgiveness of sins that one merits then. And then the tzaddikim merit through the immensity of their power to open an opening in the supernal light — which is sealed and hidden from us because of the height of its exaltedness. And from there the tzaddikim draw for us new holy vitality. And this is the holiness of Yom Kippur — when all the very supernal openings open for the truly true tzaddikim. Until there is permission for the High Priest — who is the aspect of the true tzaddik of the generation — to enter the Holy of Holies. To draw new holy spirit from there. Through which is the essential forgiveness of sins. And this is what one prays in the Neila prayer: "open for us the gate." And this is the matter of reciting "Kol Nidrei" at the entry of Yom Kippur. And the reading of the portion of Acharei Mos on Yom Kippur — see the main text.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
Every year has 365 days. For even the simple years are eventually completed through the intercalated month. And corresponding to this the human being has 365 sinews. And Yom Kippur is the one holy and awesome day — which is comprised of all 365 days. As it is written: "days were formed and to Him one among them" — this is Yom Kippur — as our Sages said. And in it all the sins arising from the blood of the 365 sinews are atoned and repaired. Which are the aspect of the 365 negative commandments of the Torah — as is known.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
As soon as the Creation went out from potential to actual — even though then there was still — G-d forbid — no falsehood or impurity — even so there was already a trace from which falsehood would derive. Which is the essential evil and impurity — whose hold is from the aspect of after the Creation. And therefore the essential completion of the repair of all things in all of the Creation is only through the very great tzaddikim — who have the power to ascend there to the aspect of the beginning of the Creation. And to repair there the very fine and subtle hold of falsehood — which cannot be grasped in the mind at all — from which the hold of falsehood derived. For even though much is repaired below and the hold of falsehood is subdued — even so the repair is not yet complete. Since the hold has not yet been repaired and sweetened at its root above. And this is the immense labor of the great tzaddikim on Rosh Hashana — on which the world was created and the Creation went out from potential to actual. For then the human being was created — who is the essential of all Creation. And then one must include "after the Creation" within "before the Creation." And repair and sweeten the root of the judgment from which the hold of falsehood and the Sitra Achra derived — whose essential hold is at the beginning of Creation — as soon as it went out from potential to actual as mentioned. And therefore Rosh Hashana is the first day of the Ten Days of Teshuva. For from there is the essential arousal of teshuva — through the great tzaddikim who reveal and illuminate the truth of truth in the world. And through this one includes "after the Creation" within "before the Creation." And nullifies the hold of falsehood and evil and impurity at its root. Which is the essential teshuva. For the essential teshuva is to return and restore every matter to its first root — to the place from which it was taken. The aspect of "an arrow that was shot — to the place from which it was taken." Namely that each person according to their portion in the totality of Creation — raises and restores everything to its root and includes everything in the aspect of before the Creation — where it is entirely good — entirely holy — and evil has no hold there. And with this Adam the first needed to engage on Rosh Hashana — on the day he was created. For he needed to immediately repair and sweeten the aspect of the contraction through which the Creation went out from potential to actual. And then the hold of falsehood and evil would have been nullified entirely at its root — at the very fine and subtle beginning. And through his becoming slack in this repair — through this the serpent had power to seduce Chava. Until he himself stumbled and came to what he came to. And Hashem helped him that he immediately did teshuva — as per our Sages. Therefore we too must engage in this repair now on Rosh Hashana. And therefore one must travel to the very high and great tzaddikim for Rosh Hashana. For no one knows how to engage in this repair except the great tzaddikim of very high stature. And even the great tzaddikim do not fully merit to this in their lifetimes — only after their departure. And for this reason one goes to the graves of the tzaddikim on Erev Rosh Hashana. For the essential of this repair is only through the great tzaddikim after their departure. For then they reach the ultimate completeness of their level — to return their soul to the ultimate beginning of its supernal root. Through which they restore all of Creation dependent upon them to the root. And include "after the Creation" within "before the Creation." And repair and sweeten everything. And nullify the hold of falsehood at its root. And sweeten and repair all of the human being's free choice at its supernal root. For from there — from the aspect of the beginning of Creation that went out from potential to actual — there is the root of free choice — as explained in the main text. And since the essential of this repair is through truth — through which His blessed providence is drawn — and through this one is now included — even after Creation — within before the Creation — therefore on Rosh Hashana all of Israel draw themselves to the simplicity and truth. And cry out to Hashem from the depth of the heart in truth and simplicity — without any of the vain wisdoms that some of them have during the rest of the year. For the essential is truth and simplicity to conduct oneself with throughout the year — as the multitude of the worthy children of Israel practice on Rosh Hashana and Yom Kippur. For the essential teshuva and repair for all things is truth. Through which one includes "after the Creation" within "before the Creation" and everything is sweetened and repaired. And this is the aspect of the sound of the Shofar of Rosh Hashana — which is the aspect of "the voice of Yaakov" — the aspect of truth. As it is written: "grant truth to Yaakov." For the essential complete revelation of truth — through which one includes "after the Creation" within "before the Creation" and the hold of falsehood is entirely nullified — all of this is through Yaakov — as explained in the main text. And this is the aspect of what we request regarding life on Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva. Namely we request and pray greatly that truth be revealed in the world. Through which one includes "after the Creation" within "before the Creation." And the aspect of body and soul are included and connected in a strong and firm holy bond. Which is the essential life in general and in particular. For "truth is the elixir of life [emet sama d'chayei]." For the essential vitality and sustaining of all Creation in general and in particular is through truth. And this is what we pray greatly on Rosh Hashana for the revelation of truth — as one says: "and every created being shall know that You created it," and likewise many others. For the essential teshuva is through truth as mentioned. And therefore on Rosh Hashana one seals with: "for You are G-d of truth and Your word is truth and endures forever." For truth endures forever. And it is the essential vitality and sustaining of everything as mentioned.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The essential service of Rosh Hashana — which is the beginning of the Creation — is that one must nullify the falsehood at the root of its hold. Through the immense power of the revelation of the choicest head of truth that is revealed on Rosh Hashana. And through this all kinds of strife are nullified. For most of the strife and the differing of opinions is supposedly for the sake of truth — for each one holds to their opinion and says that such is the truth. And all of this derives from the fact that they do not nullify the hold of falsehood at its root. Through this they can greatly err afterward and turn falsehood into truth and truth into falsehood. As it is written: "woe to those who say of evil: good." And from there derives all the strife in the world. And therefore on Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva — when one engages to nullify the hold of falsehood at its supernal root as mentioned — through this all kinds of strife are nullified and peace and unity are made. And one merits to be included in the aspect of before the Creation — where everything is entirely good — entirely one. And therefore one must appease one another before Rosh Hashana and Yom Kippur — that there be great peace and unity among Israel.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The essential judgment of Rosh Hashana and of the future Day of Judgment is truth. For "the judgments of Hashem are truth." And even in the judgment below — the essential commandment of justice is to judge truth. And the essential intention of His blessed self — to judge and adjudicate all the world with His upright and true judgments — in a manner that each person will come to the eternal good ultimate purpose and be included in Him. Which is the aspect of "after the Creation" being included within "before the Creation." Which is the essential good ultimate purpose — for whose sake everything was created — and upon which depends the entire Torah and commandments. For through fulfilling the Torah which is truth — through this His blessed providence is drawn. And one includes "after the Creation" within "before the Creation" and merits to be included in Him in completeness. And through transgressing the commandments of the Torah — G-d forbid — through this a separation is made between "before the Creation" and "after the Creation." And one is distanced from Him. And this is the essential judgment of Rosh Hashana and likewise in the future. Where the verdict for each person is decreed — in a manner that ultimately they will be able to be included in "before the Creation" — which is their purpose. For even all the punishments — may the Merciful One protect us — are only so that one be refined through them and be able to ultimately be included in the place where one needs to be included. For everyone must come to this purpose — to be included in the oneness of one — in the aspect of before the Creation. And even so there will be great differences between the level of each one and the other as mentioned. And this is beyond our ability to understand and comprehend in completeness. And likewise the simple judgment of Rosh Hashana — whether for life or the opposite — may the Merciful One protect us — whether for poverty or for wealth and the like — all of it is only in a manner that the free choice of each one will be according to their level. This one in poverty and this one in wealth and similarly in the other matters. And all of this so that one merit to be included in one's purpose — in the aspect of before the Creation — where everything is one unity as mentioned. And even so even then there will be great differences between the level of each one as mentioned. Which is the aspect of the fact that even now each one is judged according to their aspect. And these two aspects — which appear to contradict one another — and even so both are one — this truly we cannot understand or attain at all as mentioned. And this is the aspect of what our Sages said regarding the judgment of Rosh Hashana — that all who come into the world pass before Him like troops [kivnei maron] — that is — one by one. And even so all are surveyed in one single survey. And this cannot be understood — as the commentators have elaborated on this. Namely as mentioned above — for the essential judgment is according to the free choice of each one — whose essential free choice is from the aspect of after the Creation. Where there are certainly many differences between one person and another in their choice and their circumstances and their deeds and their reward and punishment. And therefore all of them pass before Him like troops — that is — one by one. For one must judge and adjudicate each one with a true judgment according to their place and their time and their circumstances and their choice — and similarly the many differences that exist between each one and the other from the aspect of after the Creation. But even so the completion of the true judgment is in order that through this everything be included in the aspect of before the Creation — where everything is included in one unity and all the differences are nullified. Which is the aspect of "and all are surveyed in one single survey." And even so even then there will be great differences between the level of each one and the other as mentioned. Which is the aspect of the fact that even now each one is judged according to their aspect. And these two aspects — which appear to contradict each other — and even so both are one — this truly we cannot understand or attain at all now as mentioned.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
