Bayis u-Chutz (House and Outside)
אוצר היראה - Otzar HaYirah
עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, כִּי בַּחוּץ הוּא מְקוֹם שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, כִּי עַל־כֵּן נִקְרָאִים חִיצוֹנִים, שֶׁמְּקוֹמָם בַּחוּץ; אֲבָל בְּתוֹךְ הַבַּיִת הוּא מָקוֹם מְשֻׁמָּר מֵהֶם, וְשָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַקְּדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִים בְּפֶתַח הַבַּיִת, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַחִיצוֹנִים הַשּׁוֹכְנִים בַּחוּץ, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם אֲחִיזָה וּשְׁלִיטָה בַּבַּיִת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן סֻכָּה פְּטוּרָה מִמְּזוּזָה, כִּי עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה מְבָרְרִין גַּם מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים וּמַכְנִיעִין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַחִיצוֹנִים גַּם בִּמְקוֹמָן, וְעַל־כֵּן אֵין צְרִיכִין שָׁם מְזוּזָה, כִּי כְבָר נִכְנְעוּ וְנִתְגָּרְשׁוּ לְגַמְרֵי אֲפִלּוּ בַּחוּץ עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה (הל' ראש־השנה ה"ד, אות ו ח).
The essential holiness is inside a person's house — for outside is the domain of the external forces [chitzonim] — for they are called external forces because their place is outside. But inside the house is a place protected from them — and there is the essential drawing of holiness — as explained within. And this is the aspect of the mezuzah that is fixed at the entrance of the house — so that the external forces dwelling outside do not prevail, G-d forbid — and have no hold or dominion in the house, G-d forbid. And therefore the sukkah is exempt from the mezuzah — for through the mitzvah of sukkah one refines even the places of the external forces and subdues the Sitra Achra and the external forces even in their own place. Therefore a mezuzah is not needed there — for they have already been subdued and expelled completely even outside through the mitzvah of sukkah.
עִקַּר הַהֶזֵּק שֶׁיָּכוֹל לְהַגִּיעַ, חַס וְשָׁלוֹם, לְהָעוֹסֵק בְּבִנְיַן הוּא מֵחֲמַת שֶׁמְּגָרֵשׁ הַחִיצוֹנִים מִמְּקוֹמָם שֶׁהוּא בַּחוּץ, וְעַכְשָׁו שֶׁבּוֹנִין שָׁם בַּיִת וְהֵם מִתְגָּרְשִׁים מִשָּׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מִתְגָּרִים בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְהַגִּיעַ לוֹ אֵיזֶה הֶזֵּק, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מַכְנִיעִים הַחִיצוֹנִים לְגַמְרֵי וְאֵין לָהֶם שׁוּם שְׁלִיטָה וַאֲחִיזָה אֲפִלּוּ בַּחוּץ, עַל־כֵּן עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה יְכוֹלִין לַעֲסֹק בְּבִנְיָן וְלֹא יַזִּיק לוֹ כְּלָל, כִּי נִתְגָּרְשׁוּ וְנִתְבַּטְּלוּ לְגַמְרֵי עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה כַּנַּ"ל (שם).
The essential harm that can come, G-d forbid, to one who engages in building comes from disturbing the external forces from their place — which is outside. Now that one builds a house there and they are expelled from there — through this they provoke him, G-d forbid — and through this some harm can reach him, G-d forbid. But through the mitzvah of sukkah — which completely subdues the external forces so they have no dominion or hold even outside — through the mitzvah of sukkah one can engage in building and it will not harm him at all — for they have been expelled and completely nullified through the mitzvah of sukkah as above.
עִקַּר קְדֻשַּׁת בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם נִמְשָׁךְ מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁבִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה אָנוּ עוֹסְקִים בְּסִיּוּם הַתּוֹרָה וּבְהַתְחָלָתָהּ מֵחָדָשׁ, וְאָז אָנוּ יוֹצְאִין מִבֵּיתֵנוּ לַסֻּכָּה וְאַחַר־כָּךְ חוֹזְרִים לְבֵיתֵנוּ - עַיֵּן אֱלוּל וְרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְכוּ', אוֹת קלא.
The essential holiness of a person's house flows from the holy Torah. And this is the aspect of what we do at the beginning of the year — we engage in completing the Torah and beginning it anew — and then we leave our house for the sukkah and afterward return to our house. See "Elul and Rosh Hashana etc.," section 131.
אֵין הַבַּיִת נִקְרָא בְּשֵׁם בַּיִת אֶלָּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר הַבַּיִת הוּא לִכְנֹס בְּתוֹכוֹ מִחוּץ לִפְנִים, וְזֶה רַק עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּחוּץ־לָאָרֶץ כֻּלָּם בַּחוּץ, כִּי נִקְרָא חוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁשָּׁם הַכֹּל בַּחוּץ, בְּחִינַת "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת", כִּי הַבַּיִת צָרִיךְ שֶׁיִּבָּנֶה בְּחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת", וְעִקַּר הַחָכְמָה הוּא לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת, שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָקוֹם לִחְיוֹת בּוֹ יְמֵי חַיָּיו (כִּי עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם הוּא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְדִירָתוֹ, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ), הַיְנוּ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה אֲמִתִּית בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה", וְזֶה רַק עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַדַּעַת וְהַחָכְמָה אֲמִתִּית לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלוֹהַּ, אֲבָל הַדָּר בְּחוּץ־לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ, וְעַל־כֵּן הַיּוֹשֵׁב בְּחוּץ־ לָאָרֶץ, אֲפִלּוּ יוֹשֵׁב בְּבָתֵּי סְפוּנִים, הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ יוֹשֵׁב בַּחוּץ מַמָּשׁ. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַבַּיִת הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין לְתוֹכוֹ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי גַּם בְּחוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַמְּזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִין בְּפֶתַח הַבַּיִת, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא הַחָכְמָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם אָמְרוּ, שֶׁאֲוִירָהּ מַחְכִּים. אֲבָל עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה", וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁכָּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ", הַיְנוּ שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט וּמַנְהִיג אֶת הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית עַל כָּל דָּבָר. וְזֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה וְחָכְמָה דִקְדֻשָּׁה, כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה. וְעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שָׁעוֹמֵד שָׁם, וְשָׁם מְקוֹר קְדֻשַּׁת הַחָכְמָה וְהָאֱמוּנָה, וְעַל־ כֵּן הוּא עִקַּר בֵּית חַיֵּינוּ, כִּי זֶה עִקַּר הַחַיּוּת, בְּחִינַת "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה", וּכְתִיב: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"; וּמִשָּׁם צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה לְכָל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי הַמְּזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִין בְּפֶתַח הַבָּיִת, כִּי הַשְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה הֵם עִקַּר הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא מְקוֹר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי פָּרָשַׁת "שְׁמַע" הוּא עִקַּר אֱמוּנַת הַיִּחוּד, וּפָרָשַׁת "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" הוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ וְהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר בְּפָרָשָׁה זוֹ: אִם שָׁמֹעַ וְכוּ' - וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, וְאִם לָאו - לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ שֶׁבַּמְּזוּזָה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַבַּיִת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַבַּיִת וְקִיּוּמוֹ כַּנַּ"ל (הלכות ס"ת, הלכה ד, אותיות יד יז).
A house is not called a house except through the holiness of the Land of Israel — for the essential house is to enter within from outside. And this is possible only through the holiness of the Land of Israel — for outside the Land everyone is outside — for it is called Chutz la-Aretz [outside the Land] — where everything is outside. The aspect of: "the holy stones are poured out at the head of every street" [Eichah 4:1]. For the house must be built in wisdom — as it is written: "with wisdom a house is built." And the essential wisdom is to know and recognize Him — and only for this purpose must the essential building of the house be — to have a place to live one's days in. For the essential vitality of the person is inside one's house and dwelling — as one sees tangibly. Namely: in order to draw true wisdom into one's house — to know and recognize Him — which is the essential vitality — as it is written: "wisdom gives life." And this is possible only through the holiness of the Land of Israel — where is the essential true da'as and wisdom to know Him — for the air of the Land of Israel makes wise. And therefore our Rabbis stated: one who dwells in the Land of Israel is like one who has a G-d — but one who dwells outside the Land is like one who has no G-d. And therefore one who dwells outside the Land — even in paneled houses — is as if dwelling literally outside. And therefore the essential house is through drawing the holiness of the Land of Israel within it — for even outside the Land one must draw the holiness of the Land of Israel. And this one merits through the mezuzah fixed at the entrance of the house. For the essential holiness of the Land of Israel — which is the wisdom one merits in the Land of Israel — as our Rabbis stated: there is no wisdom like the wisdom of the Land of Israel — and they also stated that its air makes wise. But the essential holiness of the Land of Israel is through faith — as it is written: "dwell in the land and tend faith" [Tehillim 37:3]. And the essential holiness of the Land of Israel flows from the holiness of the Temple — which stands there. And there is the source of the holiness of wisdom and faith. And from there one must draw the holiness to all houses of Israel through the mezuzah fixed at the entrance. For the two portions in the mezuzah are the essential faith — the source of the holiness of the Land of Israel. For the portion of Shema is the essential faith in unity — and the portion of v'hayah im shamoa is the aspect of faith in Providence — that everything is conducted according to His will and Providence — as explained in that portion: if you hearken etc. — I will give rain for your land in its time — and if not — the opposite, G-d forbid. For everything is under His providence. And therefore through these two portions in the mezuzah one draws the holiness of the Land of Israel into the house — which is the essential house and its sustaining as above.
