Sections
- 51
- 52
- 54
- 55
- 56
- 57
- 58
- 59
- 60
- 61
- 62
- 63
- 64
- 65
- 66
- 67
- 68
- 69
- 70
- 71
- 72
- 73
- 74
- 75
- 76
- 77
- 78
- 79
- 80
- 81
- 82
- 83
- 84
- 85
- 86
- 87
- 88
- 89
- 90
- 91
- 92
- 93
- 94
- 95
- 96
- 97
- 98
- 99
- 100
- 101
- 102
- 103
- 104
- 105
- 106
- 107
- 108
- 109
- 110
- 112
- 113
- 114
- 115
- 116
- 117
- 118
- 119
- 120
- 121
- 122
- 123
- 124
- 125
- 126
- 127
- 128
- 129
- 130
- 131
- 132
- 133
- 134
- 135
- 136
- 137
- 138
- 139
- 140
- 141
- 142
- 143
- 144
- 145
- 146
- 147
- 148
- 149
- 150
- 151
- 152
- 153
- 154
- 155
- 156
- 157
- 158
- 159
- 160
- 161
- 162
- 163
- 164
- 165
- 166
- 167
- 168
- 169
- 170
- 171
- 172
- 173
- 174
- 175
- 176
- 177
- 178
- 179
- 180
- 181
- 182
- 183
- 184
- 185
- 186
- 187
- 188
- 191
- 192
- 193
- 194
- 195
- 196
- 197
- 198
- 199
- 200
- 201
- 202
- 203
- 204
- 205
- 206
- 207
- 208
- 209
- 210
- 211
- 212
- 213
- 214
- 215
- 216
- 217
- 218
- 219
- 220
- 221
- 222
- 223
- 224
- 225
- 227
- 228
- 229
- 230
- 231
- 232
- 233
- 234
- 235
- 236
- 237
- 238
- 240
- 241
- 242
- 243
- 244
- 245
- 246
- 247
- 248
- 249
- 250
- 251
- 252
- 253
- 254
- 255
- 256
- 257
- 258
- 259
- 260
Money, Livelihood & Commerce with Faith — Conclusion
אוצר היראה - Otzar HaYirah
כָּל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם נִמְשָׁךְ רַק מֵהַצַּדִּיק, שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג הִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל בַּתּוֹרָה עַל־יְדֵי הָעֲשִׁירוּת. וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם מַגִּיעַ רַק לוֹ לְבַדּוֹ, בִּבְחִינַת "וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְכוּ'", וְעַל־יָדוֹ נִמְשָׁךְ הָעֲשִׁירוּת לְכָל הָעוֹלָם. וּמֵחֲמַת שֶׁהָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מֵהַתִּקּוּנִים שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי שֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר בְּנֵי־אָדָם מִשְּׁנָתָם, עַל־יְדֵי שֶׁמְּסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וּמַלְבִּישׁ בָּהֶם הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה. וְיֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁנָּפְלוּ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרֵר אוֹתָם בָּזֶה, וּמֻכְרָח בִּשְׁבִיל זֶה לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁל הָעֲשִׁירוּת, כִּי כֶּסֶף נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁמַּלְבִּישׁ בָּהֶם הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת "בְּקֶרֶב שָׁנִים", וְזָהָב נִמְשָׁךְ קצא מִבְּחִינַת הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה יִהְיֶה עַל־יְדֵי בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת אֵלּוּ, שֶׁעַל־יָדָן יְכוֹלִין לְעוֹרֵר הַכֹּל מִשְּׁנָתָם וּלְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי הַגְּאֻלָּה, עַל־כֵּן כְּתִיב: "וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ", כִּי אִם מִסִּטְרָא דְזָהָב, כַּמְבֹאָר בְּכַוָּנַת פֶּסַח, כִּי גְאֻלָּה רִאשׁוֹנָה הָיְתָה מִבְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל "בְּקֶרֶב שָׁנִים", שֶׁהֵם בְּחִינַת כֶּסֶף, וּגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה - מִסִּטְרָא דְזָהָב, כַּנַּ"ל (הל' נדרים ה"ה, אותיות ט י).
114. It has already been explained elsewhere that there are investigations and questions that come from the aspect of the empty space — which it is completely forbidden to enter. For it is impossible to reveal the Divinity that is there, since the vitality of His Divinity there is in very great concealment and hiddenness. Therefore one must rely only on
מַה שֶּׁבְּהַמָּמוֹן שְׁכִיחִים בְּיוֹתֵר הַשְּׁקָרִים וְהָרַמָּאוּת, וְשָׁם בְּהַמָּמוֹן עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם בְּיוֹתֵר - עַיֵּן 'צְדָקָה', אוֹת נג. עִקַּר הַכְּסִילוּת הוּא עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וַאֲזַי נִסְתַּלֵּק הַדַּעַת וְנִתְעַלֵּם הָאוֹר, וְאֵינוֹ זוֹכֶה לְהַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁל 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ' (הל' ת"ת ה"ב).
Emunah alone. And one who specifically wishes to enter to attain and understand those investigations
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, בְּמַזָּלָא תָּלְיָא מִלְּתָא. וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, דְּהַיְנוּ בַּמַּזָּל הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיקָא, שָׁם תָּלוּי הַמְּזוֹנוֹת. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה: הֲלוֹא עִקַּר הַמְּזוֹנוֹת וְהַפַּרְנָסָה הוּא מִבְּחִינַת שְׂמֹאל שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "בִּשְׂמֹאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד", וְכָאן אָמְרוּ שֶׁהַמְּזוֹנוֹת הוּא מִמַּזָּל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא עַתִּיקָא, שֶׁשָּׁם כֹּלָּא יַמִּינָא וְלֵית שְׂמֹאל תַּמָּן? אַךְ בֶּאֱמֶת עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַשֶּׁפַע שֶׁל עֲשִׁירוּת וּפַרְנָסָה הוּא רַק שָׁם בִּבְחִינַת עַתִּיקָא, שֶׁהִיא מַזָּלָא, אַךְ שָׁם בְּשָׁרְשׁוֹ אֵין שַׁיָּךְ לִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם עֲשִׁירוּת, כִּי שָׁם כֹּלָּא יָמִין, וְשָׁם הַשֶּׁפַע הַקָּדוֹשׁ כֹּלָּא חַד וְאֵין בָּהּ שׁוּם צִיּוּר; וְשָׁם גַּם הַשֶּׁפַע שֶׁל עֲשִׁירוּת הוּא רַק תּוֹרָה, אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח. וּלְמַטָּה כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע, אֲזַי כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, אֲזַי נִצְטַיֵּר הַשֶּׁפַע עַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׂמֹאל לַעֲשִׁירוּת וּפַרְנָסָה. וּמֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ גַּם הַצַּדִּיק לִפֹּל בִּשְׁעַת אֲמִירַת תּוֹרָתוֹ לְאֵיזֶה בְּחִינָה דַקָּה מִן הַדַּקָּה מִבְּחִינַת שְׂמֹאל, בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה לְהָעוֹלָם. אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁיִּפֹּל לִבְחִינַת שְׂמֹאל, תּוּכַל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁאֲחִיזָתָהּ מִבְּחִינַת שְׂמֹאל לְהִתְאַחֵז בּוֹ, עַד שֶׁיִּפֹּל לִבְחִינַת שְׂמֹאל מַמָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וַאֲזַי הֵם נוֹטְלִין הַשֶּׁפַע, חַס וְשָׁלוֹם; וְלֹא דַי שֶׁלֹּא יִזְכֶּה לְכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, אַף גַּם פַּרְנָסָה לֹא יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי לִמּוּד כָּזֶה חַס וְשָׁלוֹם, וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ. וְאִם יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה רַק לִשְׁמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְמִינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, בְּלִי שׁוּם שְׁגִיאָה אֲפִלּוּ דַקָּה מִן הַדַּקָּה וּבְלִי שׁוּם נְטִיָּה אֶל הַשְּׂמֹאל אֲפִלּוּ כְּחוּט־הַשַּׂעֲרָה, אָז גַּם־כֵּן לֹא יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה, כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת הוּא מִשְּׂמֹאלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְעַל־ כֵּן בֶּאֱמֶת קָשֶׁה מְאֹד לְהַשִּׂיג פַּרְנָסָה דִקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם־סוּף מַמָּשׁ (עיין פסח אות קיד). וְעַל־כֵּן עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק גָּדוֹל כָּזֶה שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה, וְהוּא יָכוֹל לַעֲלוֹת עַד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּזָּל הָעֶלְיוֹן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְשָׁם כֹּלָּא יַמִּינָא כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־ זֶה יָכוֹל גַּם הַצַּדִּיק לְאַכְלָלָא שְׂמֹאלָא בְּיַמִּינָא בִּשְׁלֵמוּת, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁשָּׁם בְּשָׁרְשׁוֹ כֹּלָּא חַד, כֹּלָּא יַמִּינָא, וְשָׁם עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה; רַק שֶׁמֻּכְרָח לִפֹּל לִבְחִינַת שְׂמֹאל גַּם־כֵּן בִּכְדֵי לְצַיֵּר הַשֶּׁפַע שָׁם לַעֲשִׁירוּת, אֲבָל אַחַר־כָּךְ תֵּכֶף הוּא כּוֹלֵל שְׂמֹאל בְּיָמִין, וּמַמְשִׁיךְ תּוֹרָה וּפַרְנָסָה לָעוֹלָם בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה. עַיֵּן פְּנִים (הל' ת"ת ה"ג, אות ה).
— this is the secret of the blemish of Kayin, who denied the Fundamental and killed Hevel. It is as if he returned the entire world to chaos and void, G-d forbid. Hil. Kila'ei Begadim 3:5 115. One who believes with complete Emunah in Hashem and genuinely believes that "the whole earth is full of His glory" [Isaiah 6:3] — and that Hashem is before him, with him, and near him always — is certainly a man of valor and has a share in holy malchus and sovereignty. For Emunah is the essential strengthening, as explained there. And every Jew must draw upon himself afresh each day: to gird strength in his loins, to arm himself with complete
עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה מִמַּזָּל הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל, וּבוֹקֵעַ הַיָּם הַחָכְמָה וְהַתּוֹרָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְיִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק־הָאֱמֶת הַזֶּה, בִּבְחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ" שֶׁנֶּאֱמַר בִּקְרִיעַת יַם־סוּף, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכוּ אָז לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה הַגְּדוֹלָה שֶׁזָּכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אָז. גַּם זָכוּ אָז לְשֶׁפַע עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מִבִּזַּת הַיָּם, כִּי בְּוַדַּאי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לִשְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת, כִּי קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם־סוּף כַּנַּ"ל, וְאֵיךְ יִזְכֶּה הָאָדָם בְּכֹחוֹ וּזְכוּתוֹ לִקְרִיעַת יַם־סוּף? עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין רַק לִסְמֹךְ עַל צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת משֶׁה, וְעַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְתוֹרָה וּלְפַרְנָסָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, כִּי עִקַּר קְרִיעַת יַם־סוּף הָיָה רַק בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כְּדַאי הֵם וְהָאֱמוּנָה וְכוּ', כְּמוֹ־כֵן גַּם עַכְשָׁו, עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַגְּדוֹלָה יָכוֹל הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת לְהַמְשִׁיךְ לוֹ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת קְדוֹשׁוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה בְּכֹחוֹ לְבַד, רַק בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין בַּה' וּבְהַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת כַּנַּ"ל (שם אות ז).
Emunah in Hashem and the true Tzadikim — to be like a warrior arrayed for battle, to fight the battle of Hashem each day. About this we bless each day: "Who girds Israel with strength" — in the aspect of "and faithfulness is the girding of his loins" [Isaiah 11:5]. And the essential valor in battle is to strengthen
עִקַּר הָעַבְדוּת הוּא בִּבְחִינַת הַזְּמַן, כִּי כָל הֶעָמָל וְהַכַּעַס וִיגִיעוֹת וְטִרְחוֹת וְטִרְדוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהֵם בִּבְחִינַת עַבְדוּת, הַכֹּל הוּא רַק תַּחַת הַזְּמַן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "מַה יִּתְרוֹן לְהָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ", הַיְנוּ תַּחַת הַזְּמָן. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שְׁטוּת וְחֶסְרוֹן הַדַּעַת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל הַזְּמַן אֶצְלוֹ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַזְּמַן שֶׁל יְמֵי חַיָּיו אֲרֻכִּים וּקְבוּעִים, וּכְאִלּוּ יִתְמַהְמַהּ בְּזֶה הָעוֹלָם תָּמִיד, חַס וְשָׁלוֹם, וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת בְּכָל עֵת לַעֲשׂוֹת לוֹ מַעֲמַד פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת וְלִקְנוֹת לוֹ בָּתִּים וְקִנְיָנִים וְכֵלִים וְכוּ', וְטָרוּד בָּזֶה תָּמִיד בַּעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת, כְּאִלּוּ הָיָה עֶבֶד מְשֻׁעְבָּד נִמְכָּר לְאֵיזֶה אָדוֹן, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עֲשָׂאוֹ עֶבֶד מְכֻדָּן (קשור, אסור) לְעַצְמוֹ, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שְׁטוּת וְחֶסְרוֹן דַּעְתּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַזְּמַן גָּדוֹל מְאֹד, וְשׁוֹכֵחַ שֶׁאֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, וְהַזְּמַן רָץ וּפוֹרֵחַ מְאֹד מְאֹד בְּכָל עֵת וָרֶגַע בְּלִי הֶפְסֵק, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כְּצִלּוֹ שֶׁל עוֹף הַפּוֹרֵחַ. וְהוּא, לֹא דַי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְדַעַת אֲמִתִּי, לְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ בִּבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן בְּשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים, אַף גַּם עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ קְבִיעוּת גָּדוֹל מִזֶּה הַזְּמַן, שֶׁבּוֹ עִקַּר אֲחִיזַת סִטְרָא דְמוֹתָא, כִּי הַזְּמַן הוֹלֵךְ וּמֵת בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע, בִּבְחִינַת "וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ", כִּי הַשָּׁעָה וְהָרֶגַע שֶׁחָיָה, לֹא יִחְיֶה עוֹד; וְהוּא חוֹשֵׁב בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מַה יַּעֲשֶׂה לְמָחָר וּלְאַחַר זְמַן, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל לְעַבְדוּת גָּמוּר, וּמְיַגֵּעַ וּמַטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת בִּשְׁבִיל עֲמַל הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲשֶׁר כָּל הַזְּמַן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא הֶבֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ". וּבֶאֱמֶת אֲפִלּוּ בְּדַעְתֵּנוּ הַפְּחוּתָה, שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהָבִין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים זֶה אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁאֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, כִּי הַזְּמַן רָץ וְשָׁט וּפוֹרֵחַ מְאֹד בְּלִי שׁוּם קְבִיעוּת כְּלָל, וּבְכָל רֶגַע הָאָדָם מֵת, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. עַל־כֵּן בְּוַדַּאי, מִי שֶׁחָס עַל עַצְמוֹ וּמִסְתַּכֵּל בְּעִנְיָן זֶה בְּעֵין הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, לֹא יַעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ שׁוּם קְבִיעוּת כְּלָל בְּעִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "אַל תָּצֵר צָרַת מָחָר וְכוּ'", וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁמֻּכְרָח לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל עֵסֶק פַּרְנָסָה הוּא עוֹשֶׂה רַק בְּדֶרֶךְ עֲרַאי וּבְהַעֲבָרָה בְּעָלְמָא, שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ קְבִיעוּת כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ: עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע וּמְלַאכְתְּךָ עֲרַאי. וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִצּוֹל מֵהָעַבְדוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא וְזוֹכֶה לְחֵרוּת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ: אֵין לְךָ בֶּן־חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כִּי מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה זוֹכֶה לְהַשְׁלִים דַּעְתּוֹ, וּכְפִי שְׁלֵמוּת דַּעְתּוֹ, כָּךְ הוּא זוֹכֶה לְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וּלְהִכָּלֵל בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וַאֲזַי יוֹצֵא מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, כִּי כָל הָעַבְדוּת הוּא רַק תַּחַת הַזְּמַן כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הָעַבְדוּת הוּא לְהָעַכּוּ"ם שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהֵם מִבְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אָרוּר, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וִיגִיעוֹת וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה, וְכֵן הַשִּׁעְבּוּד וְהָעַבְדוּת שֶׁהֵם מְשֻׁעְבָּדִים לְכָל הַתַּאֲווֹת וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכֻּלָּם הֵם רַק תַּחַת הַזְּמָן. אֲבָל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם הִפּוּךְ מֵעַבְדוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת "כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם", כִּי הֵם קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחֵרוּת כַּנַּ"ל, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, בְּחִינַת "יִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה", שֶׁהֵם תְּחִלָּה וְקֹדֶם לְכָל הַזְּמַן שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם, וְשָׁם תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הַחֵרוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה עִנְיַן מִצְוַת מִילַת עֲבָדִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' מילה ה"ד, אותיות ג יב).
oneself not to fall in one's mind, G-d forbid, in any way. And the essential strengthening is through the genuine da'as of the true Tzadik — who illuminates his da'as in his children and students, for each and every one wherever they are — to strengthen and fortify them and inform them that Hashem is still with them and near them, for "the whole earth is full of His glory." And the essential illumination of this da'as is through hints — for it is impossible to explain everything verbally. And each one who is drawn after the truth of this holy da'as — according to his measure — merits to be a man of valor and quickened in spirit, and to have a share in holy malchus and sovereignty. And the essential kingship and sovereignty is when one merits to strengthen oneself and know that Hashem is still with him — and through this can arouse and strengthen the hearts of others as well, drawing this illumination of da'as into many children and
עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא חֵזוּ דְהַאי עָלְמָא (הַמְבַלְבֵּל אֶת הָרְאוּת שֶׁל הָאָדָם וּמְבַטֵּל אוֹתוֹ לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הָאֱמֶת, שֶׁהוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב), כָּל זֶה נִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בְּהַמָּמוֹן, כִּי "הַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל", וְשָׁם כְּלוּלִים כָּל הַהֲבָלִים וְהַחֲמָדוֹת שֶׁל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הַמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלְּבַטֵּל עַצְמוֹ אֶל הַתַּכְלִית. וְזֶה בְּחִינַת כְּלַל כָּל הָעֲשִׂיָּה וְהָעַבְדוּת שֶׁל הַלַּ"ט מְלָאכוֹת, שֶׁכֻּלָּם בְּחֶמְדַּת הַמָּמוֹן, וְהֵם הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן שָׁם בְּהַמָּמוֹן עִקַּר הַחֲשָׁשָׁה, שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי רִבּוּי הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ, וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה'", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַזַ"ל עַל פָּסוּק "וְדִי זָהָב", וְזֶה בְּחִינַת עִקַּר אֲחִיזַת הָעַבְדוּת שֶׁבַּמָּמוֹן. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים זוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַל הַרְגָּשׁוֹת גּוּפוֹ וּלְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַתַּכְלִית, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהַבִּטּוּל צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, עַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל, אָז מִתְגָּרִין בּוֹ בְּיוֹתֵר חֵזוּ דְהַאי עָלְמָא, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם בַּמָּמוֹן, וְרוֹצִים לְהַשְׁכִּיחַ אוֹתוֹ וּלְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי אוֹר הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר קְצָת בְּדַעְתּוֹ מֵהַזְּרִיחָה שֶׁל הַבִּטּוּל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ בְּיוֹתֵר כָּל הַלַּ"ט מְלָאכוֹת, שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְהַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבִּטּוּל, וְשָׁם מֵאִיר הֵיטֵב אוֹר הָרְשִׁימָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר לְקַשֵּׁר אוֹר הָרְשִׁימָה הַקְּדוֹשָׁה מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל הֵיטֵב בְּכָל גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ וּלְבָבוֹ, עַד שֶׁיְּקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזָה מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, חֵזוּ דְהַאי עָלְמָא, רַק הַכֹּל יִהְיֶה מְקֻשָּׁר בְּתַכְלִית הַהִתְקַשְּׁרוּת אֶל אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁאַחַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבִּטּוּל הַנַּ"ל, אוֹמְרִים תֵּכֶף: "וְאָהַבְתָּ וְכוּ' בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ", לְקַשֵּׁר הַכֹּל בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אוֹר הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵהַבִּטּוּל. וְאָז כְּשֶׁזּוֹכֶה לְקַדֵּשׁ גַּם אֶת מָמוֹנוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ אֲחִיזַת חֵזוּ דְהַאי עָלְמָא, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין כֵּלִים וְצִמְצוּמִים נִפְלָאִים לְקַבֵּל בְּתוֹכָן אוֹר שֶׁפַע הַחֶסֶד בְּרִבּוּי עָצוּם וּמֻפְלָג מְאֹד, וְלֹא יַזִּיק לוֹ רִבּוּי הַשֶּׁפַע, חַס וְשָׁלוֹם. שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "יְבָרֶכְךָ ה'" בְּמָמוֹן, "וְיִשְׁמְרֶךָ" מִן הַמַּזִּיקִין הָרוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּרִבּוּי הַמָּמוֹן וְהַשֶּׁפַע, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת: "וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד", עַיֵּן פְּנִים (שם הלכה ה, אותיות ט י יא יב יד).
students — each according to his aspect. And this is the essential kingship and sovereignty that endures forever and ever, as explained there. Hil. Pidyon Bechor 5:19 116. The essential completeness of Emunah is to set aside one's da'as and wisdom entirely, to make oneself like an animal, and to believe in Hashem and the true Tzadikim with complete Emunah alone. For the essential Emunah is in what the intellect does not comprehend — for in what one comprehends through intellect, Emunah is not applicable. Therefore the essential Emunah is in the aspect of "I was brutish and did not know — I was like an animal before You" [Psalms 73:22]. And in the aspect
כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה? כִּי כָּל שִׁנּוּי הַגַּוְנִין שֶׁבְּכָל הַחֲפָצִים שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, שֶׁשָּׁם כָּל הַדִּמְיוֹנוֹת וְשָׁם כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁהוּא מֵחֲמַת שֶׁזֶּה חָפֵץ בְּחֵפֶץ פְּלוֹנִי וְזֶה חָפֵץ בָּזֶה, וּמַחֲלִיפִין זֶה עִם זֶה אוֹ מוֹכְרִין זֶה לָזֶה, וְהַכֹּל הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁשָּׁם הַתְּשׁוּקָה וְהַחֶמְדָּה לְכָל הַחֲפָצִים, כִּי פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל רָחוֹק מִכָּל זֶה. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשָּׂא וְלִתֵּן בֶּאֱמוּנָה, כְּדֵי לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ הַחֲפָצִים מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחָז בְּכָל הַדְּבָרִים. וְהַצַּדִּיק שֶׁקּוֹנֶה מִקָּח, בְּוַדַּאי קוֹנֶה אוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וּמְבָרֵר הַמְדַמֶּה עַל־ יְדֵי זֶה. עַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמְקַיֵּם מִקָּחוֹ שֶׁל צַדִּיק, כְּאִלּוּ קִיֵּם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל נְבוּאָה, שֶׁעַל־יָדָם נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ס"ת ה"ד, אות כ).
of "man and animal Hashem saves" [Psalms 36:7] — and our Rabbis expounded: these are human beings who are clever in da'as like the First Man, yet make themselves like animals [Chullin 5b]. And as King Solomon said, peace be upon him: "For I am more brutish
צְרִיכִין לֵידַע, שֶׁהַלֶּחֶם וְהַפַּרְנָסָה גַשְׁמִית בָּא גַם כֵּן מִמֶּרְחָק מְאֹד, בִּבְחִינַת "מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ", כִּי הַמְּזוֹנוֹת בָּאִים מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וְרָחוֹק מְאֹד, בִּבְחִינַת "בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, לָאו בִּזְכוּתָא תָּלְיָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא". וּמוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל, שֶׁהַכַּוָּנָה עַל מַזָּל הָעֶלְיוֹן שֶׁל בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּקְנָא קַדִּישָׁא, בְּחִינַת "נֹצֵר וְנַקֵּה" וְכוּ', שֶׁהֵם בְּחִינוֹת גְּבוֹהִים מְאֹד כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, וְכִפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, וְיוֹתֵר מִן הַגְּאֻלָּה. וּכְפִי עֹצֶם הִתְרַחֲקוּת הַמְּזוֹנוֹת וְהַפַּרְנָסָה מִן הָאָדָם, לֹא הָיָה כְּדַאי שֶׁיֻּמְשַׁךְ לוֹ מְזוֹנוֹת, אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זָן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וְכוּ', וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְהָאָדָם אֵיזֶה שֶׁפַע שֶׁל מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה, הֵן רַב אוֹ מְעַט, צָרִיךְ לֵידַע שֶׁהַכֹּל בְּחֶסֶד וְאֵינוֹ כְּדַאי, רַק הַכֹּל בְּרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁמֵּבִיא לוֹ פַּרְנָסָה מִמֶּרְחָק מְאֹד, בִּבְחִינַת "מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ" מַמָּשׁ. וִידִיעָה זֹאת נִצְרָךְ לוֹ בְּכַמָּה בְּחִינוֹת: הֵן שֶׁלֹּא יָרוּם לְבָבוֹ בְּעָשְׁרוֹ וְהַשְׁפָּעָתוֹ, שֶׁיִּסְבֹּר שֶׁהָעֲשִׁירוּת מַגִּיעַ לוֹ, כַּמָּצוּי בְּכַמָּה אֲנָשִׁים, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ אֵיזֶה שֶׁפַע עֲשִׁירוּת מַתְחִיל לְהִתְנַהֵג בִּגְדוֹלוֹת, עַד שֶׁעַכְשָׁו דַּאֲגָתוֹ מְרֻבָּה מִקֹּדֶם, מֵחֲמַת שֶׁחָסֵר לוֹ הַרְבֵּה כְּפִי מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהִתְנַהֵג בִּגְדוֹלוֹת, וּכְשֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כִּרְצוֹנוֹ הוּא מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וּמִתְרָעֵם עַל מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, כְּאִלּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְשֻׁעְבָּד כִּבְיָכוֹל לִתֵּן לוֹ עֲשִׁירוּת. אֲבָל בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַשְׁפִּיעַ לוֹ, הַכֹּל בְּחֶסֶד גָּדוֹל, כִּי הַשֶּׁפַע בָּא מִמֶּרְחָק מְאֹד כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן אַל יָרוּם לִבּוֹ בְּעָשְׁרוֹ וְאַל יִתְרָעֵם עַל מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וּמַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ עַל הֶכְרֵחִיּוּת בֶּאֱמֶת, יִבְטַח בְּשֵׁם הַשֵּׁם שֶׁיַּשְׁפִּיעַ לוֹ בְּחַסְדּוֹ. וּכְמוֹ־כֵן הָעֲנִיִּים וְדַלַּת הָעָם צְרִיכִין גַּם־כֵּן לֵידַע זֹאת, שֶׁהַפַּרְנָסָה בָּאָה מִמֶּרְחָק מְאֹד, וְרַק בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִבְטֹחַ כִּי הָאֱלֹקִים הָרוֹעֶה אוֹתוֹ מֵעוֹדוֹ בְּחַסְדּוֹ וּמַשְׁפִּיעַ לוֹ פַּרְנָסָתוֹ מִמֶּרְחָק כָּזֶה, הוּא יְרַחֵם עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו וְיִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ הַמֻּכְרַחַת, וְאַל יָצֵר צָרַת מָחָר, כִּי דַיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַפַּרְנָסָה בָּאָה מִמֶּרְחָק מְאֹד מְאֹד; בִּפְרָט הָעֲנִיִּים וְדַלַּת הָעָם, שֶׁרוֹאִים כַּמָּה הַפַּרְנָסָה רְחוֹקָה מֵהֶם, וּמְעַט הַפַּרְנָסָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בָּאָה לָהֶם בְּנֵס בְּכָל יוֹם, כְּשֶׁיּוֹדֵעַ זֹאת בְּבֵרוּר לֹא יַטְרִיד דַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ עוֹד עַל הַפַּרְנָסָה, רַק יִבְטַח בְּשֵׁם הַשֵּׁם וְיַשְׁלִיךְ עָלָיו יְהָבוֹ, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֵין שׁוּם סִבָּה שֶׁיַּמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַשְׁפִּיעַ לוֹ מִמֶּרְחָק מְאֹד בְּחַסְדּוֹ, וְהוּא בְּרַחֲמָיו יַשְׁפִּיעַ לוֹ גַּם לְהַבָּא בְּכָל יוֹם דֵּי מַחְסוֹרוֹ בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְרַק בִּבְחִינָה זֹאת צְרִיכִין לְקַבֵּל הַלֶּחֶם וְהַפַּרְנָסָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲכִילַת מָן, הַיְנוּ שֶׁיֵּדַע שֶׁהַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת בִּבְחִינַת מָן, שֶׁלֹּא יָרַד בְּפַעַם אֶחָד עַל כָּל הַשָּׁבוּעַ וְהַחֹדֶשׁ, רַק דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְלוּ עֵינֵיהֶם לַמָּרוֹם. וּכְמוֹ־כֵן נִמְשֶׁכֶת הַפַּרְנָסָה גַּם עַכְשָׁו לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְלֶה עֵינָיו לַמָּרוֹם בְּכָל עֵת, שֶׁיֵּדַע שֶׁהַפַּרְנָסָה הוּא רַק מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ מִמֶּרְחָק מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְכוּ', כִּי אֱלֹקִים שֹׁפֵט וְכוּ'", וְצָרִיךְ לִבְלִי לְהִתְנַהֵג בִּגְדוֹלוֹת, וּמַה שֶּׁמֻּכְרָח לוֹ בְּוַדַּאי יַשְׁפִּיעַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת: "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב", כִּי תֵּכֶף שֶׁיּוֹדֵעַ כַּמָּה רָחוֹק הַיְשׁוּעָה מִמֶּנּוּ בְּלִי שִׁעוּר כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשִׁיעַ לוֹ בְּכָל עֵת בְּחֶסֶד הַנִּפְלָא מִמֶּרְחָק מְאֹד, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מִתְקָרֵב תֵּכֶף בְּתַכְלִית הַהִתְקָרְבוּת, כִּי כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּנִפְלְאוֹת הַשֵּׁם, בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, תֵּכֶף הַיְשׁוּעָה קְרוֹבָה אֵלָיו מְאֹד, כִּי אֵין מַעְצוֹר לַה' לְהוֹשִׁיעַ, כִּי מִמֶּנּוּ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁמִּצַּד עַצְמוֹ הַיְשׁוּעָה רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ מְאֹד, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל מִצַּד נִפְלְאוֹת רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַיְשׁוּעָה קְרוֹבָה מְאֹד. אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁיִּטְעֶה וְיִסְבֹּר שֶׁהוּא קָרוֹב מַמָּשׁ, אָז תֵּכֶף הוּא רָחוֹק מְאֹד, כִּי בֶּאֱמֶת מִצַּד עַצְמוֹ, הֵן הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֵן הַפַּרְנָסָה, רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ מְאֹד מְאֹד, רַק הַכֹּל בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם כַּנַּ"ל (הלכות שילוח הקן, הלכה ה, אות טו).
than any man, and have not the understanding of a human being" [Proverbs 30:2], and it is written: "I said I will become wise, but it was far from me" [Ecclesiastes 7:23]. And this is the greatest wisdom of all wisdoms: to set aside one's da'as, intellect, and wisdom entirely and to rely only on Emunah alone. And through this — over the course of many days — one merits to comprehend and understand genuine divine attainments and wisdoms that human intellect cannot attain. Provided one does not make this into a test [i.e., one must not make this an experiment to see if it "works," but rather walk in simplicity] — only walk in simplicity and wholeness in straight Emunah in truth. It emerges that holy Emunah is in the aspect of "animal" as above. But one must guard oneself very much from false beliefs — not to be "a fool who believes everything." And this is the aspect of pure animals and impure animals: Hashem warned us to distinguish between the impure and the pure — for Emunah is in the aspect of animal. Therefore the Patriarchs of the world, whose essential endeavor was
כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַשְׁפִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל רֹב דָּגָן וְתִירוֹשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעַלּוּת הַנֶּפֶשׁ עַל הַגּוּף, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵךְ וְנִתְרַבֶּה עֲלִיַּת הַצּוֹמֵחַ מִן הָאָרֶץ וְנִתְבָּרֵךְ יְבוּל הָאָרֶץ, וְנִמְשָׁךְ שׂבַע וְזוֹל גָּדוֹל בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה הָעַכּוּ"ם, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת גּוּף, נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת נָפֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת הַסְּמִיכוּת שֶׁל "וְיִתֶּן לְךָ וְכוּ', יַעַבְדוּךָ עַמִּים"; וְזֶה בְּחִינַת "יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם, אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ"; וְזֶה בְּחִינַת "וְלֹא אֶתֵּן אֶתְכֶם עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם", כִּי הָרָעָב הוּא חֶרְפָּה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כִּי הָרָעָב חַס וְשָׁלוֹם מוֹרֶה עַל הִתְגַּבְּרוּת הַגּוּף עַל הַנֶּפֶשׁ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, כִּי מִתְגַּבֵּר גַּם הַדּוֹמֵם עַל הַצּוֹמֵחַ, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכִין לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם וּלְהַגְבִּיר הַנֶּפֶשׁ עַל הַגּוּף, אֲזַי יֵשׁ שׂבַע וְזוֹל גָּדוֹל בָּעוֹלָם. וּכְשֶׁזּוֹכִין שֶׁתִּתְעַלֶּה הַנֶּפֶשׁ עַל הַגּוּף, אָז זוֹכִין לְהַכִּיר וְלֵידַע אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל וְהַיְדִיעָה הוּא מִבְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, וְהַגּוּף הוּא בְּחִינַת מָסָךְ הַמַּבְדִּיל, וּכְשֶׁזּוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הַגּוּף לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ, אָז נִתְבַּטֵּל הַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל וְזוֹכִין לִידִיעָה שְׁלֵמָה. וְזֶה בְּחִינַת: "וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ (בְּחִינַת שׂבַע הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעַלּוּת הַנֶּפֶשׁ) וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם וְכוּ'", הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה עִקַּר הָאֲכִילָה בִּשְׁבִיל נַפְשׁוֹ, לְהַלֵּל אֶת שֵׁם ה' בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַזֹּאת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כְּלָלִיּוּת הַגּוּף בַּנֶּפֶשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָדַעַת אֶת ה', בְּחִינַת "וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וְכוּ'" (הלכות חדש ה"ג, אותיות יא טו).
to reveal Emunah in the world — and for this they engaged in digging wells, which are the aspect of the deep waters upon which Emunah grows, as explained — therefore they were shepherds of livestock and animals. For through this they were clarifying and purifying the Emunah which is the aspect of animal as above. Hil. Bechor Beheimah Tehorah 3:2 117. The essential of all births (הוֹלָדוֹת) is through the aspect of Emunah — which
עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן קוֹנִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְהַמָּמוֹן חָשׁוּב מִן הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל", כִּי כָל הַדְּבָרִים יֵשׁ בָּהֶם נְפָשׁוֹת, כַּיָּדוּעַ, וְכָל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים אֶל הַמָּמוֹן שֶׁהוּא שָׁרְשָׁם, בְּחִינַת "וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ", שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת "וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן קוֹנִים תֵּכֶף כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם בְּלִי טֹרַח, כִּי הַכֹּל נִכְסָפִין אֶל הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל (הלכות ערלה ה"א).
is the aspect of "a woman who fears Hashem" [Proverbs 31:30], as is known. For da'as and Emunah are the aspect of man
תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן וּשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה - עַיֵּן 'אֱמוּנָה', אוֹת קט.
and woman — and just as
כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, דְּהַיְנוּ כָּל מִינֵי תְּבוּאוֹת וּפֵרוֹת וְכָל הַחֲפָצִים, הַכֹּל יְכוֹלִים לִקְנוֹת בְּעַד כֶּסֶף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל". וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁגַּם בְּשָׁרְשׁוֹ הַכֶּסֶף גָּבוֹהַּ מְאֹד וְכָלוּל מִכָּל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, כִּי הַמָּמוֹן בְּשָׁרְשׁוֹ הוּא בְּחִינַת גַּוְנִין עִלָּאִין, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהַתְּפִלָּה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת דְּבַר ה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וְכוּ'" - שָׁמַיִם הֵם בְּחִינַת הַגַּוְנִין עִלָּאִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּחִלַּת הַהַשְׁפָּעָה הַנִּמְשֶׁכֶת מִדְּבַר ה', כִּי בִּתְחִלָּה נִצְטַמְצֵם הַשֶּׁפַע בִּבְחִינַת כֶּסֶף, וְשָׁם כְּלוּלִים עֲדַיִן כָּל הַכֹּחוֹת בְּיַחַד, וְאַחַר־כָּךְ נִמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע בְּתוֹרַת הַלְוָאָה לְהַשָּׂרִים הַגְּבוֹהִים וְהַמַּלְאָכִים וְכוּ', וְאַחַר־כָּךְ הֵם מַלְוִים הַשֶּׁפַע לְהַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת וְכוּ', עַד שֶׁנִּמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל הַשֶּׁפַע וְהַכֹּחַ לְכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב וּלְכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כָּרָאוּי לוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: כָּל כּוֹכְבַיָּא לֹוִין דָּא מִן דָּא; סִיהֲרָא לֹוֶה מִן שִׁמְשָׁא, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל, עַד שֶׁכֻּלָּם לֹוִין וּמְקַבְּלִין מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁהוּא דְּבַר ה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל. וְהַהַלְוָאָה הַזֹּאת שֶׁלֹּוִין וּמְקַבְּלִין הַשֶּׁפַע וְהַכֹּחַ זֶה מִזֶּה הוּא בְּחִינַת כֶּסֶף, בְּחִינַת "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה וְכוּ'", וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁבְּעַד הַכֶּסֶף יְכוֹלִים לִקְנוֹת הַכֹּל כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַהַבְטָחָה שֶׁל "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל", שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּזַּת הַיָּם וּבִזַּת מִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְלֻבָּשִׁים בָּהֶם נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַרְבֵּה מִבְּחִינַת הַגַּוְנִין עִלָּאִין הַנַּ"ל, וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת אוֹתָן מִגָּלוּת מִצְרַיִם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁהֶחֱזִירוּ כָּל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם לְשָׁרְשָׁם שֶׁהוּא דְּבַר ה', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערלה ה"ד, אות כה).
in the physical dimension it is impossible to give birth to any offspring without the union of male and female, so too it is impossible for da'as and intellect to bring forth any good offspring for the rectification of the world — except through Emunah: when da'as joins with Emunah. This is the aspect of the unification of the Holy Blessed One and His Shechinah. And one who separates, G-d forbid, da'as from Emunah is "a whisperer who separates a prince"
עִקַּר שְׁבִירַת הַגֵּאוּת הוּא בְּכֶסֶף וּמָמוֹן, שֶׁהוּא עֲשִׁירוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי עִקַּר הַמֶּמְשָׁלָה וְהַגְּדֻלָּה הוּא אֵצֶל הֶעָשִׁיר, כִּי הַכֹּל צְרִיכִין אֵלָיו. וְעַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר מִגֵּאוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִשָּׁמֶר לְךָ וְכוּ' וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה, וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ וְכוּ'", כִּי עִקַּר הַגֵּאוּת וְהַהִתְנַשְּׂאוּת הוּא בְּעִנְיַן הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁמִּקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל רֻבָּם אוֹבְדִים עוֹלָמָם עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי הַגֵּאוּת וְהַכָּבוֹד, עַל־יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לְהִתְנַהֵג לְמַעְלָה מִמַּה שֶּׁיֶּשׁ לוֹ, עַד שֶׁהַרְבֵּה אוֹבְדִים עוֹלָמָם עַל־יְדֵי זֶה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן הִזְהִירָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַגֵּאוּת בְּיוֹתֵר הוּא בַּמָּמוֹן, כִּי הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּת־עַיִן, דְּכָל גַּוְנִין אִתְחַזְיָן בָּהּ, כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן הַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל, כִּי כָּל הַחֲפָצִים שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁכִין מֵהַגַּוְנִין עִלָּאִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּדּוֹת, וְכֻלָּם כְּלוּלִים בְּבַת־עַיִן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת וּמַלְכוּת, וְעַל־כֵּן שָׁם בְּהַמָּמוֹן עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הַגֵּאוּת וְהַכָּבוֹד, שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַמִּדּוֹת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי הוּא בִּבְחִינַת בַּת־עַיִן, שֶׁנֶּגֶד זֶה דַיְקָא יֵשׁ בְּחִינַת קְלִפַּת נֹגַהּ, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה (שם ה"ה אות ז).