On Rosh Hashana one must return and include the entire Creation — all of it. And the essential is this physical world of action — which is the aspect of "feet." As it is written: "and the earth is the footstool of My feet." And in it is the human being with free choice — upon whom depends the repair of all of Creation — through the fact that through their good choice they merit to return and include all of Creation in the aspect of before the Creation. Which is the aspect of "head" — against the totality of Creation — which is the aspect of "feet" against it. And therefore it is called Rosh Hashana [Head of the Year]. And therefore one must come then to the tzaddik — who is the true head — the head of the children of Israel. And through traveling and going to him on Rosh Hashana — and the walking is in the aspect of "feet" — through this one includes everything in the aspect of before the Creation. And draws complete providence from head to end — from the first point of Creation to the last line of the lowest level of this world of action which is the aspect of "feet." For all of this one must engage in on Rosh Hashana — when the providence is drawn as it were. The aspect of "the eyes of Hashem your G-d are upon it always from the beginning of the year," and as our Sages said: on Rosh Hashana it is judged what will be at the end. Therefore we must draw upon ourselves then in truth the faith of providence — to know that everything is under His particular providence. Which is itself the aspect of the judgment of Rosh Hashana. And the essential providence is drawn through truth. Therefore one must draw oneself then toward the point of truth — which is the true tzaddik — who through the truth of his holy service merited to include all of Creation in the aspect of before the Creation. And through traveling and going to him on Rosh Hashana — through this one repairs and elevates the aspect of "feet" to true holiness. And includes "after the Creation" within "before the Creation." And subdues and nullifies the aspect of the "feet" of the side of impurity [kelipa] — which are those who speak evil and strife. Who make a separation between "after the Creation" and "before the Creation" — G-d forbid. For the essential hold of falsehood and strife is only from the aspect of after the Creation when it is separated from the aspect of before the Creation — G-d forbid. And on Rosh Hashana one must repair this as mentioned above.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The totality of all the service of Rosh Hashana and Yom Kippur and the entire month of Tishrei — all of it is to clarify the point of truth in every place it is — through the truly true tzaddik who merited to the point of truth truly in completeness. And on Rosh Hashana and Yom Kippur and the Ten Days of Teshuva — the truth is clarified through the abundant holy services of Israel — who multiply in cries and supplications to Hashem and in abundant charities. And through the sounds of the Shofar and through the teshuvas they multiply in engaging with — each one according to their aspect. Afterward on Sukkos one engages to reveal the truth also in external activities — eating and drinking and sleeping. Which is the essential mitzva of the Sukka. In order to know and believe that through the truth of truth one can be close and near to Hashem in every place — the aspect of "know Him in all your ways." And this is the aspect of the four species of the Lulav — which include all the groups of Israel. And connect also the willow branches with them — which are the aspect of the very distant ones — who have neither taste nor fragrance. For through the truth one reveals that Hashem also receives nachas ruach [satisfaction] and glory from them — through some point of truth found also in them — through which they draw themselves to Hashem. And this is the aspect of Shemini Atzeres — "Atzeres" means gathering — for it gathers and assembles everything and draws all close to Hashem — even the very distant ones. And therefore on Simchas Torah all ascend to the Torah — to show that every person of Israel has a portion in the Torah of truth. For the essential of truth is to draw close and not to distance. Only to clarify and reveal the point of truth that is with every person of Israel — even with the very distant ones. For this is the essential of His blessed true will — as explained in the main text. And therefore one concludes the Torah with: "which Moshe did before the eyes of all Israel." And our Sages said: that he broke the Tablets before their eyes. And one immediately begins: "In the beginning G-d created." For "the beginning of Your word is truth" — as per our Sages. For "In the beginning G-d created" — the final letters of these words spell "emet" [truth]. For the essential creation of the world was through truth — which is the essential sustaining of the world. But in truth — have we not found that our Sages said — that truth argued: the world should not be created — since it is full of lies. And the Holy One blessed be He took the truth and cast it to the ground. As it is written: "and truth was cast to the ground." And then the Holy One blessed be He said: let truth rise from the earth. As it is written: "truth shall spring from the earth." It turns out apparently — that according to the opinion of truth it did not agree to the creation of the world? But this is known — for the essential substance of truth truly is Hashem Himself. And certainly after we see that Hashem created the world — certainly it was necessary to create the world according to the truth truly. But the truth truly of Hashem is very deep and awesome and exalted. For His thoughts are very deep. Until even the attribute of truth itself — namely those angels who are the aspect of the attribute of truth — did not reach the depth of the mind of Hashem. Until they prosecuted through this against the creation of the world because it is full of lies. And Hashem does not desire truth of this kind — which wishes to distance the Creation entirely. And from this derives what sometimes one person disputes another and distances them greatly — from the fact that it appears to them according to their truth that their fellow is deviating from the path of truth. From which all the disputes in the world come. And sometimes a person prosecutes oneself and distances oneself from Hashem also through one's truth — from the fact that one knows in oneself the truth that one is blemished and very distant. And through this one despairs of oneself and distances oneself even more. And all of this derives from the aspect of this truth that prosecuted against the general creation of the world. (And from there — from the aspect of these prosecutions — derives the root of all human free choice — for whose sake everything was created — as explained in the main text. And therefore in truth there was also a need for these prosecutions for the repair of the Creation and free choice in completeness as mentioned.) But Hashem does not desire truth of this kind. And He cast it away from before Him and threw it to the ground. For Hashem desires truth of this kind — that draws close and does not distance. For specifically in such a world — full of lies — when someone overcomes and merits to the point of truth — that is very precious before Hashem more than everything. And for this was the entire Creation — whose foundation is truth — namely the above-mentioned true point of truth. And similarly Moshe our teacher acted — when he saw that Israel had sinned with the Calf. And according to the Torah and the Tablets they were liable to destruction — G-d forbid — according to the truth of the holy Torah. But Moshe knew and understood that Hashem does not desire truth of this kind. Therefore he cast the Tablets — which are the aspect of truth — the aspect of "and truth was cast to the ground." And strengthened himself greatly in prayer. For he believed that it is impossible to attain the true mind of Hashem. For His thoughts are very deep. And His compassion is very great and He does not desire the destruction of the world — G-d forbid. Rather only its sustaining. And the essential of the world are Israel. Therefore he strengthened greatly in prayer. And it succeeded in his hand. And Hashem was appeased with him and forgave. And commanded him to hew the second Tablets. Which is the aspect of "let truth rise from the earth" — the aspect of "truth shall spring from the earth." And therefore after "before the eyes of all Israel" one immediately begins "In the beginning." For both are one aspect as mentioned. To show that this is the essential truth — when one knows and believes that one does not know at all. And one does not distance oneself through the truth in any manner whatsoever. Rather one begins each time anew to draw close to Hashem from wherever the person is. For the truth of His compassion is very exalted. And all the days of a person's life they can begin to draw close to Hashem. As it is written: "You return the human until being crushed." And our Sages said: even to the crushing of the soul. For the lovingkindnesses of Hashem are not exhausted. And this is what our Sages said: one who judges a judgment of truth truly — it is as if they became a partner of the Holy One blessed be He in the work of Creation. And "a judgment of truth truly" — the early ones explained — to exclude a deceptive judgment [din merumeh]. Namely when the judge understands in truth that one party is arguing falsely — but even so they will win the judgment according to their arguments — then the judge must refrain from this judgment. For even though they would judge a true judgment according to the Torah — even so this is not a true judgment. Since they themselves know and understand that this is not the truth. Therefore the judge must be careful not to err through the truth and deviate the judgment — G-d forbid. Rather they must labor so greatly with the litigants until the truth is clarified and the true judgment is established on the point of truth truly. And then they become a partner of the Holy One blessed be He in the work of Creation. For the work of Creation was also through this aspect — that He took the simple truth that prosecuted against the Creation and cast it to the ground. And created the world through the clarified and pure truth — which is the aspect of the above-mentioned true point of truth as mentioned.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The essential holiness is truth. And in every place where there is additional holiness — there the holiness of truth shines more greatly. And behold — according to the simplicity of truth there is no remedy for the sinner — G-d forbid — only the soul that sins — it shall die. But that there is such a clarified and pure truth before Hashem that even angels have no attainment of it — only the great tzaddikim — each one according to their aspect — and this truth is the aspect of "abundant in lovingkindness and truth." And from there the forgiveness and pardon is drawn to all of Israel every year on Yom Kippur. And to draw this holiness of truth — specifically the High Priest had to enter the Holy of Holies once a year on Yom Kippur — through the holiness of the service of Yom Kippur. And there in the Holy of Holies — which is the highest holiness of all the holinesses — there shines this holiness of truth. Which is the substance of the truth of His compassion — the aspect of "and abundant in lovingkindness and truth." And from there he drew the forgiveness of sins for all of Israel. And likewise now — the essential repair of sins is through the tzaddik who is the aspect of the High Priest — as is known. And as per the saying of our Sages regarding the verse: "she is more precious than pearls." And this tzaddik can enter to the beginning of the Creation — (which is the aspect of the service of the great tzaddikim on Rosh Hashana as mentioned in os 111) — and sweeten and repair everything there at its root. And through this the sins of Israel are forgiven — as explained in the main text. And this is also the aspect of the lottery of Yom Kippur over the two goats.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
From Rosh Chodesh Elul until Yom Kippur are forty days — corresponding to the forty days in which the Spies blemished. Who caused the destruction of the Temple — in which all sins are bound up — as explained in the main text. And we must repair the blemish of those forty days during these forty holy days — from Rosh Chodesh Elul until Yom Kippur. And then on Yom Kippur one greatly multiplies the request for "Selach Na" [Please forgive] — which is the prayer of Moshe our teacher for the sin of the Spies — in which all sins are bound up. And to the extent that one merits to accomplish the request of "Selach Na" on Yom Kippur — so does one merit to the aspect of the dedication of the Temple [chanukas habayis].
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
Rosh Hashana is the first day of the Ten Days of Teshuva. And the essential teshuva is through the truly true tzaddik — the aspect of Moshe — who can illuminate in the dwellers above — the aspect of "what have you seen — what have you searched." And illuminate in the dwellers below the da'as of "the fullness of all the earth is His glory." Through which he returns and restores all of them to Hashem in complete teshuva. Until one merits on Yom Kippur to accomplish through this in completeness the above-mentioned request of "Selach Na." And to draw the aspect of the dedication of the Temple — namely the aspect of the revelation of the holy da'as. Which is the aspect of the building of the Temple. Through which da'as Israel exits from sins. Which is the essential teshuva one begins to engage in on Rosh Hashana. And this is the aspect of the sleep and the awakening from sleep that occurs on Rosh Hashana — as brought in the Kavanos. Namely the aspect of the two above-mentioned learnings. For the learning of the dwellers above is the aspect of "the eye has not seen" — the aspect of sleep. And the learning of the dwellers below is the aspect of the awakening from sleep — as explained in the main text. And also within the learning of the dwellers below itself — which is the essential delight of His blessed self — as explained in the main text — there is also the aspect of sleep and awakening from sleep. Namely what the tzaddik withdraws his mind and nullifies himself to the ultimate degree of nullification — in order to be able to lower himself to all the lower levels — to connect all of them to Hashem. Which is the aspect of the sleep of the tzaddik. And through his sleep and nullification he merits afterward to the awakening from sleep — to awaken and rouse all the very fallen and degraded ones who are the aspect of the dwellers in the dust. The aspect of "awake and sing — you who dwell in the dust." Which is the aspect of the Shofar of Rosh Hashana that alludes: arouse yourselves — sleepers — from your slumber. For the Shofar gathers the dispersed. As it is written: "and the lost ones in the land of Ashur shall come." For it arouses and rouses all the lost and dispersed and draws upon them also intellects and holy da'as. And makes known to all that Hashem is still with them — for the fullness of all the earth is His glory. And in truth both of the above-mentioned learnings of the dwellers above and below — which is the aspect of the illumination of the da'as that the tzaddik illuminates in children and students — and also the aspect of the totality of son and student — all is included in the aspect of the Shofar — which is called Yovel [Jubilee]. Which is the aspect of the totality of son and student. And this is the aspect of the great fear drawn through the Shofar. For through the totality of son and student — fear is made. And the essential of this illumination of da'as is to make known that Hashem is G-d — to reveal His blessed divinity in the world. Which is the aspect of what one multiplies in prayer during these days for fear and for the revelation of His blessed divinity and Kingship in the world. And this is what one requests greatly during these days for life. For the essential life is drawn from this illumination of da'as — which is drawn through the great tzaddik who merits to draw the holy encompassing lights. Which are the aspect of the lengthening of days and years — the aspect of the cycles of days and years. And for this life we request on Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva. That we merit to receive the holy vitality drawn from the tzaddik living forever. For this vitality is the aspect of long life — good life — true life. For the entire vitality of all the living is drawn only from there. For the tzaddik vivifies and sustains all the upper and lower worlds — dwellers above