עִקַּר מְחִצּוֹת הַבַּיִת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מְחִצַּת הַשֵּׂכֶל, שֶׁעַל־יָדָם עִקַּר הַשָּׂגַת הַחָכְמָה אֲמִתִּית לָדַעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּכָל מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים נֶעְלָם שָׁם אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה כָּל חַיּוּתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם". וְעִקַּר הַהַעְלָמָה מַה שֶּׁאֵין הַכֹּל יוֹדְעִים אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי הוּא רַק מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ צִמְצוּמִים וְכֵלִים לְקַבֵּל הַדַּעַת, כִּי רִבּוּי אוֹר אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַיְדִיעָה הוּא עַל־יְדֵי מְחִצּוֹת הַשֵּׂכֶל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת וְכֵלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין בְּחִינַת מְחִצּוֹת הַבַּיִת שֶׁל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל שֶׁצְּרִיכִין לִבְנוֹתָם בְּחָכְמָה, בְּחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת", שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת מְחִצּוֹת הַבַּיִת מִמְּחִצּוֹת הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עִקַּר הַבַּיִת צְרִיכִין לִבְנוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָקוֹם לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל בְּתוֹכוֹ, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר הָכֵי, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ כְּדֵי לְגַדֵּל בּוֹ בָּנָיו לְתַלְמוּד־תּוֹרָה וּלְהַכְנִיס שָׁם אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, וְאָז מְחִצּוֹת הַבַּיִת הֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעִקַּר הַשָּׂגַת הַחָכְמָה עַל־יָדָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה וְהַחַיּוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל־יְדֵי הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בֵּית חַיֵּינוּ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאַהֲבָתוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ מְחִצּוֹת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁנּוּכַל לְהַשִּׂיגוֹ וּלְהַכִּירוֹ עַל־יְדֵי מְחִצּוֹת הַבֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ וְכֵלָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם כָּל חַיּוּתֵנוּ, כִּי זֶה עִקַּר הַחַיּוּת - לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא מִבֵּית קָדְשֵׁי־קָדָשִׁים, שֶׁשָּׁם עוֹמֵד הָאָרוֹן עִם הַלּוּחוֹת עַל נְקֻדַּת אֶבֶן־שְׁתִיָּה, שֶׁמִּשָּׁם הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם וּמִשָּׁם מַמְשִׁיכִין כָּל הַנְּבִיאִים נְבוּאָתָם שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁעַל הַלּוּחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל נְבוּאָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט. וְעַל־כֵּן עָמַד הָאָרוֹן עִם הַלּוּחוֹת עַל הָאֶבֶן־ שְׁתִיָּה, לְהוֹרוֹת וּלְהוֹדִיעַ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁתְּחִלַּת הֲוָיוֹת נְקֻדַּת הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת אֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהוֹדִיעַ לְהָעוֹלָם כִּי אִם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבַּנְּבוּאָה כַּנַּ"ל, וְזֹאת הַקְּדֻשָּׁה מַמְשִׁיכִין מִשָּׁם לְכָל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי הַמְּזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִין בְּפֶתַח הַבַּיִת מַמְשִׁיכִין קְדֻשָּׁה זֹאת לְכָל בָּתֵּי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, כִּי שְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ הֵם עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל וּבָהֶם כְּלוּלִים כָּל הָעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), שֶׁעַל־יָדָם מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן קוֹבְעִין הַמְּזוּזָה בְּפֶתַח הַבַּיִת, כִּי הַמְדַמֶּה הוּא עִקַּר הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר שֶׁל הַשֵּׂכֶל, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדָהּ נִכְנָסִין לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ (ע' אמונה אות קו). וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁקּוֹבְעִין הַמְּזוּזָה שֶׁכְּלוּלָה מֵעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הָרוּחַ נְבוּאָה שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה, שֶׁכְּלוּלָה גַּם־כֵּן בְּפָרָשִׁיּוֹת מֵהַמְּזוּזָה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְקַדְּשִׁין אֶת פֶּתַח הַבַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת פֶּתַח וְשַׁעַר הַשֵּׂכֶל וְחָכְמָה דִקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא עִקַּר קְדֻשַּׁת הַבַּיִת, בְּחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת", שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁמַּמְשִׁיכִין לְתוֹךְ הַבָּיִת. וְעַל־ כֵּן מְסַיְּמִין פָּרָשִׁיּוֹת הַמְּזוּזָה בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְכוּ' עַל הָאֲדָמָה וְכוּ'", כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אֶל הַבַּיִת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קְדֻשַּׁת הַבֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בֵּית חַיֵּינוּ, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחַיּוּת כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְכוּ'", בְּחִינַת חַיּוּת וַאֲרִיכוּת יָמִים דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות טו טז יז).
The essential partitions of the house flow from the aspect of the partitions of the intellect — through which is the essential attainment of true wisdom to know Him. For in truth — the whole earth is full of His glory — and even in all the places of the external forces His divinity is hidden — through which comes all their vitality — as it is written: "and You give life to all of them" [Nechemiah 9:6]. And the essential concealment — why not everyone knows His divinity properly — comes only from excess of light. For they have no contractions and vessels to receive the da'as — since excess of light cannot be received as is known. Therefore the essential knowledge is through the partitions of the intellect — which are the aspect of partitions and vessels to receive holy da'as through them. And from there flow the aspects of the house's partitions of Israel's houses — which must be built with wisdom — the aspect of: "with wisdom a house is built." One must draw the holiness of the house partitions from the partitions of holy intellect — for the essential house must be built so that one has a place to learn and pray within it. And even one who is not at that level must intend the house to raise his children to Torah study — and to bring in guests who are Torah scholars. And then the partitions of the house are the aspect of the partitions of holy intellect — through which is the essential attainment of wisdom. And therefore the essential holiness and vitality of Israel is only through the Temple — which is our house of life. For Hashem — from His love for Israel — contracted Himself, as it were, to rest His Shechina within the partitions of the Temple. Namely: that we could attain and recognize Him through the Temple partitions and its holy vessels. And therefore from there comes all our vitality — for this is the essential vitality: to know Him. And the essential holiness of the Temple is from the Holy of Holies — where the Ark stands with the tablets on the point of the even shesiyah [foundation stone] — from which the world was established — and from which all the prophets drew their prophecy that flowed from between the two cherubs as is known. And this is the aspect of the Ten Commandments on the tablets — which are the aspect of the ten levels of prophecy — through which the imagination is refined and one merits faith — to believe in the renewal of the world — that Hashem renewed His world from absolute nothing. And therefore the Ark with the tablets stood on the even shesiyah — to show and make known to all who come to the world that the beginning of the existence of the world's point from absolute nothing — which is the aspect of the even shesiyah point from which the world was established — this can be made known to the world only through the holiness of the Ten Commandments. And this holiness is drawn from there to all the Land of Israel — whose essential holiness is through the aspect of faith as above. And through the mezuzah fixed at the entrance of the house this holiness is drawn to all houses of Israel — for the two portions of the mezuzah are the essential faith as above — and in them are comprised all the Ten Commandments (as our Rabbis stated) — through which the imagination is refined and one merits faith. And therefore the mezuzah is fixed at the entrance of the house — for the imagination is the essential entrance and gate of the intellect — and therefore through refining the imagination one merits faith — which is the essential entrance and gate through which one enters to know and recognize Him. And therefore through fixing the mezuzah — which comprises the Ten Commandments — which are the aspect of the totality of the spirit of prophecy through which the imagination is refined and one merits faith — comprised also in the portions of the mezuzah — through this one sanctifies the entrance of the house — that it be the aspect of the entrance and gate of holy intellect and wisdom — which is the essential holiness of the house.
עִקַּר חִיּוּב קְבִיעוּת הַמְּזוּזָה הוּא כְּשֶׁיֵּשׁ לְהַפֶּתַח שְׁתֵּי מְזוּזוֹת וּמַשְׁקוֹף, שֶׁמְּרַמְּזִין עַל חָכְמָה וּגְבוּרָה וַעֲשִׁירוּת; וְהָעִקָּר הוּא הַחָכְמָה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַכֹּל, הַיְנוּ הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". וּגְבוּרָה וַעֲשִׁירוּת אֵין בָּהֶם שׁוּם מַעֲלָה, רַק מַה שֶּׁהֵם תּוֹמְכִים וְאוֹחֲזִים אֶת הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית, כִּי עַל־יְדֵי הַגְּבוּרָה מִתְגַּבְּרִים עַל הַחוֹלְקִים וְהַמּוֹנְעִים, וְעַל־יְדֵי הָעֲשִׁירוּת לִבָּם פָּנוּי לַעֲסֹק בַּחָכְמָה הָאֲמִתִּית. וְעַל־כֵּן גְּבוּרָה וַעֲשִׁירוּת הֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת אֲשֶׁר הַמַּשְׁקוֹף שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחָכְמָה נִסְמָךְ עֲלֵיהֶם. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ שָׁרְשָׁם בַּכָּבוֹד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם, גִּבּוֹר וְעָשִׁיר', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־יְדֵי הַנְּבוּאָה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְבִיעוּת הַמְּזוּזָה בְּפֶתַח הַבַּיִת כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לְהַפֶּתַח שְׁתֵּי מְזוּזוֹת וּמַשְׁקוֹף הַמְרַמֵּז לִשְׁלשָׁה דְבָרִים הַנַּ"ל, אָז הַבַּיִת חַיָּב בִּמְזוּזָה (שָׁם אוֹת יח; וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן בַּיִת וָחוּץ, וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לְנַשֵּׁק הַמְּזוּזָה בְּצֵאתוֹ מִבֵּיתוֹ וּבַחֲזִירָתוֹ לְשָׁם, וְעִנְיַן "בְּשִׁבְתְּךָ וּבְלֶכְתְּךָ" - 'טִלְטוּל וּנְסִיעָה' אוֹת י).
The essential obligation of fixing the mezuzah is when the entrance has two doorposts and a lintel — alluding to wisdom, strength, and wealth. And the essential is wisdom — which is above all — namely the true wisdom to know Him — the aspect of: "and know Me" [Yirmiyahu 9:23]. And strength and wealth have no particular virtue — except that they support and sustain true wisdom — for through strength one prevails against the disputants and obstacles — and through wealth the heart is free to engage in true wisdom. And therefore strength and wealth are the aspect of the two doorposts — upon which rests the lintel — which is the aspect of wisdom. And these three things at their root come from honor — through which the spreading of prophecy comes — the aspect of: "the Shechina rests only upon one who is wise, strong, and wealthy." And through prophecy the imagination is refined and one merits complete faith — which is the aspect of fixing the mezuzah at the entrance of the house as above. And therefore when the entrance has two doorposts and a lintel — alluding to the three aforementioned things — then the house is obligated in a mezuzah.
צְרִיכִין לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה, בְּחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת", אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה בְּלֹא חָכְמָה - מִתְמַסְכֵּן, בְּחִינַת פְּגַם הַחָכְמָה, בְּחִינַת "חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה". וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה, כִּי עַל־יְדֵי קְבִיעַת מְזוּזָה מַמְשִׁיכִין עֲשִׁירוּת אֶל הַבַּיִת וּמְתַקְּנִין פְּגַם הַחָכְמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה" (הל' מזוזה ה"א).
One must build the house with wisdom — the aspect of: "with wisdom a house is built." But when one builds without wisdom — one becomes impoverished — the aspect of the blemish of wisdom — the aspect of: "the wisdom of the poor man is despised" [Koheles 9:16]. And this is the aspect of the mezuzah — for through fixing the mezuzah one draws wealth to the house and rectifies the blemish of wisdom — the aspect of "the wisdom of the poor man is despised."