[Proverbs 16:28] — who separates, as it were, the Prince of the world. And this is literally the aspect of the blemish of adultery and the aspect of emitting seed in vain — emitting the drops of the intellect without the union of his mate which is holy Emunah. From this the damagers of the world are born, G-d forbid, as is known. Similarly in every respect:
כָּל אֶחָד צָרִיךְ לִזָּהֵר אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה מְלָאכָה מִלַּ"ט מְלָאכוֹת, שֶׁלֹּא יִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם לְגַשְׁמִיּוּת הַמְּלָאכָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת, שֶׁמִּשָּׁם נֶאֱחָז זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת ל"ט קְלָלוֹת, ל"ט מַלְקוֹת; רַק צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ עַצְמָן, לְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ גַּם הַלַּ"ט מְלָאכוֹת שֶׁל חֹל בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, בְּחִינַת טַ"ל אוֹרוֹת. וְכָל זֶה תָּלוּי בְּתִקּוּן הַבְּרִית. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר עֲשִׂיַּת מְלָאכָה בְּכִלְאֵי־בְהֵמָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' כלאי בהמה ה"ב, אותיות א ב).
when one reveals and produces some intellect from his da'as without joining with Emunah — that intellect is then from the aspect of the
כָּל הָעֲסָקִים וְהַמְּלָאכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים, כִּי זֶה עִקַּר הָאֻמָּנוּת וְהַמְּלָאכָה, לְצַמְצֵם הַדָּבָר בַּצִּמְצוּם הַזֶּה, לְהוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ. וְכָל אֵלּוּ הַצִּמְצוּמִים שֶׁל כָּל הַלַּ"ט מְלָאכוֹת צְרִיכִין לְהַמְתִּיקָם לְתַקְּנָם וּלְבָרְרָם מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל יְגִיעַת וְטִרְחַת כָּל הַלַּ"ט מְלָאכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם". וְעַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ וְלַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן אוֹ הָעֵסֶק וְהַמְּלָאכָה בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה לְשֵׁם הַשֵּׁם, כְּדֵי לְבָרֵר כֻּלָּם מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ. וְעִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁל כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים הוּא עַל־ יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַשַּׁיָּךְ לְכָל מְלָאכָה וְצִמְצוּם, כִּי אֵין שׁוּם אֻמָּנוּת וּמְלָאכָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ אֵיזֶה שֵׂכֶל וְחָכְמָה, וְזֶה הַשֵּׂכֶל יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּהַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִרְאוֹת לַעֲשׂוֹת הַמְּלָאכָה וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, לְקַשֵּׁר קצט הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּהַמְּלָאכָה לְשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לְהַשֵּׂכֶל הַפְּרָטִי שֶׁלְּמַעְלָה בַּקְּדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה הַשַּׁיָּךְ לְאוֹתוֹ הַשֵּׂכֶל וְהַצִּמְצוּם שֶׁל אוֹתָהּ הַמְּלָאכָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיקִין אוֹתוֹ הַצִּמְצוּם, כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַפְּרָטִי הַשַּׁיָּךְ אֵלָיו שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לְכָל שֵׂכֶל פְּרָטִי לְהַמְתִּיק הַצִּמְצוּם וְהַדִּין הַשַּׁיָּךְ אֵלָיו הוּא רַק עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל כֹּחַ מֵהַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל, בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁשָּׁם נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְכָל הַדִּינִים - וְזֶה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי אוֹרַיְתָא מֵחָכְמָה עִלָּאָה נָפְקַת, וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת תּוֹרָתוֹ קֶבַע וּמְלַאכְתּוֹ עֲרַאי, וְכֵן כָּל הָעֲסָקִים וְהַמְּלָאכוֹת צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּהֶן לַעֲשׂוֹתָם עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאָז כָּל הָעֲסָקִים וְהַמְּלָאכוֹת שֶׁלּוֹ הֵם בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם ה"ג, אותיות א ד ה).
damagers of the world, which is very harmful to the world. For through this heresies and false beliefs are drawn that destroy the world, G-d forbid. ibid. §3 118. Emunah is the aspect of darkness and cloud (חשֶׁךְ וְעָנָן), in the aspect of "and Your faithfulness in the nights" [Psalms 92:3]. For the essential Emunah is that one must close one's eyes and completely set aside one's da'as — which is the aspect of darkness. And specifically through this one merits to recognize
בְּהַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת, כִּי שֹׁרֶשׁ הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה גָּבוֹהַּ מְאֹד, כִּי נִמְשָׁךְ מֵהַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה, שֶׁמְּאִירִים בָּהֶם הַמַּקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים. וְעַל־כֵּן הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם יְכוֹלִים לְקַבֵּל עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הֶאָרַת הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית וְהַתִּקְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר הַדַּעַת הָאֲמִתִּי, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַכֹּל, אֲזַי כָּל נְפִילָתוֹ שֶׁל זֶה הַחוֹלֵק הוּא דַיְקָא עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת, כִּי בְּהָעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ נֶאֱחָזִים כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל" (הלכות פדיון בכור הלכה ה, אות יד).
Hashem: when one darkens the eyes of one's da'as and relies on Emunah alone, in the aspect of "He made darkness His hiding place" [Psalms 18:12]. And this is the aspect of "the advantage of light over
עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁנּוֹתְנִין לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין הָעֲשִׁירוּת וּמְתַקְּנִים אוֹתוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה (שם אות טו).
darkness" [Ecclesiastes 2:13] —
בְּהַמָּמוֹן מְלֻבָּשִׁין כַּמָּה וְכַמָּה נִיצוֹצוֹת קְדוֹשׁוֹת, וְכֵן לְהֵפֶךְ, עִקַּר אֲחִיזַת בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ רָעָה, עַצְבוּת־רוּחַ, הוּא גַם־כֵּן בְּהַמָּמוֹן, בְּחִינַת עִצְבוֹן וְדַאֲגַת הַפַּרְנָסָה. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְתַקֵּן אֶת הַמָּמוֹן, וְזוֹכֶה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְלַעֲשׂוֹת מַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר בֵּרוּר וְתִקּוּן הַמְדַמֶּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה בִּשְׁלֵמוּת לִשְׁמֹר אֶת הַזִּכָּרוֹן, לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתֵּהּ בְּעָלְמָא דְאָתֵי (הל' בכור בהמה טהורה, הלכה ב, אות ה).
for it is impossible to merit the light of da'as except from within darkness which is the aspect of Emunah as above. And this is the aspect
עִקַּר יְגִיעַת וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עַבְדוּת, שֶׁזֶּהוּ מֵחֲמַת חֶסְרוֹן בִּטָּחוֹן, הוּא מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁמִּתְיָרֵא וְדוֹאֵג מַה יֹּאכַל לְמָחָר. כִּי מִי שֶׁהוּא יָרֵא אֶת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, אֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי בָּטוּחַ בַּה' כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. וְהַיְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת הֵם בְּחִינַת עֲמָלֵק, בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, כִּי כָל אָדָם, כָּל מַה שֶּׁמְּקַבֵּל עָלָיו יוֹתֵר עֹל הַפַּרְנָסָה, הוּא נִמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר אַחַר אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַבְדוּת, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹפֵל לְעַבְדוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי זֶה. וְעַל־כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הֱוֵי מְמַעֵט בְּעֵסֶק וַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, כִּי עִקַּר הַחֵרוּת הוּא עַל־יְדֵי קַבָּלַת עֹל תּוֹרָה, כִּי אֵין לְךָ בֶּן־ חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה (הל' בכור בהמה טהורה הלכה ד, אות כו).
of the blackness of the tefillin — for the essential revelation of the tefillin-intellect (מֹחִין) is only through strengthening oneself in Emunah alone. This is the aspect of "I am dark yet
עִקַּר תִּקּוּן הָעֲשִׁירוּת, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית (הל' פדיון פטר חמור הלכה א).
beautiful" [Song of Songs 1:5]
עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיעַ הַחָמְרִיּוּת שֶׁבְּגוּפוֹ, וּמַטֶּה שִׁכְמוֹ כַּחֲמוֹר לְמַשּׂאוֹי לִסְבֹּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה (שם).
— for specifically when "I am dark" — that
עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי יִרְאָה וּשְׁמִירַת הַבְּרִית, הוּא בִּבְחִינַת הֶאָרַת פָּנִים, וְזוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּת. אֲבָל לְהֵפֶךְ, הַיְנוּ עֲשִׁירוּת שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תִּקּוּנִים הַנַּ"ל, הוּא בִּבְחִינַת עֹרֶף, בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים, וִיכוֹלִין לִפֹּל לִבְחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת כָּזֶה, בִּבְחִינַת "וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהֶם וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל", וּכְתִיב "וְדִי זָהָב", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (שם ה"ב, אותיות ז ח).
is, I darken my eyes entirely so as to investigate nothing at all through my intellect regarding Your holy ways, and I rely only
כָּל הָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מִקֻּשְׁיוֹת, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הָעֲשִׁירוּת הוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל, בְּחִינַת הַסְתָּרַת הַיְדִיעָה, בְּחִינַת קֻשְׁיוֹת וּסְתִירוֹת. וְעַל־כֵּן יֵשׁ עשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עַל־יְדֵי הָעֲשִׁירוּת הוּא מִתְגָּאֶה וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא חָכָם, וְנוֹטֶה אַחַר עַקְמוּמִיּוּת הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ, שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עָלָיו בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הָעֲשִׁירוּת, עַד שֶׁמַּפְרִיד עַצְמוֹ מֵהָאֱמֶת עַל־ יְדֵי זֶה, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל צַדִּיקֵי אֱמֶת וְכוּ', וּמִסְתַּכֵּל רַק עַל הָאֱמֶת, וְהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הוּא זוֹכֶה עַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת דַּיְקָא לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, כִּי מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁשִּׁבֵּר וַהֲפָכָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה הִתְגַּבֵּר שְׂמֹאל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת (איוב לז): "מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה" (שם הלכה ג, אות ג).
on Emunah alone — then specifically "I am beautiful." For through this specifically I merit the beauty and splendor of the tefillin-intellect. For through genuine complete Emunah over many days and years, one then merits to
כָּל הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם נִמְשָׁךְ רַק מִבְּחִינַת הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וְתוֹרָתוֹ זַכָּה בְּלִי פְּסֹלֶת כְּלָל; רַק לְטוֹבַת הָעוֹלָם נוֹטֶה לְאֵיזֶה בְּחִינָה דַקָּה שֶׁל בְּחִינַת שְׂמֹאלָה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עֲשִׁירוּת וּפַרְנָסָה בָּעוֹלָם. וְשָׁם בְּשֹׁרֶשׁ שֶׁפַע הָעֲשִׁירוּת שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק־ הָאֱמֶת, שָׁם הָעֲשִׁירוּת זַךְ וְנָקִי מֵאֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא. אֲבָל כְּשֶׁנּוֹטִין לִבְחִינַת שְׂמֹאלָה מַמָּשׁ, הַיְנוּ שֶׁלּוֹמְדִין שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ מַמָּשׁ, אֲזַי יוֹרֵד רא הָעֲשִׁירוּת וְנוֹפֵל לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם, וְאָז מַגִּיעַ הָעֲשִׁירוּת עַל־פִּי־רֹב לְאוֹתָם שֶׁהֵם בַּחוּץ (שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת הַשְּׂמֹאל), שֶׁהֵם הָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים (הל' ראשית הגז ה"ה, אות ועיין לעיל אות נג).
recognize Hashem with complete knowledge, in the aspect of "I will betroth you to Me in Emunah — and you shall know Hashem" [Hosea 2:22]. Through Emunah one merits the da'as which
עִקַּר הָאֱמוּנָה תָּלוּי בְּתִקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן, וְהָאֱמוּנָה מְרֻמָּז בְּשֵׁם 'פְּרוּטָה', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן פְּרוּטָה הוּא שִׁעוּר מָמוֹן בְּכָל מָקוֹם, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ בַּמָּמוֹן שָׁוֶה פְּרוּטָה אֲזַי יֶשׁ לוֹ אֲחִיזָה בִּבְחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא גַם־כֵּן בְּחִינַת פְּרוּטָה, וַאֲזַי הוּא מָמוֹן חָשׁוּב לְכָל דָּבָר. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, בֶּאֱמוּנָה דַיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לִגַּע בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִפְגֹּם עַל־יְדֵי־זֶה חַס וְשָׁלוֹם בֶּאֱמוּנָה וּתְפִלָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּרוּטָה כַּנַּ"ל (הל' דיינים ה"ב אות ח; ה"ג אות ה).
is the aspect of tefillin. This is the aspect of the tefillin of the hand — which is the aspect of malchus-Emunah — preceding the tefillin of the head which
בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ בְּכָל עִסְקֵי חֹל, בְּכֻלָּם מְלֻבָּשׁ חִיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, הַמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אֶת הַדָּבָר. וְזֶה עִקַּר עֵסֶק הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת וּלְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלָמִים שָׁם. וְעַל־ כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא עַל־יְדֵי שְׁלשָׁה בְּחִינוֹת: תִּקּוּן אֶחָד הוּא, לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה דִבּוּרוֹ לְעוֹלָם וְיִהְיֶה הַהֵן הֵן וְהַלָּאו לָאו. תִּקּוּן שֵׁנִי הוּא, שֶׁצְּרִיכִין לְקַשֵּׁר פְּנִימִיּוּת הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַתּוֹרָה, רַק חִיצוֹנִיּוּת הַמַּחֲשָׁבָה יִהְיֶה בַּעֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן. וּכְשֶׁעוֹשֶׂה מַשָּׂא־ וּמַתָּן בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, אֲזַי עַל־יְדֵי גּוּף הָעֵסֶק נִתְבָּרְרִין הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵהַקְּלִפּוֹת וְחוֹזְרִין וְעוֹלִין לְשָׁרְשָׁן, וְזֶה תִּקּוּן שְׁלִישִׁי. וּשְׁלשָׁה תִּקּוּנִים אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ד, אותיות ב ד).
are the aspect of intellect. For the essential beginning of tefillin and intellect is through Emunah. ibid. §7 119. The essential completeness is only holy Emunah — for there is no completeness except in the aspect of Emunah, and without
עַל־יְדֵי שֶׁאֵין מְקַשְּׁרִין הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, עַל־יְדֵי־ זֶה יְכוֹלִין לָבוֹא לִידֵי שֶׁקֶר וְשִׁנּוּי וְרַמָּאוּת, שֶׁהוּא הֵפֶךְ הָאֱמוּנָה (שם אות ט).
Emunah all things are lacking. For in truth
כְּשֶׁאֶחָד נוֹגֵעַ בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא כַדִּין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם הַמִּשְׁפָּט, בְּחִינַת "עֹשֶׂה עשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט", עַל יְדֵי זֶה בָּא לִפְגַם הַבְּרִית (שם הלכה ה, אות א).
it is impossible to know and attain any
כָּל הַקִּנְיָנִים שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם, שֶׁהֵם הָעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ, כֻּלָּם הֵם מִשָּׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹ; וְכָל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וּמִקָּח וּמִמְכָּר וְהַלְוָאוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁזֶּה מוֹכֵר לוֹ בְּחִינַת נֶפֶשׁ כָּזוֹ וְלוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ תְּמוּרָתוֹ בְּחִינַת נְפָשׁוֹת אֲחֵרִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהַדִּבּוּר הוּא מְקוֹם מוֹצָא הַנֶּפֶשׁ, וְעַל־כֵּן רָאוּי לְהָאָדָם לְקַיֵּם הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּדִבּוּרוֹ לְבַד, כִּי כְּשֶׁמְּדַבֵּר וְאוֹמֵר שֶׁמּוֹכֵר אוֹ נוֹתֵן לוֹ הַדָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בְּאוֹתוֹ דָבָר עַל־יְדֵי זֶה הַדִּבּוּר מֵרְשׁוּת מוֹכֵר לִרְשׁוּת חֲבֵרוֹ, בִּבְחִינַת "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ", וְעַל־כֵּן אָסוּר לַחֲזֹר מִדִּבּוּרוֹ וְנִקְרָא מְחֻסַּר אֲמָנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן עַל־יְדֵי הַכֶּסֶף, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת, עַל־ כֵּן הוּא קוֹנֶה מִדְּאוֹרַיְתָא, כִּי תֵּכֶף שֶׁמְּקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ כֶּסֶף, בְּוַדַּאי הוּא גוֹמֵר וּמַקְנֶה לוֹ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתָן הַחֲפָצִים הַנִּמְכָּרִים, כִּי כֻלָּם בְּטֵלִים לְגַבֵּי הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלָּהֶם דְּהַיְנוּ הַכֶּסֶף. אַךְ עִם כָּל זֶה גְּמַר וְחִזּוּק כָּל הַקִּנְיָנִים הוּא רַק עַל־יְדֵי הַכְּתָב, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי הַשְּׁטָר, כִּי הַכְּתָב הוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַכְּתָב יוֹצֵא הַדָּבָר מֵרְשׁוּתוֹ לְגַמְרֵי עִם פְּנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ, כִּי מְגַלֶּה פְּנִימִיּוּת שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ עַל־יְדֵי הַכְּתָב, שֶׁרוֹצֶה לְהוֹצִיא אוֹתוֹ הַדָּבָר מֵרְשׁוּתוֹ לְמָכְרוֹ לְאַחֵר, וְאָז יוֹצֵא הַדָּבָר אֲפִלּוּ מִפְּנִימִיּוּת שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ שֶׁל זֶה הַמּוֹכֵר. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת גֵּט כְּרִיתוּת, כִּי אַף שֶׁנִּקְנֵית לוֹ הָאִשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, עַל־יְדֵי הַכֶּסֶף קִדּוּשִׁין, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת נַפְשָׁהּ וְשָׁרְשָׁהּ, עִם כָּל זֶה אַחַר־כָּךְ נִשְׁרֶשֶׁת בְּנַפְשׁוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָהּ לְגַמְרֵי מִפְּנִימִיּוּת שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַכְּתָב דְּהַיְנוּ הַגֵּט, שֶׁשָּׁם מְגַלֶּה פְּנִימִיּוּת שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ שֶׁרְצוֹנוֹ לְהוֹצִיאָהּ, וַאֲזַי הוּא כְּרִיתוּת לְגַמְרֵי, כִּי שׁוּב אֵין לָהּ שׁוּם שַׁיָּכוּת אֶצְלוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן גַּם בְּהַלְוָאָה, הֲגַם שֶׁהַלֹּוֶה נִשְׁתַּעְבֵּד לַמַּלְוֶה עִם כָּל נְכָסָיו עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן וְהַכֶּסֶף שֶׁלָּוָה עֶצְלוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר גְּמַר הַשִּׁעְבּוּד לְגַמְרֵי, שֶׁיּוּכַל לִטְרֹף אֲפִלּוּ מִלָּקוֹחוֹת, הוּא עַל יְדֵי הַכְּתָב, דְּהַיְנוּ מִלְוֶה בִּשְׁטָר (הל' הלואה ה"א, אותיות א יב).
matter in ultimate completeness. Therefore even one who merits to attain some attainment and knowledge — such as one who merits to attain some intention (כַּוָּנָה) in some commandment, and even if he attained a genuine intention — when he wishes to perform the commandment with only that intention alone, this is certainly not completeness. For the Torah is "double in wisdom" [Job 11:6: kiflayim letushiyah]. For even this intention cannot possibly be attained to its very ultimate in completeness. All the more so since there are seventy faces to the Torah,
עַל־יְדֵי פְּגַם עֲזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, עָנְשׁוֹ לִהְיוֹת בַּעַל־חוֹב (עי' בושה ועזות אות יא).
and each and every face
עִקַּר הָעַזּוּת הוּא בַּמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת", וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁהֶעָשִׁיר בַּעַל הַמָּמוֹן עַל־פִּי־רֹב יֶשׁ לוֹ עַזּוּת הַרְבֵּה. וּכְשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו, אֲזַי יֶשׁ לוֹ עַזּוּת נֶגֶד אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְנֶגֶד עֲנִיִּים הֲגוּנִים וְכַיּוֹצֵא, וְזֶהוּ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, וּמָמוֹן כָּזֶה הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי עַל־יְדֵי עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא בָּאִים לִפְגַם אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵטְא הָעֵגֶל, שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי רִבּוּי הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהֶם וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל", וְנֶאֱמַר: "וְדִי זָהָב". אֲבָל כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בְּמָמוֹנוֹ, אֲזַי נִתְתַּקֵּן כָּל מָמוֹנוֹ, וְזוֹכֶה עַל־יְדֵי מָמוֹנוֹ לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ", דְּהַיְנוּ לַעֲמֹד בְּעַזּוּתוֹ נֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהָרְשָׁעִים וּלְהַצִּיל הַחֲלוּשֵׁי כֹּחַ הַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת מִיַּד רוֹדְפֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְתִקּוּן הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת וְלִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלִמְחִילָה סְלִיחָה וְכַפָּרָה עַל כָּל עֲו?ֹנוֹתָיו (הל' הלואה ה"ג, אות ח).
is comprised of thousands and myriads of interpretations without end. Certainly no one can attain a single commandment in ultimate completeness — for "its measure is longer than the earth and wider than the sea" [Job 11:9], as it is said: "to every limit I have seen
כָּל הַדְּבָרִים יֵשׁ לָהֶם שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, דְּהַיְנוּ בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ וְחִיּוּת שֶׁל כָּל הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ. וְשֹׁרֶשׁ קַרְקָעוֹת וּמִטַּלְטְלִין הֵם בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (עיין ת"ת אות צא). וְעַל־כֵּן שִׁעְבּוּד קַרְקָעוֹת הוּא דַיְקָא עַל־יְדֵי שְׁטָר, שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בִּבְחִינַת: מִלְוָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא (שם הלכה ד, אותיות א ב ג).
an end — Your commandment is very broad" [Psalms 119:96]. Therefore if one wishes to fulfill the commandments
חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בִּבְחִינַת מַלְוֶה וְלֹוֶה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: סִיהֲרָא לֹוֶה מִן שִׁמְשָׁא. וְעַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, מִשָּׁם כָּל הָעֲנִיּוּת וְהַהַלְוָאוֹת. וְעַל־כֵּן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם נֶאֱמַר בַּבְּרָכָה: "וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה" (שם אות י).
with only that intention alone, certainly much will be lacking — for the intention
יֵשׁ יְמֵי טוֹב וִימֵי רָע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה", הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְעַיֵּן וְלִרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב, וְאָז יִמְצָא טוֹב גַּם בִּימֵי הָרַע בְּעַצְמָן, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם מְלֻבָּשׁ בָּהֶם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת יְמֵי־טוֹב, רַק מֵחֲמַת שֶׁהַיְמֵי־רַע חוֹפִין עֲלֵיהֶם, עַל־כֵּן אֵין נִרְאִין כְּלָל. אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר אֶת יִצְרוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אוֹ שֶׁמְּקֻשָּׁר עַל־כָּל־פָּנִים לְצַדִּיק כָּזֶה שֶׁזָּכָה לָכֹף אֶת יִצְרוֹ בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכֶה שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַמְלֻבָּשִׁים בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁמּוֹצֵא הַיְמֵי־טוֹב הַמְלֻבָּשִׁים בְּתוֹךְ הַיְמֵי־ רַע בְּעַצְמָן. וְאָז בְּוַדַּאי לֹא יֶחְסַר לוֹ פַּרְנָסָתוֹ, כִּי יִהְיֶה נִמְשָׁךְ לוֹ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁמְּבָרֵר וּבוֹנֶה מִכָּל דָּבָר, כִּי הַתּוֹרָה הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה וְהַשֶּׁפַע. אַךְ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה, כִּי הַיְמֵי־רַע מִתְגַּבְּרִין וּמַעְלִימִין מִמֶּנּוּ הַטּוֹב הַמְלֻבָּשׁ בָּהֶם, עַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַמְלֻבָּשִׁים בְּהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֲסָקִים שֶׁלּוֹ, וַאֲזַי יוֹרֶדֶת הַשֶּׁפַע בְּצִמְצוּם גָּדוֹל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מֻכְרָח לָבוֹא לִידֵי הַלְוָאוֹת. כִּי כָּל הַלְוָאָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ יְמֵי־טוֹב וִימֵי־רָע, כִּי רֹב הַהַלְוָאוֹת הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן פַּרְנָסָה, שֶׁאֵין לוֹ עַתָּה וּמְצַפֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְאַחַר זְמַן, כִּי חוֹשֵׁב שֶׁעַתָּה הַזְּמַן אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת יְמֵי־רָע, וְכַמֻּרְגָּל לָשׁוֹן זֶה בְּפִי הָעוֹלָם לוֹמַר כָּךְ בְּכָל פַּעַם, וְעַל־כֵּן הוּא לֹוֶה מֵחֲבֵרוֹ עַתָּה, שֶׁיַּמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיַּעַבְרוּ הַיְמֵי־רַע וְאָז יוּכַל לְסַלֵּק לוֹ. וְעַל־ כֵּן בֶּאֱמֶת כֵּיוָן שֶׁבָּא לִידֵי הַלְוָאוֹת, קָשֶׁה לוֹ מְאֹד שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם, וְעַל־פִּי־רֹב אֵינוֹ מְסַלֵּק בִּזְמַנּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַלְוַאי שֶׁיִּפְרַע בִּזְמַנּוֹ - הַלְוַאי וַדַּאי, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁגַּם בַּיְמֵי־רַע בְּעַצְמוֹ יֵשׁ טוֹב, אֵיךְ יַשִּׂיג הַיְמֵי־טוֹב? כִּי בֶּאֱמֶת הַיְמֵי־טוֹב וִימֵי־רַע הֵם בְּכָל יוֹם בְּעַצְמוֹ גַם־כֵּן, רַק כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ לְהַגְבִּיר הַטּוֹב עַל הָרָע, כֵּן נִמְשָׁךְ עָלָיו בְּחִינַת יְמֵי־טוֹב, וּלְהֵפֶךְ - לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וְהָעִקָּר, שֶׁצָּרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְהַאֲמִין שֶׁגַּם בְּהָרַע בְּעַצְמוֹ, בְּחִינַת הַיְמֵי־רָע, גַּם שָׁם יֵשׁ טוֹב, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ כַּנַּ"ל, וְאָז בְּוַדַּאי יוּכַל לְהַשִּׂיג פַּרְנָסָתוֹ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לָבוֹא לִידֵי הַלְוָאוֹת וְחוֹבוֹת; אֲבָל זֶה שֶׁנָּפַל לְהַלְוָאוֹת עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא הַיְמֵי־טוֹב בְּתוֹךְ הַיְמֵי־רָע, אָז בְּוַדַּאי קָשֶׁה לוֹ לָצֵאת מֵהַחוֹבוֹת, כִּי הָרַע מִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל וּמִסְתַּכֵּל לִמְצֹא הַטּוֹב שֶׁבְּתוֹךְ הַיְמֵי־רַע בְּעַצְמָן, וְעַל־ יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר הָרַע בְּיוֹתֵר, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד מִלִּהְיוֹת בַּעַל־חוֹב. בִּפְרָט מִי שֶׁכְּבָר חָטָא וּפָגַם וְלֹא כָבַשׁ אֶת יִצְרוֹ, וְהִגְבִּיר הָרַע עַל הַטּוֹב, וְעַתָּה רוֹצֶה לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא הַטּוֹב שֶׁבְּתוֹךְ הָרַע בְּעַצְמוֹ וּמַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁעֲדַיִן יֶשׁ בּוֹ טוֹב וְיֶשׁ לוֹ תִּקְוָה לָשׁוּב, בִּבְחִינַת "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ", מִשָּׁם דַּיְקָא, מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנִּדַּח שָׁם בֵּין הָעַכּוּ"ם. עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת בַּעַל־תְּשׁוּבָה, צָרִיךְ בְּוַדַּאי לִזָּהֵר מִלִּהְיוֹת בַּעַל־חוֹב. וְעַל־כֵּן מְכַנֶּה הַכָּתוּב כָּל רִשְׁעַת הָרָשָׁע בְּשֵׁם "לֹוֶה רָשָׁע וְכוּ'", כִּי עִקַּר הָרִשְׁעוּת נִמְשָׁךְ מֵהִתְגַּבְּרוּת הַיְמֵי־רַע עַל יְמֵי־טוֹב, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַהַלְוָאוֹת וְעִכּוּב הַסִּלּוּק. וְעַל־כֵּן הִזְהִיר הַכָּתוּב: "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה וְכוּ', לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה וְכוּ'", כִּי צְרִיכִין לְרַחֵם עַל הֶעָנִי לְהוֹצִיאוֹ מִכְּלַל בַּעַל חוֹב (שם ה"ה אותיות א ב).
of the commandment is without end. Therefore one always needs Emunah — for Emunah is completeness. For when one fulfills the commandment with Emunah — believing that Hashem commanded us to perform this commandment from the side of His will and His reason, which is very hidden and utterly impossible to attain in completeness — then within this intention all the intentions of the world are included in completeness. For within His blessed will that He willed that this commandment be performed, there are included all the intentions that Tzadikim have already merited to attain, and whatever is yet to be revealed even more and more, higher and higher, without end. And one performs it with this in mind — and then the commandment is complete, for through this all the intentions to infinite depth are included. Therefore even one who merits to attain a genuine intention fitting to have truly — nevertheless
זֶה הָאִישׁ שֶׁכְּבָר נָפַל לְהַלְוָאוֹת עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַיְמֵי־רָע, תִּקּוּנוֹ, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לְשַׁלֵּם וּלְסַלֵּק הַהַלְוָאוֹת. וְעַל־יְדֵי־ זֶה שֶׁמְּקַיֵּם 'פְּרִיעַת בַּעַל־חוֹב מִצְוָה', עַל־ יְדֵי שֶׁהִתְגַּבֵּר אַחַר הַהַלְוָאָה וּמָצָא יְמֵי־טוֹב בְּתֹקֶף הַיְמֵי־רָע, עַד שֶׁהִמְשִׁיךְ הַבְּרָכָה וְהַשֶּׁפַע לְסַלֵּק הַחוֹב, וַאֲזַי אִם הוּא אִישׁ־ חַיִל, יָכוֹל אַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע יוֹתֵר, כִּי כָל מַה שֶּׁמּוֹצֵא טוֹב בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַיְמֵי־רָע בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ־כֵן מַמְשִׁיךְ שֶׁפַע בְּרָכָה יוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מֻכְרָח גַּם־כֵּן לִפְעָמִים לָבוֹא לִידֵי הַלְוָאוֹת, וְזֶה לְטוֹבַת הָעוֹלָם, בִּבְחִינַת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה', כִּי הַצַּדִּיק מִתְגַּבֵּר אַחַר־כָּךְ בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי זֶה, וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ טוֹב הַרְבֵּה בְּתוֹךְ תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַיְמֵי־רַע שֶׁהִתְגַּבְּרוּ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע וּבְרָכָה בְּיוֹתֵר (שם אות ה).
one must always attach holy Emunah to this. Then there is completeness in his intention and commandments. It emerges that the essential completeness is only Emunah alone. Therefore Emunah is called temimus (תְּמִימוּת — wholeness,
עִקַּר הָעֲנִיּוּת וְהַהַלְוָאוֹת נִמְשָׁכִין מִפְּגַם נְפִילַת הַמִּשְׁפָּט, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִמַּה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם הַהַשָּׂגָה שֶׁל 'צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק וְרַע לוֹ'. וְעִנְיָן זֶה שֶׁל 'צַדִּיק וְטוֹב לוֹ צַדִּיק וְרַע לוֹ' נִמְשָׁךְ מִסּוֹד גִּלְגּוּלֵי הַנְּשָׁמוֹת, כַּמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁעִקַּר חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה וְהָעֲנִיּוּת הוּא רַק מִצַּד הַגִּלְגּוּל. וְכָל הַכְּפִירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא פְּגַם הַמִּשְׁפָּט, שֶׁרוֹצֶה לִגְזֹל מָמוֹן חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בְמִשְׁפָּט, זֶה נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִסּוֹד גִּלְגּוּלֵי הַנְּשָׁמוֹת, כִּי מַה שֶּׁאֶחָד חוֹמֵד מָמוֹן חֲבֵרוֹ וְרוֹצֶה לְגָזְלוֹ, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֵיזֶה שַׁיָּכוּת לְזֶה הַמָּמוֹן בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: 'שֶׁמָּא סְפֵק מִלְוֶה יְשָׁנָה יֶשׁ לוֹ עָלָיו', הַיְנוּ מִלְוֶה יְשָׁנָה בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ", וְכֵן "לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ" - רֵעֶךָ דַיְקָא, הַיְנוּ שֶׁהוּא רֵעֵהוּ וַחֲבֵרוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ כְּפִי גִּלְגּוּלֵי הַנְּשָׁמוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה יֶשׁ לוֹ תַּאֲוָה וְחֶמְדָּה לְזֶה הַמָּמוֹן וְהַבַּיִת שֶׁהוּא עַכְשָׁו שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד כַּמָּה בְּחִינוֹת. אֲבָל בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה הִזְהִירָה אוֹתָנוּ עַל זֶה, כִּי אָסוּר לִגַּע בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חֲבֵרוֹ וְרֵעֵהוּ מִצַּד הַגִּלְגּוּל בְּשָׁרְשׁוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת אֵיךְ לְסַדֵּר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְאָסוּר לִגְזֹל וְלַעֲשֹׁק אֶת חֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ לַחְמֹד הוּא אִסּוּר חָמוּר. רַק צְרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', וּלְקַבֵּל מִשְׁפָּטוֹ בְּאַהֲבָה וְלִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הַשֵּׁם, וּלְהִתְנַהֵג רַק בִּתְמִימוּת עַל־פִּי הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת מִשְׁפָּט, בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כִּי "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו" (הלכות טוען ונטען ה"ג, אותיות ב ג; עי' יראה אות קיא).
completeness) — as it is said: "be wholehearted with Hashem your G-d" [Deuteronomy 18:13]. For there is the ultimate completeness and wholeness. For through da'as it is impossible to attain any matter in completeness — except through Emunah. For since he believes in Hashem and His Tzadikim and His commandments with complete Emunah, he is then complete in ultimate completeness. For Emunah is without boundary — for he believes in the truth
צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי מֵאַחַר שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, בְּוַדַּאי יֶשׁ בּוֹ עֲדַיִן הִתְפָּאֲרוּת פְּרָטִי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִמּוֹ. וְכֵן צָרִיךְ לְהַאֲמִין בִּפְרָטִיּוּת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי אֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם עוֹלֶה הִתְפָּאֲרֻיּוֹת פְּרָטִיִּים מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וְכָל הַשִּׁנּוּיִים הָרַבִּים וְהַנִּפְלָאִים הַנַּעֲשִׂים בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּכָל הָעוֹלָם בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת עַד אֵין חֵקֶר, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּקַבֵּל בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי־פְרָטִיּוּת מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. וּמִי שֶׁמַּאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בְּוַדַּאי לֹא יִדְאַג עַל הַפַּרְנָסָה, כִּי בְּוַדַּאי יִבְטַח בַּה' שֶׁיַּמְשִׁיךְ לוֹ שֶׁפַע דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּקַבֵּל בְּכָל יוֹם מִכָּל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט וְכוּ', עַד שֶׁבְּוַדַּאי מְקַבֵּל גַּם מִמֶּנּוּ אֵיזֶה הִתְפָּאֲרוּת פְּרָטִי בְּכָל יוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ אֵיזֶה חֵלֶק בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּכָל יוֹם. וּמֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ חֵלֶק בְּחִיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, בְּוַדַּאי יִהְיֶה נִמְשָׁךְ לוֹ חִיּוּת וָשֶׁפַע בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ וְכוּ'", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: בְּכָל יוֹם וָיוֹם תֶּן לוֹ מֵעֵין בִּרְכוֹתָיו, הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיַּעֲלֶה מִמֶּנּוּ שַׁעֲשׁוּעִים וְהִתְפָּאֲרוּת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, מֵעֵין הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין לוֹ, כִּי הָא בְּהָא תָּלְיָא, כִּי כְּפִי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁעוֹלֶה מִמֶּנּוּ, כֵּן זוֹכֶה לְקַבֵּל שֶׁפַע הַרְבֵּה, וּכְמוֹ־כֵן הוּא צָרִיךְ לְפָאֵר וּלְבָרֵךְ לְיוֹצְרוֹ בְּיוֹתֵר, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עוֹד שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה הַרְבֵּה בְּיוֹתֵר (שם הלכה ה, אות ו).
which is to infinite depth, even though it cannot be attained through da'as in any way. But Emunah encompasses all to infinite depth and without end. ibid. §§9–10 120. Emunah must be complete without any blemish or defect whatsoever — in the aspect of "you are entirely beautiful, my beloved — there is no blemish in you" [Song of Songs 4:7]. Then one merits through this to attain great da'as. For Emunah must spread through all the limbs — so that all 248
עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִין מִצְוַת "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ", עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, וְנִתְגַּלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ", בְּיוֹמוֹ דַיְקָא, כִּי צְרִיכִין לְהָאִיר וּלְגַלּוֹת הַהִתְפָּאֲרוּת בִּפְרָטִיּוּת בְּכָל יוֹם דַּיְקָא כְּפִי הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם דַּיְקָא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע לְכָל אֶחָד דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ (שם).
of his limbs are filled with complete Emunah. For Emunah is the aspect of a complete stature (קוֹמָה שְׁלֵמָה).
כְּשֶׁמִּתְגַּלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִם כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל וּמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכֹּל בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, אֲזַי בְּוַדַּאי נִמְשָׁךְ כָּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַפַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת לְיִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק שֶׁמְּגַלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת הַנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁעִקַּר עִכּוּב הַשֶּׁפַע שֶׁמִּשָּׁם בָּא הָעֲנִיּוּת וְהַהַלְוָאוֹת, כָּל זֶה בָּא עַל־יְדֵי שֶׁאֵין הָעֲשִׁירִים עוֹשִׂין צְדָקָה וָחֶסֶד בְּמָמוֹנָם. וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּפִי מַה שֶּׁעוֹשֶׂה צְדָקָה וָחֶסֶד בְּמָמוֹנוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן הִזְהִירָה הַתּוֹרָה לְהִתְנַהֵג בְּחֶסֶד גָּדוֹל עִם הַלֹּוֶה, וְשֶׁלֹּא לִהְיוֹת לוֹ כְּנוֹשֶׁה, כִּי עַל־יְדֵי הַחֶסֶד יְבַטֵּל הָעֲנִיּוּת מֵהֶעָנִי וְהַלֹּוֶה, עַל־יְדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר הַשֶּׁפַע לְיִשְׂרָאֵל וְנִתְבַּטֵּל הָעֲנִיּוּת. וְזֶה עִנְיַן מִצְוַת: "לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ", וּמִצְוַת הֲשָׁבַת הָעֲבוֹט, כְּסוּת־יוֹם בַּיּוֹם וּכְסוּת־לַיְלָה בַּלַּיְלָה, הַכֹּל בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות יד טו).
And when there is any lack or blemish in the Emunah, there is then some lack and blemish in some limb corresponding to the blemish in the Emunah — and then it is impossible to attain da'as in completeness through that Emunah which lacks completeness in all 248 limbs. But when Emunah is in ultimate completeness
עִקַּר הָעֲשִׁירוּת - עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, וְעִקַּר הָעֲנִיּוּת - עַל־יְדֵי פְּגַם הַמִּשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֹשֶׂה עשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט וְכוּ'", וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' גביית מלוה ה"ג, אותיות א ד).
— in the aspect of "you are entirely beautiful,
הָעוֹשֶׂה מַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא בְּחִינַת מְקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבוֹנֶה מֵהֶם הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת מִשְׁכָּן. וְעַל־כֵּן לַ"ט מְלָאכוֹת מִמִּשְׁכָּן גָּמְרִינַן. וּבִגְמַר מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן אָמַר משֶׁה: "וִיהִי נֹעַם וְכוּ' וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וְכוּ'" שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה בְּרָכָה בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְתִשְׁרֶה בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם, כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי יֵשׁ בְּהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן נִיצוֹצוֹת קְדוֹשׁוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד שֶׁצָּרִיךְ לְבָרְרָם עַל־ יְדֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן. וְאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁמְּבָרְרִין אוֹתָם עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וּמַחֲזִירִין אוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת גֵּרִים וּבַעֲלֵי־ תְשׁוּבָה, כִּי מַעֲלִין וּמַכְנִיסִין הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן מִן הַחוּץ אֶל הַפְּנִים, אֶל הַקְּדֻשָּׁה. נִמְצָא שֶׁהָעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, הוּא בִּבְחִינַת מְגַיֵּר גֵּרִים וּמְקָרֵב נְפָשׁוֹת רְחוֹקוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּזֶּה נִבְנֶה הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת נֶאֱחָז בָּהֶם הָרַע מְאֹד, כִּי הֵם שׁוֹכְנִים בֵּין הַגּוֹיִים וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בִּבְחִינַת "זֹאת יְרוּשָׁלַיִם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ", עַל־כֵּן צָרִיךְ זֶה הָעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן לִזָּהֵר בְּנַפְשׁוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בּוֹ הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁהוּא מְבָרְרָם עַל־יְדֵי מַשָּׂא־ וּמַתָּן. וּמִזֶּה בָּא מַה שֶּׁלִּפְעָמִים יֵשׁ כַּמָּה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹצְאִין אֶל הַשּׁוּק וְעוֹסְקִין בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן, נִכְשָׁלִים לִפְעָמִים וְנִתְרַחֲקִין מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְזֶה מֵחֲמַת הָרַע הַנַּ"ל הַנֶּאֱחָז בְּאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, אֲבָל בֶּאֱמֶת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּעַצְמוֹ הוּא דָבָר גָּדוֹל מְאֹד, רַק שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר עַצְמוֹ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת, וְיִתְבּוֹדֵד וִיפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא עוֹשֶֹׁה, אִם כָּךְ רָאוּי לוֹ לַעֲשׂוֹת וּלְבַלּוֹת יְמֵי חַיָּיו בְּמַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה; וְעַל־יְדֵי־ זֶה נִתְעוֹרֵר אֵשׁ הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב, וְהָאֵשׁ הַזֶּה הוּא שׂוֹרֵף אֶת הָרַע שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בּוֹ, וְגַם שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בְּאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁהוּא עוֹסֵק לְבָרְרָם עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן. וְזֶה בְּחִינַת: טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָו?ֹן, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁהוּא הָעֵסֶק בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט, וְאָז עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְבַּטֵּל הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהַנִּיצוֹצוֹת, וְהַנִּיצוֹצוֹת עוֹלִין אֶל מְקוֹר קְדֻשָּׁתָן עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן. וְזֶה: שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָו?ֹן - בְּחִינַת בִּטּוּל הָרַע וְהַקְּלִפּוֹת הַשּׁוֹכְנִים סְבִיב הַנִּיצוֹצוֹת הַנַּ"ל. וַאֲזַי נִבְנֶה עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁלּוֹ בְּחִינַת הֵיכַל הַקָּדוֹשׁ, וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי זֶה, וַאֲזַי זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ב).
my beloved — there is no blemish in you" — then one always merits complete da'as. And even at the time when one draws away from da'as — through the complete Emunah one is nonetheless always bound and cleaved to Him. From the time when one draws away from da'as until one returns to genuine da'as, which is the aspect of levanon (לְבָנוֹן — "Lebanon"), the aspect of the whitening of the brain (לְבוֹנָה דְּמֹחָא). ibid. §10 121. The blemish of all transgressions is the aspect of the blemish of Emunah — for all sins derive from the evil inclination which is called "another god" — heresies. And likewise the rectification and atonement of all transgressions is through the rectification of Emunah. ibid. §11 122.