and dwellers below — through the holy da'as that shines in them. Which is their essential vitality. The aspect of "wisdom gives life." And this da'as is drawn from the above-mentioned encompassing lights — where is the essential lengthening of days and years — and there is the source of life. And therefore one begins to request this life at the beginning of the year. For then it is the aspect of the cycle of the year. And a new year begins for good. And therefore then we strive to draw the illumination of da'as from the aspect of the above-mentioned encompassing lights. Which are the aspect of the cycle of years — which are greater than the aspect of the cycle of days. For in truth every single day the person must renew their da'as and holy vitality. The aspect of "new each morning" — as is known. And since the essential renewal of the holy vitality is drawn from the above-mentioned illumination of da'as — which is comprised of the aspect of sleep and awakening from sleep — therefore Hashem embedded in the human soul the aspect of sleep and awakening from sleep. In order to renew one's vitality through this. But every single day one receives new intellects and da'as from the aspect of the encompassing lights which are the aspect of the cycles of days. But on Rosh Hashana one must renew the da'as more greatly and receive new da'as from the aspect of the higher encompassing lights — which are the aspect of the cycles of years. And therefore on Rosh Hashana the service is very great — to receive then the renewal of da'as from the above-mentioned very high encompassing lights. From which is the essential lengthening of days and years. And then the da'as is completed and renewed to the ultimate completeness. For even the encompassing lights which are the aspect of the cycle of days must receive from the higher encompassing lights which are the aspect of the cycle of years. Therefore one greatly requests then for life — namely long life — true life — drawn from the above-mentioned encompassing lights. And this is the aspect of what one engages in on Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva — to saw the Kingship and to unify it with its beloved. All of this is the aspect of the illumination of son and student as mentioned. Through which the unification of the Holy One blessed be He and His Shechina is made — as explained in the main text. And since the essential of all these repairs is drawn through the truly true tzaddik and sage of the generation — therefore one must be very careful to come on Rosh Hashana to the true tzaddik — who constantly engages to draw all these repairs — particularly on Rosh Hashana — which is the essential time for drawing these repairs. And see there also what is read — the birth of Yitzchak — on Rosh Hashana.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
What is explained in the intentions of Yom Kippur — that then the Kingship ascends above Zeir Anpin and is nourished there from the voices — see the section on Teshuva os 39.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The mitzva of Sukka after Yom Kippur — this shows that we have already accomplished before Hashem the request of "Selach Na." And then one merits to the holiness of the Temple — which is the aspect of the Sukka. For the Temple is called the Sukka of peace [Sukkas Shalem]. And the Sukka is the aspect of the encompassing clouds of glory that were revealed in the Temple. As it is written: "and the cloud filled the house of Hashem." And it is written: "for in a cloud I will appear upon the Ark cover." And therefore in truth the dedication of the First Temple in the days of Shlomo was during the festival of Sukkos. And the essential holiness of the Temple is the aspect of the illumination of the da'as that the tzaddik and sage of the generation reveals — through meriting to draw the holy encompassing lights. Which are the delight of the World to Come — the aspect of the illumination of the will. About which it is said: "at that time it shall be said to Yaakov." And as per our Sages: in the future the righteous will have their partition within the ministering angels. And these partitions of the encompassing lights are the aspect of the partitions of the Sukka — which is the aspect of encompassing lights — as is known. And this is the aspect of the mitzva of eating in the Sukka. For there the eating is in the aspect of the illumination of the will that one merits to receive at the time of eating.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The essential of our engagement on Rosh Hashana is to reveal His divinity and Kingship in the world. And the essential — that this holy knowledge be drawn and endure from generation to generation forever. Which is the aspect of the illumination of son and student. And therefore one begins the Shemoneh Esrei prayer on Rosh Hashana with: "from generation to generation they shall proclaim Your Kingship." And likewise one concludes close to the end of the blessing: "and You shall reign — as it is written — Hashem shall reign forever — from generation to generation — Halleluyah." And therefore on Rosh Hashana is the visitation of the barren women — as per the saying of our Sages: on Rosh Hashana Sara — Rachel — and Chana were visited. For the essential visitation of the barren women — that the children of Israel multiply and establish offspring — is in order to make known His divinity from father to son and from generation to generation. And since on Rosh Hashana is the time of the beginning of the engagement in this awesome repair — to draw the revelation of His divinity in the world — for whose sake everything was created — in order that they know Him. And all beginnings are difficult. Therefore then it is impossible to engage in this repair except through the great tzaddikim who are the aspect of Moshe — who engage in this their entire lives — to draw this holy da'as into the world. Until this holy da'as will shine in Israel for the generations of the world — even after their departure. Therefore one must travel to the tzaddikim on Rosh Hashana. Or go to the graves of the tzaddikim on Erev Rosh Hashana — as all Israel practice. In order to draw from them the illumination of their holy da'as that they illuminated in the world. Which is the entire matter of Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva and Yom Kippur — as mentioned.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
Through meriting to come to the tzaddikim on Rosh Hashana — through this they draw into us the holiness of the illumination of their da'as — to know that Hashem is G-d. And since in general all of us are the aspect of the dwellers below — therefore the essential illumination of da'as that the tzaddik illuminates in us is to strengthen us not to ever despair of crying out and prayer and supplication. Which is the essential path of teshuva that the tzaddikim engage in during these days. And therefore on Rosh Hashana one begins to engage in voices and cries to Hashem — the aspect of "from the depths I called to You Hashem." But then — the essential beginning is through hearing the sound of the Shofar — which only one person sounds and makes heard to all of us. This is a hint that then the tzaddik of the generation begins to draw the repair of the voices. And from him all receive. And for this reason one must travel then to the tzaddikim. For one must receive the repair of the voices specifically from him as mentioned. For the beginning must specifically be from the tzaddik as mentioned. Afterward one engages in this repair throughout all the Ten Days of Teshuva. Until on Yom Kippur every person of Israel merits to the aspect of the holy voices. Which is the aspect of the five afflictions — five prayers — recited on Yom Kippur. Which are the aspect of the holy voices from which the Kingship is nourished then — as explained in the Kavanos. And all of this is drawn through the illumination of da'as of the truly wise one — which illuminates in us to know that Hashem is G-d. Through which he brings us out from sins and grants us merit to teshuva. All of which is drawn in completeness on Yom Kippur. And therefore at the end of Yom Kippur all of Israel cry out: "Hear O Israel" and "Blessed be the Name" and "Hashem — He is G-d." For on Yom Kippur we merited to receive this illumination of da'as in completeness. Which is the aspect of the accomplished request of "Selach Na" on Yom Kippur. Through which we merit afterward to enter the Sukka. And then on Sukkos we take the four species and wave them in every direction. And through this we hint and announce to all who come into the world that Hashem is G-d in the heavens above and upon the earth below and in all four directions — and there is none other besides Him. Namely — not only did we merit ourselves to receive the illumination of da'as from the true tzaddik. We also have the power to illuminate this da'as afterward in children and students for the generations of the world. Until the knowledge of His divinity will be revealed to all who come into the world. And therefore one concludes the Hakafos with the four species: "so that all the peoples of the earth shall know that Hashem is G-d." And this is also the aspect of Simchas Beis HaSho'eva — for the name "drawing of water [sho'eva]" — its translation being: you shall receive a new teaching [ulpan chadash]. For through the repairs that we engaged in during all these days — through this we merit on Sukkos to draw in completeness the new and wondrous learning of the illumination of the da'as of the tzaddik. Which is drawn from his encompassing lights shining in the sea of wisdom. And from there we draw these waters of da'as until through this all of them are drawn close to Hashem. And then the joy is very very great. For this is the essential joy of all the joys. The aspect of "when the righteous increase the people rejoice." The aspect of "Hashem shall rejoice in His works." When all of them merit to draw close to Him — through this His glory is magnified. Which is the aspect of "may the glory of Hashem endure forever — Hashem shall rejoice in His works." Until afterward on Shemini Atzeres and Simchas Torah we merit to conclude the Torah and to begin the Torah. Which is the aspect of the illumination of son and student — as explained in the main text. And then one reads in the Torah: "and Moshe died there — and Yehoshua son of Nun was filled with the spirit of wisdom." For this is the essential repair that one begins on Rosh Hashana and is completed on Shemini Atzeres and Simchas Torah. Namely to draw the illumination of the da'as of the true tzaddik — who is the aspect of Moshe — for the generations of the world through children and students. So that even after the departure of the tzaddik — the aspect of Moshe — his mind will remain for the generations of the world through his holy students. And they will engage further — to establish children and students — and to make known from generation to generation the holy da'as that the true tzaddik left in the world. And to make known to them that Hashem is G-d. Until through this all of them will draw close to Hashem in truth forever and for all eternity.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The Shofar is the aspect of the World to Come — as is known. For one must bend and incline one's neck away from all the vanities of this lowly world. And draw all the vanities into the Shofar — which is the aspect of the World to Come. Namely that one not allow even a single breath to enter into this world. Rather all one's breaths and vapors — all of it — one brings into the Shofar — which is the aspect of the World to Come. So that all of them will be connected only to the ultimate purpose and included in the World to Come. And the essential — in practice — that one separates oneself from the vanities of this world entirely. And all one's vanities will be the vanities of Torah and prayer — and connected to the World to Come. And this is what is needed on Rosh Hashana — which is the first day of the Ten Days of Teshuva. For this is the essential teshuva. To draw upon oneself through the power of the mitzva of sounding the Shofar — the power from the truly true tzaddikim who gloried in this — that they allow no breath whatsoever into this world. And through their power we too will merit to leave behind all the vanities of this world and to connect all our breaths to the World to Come — which is the aspect of the Shofar as mentioned.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The Shofar is the aspect of the prophetic spirit — drawn from between the two Cherubim. Where is the root of all the holy voices. The aspect of "and He heard the voice — and from between the two Cherubim." And therefore through the sound of the Shofar one draws the voice that connects the two above-mentioned Cherubim. Which is the aspect of the unification of the Holy One blessed be He and His Shechina. Which is the essential secret of the intention of the Shofar — to saw the Kingship and unify it with its beloved. Which are the aspect of the root of the two above-mentioned Cherubim. And therefore the Shofar gathers the dispersed. Which is the aspect of the redemption — which depends only on the connection of the two above-mentioned Cherubim. For in exile it is said: "like a wandering bird from its nest." And through the Shofar this is repaired.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The essential connection of the two birds mentioned above is through knowing how to throw voices from this one to that one and from that one to this one. Until through this one draws them near to each other and connects them. As is understood from the Tales — in the Tale of the Wednesday Beggar from the Seven Beggars. And all of this Israel draws through the Shofar. For the Shofar is comprised of all the voices in the world — from above to below and from below to above. For through it one arouses the compassion of Hashem to have compassion on the Congregation of Israel. And likewise the Shofar arouses the heart of Israel — that they return to Him in truth.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