הַמְּזוּזָה הִיא בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם, כִּי אוֹרַיְתָא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, וּשְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה: "שְׁמַע", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְעֹל מִצְו?ֹת, זֶהוּ כְּלָלִיּוּת כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַמְּזוּזָה נִשְׁמָר הַבַּיִת מִן הַחִיצוֹנִים, כִּי הַמְּזוּזָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם מֵאִיר לְהַבַּיִת וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִשְׁמָרִין מִן הַחִיצוֹנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם הַטֻּמְאָה, הֵפֶךְ שֵׁם הַשֵּׁם. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם שַׁדַּ"י שֶׁבַּמְּזוּזָה, כִּי עִקַּר הֶאָרַת שֵׁם הַשֵּׁם לְבָתֵּי יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁשׂ בַּיִת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְזֶה בְּחִינַת הַשֵּׁם הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם כַּיָּדוּעַ. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִדּוּר הָאֶתְרוֹג, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת בַּיִת דִּקְדֻשָּׁה, נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מֵהָרֹאשׁ־ בַּיִת הַנַּ"ל, שֶׁמֵּאִיר בּוֹ שֵׁם הַשֵּׁם. וְעַל־כֵּן מִצְוָה לִקְבֹּעַ הַמְּזוּזָה בַּשְּׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'הִדּוּר מִצְוָה עַד שְׁלִישׁ' (עַיֵּן פְּנִים). וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי מִצְוַת קְבִיעַת מְזוּזָה נִשְׁמָר הַבַּיִת גַּם מִשְּׂרֵפוֹת־אֵשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כִּי הַשְּׂרֵפוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שֵׁם הַטֻּמְאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, וְעַל־יְדֵי הַמְּזוּזָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם, נִשְׁמָרִין מִזֶּה. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים תִּקּוּן־חֲצוֹת אֵצֶל הַמְּזוּזָה כַּמּוּבָא, כִּי גַּם בְּתִקּוּן־חֲצוֹת אָנוּ עוֹסְקִין בָּזֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטְּלוּ הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ, שֶׁזֶּה גַּם כֵּן בְּחִינַת מִצְוַת מְזוּזָה כַּנַּ"ל (שם הלכה ב).
The mezuzah is the aspect of the Name of Hashem — for orayta sh'mei d'Kudsha-Brich-Hu [Torah is the Name of the Holy One blessed be He]. And the two portions in the mezuzah — Shema and v'hayah im shamoa — which contain the acceptance of the yoke of Heaven and the yoke of commandments — this is the totality of the entire Torah — which is the aspect of the Name of Hashem. And therefore through the mezuzah the house is protected from the external forces — for the mezuzah which is the aspect of the Name of Hashem illuminates for the house — and through this one is protected from the external forces — which are the aspect of the name of impurity — the opposite of the Name of Hashem. And this is the aspect of the Name Shaday on the mezuzah — for the essential illumination of the Name of Hashem for the houses of Israel is through the Tzadik who is the foundation of the world [Tzadik yesod olam] — who is the aspect of the head of household [rosh bayis] — as explained within. And this is the aspect of the aforementioned Name — which is in the aspect of the righteous foundation of the world as is known. And since the essential beautification [hidur] of the esrog — which is the aspect of Malchus — the aspect of the holy house — also flows from the aforementioned head of household — in whom the Name of Hashem shines — therefore it is a mitzvah to fix the mezuzah in the upper third — for this is the aspect of: "the beautification of a mitzvah up to a third." And therefore through the mitzvah of fixing the mezuzah the house is also protected from fires, may the Merciful One save us — for fires flow from the aspect of the name of impurity — which is the aspect of the luminaries of fire. And through the mezuzah which is the aspect of the Name of Hashem one is protected from this. And therefore the midnight prayer [tikun chatzos] is recited at the mezuzah as is brought — for in the midnight prayer we also engage in this — to draw the illumination of the Tzadik who is the aspect of the luminaries of light — the aspect of the Name of Hashem — until through this the luminaries of fire are nullified — which is also the aspect of the mitzvah of mezuzah as above.
עִקַּר כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָדָם הוּא רַק בְּבֵיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת", כִּי הַבַּיִת הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, כִּי חֵלֶק הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד הוּא בְּבֵיתוֹ, בְּחִינַת "שׂרֵר בְּבֵיתוֹ". וְזֶה בְּחִינַת "כָּל כְּבוּדָּה בַת־מֶלֶךְ פְּנִימָה", שֶׁעִקַּר בְּחִינַת כְּבוֹד הַמַּלְכוּת הוּא בִּפְנִים בַּבָּיִת. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "'בֵּיתוֹ' - זוֹ אִשְׁתּוֹ", שֶׁהוּא בְּחִינַת חַוָּה אֵם כָּל חַי, בְּחִינַת הַכָּבוֹד, שֶׁשָּׁם מְלֻבָּשִׁין כָּל הַנְּפָשׁוֹת. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ הַבַּיִת שְׁמִירָה גְדוֹלָה, כִּי צְרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בְּהַכָּבוֹד. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן - מִתְמַסְכֵּן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִסְתַּכֵּן; כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ סַכָּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁבּוֹנִין בַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, כִּי אוּלַי בָּא הַכָּבוֹד בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת הַנֶּפֶשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת לִפְעָמִים עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה לְשֵׁם הַשֵּׁם, בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וְכוּ'", כִּי צְרִיכִין לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה פָּנִים לְהַכָּבוֹד, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הָעַזֵּי־פָנִים, רַק שֶׁיִּהְיֶה הַכָּבוֹד אֵצֶל הַמְּבִינֵי־מַדָּע, שֶׁאָז יֵשׁ לְהַכָּבוֹד פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁבּוֹנִין הַבַּיִת בְּחָכְמָה לְשֵׁם הַשֵּׁם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבַּיִת הַנִּבְנֶה לְשֵׁם הַשֵּׁם, אָז אַדְּרַבָּא זוֹכִין לְקַבֵּל נְפָשׁוֹת עַל־יְדֵי בִּנְיַן הַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, בִּבְחִינַת "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים וְכוּ'", כִּי שָׁם מְלֻבָּשִׁין כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה, כִּי עַל־יְדֵי קְבִיעַת מְזוּזָה, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין פָּנִים לְהַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, כִּי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל מְזוּזָה הֵם פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכָּבוֹד כְּשֶׁהוּא אֵצֶל הַמְּבִינֵי־מַדָּע, שֶׁאָז יֵשׁ לְהַכָּבוֹד פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן קְבִיעַת הַמְּזוּזָה אֵצֶל הַפֶּתַח, כִּי הַפֶּתַח הוּא פְּנֵי הַבַּיִת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נִקְבָּע עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת, דְּהַיְנוּ הַפֶּתַח דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת הַכָּבוֹד לְהַבַּיִת הוּא עַל־יְדֵי הַפֶּתַח, בִּבְחִינַת "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם" וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד". גַּם הַשְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, שֶׁהֵם "שְׁמַע", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", הֵם בְּחִינַת יִרְאָה וְאַהֲבָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם הַמּוֹלִידִין אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבֶּשֶׁת בַּכָּבוֹד וּמְגַדְּלִין אוֹתָהּ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ג).
The essential honor of a person is only in his house — as it is written: "like the glory of a person to dwell in a house" [Mishlei 19:14 — rendered per context]. For the house is the aspect of Malchus — which is the aspect of honor — the King of glory. For the portion of Kingship [Malchus] that each one has is in his house — the aspect of: "he ruled in his house" [Esther 1:22]. And this is the aspect of: "all the honor of the king's daughter is within" [Tehillim 45:14] — for the essential aspect of the honor of Kingship is inside the house. And therefore our Rabbis stated: "his house — this is his wife" — who is the aspect of Chavah, mother of all life — the aspect of honor — where all souls are clothed. And therefore the house needs great protection — for one must greatly guard the soul clothed in the honor. And therefore our Rabbis stated: "whoever engages in building becomes impoverished" — and some say "becomes endangered." For certainly there is danger, G-d forbid, when one builds a house — which is the aspect of honor — for perhaps the honor will come in exchange for the withdrawal of a soul, G-d forbid — since the soul sometimes departs through honor — as explained within. And therefore one must be very careful to build the house with wisdom for the sake of Hashem — the aspect of: "with wisdom a house is built etc." For one must ensure that there be a face for the honor — that the brazen-faced not suckle from it — only that the honor be with those of understanding. Then the honor has a holy face. And therefore when building the house with wisdom for the sake of Hashem — so that the honor of Hashem fills the house built for the sake of Hashem — on the contrary one merits through the building of the house to receive souls through the honor. And this is the aspect of: "your wife shall be like a fruitful vine in the inner chambers of your house — your children like olive shoots etc." [Tehillim 128:3]. And this is the aspect of the mezuzah — for through fixing the mezuzah one draws a face for the house which is the aspect of honor. For the portions of the mezuzah are the portions of Krias Shema — which are the essential drawing of the mochin and da'as — which is the essential completeness of honor when it is with those of understanding — then the honor has a holy face as above.
עִקַּר תִּקּוּן הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין מִצֶּדֶק צְדָקָה. וְעַל־כֵּן עִקַּר כַּוָּנוֹת בִּנְיַן הַבַּיִת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁבִיל שֶׁיַּכְנִיס בּוֹ עֲנִיִּים הֲגוּנִים וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁם קִבּוּץ חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי־בֵיתֶךָ; יְהִי בֵיתְךָ בֵּית־וַעַד לַחֲכָמִים", כִּי עַל־יְדֵי־זֶה, הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יֵשׁ פָּנִים לְהַכָּבוֹד, וְאָז הַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, הוּא בְּחִינַת בַּיִת דִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה הַבַּיִת, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל גַּסּוּת הָרוּחַ, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ - עַל זֶה נֶאֱמַר: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק", כִּי כְּשֶׁאֵין לְהַכָּבוֹד פָּנִים, וְהַכָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּיִת הוּא אֵצֶל הָעַזֵּי־פָנִים הָרוֹדְפִים אַחַר כְּבוֹד עַצְמָן, אָז לֹא דַי שֶׁאֵין הַמַּלְכוּת עוֹלָה מִבְּחִינַת צֶדֶק לִצְדָקָה, אַף גַּם הַבְּחִינַת צֶדֶק נִפְגָּם גַּם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא יְנִיקָה מִמֶּנָּה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק", בְּחִינַת "בִּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרֶשַׁע", חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק... בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם" - בְּחִינַת הָעַזֵּי־פָנִים הַמִּשְׂתָּרְרִים עַל עַם דַּל בְּחִנָּם. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם שַׁדַּ"י שֶׁכּוֹתְבִין עַל הַמְּזוּזָה, כִּי שֵׁם זֶה הוּא בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן", שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת צְדָקָה מַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד מֵהָעַזֵּי־פָנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁמַּעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת מִבְּחִינַת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת", חַס וְשָׁלוֹם, וּמַחֲזִירִין אוֹתָהּ לְהַמְּבִינֵי־מַדָּע, שֶׁאָז יֵשׁ פָּנִים לְהַכָּבוֹד, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַבַּיִת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי מִצְוַת מְזוּזָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "מְזֻזוֹת" - זָז מָוֶת, הַיְנוּ בְּחִינַת "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת", כִּי מַעֲלִין עַל־יְדֵי־זֶה אֶת הַמַּלְכוּת מִצֶּדֶק לִצְדָקָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". וְזֶה בְּחִינַת "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְכוּ'", הַנֶּאֱמַר בִּמְזוּזָה (שם אותיות ה ו ז ח; עיין פנים).