אֲבָל כְּשֶׁאֵין זוֹכֶה לִבְחִינַת מִשְׁפָּט הַנַּ"ל, אֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת וְלִבְנוֹת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ. וְאָז אַדְּרַבָּא נֶאֱחָז בּוֹ הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת, וּמִתְגָּרֶה בּוֹ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבַּלֵּב וּמְבִיאוֹ לְכַעַס (שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִבְּחִינַת הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה הַבָּא עַל־יְדֵי אֵשׁ הַמִּשְׁפָּט), וְעַל־ יְדֵי הַכַּעַס הַזֶּה נִתְקַלְקֵל הָעֲשִׁירוּת וּבָא לִידֵי עֲנִיּוּת, חַס וְשָׁלוֹם (שם אותיות ב ד).
Emes is the very essence of the light, and Emunah is the aspect of a window — which has no light of its own,
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עֲנִיּוּת מַעֲבִיר עַל דַּעַת קוֹנוֹ. כִּי עַל־יְדֵי הָעֲנִיּוּת שֶׁבָּא מִפְּגַם הַמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר לִפְעָמִים פְּגַם הַמִּשְׁפָּט בְּיוֹתֵר, כִּי הֶעָנִי מִגֹּדֶל עֲנִיּוּתוֹ וְדָחְקוֹ הוּא מִתְרָעֵם לִפְעָמִים עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת פְּגַם הַמִּשְׁפָּט, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל אָדָם רָאוּי לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ וּלְהָבִין כִּי ה' הַצַּדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלָיו, וַעֲדַיִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵטִיב עִמּוֹ מְאֹד לְפִי מַעֲשָׂיו וְאַף בְּגֹדֶל עֲנִיּוּתוֹ וְדָחְקוֹ; אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ חַס וְשָׁלוֹם דִּקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן רָאוּי לוֹ לְהָבִין שֶׁלְּפִי מַעֲשָׂיו עֲדַיִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵטִיב עִמּוֹ וּמֵקֵל מִשְׁפָּטוֹ עָלָיו בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, כִּי צַדִּיק ה' וְיָשָׁר מִשְׁפָּטוֹ, אַךְ מֵחֲמַת חֶסְרוֹן וּבִלְבּוּל הַדַּעַת שֶׁל הֶעָנִי, הוּא מְהַרְהֵר לִפְעָמִים אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם אֵינוֹ מִתְנַהֵג עִמּוֹ בְּמִשְׁפָּט. נִמְצָא שֶׁהֶעָנִי פּוֹגֵם עַל־יְדֵי־זֶה בַּמִּשְׁפָּט בְּיוֹתֵר, וְאָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו הָעֲנִיּוּת בְּיוֹתֵר, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַמִּשְׁפָּט, וְכֵן יָכוֹל לִהְיוֹת חוֹזֵר חֲלִילָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן בָּתַר עַנְיָא עֲנִיּוּתָא אָזֵל. וְעַל־כֵּן הִזְהִירָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה פְּעָמִים לְרַחֵם עַל הֶעָנִי וְלַעְזֹר לוֹ בְּכָל כֹּחוֹ בִּגְמִילוּת־חֶסֶד וּבִצְדָקָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַרְחִיב דַּעְתּוֹ שֶׁל הֶעָנִי, וַאֲזַי מֵבִין צִדְקַת הַשֵּׁם כִּי יָשָׁר מִשְׁפָּטָיו, כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הֶעָנִי, שֶׁאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנּוֹתְנִין לוֹ וְיֶשׁ לוֹ הַרְחָבָה קְצָת, אָז הוּא מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַצְדִּיק אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד עַל כָּל הַבָּא עָלָיו, וְדָן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי וּכְדַאי אֶת כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הַגְּמִילוּת־חֶסֶד וּצְדָקָה שֶׁעוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי, עַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר בּוֹ בְּחִינַת מִשְׁפָּט. וְעַל־כֵּן יָכוֹל לִהְיוֹת לִפְעָמִים, שֶׁיִּנָּצֵל עַל־ יְדֵי־זֶה הֶעָנִי מֵעַתָּה לְגַמְרֵי מִן הָעֲנִיּוּת, כִּי עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ כַּמָּה פְּעָמִים צְדָקָה אֵצֶל מִשְׁפָּט (שם אות ד).
but through it the light is received. That is: even though one does not merit to know the very essence of Emes and attain it in completeness — nonetheless, because he desires in genuine truth to attach himself to the genuine truth and draws himself only toward the truth, through this he merits to see the truth from afar — that it is proper to believe in the matter of truth. For through the point of truth that he possesses, he thereby receives light from the very essence of Emes, and from there Emunah is drawn
כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת קְרוּאִים אַלְמָנָה, וּבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ נִלְקַח מִמֶּנּוּ בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ בִּבְחִינַת מַשְׁכּוֹן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל־ כֵּן בִּזְכוּת שֶׁמְּקַיְּמִין "לֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה", יְרַחֵם הַשֵּׁם עַל עֲנִיֵּי עַמּוֹ וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה, וְיַחֲזִיר לָנוּ הַמַּשְׁכּוֹן שֶׁלָּקַח מֵאִתָּנוּ, וְיַחֲזִיר וְיִבְנֶה לָנוּ בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ עַל יְדֵי תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט (שם אות ח).
to him: to believe in the truth even though he does not merit to attain and see the very essence of Emes.
בְּכָל הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרְרָם מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, וְעִקַּר הָעֲנִיּוּת וְחֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה נִמְשָׁכִין מֵהַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין שֶׁלֹּא נִתְבָּרְרוּ עֲדַיִן. וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לַחֲפָצִים וּמָמוֹן שֶׁנִּתְבָּרְרוּ, כְּמוֹ־ כֵן נִצּוֹל מֵעֲנִיּוּת וְהַלְוָאוֹת (אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ רְשָׁעִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֲשִׁירוּת הַרְבֵּה, וְהַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים הֵם עַל־פִּי־רֹב עֲנִיִּים - יֵשׁ בָּזֶה עִנְיָנִים הַרְבֵּה, עַיֵּן פְּנִים). וּבֵרוּר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּהַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל־יָדָהּ עִקַּר הַבֵּרוּר. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא כְּשֶׁמַּעֲלִין אוֹתָהּ מִבְּחִינַת הַר וְשָׂדֶה לִבְחִינַת בַּיִת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, הַמְרַמְזִין בַּמֶּה שֶׁאַבְרָהָם קְרָאוֹ הַר וְיִצְחָק קְרָאוֹ שָׂדֶה וְכוּ', עַל־כֵּן נֶחְרְבוּ בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ, וְהֵם בִּבְחִינַת מַשְׁכּוֹן כַּנַּ"ל; וּבַיִת הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת 'יַעֲקֹב קְרָאוֹ בַּיִת', עַל־כֵּן יִתְקַיֵּם לָעַד; עַל־כֵּן כְּמוֹ־כֵן בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּשֶׁמְּבָרְרִין הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּהֶהָמוֹן וְהַחֲפָצִים, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת, אֲבָל כָּל־זְמַן שֶׁמֻּנָּחִים עֲדַיִן בַּחוּץ, בִּבְחִינַת הַר וְשָׂדֶה, עֲדַיִן אֵינוֹ בָּטוּחַ עֲלֵיהֶם מֵהֶזֵּק, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמַּכְנִיס אוֹתָם לְתוֹךְ הַבַּיִת, אָז הוּא בָּטוּחַ מִכָּל הֶזֵּק, כִּי בַּבַּיִת הוּא מָקוֹם מְשֻׁמָּר. וְזֶה בְּחִינַת: "לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ", כִּי הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת 'יַעֲקֹב קְרָאוֹ בַּיִת', לֹא יִתְמַשְׁכֵּן עוֹד חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אָז יֻשְׁלַם הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי עֲנִיּוּת וְהַלְוָאוֹת וּמַשְׁכּוֹנוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט (שם ה"ד).
And then through complete Emunah he is bound and included in the very essence of Emes — in the aspect of the joining of Emes and Emunah, for all is one. Hil. Dayanim 3:11 123. Through wisdoms and investigations it is impossible to know anything of Hashem at all — only through Emes and Emunah as above: one who looks at the truth genuinely merits complete Emunah. And this is the essential Shema: to unify and join both above-mentioned
אַף עַל פִּי שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְדֶרֶךְ אֶרֶץ גַּם כֵּן, כִּי פְּעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ, כִּי הַהֶכְרֵחַ לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וְאָז מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְרִידָה קֹדֶם הָעֲלִיָּה. וּבִשְׁעַת הַיְרִידָה, שֶׁאָז כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ סָתוּם וְנֶעְלָם מִמֶּנּוּ, אָז צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ רַק בְּהַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', וְאָז אִם יִזְכֶּה, יָכוֹל לַעֲלוֹת עַל־יְדֵי־זֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה לִבְחִינַת 'אַיֵּה' הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם דִּבְרֵאשִׁית, שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַמַּאֲמָרוֹת וְכָל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא גָבוֹהַּ מִמֶּנָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁשָּׁם אֵין רוֹאִין הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ אָז רַק בִּבְחִינַת 'אַיֵּה' הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־ זֶה יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְקוֹם סַכָּנָה מְאֹד, וְיָכוֹל לִהְיוֹת נִלְכָּד וְנִכְשָׁל שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בֶּאֱמֶת מִבְּחִינַת 'אַיֵּה' מְקַבְּלִין גַּם כָּל הַחִיצוֹנִים, מִגֹּדֶל הַסְתָּרָתוֹ וְהֶעְלֵמוֹ. וְעַל־כֵּן בַּמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁמְּקַבֵּל חִיּוּתוֹ רַק מִבְּחִינַת 'אַיֵּה', עַל־כֵּן הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם מְאֹד, וּמֵחֲמַת זֶה יוּכַל לִהְיוֹת נִלְכָּד בְּקַל חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה בְּמַשָּׂא־ וּמַתָּן וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ, עַד שֶׁחַס וְשָׁלוֹם יִשְׁכַּח אוֹתוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ, הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תּוֹרָתוֹ קֶבַע וּמְלַאכְתּוֹ עֲרַאי, כִּי בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שָׁם הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֲפִלּוּ אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיֵּצֵא לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ, לֹא יִהְיֶה נִלְכָּד שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי יִזְכֶּה לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ גַּם מִשָּׁם אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְגַלּוֹת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי תּוֹרָתוֹ קֶבַע, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁהוּא רָחוֹק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁעוֹסֵק בְּדִבְרֵי חֹל, גַּם שָׁם יְחַפֵּשׂ בְּוַדַּאי אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָה כַּנַ"ל, נִמְצָא שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲבוֹדָה עַל־יְדֵי שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת דַּיְקָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָו?ֹן", רַק אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תּוֹרָתוֹ קֶבַע וּמְלַאכְתּוֹ עֲרַאי כַּנַּ"ל. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת: "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", כִּי עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ זֶה בְּחִינַת "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ", כִּי זֹאת הַקְּדֻשָּׁה קְבִיעָא וְקָיְמָא לָעַד; אֲבָל הָעֲבוֹדָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', זֶה בְּחִינַת "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַשָּׂא־וּמַתָּן וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁרֹב הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־יְדֵי דְרָכִים, שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת כַּמָּה פְּעָמִים נָע וָנָד בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְאָז צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה" - 'אַיֵּה' דַיְקָא, כִּי אָז צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ' כַּנַּ"ל (הל' גביית חוב מהיתומים הלכה ג, אותיות ב ג ד).
aspects together — namely, to know in truth in this world from His unity as it truly is. This is the aspect of "Hashem our G-d, Hashem is One" — and one concludes: "Hashem your G-d is truth" [Jeremiah 10:10]. For the two above-mentioned aspects are the aspect of the two holy Names: Hashem and Elokim — the aspect of sun and moon, the attribute of day and the attribute of night. And one must include the attribute of day in the night and the night in the day, as our Rabbis said — to teach that all is one. ibid. §28 124. The Torah and Emunah are dependent upon each other — for it is impossible to fulfill the Torah except through Emunah, as it is said: "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86]. And similarly there is no sustaining of Emunah except through the Torah. ibid. 4:7
בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם מְלֻבָּשׁ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּשָּׁם חִיּוּתָם. וְהַקְּדֻשָּׁה וְהַחִיּוּת הַמְלֻבָּשׁ בְּקַרְקָעוֹת וּמִטַּלְטְלִין הִיא בִּשְׁנֵי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, כִּי הַקַּרְקָעוֹת הֵם בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה קְבוּעָה וְקַיֶּמֶת, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמֶדֶת", בְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", הָאָרֶץ דַּיְקָא, עַיֵּן פְּנִים. וְעַל־כֵּן יֵשׁ לְכָל קַרְקַע מְצָרִים, כִּי זֶה בְּחִינַת הַכָּבוֹד הַמְלֻבָּשׁ בְּהַמַּאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים, שֶׁיֵּשׁ לְכָל מַאֲמָר צִמְצוּם וּגְבוּל לְבַדּוֹ. וּמִטַּלְטְלִין הֵם מְטֻלְטָלִין וְנָעִים וְנָדִים וְאֵין לָהֶם מָקוֹם קָבוּעַ, כִּי שָׁם נֶעְלָם הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, בְּחִינַת אַיֵּה הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הַמִּטַּלְטְלִין צְרִיכִים שְׁמִירָה יְתֵרָה מִגְּנֵבוֹת וְהֶזֵּקוֹת, כִּי מִשָּׁם, מִבְּחִינַת הַהַעֲלָאָה וְהַסְתָּרָה שֶׁל הַמַּאֲמָר סָתוּם, מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת וְהַחִיצוֹנִים, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַהֶזֵּקוֹת וְהַהַכְחָשׁוֹת. אַךְ מִצַּד אֶחָד יֵשׁ מַעֲלָה לְהַמִּטַּלְטְלִין, כִּי כָל מִלֵּי מֵיטַב הוּא, דְּאִי לָא מִזְדַּבַּן הָכָא מִזְדַּבַּן בְּמָתָא אַחֲרִיתָא, כִּי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַמַּאֲמָר סָתוּם הוּא בִּלְתִּי גְבוּל כְּלָל, וִיכוֹלִין לְהַפֵּךְ עַל־יָדוֹ כָּל הַיְרִידוֹת לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, רַק שֶׁהָעִקָּר לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר בְּהַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'כָּל מִלֵּי מֵיטַב הוּא', רַק שֶׁצְּרִיכִין הֵיטֵב לְחַפֵּשׂ אַחַר מְקוֹם הַהַצְלָחָה, שֶׁשָּׁם נִמְכָּרִין הַמִּטַּלְטְלִין בְּיֹקֶר - עַיֵּן פְּנִים. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמִּטַּלְטְלֵי דְיַתְמֵי לָא מִשְׁתַּעְבְּדֵי לְבַעַלשׂחוֹב, וְהָאִידָנָא תִּקְּנוּ שֶׁגּוֹבִין מֵהֶם גַּם מֵהַיְתוֹמִים - עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות יב יג יד טו).
125. The essential righteousness of Israel is the Torah and Emunah, in the aspect of "and the righteous shall live by his Emunah" [Habakkuk 2:4]. And because all of Israel are believers, children of believers — therefore they are all called righteous, as it is said: "and your people — all of them are righteous" [Isaiah 60:21]. ibid. §9 126. The Other Side begins with connection and
כָּל הַהַלְוָאוֹת וְהַחוֹבוֹת שֶׁאָדָם חַיָּב לַחֲבֵרוֹ הֵם נִמְשָׁכִין מֵחֲמַת שֶׁלֹּא בֵרֵר עֲדַיִן הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת 'בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה', וּמִשָּׁם כָּל הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחֲקוּת עַד שֶׁבָּאִין לְחוֹבוֹת וְהַלְוָאוֹת. וְעַל־כֵּן 'עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה', מֵחֲמַת שֶׁלֹּא בֵרֵר הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁנִּקְרָאִים עֲבָדִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמִשָּׁם בָּאִין כָּל הַהַלְוָאוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עַבְדוּת, בְּחִינַת עֶבֶד לֹוֶה וְכוּ'. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד מֵחוֹבוֹת וְהַלְוָאוֹת. וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ שֶׁלֹּא יָמוּת בַּעַל־חוֹב, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַחוֹבוֹת הֵם בְּחִינַת עַבְדוּת כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשָׁר לְנַפְשׁוֹ לְהִכָּלֵל בְּאֵין־סוֹף גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִכָּלֵל שָׁם עַד שֶׁיֵּצֵא מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וְיִהְיֶה נִכְלָל בָּאָיִן. וְעַל־ כֵּן מִי שֶׁמֵּת בַּעַל־חוֹב חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְתַּקֵּן בַּעֲפַר קְבוּרָתוֹ וְצָרִיךְ לְהִתְגַּלְגֵּל הַרְבֵּה, וְעָלָיו נֶאֱמַר: "גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ לָךְ", שֶׁאֵין לוֹ מְנוּחָה בַּקֶּבֶר, וְצָרִיךְ לְשׁוֹטֵט וּלְהִתְגַּלְגֵּל בַּמֶּה שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל כְּפִי מִשְׁפָּטוֹ, עַד שֶׁיְּבָרֵר מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לְבָרֵר, וְאָז יָשׁוּב לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי בְּחִינַת הֶעָפָר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין הַיְתוֹמִים לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְשַׁלֵּם חוֹב אֲבִיהֶם מִכָּל מַה שֶּׁנִּשְׁאַר מִמֶּנּוּ, מֵחֲפָצִים וּמִטַּלְטְלִים וְכַיּוֹצֵא, כִּי זֶה טוֹבָה גְדוֹלָה לְנִשְׁמָתוֹ, כִּי מְבַטְּלִין מִמֶּנּוּ הָעַבְדוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּנוֹ (שם הלכה ד, אותיות ו ז).
ends with separation, while holiness is the reverse — as stated in the holy Zohar. For the Other Side — which is the serpent and falsehood — begins with connection: they say that the supernal light is joined together as one and it is impossible to contract it and divide it to draw it down below. And through this they end with complete separation — complete heresy. For they do not believe
כָּל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן שֶׁל הָאָדָם, בִּפְרָט בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה, שֶׁזֶּה כִּמְעַט הָעִקָּר שֶׁמְּבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם מִלְּהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ, עִקַּר הַנִּסָּיוֹן הוּא רַק עַל־ יְדֵי בְּחִינַת סְתִים וְגָלְיָא, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא הוּא בְּחִינַת סְתִים וְגָלְיָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי־מַעְלָה, בְּחִינַת בֵּן. וְזֶה בְּחִינַת סְתִים, בְּחִינַת מָה חָמִיתָ, בְּחִינַת 'מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ'; וְהַשָּׂגַת דָּרֵי־מַטָּה, בְּחִינַת תַּלְמִיד, הוּא בְּחִינַת 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת וְגָלְיָא. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי צָרִיךְ לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, בֵּן בְּתַלְמִיד וְתַלְמִיד בְּבֵן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר יְסוֹד הָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים", הַיְנוּ שֶׁשְּׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל הֵם נִכְלָלִין בְּאַחְדוּת אֶחָד. וּבְדֶרֶךְ זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת סְתִים וְגָלְיָא, כִּי בְּכָל פַּעַם הוּא יִתְבָּרַךְ מַרְאֶה פְּנֵי חַסְדּוֹ וִישׁוּעָתוֹ, וְתֵכֶף מַסְתִּיר פָּנָיו, וַאֲזַי הַמֵּסִית שֶׁבְּלֵב הָאָדָם מַכְנִיס בּוֹ דְּאָגוֹת וִיגוֹנוֹת וְתוֹאֲנוֹת בַּלֵּב, כְּאִלּוּ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה מֵחֲמַת עֹל הַפַּרְנָסָה. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ רַק מִבְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת סְתִים וְגָלְיָא הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת גַּם בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר פָּנָיו אֵלֵינוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ", שֶׁגַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ הוּא יִתְבָּרַךְ אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ. וּמִי שֶׁמַּאֲמִין לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, זוֹכֶה לְפַרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי כָּל הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מִזֶּה, כִּי זֶה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֵּל הַמַּלְכוּת פַּרְנָסָה. וְכָל הַשְּׁקָרִים וְהַהַכְחָשׁוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בְּעִנְיַן הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמַּה שֶּׁפּוֹגֵם וְעוֹשֶׂה פֵּרוּד, חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיְגוֹנוֹת וְעַצְבוּת שֶׁל חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה, בְּעֵת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַסְתִּיר פָּנָיו קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, עַד שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי הַכְחָשׁוֹת לְכַחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ, כִּי אִם הָיָה מַאֲמִין בְּהָאֱמֶת כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ הַזָּן וּמְכַלְכֵּל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ, וּכְמוֹ שֶׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֶחֱיָה וְזָן אוֹתוֹ עַד הֵנָּה, כֵּן יִבְטַח בְּשֵׁם ה' גַּם עַל לְהַבָּא, אָז בְּוַדַּאי לֹא הָיָה בָּא לִכְפִירָה וְהַכְחָשָׁה לִכְפֹּר מָמוֹן חֲבֵרוֹ, וְגַם לֹא הָיָה דוֹאֵג כָּל־כָּךְ עַל הַפַּרְנָסָה, רַק הָיָה בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם, כַּאֲשֶׁר זָן אוֹתוֹ עַד הֵנָּה בְּכַמָּה שִׁנּוּיִים וּדְרָכִים נִפְלָאִים, כֵּן יָכוֹל לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת גַּם עַתָּה לְפַרְנְסוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת, כִּי כָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם יָכוֹל לִרְאוֹת נִפְלְאוֹת הַשֵּׁם בְּפַרְנָסָתוֹ. וְעִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הַפַּרְנָסָה הוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הַמָּן, שֶׁלֹּא יָרַד בְּפַעַם אַחַת עַל כָּל הַשָּׁנָה, רַק דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, שֶׁכְּדֵי שֶׁיִּתְלוּ עֵינֵיהֶם לַמָּרוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וּכְמוֹ־כֵן מִתְנַהֵג גַּם עַכְשָׁו בִּבְחִינָה זוֹ וּבָאֳפָנִים אֲחֵרִים, כְּפִי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ לְהַנְהִיג עִם כָּל אֶחָד בִּפְרָטִיּוּת. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם עַתָּה אָנוּ נִזּוֹנִין בִּבְחִינַת מָן מַמָּשׁ, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְאֵין לָנוּ אֶלָּא לִתְלוֹת עֵינֵינוּ לַמָּרוֹם בְּכָל עֵת וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וְלִבְטֹחַ בִּישׁוּעָתוֹ הַנִּפְלָאָה. אֲבָל מִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְרוֹצֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְגַלֶּה לוֹ פְּנֵי חַסְדּוֹ בְּכָל עֵת, וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּדְמֶה לוֹ אֵיזֶה הַסְתָּרַת פָּנִים עַל־יְדֵי הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁחָסֵר לוֹ בְּכָל פַּעַם, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא בְּלִבּוֹ תְּלֻנּוֹת וּדְאָגוֹת וִיגוֹנוֹת, וּמִתְבַּטֵּל מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא לִידֵי הַכְחָשָׁה לִכְפֹּר מָמוֹן חֲבֵרוֹ עַל־יְדֵי זֶה, שֶׁנֶּחְשָׁב כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הוּא כְּפִירָה מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כִּי אִם הָיָה מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה כּוֹפֵר בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ, וְעִקַּר הַכְּפִירָה נִמְשֶׁכֶת מִמַּה שֶּׁעוֹשֶׂה פֵּרוּד בֵּין שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת, בֵּין 'מְלֹא' וְ'אַיֵּה', וְרוֹצֶה לִרְאוֹת וּלְהָבִין הַכֹּל בְּעֵינָיו. אֲבָל בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְהָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ סְתִים וְגָלְיָא, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת 'מְלֹא' וְ'אַיֵּה', שֶׁבֶּאֱמֶת כֻּלּוֹ אֶחָד רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּל זֶה, וּצְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה גְדוֹלָה בְּכָל זֶה, בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ אֵיזֶה הַסְתָּרַת פָּנִים, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם שָׁם מֻסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַשְׁגָּחָתוֹ וְחַסְדּוֹ, כִּי חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ', וּבְוַדַּאי יַעְזֹר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיַחֲזֹר וִיגַלֶּה פְּנֵי חַסְדּוֹ, כַּאֲשֶׁר כֵּן עָבַר עָלָיו כַּמָּה פְּעָמִים (שם ה"ה, אותיות ב ג ד; עיין יראה אות קיז).
that all the vitality of the lower worlds is bound and connected on high — as if, G-d forbid, this world were separated from its supernal root. But holiness is the reverse: it begins with separation — dividing the thousands into hundreds and contracting the light — until one draws down the knowledge of the holy Emunah: that all of this physical world is bound and connected on high, for "His kingship rules over all" [Psalms 103:19]. And this is the essential completeness of the unification: when one knows that all the vitality and conduct of every particular of creation is bound and connected to Him — for He gives life to all. And this is "and ends with connection." Hil. Eidus 4:10 127. Just as one must believe in His existence and unity, so too one must believe that He is the Creator, the Former and Conductor — a King who rules, dominates, and watches over every matter from beginning to end. For one who does not believe, G-d forbid, that He rules over everything and that "His kingship rules over all" — is a heretic who "cuts among the plantings" (מְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת) [a Talmudic expression for one who creates a heretical separation, Chagigah 14b]. Therefore
הַלֹּוֶה הוּא בִּבְחִינַת מִעוּט הַיָּרֵחַ, שֶׁמִּשָּׁם בָּא הָעֲנִיּוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה צָרִיךְ אֶחָד לִלְווֹת מֵחֲבֵרוֹ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁמִּסְכֵּנוּתָא הוּא מִפְּגִימָא דְסִיהֲרָא. וְעַל־כֵּן הַלֹּוֶה נִקְרָא עֶבֶד, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁחֲבֵרוֹ גוֹמֵל עִמּוֹ חֶסֶד, הוּא עוֹשֶׂה בָּזֶה מִצְוָה גְדוֹלָה מְאֹד, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: גְּדוֹלָה גְּמִילוּת־חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה, כִּי עוֹשֶׂה בָּזֶה טוֹבָה גְדוֹלָה לַחֲבֵרוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי הוּא מַשְׁלִים וּמְמַלֵּא אוֹתוֹ מִפְּגִימוּתוֹ בִּבְחִינַת מִלּוּי הַיָּרֵחַ. וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיַּעְזֹר לַחֲבֵרוֹ שֶׁיּוּכַל לְהִנָּצֵל מֵהָעֲנִיּוּת לְגַמְרֵי, עַל־יְדֵי שֶׁיְּמַלֵּא חֶסְרוֹנוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִלּוּי פְּגַם הַלְּבָנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵינָם יְכוֹלִים הַחִיצוֹנִים לִינֹק מִמֶּנּוּ כָּל־כָּךְ וְאֵינָם יוֹנְקִים הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לָצֵאת מֵעֲנִיּוּת לַעֲשִׁירוּת. וְעַל־כֵּן נַעֲשֶׂה מִזֶּה תִּקּוּן גָּדוֹל כְּשֶׁמַּלְוֶה לַחֲבֵרוֹ גְּמִילוּת־חֶסֶד, כִּי הוּא מְמַלֵּא פְּגִימַת הַיָּרֵחַ, שֶׁזֶּה עִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן הִזְהִירָה תּוֹרָה עַל זֶה כַּמָּה פְּעָמִים. אֲבָל גַּם הַלֹּוֶה צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיעַת בַּעַל־חוֹב לְשַׁלֵּם לַחֲבֵרוֹ, וּבָזֶה הוּא מַעֲלֶה אֶת הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשָׁהּ כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת 'זַרְקָא, דְּאִזְדְּרִיקַת לַאֲתָר דְּאִתְנְטִילַת מִתַּמָּן', כִּי הַמַּלְוֶה לַחֲבֵרוֹ הוּא מְעוֹרֵר כִּבְיָכוֹל הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת רַעֲוָא דְרַעֲוִין, רְצוֹן אֵין־סוֹף, לְהַשְׁפִּיעַ לְהַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בַּעֲנִיּוּת, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר וּלְבָרֵר מַה שֶּׁצְּרִיכָה לְבָרֵר, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לַעֲלוֹת לַחֲזֹר וְלָשׁוּב לְשָׁרְשָׁהּ. וּכְשֶׁהַלֹּוֶה חוֹזֵר וּמְשַׁלֵּם מַה שֶּׁלָּוָה מֵחֲבֵרוֹ וּמְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיעַת בַּעַל־חוֹב, עַל־יְדֵי מִצְוָה זוֹ הוּא מַחֲזִיר כִּבְיָכוֹל אֶת הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשָׁהּ, לָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל, וַאֲזַי הִיא עוֹלָה עִם כָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁבֵּרְרָה לְמַטָּה, וְעִקַּר הַבֵּרוּרִים נַעֲשׂוּ עַל־יְדֵי הַסִּיּוּעַ שֶׁסִּיְּעוֹ זֶה בַּמֶּה שֶׁגָּמַל עִמּוֹ חֶסֶד וְתָמַךְ יָדוֹ וְהִלְוָה לוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הִשְׁלִים אוֹתוֹ קְצָת, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ לְבָרֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִנָּצֵל לְגַמְרֵי מִן הָעֲנִיּוּת כַּנַּ"ל (הל' אפותיקי הלכה ב, אות ב).
the essential Emunah is in the aspect of "you shall know today… that Hashem is G-d in the heavens above and upon the earth below — there is none other" [Deuteronomy 4:39]. For one must crown Him above and below and believe that His kingship rules over all. And through this all creation returns and is included in His wisdom — which is the aspect of the orderly — from the aspect of the disordered. And the aspect of malchus which is the aspect of Elokim is unified with the Name of Havayah — which itself is the aspect
הַתּוֹרָה הִיא הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה כִּי אִם כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין תְּחִלָּה הַמְדַמֶּה וְהַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ שֶׁיַּעֲלֶה בְּכָל פַּעַם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה. וּבְכָל פַּעַם שֶׁרוֹצֶה לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָה, אֲזַי מִתְגַּבְּרִין בְּכָל פַּעַם הַקְּלִפּוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ אוֹתָם עַל־יְדֵי הֶאָרַת הַגַּוְנִין שֶׁבַּמָּמוֹן דִּקְדֻשָּׁה - עַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, דְּהַיְנוּ מַשָּׂא־וּמַתָּן, וְעִקַּר הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּכַוָּנָה זוֹ, שֶׁיְּכַוְּנוּ שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן זֶה לְהַרְוִיחַ מָמוֹן כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ צְדָקָה וּלְהַחֲזִיק יְדֵי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים וַעֲנִיִּים, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי מָמוֹנוֹ, עַל־יְדֵי הַגַּוְנִין שֶׁיָּאִירוּ בָּהֶם, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא בְּכָל פַּעַם וְלִזְכּוֹת בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר לְקִנְיַן הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה: טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ־ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָו?ֹן, כִּי הַתּוֹרָה הוּא הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַמְדַמֶּה, שֶׁהֵם תַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוּת, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָעֲו?ֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלַן. אֲבָל צְרִיכִין לָזֶה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁהוּא מַשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְגַלִּין הַגַּוְנִין שֶׁיֵּשׁ בַּכֶּסֶף וְזָהָב, שֶׁעִקַּר הַכְנָעַת הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת עָו?ֹן הוּא עַל־יְדֵי זֶה כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב).
of "Hashem is G-d" [the proclamation made at the end of Yom Kippur and of Eliyahu at Mount Carmel]. ibid. 5:8–9 128. The essential revelation of His kingship and sovereignty is through Emunah — for Emunah is the aspect of malchus as stated. For through intellect it is impossible to attain Him or the ways of His conduct — only through Emunah. And the essential Emunah is drawn
הַשֵּׂכֶל הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזּוֹכִין לַעֲלוֹת אֵלָיו עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין הַמְדַמֶּה, הוּא כָּלוּל מִשָּׁלשׁ בְּחִינוֹת שֶׁהֵם: שֵׂכֶל בְּכֹחַ, וְשֵׂכֶל בְּפֹעַל, וְשֵׂכֶל הַנִּקְנֶה. וְעִקַּר הַקִּיּוּם וְהַהַשְׁאָרָה שֶׁל הָאָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ הוּא רַק זֶה הַשֵּׂכֶל הַנִּקְנֶה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁבִירַת הַמְדַמֶּה הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַגַּוְנִין עִלָּאִין הַמְלֻבָּשִׁין בְּכֶסֶף וְזָהָב, עַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל גַּם לְעִנְיַן הַמָּמוֹן: לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם מְעוֹתָיו, שְׁלִישׁ בְּיָדוֹ וּשְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא וּשְׁלִישׁ בְּקַרְקַע - כְּנֶגֶד שְׁלשׁ בְּחִינוֹת הַשֵּׂכֶל, כִּי הַשְּׁלִישׁ שֶׁבְּיָדוֹ, זֶה כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל בְּכֹחַ, כִּי הַמָּמוֹן בְּעַצְמוֹ אֵין בּוֹ שׁוּם פְּעֻלָּה עֲדַיִן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל הַמָּמוֹן וְלֹא לְהִתְכַּסּוֹת בּוֹ וְכוּ', רַק הוּא בְּחִינַת כֹּחַ, כִּי 'הַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל', שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ לִקְנוֹת כָּל דָּבָר עַל־יְדֵי מָמוֹן, אֲבָל לְעֵת־עַתָּה הַדָּבָר עֲדַיִן בְּכֹחַ וְלֹא בְּפֹעַל. הַשְּׁלִישׁ מָמוֹן שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא הוּא כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּפֹעַל, כִּי שָׁם כְּבָר יָצָא כֹּחַ הַמָּמוֹן אֶל הַפֹּעַל, מֵאַחַר שֶׁקָּנָה בַּעֲדוֹ פְּרַקְמַטְיָא, וְיוּכַל לִסְחֹר בּוֹ וּלְהִשְׂתַּכֵּר בּוֹ וְלַעֲשׂוֹת בָּהּ כָּל פְּעֻלָּתוֹ מִצָּרְכֵי הָאָדָם שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת בָּהֶם. וּשְׁלִישׁ בְּקַרְקַע - זֶה בְּחִינַת שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה, שֶׁהוּא עִקַּר הַקִּיּוּם וְהַהַשְׁאָרָה שֶׁל הָאָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קַרְקָעוֹת, שֶׁהֵם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחֲרָיוּת, עַל שֵׁם שֶׁמִּתְקַיְּמִים אַחֲרָיו שֶׁל הָאָדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה כַּנַּ"ל. וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה כָּל מָמוֹנוֹ מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ עַל־יְדֵי־זֶה לְהַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה וְלַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׂכֶל שֶׁכָּלוּל מִשָּׁלשׁ בְּחִינוֹת כַּנַּ"ל. עַל־כֵּן הִזְהִירוּ רַזַ"ל שֶׁיַּשְׁלִישׁ אָדָם גַּם מְעוֹתָיו, כִּי הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מָמוֹנוֹ בִּקְדֻשָּׁה כָּל־כָּךְ וּלְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה מִמֶּנּוּ בִּבְחִינַת הַשֵּׂכֶל מַמָּשׁ בְּכָל שָׁלשׁ בְּחִינוֹת כַּנַּ"ל (שם אות ד).
through the holy Torah that we received in writing and orally. And the essential completeness of Emunah is through the Oral Torah — in which lies the essential distinction of Israel over the nations. For the nations also know the Written Torah and study it. But from the Oral Torah they are completely distant and deny it. And similarly regarding holy Emunah: in truth the nations all have Emunah in His existence, as our Rabbis said: "they call Him the G-d of gods." But
כָּל הַחוֹבוֹת וְהַלְוָאוֹת נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדוֹת, בְּחִינַת עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָעַבְדוּת שֶׁל הַהַלְוָאוֹת, בְּחִינַת 'עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה'. וְעַל־כֵּן עִקַּר פִּרְעוֹן הַחוֹב עַל־יְדֵי מְעוֹת־כֶּסֶף דַּיְקָא, כַּמְבֹאָר בַּפּוֹסְקִים, כִּי לְבַטֵּל וּלְסַלֵּק הַחוֹב הַבָּא מִבְּחִינַת הַמְדַמֶּה, הוּא עַל־יְדֵי הַגַּוְנִין עִלָּאִין הַמְּאִירִין בְּהַמָּמוֹן דִּקְדֻשָּׁה; אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר שִׁעְבּוּד וּסְמִיכוּת שֶׁל הַמַּלְוֶה הוּא עַל הַקַּרְקָעוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַנִּקְנֶה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין עוֹד הַחִיצוֹנִים בְּחִינַת הַמְדַמֶּה לְהִתְאַחֵז בּוֹ וּלְקַלְקְלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר הַקִּיּוּם וְהַשְּׁמִירָה מִן הַקְּלִפּוֹת וּמִן הַדִּמְיוֹנוֹת הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לַשֵּׂכֶל הַנִּקְנֶה, דְּהַיְנוּ לִזְכּוֹת לְהַשִּׂיג אֵיזֶה עֲבוֹדָה עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'", כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה (שם אות ה).
in the particular details of Emunah — namely believing that Hashem conducts the world according to His will through His specific providence, and that all the changes that occur in the world at every moment derive from Him, for even nature itself is conducted only
כְּשֶׁעוֹשִׂין מַשָּׂא וּמַתָּן בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי מְאִירִין הַגַּוְנִין בְּהַמָּמוֹן שֶׁל הַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ו).
by His will — in this matter they are
כְּשֶׁזּוֹכֶה לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁמִּתְפַּלֵּל עִם כָּל הַכֹּחוֹת, וּמְקַשֵּׁר תְּפִלָּתוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל (כִּי תְפִלָּתָם הוּא בְּחִינַת דְּבַר ה', שֶׁהַכֹּל מְקַבְּלִין וְלֹוִין מִמֶּנָּה), אֲזַי הוּא נִכְלָל בָּהֶם, וְזוֹכֶה לִהְיוֹת גַּם־כֵּן מַלְוֶה וְלֹא לֹוֶה, בִּבְחִינַת "וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה". וּכְשֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, אֲזַי הוּא מֻכְרָח לָבוֹא לִידֵי חוֹבוֹת וְהַלְוָאוֹת (שם הלכה ה, אות ג; עי' צדיק, אותיות קעח קעט).
confused with foreign opinions and great heresies. So much so that among them are a few complete heretics — but they
כָּל הַהַלְוָאוֹת בָּאִין עַל־יְדֵי פְּגַם הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי הַשָּׁלשׁ עֲבוֹדוֹת הַמְבֹאָרִין בִּפְנִים, שֶׁהֵם הֵפֶךְ עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה. וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַלֹּוֶה בְּשֵׁם עֶבֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֶבֶד לֹוֶה וְכוּ'" (שם אות ד).