All our service on Rosh Hashana is to reveal His blessed divinity to all who come into the world — until the distant ones will hear and come and draw close to Hashem. As we pray about this in all the prayers of Rosh Hashana. And therefore one must arouse then the fire of judgment — in order that it burn away the evil of those who wish to draw close. And this is the aspect of the sound of the Shofar of Rosh Hashana — through which one arouses the fire of judgment. Which is the aspect of the fear revealed through the Shofar. And therefore the Shofar gathers the dispersed and draws the distant close. As it is written: "and the lost ones in the land of Ashur shall come." For through the fire of judgment aroused through the Shofar — through this the evil in all of them is subdued and they can draw close to Hashem. And then the Temple of holiness is built from them. And the fire of judgment is the aspect of mem [40]. And the Temple of holiness is the aspect of samech [60]. Which is the aspect of mem and samech on the Tablets — as explained in the main text. And corresponding to this one sounds one hundred voices. For mem and samech in gematria [numerical value] equal one hundred. And therefore all the sounds of the Shofar are in sets of three — as our Sages said. For they are the aspect of judgment. Which is the aspect of Yaakov. Who is the aspect of the threefold cord among the Patriarchs. And therefore the essential of justice in a court of three. And therefore the essential Shofar is named for the Terua. As it is written: "a day of Terua." Corresponding to the aspect of Yaakov — as is known. For Rosh Hashana is the Day of Judgment and the first day of the Ten Days of Teshuva — when one must nullify the evil through the above-mentioned power of judgment. And since all these repairs are accomplished specifically through the true tzaddik of the generation — for only he engages in this in completeness in every generation — to build the Temple of holiness and to nullify and burn away all the evil through the fire of judgment — therefore one must specifically travel to the tzaddikim on Rosh Hashana in order to draw close to Hashem. For then the judgment goes out to the light and burns away the evil of those who wish to draw close. Therefore then is the essential time of drawing close to Hashem through the true tzaddikim. And therefore one does not sound on Shabbos. For on Shabbos it is not necessary to arouse the fire of judgment through the Shofar. For on Shabbos the evil is automatically nullified through the holiness of Shabbos — as explained in the main text.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
All our service during these days from Rosh Hashana until Yom Kippur is to saw the Kingship. And Kingship is faith. For the essential is faith. For we must reveal the faith in the world — which is the aspect of the revelation of His Kingship. For through faith one knows that He is the King over all the earth. Which is what one greatly prays for on Rosh Hashana and Yom Kippur. And this is the aspect of the sawing of the Kingship. Namely that the Kingship and faith not remain hidden in Him — where then one would not know about Him at all. For no thought can grasp Him at all. And it is impossible to know anything about Him except through the holy faith. And as long as the faith is bound and hidden in His blessed essence — then one does not know about Him at all. Therefore we must saw the Kingship and the faith and build the stature of faith — in a manner that the holy faith will be revealed to all who come into the world until every created being knows that You created it. And since it is impossible to merit to faith except through the seven shepherds [shiva ro'im] — who are the totality of the holiness of Israel. And it is impossible to merit to draw close to them and receive their holiness except through holy boldness [azus dikdusha] — the aspect of the holy voices. And to holy boldness one merits through joy. Which comes through the aspect of the attainment of "na'aseh and nishma" [we will do and we will hear]. Namely what one merits to ascend from level to level and to attain each time what had been hidden and concealed — being in the aspect of "nishma" [hearing/hidden]. One must draw this attainment until it will be in the aspect of "na'aseh" [doing/revealed] — an open matter. And one will have a higher "nishma." And then one must see to attain this "nishma" too. And so forever. And in this we engage from Rosh Hashana until Yom Kippur. For Rosh Hashana and Yom Kippur are the aspect of a writing hand and a sealing hand. The aspect of "on Rosh Hashana they are written and on Yom Kippur they are sealed." Which is the aspect of the Written Torah and the Oral Torah — as explained in the Tikkunim. And they themselves are the aspects of "na'aseh" and "nishma" — revealed and hidden. And this is the aspect of making from Torah a prayer on Rosh Hashana. For one says many verses of Tanach in the Rosh Hashana prayer. Which is the aspect of the beginning of attainment. That one has not yet merited to attain the "nishma" — the hidden within the Torah — only the revealed — which is the aspect of "na'aseh" — the aspect of the Written Torah — see the main text. And this is the entire matter of Malachiyos-Zichronos-Shofaros said on Rosh Hashana. All in order to make from the "nishma" the aspect of "na'aseh" — and to have a higher "nishma." Through which one merits to the holy voices — which are the aspect of holy boldness that one merits to draw through the joy of the illumination of this high "nishma." And through this we merit to the holiness of the seven shepherds who draw the holy faith to Israel. Which is the essential of our service on Rosh Hashana — as explained elsewhere. And afterward we engage throughout the entire Ten Days of Teshuva in complete teshuva. Through which one merits that the descent is transformed into ascent. The aspect of sins transformed into merits through teshuva. And then one merits through this to ascend each time from level to level and to draw each time a higher "na'aseh" and "nishma." And each time one merits through the aspect of "descent is the ultimate of ascent" to a higher "na'aseh" and "nishma" — likewise one merits to draw the holy faith into the world more greatly. Which is the aspect of the sawing of the Kingship that occurs each day of the Ten Days of Teshuva. And the essential completion is on Yom Kippur. When one merits to complete teshuva. And then is the essential forgiveness and complete atonement — until all sins are transformed into merits. And then one merits to the highest "nishma." For then one is included in the infinite — in the ultimate of nullification — as it will be in the future. For Yom Kippur is the aspect of the World to Come — in which there is no eating and drinking — as is known. And therefore then is the essential completeness of the prayer. Which is the aspect of the five prayers recited then. For then one merits to the highest "nishma." Which is the aspect of prayer in cleaving [devekus]. And therefore then the sawing of the Kingship is completed. Namely then the faith is completed and shines with very great light through the holy voices. Which are the aspect of holy boldness — that one merits to draw through the joy of the illumination of this highest "nishma." And this is the aspect of the voices that one merits on Yom Kippur. For the five afflictions are the aspect of voices — as explained in the writings.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
After Yom Kippur one enters the Sukka. And the essential schach is from the waste of the threshing floor and winepress. And through this we show the greatness of our power and the immensity of the lovingkindnesses of Hashem. For through this we see that Hashem forgave our sins. And all the sins were transformed into merits. And from the sins of Israel Torah was made. And this Torah is the aspect of the secrets of Torah specifically — the aspect of teshuva. Which is as it were above the Torah. And this is the aspect of the Sukka. For the Sukka is very elevated and is the aspect of the secrets of Torah — the aspect of teshuva — the aspect of the mother who covers the children. And "call the mother for understanding [binah]." Which is the aspect of the secrets of Torah. Which is the above-mentioned aspect of "nishma." And it is made specifically from the waste of the threshing floor and winepress. Which are the aspect of chaff and straw — which are the aspect of the shell [kelipa] that covers over the wheat. Which are the aspect of sins. And from them specifically the Sukka is made. And all of this we merit on Yom Kippur — when Hashem forgave our sins. Until the sins were transformed into merits. And therefore now from the waste specifically the Sukka is made — which is the aspect of the secrets of Torah. And in this Sukka we sit all seven days. And we receive the seven shepherds in the Sukka — through whom is the essential drawing of faith. For which all our services on Rosh Hashana and Yom Kippur were. And in this holy Sukka we sit. And the Sukka shields over us and guards us from all enemies and pursuers who wish to distance us — G-d forbid. For through the power of the Sukka we trust in Hashem that we will always be close and cleaved to Him forever and ever. And nothing can distance us from Him. For we are hidden in the shadow of the supernal Sukka — whose holiness is so high — that there all sins are transformed into merits. And through the power of this lovingkindness we no longer fear any distancing in the world. For certainly we will always return to Him. And ultimately we will remain cleaved and included in Him always. Since we have now merited to enter into the light of the supernal holiness — in the shadow of the holy Sukka — which is the mother who covers the children. Which is the aspect of teshuva — where all sins are transformed into merits. It is found that we see the immense power of teshuva. Therefore we trust and await — that from all the falls and descents and from all the distancings in the world — from all of them we will return to Him in complete teshuva. Until we merit to sit in the Sukka of the Leviathan [Sukka shel Livyasan]. And this is also the aspect of the Sukka of the future — which will shield from Gehinnom [hell]. For the light of the Sukka is drawn from such a high place — where all sins are transformed into merits. And therefore at the end of Sukkos — on Hoshana Rabba — when we must complete the repair of the seals — seal within seal — all of which depends on the completeness of the repair of the faith drawn through the seven shepherds. Which one merits to draw close to through the holy boldness drawn from the high and supernal "na'aseh" and "nishma." Therefore one reads the book of Mishneh Torah then. Which is the rebuke of Moshe our teacher — who merited that through his rebuke he gave a good fragrance to the souls of Israel. Through meriting to the supernal and very high "na'aseh" and "nishma" — where sins are transformed into merits. And through this "na'aseh" and "nishma" one merits to joy and holy boldness. Through which one repairs the above-mentioned seals through the completeness of the repair of faith. And therefore afterward one makes Simchas Torah. Which is the aspect of "and everlasting joy upon their heads" — said about the ornaments with which Israel was crowned at Chorev when they said "na'aseh v'nishma." Which is the aspect of what is explained in the Tikkunim — that on Simchas Torah a crown is then placed on the head of each tzaddik. And this is the aspect of concluding the Torah then. Which hints that one has already merited to draw the "nishma" until it will be in the aspect of the revealed — the aspect of "na'aseh." According to the face of the Torah that one needed to draw this year. And afterward one immediately begins "In the beginning." For then one must immediately begin to draw a still higher "nishma" — until it too will be in the aspect of "na'aseh." See the main text.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
From Rosh Hashana until Shemini Atzeres and Simchas Torah we engage in the building of the Kingship and its repair. Namely we engage in the repair of the holy faith — which is the aspect of Kingship. And the essential repair of the faith is through the clarification of the imagination [medame]. Which one merits through the aspect of the prophetic spirit. And Israel merited to this in completeness in the days of Moshe our teacher — at the time of the Giving of the Torah. But afterward through the sin of the Calf they returned and ruined things — and drew the blemish of the imagination and the confusion of faith. And therefore when Moshe descended from Mount Sinai and saw this — he broke the Tablets. And this was a deep counsel. And Hashem agreed with him. For he saw that the Sitra Achra was intensifying greatly and it is impossible to repair everything at once by force. Rather one must repair little by little each year. And in the meantime — each year — what passes over the person passes — in general and in particular. Therefore he broke the Tablets — which is the aspect of the departure of the intellects. For through the breaking of the Tablets forgetfulness arose. Namely that he drew this path into the world — that each time the repair begins anew. And at every time when there is some blemish and ruin — G-d forbid — the heart of the person must not fall so greatly that they fall entirely — G-d forbid — through this. Rather forgetfulness is drawn — to forget each time what has passed and to begin anew each time in the service of Hashem. As is explained elsewhere — that from this perspective forgetfulness is a great good. And this is the aspect of the concluding of the Torah — which we engage in every year at this beginning of the year. Until on Simchas Torah one concludes the Torah and immediately begins it again. For then on Simchas Torah the repair is completed — which we began on Rosh Hashana. And the essential repair is — that each year one must remove the prior intellects and begin anew. For each day and all the more so each year the intellects are renewed. And one must merit to renew oneself each time and to begin each time anew. And what has passed — forgetfulness is drawn over it. So that nothing can bring one down. And this is the aspect of concluding the Torah with: "which Moshe did before the eyes of all Israel." Which our Sages expounded as the breaking of the Tablets. And one immediately turns and begins the Torah anew: "In the beginning." For this is the essential teshuva that one draws each year on Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva — to renew oneself each time in the aspect of: "return us Hashem to You — renew our days as of old." The aspect of: "your youth shall be renewed like the eagle's." And therefore each year one concludes the Torah and turns and begins it at these times — from Rosh Hashana until Simchas Torah. (For then one engages with the portions that were commanded at the time of his departure — until one concludes on Simchas Torah the entire Torah and immediately begins.) For the conclusion of the Torah and its beginning is itself the aspect of the conclusion and end of the year and the beginning of the new year. And likewise the person themselves must engage in this aspect — to conclude and to begin. Namely to conclude and complete and remove everything that has passed — what has passed has passed — and to begin now anew. For three statures — world — year — soul — are one aspect. And all of them receive vitality from the stature of the Torah — as is known. And all of them are renewed during these days — from Rosh Hashana until Simchas Torah. Which is the aspect of the conclusion of the Torah and its beginning. Which is the essential repair as mentioned. And this is: "listen daughter and see and incline your ear." Which alludes to the beginning of the Torah — "In the beginning." As brought in the Tikkunim: "In the beginning — there is 'listen' — there is 'daughter' — there is 'see'." And this is: "and forget your people and your father's house." For the essential beginning of the Torah anew each time is through the holy forgetfulness as mentioned. Which is the aspect of the connection of the conclusion of the Torah with its beginning as mentioned. And this itself is the aspect of the clarification of the imagination — which we engage in during these days. In order to complete the faith through this. For the imagination becomes confused each time. And its repair is through sleep — which is the aspect of forgetfulness. Through which one removes the prior thoughts entirely. And through this the intellects are renewed in the aspect of "new each morning." And this is the aspect of the sleep and the awakening from sleep of Rosh Hashana — as explained in the Kavanos. And all of it is for the renewal of the intellects as mentioned.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The person must know and believe that Hashem makes new things at all times. And no day resembles another. And all the more so no year resembles another. And each day — and in particular each year — everything is entirely renewed. And certainly Hashem and the tzaddikim will complete what they began. And if in the meantime what passes over us passes — in general and in particular — and the Sitra Achra and the adversary spread ever wider and broader each time. Even so Hashem helps us each day — and particularly each year — when we receive the holiness of Rosh Hashana and Yom Kippur until Simchas Torah. And then one concludes the Torah and turns and begins it again. And new repairs are completed each year for each one — in a manner that each person can always renew themselves for good. As long as one believes in the truth — that Hashem renews in His goodness each day always the work of Creation — and in particular each year. Until ultimately the repair will be completed in completeness through our righteous Mashiach who will come speedily in our days.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