The essential rectification of honor — which is the aspect of Malchus — is through tzedakah [charity] — through which one transforms justice [tzedek] into charity [tzedakah]. And therefore the essential intention of building the house must be to bring worthy poor people into it — and to have there a gathering of the wise — as our Rabbis stated: "let your house be open wide and let the poor be members of your household — let your house be a meeting place for the wise." For through this honor is complete — and then there is a face for the honor — and then the house — which is the aspect of honor — is the aspect of a holy house. But when one builds the house, G-d forbid, from arrogance — for one's own honor — about this it is said: "woe to him who builds his house not in righteousness" [Yirmiyahu 22:13]. For when there is no face for the honor — and the honor which is the aspect of the house is with the brazen-faced pursuing their own honor — then not only does Malchus not ascend from the aspect of justice to charity — but even the aspect of justice is blemished as well — since the Sitra Achra suckles from it, G-d forbid. And this is the aspect of the Name Shaday written on the mezuzah — for this Name is the aspect of the righteous one [tzadik] as is known — which is the aspect of charity [tzedakah]. And therefore our Rabbis expounded: mezuzos — zaz maveh [death moved away] — the aspect of: "and charity saves from death." And this is the aspect of: "so that your days may be multiplied etc." mentioned in the mezuzah.
עִקַּר מִצְוַת מְזוּזָה הוּא כְּדֵי לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיֵּדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזִכָּרוֹן זֶה לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא, צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁבּוֹנִין בַּיִת, כִּי זֶה שֶׁבּוֹנֶה בַּיִת הוּא לִכְאוֹרָה כְּאִלּוּ שׁוֹכֵחַ בָּעוֹלָם הַבָּא וְעוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ קְבִיעוּת דִּירָה בְּזֶה הָעוֹלָם הַכָּלֶה וְעוֹבֵר, כִּי בְּוַדַּאי אִם יַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בִּקְבִיעַת חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא וּבִמְהִירַת פְּרִיחַת הָעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר כַּצֵּל עוֹבֵר וְכֶעָנָן כָּלָה וְכוּ' - בְּוַדַּאי אֵין שִׁגָּעוֹן גָּדוֹל מִזֶּה כְּשֶׁרוֹצֶה לִבְנוֹת לְעַצְמוֹ בַּיִת עַל רֶגַע קַלָּה כָּזֹאת, אֲשֶׁר מוּכָן לַעֲבֹר מִכָּאן בְּלִי סָפֵק חִישׁ קַל מְהֵרָה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צִוָּה יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לְבָנָיו שֶׁיֵּשְׁבוּ בְּאֹהָלִים וְלֹא יִבְנוּ בָּתִּים וְכוּ', כִּי מִי שֶׁבּוֹנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא דַעַת לא וְשׁוֹכֵחַ בְּהָעוֹלָם הַבָּא הוּא בְּוַדַּאי גָּרוּעַ מִמְּשֻׁגָּע, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק וְכוּ'", וְעוֹד הַרְבֵּה פְּסוּקִים כָּאֵלֶּה. עַל־כֵּן בִּכְנִיסַת הַבַּיִת צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִזְכֹּר תֵּכֶף בְּהָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבַּיִת וְשָׁם עִקַּר הַקְּבִיעוּת, וּמַה שֶּׁבּוֹנֶה לוֹ בַּיִת בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא גַּם־כֵּן רַק בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד בְּבֵיתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֵסֶק תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהַכְנָסַת־אוֹרְחִים וּכְבוֹד־שַׁבָּת וְכוּ', כִּי צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְכַוֵּן בְּבִנְיַן בֵּיתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה בֵּיתוֹ בֵּית־תּוֹרָה, בֵּית־תְּפִלָּה, בֵּית־ וַעַד לַחֲכָמִים, בַּיִת פָּתוּחַ לִרְוָחָה וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתוֹ, וְאָז בֵּיתוֹ בֵּית־הַשֵּׁם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וְכוּ'", וְאָז בְּוַדַּאי מִצְוָה גְדוֹלָה שֶׁיִּבְנֶה לוֹ בַּיִת לְשֵׁם הַשֵּׁם. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִקְבֹּעַ מְזוּזָה, כְּדֵי לִזְכֹּר תֵּכֶף בִּכְנִיסַת הַבַּיִת בְּיִחוּד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, וְאָז דַּיְקָא הַבַּיִת רָאוּי לְהִבָּנוֹת וּלְהִתְקַיֵּם, כִּי אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ, חַס וְשָׁלוֹם, בָּעוֹלָם הַבָּא לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ קְבִיעוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא הוּא בּוֹנֶה בֵיתוֹ בִּשְׁבִיל זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא דַּיְקָא, שֶׁהוּא יִחוּד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי בֵּיתוֹ נִבְנֶה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַמְקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לִבְנוֹת בָּתִּים הַרְבֵּה, עַד שֶׁנַּעֲשִׂין מֵהֶן שַׁ"י עוֹלָמוֹת, וְהֵם בּוֹנִים אֵלּוּ הַבָּתִּים שֶׁל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת מִמַּחֲלֹקֶת, הַיְנוּ מֵהַשָּׁלוֹם שֶׁעוֹשִׂין בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלוֹם־בַּיִת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמִשָּׁם נִבְנֶה בֵיתוֹ, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת בִּשְׁבִיל שָׁלוֹם, כִּי בַּחוּץ הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי כָּל אֶחָד נֶחֱלָק לְעַצְמוֹ, כִּי הֵם מְפֻזָּרִים וּמְפֹרָדִים וְאֵינָם מְקֻבָּצִים יַחַד; אֲבָל בַּבַּיִת, שָׁם הַקִּבּוּץ וְהָאֲסֵפָה יַחַד בִּבְחִינַת שָׁלוֹם וְאַחְדוּת, בְּחִינַת שְׁלוֹם בָּיִת (שם הלכה ד).
The essential mitzvah of mezuzah is to remember Hashem — which is the essential aspect of the memory of the World to Come. For this is the essential delight of the World to Come — to know Him. And this memory — to remember Hashem — which is the memory of the World to Come — one must be especially careful of when building a house. For one who builds a house appears to be as if forgetting the World to Come — and making for himself a permanent dwelling in this perishable and passing world. For certainly if one would deeply think of the permanence of the life of the World to Come — and of how swiftly this world passes — like a passing shadow and a dissolving cloud etc. — certainly there is no greater madness than when one wants to build a house for oneself for such a brief moment — which is certainly ready to pass from here swiftly without doubt. And therefore Yonadav ben Rechav truly commanded his children to dwell in tents and not build houses etc. — for one who builds his house without knowledge and forgets the World to Come is certainly worse than a madman. Therefore at the entrance into the house one must be very careful to immediately remember the World to Come — where is the essential house and where is the essential permanence. And what one builds in this world is also only for the World to Come — in order to be able to serve Hashem in one's house through Torah and prayer and hospitality [hachnasas orchim] and the honor of Shabbos etc. For every person must intend in building one's house that one's house be a house of Torah — a house of prayer — a meeting place for the wise — a house open wide with the poor as members of the household. And then one's house is the house of Hashem — and about this it is said: "with wisdom a house is built etc." And then it is certainly a great mitzvah to build a house for the sake of Hashem. And therefore one must fix the mezuzah — to immediately remember upon entering the house the unity of Hashem — which is the aspect of the memory of the World to Come. And then the house is specifically fitting to be built and to endure — for one is not forgetting, G-d forbid, the World to Come — to make a permanence for oneself in this passing world. But on the contrary — one builds one's house specifically for the memory of the World to Come — which is the unity of His Name — and then one's house is built through the Tzadikim who sustain the world — who engage in building many houses — until from them 310 worlds are made. And they build these houses of the 310 worlds from dispute — namely from the peace they make amid the dispute — which is the aspect of household peace [shalom bayis] — as explained within. And from there one's house is built. For the essential building of the house is for peace — for outside is the aspect of dispute — for each person separates for himself — since they are scattered and divided and not gathered together. But in the house — there is the gathering and assembly together in the aspect of peace and unity — the aspect of household peace.
הַמַּחֲלֹקֶת הוּא בְּחִינַת אַרְבַּע, בְּחִינַת אַרְבַּע רוּחוֹת, בְּחִינַת: "כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׂמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם", כִּי כָּל אֶחָד נִמְשָׁךְ לְצִדּוֹ: זֶה לְיָמִין וְזֶה לִשְׂמֹאל, זֶה לְמִזְרָח וְזֶה לְמַעֲרָב וְכוּ'. וּבֶאֱמֶת שֹׁרֶשׁ הַמַּחֲלֹקֶת הוּא כֻּלּוֹ אַחְדוּת, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה הַמַּחֲלֹקֶת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, בֵּין הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְכַיּוֹצֵא, הוּא בֶּאֱמֶת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְאַחְדוּת גָּמוּר, בְּחִינַת: "אֵלּוּ וָאֵלּוּ "'דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים'" - רָאשֵׁי תֵבוֹת "אֶחָד". אַךְ כְּשֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה הַמַּחֲלֹקֶת לְמַטָּה, נַעֲשֶׂה מִזֶּה לִפְעָמִים מַחֲלֹקֶת גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם, וְהַצַּדִּיק שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וְדָן אֶת הַכֹּל לְכַף־זְכוּת וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת וּבוֹנֶה מֵהֶם שַׁ"י עוֹלָמוֹת, הוּא מַעֲלֶה כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד. וְזֶה בְּחִינַת "שְׁמַע", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", שֶׁהֵם פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם שַׁדַּ"י שֶׁעַל הַמְּזוּזָה, הַיְנוּ: שַׁ"י ד', שֶׁמַּעֲלֶה הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַרְבַּע כַּנַּ"ל, לִמְקוֹר הָאַחְדוּת, שֶׁהוּא ד' דְּ"אֶחָד", וּמִזֶּה בּוֹנֶה שַׁ"י עוֹלָמוֹת (שם אות ד ה; מחלוקת אות לא לב).
Dispute is the aspect of four — the aspect of the four directions — the aspect of: "like the four winds of the heavens I have spread you out" [Zechariah 2:10]. For each one is drawn to his side: this one to the right and that one to the left — this one to the east and that one to the west etc. And in truth the root of dispute is all unity — for the root of all holy dispute flows from the beginning of the contraction of the vacant space — as explained within. And this holy dispute between the Tzadikim — between the Tannaim and Amoraim and the like — is in truth complete peace and tranquility and unity — the aspect of: "both these and these are the words of the living G-d" — the initial letters of which spell echad [one]. But when this dispute descends downward — it sometimes becomes complete dispute, G-d forbid. And the Tzadik who inclines toward kindness — who judges everyone favorably — and makes peace amid the dispute — builds from them 310 worlds — elevates all the dispute in the world to its root — where all is one. And this is the aspect of Shema and v'hayah im shamoa — which are the portions of the mezuzah as explained within. And this is the aspect of the Name Shaday on the mezuzah — namely: Sh-ai Dalet [310 times 4] — which elevates the dispute — which is the aspect of four as above — to the source of unity — which is the Dalet of echad. And from this one builds 310 worlds.