are nullified in the minority, and even in the eyes of
עֲשִׁירוּת הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת, כִּי הַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל, וְכָל מַה שֶּׁחָסֵר לְאָדָם יָכוֹל עַל־פִּי־רֹב לִקְנוֹת בַּכָּסֶף. אֲבָל הָעֲשִׁירוּת וְהַמָּמוֹן דְּסִטְרָא־אָחֳרָא אֵינוֹ עֲשִׁירוּת כְּלָל, כִּי בְּכָל פַּעַם חָסֵר לוֹ יוֹתֵר, בִּבְחִינַת 'מַרְבֶּה נְכָסִים, מַרְבֶּה דְּאָגָה', וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר וְיָשָׁר בֶּאֱמֶת הוּא רוֹדֵף כָּל יָמָיו אַחַר הַפַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת, וְכָל מַה שֶּׁמַּשִּׂיג עֲשִׁירוּת בְּיוֹתֵר חָסֵר לוֹ בְּיוֹתֵר, בְּחִינַת 'יֶשׁ לוֹ מָנֶה, מְבַקֵּשׁ מָאתַיִם', וְעַל־פִּי־רֹב חָסֵר לוֹ בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמַּרְוִיחַ וּמַרְוִיחַ, וּלְבַסּוֹף כְּשֶׁבָּא אֶל הַחֶשְׁבּוֹן, אֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה וְנִשְׁאָר בַּעַל־חוֹב גָּדוֹל. בִּפְרָט עַתָּה, בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁשְּׁכִיחַ דָּבָר זֶה מְאֹד בֵּין הָעֲשִׁירִים, שֶׁעַל־פִּי־רֹב נִשְׁאָרִים בַּעֲלֵישׂ חוֹבוֹת; וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בַּעַל־חוֹב, חָסֵר לוֹ הַרְבֵּה בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר לְפִי רִבּוּי הוֹצָאוֹתָיו, שֶׁמַּנְהִיג אֶת בֵּיתוֹ בְּכָל פַּעַם בִּגְדוֹלוֹת יוֹתֵר, עַד שֶׁאֵין מַסְפִּיק לוֹ כָּל מַה שֶּׁמַּרְוִיחַ, כַּמְפֻרְסָם זֹאת הַמַּכָּה הַמְהַלֶּכֶת בְּכָל הָעוֹלָם. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכָה לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק־ הָאֱמֶת, שֶׁרַק מִמֶּנּוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, לְהַשְׁלִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת, וְאָז הָעֲשִׁירוּת הוּא בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקֹרָב אֵלָיו, אַדְּרַבָּא הוּא חוֹלֵק עָלָיו, וּבוֹחֵר לוֹ לְרַב מִי שֶׁטּוֹב בְּעֵינָיו, מִי שֶׁאֵין יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִמְּקוֹמוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִנְּפִילָתוֹ - אַדְּרַבָּא, הוּא מְרַחֲקוֹ מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא נְקֻדַּת הָאֱמֶת, כִּי הוּא יוֹנֵק מִבְּחִינַת הָרַב דִּקְלִפָּה, בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָׂו - רַבְרְבֵי עֵשָׂו; אָז הָעֲשִׁירוּת שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת, רַק אַדְּרַבָּא, בִּבְחִינַת "מְאֹרֹת" חָסֵר, כִּי לְעוֹלָם חָסֵר לָהֶם הַרְבֵּה כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ מְפֹרָשׁ אֵצֶל הָמָן־עֲמָלֵק, שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת הָרַב דִּקְלִפָּה, שֶׁרוּחוֹ הָיָה גָדוֹל מְאֹד בִּשְׁעָתוֹ, בִּבְחִינַת רוּחַ־סְעָרָה, כִּי גִדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים וְכוּ' - כְּתִיב בֵּהּ: "וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְכוּ'", וְהִתְפָּאֵר בְּמַה שֶּׁיֶּשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת, וְסִיֵּם בְּעַצְמוֹ: "וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי וְכוּ'", וּבָזֶה גִּלָּה פַּחֲזוּתוֹ, שֶׁאֵיךְ שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת גְּדֻלָּתוֹ הָרָמָה הוּא מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת מִצַּד אֵיזֶה קִנְאָה כָּל־שֶׁהוּא, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְמַלֹּאת גַּאֲוָתוֹ וְרִשְׁעָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה; וְאָז שׁוּב אֵין נוֹחַ לוֹ כָּל עֲשִׁירוּתוֹ וְרֹב בָּנָיו וְכוּ', רַק מָלֵא חֵמָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה. וְכֵן הוּא מַכָּה מְהַלֶּכֶת בְּרֹב בְּנֵי־אָדָם, שֶׁאֵינָם מִסְתַּכְּלִים אֶל הַתַּכְלִית, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁלֹּא טִהֵר אֶת עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָמָן־עֲמָלֵק, כְּמוֹ־כֵן הוּא מָלֵא יִסּוּרִים וְחֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד, אֲפִלּוּ בְּעֵת גְּדֻלָּתוֹ וְהַצְלָחָתוֹ. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת הוּא רַק בִּבְחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרַב דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת (הל' העושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אותיות י יא).
the idolaters themselves they are despised like dogs. For all acknowledge the fundamental Emunah in Him in the general sense. But we the children of Israel — Hashem separated us from the stragglers and gave us the Torah of truth in writing and orally. And we merit complete Emunah in all its aspects, believing in Him and that all the governance of the world in its particular details derives entirely from Him. And this is the aspect of the Written Torah and the Oral Torah: the Written Torah is the aspect of the essential Emunah in the general sense — therefore the nations also know it. And the Oral Torah is the aspect of the completeness of Emunah in its particulars — and from this no one knows and believes in ultimate
כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לְהַכְחִישׁ מָמוֹן חֲבֵרוֹ וְלִגְזֹל אֶת חֲבֵרוֹ, הוּא בְּחִינַת פְּגָם בְּכֹחַ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כִּי לְפִי כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנִּסְדַּר כָּל אֶחָד עַל מְקוֹמוֹ, שֶׁזֶּה הָאָדָם יִהְיֶה לוֹ כָּךְ וְכָךְ מָמוֹן וּנְכָסִים וְזֶה כָּךְ וָכָךְ, הַכֹּל לְפִי סֵדֶר כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וּכְשֶׁאֶחָד גּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, הוּא מְשַׁנֶּה סִדְרֵי בְרֵאשִׁית, נִמְצָא שֶׁפּוֹגֵם בַּכֹּחַ הַנַּ"ל. וְזֶה מְרֻמָּז בִּדְרָשַׁת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ" - כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ לִסְטִים אַתֶּם וְכוּ', כִּי הַגְּזֵלָה וְהַלִּסְטִיּוּת הוּא הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'כֹּחַ מַעֲשָׂיו'. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ (הַיְנוּ שֶׁמַּצִּיל בְּדִין וּמִשְׁפָּט אֶת הֶעָשׁוּק מִיַּד עוֹשְׁקוֹ), כְּאִלּוּ נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (הל' הרשאה, הלכה א).
completeness except the holy people Israel. And in truth both are one — the Written Torah and the Oral Torah, which are the aspects of general Emunah and particular Emunah, are both one and neither
עִנְיַן הַפְּגָם הַגָּדוֹל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַכְחָשׁוֹת וּקְטָטוֹת שֶׁבֵּין תּוֹבֵעַ לְנִתְבָּע, וְכֵן לְהֵפֶךְ, אֵיךְ שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּשְׁפַּט־צֶדֶק שֶׁשּׁוֹפְטִין בֵּינֵיהֶם וְעוֹשִׂין שָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד גָּדוֹל לְמַעְלָה, וּבָזֶה תָּלוּי הַגְּאֻלָּה - עַיֵּן 'דִּין תּוֹרָה', אוֹת קיא. עִקַּר הָעֲנִיּוּת הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (עי' בטחון, אות ו), וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא בָּא לְחוֹבוֹת וְהַלְוָאוֹת, שֶׁזֶּה גַם־כֵּן בְּחִינַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, כִּי 'עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה', וּכְמוֹ שֶׁהָעֶבֶד יָרֵא מֵאֲדוֹנָיו, כֵּן הוּא מִתְיָרֵא וְדוֹאֵג בְּכָל עֵת מֵהַמַּלְוִים שֶׁלּוֹ פֶּן יָבוֹאוּ וְיִתְבְּעוּ אוֹתוֹ, וּמִתְיָרֵא בְּכָל עֵת מִזְּמַנֵּי הַפֵּרָעוֹן שֶׁמְּמַשְׁמְשִׁין לָבוֹא (הל' הרשאה ה"ג, אות כ).
can exist without the other. Therefore in truth the nations who deny the Oral Torah have no share at all even in the Written Torah — for they do not fulfill it. Only there are some among
הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי כְּבִישַׁת כַּעַס וַחֲרוֹן־אָף. אֲבָל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הָרְשָׁעִים, שֶׁהֵם מִבְּחִינַת עֵרֶב־רַב, הוּא בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת כַּעַס וַחֲרוֹן־ אָף. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נֶאֱמַר בָּהֶם: "עשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּעַס, שֶׁנִּקְרָא רָעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ", כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ עֲשִׁירוּת כְּלָל, כִּי כָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְהוּא רַק לְפִי שָׁעָה, כְּמוֹ הַכַּעַס, שֶׁהוּא חֲרוֹן־אַף הַמִּתְגַּדֵּל וּמִתְגַּבֵּר לְפִי שָׁעָה, בִּבְחִינַת רוּחַ־סְעָרָה, וְאַחַר־כָּךְ כָּלֶה וְנֶאֱבָד, כִּי רַגְזָן לֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ אֶלָּא רַגְזָנוּתוֹ; כֵּן עֲשִׁירוּתָם, שֶׁהִיא בְּחִינַת רֹגֶז וָכַעַס, אֵינוֹ נִשְׁאָר בְּיָדָם, אַדְּרַבָּא עוֹקֶרֶת אוֹתָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת, כִּי לֹא יָלִין בַּעֲמָלוֹ וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בְיָדוֹ. אֲבָל עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־ יְדֵי כְּבִישַׁת כַּעַס, הוּא שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ, וְזוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לִשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, כִּי מַרְבֶּה בִּצְדָקָה עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּתוֹ, וּמְגַדֵּל הַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׁם דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הָעֲשִׁירוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְקָרְבִים נְפָשׁוֹת רַבִּים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל עֲשִׁירוּת כָּזֹאת נֶאֱמַר: "הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וְכוּ'" (שם ה"ד אות יב).
them who know it and study it and have a small foothold in it. And similarly, since they are distant from particular Emunah — their general Emunah is also naturally blemished. Only in great hiddenness there is some point of general Emunah in them that they have some foothold in. It emerges that the essential
מְבֹאָר בַּכְּתָבִים, שֶׁעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע הוּא בְּחִינַת הַצֶּלֶם שֶׁרָאָה נְבוּכְדַנֶצַּר (דניאל ב): "רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב טָב, חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף, מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ וְכוּ'". הַיְנוּ, כִּי עִקַּר בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע הוּא בִּבְחִינַת הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת טוֹב וָרָע; כִּי אִם אֵינוֹ זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי הָעֲשִׁירוּת עִקַּר הָרַע וְהַמְּרִירוּת וְהַכַּעַס כַּנַּ"ל. וְאִם זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי בְּוַדַּאי כָּלוּל בּוֹ כָּל טוֹב כַּנַּ"ל (שם אותיות טו יח).
distinction and superiority of Israel over the nations is in the aspect of the Oral Torah which is the aspect of particular Emunah — from
כְּשֶׁנּוֹפֵל לִיגִיעַת וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה וְתַאֲוַת מָמוֹן עַל־יְדֵי פְּגַם הַכַּעַס, זֶה עִקַּר בְּחִינַת גָּלוּת וְשִׁעְבּוּד מִצְרַיִם, שֶׁנִּקְרָא טִיט הַיָּוֵן - עַיֵּן 'פֶּסַח', אוֹת קמג.
which they are completely distant as above.
עִקַּר בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֵין לְהָאֱמוּנָה כֹּחַ לְהִתְנַשֵּׂא וּלְהֵעָלוֹת, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֶּלֶת הָאֱמוּנָה כֹּחַ לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת. וְעַל־ כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּבַר תּוֹרָה מָעוֹת קוֹנוֹת, כִּי הַמָּמוֹן בְּשָׁרְשׁוֹ מְרַמֵּז עַל בְּחִינַת תּוֹרָה. וְעַל־כֵּן הַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל, כִּי בְּכֹחַ הַתּוֹרָה יְכוֹלִין לְבָרֵר עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁבְּכָל הַקִּנְיָנִים וְהַחֲפָצִים שֶׁבָּעוֹלָם (הל' ערב ה"א).
Hil. Halva'ah 4:5 129. All sins are the aspect of the blemish of Emunah, and according to the blemish of the sin — so the holy Emunah
עִקַּר הָעֲנִיּוּת וְהַלְוָאָה הוּא רַק מֵחֲמַת פְּגַם אֱמוּנָה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה. כִּי הָאֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת רַגְלַיִן, וְהַמָּמוֹן הוּא גַם־כֵּן בְּחִינַת רַגְלַיִן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו. וּכְשֶׁנִּפְגָּמִין הָרַגְלַיִן עַל־יְדֵי כְּפִירוֹת וּפְגַם אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי", עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַעֵט הַפַּרְנָסָה וְנַעֲשֶׂה עָנִי חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'כּוֹשֵׁל', בְּחִינַת 'בִּרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת'. וְעַל־כֵּן, עַל־יְדֵי זֶה הַמַּלְוֶה הַגּוֹמֵל עִמּוֹ חֶסֶד וּמַלְוֶה לוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה תִּקּוּן גָּדוֹל גַּם בְּרוּחָנִיּוּת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב ה"ב אות ב; עי' צדקה אות סט).
which is the aspect of malchus is blemished. And the essential blemish is in the aspect of particular Emunah — the aspect of the Oral Torah. For the root of the point of general
בֶּאֱמֶת הָיָה רָאוּי שֶׁלֹּא לְהַצְרִיךְ קִנְיָן בְּשׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם, כִּי רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַהֵן הֵן וְהַלָּאו לָאו, כִּי בְּוַדַּאי רָאוּי לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיָּקוּם בֶּאֱמוּנָתוֹ וִיקַיֵּם דִּבּוּרוֹ אֲפִלּוּ בְּלֹא קִנְיָן כְּלָל; וּמַה שֶּׁהִצְרִיכוּ עַל־פִּי דִין קִנְיַן סוּדָר, הוּא רַק כְּדֵי לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה. עַיֵּן פְּנִים (שם אות ד; עי' בגדים אות כט).
Emunah always remains. This is what is stated in the sacred writings: that malchus is comprised
עִקַּר כָּל הַהַלְוָאוֹת וְחוֹבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה" וְכוּ'. וְכָל מִי שֶׁנֶּאֱחָז בּוֹ בְּיוֹתֵר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, נוֹפֵל לִטְרָדוֹת וְעַבְדוּת וַעֲסָקִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁנּוֹפְלִים לְחוֹבוֹת וְהַלְוָאוֹת שֶׁהֵם עַבְדוּת מַמָּשׁ, תֹּקֶף הָעֲשִׂיָּה, בְּחִינַת עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה. וְצָרִיךְ הַלֹּוֶה לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיעַת בַּעַל־חוֹב, וַאֲזַי מְבַטֵּל בְּחִינַת הָעַבְדוּת, בְּחִינַת הַהַלְוָאָה וְהַחוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, וְחוֹזֵר וְנִכְלָל בָּרָצוֹן, כִּי חוֹזֵר הַדָּבָר לִמְקוֹמוֹ לַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת רָצוֹן, עַל־יְדֵי שֶׁגָּמַל עִמּוֹ חֶסֶד בְּנִדְבַת לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב (שם הלכה ג אות יב).
of ten points — ten sefirot. And when there are blemishes in the world, those above-mentioned points depart from it. Sometimes the blemish is small and only one point
כָּל הָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת. וְעַל־ כֵּן נִקְרָא הַמָּמוֹן 'כֶּסֶף', מִלְּשׁוֹן כִּסּוּפִין וְרָצוֹן, כִּי מִשָּׁם שָׁרְשׁוֹ בַּקְּדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן "אֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים", וְהַכֹּל מִשְׁתּוֹקְקִים וְנִכְסָפִין אֵלָיו וּמִתְחַבְּרִים עִם הֶעָשִׁיר - כָּל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַמָּמוֹן בְּשָׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הָרָצוֹן. וְעַל־כֵּן מְזוֹנֵי בְּמַזָּלָא תָּלְיָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַזָּל הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת דִּקְנָא קַדִּישָׁא, שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן. אַךְ עַל־יְדֵי תֹּקֶף גַּשְׁמִיּוּת הָעֲשִׂיָּה וַאֲחִיזַת הַזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ נִתְעַלֵּם הָרָצוֹן מְאֹד. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְכֵן עַל־יְדֵי מִצְוַת פְּרִיעַת בַּעַל־חוֹב, נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת הָעֲשִׂיָּה וְעַבְדוּת וְחוֹזֵר וְנִכְלָל בָּרָצוֹן (שם).
departs from it; sometimes more — until sometimes the blemishes intensify so much, G-d forbid, that all nine points and nine sefirot depart from it, leaving only one point — namely as
אִם הָיוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, אֲזַי לֹא הָיוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וָעֵסֶק, רַק מְלַאכְתֵּנוּ הָיָה נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וְכוּ'". נִמְצָא, שֶׁכָּל יְגִיעַת הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן נִמְשָׁךְ רַק מִבְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת הָרָצוֹן, וּמִזֶּה נִמְשָׁכִין כָּל הַהַכְחָשׁוֹת וְהַכְּפִירוֹת וְהַשִּׁנּוּיִים בַּמַּשָּׂאשׂ וּמַתָּן, שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מִפְּגַם אֱמוּנָה, כִּי אִם הָיָה מַאֲמִין בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, בְּוַדַּאי הָיָה עוֹשֶׂה הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁלּוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְלֹא הָיָה מְשַׁנֶּה בְּדִבּוּרוֹ. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין הִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל לְהִנָּצֵל מִכְּפִירוֹת וְהַכְחָשׁוֹת הַשְּׁכִיחִים בַּמַּשָּׂא־וּמַתָּן, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁיִּהְיֶה הַהֵן הֵן וְהַלָּאו לָאו. וְעִקַּר הָעֵצָה לִזְכּוֹת לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה הִיא לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה מַמְשִׁיכִין הֶאָרַת אֱמוּנַת הָרָצוֹן. וּבֶאֱמֶת אִם הָיִינוּ כֻּלָּנוּ זוֹכִין לִתֵּן צְדָקָה כָּרָאוּי, כְּבָר הָיָה מִתְבַּטֵּל הַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן לְגַמְרֵי, וְלֹא הָיִינוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וָעֵסֶק כְּלָל, כִּי עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן זוֹכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי אֲחֵרִים כַּנַּ"ל. אַךְ אֲפִלּוּ כָּל־זְמַן שֶׁאֵין זוֹכִין לָזֶה, לְבַטֵּל הַמְּלָאכוֹת וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן לְגַמְרֵי, אַף־עַל־פִּי־כֵן זוֹכִין עַל־כָּל־ פָּנִים עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, וְשֶׁיָּאִיר בּוֹ הֶאָרַת הָרָצוֹן, וְאָז הַמְּלָאכוֹת וְהָעֲסָקִים הֵם בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַקִּנְיָנִים שֶׁתִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּמַּשָּׂא וּמַתָּן, לְכָל דָּבָר קִנְיָן הַשַּׁיָּךְ לוֹ, כְּגוֹן קִנְיַן סוּדָר וְכַיּוֹצֵא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הָרָצוֹן לְתוֹךְ הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, וְאָז מֻכְרָח לְקַיֵּם הַקִּנְיָן וְלֹא יְשַׁנֶּה עוֹד, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות יד טו).
above: the root of the point of general Emunah always remains. And through repentance, it returns and is built up in completeness. ibid. §6 130. The essential sin of the Golden Calf was that they blemished the Emunah of the Oral Torah, as explained there. Therefore Moshe then shattered the Tablets before their eyes — to show them that since they had denied the Oral Torah, the Written Torah also has no sustaining. And Hashem agreed with him, as our Rabbis said: "well done that you shattered
עַל־יְדֵי הַקִּנְיַן סוּדָר, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי כַּנְפֵי הַבְּגָדִים, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַיֵּם הָעֵסֶק בֶּאֱמוּנָה, וְאֵין יָכוֹל שׁוּם אֶחָד לַחֲזֹר וּלְשַׁנּוֹת עוֹד (שם הלכה ד אות ט).
them" [Shabbos 87a] — so that the Other Side and the kelipas
עִקַּר בְּחִינַת 'לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתֵּהּ בְּעָלְמָא דְאָתֵי', דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשּׁוֹת הַמְלֻבָּשׁוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה צְרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ - הָעִקָּר צְרִיכִין לָזֶה בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי עִקַּר בְּחִינַת הָרַגְלַיִן מְלֻבָּשִׁין בַּמַּשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי הַמָּמוֹן הוּא בְּחִינַת רַגְלַיִן, וְעַל־יְדֵי מַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין בְּחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה לְשָׁרְשָׁן, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת 'לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתֵּהּ בְּעָלְמָא דְאָתֵי', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. גַּם עִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁל בְּחִינַת 'לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתֵּהּ בְּעָלְמָא דְאָתֵי' הוּא, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד עֶלְיוֹן, בְּחִינַת יִחוּד צַדִּיק וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר מְאֹד לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁהוּא דָבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְנַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה תִּקּוּנִים וְיִחוּדִים גְּדוֹלִים מְאֹד לְמַעְלָה בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וְזֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו. כִּי עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו הוּא לְאַדְבָּקָא בְּעָלְמָא דְאָתֵי, וְעִקַּר בְּחִינָה זוֹ בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל־יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן שׁוֹאֲלִין אֶת הָאָדָם תֵּכֶף: נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה? כִּי אָז אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְהַנְּשָׁמָה רוֹצָה לַעֲלוֹת וּלְהִכָּלֵל בְּעָלְמָא דְאָתֵי, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, כִּי אִם מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב־שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת. וּכְפֻם מָה דְאִתְדַּבַּק בַּר־נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא בְּהַזִּכָּרוֹן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁל בְּחִינַת 'לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתֵּהּ בְּעָלְמָא דְאָתֵי', כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה שֶׁגַּם אַחַר מִיתָתוֹ יִתְדַּבֵּק מִיָּד בְּעָלְמָא דְאָתֵי, וְכֵן לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן שׁוֹאֲלִין לוֹ אָז: נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה? שֶׁהִיא בְּחִינַת 'לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתֵּהּ בְּעָלְמָא דְאָתֵי' כַּנַּ"ל (הל' חזקת מטלטלין הלכה ב, אות ב).
should have no sustenance from the aspect of the Written Torah. ibid. §9 131. When one blemishes the aspect of particular Emunah — which is the aspect of the Oral Torah as above — this is the aspect of the blemishing of the moon. And through this one comes to poverty, want, and debts. ibid. §10 132. The essential free choice a person has is because there is good and evil. But from where the root of good and evil derives — this it is impossible to know through human
כָּל הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מֵהֶאָרַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שֶׁמְּאִירִין הַדַּעַת בְּבָנִים וְתַלְמִידִים. וּכְמוֹ שֶׁבְּאֵלּוּ הַמַּקִּיפִים צְרִיכִין לְדַקְדֵּק שֶׁלֹּא לְהַמְשִׁיךְ מַקִּיפִים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, כְּמוֹ־כֵן בְּהַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם, צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְלֹא יִהְיֶה אָץ לְהַעֲשִׁיר, וְלֹא יִתְאַוֶּה וְלֹא יַחְמֹד בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. כִּי בֶּאֱמֶת דַּרְכֵי ה' יְשָׁרִים מְאֹד, אַךְ הֵם נִפְלָאִים מֵאִתָּנוּ וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לַהֲבִינָם בִּשְׁלֵמוּת, כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, וּבְרַחֲמָיו נוֹתֵן לֶחֶם וּפַרְנָסָה לְכָל אֶחָד בְּעִתּוֹ כִּרְצוֹנוֹ: לָזֶה הוּא מַשְׁפִּיעַ לֶחֶם בְּדֹחַק, וְלָזֶה תַּבְשִׁילִים, וְלָזֶה גַּם בְּגָדִים, וְלָזֶה אֵיזֶה סַךְ מָמוֹן, וְזֶה יֶשׁ לוֹ יוֹתֵר, וְזֶה עוֹד יוֹתֵר, עַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֲשִׁירוּת מֻפְלָג. וּלְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ הַנַּ"ל, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, לְכֻלָּם חָסֵר לָהֶם הַרְבֵּה; יֶשׁ לוֹ מָנֶה, רוֹצֶה מָאתָיִם. וְכָל אֵלּוּ הַחֶסְרוֹנוֹת הֵם בְּחִינַת קֻשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְכָל אֶחָד בְּעִנְיַן פַּרְנָסָתוֹ, כִּי עִקַּר הַחֶסְרוֹנוֹת הֵם רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קֻשְׁיוֹת, שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר כָּרָאוּי. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְיִסְתַּפֵּק בַּמֶּה שֶׁיֶּשׁ לוֹ, בַּמֶּה שֶׁחֲנָנוֹ הַשֵּׁם, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁחָסֵר לוֹ הַרְבֵּה, יֵדַע וְיַאֲמִין כִּי הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, כִּי אִם יִתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁחָסֵר לוֹ, אֲזַי יֶחְסַר לוֹ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְכֵן לְעוֹלָם, מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּעִנְיַן הַמַּקִּיפִים הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הַתֵּרוּץ עֲלֵיהֶם, כִּי עַל־ יְדֵי־זֶה יִכָּנְסוּ בּוֹ מַקִּיפִים חֲדָשִׁים, וְאָז יִהְיֶה הַקֻּשְׁיָא חֲזָקָה וּרְחָבָה עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁיְּכוֹלִים לִכְנֹס לְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֳרָם כַּנַּ"ל. כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה הַנִּמְשָׁךְ מֵהַמַּקִּיפִים הַנַּ"ל, יֵשׁ גְּבוּל לְכָל אֶחָד בְּעִנְיַן הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה לְפִי נִשְׁמָתוֹ וְדַעְתּוֹ, וְאָסוּר לוֹ לָצֵאת מִן הַגְּבוּל קֹדֶם זְמַנּוֹ, וְאָסוּר לוֹ לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לַחְמֹד וּלְהִתְאַוּוֹת וְלִדְאֹג עַל חֶסְרוֹנוֹ, שֶׁיְּמַלֵּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִיָּד מַה שֶּׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁחָסֵר לוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְמַלֵּא לוֹ חֶסְרוֹנוֹ מִיָּד הוּא לוֹ לְטוֹבָה גְדוֹלָה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שִׁעֵר בְּחָכְמָתוֹ, שֶׁתֵּכֶף שֶׁיְּמַלֵּא לוֹ חֶסְרוֹנוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא, אֲזַי תֵּכֶף יִהְיֶה קָשֶׁה לוֹ קֻשְׁיָא יוֹתֵר גְּדוֹלָה שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לְתָרְצָהּ, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה חָסֵר לוֹ כַּמָּה וְכַמָּה חֶסְרוֹנוֹת בְּיוֹתֵר עוֹד, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁהֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵין לוֹ רַק לֶחֶם צַר, אֲזַי אֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל מַלְבּוּשִׁים נָאִים וְכַיּוֹצֵא, רַק הוּא דוֹאֵג שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַחְמוֹ בְּרֶוַח, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאִם הָיָה לוֹ לֶחֶם בְּרֶוַח לֹא הָיָה דוֹאֵג כְּלָל; וְתֵכֶף כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ אֵיזֶה פַּרְנָסָה וְיֶשׁ לוֹ לֶחֶם בְּרֶוַח קְצָת, אֲזַי תֵּכֶף מַתְחִיל לִדְאֹג שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַלְבּוּשִׁים נָאִים, שֶׁזֶּה הַחִסָּרוֹן עוֹלֶה לְסָךְ גָּדוֹל יוֹתֵר, וְאַחַר־כָּךְ מִתְאַוֶּה לְדִירָה נָאָה וּלְכֵלִים נָאִים, וְאַחַר־כָּךְ לְתַכְשִׁיטִין יְקָרִים, וְכֵן עוֹד לְהַלָּן יוֹתֵר, כַּיָּדוּעַ כָּל זֶה. נִמְצָא שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁמְּמַלְאִין לוֹ חֶסְרוֹנוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁמְּתָרְצִין לוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, אֲזַי תֵּכֶף נִכְנָס לְקֻשְׁיוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת יוֹתֵר גְּדוֹלוֹת מִבַּתְּחִלָּה. עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִחְיוֹת, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חַיִּים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה וְלִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְלֹא יִדְחַק אֶת הַשָּׁעָה, רַק יַמְתִּין לִישׁוּעַת הַשֵּׁם עַד כִּי יָבוֹא עִתּוֹ, כִּי עֵת וּזְמַן לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם (שם ה"ג אות ב).
intellect in any way. We only believe that Hashem — who is entirely good — contracted Himself as it were through wondrous wisdom, through wondrous and varied contractions, until the root of judgment came into being, which is the root of evil — so that man should have free choice. For it is impossible to recognize and know Him except through free choice specifically, as is known. But to understand through intellect how this comes about — is impossible to understand in any way. And one who enters into this to understand it through the intellect specifically — this is the aspect of the blemish of eating from the Tree of Knowledge of Good and Evil, which caused death for generations. And the essential rectification for this is through the Tree of Life — which is the aspect of the living holy spirit drawn in its root from the aspect of prayer, which is the aspect of "Eden — an eye has not seen" [Isaiah 64:3, cited Berachos 34b].
כְּמוֹ שֶׁבְּעִנְיַן הַמְשָׁכַת הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִים הַנַּ"ל יֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כִּי מַה שֶּׁאֵצֶל זֶה הָאָדָם הוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיגָם בְּתוֹךְ בְּחִינַת הַזְּמַן כְּלָל, הֵם אֵצֶל הָאָדָם הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בִּבְחִינַת בְּתוֹךְ הַזְּמַן, כִּי הַשָּׂגָתוֹ גְדוֹלָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁיָּכוֹל לְהַשִּׂיג גַּם בְּחִינַת מַקִּיפִים אֵלּוּ בְּתוֹךְ הַזְּמָן. וְכֵן יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים בָּזֶה אֵצֶל אָדָם אֶחָד בְּעַצְמוֹ, כִּי מַקִּיפִים אֵלּוּ שֶׁהֵם עַכְשָׁו אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁבִּזְמַן אַחֵר, כְּשֶׁיִּזְכֶּה לְחֶלְקֵי נֶפֶשַׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה גְּבוֹהִין מֵאֵלּוּ, יִהְיֶה אֵלּוּ הַמַּקִּיפִין בְּחִינַת תּוֹךְ הַזְּמַן אֶצְלוֹ. כְּמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה הַנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם, צָרִיךְ לְהִסְתַּפֵּק בַּמֶּה שֶׁיֶּשׁ לוֹ עַכְשָׁו, וְלֹא יִדְחַק אֶת הַשָּׁעָה לְמַלֹּאת לוֹ חֶסְרוֹנוֹ תֵּכֶף דַּיְקָא, כִּי לְפִי חֶלְקֵי נֶפֶשַׁ־רוּחַ־ נְשָׁמָה שֶׁיֶּשׁ לוֹ עַכְשָׁו, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁאִם יְמַלְאוּ לוֹ מִיָּד מַה שֶּׁחָסֵר לוֹ, אָז תִּרְבֶּה דַאֲגָתוֹ וְחֶסְרוֹנוֹתָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי־ כִפְלַיִם, עַד שֶׁיָּכוֹל לִכְנֹס בִּדְאָגוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁלֹּא יוּכַל לְסָבְלָם כְּלָל, וְיִקְצְרוּ יָמָיו וְיָמוּת בְּלֹא עִתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵרֹב הַדְּאָגוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אַחַר־כָּךְ בְּלִי שִׁעוּר, כִּי הֵם (כְּפִי הַמַּדְרֵגָה שֶׁהוּא בָּהּ עַכְשָׁו) בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד יָבוֹא עִתּוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לְכָל אֶחָד אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ דַּיְקָא, הַיְנוּ בָּעֵת שֶׁהוּא רָאוּי לָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֶלְקֵי נַרַ"ן כָּאֵלּוּ (וְכֵן כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֳרָם) שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל שֶׁפַע הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה וְלֹא יַזִּיק לוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁאָז חָסֵר לוֹ יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה (שם אות ג).
It is the root of the spring that issues from the house of Hashem, and it is the aspect of "a path that the vulture does not know" [Job 28:7] — which cannot be attained through any intellect. One can receive from there only through prayer and supplication which is the aspect of Emunah. And then one merits to draw the spring of wisdom from there into the holy Torah — to clarify through this the ruling of halacha (פְּסַק הַהֲלָכָה). And
כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם עֲשִׁירוּת כָּזֶה שֶׁנִּתָּן לוֹ קֹדֶם זְמַנּוֹ; כִּי הָאָדָם הוּא בַּעַל־ בְּחִירָה, וְיָכוֹל לִפְעָמִים לְהִתְגַּבֵּר בְּתַאֲוָתוֹ, עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ אֵיזֶה מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת קֹדֶם זְמַנּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְאַוֶּה בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְחָסֵר לוֹ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶה בְּחִינַת "עשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ", וְאָז הָעֲשִׁירוּת הוּא בִּבְחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, פְּגַם אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ד).
through this specifically one clarifies the Tree of Knowledge of Good and Evil — namely, clarifying the good
כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא כִּי אִם בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְנַסֶּה כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ אִם יִרְצֶה. וְעַל־כֵּן הוּא מַזְמִין פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי שֶׁיּוּכַל לְהִתְחַזֵּק וְלִשָּׁאֵר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁאִם הָיָה מַזְמִין לוֹ לְזֶה הָאָדָם פַּרְנָסָתוֹ בְּרֶוַח יוֹתֵר, אָז הָיָה חָסֵר לוֹ בְּיוֹתֵר, וְאָז לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בַּעֲבוֹדָתוֹ כְּלָל, וְהָיָה מִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. וְאָז כְּשֶׁיִּהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ לִסְבֹּל הַחִסָּרוֹן שֶׁלּוֹ, וְלֹא יִדְחַק אֶת הַשָּׁעָה כַּנַּ"ל, אָז יֵיטִיב עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִימַלֵּא לוֹ חֶסְרוֹנוֹ, כִּי כָּל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה, הַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ, כִּי אָז לֹא יַזִּיק לוֹ מַה שֶּׁיִּתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּרֶוַח יוֹתֵר, כִּי לְעוֹלָם יוּכַל לַעֲמֹד וּלְהִסְתַּפֵּק בַּמֶּה שֶּׁיִּהְיֶה לוֹ, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל מַה שֶּׁחָסֵר לוֹ בְּיוֹתֵר, מֵאַחַר שֶׁגַּם עַכְשָׁו אֵינוֹ דוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, רַק שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ תָּמִיד. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן חַס וְשָׁלוֹם, וְחוֹמֵד וּמִתְאַוֶּה אֶת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ; מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם הוּא מְכַחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ וְרוֹצֶה לִגַּע בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ חַס וְשָׁלוֹם - זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנָה וּכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, ר"ל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ה).
from the evil, the permitted from the forbidden, and so forth. For the essential clarification is specifically through Emunah which is prayer. Hil. Oseh Shaliach 3:26 133. Through the Emunah of the will (אֱמוּנַת הָרָצוֹן) — namely, believing with complete Emunah that everything is conducted only by His blessed will — one thereby
צְרִיכִין לְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה בְּדֶרֶךְ חֹק, בִּבְחִינַת "רֵישׁ וָעשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי, הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי" דַּיְקָא, כִּי חֹק הוּא דָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים אוֹתוֹ, וְאָסוּר לְהַקְשׁוֹת עָלָיו כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: חֻקָּה חָקַקְתִּי, וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ. כָּךְ צְרִיכִין לְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה בְּדֶרֶךְ חֹק, וְלִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ תָּמִיד, וְלִבְלִי לִכְנֹס בְּשׁוּם קֻשְׁיוֹת וּדְאָגוֹת עַל מַה שֶּׁחָסֵר לוֹ עוֹד הַרְבֵּה, כִּי מִי שֶׁנִּכְנָס בְּעִנְיָן זֶה, אֲזַי חָסֵר לוֹ בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, וּבֵיתוֹ מָלֵא קְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת וּדְאָגוֹת מִדְּאָגוֹת שׁוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם, כִּי לְפִי מַעֲשָׂיו אֵין מַגִּיעַ לוֹ גַּם לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ, רַק הַכֹּל בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבָד. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה בְּדֶרֶךְ חֹק, וְלִבְלִי לְהַרְהֵר בָּזֶה כְּלָל כַּנַּ"ל (שם אות יד).
merits to the illumination of the will: that he yearns and longs for Hashem and His service with strong will and great yearning, as explained there. Hil. Arev 3:3 134. The essential thing is Emunah — and it
כָּל הַהַכְחָשׁוֹת וְהַגְּזֵלוֹת שֶׁבַּמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הָאֱמוּנָה, כִּי אִם הָיָה מַאֲמִין שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ רָזִין וְסוֹדוֹת נִפְלָאִים עַד אֵין חֵקֶר, וְהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה כְּפִי חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה עוֹלֶה עַל דַּעְתּוֹ כְּלָל לִשְׁלֹחַ יָד בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ, כִּי בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה, שֶׁנּוֹתֵן לָזֶה כָּל־כָּךְ חֲפָצִים וַעֲשִׁירוּת, וְלָרָשׁ אֵין כֹּל, כִּי הַכֹּל עַל־פִּי רכג חָכְמָתוֹ הָאֲמִתִּית, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית, וְאֵיךְ יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ לְשַׁנּוֹת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְלִגַּע בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא כַדָּת (שם ה"ה אות ג).
is forbidden to enter at all into investigations, questions, and attempted answers regarding the conduct of the Creator and all similar matters. Only to strengthen
עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁמְּבַלֶּה יְמֵי הָאָדָם, הַכֹּל הוּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַלְּבוּשִׁין, כִּי בֶּאֱמֶת מְלֻבָּשׁ בְּהַמָּמוֹן גַּוְנִין עִלָּאִין מְאֹד, אַךְ שֶׁנֶּעְלָם וְנִתְכַּסֶּה וְנִתְלַבֵּשׁ מְאֹד. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַאֲמִין וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הַפְּנִימִיּוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּהַמָּמוֹן, שֶׁהֵם הַגַּוְנִין עִלָּאִין הַנַּ"ל, בְּוַדַּאי לֹא יִתְאַוֶּה לַמָּמוֹן הַגַּשְׁמִי כְּלָל, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא הָיָה נוֹגֵעַ בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. רַק אִם אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל רַק עַל חִיצוֹנִיּוּת הַמָּמוֹן, בְּוַדַּאי אֶפְשָׁר לְהִלָּכֵד בָּזֶה מְאֹד, עַד שֶׁיָּבוֹא לִידֵי הַכְחָשׁוֹת וּגְזֵלוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן בְּכָל הָעֲסָקִים וְהַסִּבּוֹת שֶׁבַּמַּשָּׂא־וּמַתָּן, בְּוַדַּאי יֵשׁ בָּהֶם רָזִין עֲמֻקִּים, מַדּוּעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב שֶׁזֶּה יִתְפַּרְנֵס מִסְּחוֹרָה זֹאת וּבְמָקוֹם זֶה, וְזֶה מִסְּחוֹרָה אַחֶרֶת, וְהַכֹּל מֵאֵת הַשֵּׁם, וּבְכֻלָּם יֵשׁ רָזִין נִפְלָאִים, כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ לְפַרְנֵס כָּל אֶחָד, כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ וּכְפִי מַעֲשָׂיו בְּגִלְגּוּל זֶה וּבַגִּלְגּוּלִים הַקּוֹדְמִים. וּצְרִיכִין לְהַאֲמִין מְאֹד בָּזֶה, שֶׁבְּכָל דָּבָר יֵשׁ פְּנִימִיּוּת הַרְבֵּה, וְהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְהָעֵסֶק וְהַסִּבָּה בְּעַצְמָה שֶׁעוֹסֵק בָּהּ, צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ הַכֹּל עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גֹּל עַל ה' מַעֲשֶׂיךָ", וּכְתִיב: "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ", לֵידַע כִּי הַסִּבָּה וְהָעֵסֶק הוּא רַק לְבוּשׁ וְכִסּוּי לִפְנִימִיּוּת חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל דָּבָר, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהָאָדָם לְהַשִּׂיג כְּלָל. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלִבְלִי לִשְׁכֹּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן; מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִתְחַכֵּם בְּחָכְמוֹת רָעוֹת וּמִרְמוֹת לִגַּע בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה, כִּי הִיא לֹא תִצְלָח. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִין הַגְּזֵלוֹת עַל שֵׁם הַלְּבוּשִׁין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ", וְכֵן רֹב טִרְדַּת תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא בִּשְׁבִיל הַבְּגָדִים וְהַמַּלְבּוּשֵׁי־כָבוֹד, לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ וּלְבָנָיו, וּבִפְרָט בְּעֵת הַנִּשּׂוּאִין, שֶׁכָּל רִבּוּי הַהוֹצָאָה הַיְתֵרָה הוּא עַל הַהַלְבָּשָׁה הַגְּדוֹלָה שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט בִּזְמַנֵּנוּ, בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשִׂים בַּעֲלֵי־חוֹבוֹת עַל־יְדֵי זֶה, וְיֵשׁ שֶׁבָּאִין לִגְזֵלוֹת גְּמוּרוֹת עַל־יְדֵי זֶה, כִּי הַמַּלְבּוּשִׁים מַטְרִידִין מְאֹד אֶת הָאָדָם, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר עַל פָּסוּק "וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ", שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא תּוֹפֶסֶת אֶת הָאָדָם בִּבְגָדָיו דַּיְקָא. וְכֵן הַתַּנָּא הִתְחִיל מַסֶּכֶת בָּבָא־ מְצִיעָא, הַמְדַבֶּרֶת מֵעִנְיְנֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן וְהַכְחָשׁוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְהִתְחִיל בְּדִין "שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית", בְּטַלִּית דַּיְקָא, כִּי רֹב הַהַכְחָשׁוֹת שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן, הָעִקָּר הוּא מֵחֲמַת הַבְּגָדִים וְהַלְּבוּשִׁים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין מִסְתַּכְּלִים רַק עַל חִיצוֹנִיּוּת הַלְּבוּשִׁים וְלֹא עַל הַפְּנִימִיּוּת שֶׁבָּהֶם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ הַכְחָשׁוֹת צְרִיכִין שְׁבוּעָה, כִּי עַל־יְדֵי הַשְּׁבוּעָה נִתְגַּלִּין הַגַּוְנִין עִלָּאִין וְהַפְּנִימִיּוּת שֶׁבְּתוֹךְ לְבוּשֵׁי הַמָּמוֹן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּוַדַּאי יוֹדֶה עַל הָאֱמֶת וְיִתְתַּקֵּן הַכֹּל (שם אותיות ג ה ו ז).