On Sukkos one leaves one's house and enters the Sukka. And afterward on Shemini Atzeres and Simchas Torah one returns from there to one's house. And then one concludes and begins the Torah anew. For the holiness of a person's house is drawn from the Torah — which begins with the letter Beis of "Bereishis." And each year we must renew the holiness of our home — just as we renew the Torah each year. Concluding it and beginning it anew as mentioned. Therefore one goes out from the house and enters the Sukka. Which is the aspect of the encompassing of the clouds of glory — from which the root of the Torah derives — as explained in the main text. In order to draw from there the renewal of the Torah and the renewal of the holiness of one's home anew. And therefore on Shemini Atzeres or Simchas Torah — when one concludes the Torah and begins it anew — one then returns from the Sukka to the house. For the holiness of one's home has already been renewed through entering the Sukka — which is the aspect of the clouds of glory — which are the root of the Torah as mentioned.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The renewal of the intellects and the holy faith is drawn each day — the aspect of "new each morning." And all the changes of times — which are Rosh Chodesh and Yom Tov — during them the renewal of the intellects is drawn more greatly. And the essential is on Rosh Hashana — when the renewal of the world occurred. For on Rosh Hashana the world was created. And then is the essential aspect of the renewal for the entire year. And therefore then is the aspect of sleep and awakening from sleep as mentioned. And therefore then is the essential — that each person must draw upon themselves the aspect of the future renewal of the world. And this is the aspect of the blessing of Zichronos [Remembrances] — wherein one mentions the great Day of Judgment that will be at the time of the future renewal of the world. And therefore one must travel to the truly true tzaddikim on Rosh Hashana. In order to receive from them holiness from the aspect of their holy spirit. In order to merit through this in completeness to the faith in the renewal of the world. In order that one merit to draw upon oneself the aspect of the future renewal of the world each day. Namely that one begin anew each day and nothing can bring one down. Which is the essential teshuva — to renew oneself each time in the aspect of "renew our days as of old." For one must know and believe that entirely new things are made each day. And therefore then one draws upon oneself anew the holiness of the Land of Israel. The aspect of "always the eyes of Hashem your G-d are upon it from the beginning of the year." For this is the essential holiness of the Land of Israel — which is governed through providence and wonders. Which is the aspect of the future renewal of the world. Where one can merit to this da'as — that one merit to renew for good each actual day.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
Through the holiness of the holy Sukka we draw upon ourselves a supernal holiness — so that throughout the entire year at every time one goes out from the house outside — whether for a brief moment or when one goes on some actual journey — near or far — the holiness of the Sukka will shield over us. Which is the aspect of the clouds of glory that shielded over Israel at the time they traveled on the way in the desert. So that through this the journey and the traveling outside the home that one goes on sometimes — all of it will be for good. Namely that one merit through this to renew for good the holiness of one's intellect and da'as. For only for this does Hashem arrange for the person that they need sometimes to travel about on roads. As explained in the main text.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
Through the soundings [tekios] that we sound on Rosh Hashana — Tekia-Shevarim-Terua — which correspond to the three Patriarchs — through this one arouses the power of the three Pilgrim Festivals. Through which one subdues the three desires that destroy the fear within the heart — which are the desires of eating and sexuality and money. And through this one merits to fear. The aspect of "if a Shofar is sounded in the city — will the people not tremble?" Which is the aspect of the fear revealed on Rosh Hashana. And through this one merits to prophecy. Which is the aspect of the Giving of the Torah that one mentions on Rosh Hashana. When all of Israel merited to the prophecy of face to face. And through this one merits to the completeness of the prayer. And this is the essential aspect of Rosh Hashana — to build the prayer which is the aspect of Kingship — as is known. And the essential completeness of the prayer is that it be in the aspect of the word of Hashem — which is the root of all. Through which all the plants of the field return their power into the prayer. The aspect of "and Yitzchak went out to converse in the field." Which is the aspect of the hisnoatzitzus [scintillation] of Mashiach — as explained in the main text. And this is all our engagement on Rosh Hashana. Where one engages to pray for the sprouting of the horn of Mashiach. Which is the essential holy Kingship we must reveal on Rosh Hashana. And we engage in this repair throughout the Ten Days of Teshuva to repair the prayer in this aspect — that all the plants of the field return their power into the prayer. So that in the bread and water one eats and drinks — there are included all the powers of all the plants of the field. So that then one need not receive any medicinal compounds whatsoever. Since all the powers of all the medicines in the world — all of it is included in the aspect of the bread and water one eats and drinks. Which is the aspect of "and He shall bless your bread and your water and I shall remove sickness from your midst" — as explained in the main text. And when one merits to this — then certainly the eating is in great completeness. Since vitality is drawn into one's eating from its supernal root — from the aspect of the word of Hashem. And all the powers and vitality of all the plants of the field are included in what one eats. Which is drawn from the hisnoatzitzus of Mashiach. And then when one merits to this — then on Erev Yom Kippur it is a great mitzva to eat. For then the building of the Kingship — the aspect of the prayer — is completed in the above-mentioned completeness. Therefore then the vitality and the powers of all the plants of the field will be drawn through the completeness of the prayer into what we eat and drink. Which is the essential completeness of the holiness of eating as mentioned. And afterward on Yom Kippur itself we merit to the completeness of the prayer in the ultimate completeness. And then specifically one is forbidden to eat. For then we merit to be nourished from the voices of the prayer alone. And we do not need the powers and vitality of the prayer to be clothed in anything — not even in bread and water. Rather we are nourished from the voices of the prayer alone — with no clothing whatsoever.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The essential head and beginning of all the repairs is through Rosh Hashana. And therefore it is called Rosh Hashana — specifically "head." For Rosh Hashana is the first day of the Ten Days of Teshuva. And in truth the beginning of teshuva and the repair is very difficult and heavy. For it is very difficult and heavy to know and find the head and the beginning. For most of the repairs and counsels in the service of Hashem — each one depends upon the other. Until it is very difficult to find the head and the beginning. Like for example what is explained in the main text — that through receiving the three Pilgrim Festivals as one should — through this one merits to break the three desires — which are the desires of eating and sexuality and money. And through this one merits to several other wondrous repairs — as explained in the main text. It is found that accordingly — the essential beginning of this service — is that one merit to receive the three Pilgrim Festivals as one should. But how does one merit to this itself? For certainly as long as one is sunken in the above-mentioned three desires — then certainly one is distant from the holiness of the three Pilgrim Festivals. Since the above-mentioned desires are the literal opposite of the holiness of the three Pilgrim Festivals. And therefore it is also difficult and heavy in this matter to find the head and the beginning. And likewise in most of the counsels and repairs — it is difficult and heavy to find the head and the beginning. Because most of the time each one depends upon the other. And one does not know from where the head and the beginning. And therefore the essential head and beginning of all the repairs in the world is through the holiness of Rosh Hashana. From which the beginning of teshuva and repair starts. For the essential teshuva is to restore the matter to its root — to the place from which it was taken. The aspect of "an arrow that was shot — to the place from which it was taken." But from the abundance of our sins it is very difficult to find our place. And we do not merit to know how to return to the place from which we were hewn. And because of this what passes over each person passes. For everything that Hashem arranges for the person — all of it is for their good in order to restore them to the straight path. And Hashem arranges with each person through various circumstances — according to what He knows the place of each one. For similarly He must deal with each one through these circumstances and revolutions. And since no one knows the place of each one from beginning to end — therefore one cannot understand His blessed ways. And because of this it is also very difficult for each person to find the head and beginning of what they need for their teshuva and repair of their soul according to their specific aspect. And all of this because no one knows their place. Therefore the essential repair of the teshuva cannot begin except through the truly true tzaddikim. Who merit to be in the aspect of the place of the world — as explained in the main text. And therefore they know the place of each one from beginning to end. And only they know how to make Rosh Hashana — which is a day of judgment. And to judge everyone toward the scale of merit according to their place and aspect. Until they bring them truly into the scale of merit. And bring into them true thoughts of teshuva. And this is what we observe with our own senses — that on Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva some thought of teshuva reaches each person of Israel. And all cry out to Hashem from the depth of their heart. And from where does this come? Only all of this is drawn from the above-mentioned truly true tzaddikim who can make Rosh Hashana. Because they know the root of the place of each one. And they judge everything toward the scale of merit. And they bring everyone truly into the scale of merit. And they illuminate in their mind the root of the counsel and the head and the beginning of all the beginnings — for entering the paths of teshuva. Which is the essential — to cry out to Hashem always from the depth of the heart. Which is the essential service of Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva. The aspect of "from the depths I called to You Hashem." And the essential is Rosh Hashana — which is the essential head and beginning. When all of Israel begin a true beginning — to cry out to Hashem from the depth of the heart as mentioned. And from there the essential beginning of teshuva starts for each person of Israel. And therefore one must travel to the truly true tzaddikim for Rosh Hashana. For from them is the essential holiness of Rosh Hashana. And even those distant from them who do not know of them at all — all of them receive the holiness of Rosh Hashana — which is the arousal of teshuva — only from the above-mentioned tzaddikim. But certainly everyone who merits to draw close to them and travel to them for Rosh Hashana — they are certainly the essential receivers of the holiness of Rosh Hashana — which is drawn only from the above-mentioned tzaddikim. And this beginning of Rosh Hashana is drawn throughout the entire year. Upon each one who wishes to return to Hashem at whatever time it may be. Then the essential of their beginning is from the aspect of Rosh Hashana. Namely from the aspect of "from the depths I called to You" — that is to cry out to Hashem from the depth of the heart from wherever one is. And then Hashem will illuminate for them the path of teshuva. And will illuminate their eyes to know from where to begin to return to Him.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