עִקַּר הַשְׁרָאַת הַקְּדֻשָּׁה הוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כִּי כָּתְלֵי הַבַּיִת מְצַמְצְמִין הָרְאוּת לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל אֶל הַחוּץ וְלִבְלִי לְפַזֵּר הָרְאוּת בְּחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא, רַק לְכַוֵּן וּלְצַמְצֵם הָרְאוּת אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה, הַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי, וְזֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כִּי מִשָּׁם נִשְׁפָּעִין וְנִמְשָׁכִין כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת. וְעַל־כֵּן הַבַּיִת הוּא מָקוֹם מְשֻׁמָּר מִן הַחִיצוֹנִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין הָרְאוּת וּמִסְתַּכְּלִין עַל הַתַּכְלִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ קְדֻשָּׁה וְנִתְגָּרְשִׁין הַחִיצוֹנִים, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּכַוָּנָה זוֹ, בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת", דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְכַוֵּן הָרְאוּת לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחָכְמוֹת דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַמְּזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִין בַּבַּיִת, כִּי הַמְּזוּזָה הִיא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְעֹל מִצְו?ֹת, הַכְּלוּלִים בִּשְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, וְהַתּוֹרָה מֵחָכְמָה עִלָּאָה נָפְקַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת חָכְמָה אֶל הַבַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת". וְעַל־כֵּן הַמְּזוּזָה מְסֻגָּל לַעֲשִׁירוּת, כִּי חַיּוּת הָעֲשִׁירוּת - עַל־יְדֵי הַחָכְמָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית הַנַּ"ל (הל' נזקי שכנים, הל' א, אותיות ה ו).
The essential resting of holiness is inside the house — for the walls of the house contract the sight so as not to look outside and not to scatter the sight in the seeing of this world. Rather: to direct and contract the sight inward to the house — namely to look at the true eternal Ultimate Purpose. And this is the essential holiness — for from there all the holinesses flow and are drawn. And therefore the house is a place protected from the external forces — for through contracting the sight and looking at the Ultimate Purpose — through this holiness is drawn and the external forces are expelled. And therefore one must build the house with this intention — the aspect of: "with wisdom a house is built" — namely to merit through this to direct the sight to look at the Ultimate Purpose — from which all holy wisdoms are drawn. And this is the aspect of the mezuzah fixed in the house — for the mezuzah is the aspect of the totality of the Torah — which is the acceptance of the yoke of Heaven and the yoke of commandments — comprised in the two portions of the mezuzah. And the Torah issued from supernal wisdom — and through this wisdom is drawn to the house — that it be the aspect of: "with wisdom a house is built." And therefore the mezuzah is propitious for wealth — for the vitality of wealth is through wisdom — which is drawn from the aspect of looking at the aforementioned Ultimate Purpose.
רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא בְּחִינַת רְשׁוּת יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּרְשׁוּת־הָרַבִּים הוּא בְּחִינַת רְשׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הוּא מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וְעַל־כֵּן הַבַּיִת וְהֶחָצֵר וְכַיּוֹצֵא שֶׁהֵם רְשׁוּת־הַיָּחִיד, הֵם מְקוֹמוֹת הַמְשֻׁמָּרִים עַל־פִּי־רֹב מֵהֶזֵּק, כִּי עִקַּר כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם בָּאִים רַק מֵהַחִיצוֹנִים וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁאֲחִיזָתָם מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, מִבְּחִינַת רְשׁוּת־ הָרַבִּים (הל' שותפים בקרקע, הלכה ב, אות ב).
The private domain [reshus ha-yachid] is the aspect of the domain of the Singular One of the world — and the public domain [reshus ha-rabbim] is the aspect of the domain of the Sitra Achra — as explained in the holy Zohar. For the essential sustenance of the Sitra Achra is from the aspect of changed actions [pe'ulos mishtan'os]. And therefore the house and courtyard and the like — which are the private domain — are places generally protected from damage. For the essential of all damage in the world comes only from the external forces and the Sitra Achra — whose hold is from the aspect of changed actions — from the aspect of the public domain.
עִנְיַן רָהִיטֵי־בֵיתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידִים בּוֹ בִּשְׁעַת הַדִּין - עַיֵּן "עֵינַיִם" אוֹת
The matter of a person's household furnishings testifying about him at the time of judgment. See "Eyes," section 14.
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: סְיָג לַחָכְמָה - שְׁתִיקָה, כִּי מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אוֹר חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתִיקָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִים הַסְּיָגִים וְהַגְּדֵרִים וְהַמְּחִצּוֹת שֶׁבְּתוֹכָם נִמְשָׁךְ וּמִתְקַיֵּם הַחָכְמָה לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְּחִצּוֹת שֶׁל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, וְשָׁם עִקַּר מַעְיַן הַחָכְמָה, וּמִשָּׁם, מִבְּחִינַת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה לְכָל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. אַךְ מֵאַחַר שֶׁהַדַּעַת וְהַחָכְמָה מֻקָּפִין וּגְדוּרִים בִּמְחִצּוֹת הַשְּׁתִיקָה, אִם־כֵּן, מֵהֵיכָן נוּכַל לִינֹק וּלְקַבֵּל מֵאוֹר הַדַּעַת? עַל־כֵּן עִקַּר יְנִיקָה וְהַמְשָׁכַת אוֹר הַדַּעַת הוּא דֶּרֶךְ הַפֶּתַח, וְהַפֶּתַח הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי", כִּי הָאֱמוּנָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ הוּא בְּחִינַת פֶּתַח וָשַׁעַר שֶׁעַל־יָדָהּ נִכְנָסִין לְתוֹךְ בֵּית־הַחָכְמָה לְהַמְשִׁיךְ הַדָּעַת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַפֶּתַח, כִּי הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא אוֹרְבִים עַל הַפֶּתַח לִכְנֹס, חַס וְשָׁלוֹם, דֶּרֶךְ שָׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכָּנֵס בְּדַעְתּוֹ קֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּחִינַת דְּלָתוֹת לְהַפְּתָחִים לְסָגְרָם בִּבְרִיחִים וּמַנְעוּלִים, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹכָם זָר לְהַחֲרִיב בֵּית־הַחָכְמָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק לִכָּנֵס לְשָׁם בִּקְדֻשָּׁה, לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת מְזוּזָה אֵצֶל הַפֶּתַח, כִּי שְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה הֵם עִקַּר אֱמוּנַת הַיִּחוּד וְקַבָּלַת עֹל מִצְו?ֹת, שֶׁצְּרִיכִים לְקָבְעָם אֵצֶל הַפֶּתַח דַּיְקָא לִשְׁמֹר אֶת הַפֶּתַח כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אות ה).
Our Rabbis stated: a fence for wisdom is silence — for because of excess of light it is impossible to receive the light of His wisdom except through many contractions — which are the aspect of silence. And from there flow the fences and borders and partitions within which wisdom flows and is sustained — to know Him. This is the aspect of the partitions of the Temple — which is the aspect of da'as. And there is the essential wellspring of wisdom. And from there — from the aspect of the Temple — holiness is drawn to all houses of Israel — as brought elsewhere. But since da'as and wisdom are surrounded and fenced by the partitions of silence — where can we suckle and receive the light of da'as? Therefore the essential receiving and drawing of the light of da'as is through the entrance. And the entrance is the aspect of faith — which is revealed through speech — the aspect of: "I declare Your faithfulness with my mouth" [Tehillim 89:2]. For the faith drawn through holy speech is the aspect of the entrance and gate — through which one enters into the house of wisdom to draw holy da'as. And therefore one must greatly guard the entrance — for the Sitra Achra lies in wait at the entrance to enter, G-d forbid, through there — namely that doubts and confusions of faith enter into one's mind, G-d forbid. And therefore one must make the aspect of doors for the entrances — to shut them with bolts and locks — so that no stranger enter there to destroy the house of wisdom, G-d forbid. Rather — to enter there in holiness — to draw holy da'as in gradation and measure — each one according to one's level. And this is the aspect of the mitzvah of mezuzah at the entrance — for the two portions of the mezuzah are the essential faith of unity and acceptance of the yoke of commandments — which must be fixed at the entrance specifically — to guard the entrance as above.
כָּל־אֶחָד צָרִיךְ לִבְנוֹת בֵּיתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינַת בַּיִת בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא, שֶׁהוּא מְקוֹם הַחִיצוֹנִים, שֶׁהוּא בַּחוּץ בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת הוּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם מְשֻׁמָּר מִן הַחִיצוֹנִים הַשּׁוֹכְנִים בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא. וְעַל־ כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת בִּנְיַן הַבַּיִת הוּא עַל־יְדֵי חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת". וְעַל־כֵּן שִׁעוּר הַבַּיִת הוּא אַרְבַּע אַמּוֹת לְפָחוֹת, כְּנֶגֶד בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה אַלְפִין שֶׁיֵּשׁ בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הָאַרְבָּעָה אַלְפִין אֵלּוּ נִכְנָעִין הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲוִירָא דְעָלְמָא (שֶׁהֵם יוֹנְקִין מֵהָאַרְבָּעָה אַלְפִין, עַיֵּן פְּנִים), וְנִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְהָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת פֶּתַח, וְזֶה בְּחִינַת הַמְּזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִין אֵצֶל הַפֶּתַח וּבְחִינַת ד' גְּדוֹלָה דְּ"אֶחָד", כְּנֶגֶד בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה אַלְפִין הַנַּ"ל (הל' חלוקת שותפים הלכה ב, אותיות ב ג ד).
Every person must build one's house in holiness — so that it not be, G-d forbid, in the aspect of a house in the air of the world — which is the place of the external forces — dwelling outside in the air of the world. For the essential building of the house is to have a place protected from the external forces dwelling in the air of the world. And therefore the essential completeness of building the house is through the wisdom of the holy Torah — the aspect of: "with wisdom a house is built." And therefore the minimum measure of the house is four cubits [amos] — corresponding to the aspect of the four aleph's [aleph-spelled-out: aleph-lamed-pheh] that are in the wisdom of the holy Torah — as explained within. And through rectifying these four aleph's the kelippos and heresies are subdued — which are the aspect of the air of the world — (for they suckle from the four aleph's — see within). And holy faith is rectified in completeness. And faith is the aspect of the entrance. And this is the aspect of the mezuzah fixed at the entrance — and the aspect of the large Dalet of echad — corresponding to the aspect of the four aleph's as above.
הֶחָצֵר הוּא לִפְנֵי הַבָּתִּים, וְהוּא שְׁמִירָה לְהַבָּתִּים, כִּי מִקֹּדֶם צְרִיכִין לִכָּנֵס לֶחָצֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאַחַר־כָּךְ אֶל הַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה (שם אות ד).
The courtyard [chatzer] is in front of the houses — and is the protection for the houses. For one must first enter the courtyard — which is the aspect of faith — and afterward into the house — which is the aspect of wisdom.