oneself in Emunah alone. For if one wishes to resolve some question, a second question can arise afterward even stronger than the first — to the point where one can come through this to complete heresy, G-d forbid. Therefore it is forbidden to study even books composed by the great ones of Israel on these matters — only not to begin entering into investigations and questions at all. And if sometimes some investigation or question enters one's mind — one should push it away from one's mind and believe in Hashem that He is righteous and upright and it is impossible to understand His ways, for His thoughts are exalted, and so forth. And then if one always strengthens oneself in added Emunah and does not force the moment to specifically resolve
מִצְוַת מְזוּזָה מְסֻגֶּלֶת לַעֲשִׁירוּת. וְעַל־כֵּן קוֹבְעִין אוֹתָהּ אֵצֶל הַפֶּתַח, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִמְשֶׁכֶת הַהַשְׁפָּעָה, בִּבְחִינַת "וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתַח". וְהַחִיצוֹנִים הֵם סְמוּכִים תָּמִיד אֵצֶל מְקוֹם יְרִידַת הַשֶּׁפַע לִינֹק מִשָּׁם חַס וְשָׁלוֹם, וְהַמְּזוּזָה מְגָרֶשֶׁת אוֹתָם וּמַמְשֶׁכֶת הַהַשְׁפָּעָה רַק לִפְנִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה (הל' נזקי שכנים ה"א, אות ז).
one's question — through this one will merit reaching a higher level. And then the light
עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַיֵּם מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ', וְשׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְהַזִּיק מָמוֹן חֲבֵרוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ בְּהֶזֵּק רְאִיָּה; מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹמְרוֹ וּמַצִּילוֹ אֲפִלּוּ מֵהֶזֵּק רְאִיָּה דְעָלְמָא, כְּגוֹן הֲשָׁבַת אֲבֵדָה וְכַיּוֹצֵא, עַל־ יְדֵי־זֶה מְתַקֵּן בְּחִינַת הַכֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת אוֹר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְזוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית וּלְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וּבְרָכָה, וְזוֹכֶה לְקַבֵּל אוֹר הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁיִּהְיֶה נִצְטַיֵּר אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְסַם־חַיִּים, בְּחִינַת "צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם" (שם הלכה ב, אותיות ד ה).
of Hashem will shine upon him and he will automatically merit to understand well what he could not understand at first. For through Emunah one subsequently merits intellect,
כָּל הָאֻמָּנֻיּוֹת נַעֲשִׂין עַל־פִּי־רֹב מִכַּמָּה דְבָרִים מֻרְכָּבִים. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן חָכְמָה בְּלֵב הָאָדָם לֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל, לְצָרֵף וּלְחַבֵּר דָּבָר זֶה עִם דָּבָר זֶה, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה הַמֻּרְכָּב מֵהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצִיא הָאֻמָּנוּת לְמַעֲשֵׂהוּ, וּבְכָל דָּבָר יֵשׁ צֵרוּפִים אֲחֵרִים מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁנִּבְרָא בָּהֶם דָּבָר זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֻמָּנוּת וְהַמְּלָאכָה הוּא עַל־יְדֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הַדָּבָר בְּשָׁרְשׁוֹ, אֵיךְ לְצָרֵף הָאוֹתִיּוֹת כְּתִקּוּנָן, כִּי צְרִיכִין לְצָרְפָן בְּכָל פַּעַם בְּכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי צֵרוּפִים לְאֵין קֵץ, כְּדֵי לְהוֹצִיא וּלְתַקֵּן כָּל מִינֵי אֻמָּנֻיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבְּגַשְׁמִיּוּת גַּם־כֵּן עִקַּר כָּל הָאֻמָּנוּת הוּא עַל־יְדֵי הַצֵּרוּפִים וְהַהַרְכָּבָה שֶׁמַּרְכִּיבִין דָּבָר אֶחָד עִם חֲבֵרָיו, שֶׁעִקַּר הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁל כָּל דָּבָר וְדָבָר הוּא רַק עַל־יְדֵי הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרָא בָּם כַּנַּ"ל. וְאָז כְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹת אֻמָּנוּת וּמְלָאכָה בִּבְחִינָה זוֹ, זֶה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל בְּצַלְאֵל, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ לְצָרֵף הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְעָלָיו כְּתִיב: "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים וְכוּ' וּבְכָל מְלָאכָה". וְעַל־כֵּן עִקַּר הַפַּרְנָסָה הוּא רַק עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם בְּנוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים", כִּי שָׁרְשֵׁי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הוּא מֵהַתְּפִלָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן כָּל הַלַּ"ט מְלָאכוֹת מִמִּשְׁכָּן גָּמְרִינַן, כִּי הַמִּשְׁכָּן הוּא בְּחִינַת בֵּית הַתְּפִלָּה שֶׁמִּשָּׁם תֵּצֵא תּוֹרָה, שֶׁזֶּה שֹׁרֶשׁ כָּל הָאֻמָּנֻיּוֹת וְהַמְּלָאכוֹת, הַיְנוּ לְצָרֵף אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים (שֶׁהָיוּ רכה מִתְפַּלְלִין בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל וְהָיוּ שׁוֹהִין הַרְבֵּה בִּתְפִלָּתָם): מִתּוֹךְ שֶׁחֲסִידִים הֵם, תּוֹרָתָן מִשְׁתַּמֶּרֶת וּמְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ שְׁנֵיהֶם, הַיְנוּ בְּהַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל (שם ה"ד, אותיות ג ד).
as stated elsewhere. Hil. Chazakas Metaltelin 3:3 135. It is impossible to know and believe in Hashem in truth except through two aspects of attainment together: the attainment of "where is the place of His glory?" (אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ) [from the Kedushah prayer] and the attainment of "the whole earth is full of His glory" [Isaiah 6:3]. These are the attainments of son and student together. For Hashem is, as it were, hidden and revealed — hidden from the side
כָּל הַהֶזֵּקוֹת נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי אֱמֶת הָאָדָם נִשְׁמָר מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת (שם ה"ה אות א).
of His essence, and revealed from
כְּשֶׁאֵינוֹ נִזְהָר לְצַמְצֵם דַּעְתּוֹ לִבְלִי לִכְנֹס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁאָסוּר לוֹ לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם לְפִי בְּחִינָתוֹ, זֶה בְּחִינַת רַע־עָיִן. כִּי גַם הָרַע־עַיִן בְּעַצְמוֹ, מַה שֶּׁעֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת אוֹ אֵיזֶה כְּלִי וְחֵפֶץ נָאֶה וְכַדּוֹמֶה, גַּם זֶה נִמְשָׁךְ רַק מִבְּחִינַת הַקֻּשְׁיוֹת הַנַּ"ל, שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, וְרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל וְלַחְקֹר בְּמַה שֶּׁמֻּפְלָא מִמֶּנּוּ. כִּי צְרִיכִין לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי צַדִּיק ה' וּדְרָכָיו יְשָׁרִים וּנְכוֹנִים מְאֹד, וְאָז בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם עַיִן רַע בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ כְּלָל, מֵחֲמַת שֶׁהַכֹּל עַל־פִּי הַשְׁגָּחָתוֹ וּמִשְׁפָּטוֹ יִתְבָּרַךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר. וְעִקַּר הָעַיִן רָע, מַה שֶּׁנִּמְצָא אֶחָד שֶׁעֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ, נִמְשָׁךְ רַק מִקֻּשְׁיוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל "צַדִּיק וְטוֹב לוֹ צַדִּיק וְרַע לוֹ וְכוּ'", שֶׁבְּאֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת אָסוּר לִכְנֹס וְלַחְקֹר כְּלָל, כִּי הֵם בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' נֶעְלָמִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם כְּלָל כַּמּוּבָא (הלכות שותפים בקרקע ה"ה, אות ב).
the side of His acts. And "hidden and revealed" is the aspect of these two above-mentioned attainments. And one must include both of them together specifically — this is the essential knowledge of Him. And one who separates, G-d forbid, one from the other
כָּל הַיְגִיעוֹת וְהַטִּרְחוֹת וְהָעֹל הַכָּבֵד וְהַמַּשָּׂאוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁנּוֹשֵׂא הָאָדָם עָלָיו מִדַּאֲגַת וְטִרְדוֹת הַפַּרְנָסָה, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ רַק מִמַּשָּׂא עֹל הָעֲו?ֹנוֹת הַבָּאִים מֵרוּחַ שְׁטוּת וְחֶסְרוֹן הַדַּעַת, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי". וּכְפִי שֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְקַבֵּל אֵיזֶה הֶאָרָה אֲמִתִּית מֵהַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְפָרֵק עַל־יְדֵי־זֶה מֵעָלָיו מַשָּׂא הָעֲו?ֹנוֹת, כְּמוֹ־כֵן פּוֹרְקִין מֵעָלָיו עֹל הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד שֶׁל טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה (שם אות יג).
is "a whisperer who separates the prince" — who separates the Prince of the world. And from there all heresies, disbelief,
כָּל הַפַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מֵהַמַּקִּיפִין, שֶׁמְּאִירִין עַל־יְדֵי הַדַּעַת שֶׁעוֹסֵק הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת לְהָאִיר בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו. וּמֵחֲמַת שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מְחֻיָּב לַעֲסֹק לְדַבֵּר בְּזֶה הַדַּעַת עִם חֲבֵרוֹ, בִּכְדֵי לְהָאִיר הַדַּעַת גַּם בַּחֲבֵרוֹ אוֹ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, מִזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁרֹב הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים, נִגְמָרִים עַל־יְדֵי שֻׁתָּפוּת דַּיְקָא. כִּי שֹׁרֶשׁ הַשֻּׁתָּפוּת וְהַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין אֲנָשִׁים לִגְמֹר אֵיזֶה עֵסֶק נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהָאִיר הַדַּעַת בַּחֲבֵרוֹ, וְכֵן חֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהָאִיר בּוֹ הַדַּעַת, וְזֶה עִקַּר יִשּׁוּב וְקִיּוּם הָעוֹלָם, וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁבְּנֵי־אָדָם מִתְחַבְּרִים לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא־וּמַתָּן בְּשֻׁתָּפוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהַצְלִיחַ בְּיוֹתֵר אִם יִתְנַהֲגוּ בָּזֶה כָּרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מַזָּלָא דְּבֵי תְרֵי עָדִיף, כִּי הַכֹּל מְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה, שֶׁהִיא הַדַּעַת הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁם צְרִיכִין לְהִתְחַבֵּר וּלְהִשְׁתַּתֵּף וּלְהָאִיר זֶה בָּזֶה הֶאָרַת הַדַּעַת הַזֶּה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן גַּם בְּעִנְיַן הַמְשָׁכַת הַפַּרְנָסָה בְּגַשְׁמִיּוּת, מַזָּלָא דְּבֵי תְרֵי עָדִיף. וְזֶה בְּחִינַת: "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד וְכוּ'", וְעַיֵּן פְּנִים (שם אות כו).
all false beliefs, and idolatry derive. For through the attainment of "where is the place of His glory?" alone — one can fall to complete heresy and disbelief, since one sees that it is impossible to attain Him in any way. And all heresies and disbelief derive from this aspect: from separating the attainment
הַשִּׁנּוּיִים וְהָרַמָּאוּת שֶׁל כָּל אֶחָד בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן נִמְשָׁכִין רַק מֵהַחָכְמוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל הוּא רוּחַ־שְׁטוּת מַמָּשׁ, כִּי בְּוַדַּאי אֵין אָדָם מְשַׁנֶּה דִבּוּרוֹ, בִּפְרָט לַעֲשׂוֹת רַמָּאוּת מַמָּשׁ, כִּי אִם בִּשְׁבִיל אֵיזֶה רֶוַח שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁיַּרְוִיחַ עַל־יְדֵי זֶה. וּבֶאֱמֶת הוּא שְׁטוּת גָּדוֹל, כִּי "לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ" (משלי יב), וְעַל־יְדֵי הַשִּׁנּוּי וְהָרַמָּאוּת לֹא יַרְוִיחַ וְלֹא יַצְלִיחַ כְּלָל, כִּי אֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר, וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד הוּא רַק מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְעִקַּר הָרֶוַח וְהָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה הוּא רַק מֵהַמַּקִּיפִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לְהָאִיר גַּם בַּחֲבֵרוֹ וּלְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּה שֹׁרֶשׁ כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַשֻּׁתָּפוּת וְכָל הָעֲסָקִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וְזֶה בְּחִינַת קִנְיַן סוּדָר, כִּי הַסּוּדָר שֶׁהוּא בֶּגֶד הוּא מִבְּחִינַת הַמַּקִּיפִים הַנַּ"ל, כִּי הַבְּגָדִים הֵם בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִים כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי קִנְיַן סוּדָר מִתְקַיֵּם הַמֶּקָּח שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ עוֹד, כִּי נִתְבַּטֵּל הָרוּחַ־ שְׁטוּת, שֶׁמִּמֶּנּוּ כָּל הַשִּׁנּוּיִים וְהָרַמָּאוּת, עַל־ יְדֵי הַמְשָׁכַת הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁל בְּחִינַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל (שם אות כז).
of "where?" from the attainment of "the whole earth is full of His glory." And conversely: through the attainment of "the whole earth is full of His glory" alone — false beliefs and idolatry are drawn, G-d forbid, which derive from the excess of light and so forth, as explained there. Therefore
עִקַּר הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה, וּכְפִי הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁמְּבָרֵר, כֵּן זוֹכֶה לְקִנְיָנָיו וַחֲפָצָיו. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּתוֹךְ חֶפְצֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הֵם מֻנָּחִין וּמְפֻזָּרִין בֵּין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת בְּחשֶׁךְ גָּדוֹל, עַל־ כֵּן קָשֶׁה לְבָרְרָם מִשָּׁם, כִּי כְּשֶׁהָאָדָם נִכְנָס בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, אֲזַי מְסַבֵּב אוֹתוֹ הַחשֶׁךְ הַגָּדוֹל שֶׁמְּסַבֵּב אֶת הַנִּיצוֹצוֹת, עַד שֶׁמִּגֹּדֶל הַחשֶׁךְ קָשֶׁה מְאֹד לִרְאוֹת לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת; וְגַם חַס וְשָׁלוֹם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁחַס וְשָׁלוֹם הוּא בְּעַצְמוֹ יִשְׁתַּקַּע בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְיִשְׁכַּח אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִתְרַחֵק מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי טִרְדַּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, כַּמָּצוּי מְאֹד בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְכָל זֶה מִגֹּדֶל הַחשֶׁךְ שֶׁיֵּשׁ שָׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן וְהָעֵצָה לָזֶה הוּא אֱמֶת, שֶׁיִּזָּהֵר מְאֹד לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה וְלִבְלִי לְשַׁנּוֹת דִּבּוּרוֹ כְּלָל, רַק כָּל דְּבָרָיו וְכָל עִנְיָנָיו בְּהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן יִהְיוּ אֱמֶת וָצֶדֶק, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָאִיר לוֹ הָאֱמֶת לִרְאוֹת הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַחשֶׁךְ הַגָּדוֹל שֶׁסְּבִיב הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַכְּלוּאִים שָׁם, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְהוֹצִיא כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְרֶוַח גָּדוֹל וּפַרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת (הלכות חלוקת שותפים ה"ד, אות ב).
one must truly include both these attainments together: to believe that the whole earth is full of His glory — and yet He is hidden and concealed in ultimate concealment, impossible to attain or know anything of Him. And it is forbidden for us to worship anything other than Hashem alone. ibid. §9 136. The entire world and
עִקַּר הָעֵסֶק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן רכז וּמְלַאכְתּוֹ הוּא בִּשְׁבִיל לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, מִמְּקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים, מֵרְשׁוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת שָׁם, הֵם בִּבְחִינַת "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת". וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבָרְרָם מִשָּׁם עַל־יְדֵי עִסְקוֹ בְּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, וּלְהוֹצִיאָם מֵהָ"רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת" וּלְהַכְנִיסָם בְּתוֹךְ הַבַּיִת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל הַצַּדִּיק־ הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בָּיִת. וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ וְחִיּוּת הַכֹּל, וּבְכֹחָם וּזְכוּתָם יָכוֹל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מֵרְשׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת "רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת", וּלְהַכְנִיסָם לְתוֹךְ רְשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל הָרֹאשׁ־בַּיִת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְכַוֵּן בְּכָל דִּבּוּר וּבְכָל הִלּוּךְ וּבְכָל תְּנוּעָה שֶׁעוֹשֶׂה בִּשְׁעַת הָעֵסֶק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁהַכֹּל רַק כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם כְּלוּלִים בִּבְחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְאָז נַעֲשֶׂה תִּקּוּן גָּדוֹל עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי מְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וּמַכְנִיסָם מִחוּץ לִפְנִים כַּנַּ"ל, וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁזּוֹכֶה לְהַכְנִיס הָעֲשִׁירוּת לִפְנִים, לְתוֹךְ הַבַּיִת, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקִּיּוּם שֶׁל כָּל הַחֲפָצִים וְהָעֲשִׁירוּת, כִּי שָׁם הוּא מָקוֹם הַמְשֻׁמָּר, וְגַם שָׁם עִקַּר חִיּוּתוֹ וְתַעֲנוּגָיו מֵהָעֲשִׁירוּת וְהַחֲפָצִים שֶׁלּוֹ. וְכַמָּה פְּעָמִים נִמְצָא שֶׁהָאָדָם מַרְוִיחַ, וְאַחַר־כָּךְ קֹדֶם שֶׁבָּא לְיָדוֹ, לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲשִׁירוּת וְהָרֶוַח הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַכְנִיסוֹ מִחוּץ לִפְנִים, כִּי גַם בְּשָׁרְשׁוֹ, בְּעִקַּר הָעֲשִׁירוּת הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עִקַּר הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה יְגִיעוֹת קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וּלְהוֹצִיאָם מִתַּחַת רְשׁוּת הָ"רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת" וּלְהַכְנִיסָם לִרְשׁוּת הָרֹאשׁ־בַּיִת, שֶׁאָז יִתְקַיֵּם גַּם עֲשִׁירוּתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת גַּם־כֵּן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אות ד; עי' צדקה אות עד).
its fullness is filled with very awesome and very sublime mysteries and secrets. And even one who is not such a great Tzadik — but is a genuine person of understanding and believes in the truth — can understand from afar the wonders and awesomeness of the Creator that fill the entire world. For there is deep and wondrous wisdom in every matter, as it is said: "all of them You made with wisdom" [Psalms 104:24], and it is written: "how great are Your works, Hashem — how very deep are Your thoughts" [Psalms 92:6]. For every matter receives vitality from the wisdom of
עִקַּר תִּקּוּן הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת "מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה", בְּחִינַת פִּזּוּר הַנֶּפֶשׁ, שֶׁאָז מְכַלָּה הַמָּמוֹן יְמֵי חַיָּיו וּמְמִיתָה אוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וּצְדָקָה תַּצִּיל מִזֶּה, בְּחִינַת "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת", כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה מִתְקַבֵּץ פִּזּוּרֵי הַנָּפֶשׁ (הל' מצרנות ה"א).
the holy Torah. And the Torah is filled with secrets and secrets of secrets without
כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שָׁרְשָׁם מִבְּחִינַת מַחֲלֹקֶת וְשִׁנּוּי רְצוֹנוֹת שֶׁבֵּין הַקּוֹנֶה וְהַמּוֹכֵר, כִּי זֶה רוֹצֶה לִקְנוֹת וְזֶה רוֹצֶה לִמְכֹּר. וְעַל־כֵּן אֵין הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן נִגְמָר בִּדְבָרִים בְּעָלְמָא, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיַּחֲזֹר הַקּוֹנֶה אוֹ הַמּוֹכֵר. וְהַחֲזָרָה הִיא גַם־כֵּן בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁבַּלֵּב, שֶׁלִּבּוֹ חָלַק עָלָיו, שֶּׁבַּתְּחִלָּה רָצָה לִמְכֹּר אוֹ לִקְנוֹת וְעַכְשָׁו רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת וְלַחֲזֹר מִדִּבּוּרוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת. וְעַל־כֵּן תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל קִנְיַן סוּדָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה רֹב קִיּוּם הַקִּנְיָנִים וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי עַל־יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה וּבִקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, מְבָרְרִין נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה וּמַחֲזִירִין וּמַעֲלִין אוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּתְעַלִּים עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, הֵם מַמָּשׁ בְּחִינַת גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְשׁוּבָה, כִּי הָיוּ רְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה וְנִתְקָרְבוּ. וְאֵלּוּ הַגֵּרִים הֵם נִכְנָסִין תַּחַת כַּנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, בְּחִינַת כַּנְפֵי מִצְוָה, כְּסוּת נָקִי, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת הַקִּנְיַן סוּדָר בִּכְנַף הַבֶּגֶד, הַיְנוּ שֶׁמַּעֲלִין הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבַּמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִשְׁמוֹת הַגֵּרִים, מַעֲלִין אוֹתָן אֶל כַּנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים נִמְשָׁךְ שָׁלוֹם וְנִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאָז שׁוּב אֵין שׁוּם חֲזָרָה וְשִׁנּוּי, הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מַחֲלֹקֶת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין אוֹתוֹ אֶל הַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ־ אֶרֶץ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁבַּמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲשִׂיַּת גֵּרִים, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מְאִירִין וּמִתְנוֹצְצִין שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּמַחֲשָׁבָה דְקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, עַד שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי־זֶה גֵּרִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא כְּשֶׁעוֹשִׂין הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן כְּמוֹ זְבוּלוּן שֶׁעָסַק בִּפְרַקְמַטְיָא, וּפִרְנֵס אֶת יִשָּׂשכָר שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה כֹּחַ בְּהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁלּוֹ לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ, עַמִּים הַר יִקְרָאוּ וְכוּ'", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁבָּאִים גֵּרִים וּמִתְגַּיְּרִין. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים נַעֲשֶׂה עַל־ יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הַנְּשָׁמוֹת בְּשָׁרְשָׁן, שֶׁמְּאִירִין זֶה לָזֶה וּמִתְנוֹצְצִין זֶה מִזֶּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זִוּוּג הַנְּשָׁמוֹת, וּמִזֶּה נוֹלָדִין נִשְׁמוֹת הַגֵּרִים, וּמַגִּיעַ הֶאָרָה לְהַפּוֹשְׁעֵי־יִשְׂרָאֵל מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתָן שֶׁיַּחַזְרוּ בִּתְשׁוּבָה - מִזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁרֹב הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים, נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֻׁתָּפוּת, שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִין יַחַד שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, כִּי זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁמוֹתֵיהֶם מְאִירִין וּמִתְנוֹצְצִין זֶה מִזֶּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבַּמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גֵּרִים. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מַזָּלָא דְּבֵי תְרֵי עָדִיף - 'מַזָּלָא' דַיְקָא, בְּחִינַת הַמַּזָּל הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה; וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִין יַחַד וּמִתְנוֹצְצִין הַנְּשָׁמוֹת זֶה מִזֶּה בִּבְחִינַת זִוּוּג הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַזָּלָא דְּבֵי תְרֵי, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּיוֹתֵר, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (הל' שותפין ה"ב).
end, and it is clothed in all the matters of the world. Therefore certainly in every matter in the world — in general and in particular — there are very, very sublime mysteries. And there is a wondrous and hidden reason for every particular of nature. For in truth there is no "nature" whatsoever — for nature is conducted through His wisdom through wondrous providence, through the letters of the holy Torah through which He created and conducts all in His awesome wonders. Therefore in every matter in the world — in general and in particular — there are the highest mysteries. But since all this is very much hidden from the world because of its physicality — no person knows what happens in the world at any time. Therefore the essential is faith in genuine Sages: the true Tzadikim who completely shattered
עַל־יְדֵי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן מְבָרְרִין וּמוֹצִיאִין נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, כַּמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים. וְעַל־כֵּן כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בִּקְדֻשָּׁה, צָרִיךְ לְקַבֵּל כֹּחַ מֵהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁמִּתְפַּלֵּל הַבַּעַל כֹּחַ הַגָּדוֹל, שֶׁעַל־יָדָהּ מוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, בְּחִינַת "חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ". וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, כִּי עִקַּר קְרִיעַת יַם־סוּף הָיָה עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. כִּי עִקַּר חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה הוּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוֹנֶקֶת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מֵהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, וַאֲזַי קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו מְאֹד. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַמְשִׁיךְ הַפַּרְנָסָה, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁזָּכוּ אָז לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל שֶׁהוּא בִּזַּת הַיָּם, וְכָל זֶה עַל־יְדֵי שֶׁהֻכְרַח הַסִּטְרָא־אָחֳרָא לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁבָּלְעָה, וְאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת הֵם בְּחִינַת עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים, כִּי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, הֵם נִמְשָׁכִין לָעוֹלָם עַל־יְדֵי גְבוּרוֹת דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל־יְדֵי כֹּחַ שֶׁל הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַנַּ"ל. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת הָרְעָמִים שֶׁעִם הַגְּשָׁמִים, כִּי אֵלּוּ הָרְעָמִים נַעֲשִׂין גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי אֵיזֶה עֲשִׂיָּה דַיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ", כִּי עֲשִׂיָּה הוּא בְּחִינַת דִּין, שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת עֵשָׂו, שֶׁהוּא לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין דַּיְקָא לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֲשִׂיָּה שֶׁל מַשָּׂא־וּמַתָּן וּמְלָאכָה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא בּוֹלַעַת אוֹתָהּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַיְקָא מוֹצִיאִין מִמֶּנָּה כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת מַה שֶּׁהֻכְרַח יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי עֵשָׂו בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת מֵאָבִיו, שֶׁבֵּרְכוֹ בְּפַרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיִתֶּן לְךָ וְכוּ'" (שם הלכה ג, אותיות ב ו).
their bodies until they merited to attain the mysteries of the world, to the point where all their deeds and all their words contain wondrous mysteries and nothing is simple or straightforward at all. For they know what they do and say. And through our believing in them — that all their words and deeds are not simple but contain mysteries — through this we also believe that in all the matters of the world there are mysteries, only we do not understand them because of the physicality of our bodies. For behold — this Tzadik who shattered his body knows genuinely
מֵחֲמַת שֶׁהַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא מִלְחָמָה גְדוֹלָה, כִּי צְרִיכִים לִלְחֹם עִם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא לְהוֹצִיא הַחַיִל וְהָעֲשִׁירוּת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, עַל־כֵּן עַל־פִּי רֹב הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים אֵינָם נַעֲשִׂים עַל פִי אָדָם אֶחָד, כִּי אִם עַל־יְדֵי שֻׁתָּפִים וְהִתְחַבְּרוּת כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְחַבְּרִין יַחַד לַעֲשׂוֹת הַמֶּקָּח וּמִמְכָּר וְהָעֵסֶק, כִּי צְרִיכִים כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁיִּתְחַבְּרוּ יַחַד לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת, לְהוֹצִיא מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לִפְעָמִים חַס וְשָׁלוֹם, נוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, וַאֲזַי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בּוֹלַעַת עוֹד נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד, שֶׁאִם יִפֹּלוּ, הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ", שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם (קהלת ד) שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל מַשָּׂא־ וּמַתָּן גַּם־כֵּן (שם אות ג).
what he does and says, and all his words and matters are filled with wondrous mysteries and secrets. And through this — that we merit to believe so greatly in the true Sages — through this is the essential unification
עִקַּר תִּקּוּן הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בִּשְׁלֵמוּת הוּא, כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַחֲזִיק הַתַּלְמִיד־ חָכָם וְהָעוֹסֵק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְלִתֵּן לְתוֹךְ פִּיו כָּל הִצְטָרְכוּתוֹ, וְזֶה עִקַּר הַשֻּׁתָּפוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבַּמַּשָּׂא־וּמַתָּן, כְּמוֹ הַשֻּׁתָּפוּת שֶׁהָיָה בֵּין זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר. כִּי אָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה, לִגְמֹר הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְיַעֲשֶׂה תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּעַצְמוֹ, כִּי יִזְכֶּה לְהוֹצִיא כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן. כִּי בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֵּה־עֹז, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכֹּחַ שֶׁל הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין כַּנַּ"ל, וְעִקַּר הַכֹּחַ וְהַגְּבוּרָה שֶׁל הַמַּטֵּה־עֹז הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. נִמְצָא, מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּקְדֻשָּׁה, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שֻׁתָּפוּת עִם הַתַּלְמִיד־חָכָם, דְּהַיְנוּ לְהַחֲזִיק אוֹתוֹ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יְקַבֵּל כֹּחַ בְּחִינַת מַטֵּה־עֹז לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה, לְבָרֵר כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבַּמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, וְלֹא יִהְיֶה נִשְׁאָר שָׁקוּעַ שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם. גַּם עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן בְּשִׂמְחָה, כִּי נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מֵהַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַשְּׂמָחוֹת. גַּם עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים. וְזֶה בְּחִינַת: "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ" - שְׂמַח דַּיְקָא, "עַמִּים הַר יִקְרָאוּ וְכוּ'" - שֶׁבָּאִין גֵּרִים לְהִתְגַּיֵּר, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם אותיות ד ה).
of the Holy Blessed One and His Shechinah, the essential rectification of all the worlds, the nullification of all the harsh judgments, and upon this depends the sustaining of all the Torah. ibid. 5:2 137. "In the beginning G-d created the heavens and the earth" [Genesis 1:1] — and the Targum renders "bereishis" as "bechukmeta" — through wisdom. And certainly
כָּל הַשִּׁנּוּיִים וְהַחִלּוּפִים שֶׁבַּמַּשָּׂא וּמַתָּן נִמְשָׁכִין מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה, אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, שֶׁהֵם סְבִיב הַמָּמוֹן. וְכָל מִי שֶׁיּוֹרֵד לְשָׁם לִשָּׂא וְלִתֵּן בְּמָמוֹנוֹ, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בּוֹ הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁסְּבִיב הַמָּמוֹן, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁכֻּלָּם תְּחוּבִים וּכְלוּלִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן. וְצָרִיךְ לָזֶה יְגִיעָה גְדוֹלָה, וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, וּלְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, עַד שֶׁיִּנָּצֵל מִתַּאֲוַת מָמוֹן וְיִזְכֶּה לְהַרְוִיחַ מָמוֹן כָּשֵׁר דִּקְדֻשָּׁה. וּמֵחֲמַת שֶׁהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא מְקוֹם סַכָּנָה מְאֹד, וְכָל הַנְּפִילוֹת הֵם שָׁם, כִּי זֶה עִקַּר הַנְּפִילָה כְּשֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן, חַס וְשָׁלוֹם; וּמֵחֲמַת זֶה גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת קָשֶׁה הַפַּרְנָסָה וְהָרֶוַח מְאֹד, כִּי הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, בְּחִינַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן וְהָאֱמוּנָה, הֵם מְעַכְּבִים וּמוֹנְעִים הַשֶּׁפַע, כִּי 'אֵל אַחֵר אִסְתְּרִיס וְלָא עָבֵד פֵּרִין'. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמַּרְוִיחַ מָמוֹן, אִם אֵינוֹ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי וּמְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, אָז אֵין הָרֶוַח נֶחְשָׁב לִכְלוּם, כִּי אַדְּרַבָּא כָּל מַה שֶּׁמַּרְוִיחַ יוֹתֵר, הוּא מָלֵא דְאָגוֹת וִיגוֹנוֹת בְּיוֹתֵר וְחָסֵר לוֹ בְּיוֹתֵר. וּמֵחֲמַת כָּל זֶה מָצוּי שֶׁשְּׁנַיִם נִשְׁתַּתְּפִין יַחַד, כִּי מַזָּלָא דְּבֵי תְרֵי עָדִיף, בִּבְחִינַת "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד, שֶׁאִם יִפֹּלוּ, הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ". כִּי עִקַּר הַהַמְתָּקָה וְהַתִּקּוּן לְתַאֲוַת מָמוֹן הוּא רַק עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, וְעַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לְתִקּוּן הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַנְּפִילָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַנְּפִילוֹת, שֶׁהוּא מְרִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה עַכְשָׁו כָּל־כָּךְ בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הוּא עַל־יְדֵי רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין שְׁנֵי בְּנֵי־אָדָם שָׁוִין בִּקְדֻשַּׁת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְאָז הָאֶחָד שֶׁזָּכָה בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית הוּא מַפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ הַחוֹלֵק עָלָיו לְתַאֲוַת מָמוֹן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלְקִין חַס וְשָׁלוֹם עַל הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ, אֲזַי בְּוַדַּאי מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר תַּאֲוַת מָמוֹן חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן תָּלוּי רַק בְּאַהֲבָה וְשָׁלוֹם שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה כָּל אֶחָד עוֹזֵר אֶת חֲבֵרוֹ עַל־יְדֵי נְקֻדַּת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, וְכֵן עַל־יְדֵי הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם יֵשׁ לָהֶם כֵּלִים שְׁלֵמִים בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל הֶאָרַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית שֶׁל הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָצֵאת מִיוֵן מְצוּלַת תַּאֲוַת מָמוֹן, וְזוֹכִין לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה כָּרָאוּי. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ שֶׁמִּתְחַבְּרִים שְׁנַיִם יַחַד וּמִשְׁתַּתְּפִים לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה מַשָּׂא־וּמַתָּן, וְזֶה בְּחִינַת "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד", כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְחַבְּרִים יַחַד בְּאַהֲבָה וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְחַבְּרִים גַּם־כֵּן יַחַד בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם הֶאָרַת הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם בְּיוֹתֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ בְּיוֹתֵר לְהִתְחַזֵּק וְלִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִפֹּל לְתַאֲוַת מָמוֹן, שֶׁמִּשָּׁם קִשּׁוּי וּכְבֵדוּת הַפַּרְנָסָה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת שֶׁאִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁרֹב הַקִּנְיָנִים שֶׁבַּמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־יְדֵי קִנְיַן סוּדָר, שֶׁמְּרַמֵּז עַל שְׁמִירַת הַבְּרִית (בְּחִינַת "וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ"), שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַשִּׁנּוּיִים וּמִתְקַיֵּם הַקִּנְיָן (שם ה"ד, אותיות ב ג ד).
hidden in His wisdom are sublime mysteries in general and in particular: in every detail of creation, in every herb, and in every limb of every creature, and in every single particular. But "the earth was chaos and void…" [Genesis 1:2] — which alludes to the four kingdoms, as our Rabbis said. These draw sustenance from the fallen wisdoms which are the external wisdoms of the rationalists and philosophers, and the worthless, foolish, and false wisdoms of the rest of the world. Through this all the holy hints and all the sublime mysteries clothed in all creation in general and in particular are very much concealed and hidden. But "and the spirit of G-d" — this is the spirit of Moshiach, which is the aspect of the totality of all genuine Tzadikim. "Hovered over the face of the waters" — this is "the face of the Torah" (אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא) [Zohar]. Through
כְּפִי הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוַת מָמוֹן וּמְרִירַת טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם כְּלָל בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, כִּי כְּשֶׁנּוֹפְלִין לְשָׁם קָשֶׁה מְאֹד לָקוּם מִשָּׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר נוּן בְּ'אַשְׁרֵי'? מִפְּנֵי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ מַפָּלָה וְכוּ', שֶׁנֶּאֱמַר "נָפְלָה וְלֹא תוֹסִיף קוּם וְכוּ'", כִּי זֶה עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת, וּמִנְּפִילָה זוֹ קָשֶׁה מְאֹד לָקוּם, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם" - זוֹ עֹל הַפַּרְנָסָה, שֶׁעֲשָׂאוֹ עֶבֶד מְכֻדָּן (הַיְנוּ מְשֻׁעְבָּד) לְעַצְמוֹ. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן חָזַר דָּוִד וּסְמָכָן בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים", כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלֵינוּ וְשׁוֹלֵחַ לָנוּ בְּכָל דּוֹר צַדִּיקֵי אֱמֶת כָּאֵלֶּה, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהָקִים אוֹתָנוּ גַּם מִנְּפִילָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וּלְהַכְנִיס בְּלִבֵּנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֵידַע שֶׁכָּל הַפַּרְנָסָה הוּא רַק מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁסָּמַךְ לוֹ אַחַר כָּךְ: "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְכוּ'", עַד אֲשֶׁר סוֹף כָּל סוֹף יָבוֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְהוּא יְטַהֵר אֶת הָעוֹלָם מִתַּאֲוָה הַזֹּאת שֶׁל הַמָּמוֹן בִּשְׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִשְׁלִיכוּ אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ וְכוּ'" (שם אות ה).
this: "and G-d said: let there be light" — "light" is called a mystery, as stated in the holy Zohar. Namely: through the true Tzadikim and through the revelation of their Torah innovations, the sublime mysteries in all creation are revealed and illuminated. And through this comes the entire essential rectification of
הָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׂמֹאל, בְּחִינַת "בִּשְׂמֹאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד", וּשְׂמֹאל הוּא בְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה. וְכָל זְמַן שֶׁאֵין נִכְלָל חַס וְשָׁלוֹם שְׂמֹאל בְּיָמִין, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין נִכְלָל כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁשָּׁם בְּחִינַת כֹּלָּא יַמִּינָא, אָז אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל שֶׁפַע וּפַרְנָסָה, מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִין מֵהַשֹּׁרֶשׁ אֲשֶׁר הוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וַאֲפִלּוּ מְעַט הַשֶּׁפַע שֶׁיּוֹרֵד אָז בְּהֶעְלֵם וּבְהַסְתָּרָה גְדוֹלָה עַל־יְדֵי הַסְתָּרַת הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹךְ דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, גַּם זֶה הַמְעַט מְקַבְּלִין הָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים, אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים פַּרְנָסָתָם מְעוּטָה מְאֹד. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע לְיִשְׂרָאֵל הוּא כְּשֶׁשְּׂמֹאל נִכְלָל בְּיָמִין, הַיְנוּ כְּשֶׁאָנוּ זוֹכִין לְהִתְגַּבֵּר בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְאֵין שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע בָּעוֹלָם כְּלָל, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ, וְאָז נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת שְׂמֹאל בְּיָמִין, וְאָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְחִיּוּת לְהַבְּרִיאָה, כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַשֶּׁפַע הוּא מִיָּמִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", וְחֶסֶד הוּא יָמִין; רַק שָׁם בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן, בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, שָׁם הַשֶּׁפַע דַּק וָזַךְ וּמְצֻחְצָח, עַד שֶׁאֵין שַׁיָּךְ לִקְרוֹתוֹ שָׁם בְּשֵׁם שֶׁפַע וַעֲשִׁירוּת; רַק כְּשֶׁאַחַר הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת שְׂמֹאל, מְקַבֶּלֶת זֶה הָאוֹר עַל־יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, אָז נִצְטַיֶּרֶת הַשֶּׁפַע וְנִקְרֵאת בְּשֵׁם עֲשִׁירוּת, וְעַל־ כֵּן עִקַּר הָעֲשִׁירוּת מִשְּׂמֹאל. וּמֵחֲמַת שֶׁסּוֹד כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּשׁוּם דַּעַת, כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, וְזֶה סוֹד קְרִיעַת יַם־סוּף, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמִשָּׁם דַּיְקָא נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה, עַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם־סוּף (הל' שלוחין ה"ג).
creation — the aspect of "and there was light." ibid. §16 138. The matter of how the walls of the house derive from the aspect of silence — which is a fence for wisdom — and Emunah is the aspect of the doorway through which one enters the house of wisdom to draw holy da'as from there — see "Bayis" [House] §16. cross-reference 139. Hashem Himself — certainly He cannot be attained, as it is written: "no thought can grasp You at all, and none knows You at all" [Tikkunei Zohar]. But
כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא בִּשְׁבִיל לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל חֵפֶץ שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה כָּל הַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בִּבְחִינַת "נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה". וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, וְעִקַּר הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא רַק בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, כִּי כֹּחַ הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא שֵׂכֶל הָעִיּוּנִי הוּא רָחוֹק מִכָּל זֶה, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבַּמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁלִּפְעָמִים אֵין הָאָדָם עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ, הַכֹּל עַל־יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנָה, עַל־כֵּן רֹב קִיּוּם הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְשַׁנּוֹת עוֹד הוּא עַל־יְדֵי קִנְיַן סוּדָר, שֶׁהוּא בַּלְּבוּשִׁים, שֶׁשָּׁרְשָׁם מִלְּבוּשִׁים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדִּמְיוֹנוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הַנְּבִיאִים, בְּחִינַת "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה", שֶׁזֶּה בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְתַּקֵּן וְנִשְׁלָם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־יְדֵי־ זֶה שׁוּב לֹא יְשַׁנּוּ עוֹד בְּהַמִּקָּח וּמִמְכָּר (שם הלכה ה, אות כג).
permission is granted to speak of His wonders and His attributes as far as each one can understand and speak — for even His attributes and His ways cannot be attained except up to the boundary each person has in his da'as. In the aspect of "her
עִקַּר אוֹרוֹת הַגַּוְנִין עִלָּאִין הַקְּדוֹשִׁין שֶׁמְּאִירִין בְּכֶסֶף וְזָהָב דִּקְדֻשָּׁה, הֵם נִמְשָׁכִין רַק מֵהַגַּן־עֵדֶן. וּכְשֶׁהֵם מְאִירִין בִּשְׁלֵמוּת בְּתוֹךְ הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וְשֶׁפַע גְּדוֹלָה (עי' צדקה אות עז).
husband is known in the gates" [Proverbs 31:23] — each one
כָּל עִנְיְנֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן וּמִקָּח וּמִמְכָּר הוּא לְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת הַמְלֻבָּשׁוֹת בָּהֶם. וּכְשֶׁמַּעֲלִין אֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְהֵם צְרִיכִין לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא; וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה יֵשׁ קְלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַבִּלְבּוּלִים וְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבְּרָם קֹדֶם שֶׁעוֹלִין לְהַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, עַל־כֵּן אֵין הַמִּקָּח נִגְמָר בִּדְבָרִים, כִּי יְכוֹלִין עֲדַיִן אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת וְהַקְּלִפּוֹת לְהִתְגַּבֵּר, וְלֹא יַנִּיחוּ לְהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת לַעֲלוֹת לְהַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְבַּטֵּל הַמִּקָּח לְגַמְרֵי. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַקִּנְיָן מִדְּאוֹרַיְתָא הוּא מְעוֹת כֶּסֶף, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם בְּהַמָּמוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְאִירִין הַגַּוְנִין עִלָּאִין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מְשַׁבְּרִין וּמְבַטְּלִין אֵלּוּ הַקְּלִפּוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת. רַק אַף־עַל־פִּי־כֵן, מֵחֲמַת שֶׁלִּפְעָמִים אֵין מְאִירִין הַגַּוְנִין עִלָּאִין אֲפִלּוּ בְּמָמוֹן יִשְׂרָאֵל, מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה מִמָּמוֹנוֹ כָּרָאוּי, עַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאֵין מָעוֹת קוֹנוֹת, רַק קִנְיָנִים אֲחֵרִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הלכות מקח וממכר הלכה ב; הל' מתנה הלכה ד).