In the resting place of the tzaddikim in their holy graves — there the holiness of the Throne of Glory is drawn — which is their inheritance. As it is written: "and a throne of glory shall He cause them to inherit." And therefore there all the places of each one are included. And each person can find there their place — until they merit through this to return to Hashem. Because there shines the holiness of the aspect of the place of the world — which is the root of all places. And there each person can find the beginning and the first point — from where they need to begin to return to Hashem. And for this reason one travels to the graves of the tzaddikim on Erev Rosh Hashana.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The essential aspect of the sanctification of the month [kiddush hachodesh] — which is the repair of the blemish of the moon. Through which is the holiness of all the three Pilgrim Festivals. As it is written: "He made the moon for the seasons." This is through the holiness of Rosh Hashana. And therefore the Tanna established the laws of sanctification of the month in tractate Rosh Hashana. And all the three Pilgrim Festivals are a remembrance of the Exodus from Egypt. And the essential Exodus from Egypt was also through the fact that Hashem then illuminated over them in great concealment the holiness of Rosh Hashana. Through the merit of Yosef who went out from prison on Rosh Hashana. Through his having cried out and called greatly to Hashem. As it is written: "testimony He placed in Yehoseph — in trouble you called and I released you." And therefore also the essential Exodus from Egypt was through the abundance of cries and outcries that the children of Israel cried out to Hashem — as is described in the scripture. Which is the aspect of the holiness of Rosh Hashana — the aspect of "from the depths I called to You" as mentioned.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
Rosh Hashana and Yom Kippur and Sukkos are all in the aspect of the Throne of Glory — which is the aspect of the place of the world. For Hashem sits upon His Throne of Glory during all these days from Rosh Hashana until Hoshana Rabba — and judges us toward the scale of merit with great lovingkindness and compassion. According to what He knows the place of each one. Which is the aspect of "Your throne is established of old" — said about these days — as explained elsewhere. For there by the Throne — there one sees the immensity of the holiness of these awesome days. Which is alluded to in the verse: "His throne — flames of fire" [kars'yei shevivim di-nur] — "kars'yei" [His throne] — the initial letters spell: Rosh Hashana — Yom Kippur — Sukkos. It is found that Rosh Hashana — Yom Kippur — Sukkos — the root of all of them is in the aspect of the Throne of Glory — the aspect of the above-mentioned "kars'yei." And this is the aspect of Sukkos — which one makes after Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva and Yom Kippur. And the Torah said — that each person should go out from their place and dwelling and enter the Sukka. Which is the aspect of the Throne of Glory — the aspect of the place of the world — the aspect of "the mother of all life [em kol chai]" — the mother who covers the children. For the root of all the souls is beneath the Throne of Glory. To show and reveal before all that He is raising and entering us into the aspect of our root — the aspect of the place of the world. By which He judges us during all these days toward the scale of merit with great and wondrous lovingkindness. Which is the aspect of the great lovingkindnesses that are drawn during Sukkos — as is known. And the essential lovingkindness is that through this we merit to truly enter the scale of merit and to return in complete teshuva. Each one from the place to which they strayed — to return and come back to the root of their place from which they were taken. The aspect of the above-mentioned "arrow." Which is the aspect of needing on Sukkos to go out from our homes and places and enter the Sukka. To show that we are now in no way at all at our first place that caused what it caused — each person according to their deeds. Rather now we sit in the Sukka — which is the aspect of the Throne of Glory — where is the root of the holiness of the place of each one — and the root of the holiness of their soul at its root.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
Even though every matter in the world has a supernal root in very high holiness — and in particular the human being of Israel — whose soul's root is beneath the Throne of Glory — even so every matter is compelled to pass through and go through the shell that precedes the fruit [kelipa kodemes lapri]. Which is the aspect of the waste preceding the food. And the waste of every matter is the aspect of its place in this world. For the waste of the grain and of the fruits is the aspect of the place of the grain and fruits. For the entire vitality and nourishment of the grain comes through the stalk and the stubble — which are entirely waste. And likewise the vitality and nourishment of the fruits and their growth comes through the tree trunk and the branches and the stems and the leaves — which are entirely waste and are not fit for human food whatsoever. And through them specifically is the essential vitality and growth of the fruit. And likewise the existence of the human being is from a putrid drop. And one grows in the mother's womb amid abundant mucus and blood. And draws all one's vitality through the navel — which is connected with the mother. And specifically through these places the vitality and soul is drawn upon one from the supernal and awesome source — where no thought can grasp at all. And this is truly the wonders of the Perfect of Knowledge. As it is written: "I shall praise You for I am awesomely and wondrously made — wondrous are Your works." For Hashem created everything in the aspect of the shell preceding the fruit. And the shell is the place of the fruit. And this is because of the dregs and waste of the primordial kings [malkin kadma'in] that derived from the judgment and the contraction at the beginning of Creation. Which is the aspect of the contraction of the vacated space [chalal hapanui] — which is the essential place of all the Creation. And likewise in all things in the world — before they come into the world there is this aspect — that there must be some contraction before the light and vitality of that thing is drawn. Through which it is created and comes into the world. And from this contraction — which is the aspect of judgment — from there is the root of the hold of the Sitra Achra and the shells that precede the fruit. And this is the aspect of "first darkness and then light." The aspect of "and the earth was formless and void" — and then: "and G-d said: let there be light." And from this derives what the dominion of the nations is before the dominion of Israel. All of this derives from the fact that the contraction is the essential place of the entire Creation and precedes the Creation. And from there derives what darkness precedes light and the shell precedes the fruit. And this is all our service — to clarify oneself and all things in the world from the shells and waste that preceded them. But since the shell cleaved very firmly to the fruit and preceded it — therefore in truth the clarification is very difficult. And because of this many stumble in this world and fall to where they fall — may the Merciful One protect us. Only the truly true tzaddikim — mighty of power — they merit to clarify everything in completeness. And even through the strength of their merit and righteousness — they arouse the compassion of Hashem upon us — that He should have compassion on us and not judge us as our deeds — G-d forbid. Rather He looks at the place of each one — through which one was drawn into this world. Which is the aspect of waste and shell that preceded the fruit. And through this Hashem has compassion on us and judges us toward the scale of merit. Until we merit through this to return in complete teshuva and to return to the root of the holiness of the place of our souls at their root — beneath the Throne of Glory — which is the aspect of the place of the world — the aspect of the above-mentioned Sukka. Which is the aspect of "descent is the ultimate of ascent" — the aspect of sins transformed into merits. For specifically through the waste and shell that preceded the fruit — from which all the sins derive — G-d forbid — the aspect of "behold I was formed in iniquity," and specifically through the fact that we are exiled among the nations and there is our place — through which we came to what we came to — the aspect of "and they were mingled among the nations" — through this specifically Hashem has compassion on us and judges us toward the scale of merit. Until we merit through this to complete teshuva that reaches to the Throne of Glory — as our Sages said. Which is the above-mentioned aspect. And therefore one covers the Sukka specifically with the waste of the threshing floor and winepress. And this is the aspect of: "for as the earth brings forth its growth and as a garden causes what is sown in it to sprout" — (namely that all their sprouting and growth is specifically through the waste) — "so Hashem G-d will cause righteousness to sprout before all the nations." Namely that specifically because He knows our evil inclination and the place of each one — and in particular now that we are exiled among the actual nations — specifically through this Hashem has compassion on us and will cause righteousness and lovingkindness to sprout for us and have mercy on us.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
On Rosh Hashana — then Hashem has compassion on us and judges us toward the scale of merit — each one according to their place. And through this we truly enter the scale of merit. Until we merit through this to cry out to Hashem from the depth of the heart and to return in teshuva before Him. And afterward on Hoshana Rabba — at the end of Sukkos — through meriting to sit in the Sukka — which is the aspect of the Throne of Glory — the place of the world — through this all of Israel merit to receive an illumination from there. Until we all merit to this aspect — to fulfill "do not judge your fellow until you reach their place." And to know to judge everything toward the scale of merit — even the sinners of Israel. Until we merit to bring all of them into the scale of merit. And to illuminate in them the illumination of Rosh Hashana. Namely that all of them should always find an opening and a path of teshuva in every place they are — at any time and moment. And the essential opening and path is — to always cry out to Hashem from the depth of the heart — whatever one's situation may be. And not to ever despair of the crying out. Which is the aspect of the multiplication of the crying of "Hoshana" many times on Hoshana Rabba. And likewise one stays awake the entire night and completes the book of Tehillim — which is full of cries and outcries and pleas to Hashem. Until there is no person in the world who cannot find themselves in the book of Tehillim. Which encompasses all who come into the world in all the generations and all the levels in the world — until the very lowest of levels. And arouses all of them to return to Hashem. For Tehillim is efficacious for teshuva. And on Hoshana Rabba we draw this wondrous path — that each person of Israel should merit through the holiness of Rosh Hashana and Yom Kippur and Sukkos — to judge everything toward the scale of merit. And to bring the paths of teshuva into each person of Israel. Namely to recite Tehillim and to cry out to Hashem always — whatever the situation may be. And likewise one must judge also oneself toward the scale of merit. And to fulfill also in oneself "do not judge your fellow until you reach their place." For certainly one also does not know one's own place — from what place one was drawn. And what has passed over one in all the incarnations. And from what place the evil inclinations and evil thoughts derive. And therefore one must never despair of oneself — for one must judge also oneself toward the scale of merit. For who knows their own place? And the essential is not to ever despair of crying out. And to cry out and beseech before Hashem always from the depth of the heart. The aspect of "pour out your heart like water before Hashem." Through which we will all merit to return to Him. And all of this we engage to draw on Hoshana Rabba. And therefore one engages then with the willow branches — which allude to the sinners of Israel. To fulfill also regarding them "do not despise any person" — and judge them toward the scale of merit. And this is the aspect of reciting Mishneh Torah on Hoshana Rabba. Which revolves entirely around this axis — to warn Israel that whatever may pass over them — not to ever despair of crying out. For Hashem will not abandon His people. And His compassion never ceases forever. And after all the sins and provocations with which they provoke Him in every generation — even so the right hand of Hashem is raised high. And therefore always one can draw close and return to Him from every place.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