עִקַּר קִנְיָנִים וְהַחֲפָצִים שֶׁל אָדָם הוּא בְּבֵיתוֹ, כִּי שָׁם הוּא מָקוֹם הַמְשֻׁמָּר וְשָׁם הֵם בִּרְשׁוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת; אַךְ אַף־עַל־פִּי־ כֵן כָּל עֲשִׁירוּתוֹ וְהוֹן־בֵּיתוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ מִחוּץ לִפְנִים, כִּי עַל־פִּי־רֹב עִקַּר מְקוֹם הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוא בַּחוּץ בִּרְשׁוּת־ הָרַבִּים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים נָפְלוּ לִמְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים, לִבְחִינַת רְשׁוּת־הָרַבִּים, עַל־כֵּן מֻכְרָחִין לָצֵאת קְצָת אֶל הַחוּץ לִרְשׁוּת־הָרַבִּים לַעֲשׂוֹת שָׁם הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁהַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, וְאַחַר־כָּךְ מַכְנִיסִין כָּל־מַה שֶּׁמַּרְוִיחִין שָׁם (עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים) מִחוּץ לִפְנִים לְתוֹךְ הַבָּיִת. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַחִיצוֹנִים אוֹרְבִים וְשׁוֹמְרִים עַל פֶּתַח־ הַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה, וְאֵינָם מַנִּיחִים לִכָּנֵס לְשָׁם, בִּבְחִינַת "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ", וְהֵם מְכַסִּין וּמַעְלִימִין אֶת הַפֶּתַח, עַד שֶׁהָאָדָם נִשְׁאָר בַּחשֶׁךְ וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַפֶּתַח כְּלָל, כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם פֶּתַח לְפָנָיו לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ, מִבְּחִינַת רְשׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת רְשׁוּת־הָרַבִּים, וְלִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה, בְּחִינַת רְשׁוּת־הַיָּחִיד; עַל־כֵּן עִקַּר הָעֵצָה לָזֶה הוּא רַק אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וֶאֱמֶת הוּא בְּחִינַת אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְאָז יָאִיר לוֹ הָאֱמֶת לִרְאוֹת הַפֶּתַח וְלִכְנֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת קְבִיעוּת מְזוּזָה אֵצֶל הַפֶּתַח - בִּשְׁבִיל לְגָרֵשׁ הַחִיצוֹנִים הַנַּ"ל עַל־יְדֵי שֵׁם הַשֵּׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת. וְעַל־כֵּן מְזוּזָה מְסֻגָּל לַעֲשִׁירוּת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים וּלְהַכְנִיס הַשֶּׁפַע מִחוּץ לִפְנִים (שם הל' ד, אותיות ד ה).
The essential acquisitions and possessions of a person are in his house — for there is the protected place and there they are fully in his domain. But even so — all his wealth and household goods must be received and drawn from outside to inside. For in most cases the essential place of commerce is outside in the public domain. And all this is because the holy sparks fell into external places — into the aspect of the public domain. Therefore one must go out somewhat to the outside — to the public domain — to engage there in commerce. For all of this is only for the sake of refining the holy sparks in commerce. And afterward one brings everything one earns there (through refining the holy sparks) from outside to inside — into the house. But since the external forces lie in wait and guard the entrance of the house — which is the aspect of the entrance of holiness — and do not let one enter there — the aspect of: "at the entrance sin crouches" [Bereishis 4:7] — and they cover and conceal the entrance — until the person remains in darkness and sees no entrance at all — as if there is no entrance before him to go out from the darkness of the domain of the Sitra Achra — the aspect of the public domain — and to enter into holiness — the aspect of the private domain. Therefore the essential counsel for this is only truth [emes]. And through drawing oneself each time to the point of truth truly — and truth is the aspect of the light of Hashem Himself — then the truth will illuminate for him to see the entrance and to enter into holiness. And this is the aspect of fixing the mezuzah at the entrance — to expel the aforementioned external forces through the Name of Hashem — which is the aspect of the light of truth. And therefore the mezuzah is propitious for wealth — for through this one merits to refine the holy sparks and to bring the abundance from outside to inside.
בַּיִת וּרְשׁוּת־הַיָּחִיד הוּא בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁשָּׁם בְּחִינַת אַחְדוּת, וְחוּץ וּרְשׁוּת־הָרַבִּים הוּא בְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים שֶׁרוֹצִים לְהַפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין אַחַר הַבְּרִיאָה לְקֹדֶם הַבְּרִיאָה. וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא לִכְלֹל אַחַר הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִין גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁמִּבַּחוּץ גַּם־כֵּן לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְשׁוּת־הַיָּחִיד, בְּחִינַת פְּנִים. וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא אֱמוּנַת הָאַחְדוּת, וְנֶאֱמַר שָׁם: "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", כִּי צְרִיכִין לִכְלֹל יַחַד הַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא בִּמְקוֹמוֹת שֶׁבַּחוּץ לְכָלְלוֹ בַּבַּיִת, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁגַּם אַחַר הַבְּרִיאָה תֻּכְלַל גַּם־כֵּן בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית, וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הלכות שלוחין, הלכה ג).
The house and private domain is the aspect of before-creation — where there is the aspect of unity. And the outside and public domain is the aspect of after-creation. And therefore there is the essential hold of the external forces who want to separate, G-d forbid, between after-creation and before-creation. And the essential completeness is to include after-creation in the aspect of before-creation — which is the aspect of including even all the outside places also within holiness — which is the aspect of the private domain — the aspect of the inner. And this is the aspect of the mitzvah of Krias Shema — which is the faith of unity — and it is said there: "when you sit in your house and when you walk on the way" [Devarim 6:7]. For one must include together the way — which is in the outside places — to include it in the house. Which is the aspect of including even after-creation also in His unity — which is the essential Ultimate Purpose. And this is also the aspect of: "and when you lie down and when you rise up" — as explained within.
הַבַּיִת שֶׁל הָאָדָם הוּא בִּבְחִינַת פְּנִימִיּוּת נֶגֶד מְקוֹמוֹת שֶׁמִּבַּחוּץ, וְעִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּכְנֹס בּוֹ מִבַּחוּץ לִפְנִים הָאָדָם עִם כָּל חֲפָצָיו. וְעַל־כֵּן הַבַּיִת הוּא מָקוֹם מְשֻׁמָּר, כִּי עִקַּר הַשְּׁמִירָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיסִין כָּל דָּבָר מִבַּחוּץ לִפְנִים וּמְקַשְּׁרִין כָּל הַדְּבָרִים לְשָׁרְשָׁן הָאֲמִתִּי דִקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הַפְּנִימִיּוּת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וְכוּ'", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לִבְנוֹת הַבַּיִת לְשֵׁם הַשֵּׁם כְּדֵי לַעֲסֹק בּוֹ בַּחָכְמָה הָאֲמִתִּית שֶׁהִיא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְכַוֵּן בְּבִנְיַן בֵּיתוֹ, שֶׁכְּמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת הוּא בּוֹנֶה מְחִצּוֹת הַבַּיִת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָקוֹם לִכְנֹס בּוֹ מִחוּץ לִפְנִים הוּא וְכָל חֲפָצָיו, כְּמוֹ־כֵן בְּרוּחָנִיּוּת יַכְנִיס הַכֹּל מִחוּץ לִפְנִים, שֶׁיַּעֲלֶה כָּל הַדְּבָרִים מִבְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת וִיקַשֵּׁר אוֹתָם אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא הַחָכְמָה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (הלכות פקדון הלכה ד, אות טז).
A person's house is the aspect of the inner dimension relative to places that are outside. And the essential building of the house is so that the person enters within from outside along with all his possessions. And therefore the house is a protected place — for the essential protection is through the aspect of the inner dimension — through bringing everything from outside to inside and connecting all things to their true holy root — which is the aspect of holy wisdom and intellect — which is the essential inner dimension. And therefore one must build the house with wisdom — as it is written: "with wisdom a house is built etc." — namely one must build the house for the sake of Hashem in order to engage in it in true wisdom which is the holy Torah. For every person must intend in the building of one's house: that just as physically one builds the house partitions in order to have a place to enter within from outside — oneself and all one's possessions — so spiritually one will bring everything from outside to inside — elevating all things from the aspect of externality and connecting them to the inner dimension — which is wisdom — which is the root of everything — as it is written: "You made them all with wisdom" [Tehillim 104:24].
מִצְוַת מְזוּזָה הוּא שְׁמִירָה לְהַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי הַמְּזוּזָה קוֹבְעִין אוֹתָהּ אֵצֶל הַפֶּתַח, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין מִחוּץ לִפְנִים, וְשָׁם צְרִיכִין שְׁמִירָה גְדוֹלָה מֵהַחִיצוֹנִים הַנֶּאֱחָזִים בַּחוּץ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִקְבֹּע שָׁם מְזוּזָה אֵצֶל הַפֶּתַח. וּשְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל מְזוּזָה, שֶׁהֵם קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְעֹל תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, עַל־כֵּן הֵם בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁעַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין מַלְכוּת־הָרִשְׁעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסִילוּת, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַחִיצוֹנִים וּמַזִּיקֵי דְעָלְמָא, וְעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין כֻּלָּם וְנוֹתְנִין כֹּחַ לִבְחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִין הַבַּיִת עִם כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ אֶל עֶצֶם הַפְּנִימִיּוּת שֶׁהוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן בִּנְיַן הַבַּיִת, בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְכוּ', כִּי עַל־יְדֵי הַמְּזוּזָה נִמְשָׁךְ חַיִּים וַאֲרִיכַת־יָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַחַיִּים עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִין כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ וְחַיּוּתוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִצְוַת מְזוּזָה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ חַיִּים (שם אותיות יז יח).
The mitzvah of mezuzah is the protection of the house — as our Rabbis stated. For the mezuzah is fixed at the entrance — through which one enters from outside to inside. And there great protection is needed from the external forces that hold on outside. Therefore one must fix a mezuzah there at the entrance. And the two portions of the mezuzah — which are the acceptance of the yoke of Heaven and the yoke of Torah and mitzvos — they are therefore the aspect of the totality of the entire Torah — through which the wicked kingdom is subdued — which is the aspect of foolishness — from which the hold of all external forces and world-damagers flows. And through the Torah they are all subdued and nullified — and power is given to the aspect of holy Malchus — until through this one merits to look at the intellect in every thing. Through which one connects the house and everything within it to the very inner dimension — which is the wisdom of the holy Torah. And this is the essential rectification of building the house — the aspect of: "with wisdom a house is built" as above. And this is the connection of: "so that your days may be multiplied etc." — for through the mezuzah life and longevity is drawn — as our Rabbis stated. For this is the essential life — through connecting every thing to its root and vitality — which is the holy wisdom — which is the essential vitality — as it is written: "wisdom gives life etc." — which is the aspect of the mitzvah of mezuzah as above.
עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא בִּפְנִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת, בִּבְחִינַת "כָּל כְּבוּדָּה בַת־ מֶלֶךְ פְּנִימָה", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וְכוּ'", מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם מֻקָּף מְחִצּוֹת וְאֵין שׁוֹלְטִין שָׁם הָאֲוִירִים רָעִים שֶׁל כִּסּוּפִין רָעִים שֶׁל בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהָיָה עֵשָׂו אִישׁ־שָׂדֶה, שֶׁהָלַךְ אַחַר כִּסּוּפִין וַהֲבָלִים רָעִים שֶׁמְּצוּיִים בַּחוּץ בַּשָּׂדֶה. אֲבָל יַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים, כִּי בָּרַח מֵהֶם לְתוֹךְ אָהֳלֵי־תוֹרָה וּתְפִלָּה. אַךְ לִפְעָמִים מֻכְרָח הָאָדָם לָצֵאת אֶל הַחוּץ בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה וָעֵסֶק, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁעוֹסֵק לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע מִחוּץ לִפְנִים, לְהוֹצִיא הַשֶּׁפַע מֵרְשׁוּת הַחִיצוֹנִים וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא (הַנֶּאֱחָזִין בְּהַשֶּׁפַע מֵחֵטְא אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת) וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע אֶל הַקְּדֻשָּׁה לִפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע מִחוּץ לִפְנִים זוֹכִין עַל־יְדֵי כִּסּוּפִין טוֹבִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁמֻּכְרָח לֵילֵךְ אֶל הַחוּץ לְהִשָּׁמֵר מְאֹד מִכִּסּוּפִין רָעִים הַמְּצוּיִים בְּיוֹתֵר בַּחוּץ, וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ לְכִסּוּפִין וּרְצוֹנוֹת טוֹבִים בְּיוֹתֵר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה מִחוּץ לִפְנִים כַּנַּ"ל (הלכות אומנין הלכה ד, אותיות טו לא לב לד).