according to what he assesses in his heart. And this cannot be told to another — nor can one even tell oneself from one day to the next, as stated elsewhere. Therefore our Rabbis warned: one does not expound the Merkavah (מֶרְכָּבָה — divine chariot) even to one person alone, unless he is a sage who
כְּשֶׁנִּכְנָס הָאָדָם לְתוֹךְ הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָזִים הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא וְסוֹבְבִים הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, זֶה בְּחִינַת יְרִידָה לְגָלוּת מִצְרָיִם. וַאֲזַי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לַעֲמֹד שָׁם לַעֲשׂוֹת פְּעֻלָּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת מִשָּׁם וְלָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם, כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר עַצְמוֹ אָז לְהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁכָּל הַמְּכִירוֹת וְהַמִּסְחָרִים וְהַקִּנְיָנִים שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלָּם נַעֲשִׂים בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַזֶּה, בִּבְחִינַת "וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה אֶל יוֹסֵף לִשְׁבֹּר וְכוּ'" (שם ה"ג אות ד).
understands on his own. For the attainment of His Divinity is the aspect of Ma'aseh Merkavah — which is impossible to speak about or reveal to another at
כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין, קֹדֶם שֶׁנִּתְבָּרְרִין וְשָׁבִים לִמְקוֹמָם הֵם בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדַּעַת, מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּגָלוּת וְאֵינָם בִּמְקוֹמָן, וַאֲזַי הֵם בִּבְחִינַת שֶׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדָּעַת. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְכָל הַמִּקָּח וְהַמִּמְכָּר, שֶׁצָּרִיךְ הַחֵפֶץ וְהַסְּחוֹרָה לַעֲבֹר וְלֵילֵךְ מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה עַד שֶׁשָּׁב לִמְקוֹמוֹ הָרָאוּי, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַיְקָא נִמְשֶׁכֶת הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה לְהָאָדָם, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרְרִין הַנִּיצוֹצוֹת בְּכָל פַּעַם וְעוֹלִין מִגָּלוּתָם וְנִתְקָרְבִין לִמְקוֹמָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרְרִין וְעוֹלִין מִבְּחִינַת שֶׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה לִבְחִינַת שֶׁפַע שֶׁל אָדָם. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר אוֹנָאָה, שֶׁאָסוּר לְהוֹנוֹת אֶת חֲבֵרוֹ בְּמָמוֹן וַאֲפִלּוּ בִּדְבָרִים, כִּי הָאוֹנָאָה הוּא פְּגַם הַדַּעַת, שֶׁמַּטְעֶה דַּעַת חֲבֵרוֹ וְעַל־יָדוֹ הוּא פּוֹגֵם בְּהַדַּעַת, וְאָז אֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵר הַשֶּׁפַע מִבְּחִינַת בְּהֵמָה, אַדְּרַבָּא עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל יוֹתֵר לִבְחִינַת שֶׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה, פְּגַם הַדַּעַת כַּנַּ"ל (שם ה"ד, אותיות י טו).
all. About this it is said: "let them be yours alone, and not for strangers with you" [Proverbs 5:17]. For even though one must certainly also speak with one's fellow about this holy da'as — to know and recognize Him — one must speak and converse only
כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הַשָּׁעָה דוֹחַקְתּוֹ. כִּי כָל מַה שֶּׁמִּתְיַגֵּעַ יוֹתֵר אַחַר הַפַּרְנָסָה, וְאֵינוֹ בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוּכַל לְפַרְנְסוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, וְאֵינוֹ נִמְשָׁךְ אַחַר הַדַּעַת הָאֲמִתִּי לְמַעֵט בְּעֵסֶק וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, עַל־כֵּן הַשָּׁעָה דוֹחַקְתּוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁפּוֹגֵם בַּדַּעַת, עַל־יְדֵי־זֶה פַּרְנָסָתוֹ בִּכְבֵדוּת יוֹתֵר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵר הַשֶּׁפַע מִבְּהֵמָה לְאָדָם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַפַּרְנָסָה (שם אות טז).
about His wonders, in the aspect of "speak of all His wonders" [Psalms 105:2] and many similar verses. And through
עִקַּר הַמְשָׁכַת הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה שֶׁעַל־יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־יְדֵי הָעֵצָה טוֹבָה, כִּי אִם יִזְכֶּה לֵידַע הָעֵצָה בִּשְׁלֵמוּת מַה לִּקְנוֹת וְלִסְחֹר, בְּוַדַּאי יַרְוִיחַ תָּמִיד הוֹן רַב, כִּי בְּכָל עֵת וּזְמַן יֵשׁ מִסְחָר שֶׁיּוּכַל לְהִתְעַשֵּׁר בּוֹ, רַק הָעִקָּר שֶׁיֵּדַע הָעֵצָה מַה לִּסְחֹר אָז. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל", וְתַרְגּוּמוֹ: אֲרֵי הוּא יָהֵב לָךְ עֵיטָא לְמִקְנֵי נִכְסִין, כִּי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה הוּא עַל־יְדֵי הָעֵצָה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת כָּל הַיְגִיעוֹת וְהַטְּרָחוֹת וְהַדְּאָגוֹת וְהַצָּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכַמָּה בְּנֵי־אָדָם בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה, כֻּלָּם הֵם שְׁטוּת וָהֶבֶל וּכְסִילוּת גָּמוּר, כִּי אֵין מוֹעִיל לָהֶם כְּלוּם, אַדְּרַבָּא מַזִּיק לָהֶם הַרְבֵּה, וְעִקַּר חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה בָּא מֵחֲמַת רִבּוּי הַדְּאָגוֹת וְהַטְּרָדוֹת הַיְתֵרוֹת, כִּי צְרִיכִין רַק לִתְלוֹת עֵינָיו לַמָּרוֹם בְּכָל יוֹם תָּמִיד, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהָעשֶׁר שֶׁלּוֹ שֶׁיִּתֶּן לוֹ עֵצָה טוֹבָה בְּלִבּוֹ שֶׁיֵּדַע מַה לִּסְחֹר וְאֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, וְאָז תָּבוֹא לוֹ הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל (שם).
this the Emunah is automatically strengthened in one's heart and one's fellow's heart. But the very spark of knowledge of His Divinity according to what one assesses in one's heart — this it is impossible to tell to another at all. And the rationalists and philosophers
כְּשֶׁיּוֹצְאִין לַשּׁוּק לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וּמְלָאכוֹת, הוּא כְּמוֹ הוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְכוּ', וּצְרִיכִין שְׁמִירָה גְדוֹלָה שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת סֻכָּה, שֶׁהוּא שְׁמִירָה גְדוֹלָה. וְעַל־כֵּן מְבַקְשִׁין בְּבִרְכַּת 'הַשְׁכִּיבֵנוּ', שֶׁהִוא בִּרְכַּת הַשְּׁמִירָה (כְּמוֹ שֶׁמְּסַיְּמִין: 'שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד'): 'וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ", כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַשְּׁמִירָה, כִּי מִבְּחִינַת הַסֻּכָּה נִמְשָׁכִין עַל הָאָדָם בְּחִינַת עֲנָנֵי־כָבוֹד, שֶׁהוֹלְכִין לְפָנָיו לְיַשֵּׁר הַדֶּרֶךְ וְלַהֲרֹג וּלְבַעֵר כָּל הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים וְכוּ', שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת וְהַפְּסֹלֶת שֶׁסְּבִיב הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת. וְעִקַּר הַפְּרִיסַת סֻכַּת שָׁלוֹם נִמְשָׁךְ מִשַּׁבָּת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיּוֹצְאִין לַשּׁוּק לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן, צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לִזְכֹּר אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָל עֵת, וּלְכַוֵּן בְּהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן כְּדֵי רלה שֶׁיִּזְכֶּה לְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָבוֹד וּבְהַרְחָבָה כָּרָאוּי וְלִבְרֹר מָנָה יָפָה לְשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַסֻּכַּת שָׁלוֹם שֶׁנִּפְרָס בְּשַׁבָּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה לֹא יִהְיֶה כָּרוּךְ אַחַר הַמָּמוֹן הַגַּשְׁמִי, רַק יִזְכֹּר בְּכָל פַּעַם אַחֲרִיתוֹ וְסוֹפוֹ, וְיָשִׂים כָּל מְגַמָּתוֹ אֶל הַתּוֹרָה וְאֶל הָעֲבוֹדָה, וּלְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, וִימַעֵט בְּעֵסֶק וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל פַּרְנָסָתוֹ הוּא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי הָעֵצָה טוֹבָה שֶׁיַּזְמִין לוֹ בְּדַעְתּוֹ, בְּלִי שׁוּם טִרְדָּא וּדְאָגָה כְּלָל. וּכְשֶׁיַּעֲשֶׂה מַשָּׂא־וּמַתָּן בִּבְחִינָה זֹאת, אָז נֶאֱמָר עָלָיו: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (שם).
are the exact opposite of all this — for they strive to remove from the da'as the general knowledge that everyone can know of His Divinity through the very wonders and awesome deeds He performed for us at the Exodus from Egypt, the Splitting of the Sea, and the Giving of the Torah. And similarly what He has done for us — wondrous miracles in every generation through the true Tzadikim of the generation. These above-mentioned
עִקַּר מַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב מִן הָרָע. אֲבָל עַל־יְדֵי אוֹנָאָה, שֶׁהוּא מְאַנֶּה וּמַטְעֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, עַל יְדֵי זֶה גּוֹרֵם בְּיוֹתֵר לְעָרֵב טוֹב וָרַע, חַס וְשָׁלוֹם (הלכות אונאה, הלכה א).
rationalists deny all this — and instead wish to investigate
עִקַּר נְפִילַת הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעִקַּר תִּקּוּן הַשְּׁבִירָה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "יוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט, הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ", כִּי עַל־יָדוֹ נִשְׁלָם תִּקּוּן הַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן. וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת - כְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא־וּמַתָּן כְּמוֹ זְבוּלוּן, שֶׁהֶחֱזִיק עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁלּוֹ אֶת יִשָּׂשכָר שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה גַּם־כֵּן בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם אוֹנָאָה בְּהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, כִּי עַל־יְדֵי הָאוֹנָאָה, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הַנְּקֻדָּה בְּהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ב).
the knowledge of His Divinity only through the attainment of da'as alone, entering therein to investigate specifically in public matters that cannot be attained at all. As our Rabbis said: "one who gazes at four
עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר הוּא בְּחִינַת כ"ח אַתְוָן דְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא זֶה הַדָּבָר, וְזֶה עִקַּר הַכֹּחַ וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְכֵן מַה שֶּׁקַּרְקַע אוֹ חֵפֶץ אַחֵר הוֹלֵךְ מֵאֶחָד לִרְשׁוּת חֲבֵרוֹ עַל־ יְדֵי מְכִירָה אוֹ מַתָּנָה, הַכֹּל עַל־יְדֵי כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כִּי לְפִי כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב סִבּוּבִים שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ. וְעִקַּר הַכ"ח אַתְוָן הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, וְהֵם עִקַּר הַכֹּחַ וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת הַשְּׁטָר, כִּי הַשְּׁטָר נִקְרָא סֵפֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה וְכוּ'", שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה, כִּי הַשְּׁטָר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכְתָּב עַל־פִּי דִּינֵי הַתּוֹרָה, וְעַל־כֵּן אוֹתִיּוֹת הַשְּׁטָר הֵם מִבְּחִינַת כ"ח הָאַתְוָן הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מוֹסֵר לַחֲבֵרוֹ הַזְּכוּת וְהַכֹּחַ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֵלּוּ הַנְּכָסִים, שֶׁעִקַּר הַזְּכוּת שֶׁלּוֹ הוּא בְּהַחִיּוּת שֶׁל אֵלּוּ הַנְּכָסִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַכ"ח אַתְוָן הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַשְּׁטָר עוֹמֵד לִרְאָיָה שֶׁאֵין הַשָּׂדֶה גְּזֵלָה בְּיָדוֹ - זֶה בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִסְטִים אַתֶּם וְכוּ', כִּי אוֹתִיּוֹת הַשְּׁטָר מְעִידִין שֶׁהוּא זָכָה עַכְשָׁו בְּהַכֹּחַ וְהַחִיּוּת שֶׁבַּנְּכָסִים אֵלּוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו", בְּחִינַת כ"ח אַתְוָן הַנַּ"ל (הלכות מתנה הלכה ב, אות ב).
things, it would have been better had he not come into the world…" [Chagigah 11b]. Therefore they are from the aspect of the Erev Rav (עֵרֶב רַב — the mixed multitude) — specifically "Erev Rav": who mix the da'as of many of them together in the matter of the investigations of His Divinity. Whereas this knowledge in holiness is truly only for each one
שֹׁרֶשׁ בְּחִינַת הַמַּתָּנָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הָאוֹצַר־מַתְּנַת־חִנָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁעַל־יָדוֹ הָיָה קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. וְכֵן עַכְשָׁו בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם בָּטֵל מִדִּבְרֵי־תוֹרָה מֵחֲמַת הַהֶכְרֵחַ, אוֹ גַם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים לְגַמְרֵי שֶׁרְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה, הֵם מְקַבְּלִים חִיּוּתָם רַק מִזֹּאת הַבְּחִינָה, עַל־יְדֵי הָאִישׁ פָּשׁוּט הַגָּדוֹל שֶׁהוּא צַדִּיק, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. רַק מֵחֲמַת שֶׁבֶּאֱמֶת גַּם אָז קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַתּוֹרָה בִּמְצִיאוּת, רַק שֶׁהָיְתָה בְּהֶעְלֵם עֲדַיִן, וְעִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם אָז עַל־יְדֵי הַחֶסֶד הַנַּ"ל הָיָה רַק בִּשְׁבִיל שֶׁצָּפָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה וּלְהוֹצִיאָהּ מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הָעוֹלָם הָיָה תָּלוּי עַד שִׁשִּׁי בְּסִיוָן שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּסֵּס הָעוֹלָם, כִּי עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה. וְעַל־כֵּן כּוֹתְבִין בִּשְׁטַר־ מַתָּנָה: "כָּתְבוּהוּ בְּשׁוּקָא וְחָתְמוּהוּ וְכוּ', כִּי הֵיכִי דְּלָא לֶהֱוֵי מִלְּתָא דִטְמִירְתָּא", כְּדֵי לְפַרְסֵם וּלְגַלּוֹת כִּי גַם שָׁם בִּבְחִינַת מַתָּנָה הַתּוֹרָה נֶעְלֶמֶת בְּהֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר, וְעִקַּר קִיּוּם הַמַּתָּנָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם הַכֹּחַ וְהַחִיּוּת שֶׁבְּכָל דָּבָר כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָם עִקַּר הַזְּכוּת שֶׁזּוֹכֶה אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ; רַק כָּל־זְמַן שֶׁהֵן בְּהֶעְלֵם, אֲזַי אֵין לְהַמַּתָּנָה קִיּוּם, כִּי כָל זְמַן שֶׁהַתּוֹרָה בְּהֶעְלֵם אֵין לְהָעוֹלָם קִיּוּם, בִּבְחִינַת "רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם", כִּי עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִכְתֹּב גַּם בִּשְׁטַר־מַתָּנָה, שֶׁהָיְתָה הַמַּתָּנָה בְּפִרְסוּם וְלֹא בְהֶעְלֵם (שם; וע"ע מענין זה בהל' ג).
according to what he assesses in his heart — and one cannot speak of it at all, even one with another. All the more so in public — as our Rabbis said: "nor the Merkavah to one alone…" as above. And through this they went astray to where they went astray in their wisdom of investigation. And they are the precise opposite of the holiness of Israel, as explained there. Hil. Shutfim B'Karka 5:15, 17 140.
כָּל הַדְּבָרִים וְהַחֲפָצִים, כְּשֶׁיּוֹצְאִין מֵרְשׁוּת זֶה לִרְשׁוּת זֶה, שֶׁכָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, זֶה בְּחִינַת שֶׁעוֹלִין מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. וְאָז צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַסִּבּוּבִים וְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁמְּסַבְּבִין הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּזוֹ הַמַּדְרֵגָה. וְעַל־כֵּן רֹב הַקִּנְיָנִים עַל־יְדֵי כֶּסֶף, כִּי עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַגַּוְנִין עִלָּאִין הַמְלֻבָּשִׁין בְּכֶסֶף וְזָהָב דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה מְשַׁבְּרִין הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְעַל־כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל כָּל הַמִּצְו?ֹת, שֶׁצְּרִיכִין לִקְנוֹתָם בַּאֲגָר שְׁלִים, בְּכֶסֶף מָלֵא. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִלְּקַבֵּל מַתָּנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה", כִּי עֲלִיַּת הַקְּדֻשָּׁה קָשֶׁה שֶׁיִּהְיֶה בְּחִנָּם, כִּי אִם בְּכֶסֶף מָלֵא כַּנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם ה"ד אות ד).
All the errors and heresies of the earlier generations who worshipped idols, and of the current ones who are rationalists and philosophers — all of it derives through evil desires. Particularly the general desire,
כָּל עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וּלְהַשִּׂיג בְּכָל פַּעַם בְּתוֹרַת וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מַה שֶּׁהָיָה נִסְתָּר וְנֶעְלָם מִמֶּנּוּ עַד עַכְשָׁו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִזֶּה נִשְׁתַּלְשֵׁל כָּל מִינֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּה חָפֵץ בְּחֵפֶץ פְּלוֹנִי שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ בְּיָדוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁהוּא נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, וְעַל־כֵּן מֻכְרָח לִקְנוֹתוֹ וּלְקַבְּלוֹ מֵחֲבֵרוֹ, וְזֶה חָפֵץ בְּחֵפֶץ אוֹ בְּמָמוֹן שֶׁבְּיַד חֲבֵרוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְמָרִים כָּל הַקִּנְיָנִים שֶׁבָּעוֹלָם. נִמְצָא שֶׁכָּל עִנְיְנֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הֵם גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהַנִּסְתָּר נִגְלֶה וּמֵהַנִּשְׁמָע נַעֲשֶׂה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁכְּשֶׁהַחֵפֶץ אוֹ הַמָּמוֹן בָּא לְיַד חֲבֵרוֹ, אָז הוּא כְּבָר אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת נִגְלֶה וְנַעֲשֶׂה. וְעַל־כֵּן אֵין הַמִּקָּח נִגְמָר בִּדְבָרִים בְּעָלְמָא, עַד שֶׁיָּבוֹא גַם לִידֵי מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן קַבָּלַת קִנְיָן אוֹ מְשִׁיכָה אוֹ הַגְבָּהָה וְכוּ'. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַשָּׂגַת בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי רָאוּי לְאָדָם שֶׁיַּעֲמֹד בְּדִבּוּרוֹ לְבַד גַּם־כֵּן וְלֹא יְשַׁנֶּה אֶת דִּבּוּרוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כֹּל שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ, אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. וּמֵחֲמַת שֶׁמֻּכְרָח כָּל אָדָם לָבוֹא לָזֶה, לִבְחִינַת הַשָּׂגַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר; וּמִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בַּחַיִּים חַיָּתוֹ, זוֹכֶה עַל־כָּל־ פָּנִים אַחַר פְּטִירָתוֹ לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֶת הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁזּוֹכֶה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר פְּטִירָתוֹ, לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ; עַל־כֵּן הַשְּׁכִיב מֵרָע, שֶׁהוּא כְּבָר סָמוּךְ לִפְטִירָתוֹ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: דִּבְרֵי שְׁכִיב מֵרָע כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין דָּמֵי, כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְקַיֵּם אָז עַל כָּל פָּנִים דִּבּוּרוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשָּׂגַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע כַּנַּ"ל (שם ה"ה אות כג).
in which they are the most submerged, as is clearly seen. And therefore they incline after falsified and truth-inverted reasonings. And it is known how greatly our Rabbis warned with severe warnings not to meditate upon their books. And therefore it is true: in the earlier generations the philosophers denied the words of the Talmudic sages — and even now we know the truth that they completely deny the words of our Rabbis. But recently they have schemed with great craftiness, through words of
עִנְיַן מַה שֶּׁכְּשֶׁזּוֹכִין לְתַכְלִית נְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵין עוֹד מַמָּשׁ, כִּי כֹלָּא קַמֵּהּ כְּאַיִן מַמָּשׁ וְכוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אֲפִלּוּ כְּשֶׁפַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ בִּכְלַל נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, כִּי יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁהַכֹּל מְקֻשָּׁר בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַכֹּל מְקַבְּלִין רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד - עַיֵּן 'אֱמֶת', אוֹת סז.
foolishness and deceit, to equate even the views of the Sages of Israel in the holy Talmud with their
כָּל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן וּמְלָאכוֹת שֶׁעוֹשִׂין הֵם בְּחִינַת עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה. וּמֵחֲמַת שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַקְּלִפּוֹת, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר מְאֹד שֶׁלֹּא יִפֹּל לְהָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, חַס וְשָׁלוֹם. וְהָעִקָּר הוּא עַל יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְשַׁבְּרִין תַּאֲוַת מָמוֹן (הל' אבידה ומציאה ה"ג, אות ג).
evil opinions, G-d forbid — wishing to introduce the foolishness of their evil wisdom into
כְּמוֹ שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן זוֹכִין לְדַעַת גָּדוֹל וְנִפְלָא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כְּמוֹ־כֵן לְהִפּוּךְ, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּמִין וְנִתְקַלְקְלִין כָּל הַמֹּחִין וְהַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַלְכוּת יָוָן, שֶׁטִּמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים הַקְּדוֹשִׁים. כִּי לֹא דַי שֶׁתַּאֲוַת מָמוֹן מִתְגַּבֶּרֶת עַל רֹב הָעוֹלָם לְהַשְׁכִּיחָם הַתּוֹרָה לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁרֹב בִּטּוּל וְשִׁכְחַת הַתּוֹרָה הוּא עַל־יְדֵי תַּאֲוַת וְטִרְדַּת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה, אַף גַּם אוֹתָן שֶׁנִּשְׁאַר לָהֶם אֵיזֶה דַּעַת קְצָת וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, גַּם עֲלֵיהֶם מִתְגַּבֶּרֶת תַּאֲוַת מָמוֹן, עַד שֶׁפּוֹגֶמֶת גַּם אֶת דַּעְתָּם, וּצְרִיכִין לִלְחֹם מְאֹד עִם הַפְּנִיּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁמְּבַלְבְּלִים אוֹתָם מֵעֲבוֹדָתָם, שֶׁרֻבָּם הֵם מִתַּאֲוַת מָמוֹן. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, כְּפִי הִתְגַּבְּרוּת וְהִתְפַּשְּׁטוּת תַּאֲוַת הַמָּמוֹן, שֶׁכִּמְעַט שֶׁנִּשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְהֵם מְאַסְּפִין וּמְקַבְּצִין וּמַעֲלִין כֹּחַ וּזְכוּת שֶׁל הַצְּדָקָה וָחֶסֶד שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַמְשִׁיכִין רוּחַ נְדִיבָה לְשַׁכֵּךְ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל תַּאֲוַת מָמוֹן מִיִּשְׂרָאֵל, וְאָז לֹא דַי שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, אַף גַּם הֵם זוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לְהַמְשִׁיךְ הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר (שם אותיות ו ז).
the words of the holy Talmud and also into the holy Kabbalah books. All this is in order to sway the hearts of the children of Israel, G-d forbid, after their evil, bitter, impure, and falsified outlook. But who is the fool and simpleton who would not understand their craftiness? And the person who desires the truth — to remain in the point
צָרִיךְ כָּל אָדָם לִזָּהֵר מְאֹד לִשְׁמֹר מָמוֹנוֹ וַחֲפָצָיו כְּבָבַת־עָיִן. כִּי אַף־ עַל־פִּי שֶׁהַתַּאֲוַת מָמוֹן מְגֻנָּה מְאֹד, אַף־עַל־ פִּי־כֵן אַדְּרַבָּא, מֵחֲמַת זֶה גוּפָא שֶׁתַּאֲוַת מָמוֹן מְגֻנָּה כָּל־כָּךְ וְיֵשׁ סַכָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה כְּשֶׁיּוֹצֵא לַשּׁוּק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ, שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתַאֲוַת מָמוֹן, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מֻכְרָח בְּמַר־נַפְשׁוֹ לָצֵאת לַשּׁוּק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, עַל־כֵּן זֶה הַמָּמוֹן שֶׁכְּבָר הִרְוִיחַ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מְאֹד מִכָּל הֶפְסֵד וְהֶזֵּק וַאֲבֵדָה חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁסִּכֵּן נַפְשׁוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בִּשְׁבִיל זֶה. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בִּשְׁמִירַת הַמָּמוֹן כָּרָאוּי, הוּא פְּגָם גָּדוֹל מְאֹד, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן חָזַר יַעֲקֹב אָבִינוּ עַל פַּכִין קְטַנִּים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: צַדִּיקִים חָבִיב עֲלֵיהֶם מָמוֹנָם וְכוּ', וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל (שם אותיות ט י).
of his Jewish identity — will certainly not acquiesce to them nor listen to their words, their enticements and temptations. For Jacob's portion is not among these. ibid. §19 141. The unification of the Holy Blessed
עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמַּמְשִׁיכִין חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה כָּאֵלּוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ שֶׁפַע וּפַרְנָסָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּצְרִיכִין לְקַבֵּל פַּרְנָסָתָם וְשִׁפְעָם מִבְּחִינַת הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה דַיְקָא (שם אות טז).
One and His Shechinah face to face is the aspect of the inclusion of after-creation
עִקַּר כְּבֵדוּת וְעֹל הַפַּרְנָסָה שֶׁמֻּנָּח עַל הָאָדָם כְּמַשּׂאוֹי כָּבֵד, הוּא בָּא רַק מֵחֲמַת כְּבֵדוּת הַמַּשּׂאוֹי שֶׁל עֲו?ֹנוֹת. וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לָצֵאת מִמַּשּׂאוֹי כָּבֵד שֶׁל הָעֲו?ֹנוֹת שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי הָרוּחַ שְׁטוּת וְזוֹכֶה לְדַעַת, כְּמוֹ־כֵן פַּרְנָסָתוֹ מְעוֹפֶפֶת לוֹ בְּנָקֵל. וְעַל־כֵּן, עַל־יְדֵי שֶׁמְּרַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ בְּרַחֲמָנוּת אֲמִתִּי וּמְדַבְּרִים עִמּוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם וּמַכְנִיסִין בּוֹ דַּעַת אֲמִתִּי, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין לוֹ פַּרְנָסָה גַּם־כֵּן. וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁדָּנִין אֶת הָאָדָם לְכַף־זְכוּת וּמוֹצְאִין בּוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף־זְכוּת וִיכוֹלִין לְהַחֲזִירוֹ בִּתְשׁוּבָה עַל יְדֵי זֶה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ מַמְשִׁיכִין לוֹ גַם כֵּן פַּרְנָסָה בְּרֶוַח (הל' פריקה וטעינה ה"ב).
in before-creation in the general sense. For know this general principle: Hashem Himself, as it were, is called the Holy Blessed One — and the drawing of His vitality by which He gives
כְּפִי הַסֵּדֶר שֶׁנִּמְשָׁךְ הַחִיּוּת מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט לְכָל פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, רָאוּי שֶׁיִּתְנַהֵג הַכֹּל כְּסֵדֶר, כִּי אִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא יִבָּצֵר כָּל טוֹב, וְהוּא בְּרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ בָּרָא עוֹלָמוֹ רַק לְטוֹבָה. וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי שַׁבָּת, כִּי מִשַּׁבָּת נִמְשָׁךְ שְׁבִיתָה וּנְיָחָא עַל כָּל פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל, לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הָעַצְבוּת וְהָעַבְדוּת הַקָּשָׁה גַּם מֵעוֹבָדִין דְּחֹל, שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין לוֹ כָּל הָעֲסָקִים וְכָל הָעֲשִׂיּוֹת כְּסֵדֶר בְּלִי יְגִיעָה וַעֲבוֹדָה קָשָׁה. אֲבָל כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁפּוֹגֵם בָּזֶה, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִימֵי הַחֹל וְאֵינוֹ מְגַלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, כְּמוֹ־כֵן מִתְגַּבְּרִים עָלָיו רִבּוּיֵי הַשִּׁנּוּיִים שֶׁל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת וְאֵינוֹ מִתְנַהֵג לוֹ כְּסֵדֶר, וּמִשָּׁם בָּאִים כָּל הַיִּסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם וְכָל הַטְּרָדוֹת וְהַיְגִיעוֹת וְהַכְּבֵדוּת שֶׁיֶּשׁ לוֹ בַּעֲסָקָיו. וְהַתִּקּוּן לָזֶה - לַעֲזֹב וּלְבַטֵּל מִלִּבּוֹ כָּל מִינֵי שִׂנְאָה וּמַחֲלֹקֶת, וּלְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם עִם הַכֹּל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה גַם־כֵּן בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וְאָז נִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ כָּל הַכְּבֵדוּת וְהַיְגִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים, וְנִמְשָׁךְ נְיָחָא עַל הַכֹּל (שם ה"ד אות ב).
life to all the worlds is the aspect of the Shechinah. And in truth all is one — for "Hashem is One and His Name is One" [Zechariah 14:9]. For His vitality is cleaved to Him in complete unity. Only for the sake of free choice, Hashem as it were gave room for error so that free choice would exist — to the point
עַל־יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בְּהַמָּמוֹן, וְרָצִין אַחַר הַמָּמוֹן רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲוַת עַצְמָן וְלֹא בִּשְׁבִיל לִתֵּן צְדָקָה וּלְהַחֲזִיק תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּמָמוֹנוֹ, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלְקִים חַס וְשָׁלוֹם עַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה מַפְרִידִין הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת מֵאַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ וְגוֹרְמִין כְּפִירוֹת בָּעוֹלָם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְזֶה יְסוֹד כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת וְהַכְּפִירוֹת שֶׁבְּיָמִים קַדְמוֹנִים, וְכֵן הַכְּפִירוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁבִּזְמַנֵּנוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין אֵיךְ הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ. אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכִין לְתַקֵּן הַמָּמוֹן עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִיקִין בּוֹ הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט וְכוּ' וְנִתְבַּטְּלִין הַכְּפִירוֹת (שם אות לו).
where there are heretics and sectarians who do not believe in His providence. And they make, as it were, a separation between the Holy Blessed One and His Shechinah: between Hashem and the
עִקַּר תִּקּוּן הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְכָל הַמְּלָאכוֹת וְהָעֲסָקִים שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה הוּא, שֶׁצְּרִיכִין לְכַוֵּן בַּעֲסָקָיו שֶׁהֵם כְּדֵי שֶׁיַּרְוִיחַ וְיִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַעֲלוֹת הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, כִּי עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הָאֱמוּנָה מִנְּפִילָתָהּ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֲסָקִים הוּא עַל־ יְדֵי צְדָקָה לְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, כִּי בְּוַדַּאי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה שֶׁיּוּכַל לְצַחְצֵחַ נִשְׁמָתוֹ עַל־יְדֵי פַּרְנָסָתוֹ וַאֲכִילָתוֹ עַד שֶׁיּוּכַל לְהַעֲלוֹת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן כָּל תִּקּוּנוֹ עַל־יְדֵי שֶׁיְּפַרְנֵס תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זֶה הַכֹּחַ, עַד שֶׁמְּבָרְרִין הָאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הוּא גַם־כֵּן, כִּי עַל־יְדֵי עֲלִיּוֹת וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל. וְזֶה בְּחִינַת: נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה? שֶׁהִיא הַשְּׁאֵלָה רִאשׁוֹנָה שֶׁשּׁוֹאֲלִין בְּיוֹם־הַדִּין, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ אִם הָיָה כַּוָּנָתוֹ בְּכָל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁלּוֹ רַק בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הָאֱמוּנָה, אוֹ עַל־כָּל־פָּנִים עַל־יְדֵי צְדָקָה לְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן גַּם־ כֵּן הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל (הלכות הפקר ונכסי הגר ה"ד, אות ב).
totality of the worlds that He gives life to through the Shechinah of His might, as above. And in truth this matter is impossible to understand: how Hashem who is exalted above all conducts and gives life to all this physical world. And similarly how the totality of creation is included in the aspect of before-creation
כָּל הָעֲשִׂיּוֹת וְעֻבְדּוֹת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים, כְּדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים. וְזֶה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת וְעוֹסֵק רַק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אָז אֵין צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֻבְדָּא וָעֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כִּי מְלַאכְתּוֹ נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים הוּא עַל־ יְדֵי הַתּוֹרָה וְעַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְזוֹכִין לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים, וְעַל־יְדֵי הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם הָעוֹסְקִים בְּחִדּוּשֵׁי תוֹרָתָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲשִׁירוּת וּפַרְנָסַת יִשְׂרָאֵל (שם אות ג).
in complete unity — in the aspect of father and son as one — and yet the creation will be sustained and not be nullified in existence. All this is very hard to attain, and even Moshe
עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל לְגַדֵּל וּלְפַרְסֵם מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, בְּחִינַת "לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו" וְכוּ', וְכָל הָעֲשִׁירוּת וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הֵם מִבְּחִינַת מַלְכוּת. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁחֲנָנוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה עֲשִׁירוּת וַחֲפָצִים, שֶׁיִּתְנַהֵג בָּהֶם בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּתְגַּדֵּל כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּתוֹ וַחֲפָצָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ". וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קִיּוּם וּבִנְיַן וְחִיּוּת הַמַּלְכוּת הוּא עַל־יְדֵי הַקּוֹל, וּמִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם נִכָּר בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ, עַל־כֵּן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי 'מֵהוֹנְךָ' אֶלָּא 'מִגְּרוֹנְךָ', עַיֵּן פְּנִים (הלכות אפוטרופוס הלכה ג, אות יג).
Rabbeinu, peace be upon him, was perplexed by this. And this is the secret of the Splitting of the Sea as explained there. And this matter we cannot attain through any da'as — only through Emunah
כָּל מָמוֹן וְחֶפְצֵי יִשְׂרָאֵל הֵם מִבְּחִינַת חֶלְקֵי הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. וּכְשֶׁיֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה הֶזֵּק אוֹ גְנֵבָה וְכוּ' שֶׁנִּגְנָב אוֹ נֶאֱבָד מָמוֹן יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַמַּלְכוּת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר בִּשְׁמִירָתָם, כִּי הַשְּׁמִירָה מִן הָאֲבֵדָה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּלְכוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: שָׁמוּר בְּנֻקְבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהַחֵפֶץ נִתְרַחֵק מִבְּעָלָיו וְנִמְסָר לְשׁוֹמֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁנִּתְרַחֵק הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד (עַיֵּן פְּנִים), אֲזַי יֵשׁ לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא אֲחִיזָה בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין אָז שְׁמִירָה יְתֵרָה בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן הֶחְמִירוּ רַזַ"ל עַל הַשּׁוֹמְרִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר בִּשְׁמִירָתָן, כִּי כְּשֶׁהַדָּבָר אֵינוֹ אֵצֶל הַבְּעָלִים וְנִמְסָר לְשׁוֹמֵר, אֲזַי הַחֵפֶץ צָרִיךְ שְׁמִירָה יְתֵרָה. וְעַל־כֵּן שְׁמִירָה בִּבְעָלִים פָּטוּר, בְּחִינַת "אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם" - עַיֵּן פְּנִים (הל' פקדון הלכה א).
alone. For through the free choice of a person — through our inclining our da'as to believe in the truth: that everything derives only from His unity, and that even now after creation everything is conducted only by His providence alone
עִקַּר הַשְּׁמִירָה שֶׁל הַחֲפָצִים מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְתוֹךְ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁמֵּאִיר הָאֱמֶת בְּאַרְבַּעַת חֶלְקֵי הַדִּבּוּר. וְזֶה בְּחִינַת: אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִים הֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, וְהֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּעַת חֶלְקֵי הַדִּבּוּר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם ה"ב).
— through this very thing the light of His providence shines upon us in completeness.
בְּוַדַּאי צָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר חֲפָצָיו וּמָמוֹנוֹ מְאֹד מְאֹד, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה שׁוֹמֵר עַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי מְחֻיָּב לִזָּהֵר בִּשְׁמִירָתוֹ מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ רַזַ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּוַדַּאי עִקַּר הַשְּׁמִירָה הוּא רַק עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר, שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר". וְאִם־כֵּן לִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן, לָמָּה צְרִיכִין שְׁמִירַת הָאָדָם כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁעִקַּר הַשְּׁמִירָה הוּא רַק עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ? אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁכִין מֵהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם מַזִּיקֵי עָלְמָא, וְעִקַּר הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת כְּפִירוֹת, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַקְּלִפּוֹת וְכָל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וְכָל הַמַּזִּיקִים שֶׁבָּעוֹלָם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְיֵשׁ בְּחִינַת כְּפִירוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְשָׁם אֶפְשָׁר עֲדַיִן לִמְצֹא אֵיזֶה יִשּׁוּב וְתֵרוּץ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת, וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַהֶזֵּקוֹת חַס וְשָׁלוֹם הַנִּמְשָׁכִין מֵהַקְּלִפּוֹת שֶׁשָּׁרְשָׁם מִבְּחִינַת אֵלּוּ הַכְּפִירוֹת, עֲדַיִן אֶפְשָׁר לוֹ לְהָאָדָם לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מֵהֶם עַל־פִּי שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ אֲשֶׁר חָנַן אוֹתוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת הַשְּׁמִירָה שֶׁחָל עַל הָאָדָם, שֶׁמְּחֻיָּב בְּכָל יְכָלְתּוֹ וְדַעְתּוֹ לִשְׁמֹר חֲפָצָיו וּמָמוֹנוֹ, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן מָמוֹן חֲבֵרוֹ מִכָּל מִינֵי הֶזֵּק חַס וְשָׁלוֹם, בִּכְדֵי לְהַצִּיל הַחֲפָצִים וְהַמָּמוֹן מֵהַהֶזֵּקוֹת הַנַּ"ל, הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְהֵם נִתְבַּטְּלִים עַל־ יְדֵי שְׁמִירַת הָאָדָם דַּיְקָא, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְבָרֵר כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, כַּיָּדוּעַ. וְעִקַּר הַבֵּרוּר עַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, כִּי כֻּלָּם בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִירוּ. וְעַל־כֵּן נִקְרָא קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה בְּשֵׁם שְׁמִירָה, כִּי עַל־יְדֵי קִיּוּם כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָרִין מִכָּל הַקְּלִפּוֹת וּמַזִּיקֵי עָלְמָא. אֲבָל יֵשׁ עוֹד בְּחִינַת מַזִּיקֵי עָלְמָא חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת הַכְּפִירוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאֵלּוּ הַכְּפִירוֹת אִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל, כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבָד. וְעַל־כֵּן מֵאֵלּוּ הַהֶזֵּקוֹת חַס וְשָׁלוֹם הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לִשְׁמֹר עַצְמוֹ כְּלָל בְּשׁוּם אֹפֶן וּבְשׁוּם שֵׂכֶל, וּצְרִיכִין לִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יִשְׁמֹר אוֹתָנוּ מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת הַבָּאִין מִשָּׁם חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מֵהֶם בְּשִׂכְלוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אִם לִסְמֹךְ עָלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד וְלִבְטֹחַ בּוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (שם ה"ג אות ב).