Our Sages said: the order of the soundings — three sets of three. For the soundings — which correspond to the three Pilgrim Festivals — through which one subdues the three desires — which are eating and money and sexuality as mentioned (os 136). And in truth each particular intellect drawn through each Festival is itself also comprised of all the three intellects — as is known. For each attribute is comprised of all the attributes — both in holiness and in the opposite. And therefore also each desire among the above-mentioned three desires is also comprised of all the three desires. And as is explained in the main text. And because of this also the repair is very difficult and heavy. For it is impossible to begin and complete the repair in one single time. Since each attribute is comprised of the others and each one depends upon the other. And because of this — the essential beginning and repair is through Rosh Hashana. When the tzaddikim illuminate for us the illumination of teshuva from its root. And the essential illumination is — that each person merit to be aroused from their place wherever they are — to cry out and cry aloud to Hashem from the depth of the heart. Which is the essential beginning of teshuva as mentioned. And this is the aspect of the soundings — which are the repair of the holy voices. The aspect of "from the straits I called." Through which one draws upon Israel the illumination of teshuva — that they always merit to cry out to Hashem from the very depths of their heart from every place they are. Which is the essential repair. And therefore they are three sets of three. For through the voices and the crying out one merits to draw the intellects shining in the three Pilgrim Festivals — each of which is also comprised of all three. And through this one repairs the three above-mentioned desires — each of which is comprised of all of them. And therefore we sound many voices many times — three and three. For this is the matter — that one must multiply in crying out and pleading to Hashem all the days of one's life and not tire ever. For the repair of each matter cannot be accomplished in a single time. And in particular for one who ruined as they ruined — certainly they must spend a long time in their repair. The aspect of "one who comes to purify — they assist them — they say to them: wait." And this is known — that the evil inclination and its forces lie in wait for the person always. And as soon as one begins to be aroused toward Hashem with some crying out or pleading or the like — then the evil inclination intensifies against them even more. As is the way of two people fighting. And as explained elsewhere. And because of this many are distant from teshuva. For in truth most of the children of Israel are aroused in teshuva each time. For even the sinners of Israel are full of regret. But from the great provocation the adversary provokes against them each time — through this many fall immediately. And some after some time — may the Merciful One protect us. Therefore the essential remedy is only to cry out to Hashem always. Which is the aspect of what in all the sounds of the Shofar one sounds a Tekia at the beginning and a Tekia at the end. For Tekia — which is a plain sound — this is the aspect of the fact that at the beginning of the repair — when the beginning is very difficult — then one needs only to cry out to Hashem with a plain sound from the depth of the heart. For one does not yet know any counsel or stratagem how to exit from the snares of the evil inclination. And one does not even know the path how to seek Hashem. And then one needs only to cry a plain sound from the depths of the heart. The aspect of "from the depths I called to You" — and through this Hashem has compassion on one and begins to illuminate in their mind the illumination of the repair. And hints to them the order of the prayer. Namely to cry out to Hashem that He illuminate upon them the illumination of the three intellects of the three Pilgrim Festivals — upon which the essential repair depends as mentioned. And this is the aspect of the Terua sound — which is a threefold sound. Which alludes to the three intellects. Namely now we cry out to Hashem that He illuminate upon us the repair of the three Pilgrim Festivals. And Hashem hears the sound of our Terua with compassion. And immediately begins to illuminate upon us some beginning of the repair from there. But the adversary also immediately provokes to ruin — G-d forbid — the point of this beginning of the repair. And therefore one must immediately sound a plain Tekia after it — in order to remove the Satan — so that he not ruin — G-d forbid — the point of the repair that we began. And this is the aspect of: "remove the Satan from before us and from behind us." For one must greatly cry out to Hashem that He remove the Satan from before the repair and from after the repair. Which is the aspect of the plain Tekia before it and the plain Tekia after it. For we have no power to drive away the Satan except through a plain crying and pleading from the depth of the heart to Hashem as mentioned. And then one must return and begin to draw again some point of the beginning of the repair more greatly. And one must turn again to sound a plain Tekia before and after it. And so many times. For we have no power to stand against the adversary — except to seize the craft of our ancestors and to cry out to Hashem always.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
Regarding the completeness of the repair of the prayer — which is the aspect of the building of the Kingship that we engage in on Rosh Hashana as mentioned — which depends on the repair of the three above-mentioned desires — but one also needs for this to guard oneself from three things that damage the service of prayer. Which are the aspect of idol worship — namely the blemish of faith. And illicit sexual relations — the blemish of the covenant. And bloodshed — namely shaming people — G-d forbid — and transgressing what our Sages said: "do not despise any person." And these three things one must break entirely — so that there be not even the slightest trace of any of them whatsoever. But the three above-mentioned desires — which are eating and money and sexuality in what is permitted — one cannot break them entirely. For they are the sustaining of the world. And in holiness one needs all of them greatly and cannot exist without them. Rather since they are mixed with good and evil — therefore one needs only to repair them. Namely to subdue and nullify the evil within them — and to clarify only the good — to conduct oneself in them with great holiness. And this is the aspect of the doubt that our Sages were in doubt about regarding the Terua — whether it is Shevarim or Terua or both together. For Shevarim is also a threefold sound. And alludes to the three above-mentioned things that one must entirely break. And therefore they are called Shevarim — from the language of breaking and total nullification. And the threefold Terua alludes to the repair of the above-mentioned three desires that one cannot entirely nullify — rather one must repair them in the aspect of "the left pushes away and the right draws close." Which is the aspect of Terua — which is from the language of breaking — as in "you shall break them with a rod of iron." And also from the language of friendship and connection — as in "and the friendship of the king is within him." For since there is good and evil within them — therefore one must break the evil within them and clarify the good — so that it be in great holiness as mentioned. And therefore they were in doubt whether the essential repair on Rosh Hashana — which one must begin to break the three above-mentioned things — which is the aspect of Shevarim. Or whether one essentially needs to draw the repair of the three above-mentioned desires — which is the aspect of Terua. And our Sages required doing both. And afterward each one by itself. And before and after each — a plain Tekia. For in this matter too one does not know from where the beginning. And in particular since the three above-mentioned desires and the three above-mentioned things are also dependent on each other — as explained in the main text. Therefore one must cry out each time with a plain sound from the depth of the heart before and after it. At each time one begins to draw some point and scintillation of the repair. In order to draw gradually the illumination of all these repairs on Rosh Hashana. In order to merit throughout the year to complete teshuva — to repair everything in completeness as is proper — each matter in its appointed time.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The essential beginning is on Rosh Hashana. And from Rosh Hashana the vitality and the repair is drawn for the entire year. And therefore it is called "Rosh Hashana" — specifically "head." For there are three statures: world — year — soul. And just as in the stature of the soul — which is the human being — the essential vitality of the human being depends on the head — where the intellects are that give life to the entire stature as is known. That the vitality of the entire body down to the toenails — all of it is drawn from the brain. Where is the essential dwelling of the soul that gives life to the entire body — each limb and limb according to its vitality. Exactly likewise is this holy and awesome day called Rosh Hashana — specifically "head." Namely that in it is the essential intellect and vitality of the entire year. For in it all the repairs begin. And it gives life to all the days of the year — like the head in the human being that gives life to the entire body. And there is no sensation or vitality in any limb without the vitality drawn to it from the head and the brain — as is known. Likewise there is no vitality and repair in any of the days of the year except through Rosh Hashana — specifically head. Which gives life to the entire stature as mentioned.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The essential completeness is fear. And this is the essential of the Giving of the Torah — which was given with voices and thunders and the very powerful sound of the Shofar — and the entire people trembled. And it is written: "and in order that His fear be upon your faces so that you do not sin." But afterward the adversary provoked them with the sin of the Calf. And the repair was in the final forty days — which are from Elul until Yom Kippur. Which are the days of fear — for they are called the awesome days. And the essential repair is on Rosh Hashana — when one draws great and powerful fear through the Shofar. And this is what one greatly prays for — the revelation of fear. The aspect of "and therefore place Your dread" — reign over the entire world — and likewise one prays for the sprouting of the horn of Mashiach [tzemichas keren Mashiach]. For then one draws the hisnoatzitzus of Mashiach. And Mashiach is the very essence of the very high fear. As it is written: "and he shall be of quick understanding in the fear of Hashem." For Mashiach will draw a very wondrous and supernal fear in the world. Until through this all will fulfill the Torah and will no longer violate His covenant forever — as explained in several verses. And now we draw upon ourselves an illumination from this supernal fear on Rosh Hashana — through the power of the tzaddikim to whom we travel. And in particular through the tzaddikim who dwell in the dust — prostrating ourselves on their graves on Erev Rosh Hashana. For every truly true tzaddik is the aspect of Moshe-Mashiach. And they draw upon us now in every generation such a supernal and wondrous fear. That we all merit to strengthen ourselves in Hashem and not to separate from Him — G-d forbid — in any manner whatsoever. And the essential drawing of this above-mentioned fear — the truly true tzaddikim draw upon us in every generation during the above-mentioned final forty days. And the essential is on Rosh Hashana and Yom Kippur — when one greatly prays for this as mentioned.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The essential blemish of the sin of Adam the first was through the fact that he did not merit to clarify the halacha as one should. Through the fact that the deceitful serpent came and misled him with its false teachings. Which is the aspect of Torah studied not for its own sake [shelo lishmah] — and revealed faces in the Torah not according to the halacha. Until they stumbled through it and came to what they came to. And all the Patriarchs engaged to repair this sin. But the repair was not completed until Moshe our teacher came — who clarified and elevated all the halachos of the Torah. Until he merited to receive the Torah and all its laws in detail. And then it would have been fitting for the world to be entirely repaired. But through our many sins they later ruined things through the sin of the Calf. Which was also caused through the false teachings of the mixed multitude [erev rav]. Who engaged in the Torah not for its own sake — in falsehood and deceit. Until they misled Israel. Until Moshe was compelled with great effort to appease Hashem and to receive the second Tablets. Which is the aspect of having returned and clarified the halachos. And on Rosh Hashana and Yom Kippur — that is the completion of this repair. Therefore one sounds the Shofar on Rosh Hashana — the aspect of the Giving of the Torah given with the Shofar. In order to return and clarify and elevate the halachos anew. For the judgment and the justice of Rosh Hashana must be a Torah judgment — according to the laws and judgments of the holy Torah. And through the Shofar one clarifies and elevates the halachos and the laws of the Torah. Just as likewise the judgment goes out on Rosh Hashana upon all who come into the world. And this is the aspect of "sound the Shofar on the month — for it is a statute for Israel — a judgment to the G-d of Yaakov." And since the essential clarification of the halachos is in the Land of Israel — and likewise the essential conquest of the Land of Israel is through the clarification of the halachos. And this is the aspect of what is written at the beginning of the conquest of the Land of Israel — at the battle of Jericho: "and he lodged there that night in the midst of the valley." And our Sages expounded: in the depth of the halacha [b'amkah shel halacha]. And therefore they conquered Jericho through the blast of the Shofar. And therefore the Shofar gathers the dispersed. Which is the aspect of the repair of the covenant blemish. Through which all the dispersed come. For through the complete clarification of the halachos — a great unification is made above — as explained in the main text. And through this the blemish is repaired and the dispersed are gathered.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
The matter of the month of Elul — see the section on Strengthening oneself [Hischazekus] os 94.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
All the service on Rosh Hashana is to include the aspect of "not in order [shelo kaseder]" within the aspect of "in order [kaseder]." Which is the aspect of the sweetening of judgments that one greatly engages in on Rosh Hashana. For all judgments are from the aspect of "not in order." For the entire Creation of the world — which was created on Rosh Hashana — is in the aspect of "not in order" against His blessed wisdom. But in truth these are His very powers and awesomeness — that He created existence from absolute nothing [yesh me'ayin hamuchlat]. And all of it in order to reveal His Kingship through this specifically — through the fact that the human being believes in the truth — and nullifies themselves — together with all the world dependent upon them — toward Him in the aspect of "what [mah]." And constantly connects His divinity in their thought. Through which they return the aspect of "not in order" — which is the aspect of the totality of the world — and it becomes included in the aspect of "in order" — which is the essential completeness and fullness and sustaining of the world. And this is all our service on Rosh Hashana — where we engage to proclaim His Kingship — which rules over all. Namely that the entire world — which is the aspect of "not in order" — is all included in Him — which is the aspect of "in order." Through which is the essential sweetening of the judgments that cling to the aspect of "not in order." And therefore Rosh Hashana is on Rosh Chodesh [New Moon]. Which is the aspect of the totality of sun and moon. For the years are counted by the sun and the months by the moon — as is brought. And the sun and moon at their root are the aspects of "in order" and "not in order." And this is the aspect of the judgment and justice of Rosh Hashana. And the essential of the justice — to repair all the aspects of "not in order." Which are the aspect of all the ruins and corruptions that occur in the world — all of which are the aspect of "not in order." And on Rosh Hashana they are judged and adjudicated about this — in order that everything return to "in order."