The essential holiness of the Israelite man is inside — within the house — the aspect of: "all the honor of the king's daughter is within". As it is written: "go, my people — enter your chambers etc." For there one is surrounded by partitions — and the evil air of the world's bad longings [kisufin ra'im] that prevail outside do not dominate there. This is the aspect of Esav — man of the field — who went after evil longings and vanities that are prevalent outside in the field. But Yaakov — a wholesome man — sat in tents [yoshev ohalim] — for he fled from them into the tents of Torah and prayer. But sometimes a person is compelled to go outside for the sake of livelihood and commerce — which is the aspect of engaging to draw the abundance from outside to inside — to take the abundance from the domain of the external forces and the Sitra Achra (who hold on to the abundance from the sin of eating from the Tree of Knowledge) and draw the abundance to holiness — to the inside. And since the essential drawing of abundance from outside to inside is merited through good longings [kisufin tovim] — as explained within — therefore one must be very careful when compelled to go outside — to guard oneself greatly from the evil longings prevalent more outside — and to draw oneself to good longings and desires more greatly. And through this itself one merits to draw the abundance and livelihood from outside to inside as above.
מַה שֶּׁעִקַּר קְדֻשַּׁת בֵּית־יִשְׂרָאֵל הוּא כְּשֶׁנִּכְלָל בִּקְדֻשַּׁת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה וּמִשָּׁם תֵּצֵא תּוֹרָה לְכָל בָּתֵּי הַיְשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁבְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹסְקִים בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעִקָּרָהּ אֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן עִקַּר יְשִׁיבַת הַבַּיִת שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל גַּם בְּבֵיתוֹ הוּא לֵישֵׁב שָׁם וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה עִם חֲבֵרָיו וְתַלְמִידָיו וְכוּ' - עַיֵּן רֹאשׁשׂ הַשָּׁנָה וְכוּ', אוֹת קצג.
Why the essential holiness of a Jewish house is when it is included in the holiness of the Temple — where is the essential holy sitting — and from there Torah goes forth to all the holy academies in all the cities of Israel — which engage in studying the holy Torah whose essential is faith. And therefore the essential sitting in one's own house of every Israelite is also to sit there and engage in Torah with one's friends and disciples etc. See "Rosh Hashana etc.," section 193.
בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם זֶהוּ כְּבוֹדוֹ. כִּי עִקַּר הַכָּבוֹד שֶׁל אָדָם הוּא בְּבֵיתוֹ, בִּבְחִינַת "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת", וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל כְּבוּדָּה בַת־מֶלֶךְ פְּנִימָה", כִּי שָׁם בְּחִינַת מֶמְשַׁלְתּוֹ וּכְבוֹדוֹ, כִּי כָּל אִישׁ שׂרֵר בְּבֵיתוֹ. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַכָּבוֹד אֶל הַבַּיִת בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, בִּבְחִינַת "וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבָּיִת", כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לְקַדֵּשׁ אֶת בֵּיתוֹ בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְהַכְנָסַת־אוֹרְחִים וְכוּ', עַל־ יְדֵי־זֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם שׁוֹכֵן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְאָז בֵּיתוֹ בִּבְחִינַת מִקְדָּשׁ־מְעַט, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁקְּדֻשַּׁת בָּתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת "וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבָּיִת". וְעַל־כֵּן יֵשׁ סַכָּנָה גְדוֹלָה לִפְעָמִים בְּבִנְיַן הַבַּיִת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "עָרֵי מִסְכְּנוֹת" - שֶׁמְּסַכְּנוֹת אֶת בַּעְלֵיהֶן. כִּי כְּשֶׁהַכָּבוֹד נִמְשָׁךְ לְהָאָדָם, אָז הוּא בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה, כִּי הַכָּבוֹד הוּא בִּבְחִינַת "מֹאזְנֵי צֶדֶק" (בְּחִינַת צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, בְּחִינַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר), כִּי הוּא נִשְׁקָל אָז בְּמֹאזְנַיִם, כִּי לִפְעָמִים יָכוֹל הַכָּבוֹד לֶאֱסֹף אֵיזֶה נֶפֶשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לִזָּהֵר לְקַבְּלוֹ כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן מִצְוַת סֻכָּה הִיא סְגֻלָּה לְבִנְיַן הַבַּיִת שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי סֻכָּה הִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת הֶקֵּף עַנְנֵי־כָבוֹד, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִצּוֹלִין מִסַּכָּנַת נָפֶשׁ. כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לְתַקֵּן הַכָּבוֹד, לְהַמְשִׁיכוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, אָז אַדְּרַבָּא יָכוֹל לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיִּתּוֹסְפוּ וְיָבוֹאוּ אֵלָיו נְפָשׁוֹת חֲדָשׁוֹת עַל־ יְדֵי הַכָּבוֹד. וְזֶה בְּחִינַת: "אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' וְכוּ' אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים וְכוּ'", כִּי הַיְרֵא־הַשֵּׁם זוֹכֶה עַל־יְדֵי הַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִשָּׁה, בְּחִינַת כָּבוֹד, שֶׁהוּא אֵם־כָּל־חַי, שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת כֻּלָּם, עַל־כֵּן יָכוֹל לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי הַבַּיִת דַּיְקָא לְבָנִים כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנוֹ, כִּי הַבָּנִים הֵם בְּחִינַת הַנְּפָשׁוֹת שֶׁזּוֹכֶה לְהַרְוִיחַ עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד הֶחָדָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּיִת חָדָשׁ שֶׁבָּא אֵלָיו לְטוֹבָה כַּנַּ"ל. גַּם מִצְוַת עֲשִׂיַּת מַעֲקֶה מְסֻגָּל לָזֶה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' חובל בחבירו, הל' ג, אות יז).
A person's house is one's honor. For the essential honor of a person is in one's house — the aspect of: "like the glory of a person to dwell in a house" — and as explained elsewhere. And it is written: "all the honor of the king's daughter is within." For there is the aspect of one's dominion and honor — for every man rules in his house. And one must see to draw honor into the house with great holiness — the aspect of: "and the honor of Hashem filled the house" [Melachim I 8:11]. For when one merits to sanctify one's house with Torah and service and hospitality etc. — through this Hashem's honor dwells within one's house. And then one's house is the aspect of a minor Temple [mikdash me'at] — as explained elsewhere. For the holiness of the houses of Israel is the aspect of the Temple — where is the essential honor — the aspect of: "and the honor of Hashem filled the house." And therefore there is sometimes great danger in building the house — as our Rabbis stated: arei miskenot [store-cities, Shemos 1:11] — which endanger their masters. For when honor comes to the person — one is then in great danger. For honor is in the aspect of "scales of justice" — (the aspect of: tzedek malchuta kadisha [justice is the holy Kingship] — the aspect of the King of glory — as explained elsewhere). For one is then weighed in the scales — since sometimes honor can gather some soul, G-d forbid, when one does not merit to be careful to receive it properly. And therefore the mitzvah of sukkah is a segulah for building the house that it not harm one, G-d forbid — for the sukkah is the aspect of the rectification of holy honor — the aspect of the encirclement of clouds of glory [annanei kavod] — through which one is saved from the danger to life. For when one merits to rectify the honor — to draw it into the house in holiness properly — then on the contrary one can merit through this that new souls come to one through the honor. And this is the aspect of: "happy are all who fear Hashem etc. — your wife shall be like a fruitful vine in the inner chambers of your house — your children like olive shoots etc." For one who fears Hashem merits through the house — which is the aspect of the woman — the aspect of honor — which is the mother of all life — the root of all the souls. Therefore one can merit through the house specifically to children like olive shoots around one's table — for the children are the aspect of the souls one merits to acquire through the new honor — which is the aspect of the new house that comes for one's good as above. Also the mitzvah of making a parapet [ma'akeh] is a segulah for this — as explained within.
עִנְיַן מִצְוַת עֲשִׂיַּת מַעֲקֶה לְגַג הַבַּיִת - עַיֵּן מַחֲשָׁבוֹת וְכוּ' אוֹת
The matter of the mitzvah of making a parapet on the roof of the house. See "Thoughts etc.," section 22.
עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן בִּנְיַן בַּיִת הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת סֻכָּה, בְּחִינַת אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין. וְכֵן עִקַּר הַשְּׁמִירָה מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת בְּחִינַת סֻכָּה. וְעַל־כֵּן צִוְּתָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ", וְאָז אַתָּה צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת סֻכָּה, בְּחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת", וְעַל־כֵּן: "וְעָשִׂיתָ מַּעֲקֶה לְגַגֶּךָ" - כְּדֵי לִשְׁמֹר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי הֶזֵּק, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי בִּנְיַן בֵּיתֶךָ. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין, בְּחִינַת סֻכָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבִּנְיָן כַּנַּ"ל. וְגַם כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת סֻכָּה, בְּחִינַת אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין, דְּהַיְנוּ שֶׁכִּבְיָכוֹל הַשְּׁכִינָה מְגִנָּה וּמְסַכֶּכֶת עַל יִשְׂרָאֵל לְשָׁמְרָם וּלְהַצִּילָם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּק, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁין בְּבִרְכַּת "הַשְׁכִּיבֵנוּ": "וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְכוּ' וּשְׁמֹר צֵאתֵנוּ וְכוּ'". וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ בְּעַצְמֵנוּ נִזְהָרִין גַּם־כֵּן בִּשְׁמִירַת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִכָּל מִינֵי הֶזֵּק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִצְוַת מַעֲקֶה, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ הַשְּׁמִירָה מִלְמַעְלָה גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת סֻכָּה, בְּחִינַת אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן בִּנְיַן הַבַּיִת כַּנַּ"ל (הלכות מעקה ושמירת נפש, הל' ב; עיין פנים).