And through this, after-creation is included in the aspect of before-creation in great completeness. And this is the essential completeness of the rectification of all creation, as explained there. Hil. Sheluchin 3 142. The totality of the creation of the world is the aspect of the drawing of divine spirituality into contractions — and all of it is in order to reveal the holy Emunah which is the aspect of malchus. For this was all created, as it is written: "and all His works are in faithfulness" [Psalms 33:4]. But the Emunah of malchus cannot be revealed in completeness except after creation — through the acts of the lower
בֶּאֱמֶת עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, "כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים" וְכוּ'. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה". וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת, כִּי לָמָּה צְרִיכִין הִשְׁתַּדְּלוּת כְּלָל בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, מֵאַחַר שֶׁהָעִקָּר הוּא רַק בִּטָּחוֹן? אַךְ זֶה גַם־כֵּן מוּבָן קְצָת עַל־פִּי הַנִּזְכָּר לְעֵיל, כִּי עִקַּר כָּל הָעֲסָקִים הוּא רַק בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְזֶה הַבֵּרוּר נַעֲשֶׂה דַיְקָא עַל־יְדֵי הָאָדָם כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת כְּדֵי לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת עַל־יְדֵי זֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה. אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי הָעִקָּר הוּא הַבִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי צְרִיכִין לְבָרֵר הַשֶּׁפַע שֶׁל הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה מִשְּׁנֵי מִינֵי קְלִפּוֹת, הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁנֵי מִינֵי כְּפִירוֹת הַנַּ"ל, וְהַבֵּרוּר הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הָאָדָם, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָאָדָם, אֲבָל בֵּרוּר הַשֶּׁפַע מֵהַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, זֶה אֵינוֹ תָּלוּי בְּדַעַת הָאָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לַעֲשׂוֹת שׁוּם פְּעֻלָּה וְחָכְמָה וְהִשְׁתַּדְּלוּת לָזֶה, רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וּלְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יַזְמִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּרַחֲמָיו. וְזֶה בְּחִינַת: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ', וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. וְזָכַרְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל", וְתַרְגּוּמוֹ: אֲרֵי הוּא יָהֵב לָךְ עֵיטָא לְמִקְנֵי נִכְסִין. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הָרֶוַח שֶׁל כָּל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא רַק עַל־יְדֵי הָעֵצָה טוֹבָה שֶׁמַּזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֵידַע מַה לִּסְחֹר וְלִקְנוֹת וְלִמְכֹּר בְּעִתּוֹ, כִּי אֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר, וְכָל זְמַן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָעֵצָה הָאֲמִתִּית מַה לִּסְחֹר, בְּוַדַּאי לֹא יוֹעִיל לוֹ שׁוּם פְּעֻלָּה וַעֲשִׂיָּה, כִּי אַדְּרַבָּא יוּכַל לְהַפְסִיד יוֹתֵר דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים. וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא הָעֵצָה, שֶׁיַּזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֵצָה שְׁלֵמָה בְּלִבּוֹ שֶׁיֵּדַע מַה לִּסְחֹר בְּאֹפֶן שֶׁיַּרְוִיחַ, וְזֹאת הָעֵצָה נִמְשֶׁכֶת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וְאֵינוֹ תָּלוּי בַּעֲשִׂיַּת הָאָדָם כְּלָל; רַק אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁזּוֹכֶה לֵידַע הָעֵצָה מַה לִּסְחֹר, אָז צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל וְלַעֲשׂוֹת הָעֵסֶק. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינָה הַנַּ"ל, כִּי הָעֵצָה לֵידַע בַּמֶּה לִסְחֹר, זֶה בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת וְהָעֵסֶק עַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת הַבֵּרוּר מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁזֶּה מֻטָּל עַל הָאָדָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הִזְהִירָה הַתּוֹרָה אֶת הָאָדָם, שֶׁלֹּא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, עַל־כֵּן יוּכַל חַס וְשָׁלוֹם לִטְעוֹת וְלוֹמַר: "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי וְכוּ'", הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִטְעֶה לוֹמַר שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בַּעֲשִׂיָּתוֹ וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ גַּם הָעֵצָה שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ כַּנַּ"ל, בְּחִינַת "כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ" כְּתַרְגּוּמוֹ כַּנַּ"ל, הוּא גַם־כֵּן מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם, (אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי הָעִקָּר הוּא הָעֵצָה, וְהָעֵצָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ), וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָרֶוַח וְהַשֶּׁפַע. וּבְוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנּוֹתֵן לוֹ הָעֵצָה, הוּא יִתְבָּרַךְ הָיָה יָכוֹל לִתֵּן לוֹ כָּל הַשֶּׁפַע בְּעַצְמוֹ בְּלִי שׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת כְּלָל, רַק הוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ כְּדֵי לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, אֲבָל הַכֹּל עַל יָדוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל" כַּנַּ"ל (שם אות ג).
beings. For there is no king without a people [Avos d'Rebbe Nosson]. And similarly Emunah is only applicable regarding a matter that is not seen and one must believe in it — which is only after creation has distanced itself from the Supernal Emanator. For then it is impossible to see and understand the Emanator, and one must believe in Him with complete Emunah. Therefore at the beginning of creation there was no completeness in the creation — since the attribute of Emunah had not yet been fully revealed. Therefore the north was created lacking [an allusion from the Midrash to an unfilled corner of creation, indicating incompleteness] — to show that creation was still lacking. Until the holy Tzadikim come, who draw divine spirituality into contractions (this is the aspect of the north wind — see there). Through this the Emunah is rectified in completeness — which is the essential rectification and completeness of all the creation of Bereishis.
קֹדֶם שֶׁיּוֹדֵעַ שׁוּם עֵצָה אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָתוֹ, אָז הוּא בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁפָּנוּי מֵהַשֵּׂכֶל, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עֲדַיִן שׁוּם שֵׂכֶל אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַשֶּׁפַע שֶׁל הַפַּרְנָסָה, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְבָּרֵר הַשֶּׁפַע מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְעַל־כֵּן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת, בִּבְחִינַת "אֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר". וְעַל־כֵּן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ וְנִתְבָּרֵר הַשֶּׁפַע מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; וְאָז כְּשֶׁמַּאֲמִין שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי הוּא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְגַם שָׁם נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וְלִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל, רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ שָׁם דַּיְקָא עֵצָה טוֹבָה לֵידַע מַה לִּסְחֹר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מְבָרֵר הַשֶּׁפַע מֵהַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי, וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הָעֵסֶק בְּחָכְמָה וָדַעַת, כְּדֵי לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים (שם אות ד).
Hil. Hefker veNichsei HaGer 4:4 143. Emunah is the aspect of the ayeles hashachar (אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר — the doe of the dawn). For Emunah is the aspect of darkness and blackness — since the essential Emunah is only in what one does not know. And a
הַמָּמוֹן נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּהֶחָלָל הַפָּנוּי הַקְּדֻשָּׁה וְהָאֱלָקוּת נֶעְלָם שָׁם מְאֹד, עַד שֶׁמִּשָּׁם, הַיְנוּ מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם וְהַהַעְלָמָה וְהַסְתָּרַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּשׁ שָׁם, מִשָּׁם נִמְשָׁכִין שֹׁרֶשׁ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת כָּל הַדִּינִים רַחֲמָנָא לִצְּלַן, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת כָּל הַכְּפִירוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַל־כֵּן בְּהַמָּמוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִשָּׁם, תְּחוּבִים בּוֹ גַם־כֵּן כָּל הַשִּׁבְעִים עֲבוֹדוֹת זָרוֹת וְכָל מִינֵי כְּפִירוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וּמֵחֲמַת שֶׁכָּל בְּחִינַת כְּפִירָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, כָּלוּל מִשְׁתֵּי בְּחִינוֹת כְּפִירוֹת, כִּי יֵשׁ כְּפִירוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין רַק מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים (שֶׁנִּמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ עַל־ יְדֵי תֹּקֶף הַצִּמְצוּם וְהַדִּין שֶׁבִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי), וְיֵשׁ כְּפִירוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת הַעְלָמָה וְהַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. עַל־כֵּן הַנּוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הַשְּׁכִינָה צוֹוַחַת עָלָיו ק"מ קוֹלוֹת, שֶׁהֵם שְׁנֵי פְּעָמִים שִׁבְעִין קָלִין, כְּנֶגֶד הַבְּחִינַת שִׁבְעִים מִינֵי עֲבוֹדוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת הַתְּחוּבִים וּכְלוּלִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן, שֶׁכָּל מִין וָמִין כָּלוּל מִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁשָּׁם בְּהֶחָלָל הַפָּנוּי אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא וּלְהַשִּׂיג שָׁם אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל, רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁגַּם הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי בְּעַצְמוֹ נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם שָׁם נֶעְלָם אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל הֶחָלָל הַפָּנוּי וְהַצִּמְצוּם לֹא הָיָה רַק בִּשְׁבִיל הִתְגַּלּוּת, הַיְנוּ בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לַבְּרִיאָה כְּדֵי לְגַלּוֹת אֱלָקוּתוֹ בָּעוֹלָם, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת אֱלָקוּתוֹ, כִּי הָיָה הַכֹּל אֵין סוֹף, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים; וְעַל־כֵּן כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ עִקַּר תִּקּוּן וּשְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּכָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁעוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל מָמוֹן נֶעְלָם וְנִמְצָא שָׁם אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַמָּמוֹן בְּעַצְמוֹ הוּא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא נִתַּן לוֹ הַמָּמוֹן כִּי אִם כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יָדוֹ לְחַיֵּי עוֹלָם, לִתֵּן צְדָקָה וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת, שֶׁזֶּה מַמָּשׁ בְּחִינַת הָאֱמוּנָה שֶׁבְּהֶחָלָל הַפָּנוּי בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל הַצִּמְצוּם הָיָה רַק בִּשְׁבִיל הִתְגַּלּוּת, אֲבָל הָאֱמֶת גַּם שָׁם נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא כְּשֶׁאֵין מַקְפִּיד עַל מָמוֹנוֹ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמְפַזֵּר מָמוֹן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל צְדָקָה וּמִצְו?ֹת, נִמְצָא שֶׁמַּאֲמִין שֶׁגַּם הַמָּמוֹן בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁמְּפַזֵּר הַמָּמוֹן בִּשְׁבִילוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה עִקַּר יְסוֹד כָּל הַמִּצְו?ֹת, שֶׁשָּׁרְשָׁם אֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַמִּצְו?ֹת כְּשֶׁקּוֹנִים אוֹתָם בְּכֶסֶף מָלֵא (כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ), כִּי זֶה בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי בְּעַצְמוֹ מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן מִמֵּילָא בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים גַּם־כֵּן וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאַבְרָהָם אָבִינוּ קָנָה אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בְּכֶסֶף מָלֵא דַיְקָא, וְכֵן דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּשֶׁקָּנָה גֹּרֶן אֲרַוְנָה, שֶׁהוּא מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת לְגַלּוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, זֶה אִי אֶפְשָׁר, כִּי אִם עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־ יְדֵי שֶׁמְּפַזְּרִין מָמוֹן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (שם אותיות ח י יא יג).
hidden and concealed matter is the aspect of darkness and blackness, in the aspect of "He made darkness His hiding place" [Psalms 18:12]. And there is the essential Emunah — where one must strengthen oneself in Emunah until the Emunah shines for one as if seeing with one's very own eyes. This is the aspect of the dawn's ascent, the aspect of "but the path of the righteous is like the light of dawn — going and shining…" [Proverbs 4:18]. For they strengthen themselves in complete Emunah from within the darkness of night — until it ascends and shines for them like the sun at noon. ibid. 144. Just as through holy counsels the holy Emunah is revealed — so too conversely: through evil counsels, the aspect of the counsel of the wicked, G-d forbid, through this the holy Emunah is weakened, G-d forbid, and false beliefs and heresies are drawn, Heaven have mercy. Therefore counsels require very great guarding.
עַל יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין בִּשְׁלֵמוּת שֶׁכָּל הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים, הַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, עַל יְדֵי זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם (שם אות יב).
ibid. §8 145. When one knows and genuinely believes
כָּל הַגְּנֵבוֹת וּגְזֵלוֹת וְהַכְחָשׁוֹת וְכָל מִינֵי הֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מַלְכוּת הָרִשְׁעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסִילוּת, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל הַהֶזֵּקוֹת. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַשְּׁמִירָה מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, שֶׁעַל־ יָדוֹ נִשְׁמָרִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת. וְעַל־כֵּן מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה נִקְרֵאת 'שִׁמּוּר', כַּמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הַשְּׁמִירָה. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַשְּׁמִירָה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ", וּכְתִיב: "מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ" וְכוּ', כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְאוֹר הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר יוֹם, שֶׁאָז אֵין שׁוּם שְׁלִיטָה לְמַזִּיקֵי עָלְמָא, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָרִין מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בֶּאֱמֶת: תַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים אֵין צְרִיכִין נְטִירוּתָא, כִּי הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ שׁוֹמֶרֶת אוֹתָם (שם ה"ד אות יג).
that Hashem is the place of the world and the world is not His place, and that only He knows the place of each and every individual — and judges each one according to his place — through this all the questions of "a righteous man and it goes well for him, a righteous
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַרְחֵק מִן הַפִּקְדוֹנוֹת. כִּי הַשְּׁמִירָה קָשָׁה מְאֹד, כִּי הַמַּזִּיקֵי עָלְמָא אוֹרְבִים תָּמִיד עַל כָּל דָּבָר לְקַלְקֵל וּלְהַזִּיק, חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵם נִקְרָאִים חִיצוֹנִים, וְעִקַּר שְׁלִיטָתָם וַאֲחִיזָתָם הוּא רַק בִּבְחִינַת עֲבוֹדוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָמוֹנוֹ וַחֲפָצָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת "שְמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", וְשָׁם אוֹרְבִים הַחִיצוֹנִים לְהַשְׁחִית וּלְקַלְקֵל, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן קָשֶׁה עַל הָאָדָם לִשְׁמֹר אֲפִלּוּ חֶפְצֵי עַצְמוֹ, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִלְּקַבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת פִּקְדוֹנוֹת שֶׁל אֲחֵרִים. כִּי כְּמוֹ שֶׁעִקַּר הַשְּׁמִירָה בְּגַשְׁמִיּוּת הוּא שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל הַדָּבָר בְּעֵינָא פְקִיחָא וְלֹא יַעְלִים עַיִן מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ־כֵן עִקַּר הַשְּׁמִירָה בְּשָׁרְשָׁהּ בְּרוּחָנִיּוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב בְּעֵינָא פְקִיחָא עַל פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וּלְקַשֵּׁר כָּל הַדְּבָרִים וְהַחֲפָצִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת הָאֲמִתִּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה כָּל הַדְּבָרִים מִבְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת וּמְקַשֵּׁר אוֹתָם אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא הַחָכְמָה דִקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, וְשָׁם אֵין שׁוּם שְׁלִיטָה וַאֲחִיזָה לְמַזִּיקֵי עָלְמָא שֶׁהֵם הַחִיצוֹנִים כַּנַּ"ל. וְעַל־ כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמְרִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת. וְעַל־ כֵּן הַשְּׁמִירָה הִיא עֲבוֹדָה קָשָׁה, כִּי זֶה עִקַּר הַמִּלְחָמָה וְהַיְגִיעָה שֶׁל כָּל אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת כָּל דָּבָר, רַק לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל דָּבָר אֶל פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. וְעַל־כֵּן קָרְאָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַשּׁוֹמֵר בְּשֵׁם 'בַּעַל הַבַּיִת', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹקִים", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהוּא הַשּׁוֹמֵר, שֶׁנִּקְרָא בַּעַל הַבַּיִת, כִּי בָּזֶה רִמְּזָה לָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעִקַּר הַשְּׁמִירָה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִין הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל וְהַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בַּיִת, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת פְּנִימִיּוּת כְּנֶגֶד מְקוֹמוֹת שֶׁמִּבַּחוּץ, וּלְשָׁם מַכְנִיס הָאָדָם כָּל חֲפָצָיו וְשָׁם מָקוֹם מְשֻׁמָּר, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁמִירָה, עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיסִין וּמַעֲלִין כָּל דָּבָר מִחוּץ לִפְנִים וּמְקַשְּׁרִין אוֹתוֹ לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא הַחָכְמָה דִקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הַפְּנִימִיּוּת כַּנַּ"ל (שם אותיות יד טז).
man and it goes badly for him" [Berachos 7a] are nullified. For He certainly knows that this person cannot come to his eternal ultimate purpose except through having all good in this world. And conversely, the other cannot come to his eternal ultimate purpose except through great poverty and want in this world. And all according to the place of each person — which no human being knows, only He alone who is the place of the world, as above. ibid. §12 146. The essential daily renewal of the works of creation is only in the matter of the elevation and
עִקַּר הַשְּׁמִירָה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָרִים עִם כָּל עֲשִׁירוּתָם וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, הָעוֹסְקִים תָּמִיד לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה וּלְהַרְבּוֹת סְפָרִים קְדוֹשִׁים בְּהַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלֶמֶת הַתּוֹרָה עַד שֶׁנִּכְלֶלֶת בִּבְחִינַת שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם וְנִתְבַּטְּלִין כָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת שֶׁשָּׁרְשָׁם מִבְּחִינַת דִּינִים הַנַּ"ל. אַךְ צְרִיכִין לָזֶה, שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ה, אות ב).
clarification of holy Emunah with wondrous renewal each and every day, and so forth. ibid. §19; see also Chiddush Ma'aseh Bereishis §9 147. There
עִקַּר הָאַזְהָרָה שֶׁל אַהֲבַת חֲבֵרִים הוּא בְּיוֹתֵר בְּעִנְיַן הַמָּמוֹן, שֶׁלֹּא יַקְפִּידוּ וְלֹא יְקַנְאוּ זֶה עַל זֶה בְּמָמוֹנָם, רַק אַדְּרַבָּא יִהְיֶה מָמוֹן חֲבֵרוֹ חָבִיב עָלָיו כְּשֶׁלּוֹ (שם אות י; ועי' שלום אות מה).
is the aspect of the very essence of the point of malchus-Emunah
כָּל הַהֶזֵּקוֹת וְהֶפְסֵדוֹת חַס וְשָׁלוֹם בָּאִין רַק מֵחֲמַת פְּגַם אֱמוּנָה. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי הֶזֵּקוֹת: הַיְנוּ הֶזֵּק שֶׁל גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, שֶׁבָּא רַק עַל־יְדֵי הֶסַּח הַדַּעַת, שֶׁלֹּא שָׂם דַּעְתּוֹ הֵיטֵב עַל הַחֵפֶץ לְשָׁמְרוֹ כָּרָאוּי מִגְּנֵבָה וַאֲבֵדָה; וְזֶה בָּא עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַדָּעַת. אֲבָל הֶזֵּק אֳנָסִין עַל־יְדֵי חַיָּה רָעָה וְלִסְטִים, שֶׁזֶּה אֵינוֹ תָּלוּי בְּדַעַת הָאָדָם לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם, מֵאַחַר שֶׁבָּאִין בִּזְרוֹעַ רָמָה לְהַזִּיקוֹ בְּכֹחַ וּבְאֹנֶס - זֶה נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הָאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְעֶצֶם הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כּוֹפֵר בְּעִקָּר, חַס וְשָׁלוֹם (וּמִמֵּילָא מוּבָן שֶׁגַּם בָּזֶה יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת) (שם אות יח).
— this point endures forever and is never interrupted, in the aspect of "and His kingship and His faithfulness endure forever". And this is the aspect of the divine
כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ, וְעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּשְׂמֹאולָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד", וּשְׂמֹאל הוּא בְּחִינַת צִמְצוּם וָדִין. וְעַל־כֵּן קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִשְּׂמֹאל, מִבְּחִינַת דִּינִים וְצִמְצוּם. עַל־כֵּן צְרִיכִין יְגִיעָה, לְהַמְתִּיק הַדִּין וּלְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע הַמָּמוֹן. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם הַתּוֹרָה וְנִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִין שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂמֹאל, וְאָז נִמְשָׁךְ בְּרֶוַח וּבְשֹׁפִי גָדוֹל שֶׁפַע הַמָּמוֹן הַבָּא מִשָּׁם. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַחֲזִיק אֶת הַתַּלְמִיד־חָכָם בְּגוּפוֹ וּבְמָמוֹנוֹ, בִּבְחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ", כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא כְּשֶׁמְּפַזֵּר מָמוֹנוֹ לְהַחֲזִיק אֶת הַתַּלְמִיד חָכָם וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְאָז נִמְשָׁךְ לְכָל אֶחָד שֶׁפַע הַמָּמוֹן בְּרֶוַח וּבְשֹׁפִי עַל־יְדֵי שֶׁנִּמְתָּק הַדִּין בְּחִינַת שְׂמֹאל, שֶׁמִּשָּׁם הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל (שם אות כו).
overflow of holy Emunah that constantly flows down upon us from above — from there is the root of the Emunah implanted in the heart of each and every Jew. But one must still add additional illumination, vitality, and intellect upon the point of holy
עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־ זֶה פַּרְנָסָתוֹ בְּדֹחַק גָּדוֹל, עַד רמז שֶׁמֻּכְרָח לִפְעָמִים לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לַעֲבֹד אֵצֶל חֲבֵרוֹ, כִּי עִקַּר הָעַבְדוּת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְעַל־כֵּן נוֹפֵל לְעַבְדוּת. וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, כֵּן הוּא זוֹכֶה לְחֵרוּת, לְבַטֵּל מֵעַצְמוֹ עֹל עַבְדוּת וִיגִיעַת הַפַּרְנָסָה. וְזֶה בְּחִינַת "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת", שֶׁדָּרְשׁוּ רַזַ"ל מִלְּשׁוֹן "חֵרוּת", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כז).
Emunah — to magnify it and build it up into the aspect of a complete countenance (פַּרְצוּף שָׁלֵם). And this depends
שֹׁרֶשׁ הַשֶּׁפַע נִמְשָׁךְ מִשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת כֻּלָּם, וּמִמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין צִנּוֹרוֹת וְכֵלִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הָאָדָם וְהַמָּקוֹם וְהַזְּמָן. וְעִקַּר הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה שֶׁל כָּל אֶחָד, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע נִמְשָׁךְ כְּפִי הַדַּעַת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְעַל־יְדֵי הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָלִין כָּל הַשִּׂכְלִיּוֹת כֻּלָּם בְּתוֹךְ הַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין כָּל הַשִּׂכְלִיּוֹת כֻּלָּם, וַאֲזַי נִפְתָּחִין כָּל הַצִּנּוֹרוֹת שֶׁל הַשֶּׁפַע וְנִמְשָׁךְ רַב־טוּב וְשֶׁפַע גָּדוֹל לְכָל אֶחָד כְּפִי הַכְּלִי שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא שִׂכְלוֹ. אֲבָל עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת וּפְגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, אֲזַי נִפְגָּמִין הַשִּׂכְלִיּוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאֵין לוֹ כְּלִי וְצִנּוֹר לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, וּמִתְגַּבְּרִין חַס וְשָׁלוֹם הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים, וַאֲזַי נִתְעַכֵּב הַשֶּׁפַע, וּמְעַט הַשֶּׁפַע שֶׁיּוֹרֶדֶת אֵינָהּ יוֹרֶדֶת כְּסֵדֶר לְמָקוֹם הָרָאוּי, עַד שֶׁרֹב הַשֶּׁפַע יוֹרֶדֶת לְעַכּוּ"ם וּרְשָׁעִים חַס וְשָׁלוֹם, וְיִשְׂרָאֵל נִזּוֹנִין מִתַּמְצִית, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת צָרַת הַחֻרְבָּן וְהַגָּלוּת, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹקִים", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַעֵט הַשֶּׁפַע מִיִּשְׂרָאֵל וְנִתְהַפְּכָה לְזָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים וְכוּ'" וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וַאֲזַי גַּם מְעַט הַשֶּׁפַע שֶׁיּוֹרֶדֶת לְיִשְׂרָאֵל אֵינָהּ יוֹרֶדֶת כְּסֵדֶר, כִּי נִתְעַרְבְּבוּ הַצִּנּוֹרוֹת וְנִתְגַּבְּרוּ הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת עַד שֶׁשֶּׁפַע שֶׁל זֶה יוֹרֶדֶת לַחֲבֵרוֹ, וּמִזֶּה בָּא גֹּדֶל הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחֲקוּת שֶׁל הָעֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים. וְאֵין עֵצָה לָזֶה, כִּי אִם לָשׁוּב בֶּאֱמֶת עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה גַּם הוּא לְהִכָּלֵל בַּשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַצִּנּוֹרוֹת וְכָל הַשִּׂכְלִיִּים, וְשָׁם נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים וְהַצִּמְצוּמִים, וַאֲזַי חוֹזֵר וְנִמְשָׁךְ מִשָּׁם שֶׁפַע לְכָל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, וַאֲזַי יָכוֹל כָּל אֶחָד לַחֲזֹר וּלְקַבֵּל הַשְׁפָּעָתוֹ עַל־יְדֵי שֶׁנֶּחֱזָר וְנִשְׁלָם שִׂכְלוֹ, שֶׁהוּא עִקַּר הַכְּלִי וְהַצִּנוֹר שֶׁל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (שם אות כח).
on the rectification of our deeds, as is all understood in the writings of the holy Ari. And from these two aspects derive the aspects of dew and rain, as explained there. ibid. §28; see also Tal uMatar §10 148. In the future there will be complete and holy academies in which the study of holy Emunah will be learned, in the aspect of "I will yet make you dwell in tents as in the days of the appointed time" [Hosea 12:10]. And Rashi explains: as in the days of the first appointed time — when Yaakov our Father, the wholehearted man, dwelt in tents. And all the
עִקַּר חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַדַּעַת, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי שְׁלֵמוּת דַּעְתּוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא מִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן וְאֵין לוֹ דַּאֲגַת הַפַּרְנָסָה. כִּי בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ עַכְשָׁו בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה וּבְדַחֲקוּת הַפַּרְנָסָה, בִּפְרָט עֹצֶם דַּחֲקוּת פַּרְנָסָה שֶׁל הָעֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין עֵצָה וְתַחְבּוּלָה כִּי אִם בִּטָּחוֹן חָזָק, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, בְּזֶה הַלָּשׁוֹן:
academy of Yaakov our Father — in which he studied with his sons and students as our Rabbis said — was entirely
כָּל הַהֶפְסֵדוֹת וְהֶזֵּקוֹת נִמְשָׁכִין מִן הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם מַזִּיקֵי עָלְמָא, וְכָל הַקְּלִפּוֹת וְהַמַּזִּיקֵי עָלְמָא נִמְשָׁכִין מִן הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע הַכּוֹפְרִים בָּרָצוֹן, כִּי כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת הוּא שֹׁרֶשׁ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, כִּי הַיֵּצֶר הָרָע נִקְרָא 'אֵל אַחֵר', כְּפִירוֹת. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַשְּׁמִירָה מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּאֲמִין בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת הָרָצוֹן, שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל, עַל־יְדֵי־זֶה נִדְחִין הַכְּפִירוֹת וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַקְּלִפּוֹת שֶׁל מַזִּיקֵי עָלְמָא הַנִּמְשָׁכִין מֵהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִשְׁמָר מִכָּל רָע. וְעַל־כֵּן מִדַּת אֱמוּנָה נִקְרֵאת 'שִׁמּוּר' כַּיָּדוּעַ, כִּי עִקַּר הַשְּׁמִירָה הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל (הל' שומר שכר ה"ב, אות ח).
the study of holy Emunah. For the commandments had not yet been given then. And the essential matter of their learning was in the subject of holy Emunah: to nullify all idol worship and heresies,
יֵשׁ חִלּוּקִים בֵּין הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַכְּפִירוֹת, כִּי יֵשׁ אֶפִּיקוֹרְסִים הַכּוֹפְרִים בָּרָצוֹן, וְהַכֹּל רַק לַהֲנָאָתָם, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכְלוּ עַל־יְדֵי־זֶה לְמַלֹּאת תַּאֲווֹתָם הָרָעוֹת, כַּאֲשֶׁר רֹב הָאֶפִּיקוֹרְסִים נִלְכְּדוּ בַּכְּפִירוֹת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי זֶה כַּמְפֻרְסָם. וּמֵאֶפִּיקוֹרְסִים כָּאֵלּוּ יוֹנְקִים אֵלּוּ הַמַּזִּיקֵי עָלְמָא הַגּוֹרְמִים הַהֶזֵּקוֹת שֶׁל גְּנֵבוֹת וַאֲבֵדוֹת, כִּי מִשָּׁם שָׁרְשָׁם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל יֵשׁ אֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהֵם רְשָׁעִים וְכוֹפְרִים בְּלִי שׁוּם הֲנָאָה, רַק אַכְזְרִיּוּת זֻהֲמַת הָרַע וְהָרִשְׁעוּת שֶׁבָּהֶם גּוֹבֵר כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנּוֹטָה דַעְתָּם לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת בְּלִי שׁוּם כַּוָּנָה לַהֲנָאָתָם; וּמֵאֵלּוּ יוֹנְקִים אֵלּוּ הַמַּזִּיקֵי עָלְמָא שֶׁגּוֹרְמִין גְּזֵלוֹת וּרְצִיחוֹת וְכָל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אֳנָסִין (שם אות ט).
and to draw and plant and establish within the heart of each and every one the holy Emunah in completeness. ibid. §32 149. In the future they will engage only in this: to give thanks to Him for all the
עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן זוֹכִין לְשֶׁפַע הַפַּרְנָסָה בְּלִי שׁוּם עֻבְדָּא וְטִרְחָא וִיגִיעָה כְּלָל. נִמְצָא שֶׁכָּל הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן. וְעַל־כֵּן הָרָצוֹן מְלֻבָּשׁ בְּהַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים, בְּחִינַת "וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן". וְעַל־כֵּן הַכֹּל נִמְשָׁכִין אַחַר רְצוֹנוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר, מֵחֲמַת שֶׁהַמָּמוֹן בְּשָׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהֶאָרַת הָרָצוֹן. וְעַל־כֵּן מֻטָּל עַל הָאָדָם לְקַשֵּׁר הָרָצוֹן שֶׁבַּמָּמוֹן לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי שֶׁיְּשַׁעְבֵּד כָּל הַמָּמוֹן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהִתְנַהֵג בְּהַמָּמוֹן כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד וְלַעֲשׂוֹת בּוֹ צְדָקָה וּמִצְו?ֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת, כִּי עִקַּר הַשְּׁמִירָה עַל־יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־ יְדֵי צְדָקָה, עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר הַמָּמוֹן לִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי כְּמוֹ שֶׁמְּקַשֵּׁר עַצְמוֹ, גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ וּמָמוֹנוֹ לִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן נִמְשָׁךְ עָלָיו רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר מִכָּל רָע, בְּחִינַת "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ; בַּטֵּל רְצוֹנְךָ וְכוּ' כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים וְכוּ'" (שם אות יד).
wondrous kindness He performed for us in this world by instilling holy Emunah within us. And we must also now in this world draw upon ourselves this aspect — the aspect of the delight of the World to Come: to give thanks to Him each day and at every moment for all this wondrous
עִקַּר הַשְּׁמִירָה מִמַּזִּיקֵי עָלְמָא, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַגְּנֵבוֹת וַאֲבֵדוֹת וְכָל הַגְּזֵלוֹת וְהָאֳנָסִין וְכָל מִינֵי הֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה מֵהֶם הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וְכוּ'", כִּי עִקַּר כֹּחָם שֶׁל הַמַּזִּיקֵי עָלְמָא לְהַזִּיק וּלְהַפְסִיד חַס וְשָׁלוֹם הוּא עַל־יְדֵי שֶׁאוֹמְרִים לִסְטִים אַתֶּם, כִּי הֵם אוֹמְרִים שֶׁחַס וְשָׁלוֹם הַכֹּל שֶׁלָּהֶם. כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּלִפָּה קָדְמָה לַפֶּרִי, וְעַל־כֵּן כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלָּם עוֹבְרִים תְּחִלָּה דֶּרֶךְ הַקְּלִפּוֹת, מֵחֲמַת שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁהַקְּלִפָּה תַּקְדִּים לַפֶּרִי, וְזֶה תִּקּוּן הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה וְכוּ', וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן כָּל הַדְּבָרִים צְרִיכִין בֵּרוּר לְבָרְרָן מֵאֲחִיזָתָם. וּכְשֶׁהַדָּבָר בָּא לְיַד הָאָדָם, כָּל־זְמַן שֶׁאֵינוֹ מְבָרְרוֹ הֵיטֵב עַל־פִּי הַתּוֹרָה, הֵם אוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם! מֵחֲמַת שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיָה הַדָּבָר בִּרְשׁוּתָם כַּנַּ"ל, וַאֲזַי הֵם יְכוֹלִין לְהִתְגָּרוֹת וּלְהַזִּיק אוֹתוֹ הַדָּבָר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי אֵיזֶה גְנֵבָה וַאֲבֵדָה וָאֹנֶס וְכַיּוֹצֵא בָזֶה. וְעַל־ כֵּן עִקַּר הַשְּׁמִירָה מֵהֶם הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה מְגַלִּין הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל וְהַכֹּל בִּרְשׁוּתוֹ לְבַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהִתְחִילָה הַתּוֹרָה מִ"בְּרֵאשִׁית בָּרָא" וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַזַ"ל: שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הָאֻמּוֹת לִסְטִים אַתֶּם וְכוּ', לְכָךְ פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית, לוֹמַר, הוּא בְּרָאָהּ, וּבִרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נָטַל מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ; הַיְנוּ, כִּי בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁהָיָה הַדָּבָר בִּרְשׁוּתָם, הַכֹּל רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי מַה שֶּׁהָיָה תְּחִלָּה אֶצְלָם וּבִרְשׁוּתָם גַּם־כֵּן הָיָה רַק בִּשְׁבִילֵנוּ, כְּדֵי שֶׁאַחַר־כָּךְ נוֹצִיא מִיָּדָם אֵלֵינוּ, כִּי כֵן הוּא סֵדֶר הַבְּרִיאָה, שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִילֵנוּ, אַךְ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁמִּתְּחִלָּה יִהְיוּ כָּל הַדְּבָרִים בִּרְשׁוּתָם, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, וְאַחַר־כָּךְ יִטֹּל מֵהֶם לִתֵּן לָנוּ. נִמְצָא שֶׁעַל־ יְדֵי שֶׁאָנוּ מְגַלִּין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין לְהַמַּזִּיקֵי עָלְמָא שׁוּב שׁוּם אֲחִיזָה בַּדָּבָר, וְאֵין לָהֶם עוֹד פִּתְחוֹן־פֶּה לוֹמַר לִסְטִים אַתֶּם, כִּי כְּבָר פִּרְסַמְנוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָרִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת כַּנַּ"ל (שם ה"ד אות ב).
kindness — that He arranged through His wonders to instill within us the holy Emunah. For it is our life and the length of our days and all our sustaining for ever and ever. ibid. §33 150. The essential vessel of the divine overflow (כֶּלִי הַשֶּׁפַע) that is completed through the words of prayer is through complete Emunah — which is the essential vessel to receive all goodness. Just as one must have complete Emunah in Hashem that He creates all, conducts, rules, and watches over, and it is in His power to change nature according to His will and to bestow all goodness — so too one must have Emunah in oneself: to believe with
מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה תָּמִיד בֶּאֱמֶת, אֵין צָרִיךְ שׁוּם שְׁמִירָה, כִּי הַתּוֹרָה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֵין צְרִיכִין נְטִירוּתָא. אַךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה תָּמִיד יוֹם וָלַיְלָה בְּלִי הֶפְסֵק רֶגַע, אֲפִלּוּ הַמַּתְמִידִים הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה, מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ שֶׁלּוֹמְדִים מְעַט וּמְבַטְּלִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה וְכַדּוֹמֶה; מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים שֶׁאֵינָם לוֹמְדִים כְּלָל, וְאִם־כֵּן מֵהֵיכָן יְקַבְּלוּ הֵם שְׁמִירָה? אַךְ עִקַּר חִיּוּתָם וּשְׁמִירָתָם בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן הוּא רַק עַל־ יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא גַם־כֵּן לִפְעָמִים אִישׁ פָּשׁוּט, וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאָז הוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ מִבְּחִינַת קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־ תּוֹרָה, שֶׁהָיָה רַק עַל־יְדֵי חֶסֶד חִנָּם לְבַד, בְּחִינַת הָאוֹצַר־מַתְּנַת־חִנָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁצְּרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן זֶה הַצַּדִּיק שׁוֹמֵר אֶת כָּל הָעוֹלָם תָּמִיד מִכָּל מַזִּיקֵי עָלְמָא, אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁבְּטֵלִים מִן הַתּוֹרָה וְעוֹסְקִים בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ. אַךְ מֵאַחַר שֶׁכָּל הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם וְהַשְּׁמִירָה אָז הוּא עַל־יְדֵי הַחֶסֶד חִנָּם, שֶׁעַל־יָדוֹ הָיָה קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וָחֶסֶד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ עָלָיו בְּחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר חִיּוּתוֹ וּשְׁמִירָתוֹ. וְעַל־כֵּן הַשּׁוֹמֵר חִנָּם פָּטוּר מֵהַכֹּל, אֲפִלּוּ מִגְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁעָשָׂה חֶסֶד חִנָּם עִם בַּעַל הַחֵפֶץ וְשׁוֹמֵר לוֹ בְּחִנָּם, עַל־כֵּן אֵין אַחֲרָיוּת הַדָּבָר עָלָיו וְאֵין תּוֹלִין בּוֹ הַהֶזֵּק, כִּי מִצִּדּוֹ אֵין שׁוּם הֶזֵּק, מֵאַחַר שֶׁעָשָׂה חֶסֶד חִנָּם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַשְּׁמִירָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת שֶׁשּׁוֹמֵר וּמְחַיֶּה הַכֹּל עַל־יְדֵי הַחֶסֶד חִנָּם. וְעַל־כֵּן הַשּׁוֹאֵל חַיָּב בַּכֹּל וְכָל אַחֲרָיוּת הַחֵפֶץ עַל הַשּׁוֹאֵל, כִּי אֵין אָנוּ תּוֹלִין הַהֶזֵּק בְּהַמַּשְׁאִיל, מֵאַחַר שֶׁעָשָׂה חֶסֶד חִנָּם עִם הַשּׁוֹאֵל וְהִשְׁאִיל לוֹ חֶפְצוֹ בְּחִנָּם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הַחֶסֶד חִנָּם הַנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשְּׁמִירָה כַּנַּ"ל (שם אותיות ב ג ד ה).
complete Emunah that Hashem hears, listens, and gives attention to every word of every single Jew — even the most lowly of the lowly. For He hears the prayer of every mouth. And there is power in every single Jew to effect his request mercifully before Him, if he prays to Him in truth, as it is written: "Hashem is close to all who call upon Him — to all who call upon Him in truth" [Psalms 145:18]. And as long as one does not have Emunah in oneself — that one too has the power to draw the divine overflow through one's prayer —
מִי שֶׁפּוֹגֵם בְּהַתּוֹרָה לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁל בְּחִינַת אֳנָסִין, שֶׁמִּתְגַּבְּרִין הַמַּזִּיקֵי עָלְמָא וְגוֹזְלִין מִמֶּנּוּ הַדָּבָר בְּאֹנֶס, בְּטַעֲנַת לִסְטִים אַתֶּם הַנַּ"ל. כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ מַמְשִׁיךְ הָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם, יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ חַס וְשָׁלוֹם לוֹמַר לִסְטִים אַתֶּם וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן מִתְגַּבְּרִים וְנוֹטְלִין מִמֶּנּוּ הַדָּבָר בְּאֹנֶס, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הוּא נִשְׁמָר מֵהֶם, כִּי שׁוּב אֵין לָהֶם כֹּחַ לוֹמַר לִסְטִים אַתֶּם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה תָּמִיד, וּבְהֶכְרֵחַ לְהִתְבַּטֵּל לִפְעָמִים, וַאֲזַי צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ גַּם אָז עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, דְּהַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ תָּמִיד בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַתּוֹרָה, אֲפִלּוּ בְּעֵת עָסְקוֹ בְּמַשָּׂא־ וּמַתָּן וַעֲסָקִים וּמְלָאכוֹת, וְלֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּכָל עֵת שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁעוֹסְקִים בּוֹ, הַכֹּל בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּרְצוֹנוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁבָּהֶם נֶעְלָמוֹת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם כָּל הַתּוֹרָה, וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ גַּם אָז בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל כַּנַּ"ל. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה חַס וְשָׁלוֹם וְשׁוֹכֵחַ וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהַתּוֹרָה וּמֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֵת הָעֵסֶק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהוּא רָחוֹק אָז מֵהַתּוֹרָה לְגַמְרֵי - מִזֶּה בָּאִין חַס וְשָׁלוֹם הַהֶזֵּקוֹת שֶׁל גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, שֶׁהֵם בָּאִים רַק עַל־יְדֵי הֶסַּח הַדַּעַת, וְזֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּעֵת הָעֵסֶק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. אֲבָל מִי שֶׁמְּקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁבָּטֵל מֵהַתּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא מְקֻשָּׁר גַּם־כֵּן אֶל הַתּוֹרָה, וּמְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ עִם הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּבְכֹחַ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָעוֹסֵק לְגַלּוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ זֶה הַחֶסֶד חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִשְׁמָר גַּם מִגְּנֵבָה וַאֲבֵדָה שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הֶסַּח הַדָּעַת. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַשּׁוֹמֵר שָׂכָר חַיָּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה וּפָטוּר מֵאֳנָסִין, וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ה).
one still has no vessel to receive the divine overflow. For one has no place or vessel in one's heart to receive the overflow — since according to one's own mind one is far from receiving and drawing the overflow, since one does not believe in oneself that one's prayer makes an impression. Therefore the essential formation of the vessel through prayer — to draw the overflow and effect one's request — is through complete Emunah in all its aspects: believing that He is all-powerful, dominant, conducting according
אֵין שְׁלֵמוּת לְהַדְּבָרִים הַבָּאִים מִלְמַעְלָה לָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִם כְּשֶׁמְּבָרְרִין הַקְּדֻשָּׁה בָּעוֹלָם הַזֶּה מִבְּחִינַת 'עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע', שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, עַל־יְדֵי שֶׁמְּתַקְּנִין לְשׁוֹן תַּרְגּוּם וּמַעֲלִין הַטּוֹב שֶׁבּוֹ לִבְחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּבְרָא הָאָדָם עָרֵל, וּצְרִיכִין לָמוּל אוֹתוֹ עַל־יְדֵי בְּנֵי־אָדָם דַּיְקָא. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הָאֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי הַכֹּל נִבְרָא מְחֻסַּר תִּקּוּן, וּגְמַר תִּקּוּנָם עַל־יְדֵי הָאָדָם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַחִטִּים צְרִיכִין לִטְחֹן וְכוּ'. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר עֵץ הַדַּעַת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי תַּרְגּוּם דַּיְקָא. נִמְצָא שֶׁכְּשֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּאֻמָּנוּת בֶּאֱמוּנָה וּבְכַשְׁרוּת כָּרָאוּי, זֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְזֶה בְּחִינַת הַפַּרְנָסָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי עֵסֶק הָאֻמָּנוּת, כִּי צְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין כִּי אֵין הָעֲשִׁירוּת מִן הָאֻמָּנוּת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הַיְנוּ שֶׁלֹּא מִן הָאֻמָּנוּת עַצְמוֹ נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת, רַק מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי הָאֻמָּנוּת מְבָרֵר בֵּרוּרִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ, שֶׁאֵין עֲנִיּוּת מִן הָאֻמָּנוּת וְלֹא עֲשִׁירוּת וְכוּ', אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְכוּ', כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הַבֵּרוּרִים וְהַתִּקּוּנִים הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה כַּיָּדוּעַ. עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַתְמָדַת הַתּוֹרָה אֵין צָרִיךְ לְאֻמָּנוּת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אֻמָּנוּת וְכוּ' וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מְתַקֶּנֶת וּמְבָרֶרֶת אֶת הַכֹּל. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת 'אָמוֹן', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל. רַק מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לִלְמֹד גַּם אֻמָּנוּת, כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ רַזַ"ל, כִּי הָאֻמָּנוּת הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן וּבֵרוּר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְפַרְנָסָה. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁהַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי זִמָּה, בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, וְכֵן אָמְרוּ: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אֻמָּנוּת כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִסְטוּת, כִּי אֵין אָדָם רַשַּׁאי לֵהָנוֹת מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיְּתַקֵּן וִיבָרֵר אֶת הַדְּבָרִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַיְקָא זוֹכֶה בָּהֶם, וּבְלֹא זֶה הוּא גַזְלָן, וְעִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר נַעֲשֶׂה, אוֹ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה אוֹ עַל־ יְדֵי אֵיזֶה עֵסֶק וְאֻמָּנוּת שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּכַשְׁרוּת כָּרָאוּי (הל' אומנין הלכה א, אות ג).
to His will. And also that He is gracious and compassionate and hears the prayer of every mouth. This is what our Rabbis said: "a person should always arrange the praise of the Omnipresent first, and then ask for his needs" [Berachos 32a]. For through the arranging of the praise of the Omnipresent, the Emunah is strengthened in completeness in all the above aspects. And through this the Emunah is strengthened within us — that He will have compassion on us too and hear our prayer and bestow all goodness upon us, as He heard the prayers of our ancestors. And this is why one concludes
מִי שֶׁהוּא שׂוֹנֵא בֶצַע, וְזוֹכֶה לִבְחִינַת חָכְמָה תַתָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת וְכָל הַחֲפָצִים שֶׁלּוֹ יְקָרִים מְאֹד, כִּי מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה יָקָר מְאֹד, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי הוּא בְּחִינַת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שְׁמִירָה גְדוֹלָה, וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד בִּשְׁמִירַת מָמוֹן יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַמַּלְכוּת, עַל־כֵּן צָרִיךְ שְׁמִירָה גְדוֹלָה מִבְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמֵּהֶן בָּאִין כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. עַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "ד' שׁוֹמְרִים הֵם", כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת ד', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְהוּא בְּחִינַת שִׁמּוּר כַּמּוּבָא, כִּי הוּא מִדַּת לַיְלָה, שֶׁשָּׁם צְרִיכִין שְׁמִירָה גְדוֹלָה מִבְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה שֶׁל הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הוּא עַל־יְדֵי הַחֶסֶד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וּמַעֲלִין אוֹתָהּ וּמְחַיִּין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי אוֹר הַפָּנִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָרִין מִכָּל הֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן מֵאֳנָסִין, הֵן מִגְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' אומנין ה"ב אות ב).
the asking of one's needs with the blessing of "Who hears prayer" — for this is the essential: to believe with complete Emunah that Hashem hears the prayer of every mouth. Through this is the essential completeness of the vessel to receive the divine overflow as above. Hil. Nachalos 4:3–4 151.