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
All our service from Rosh Hashana until Shemini Atzeres — all of it is to raise and build the aspect of Kingship — which is the aspect of faith. Which had been only in the aspect of a point. To return and build it so that it be in the aspect of a complete form [partzuf shalem]. Namely: for the root of the general point of faith always remains. For even the nations of the world acknowledge His existence. And the essential difference and advantage of Israel over the nations is only in the matter of faith in particulars [emuna bifratiut]. For Israel — the holy people — believe that all the particular governance of the world in every detail — all of it is through Him. And this one merits through the Oral Torah. For the essential drawing of faith is through the holy Written and Oral Torah. And in the Written Torah even the nations have some hold. For they too know of it and study it. And therefore they have some hold also in the aspect of general faith. But the essential completeness of faith in particulars is only through the Oral Torah — from which the nations are very distant and deny it entirely. And therefore they are also distant from the aspect of the completeness of faith in particulars. And in truth the Written Torah and the Oral Torah are all one. And they have no completeness — one without the other. And likewise general faith and faith in particulars — all is one. And since they are distant from the Oral Torah and from the aspect of faith in particulars — they are also distant from the Written Torah and from general faith as well. And all sins are the aspect of a blemish of faith. And the essential blemish is in the aspect of faith in particulars — which is the aspect of the Oral Torah. For the root of the general point of faith always remains. And then the Satan comes to prosecute against Israel — G-d forbid — and says: behold like all the nations is the house of Judah — G-d forbid. Since they too have sinned and blemished in the aspect of particular faith — the aspect of the Oral Torah. Then what advantage do they have over the nations? For in the Written Torah — the aspect of general faith — the nations also have a hold. And therefore they wish to decree decrees — G-d forbid — upon Israel. But in truth their mouths speak vanity. For even when Israel sins — G-d forbid — there is still a great difference between them and the rest of the nations. For even the sinners of Israel are full of mitzvos like a pomegranate. And not only that — but they also merit through the teshuva they do on Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva — that their sins are transformed into merits. And then the Kingship — the aspect of faith — is returned and built in the aspect of a complete form. Namely that the faith in particulars grows and is revealed before all. So that all will know that all the governance of the world at every time and moment in particular — all of it is through Him. For His Kingship rules over all. Which one greatly prays for on Rosh Hashana and Yom Kippur. And this is the aspect of the completeness of faith and the completeness of the Torah. Namely the completeness of the Written Torah through the Oral Torah. And then the greatness and importance of Israel over the nations is clearly recognized. And through this all decrees are nullified and all judgments are sweetened.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
On Sukkos Hashem reveals before all the importance of Israel. For then the mother covers the children. And all see that Israel won the battle. As brought in the holy Zohar: "who conquered? One who holds the weapons of war in their hands." And all see that Hashem's portion is His people. And the entire Written Torah and Oral Torah — all of it is ours. And the nations of the world have no portion in it whatsoever. And therefore on Shemini Atzeres and Simchas Torah one concludes the Torah and begins it anew. For through the repairs we engaged in from Rosh Hashana until Shemini Atzeres — we merit to return and draw the light of the Torah anew with an additional wondrous light. In the aspect of the completeness of the Written Torah and the Oral Torah. And the holy faith in general and in particular is completed. And the importance and greatness of the holy Israel is revealed. And all decrees are nullified and all judgments are sweetened.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
From Rosh Hashana until Yom Kippur are the Ten Days of Teshuva. And the essential teshuva is through finding the good clothed in every place — even in bad days. Through which one believes also in oneself that one still has good and still has hope to return. Even though the bad days intensified over one — which are the aspect of the languages of the nations and their bad attributes — as they intensified. The aspect of "and from there you shall seek Hashem your G-d" — specifically from there — from the places you were dispersed to among the nations. And through all of this one builds the Torah and draws close to the peace. Which is the aspect of the second Tablets given on Yom Kippur. And afterward is the festival of Sukkos — the aspect of the Sukka of peace. The aspect of the love within the days — which one merits through this. Which is also the aspect of the Sukka — which is the aspect of love — as is known. Until one merits through this to love within da'as. To illuminate the love within da'as into the days and attributes. Which is the secret of the intention of the wavings of the Lulav — as explained in the main text. And through this one merits to Simchas Beis HaSho'eva. The aspect of "and you shall draw water with joy from the wells of salvation." Which alludes to the aspect of love within da'as. And through this one merits to Shemini Atzeres. And then one gathers and includes love within da'as together with love within the days. Where is the source of the joy. And this is also the aspect of the connection of the conclusion of the Torah with its beginning — which is concluded and begun on Simchas Torah — as explained in the main text.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
During the seven days of Sukkos — which correspond to the days and attributes — there is still some hold for the bad days. Only Israel merit through the service of Rosh Hashana and Yom Kippur and through the power of the truly true tzaddikim — to draw close to love and peace. Which are the aspect of the Sukka. For we have already merited to find the good — which is the letters of the Torah — within the bad days themselves. Which is the aspect of the seventy bulls offered on Sukkos — corresponding to the seventy nations. And this is the aspect of the connection of the willow branches with the four species. For the willow branches allude to the sinners of Israel. Namely now we are finding the good within all the sinners of Israel upon whom the bad days had intensified. And on Hoshana Rabba we beat the willow branches on the ground — to subdue and nullify from them the judgments and the hiding and the concealment. And to show that even within the willow branches themselves one finds Torah and service — even when they are by themselves. And through all of this we merit on Shemini Atzeres that all these repairs be completed in wondrous completeness. Where the essential completeness is when the light of love within da'as illuminates completely into the love within the days. And then the bad days are entirely nullified. And Israel alone connect with Hashem with additional love — through the illumination of love within da'as upon them. Which is the aspect of what our Sages said: "please hold on with us another day." Which is the aspect of "one day which shall be known to Hashem." Which is the aspect of love within da'as — as explained in the main text. And then one prays for rain. For then one draws the plenty — which is the aspect of the blessed rains — into the holiness — to the worthy of Israel. And the bad days have no hold in them.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
What one prostrates at the graves of the tzaddikim on Erev Rosh Hashana — see the section on Life os 45.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
Through the sin of the Calf the aspect of the revelation of the will was blemished. And therefore the forty middle days were in anger and wrath — which is the opposite of the will. But through the abundance of the insistences and prayers of Moshe our teacher — through this Hashem was appeased with him. And the anger was turned to will. And He was reconciled with Israel in the final forty days — which are from Rosh Chodesh Elul until Yom Kippur. Which are the days of will. And therefore one must strengthen oneself more greatly then — to draw upon oneself strong wills and good longing for Hashem. And through the revelation of the will — fear is made. And therefore these days are called the days of fear — the awesome days. And therefore one practices to multiply in charity during these days. For the essential revelation of the will is through charity. And on Yom Kippur — that is the completion and end of the forty days of will. And then is the completion of the receiving of the Torah. Which is drawn from the aspect of the will-of-wills [ra'ava d'ra'avin] that shines then. And therefore then on Yom Kippur is the essential teshuva — until sins are transformed into merits. Which is the aspect of the anger being turned to will. The aspect of "for her iniquity has been appeased." And therefore on Erev Yom Kippur one multiplies in charity even more greatly. For all of this is accomplished through charity. And therefore on Yom Kippur one prays five prayers. For the essential completeness of the prayer is through the illumination of the will that shines then more greatly. And through the fear that we merited to receive through the illumination of the will shining during all these days — through this one merits to receive the outpouring of the lovingkindness. And this is the aspect of Sukkos — where all the inner and encompassing lovingkindnesses shine. And this is the aspect of the joy of Sukkos. For the essential completeness of joy is through the revelation of the will. And afterward on Hoshana Rabba — that is the completion of the seal — the aspect of seal within seal. And the essential seal is faith. Namely to believe that everything is governed only through His blessed will. Which one merits through charity. Through which one subdues the forehead of the serpent [meitzach hanachash] and the will is revealed. But sometimes if the faith in the will is not strong — the Sitra Achra can still intensify and cast doubt about the will. And through this the forehead of the serpent can intensify again. And therefore one must return and give charity to strengthen the faith in the will. And this is the aspect of the two holy seals — that one must seal the holy faith — which is the aspect of the illumination of the will — with two above-mentioned seals. And all through charity. And this is also the aspect of the willow branches taken then. And also what one recites Mishneh Torah then — as explained in the main text. And this is the aspect of the book of Tehillim recited then. For Tehillim is all will and longing for holiness and wonderful cleaving to Hashem. And afterward one merits to Simchas Torah. For when one merits to the illumination of the will in completeness — then is the essential joy. And therefore one reads in the Torah then the departure of Moshe — who departed in the will-of-wills. And all his days he engaged in this — to draw the revelation of the will in the world. Through which fear is made. And this is "and no prophet arose again — for all the signs and wonders." Through all of which the will was revealed in the world — that everything is governed through His blessed will. And this is "and for all the great awe" — the aspect of the revelation of the fear as mentioned. And through all of this very great and wondrous joy is drawn — the aspect of Simchas Torah.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
On the Fifteenth of Av — the sweetening of the anger of the sin of the Calf began — and the scintillation of the illumination of the will began to spark. And the completion of the revelation of the illumination of the will was on Yom Kippur — when the second Tablets were received. And therefore there were no good days for Israel like the Fifteenth of Av and Yom Kippur. For the essential of good days is the aspect of the revelation of the will. Through which is the essential joy of Yom Tov — as explained in the main text.
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
On Rosh Hashana — one begins the Ten Days of Teshuva. Where Israel return from their sins that came through the spirit of foolishness. And one begins to draw upon themselves the holy da'as. Which is the aspect of the revelation of His divinity and Kingship over us. As one greatly prays for this on Rosh Hashana and Yom Kippur. And the essential da'as of the revelation of His blessed divinity is the aspect of the totality of the two attainments of son and student together. Which is the aspect of the attainment of "where is the place of His glory" and the attainment of "the fullness of all the earth is His glory." And these two attainments are the aspect of sun and moon — the aspect of Rosh Hashana and Rosh Chodesh. And therefore Rosh Hashana specifically on Rosh Chodesh. For then the two above-mentioned attainments are included together. Through which is the essential revelation of His blessed divinity and Kingship over us. And this is also the aspect of the slumber [durmita] — the aspect of sleep and awakening from sleep — that occurs on Rosh Hashana through the Shofar. And likewise the aspect of the Nesira that one engages in from Rosh Hashana until Yom Kippur — to saw the aspect of Kingship and unify it with its beloved face to face. All of which is the aspect of the totality of the two above-mentioned attainments. Which is the essential da'as that Moshe illuminated in the world. The aspect of "to you it was shown to know that Hashem is G-d." Which alludes to both above-mentioned aspects of attainments together. And the essential completeness of this da'as will be revealed in the future. As it is written: "on that day Hashem shall be one and His Name one." And since through the totality of the two above-mentioned attainments — fear is made. Therefore these days are called the awesome days. And likewise one greatly prays for fear then. As one says: "and therefore place Your dread — and they shall fear You — all the works."
ַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד). קנא. עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא). קנב. כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב). קנג. כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י). קנד. עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב). קנה. קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד). קנו. עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא). קנז. עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג). קנח. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב). קנט. צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַא
All our service on Rosh Hashana is to reveal and illuminate and draw upon ourselves the holiness of the Land of Israel — which is the source of our holiness. As one greatly prays for this on Rosh Hashana. But to conquer the Land of Israel — it is impossible except through the truly true tzaddikim. For "the righteous shall inherit the land." And the essential — through believing that all their words have secrets within them — as explained in the main text. And therefore one travels to the tzaddikim on Rosh Hashana.
Loading comments…