The essential completeness of the rectification of building a house is through the completeness of da'as — which is the aspect of the sukkah — the aspect of ima d'mesakhcha al banin [the mother who canopies over the children]. And likewise the essential protection from all kinds of damage is also through the completeness of da'as — the aspect of the sukkah. And therefore the holy Torah commanded: "when you build a new house" — and then you must draw the aspect of the completeness of da'as — the aspect of sukkah — the aspect of: "with wisdom a house is built." And therefore: "and you shall make a parapet for your roof" — in order to protect the souls of Israel that they not come to harm, G-d forbid, through your building. And through this the aspect of ima d'mesakhcha al banin — the aspect of sukkah — is drawn — through which is the essential completeness of building as above. And also for Hashem always protects His people Israel — and the essential protection is through the aspect of the sukkah — the aspect of ima d'mesakhcha al banin — namely that the Shechina — as it were — protects and canopies over Israel — to guard and save them from all kinds of damage. As we request in the blessing Hashkiveinu: "and spread over us Your sukkah of peace etc. and guard our going out etc." And therefore through us being careful ourselves also in guarding the souls of Israel from all kinds of damage — which is the aspect of the mitzvah of the parapet — through this we draw upon ourselves also the protection from above from the aspect of the sukkah — the aspect of ima d'mesakhcha al banin — which is the essential completeness of building the house as above.
הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית נִקְרֵאת בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת", שֶׁזֶּה בְּחִינַת בֵּי"ת דִּ"בְרֵאשִׁית". וּבְהַתּוֹרָה יֵשׁ נִגְלֶה וְנִסְתָּר, וְכֵן בִּכְלַל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם יֵשׁ בְּחִינַת נִגְלֶה וְנִסְתָּר, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", וְהֵם בְּחִינַת בַּיִת וַעֲלִיָּה. כִּי הַנִּסְתָּר בְּחִינַת תְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת עֲלִיָּה שֶׁעַל הַבַּיִת, וְגוּף הַבַּיִת הוּא בְּחִינַת הַנִּגְלֶה. וְזֶה בְּחִינַת: "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ" הַנֶּאֱמַר לְעִנְיַן תְּפִלַּת דָּנִיֵּאל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָצוּ חֲכָמִים לְהַשִּׂיג הֲלָכוֹת הַנֶּעְלָמוֹת מֵהֶם שֶׁהֵם בְּחִינַת נִסְתָּר, עָלוּ עַל הָעֲלִיָּה לְדָרְשָׁן, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים. וְכֵן מוּבָא בְּ"סֵפֶר־הַמִּדּוֹת", שֶׁלָּדוּר בַּעֲלִיָּה הוּא טוֹב יוֹתֵר לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל אָדָם הוּא לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא לְפִי בְּחִינָתוֹ וּלְהַשִּׂיג בְּכָל פַּעַם בְּחִינַת הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה זוֹכִין בַּעֲלִיָּה יוֹתֵר, כִּי עֲלִיָּה הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת נִסְתָּר. וְזֶה בְּחִינַת: "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ", דְּהַיְנוּ שֶׁתִּרְצֶה לְהַשִּׂיג הַנִּסְתָּר שֶׁבַּתּוֹרָה וְתִרְצֶה לַעֲלוֹת לְמַדְרֵגָה חֲדָשָׁה בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בַּיִת חָדָשׁ. וְגַם בְּמַדְרֵגָה זוֹ יֵשׁ בְּחִינַת נִגְלֶה וְנִסְתָּר, בְּחִינַת בַּיִת וְגַג, שֶׁהוּא כְּמוֹ עֲלִיָּה; וְזֶה: "וְעָשִׂיתָ מַּעֲקֶה לְגַגֶּךָ", הַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה גָּדֵר וּמְחִצָּה שֶׁלֹּא יִפֹּל מִשָּׁם, כִּי הַבַּעַל־דָּבָר מִתְגָּרֶה מְאֹד בְּאָדָם הָעוֹלֶה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, בִּפְרָט שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְרִידָה וּנְפִילָה קֹדֶם הָעֲלִיָּה. וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בִּשְׁעַת הַיְרִידָה, שֶׁלֹּא תִהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת יְרִידָה מַמָּשׁ, רַק שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה'. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד בְּנַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה וּמְחִצָּה לְגַגּוֹ וַעֲלִיָּתוֹ, שֶׁלֹּא יִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי הַיְרִידָה שֶׁקֹּדֶם הָעֲלִיָּה. וְזֶה: "כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "רָאוּי זֶה לִפֹּל", כִּי בְּוַדַּאי רָאוּי לִפֹּל, כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה יְרִידָה קֹדֶם הָעֲלִיָּה, אַךְ שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יִפֹּל לִבְחִינַת יְרִידָה מַמָּשׁ, רַק שֶׁתִּהְיֶה הַיְרִידָה צֹרֶךְ הָעֲלִיָּה, בִּבְחִינַת "כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל וְכוּ'". וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְלִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָאַזְהָרָה "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ד, אותיות ב ג).
The Torah — which is true wisdom — is called a house — as it is written: "with wisdom a house is built" — which is the aspect of the beis of Bereishis [In the beginning]. And in the Torah there is revealed [nigleh] and hidden [nistar]. And likewise in the totality of serving Hashem there is the aspect of revealed and hidden — which are the aspects of Torah and prayer — the aspect of: "we will do and we will hear" [Shemos 24:7]. And they are the aspects of house and upper chamber [aliyah]. For the hidden aspect — prayer — is the aspect of the upper chamber above the house. And the body of the house is the aspect of the revealed. And this is the aspect of: "and the windows were open to him in his upper chamber" [Daniel 6:11] — said regarding Daniel's prayer. And therefore when the Sages wanted to attain halachos hidden from them — which are the aspect of the hidden — they went up to the upper chamber to expound them — as brought in the words of our Rabbis many times. And likewise it is brought in the Sefer ha-Midos that to dwell in an upper chamber is better for serving the Creator. For the essential service of every person is to go from level to level according to one's aspect — and to attain at each time the aspect of what is hidden — which one merits more in the upper chamber — since the upper chamber is the aspect of prayer — the aspect of the hidden. And this is the aspect of: "when you build a new house" — namely when you want to attain what is hidden in the Torah — and want to ascend to a new level in Torah and the service of Hashem — which is the aspect of a new house. And also in this level there is the aspect of revealed and hidden — the aspect of house and roof — which is like an upper chamber. And this: "and you shall make a parapet for your roof" — namely: make a fence and partition not to fall from there. For the adversary greatly provokes a person who ascends from level to level — and a descent necessarily precedes the ascent. And one must strengthen oneself greatly in the time of the descent — so that the descent not be, G-d forbid, an actual descent — only that the descent be the ultimate ascent — to merit through this to ascend to a higher level in the service of Hashem. And this is the essential rectification for this — through holy boldness — and to greatly guard oneself from the boldness of the Sitra Achra. And this is the warning: "and you shall not place blood in your house" [Devarim 22:8] — as explained within.
כִּ'י תִ'בְנֶה בַּ'יִת חָ'דָשׁ" - סוֹפֵי־תֵבוֹת "שְׁתִיָּה", כִּי כָל בָּתֵּי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִים קְדֻשָּׁתָם מִן הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם הָאֶבֶן־שְּׁתִיָּה, שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין יְסוֹדוֹתָם וְקִיּוּמָם וְחִזּוּקָם שֶׁל כָּל בָּתֵּי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁיְּסוֹד הַבַּיִת, כְּפִי הָעֲלִיּוֹת וְהַירִידוֹת שֶׁל הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה, וְשָׁם מְקוֹם בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲלִיּוֹת שֶׁל כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל הוּא בִּבְחִינַת בִּנְיַן בַּיִת חָדָשׁ, בְּחִינַת בַּיִת וַעֲלִיָּה, נִגְלֶה וְנִסְתָּר, תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁכְּלוּלִים בִּקְדֻשַּׁת מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהָאֶבֶן שְׁתִיָּה וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת הַמַּדְרֵגוֹת וְהַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיָה כַּמָּה וְכַמָּה בְּכָל הָעֲזָרוֹת וְהַהֵיכָל, כִּי שָׁם עִקַּר הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא (שם אותיות ב ד).
The final letters of "ki sivneh bayis chadash" [when you build a new house] spell shesiyah [foundation]. For all the houses of Israel receive their holiness from the Temple — where the even shesiyah [foundation stone] stands — from which the world was established. And from there flow the foundations and sustaining and strengthening of all the houses of Israel — as brought elsewhere: that the foundation of the house corresponds to the ascents and descents of the even shesiyah. And there is the place of the Temple — where are all the ascents of every person in the world — for all of it is the aspect of building a new house — the aspect of house and upper chamber — revealed and hidden — Torah and prayer — which are all comprised in the holiness of the place of the Temple and the even shesiyah — as explained within. And this is the aspect of the steps and levels that were many and many in all the Temple courts and the sanctuary — for there is the essential ascent from level to level. Overview. A rich 29-entry chapter organized around two pairs of opposites: inside/outside and revealed/hidden. The house is not merely a physical structure — it is a spiritual map of the person's relationship to holiness, wisdom, faith, the Temple, and the World to Come. The mezuzah is the chapter's central practical focus, with virtually every entry touching on its cosmic significance. Inside versus outside (entries 1, 13, 14, 20, 23). The external forces are called external for a reason — their domain is outside. The house is the place of protection from them. Entry 13 gives the mechanism: the house walls physically contract the sight — preventing it from scattering after the seeing of this world — forcing the gaze inward toward the Ultimate Purpose. Entry 14 maps this onto the Zohar's teaching: private domain = before-creation = unity; public domain = after-creation = the domain of the Sitra Achra. Entry 20 gives the ultimate goal: Krias Shema — "when you sit in your house and when you walk on the way" — includes even the way within the house. After-creation must be included in unity. Entry 23 draws the moral from the Yaakov/Esav contrast: Esav was a "man of the field" — pursuing the bad longings that prevail outside. Yaakov sat in tents — the tents of Torah and prayer. When compelled to go outside for commerce, the task is to bring the abundance back inside — refining the holy sparks from the domain of the external forces. The mezuzah as a cosmic technology (entries 4–13). The mezuzah serves a staggering range of functions throughout this chapter. It: (a) draws the holiness of the Land of Israel into any house anywhere (entry 4); (b) draws holiness from the Temple's Holy of Holies through the two portions which comprise all Ten Commandments (entry 5); (c) corresponds to wisdom, strength, and wealth — the three preconditions for prophecy (entry 6); (d) illuminates the Name of Hashem against the name of impurity and protects from fire (entry 8); (e) draws a holy face [panim d'kedushah] for the honor [kavod] within the house (entry 9); (f) transforms justice [tzedek] into charity [tzedakah] through the Name Shaday (entry 10); (g) counters the danger of building a house by immediately binding the house to the memory of the World to Come (entry 11); (h) guards the entrance against philosophical doubts (entry 16); (i) draws wealth through sparks refining (entry 19). House and upper chamber (entries 28–29). Entry 28 gives a beautiful structural teaching: the Torah has revealed and hidden; the house has the ground floor (revealed, Torah) and the upper chamber (hidden, prayer). Building a new house means ascending to a new level — and the parapet (ma'akeh) is the protection during the necessary descent that precedes each ascent. Entry 29 closes the chapter with a gematria-like observation: the final letters of "ki sivneh bayis chadash" spell shesiyah — foundation. Every house of Israel is rooted in the even shesiyah of the Temple — the foundation point of all creation — and the Temple is the place of all ascents from level to level. נ נח נחמ נחמן מאומן
Loading comments…