הַשֶּׁפַע שֶׁל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל, מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, נִמְשָׁךְ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ, וְעַל־ כֵּן הוּא מַשְׁלִים וּמְחַיֶּה וּמֵאִיר בְּיוֹתֵר אֶת בְּחִינַת הַחָכְמָה תַתָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל (שם אות ד).
Through believing in the aspect of Chukas HaTorah
שֹׁרֶשׁ כָּל הָאֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁךְ מֵאֱמוּנָה, וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל דָּבָר וּשְׁמִירָתוֹ מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלַן הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה (שם הלכה ד, אותיות ב ג עי' אמונה, אותיות קסו קסז באריכות).
(חֻקַּת הַתּוֹרָה — the supra-rational statute of the Torah)
כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלַן בָּאִין מֵהַמַּזִּיקֵי עָלְמָא, שֶׁעִקַּר כֹּחָם וִינִיקָתָם הוּא מִתַּאֲווֹת וְכִסּוּפִין רָעִים רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעִקַּר הַכְנָעָתָם וּבִטּוּלָם הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כִּסּוּפִין טוֹבִים, בִּבְחִינַת "עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ וְכוּ', כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ" (שם אות כב).
— namely, through believing in the aspect of the holy supernal encompassing lights
עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל כָּל אָדָם הוּא דַיְקָא כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ בְּרִית תַּתָּאָה וּבְרִית עִלָּאָה. בְּרִית תַּתָּאָה הוּא כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הֵיטֵב לְהַפְרִישׁ בֵּין הָאָסוּר וּבֵין הַמֻּתָּר וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מט"ט, בְּחִינַת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל; וּבְרִית עִלָּאָה הוּא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, וְלִהְיוֹת צַדִּיק אֲמִתִּי בְּכָל דְּרָכָיו - זֶה בְּחִינַת שַׁבָּת. וְכָל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וּמְלָאכוֹת שֶׁהָאָדָם עוֹסֵק בָּהֶם בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּרִית תַּתָּאָה, בְּחִינַת לַמְדָן, בְּחִינַת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁאֵין תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מַשָּׂא־וּמַתָּן וּמְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מְבָרְרִין הַבֵּרוּר שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת בְּרִית תַּתָּאָה הַנַּ"ל. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הַהִשְׁתַּדְּלוּת לְבַד אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל בְּוַדַּאי, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַלַּמְדָן בְּלֹא בְּחִינַת צַדִּיק אֵינוֹ כְּלוּם, כִּי תַּכְלִית תּוֹרָה תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְלֹא זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַםשׂהַמָּוֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל; כְּמוֹ־כֵן עַל־יְדֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת לְבַד שֶׁנִּמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִבְּחִינַת לַמְדָן, בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ שׁוּם שֶׁפַע וּפַרְנָסָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין הָעֲנִיּוּת מִן הָאֻמָּנוּת וְלֹא עֲשִׁירוּת וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְכוּ', כִּי אֱלֹקִים שֹׁפֵט", וּכְתִיב: "וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ", כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת צַדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרִית עִלָּאָה, שֶׁבְּרִית תַּתָּאָה בְּחִינַת לַמְדָן גַּם־כֵּן נִכְלָל בּוֹ. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁזוֹכֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק הָאֱמֶת, בְּוַדַּאי הוּא אֵין צָרִיךְ שׁוּם יְגִיעָה וּמְלָאכָה כְּלָל, וּמְלַאכְתּוֹ מִתְבָּרֶכֶת וְנַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי אֲחֵרִים, וְכָל הַבֵּרוּרִים וְהַתִּקּוּנִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְבָרֵר וּלְתַקֵּן עַל־יְדֵי עֵסֶק וּמְלָאכָה בְּכַשְׁרוּת וּבִקְדֻשָּׁה, כָּל זֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלָם מִמֵּילָא עַל־יְדֵי צִדְקָתָם וְתוֹרָתָם וּתְפִלָּתָם; וְזֶה בְּחִינַת "תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לִבְחִינַת צַדִּיק בִּשְׁלֵמוּת, וְהוּא רַק בִּבְחִינַת בְּרִית תַּתָּאָה לְבַד, בְּחִינַת שְׁמִירַת אִסּוּר וְהֶתֵּר וְכוּ', אָז צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמְלָאכָה, כִּי הֵם בִּבְחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל כַּנַּ"ל. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים צְרִיכִין שֶׁיַּעֲשׂוּ הָעֵסֶק בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, בֶּאֱמוּנָה וּבְכַשְׁרוּת גָּדוֹל עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְהָעִקָּר, שֶׁצְּרִיכִין לְקַשֵּׁר עַצְמָן לְהַצַּדִּיק־הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, דְּמִנֵּהּ מִתְבָּרְכִין כָּל שִׁתָּא יוֹמִין, כִּי מִמֶּנּוּ עִקַּר תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר; וְכָל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ אֶל הַצַּדִּיק, כֵּן פּוֹרֵק מֵעַצְמוֹ עֹל הַמְּלָאכוֹת וְהָעֲסָקִים, כִּי זוֹכֶה לְהַשְׁלִים הַבֵּרוּר עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ אִם הוּא מֻכְרָח לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמְלָאכָה, עִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁיְּכַוֵּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁעוֹשֶׂה הָעֵסֶק כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַחֲזִיק אֶת הַצַּדִּיק וּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּכָבוֹד, וְאָז הָעֵסֶק שֶׁלּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, וְזוֹכֶה לְבָרֵר וּלְתַקֵּן עַל־יְדֵי הָעֲסָקִים שֶׁלּוֹ תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים (שם אותיות כד כה כז לד).
(מַקִּיפִין עֶלְיוֹנִים), which it is impossible to understand — through this very act those encompassing lights shine. And one merits the illumination of the intellect in completeness, as far as it is humanly possible to understand. And through this one merits holy ardor of the heart — until the flame of the heart ascends constantly of its own accord in great holiness. And the purification of the Red Heifer (טָהֳרַת פָּרָה אֲדֻמָּה) is drawn upon him, and he is purified from all impurities. Hil. Apotropos 2:11 152. Every person needs two aspects of service to Hashem — which are the aspects of Torah and prayer, the aspects of intellect and Emunah. For through a person engaging his intellect and da'as in all matters of Torah and commandments and meriting to fulfill them in truth — through this he clarifies all the
יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי הֶזֵּקוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן: הֶזֵּקוֹת שֶׁל גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, שֶׁבָּאִים עַל־ יְדֵי הֶסַּח הַדַּעַת - זֶה בָּא עַל־יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת בְּרִית תַּתָּאָה הַנַּ"ל; אֲבָל לִשְׁמֹר מֵהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי אֳנָסִין אִי אֶפְשָׁר, כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת רנה בְּרִית עִלָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, אַךְ בֶּאֱמֶת גַּם בְּרִית תַּתָּאָה נִכְלָל בִּבְחִינַת בְּרִית עִלָּאָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַשְּׁמִירָה מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת - הֵן מִגְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, הֵן מֵאֳנָסִין - הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק־ הָאֱמֶת, שֶׁזָּכָה לִשְׁלֵמוּת הַבְּרִית בִּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל (שם אותיות כב כג כו כז).
holy sparks that fell through the shattering of the vessels, and nullifies all the kelipas derived from the shattering of vessels. But since there are yet other
כָּל־אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁפּוֹגֵם עַל־יְדֵי כִּסּוּפָיו שֶׁאֵינָם טוֹבִים חַס וְשָׁלוֹם, בִּפְרָט כְּשֶׁמּוֹצִיאָם מִמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, כְּמוֹ־כֵן נֶאֱחָזִים הַחִיצוֹנִים וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּהַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה שֶׁלּוֹ בְּיוֹתֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה קָשֶׁה לוֹ לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה, וּפַרְנָסָתוֹ בָּא לוֹ בִּיגִיעָה וְעָמָל גָּדוֹל, בִּבְחִינַת "כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ", הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהוֹצִיא בְּפִיו כִּסּוּפִים שֶׁאֵינָם טוֹבִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה קָשֶׁה לוֹ לְהַכְנִיס הַשֶּׁפַע מִחוּץ לִפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְיַגֵּעַ בְּיוֹתֵר בְּהַתְּבוּאָה שֶׁבַּשָּׂדוֹת קֹדֶם שֶׁמַּכְנִיסִין אוֹתָן מִחוּץ לִפְנִים, הַיְנוּ מִן הַשָּׂדֶה אֶל תּוֹךְ הַבָּיִת. וְזֶה נִמְשָׁךְ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁפָּגַם גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת הַכִּסּוּפִין וְכוּ', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְזַר עָלָיו: "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם". וְעַל־ כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר הַבְּרָכָה וְהַפַּרְנָסָה הוּא עַל־ יְדֵי הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁעַל־יָדָם זוֹכִין לְכִסּוּפִין טוֹבִים וּקְדוֹשִׁים, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַכְנִיס הַשֶּׁפַע מִחוּץ לִפְנִים, שֶׁיְּקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים אֶת עִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה, וְאָז אֵין צָרִיךְ לִטְרֹחַ כָּל־כָּךְ בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, רַק מְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת וְנַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם אותיות לא לב).
kinds of kelipas and heresies whose root derives from the aspect of the tzimtzum of the empty space — which cannot be nullified except through Emunah and prayer — and moreover, even the essential coming-into-being of the shattering of vessels derives in its root ultimately from the aspect of the force of the tzimtzum of the
כָּל הַחֲפָצִים וְכָל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הָאָדָם, יֵשׁ בָּהֶם בְּחִינַת נִיצוֹצֵי הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה. וּבִשְׁבִיל זֶה "רַבִּי מְכַבֵּד עֲשִׁירִים", כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת כָּבוֹד. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ: "וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה", כִּי כָל הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בְּבֵית לָבָן וְכָל הָעֲשִׁירוּת שֶׁקִּבֵּץ שָׁם, הַכֹּל הָיָה בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת הַכָּבוֹד מִזִּלּוּתָא דְגָלוּתָא לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן דִּקְדֻשָּׁה (הל' שוכר ה"ב אות ב).
empty space — therefore the essential sustaining and foundation of all Torah and commandments is only through Emunah,
מָמוֹן יִשְׂרָאֵל יָקָר מְאֹד, כִּי הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְשָׁמְרוֹ מְאֹד מִכָּל מִינֵי הֶזֵּק. וּכְשֶׁשּׁוֹמְרִין מָמוֹן יִשְׂרָאֵל מֵהֶזֵּקוֹת הַבָּאִים מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא, זֶה בְּחִינַת הַעֲלָאַת הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִצּוֹלִין מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת, כִּי עַל יְדֵי עֲלִיַּת הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת, כְּמוֹ שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם נִפְלָא בָּעוֹלָם, וְאָז יִתְבַּטְּלוּ כָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְכוּ', לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ וְכוּ'". וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר עֲלִיַּת הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן גַּם עִקַּר הַשְּׁמִירָה מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת הוּא רַק עַל יְדֵי הַתּוֹרָה (שם אותיות ב ג).
in the aspect of "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86]. For through Emunah one subdues and nullifies the kelipas that come from the aspect of the empty space — and then one can serve
עַל־יְדֵי בְּחִינַת שָׁלוֹם הַפְּרָטִי נִתְבַּטְּלִין כָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת שֶׁל גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה (עַיֵּן 'שָׁלוֹם', אוֹת נ, שָׁם מְבֹאָר עִנְיַן שָׁלוֹם הַפְּרָטִי וְשָׁלוֹם הַכְּלָלִי, הֵן לְגַבֵּי עַצְמוֹ, הֵן בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ), וְעַל־יְדֵי שָׁלוֹם הַכְּלָלִי, הַיְנוּ שֶׁמְּוַתֵּר מִמַּה שֶּׁמֻּכְרָח וּמַגִּיעַ וּמֻתָּר לְהַגּוּף עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהוּא מְבַטֵּל הַכֹּל לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ, וְכֵן בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ הוּא מְוַתֵּר מִשֶּׁלּוֹ לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ וְגוֹמֵל עִמּוֹ חֶסֶד חִנָּם, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת, אֲפִלּוּ מֵאֳנָסִין (שם אות ד).
Hashem through intellect: namely the intellect clothed in Torah and commandments whose foundation is Emunah. And through this one clarifies
עִקַּר הַשְּׁמִירָה שֶׁל הָאָדָם וְכָל מָמוֹנוֹ וַחֲפָצָיו, שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָרִין מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת, הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַזִּכָּרוֹן, שֶׁהוּא לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתֵּהּ בְּעָלְמָא דְאָתֵי, דְּהַיְנוּ לִזְכֹּר תָּמִיד בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, כַּמְבֹאָר בִּפְסוּקִים רַבִּים, כִּי עִקַּר הַשְּׁמִירָה הוּא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' שֹׁמְרֶךָ". וְעַל־כֵּן כְּשֶׁזּוֹכֵר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַמְשִׁיךְ אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַדָּבָר מִכָּל רָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע", כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, שָׁם כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל־טוּב וְנִשְׁמָרִין מִכָּל רָע. וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל דָּבָר, רַק כְּשֶׁאֵין זוֹכְרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הוּא יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן מִתְעַלֵּם וּמַסְתִּיר פָּנָיו, בִּבְחִינַת "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר וְכוּ'", וַאֲזַי יֵשׁ אֲחִיזָה וּשְׁלִיטָה לְהַקְּלִפּוֹת וּמַזִּיקֵי עָלְמָא, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁזּוֹכְרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים וְיוֹדְעִים שֶׁאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מְלֻבָּשׁ שָׁם, אֲזַי תֵּכֶף נִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִמְשָׁכִין כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל־טוּב וְנִשְׁמָרִין מִכָּל רָע, בִּבְחִינַת "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ", וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְבָרְכוֹ, הוּא נִשְׁמָר מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַזַ"ל; נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַשְּׁמִירָה הוּא עַל־יְדֵי הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: 'זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד', כִּי הַשְּׁמִירָה הוּא עַל־יְדֵי הַזִּכָּרוֹן כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַאֲמִין וְלֵידַע בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה הַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, שֶׁיֵּשׁ נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְלֻבָּשִׁים בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶם, וְכָל כַּוָּנָתוֹ יִהְיֶה בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת (וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל, וְאָז נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן שֶׁלּוֹ יִחוּדִים גְּדוֹלִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת וְנִשְׁמָר מִכָּל הֶזֵּקוֹת כַּנַּ"ל (שם ה"ג אות ב).
the holiness from the shattering of vessels, and His Divinity is revealed in every place. Hil. Pikadon 3:8–10; see also Hisbodedus §42 153. The entire matter of the tzimtzum of the empty space and the aspect of the shattering of vessels and their rectification — is found in every person. And one who has a heart to understand can understand a little of this matter in every person. The general principle is that the essential is Emunah — for it is impossible to fully receive the light through the vessels (which are the aspect
כָּל־אֶחָד וְאֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּיוֹתֵר בְּעָלְמָא דְאָתֵי וְשׁוֹמֵר אֶת הַזִּכָּרוֹן בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ־כֵן פַּרְנָסָתוֹ נִמְשֶׁכֶת לוֹ בְּנָקֵל יוֹתֵר, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת שְׁמִירַת הַזִּכָּרוֹן רנז הַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" - בִּשְׁטוּתָא, כִּי עִקַּר עַבְדוּת וִיגִיעוֹת הַפַּרְנָסָה הוּא מֵחֲמַת שְׁטוּת וְחֶסְרוֹן הַדַּעַת, הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַגְדִּיל דַּעְתּוֹ לְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁזֶּה עִקַּר הַגְדָּלַת הַדָּעַת. וְכָל הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה שֶׁאָדָם מַרְוִיחַ עַל־יְדֵי יְגִיעַ כַּפּוֹ, זֶה הַמָּמוֹן הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם מִבְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל, מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁכְחָה; וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְתַּקֵּן פְּגַם הָעַבְדוּת וְהַיְגִיעָה, שֶׁהוּא גַם־כֵּן מִבְּחִינַת שִׁכְחָה, הֵפֶךְ הַזִּכָּרוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "יָדֹעַ תֵּדַע וְכוּ' וַעֲבָדוּם וְכוּ'" - זֶה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת גָּלוּת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁכְחָה, בְּחִינַת פְּגַם הַזִּכָּרוֹן, אֲבָל: "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל". וְזֶה הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל אָז לְבָרֵר מֵהֶם, הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְשַׁלֵּם פְּעֻלַּת שָׂכִיר בִּזְמַנּוֹ וּבְיוֹמוֹ, כִּי זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַזִּכָּרוֹן כָּל־כָּךְ עַד שֶׁמֻּכְרָח לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, אַף־ עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי שְׂכַר פְּעֻלָּתוֹ שֶׁמְּקַבֵּל אַחַר־כָּךְ, עַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַשְׁלִים נַפְשׁוֹ עַל־יְדֵי הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁמִירַת הַזִּכָּרוֹן הוּא לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְאָתֵי בִּכְלָלִיּוּת וּפְרָטִיּוּת בְּכָל יוֹם דַּיְקָא כְּפִי הַבְּחִינָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּפִי הַסִּבּוֹת שֶׁל זֶה הַיּוֹם וּכְפִי הַמַּחֲשָׁבָהשׂ דִבּוּרשׂוּמַעֲשֶׂה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְשַׁלֵּם פְּעֻלַּת שָׂכִיר גַּם־כֵּן בְּיוֹמוֹ דַיְקָא, עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות ז ח).
of the contractions and thickening of the light drawn through the beginning of the tzimtzum of the empty space — through which the essential coming-into-being of the vessels occurred), except through complete Emunah. For through this the tzimtzum of the empty space is sweetened — since one believes that even the empty space is filled with His Divinity. And this itself is also the aspect of the complete rectification of the vessels, so that they can receive in completeness the light drawn into them. But
עַבְדוּת הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל הָעֲו?ֹנוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן; וְחֵרוּת הוּא בְּחִינַת דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מֵעֲו?ֹנוֹת, כִּי נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַמַּקִּיפִים שֶׁהֵם שֶׁפַע הַכֶּתֶר, בְּחִינַת יוֹם־כִּפּוּר, סְלִיחַת עֲו?ֹנוֹת. וְעַל־כֵּן כָּל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, כִּי כָל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בָּזֶה - לְהַכְנִיעַ בְּחִינַת עַבְדוּת, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָעֲו?ֹנוֹת, וְלִזְכּוֹת לְחֵרוּת, הַיְנוּ לִבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת סְלִיחַת עֲו?ֹנוֹת. וְעַל־כֵּן הִזְהִירָה תּוֹרָה עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִהְיֶה עֶבֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים", כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת וְחֵרוּת, בְּחִינַת "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים", שֶׁנֶּאֱמַר לְיִשְׂרָאֵל קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם. וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְיִשְׂרָאֵל לִשָּׂא עֲלֵיהֶם עֹל עַבְדוּת אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, כִּי עֹל הָעַבְדוּת הוּא בְּחִינַת עֹל הָעֲו?ֹנוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהוּא עֹל הַכָּבֵד וְהַמַּשּׂאוֹי הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי הַמַּשָּׂאוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לִשָּׂא עֲלֵיהֶם עֹל מַשָּׂא הָעֲו?ֹנוֹת אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד. וְעַל־כֵּן הָיָה תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל לַיְלָה, וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם - עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּכְמוֹ־כֵן מַמָּשׁ בְּעֹל הָעַבְדוּת בְּגַשְׁמִיּוּת גַּם־ כֵּן. וְעַל־כֵּן הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה מְאֹד לְהָקֵל עֹל הָעַבְדוּת מֵאַחֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ מֵעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ, כִּי אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׂא עָלָיו כְּלָל עֹל הָעַבְדוּת. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ בִּשְׂכִיר־יוֹם שֶׁאֵינוֹ עֶבֶד מַמָּשׁ, רַק מֵאַחַר שֶׁבָּא לִידֵי זֶה שֶׁהֻכְרַח לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת וּמְלֶאכֶת חֲבֵרוֹ, זֶה גַם־כֵּן קְצָת מִבְּחִינַת עַבְדוּת, וְעַל־כֵּן הִזְהִירָה הַתּוֹרָה לְשַׁלֵּם לוֹ שְׂכַר פְּעֻלָּתוֹ תֵּכֶף עַל־כָּל־ פָּנִים בִּזְמַנּוֹ, בִּכְדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל הַשָּׂכִיר לְהַעֲבִיר מֵעָלָיו וְלִרְחֹץ עַצְמוֹ מִפְּגַם עֹל הָעַבְדוּת; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַיְרִידָה הַזֹּאת תּוּכַל לִהְיוֹת אֶצְלוֹ תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי זֶה נִשְׂכַּר לַעֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַה לֶּאֱכֹל, וְעִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן זוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הַפַּרְנָסָה וְהָאֲכִילָה דַיְקָא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׂכִירוּת וְהַפַּרְנָסָה שֶׁמְּקַבֵּל בְּעַד פְּעֻלָּתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן וּסְלִיחַת עֲו?ֹנוֹת, נִמְצָא שֶׁהָעַבְדוּת שֶׁלּוֹ שֶׁהִשְׂכִּיר עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי הוּא בְּחִינַת יְרִידָה גְדוֹלָה, אֲבָל זֹאת הַיְרִידָה הוּא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי עַל־ יְדֵי־זֶה קִבֵּל פַּרְנָסָתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵרוּת, הֵפֶךְ הָעַבְדוּת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר לְשַׁלֵּם לוֹ הַשְּׂכִירוּת תֵּכֶף בְּיוֹמוֹ, בִּכְדֵי לְמַהֵר לְסַלֵּק מֵעָלָיו פְּגַם עֹל הָעַבְדוּת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לִשָּׂא עֲלֵיהֶם עֹל הַזֶּה אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי הַשְּׂכִירוּת שֶׁמְּקַבֵּל תֵּכֶף, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, וּמַעֲבִיר מֵעַל עַצְמוֹ תֵּכֶף פְּגַם הָעַבְדוּת כַּנַּ"ל (הל' שכירת פועלים ה"ג אות ב).
when there is a lack, G-d forbid, in the Emunah and it is not complete — this is the aspect of the excess of dross that was in the vessels, through which they shattered, since they could not endure the light within them because of its excess — and they shattered, as explained in the beginning of Etz Chayyim. And the dross themselves are the aspect of the judgments derived from the aspect of the beginning of the tzimtzum of the empty space. It emerges that the shattering of vessels also derives in its root from the aspect of the empty space. Therefore the essential rectification of all is only through complete Emunah as above. ibid. §10 154. The essential protection of a person's money and possessions is through Emunah — one must believe that everything is only from Hashem, and that
מִי שֶׁיָּגֵעַ בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ בְּכַוָּנָה זוֹ, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן עַל־יְדֵי הַפַּרְנָסָה, הוּא בְּוַדַּאי דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעַ כַּפּוֹ יוֹתֵר מִירֵא־שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ" בָּעוֹלָם הַזֶּה "וְטוֹב לָךְ" לָעוֹלָם הַבָּא, כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה דִקְדֻשָּׁה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, הֶאָרַת הַמַּקִּיפִים וְכוּ', שֶׁהֵם עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא. וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי יְגִיעַ כַּפַּיִם דַּיְקָא, כִּי הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מֵהַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּלֶּה בְּהַפַּרְנָסָה הֶאָרַת הָרָצוֹן, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי 'יְגִיעַ כַּפֶּיךָ' דַיְקָא, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַיָּדַיִם, כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּהַפַּרְנָסָה. וְזֶה: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל וְכוּ', וְטוֹב לָךְ" בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל (שם אות הנ"ל). רנט
"no man prevails through strength" [I Samuel 2:9]. And through this the money and possessions are protected from all the damages from which a person has no power to guard himself. ibid. §12 155. Before the Giving of the Torah, holiness was
עִקַּר הַשְּׁמִירָה אֵינָהּ אֶלָּא עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבֶן הָאָדָם לִשְׁמֹר כְּלָל מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת וּבִפְרָט מֵאֳנָסִין, כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד הוּא עִקַּר הַשּׁוֹמֵר שֶׁלָּנוּ. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַשְּׁמִירָה הוּא, שֶׁצְּרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, וּלְהַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה אִי אֶפְשָׁר עַד שֶׁיְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן. עַל־כֵּן כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹר בִּשְׁלֵמוּת כָּל מָמוֹנוֹ וַחֲפָצָיו צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן, וְאָז זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁמִירָה כַּנַּ"ל (הל' שאלה ה"א).
very much concealed and there was no knowledge of Him at all — and the entire world was then in the aspect of the empty space, for the world was empty
כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל אֶחָד כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּהַתּוֹרָה, כְּמוֹ־כֵן הוּא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל עֵת לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַתּוֹרָה וּלְקַבְּלָהּ בְּכָל פַּעַם, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל אָדָם וּבְכָל זְמָן, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין: 'נוֹתֵן הַתּוֹרָה' בִּלְשׁוֹן הֹוֶה, וְכַמְבֹאָר בִּסְפָרִים. וְעִקַּר הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה מַה שֶּׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה, הוּא עַל־יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁאָז זוֹכֶה לְבָרֵר עַל־יְדֵי כָּל הָעֲסָקִים וּמַשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁלּוֹ נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַרְבֵּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַעֲלָאַת הַנְּפָשׁוֹת בִּבְחִינַת מַיִּין נֻקְבִּין, וְעַל־ יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ תּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת: 'טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ' דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי הַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁמַּעֲלֶה עַל־יְדֵי הַדֶּרֶךְ־ אֶרֶץ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה (שם אותיות ב ה).
of the knowledge of His Divinity. And this was the essential toil and service of the holy Patriarchs: for through the strength of their Emunah and their holy service, they revealed and publicized that even within the empty
הַגַּנָּב מְסַלֵּק כִּבְיָכוֹל הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עָשָׂה עַיִן שֶׁל מַטָּה כְּאִלּוּ אֵינָהּ רוֹאָה - נִמְצָא שֶׁכּוֹפֵר וּמְסַלֵּק הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן נֶחְשָׁב כְּפוֹגֵם וּמְבַטֵּל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי הַתּוֹרָה הוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן רוֹאִין גַּם בְּחוּשׁ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁבָּא אָדָם לִידֵי מִדָּה זוֹ לִהְיוֹת גַּנָּב, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא מוּכָן לְכָל עָו?ֹן וּלְכָל חַטָּאת, וְלִפְרֹק עֹל הַתּוֹרָה לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם (הל' גניבה הלכה א, אותיות א ב ג).
space His Divinity is found — and they drew Emunah into the world. ibid. §14 156. The essential service of a person in this world
עִקַּר הָאָדָם הוּא הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם" (במדבר יט, יד). וְהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת עֵינַיִם, כִּי עֵינַיִם עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר, וְכַמּוּבָא בַּכְּתָבִים, כִּי הַדַּעַת כָּלוּל מֵעֶשֶׂר הֲוָיוֹ"ת, שֶׁהֵם גִּימַטְרִיָּא שְׁנֵי פְּעָמִים 'עָיִן'. כִּי הַדַּעַת כָּלוּל מִבְּחִינַת יָמִין וּשְׂמֹאל, הַיְנוּ בְּחִינַת ע' פָּנִים לַתּוֹרָה, בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, הֵם בְּחִינַת עֵין יָמִין, בְּחִינַת "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ". וְזֶה עִקַּר הָאָדָם, שֶׁהוּא הַחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדָּעַת. וְכֵן כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁכִין גַּם־ כֵּן מֵהַדַּעַת וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהֵם בְּחִינַת שְׂמֹאל, בְּחִינַת "בִּשְׂמֹאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד". וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, כִּי עִקַּר קִשּׁוּי לֵדָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁקֹּדֶם שֶׁנּוֹלָד הָאָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת ע' אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאָדָם, קֹדֶם לָזֶה מִתְגַּבְּרִין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת ע' אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, וְהֵם רוֹצִים חַס וְשָׁלוֹם לִמְנֹעַ וּלְעַכֵּב הַלֵּדָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַדָּעַת. וְעַל־כֵּן צְרִיכָה הַיּוֹלֶדֶת לִצְעֹק עַיִן קָלִין, לְשַׁבְּרָם וּלְהַכְנִיעָם, וְאָז נוֹלָד הָאָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת תּוֹרָה, בְּחִינַת עֵין יָמִין; אֲבָל קֹדֶם שֶׁמּוֹלִידִין וּמַמְשִׁיכִין הַפַּרְנָסָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵין שְׂמֹאל, צְרִיכִין לִצְעֹק שְׁנֵי פְּעָמִים עַיִן קָלִין, כִּי עוֹבֶרֶת הַפַּרְנָסָה וְנִמְשָׁךְ דֶּרֶךְ שְׁנֵי מִינֵי הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, וּבְכָל פַּעַם צְרִיכִין לִצְעֹק עַיִן קָלִין כַּנַּ"ל. כִּי בֶּאֱמֶת שֹׁרֶשׁ הַכֹּל הוּא בְּחִינַת כֹּלָּא יַמִּינָא, בְּחִינַת אוֹרַיְתָא דְעַתִּיקָא שֶׁשָּׁם כֹּלָּא יַמִּינָא, וְלֵית שְׂמֹאל וְלֵית עשֶׁר תַּמָּן, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַהוֹלָדוֹת וְכָל הַחַיִּים מֵאַנְפִּין נְהִירִין, וְכֵן כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁל פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת, בְּחִינַת "בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי בְּמַזָּלָא תָּלְיָא מִלְּתָא", בְּחִינַת מַזָּל הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁם כֹּלָּא יַמִּינָא, רַק שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח. וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ הַדַּעַת מִשָּׁם, שֶׁשָּׁם הוּא רַק בְּחִינַת עֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, לְמַטָּה לִבְחִינַת עֵינַיִם יָמִין וּשְׂמֹאל, אֲזַי צְרִיכִין לִצְעֹק הָעַיִן קָלִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ חַס וְשָׁלוֹם ע' אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, שֶׁאֲחִיזָתָם מִבְּחִינַת שְׂמֹאל. וּכְשֶׁמַּכְנִיעִין אוֹתָם, אֲזַי נִתְגַּלֶּה הַלֵּדָה, וְדָם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. נִמְצָא, כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין הַשֶּׁפַע רוּחָנִיּוּת מִבְּחִינַת כֹּלָּא יַמִּינָא לִבְחִינַת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵין יָמִין, צְרִיכִין לִצְעֹק ע' קָלִין. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁצְּרִיכִין לְצַמְצֵם עוֹד הַשֶּׁפַע בְּיוֹתֵר עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה שֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת לְגַמְרֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂמֹאל, אָז בְּוַדַּאי מִתְגַּבְּרִין הָעַיִן אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, שֶׁאֲחִיזָתָם מִבְּחִינַת שְׂמֹאל, וְרוֹצִים לְעַכֵּב הַשֶּׁפַע לְעַצְמָן, אוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם בְּתַאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ עִקַּר הָאַנְפִּין חֲשׁוֹכִין - עַל־כֵּן צְרִיכִין לִצְעֹק עוֹד עַיִן קָלִין, וְזֶה בְּחִינַת "כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה" (שם ה"ב אותיות ב ג ד).
is to connect the external to the internal — namely, not to be drawn after the physicality of any matter, but to look well and connect oneself to the intellect and divine vitality that exist in every matter, so that the intellect illuminates for him to draw close to Hashem through every matter in the world. And this matter is very high and very much hidden from human beings, and it is impossible to merit this except through the holy Torah. For through the Torah, power is given to the holy malchus to overpower the malchus of the Other Side — and then the good inclination overpowers the evil inclination, and one merits to subdue and shatter all bodily desires. And each person, according to how much he shatters his heart's desire — so too he merits to
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, יֶשׁ לוֹ מָנֶה מְבַקֵּשׁ מָאתַיִם וְכוּ'. וּמוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁכְּשֶׁזּוֹכִין לְשֶׁפַע כְּפוּלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹל מִבְּחִינָה זוֹ, מֵאַחַר שֶׁזָּכָה לְשֶׁפַע כְּפוּלָה. כִּי צְרִיכִין לְקַשֵּׁר כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ בַּקְּדֻשָּׁה, בִּפְרָט הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת, שֶׁבְּשָׁרְשׁוֹ בַּקְּדֻשָּׁה הוּא גָבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד, בְּחִינַת אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח, כִּי שָׁרְשׁוֹ בְּמַזָּלָא דְּכָל מְזוֹנֵי בֵּהּ תָּלְיָן כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁמְּקַשֵּׁר הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ לְהַדַּעַת, אֲזַי נִמְשָׁךְ שֶׁפַע כְּפוּלָה וְנִתְבַּטֵּל תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי עִקַּר הַתַּאֲוָה הוּא לְמַטָּה, מֵחֲמַת שֶׁנּוֹפֵל וְנִתְרַחֵק הַמָּמוֹן מִשָּׁרְשׁוֹ, כִּי כְּשֶׁמַּפְרִיד חַס וְשָׁלוֹם הַשֶּׁפַע וְהָעֲשִׁירוּת מִשֹּׁרֶשׁ הַדַּעַת, רסא אָז הוּא יָגֵעַ וְטוֹרֵחַ תָּמִיד וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵין מֵאִיר בְּמָמוֹנוֹ הַדַּעַת, שֶׁהוּא עִקַּר הַשֹּׁרֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁל הַמָּמוֹן, אֲזַי זֶה הַמָּמוֹן אֵינוֹ נִקְרָא מָמוֹן כְּלָל, רַק עָפָר בְּעָלְמָא, בְּחִינַת "עַפְרֹת זָהָב" (איוב כח), וְאָז אֵינוֹ יָכוֹל לְמַלֹּאת תַּאֲוָתוֹ בְּמָמוֹנוֹ, וְכָל מַה שֶּׁיֶּשׁ לוֹ יוֹתֵר, חָסֵר לוֹ בְּיוֹתֵר, וְאָז אֵין לוֹ אֲפִלּוּ חֲצִי תַּאֲוָתוֹ, כִּי הָיָה לוֹ יְגִיעָה כָּל־כָּךְ וְצַעַר כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, הַיְנוּ קֹדֶם שֶׁהִמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע מִבְּחִינַת כֹּלָּא יַמִּינָא לִבְחִינַת הַדַּעַת, וְאַחַר־כָּךְ קֹדֶם שֶׁהִמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע מִבְּחִינַת הַדַּעַת עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה שֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, מַפְרִיד חַס וְשָׁלוֹם הַמָּמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה מֵהַדַּעַת, נִמְצָא שֶׁחָסֵר לוֹ הַמֶּחֱצָה, דְּהַיְנוּ הַחִיּוּת שֶׁל הַמָּמוֹן שֶׁהוּא הַדַּעַת, שֶׁהוּא הָעִקָּר. וּבֶאֱמֶת אֲפִלּוּ חֲצִי תַּאֲוָתוֹ אֵין לוֹ, מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁאָר אֶצְלוֹ רַק בְּחִינַת הַגַּשְׁמִיּוּת, וְנִסְתַּלֵּק הַחִיּוּת מֵהַשֶּׁפַע שֶׁהוּא הַדַּעַת, שֶׁזֶּה הָעִקָּר. אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲוָה, וּמְקַשֵּׁר הַשֶּׁפַע לְשָׁרְשָׁהּ לְהַדַּעַת, אֲזַי נִמְשָׁךְ בְּרָכָה בְּכָל אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה הוּא מֵהַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם־מִשְׁנֶה שֶׁל שַׁבָּת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וַאֲזַי זוֹכֶה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְנִתְבַּטֵּל בְּחִינַת "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", כִּי כְּשֶׁזּוֹכֶה שֶׁנִּשְׁתַּלֵּחַ בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה לְשָׁרְשׁוֹ לַדַּעַת הָעֶלְיוֹן, אֲזַי נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת הָעֶצֶב, בִּבְחִינַת "בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ", וַאֲזַי אֵינוֹ חָסֵר לוֹ כְּלוּם, רַק יֶשׁ לוֹ כֹּל, הַיְנוּ שֶׁנִּצּוֹל מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', כִּי יֶשׁ לוֹ כָּל מַה שֶּׁחָפֵץ, מֵאַחַר שֶׁזָּכָה לְבִרְכַּת ה', בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, וּכְשֶׁשּׁוֹרָה בִּרְכַּת ה' בְּכָל מַה שֶּׁיֶּשׁ לוֹ, בְּוַדַּאי אֵינוֹ מִתְאַוֶּה עוֹד יוֹתֵר, כִּי זֶה עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בְּחִינַת "בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר" כַּנַּ"ל (שם אותיות ה ו).
look well at the genuine intellect that exists in every matter. But even one who has already merited to shatter all desires — nonetheless he must be careful to have a contraction in his intellect, not to breach the boundary to gaze at what he has no permission for. All the more so one who is still submerged in desires — who must certainly contract his intellect not to breach it to know more than is fitting for him according to his level. Therefore the essential wisdom and genuine intellect is Emunah, which is the totality of the entire holy Torah, as it is written: "all Your commandments are Emunah." Namely: one must conduct oneself in every matter according to the holy Torah. And when looking
מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהַשְּׁכִינָה צוֹוַחַת עַל הַנּוֹפְלִים לְתַאֲוַת מָמוֹן: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי, הַיְנוּ כִּי פּוֹגֵם עַל־יְדֵי־זֶה בְּהַתְחָלַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַשֶּׁפַע, שֶׁנִּמְשָׁךְ לִבְחִינַת הַדַּעַת וּמַחֲשָׁבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'רֹאשִׁי'; וְאַחַר־כָּךְ יוֹרֶדֶת הַשֶּׁפַע מִבְּחִינַת הַדַּעַת וּמַחֲשָׁבָה לְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת שֶׁל הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, כִּי נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל הָאָדָם, בְּחִינַת "וּבֵרַכְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה", שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'זְרוֹעַ' (שם).
at any matter, one should know and believe with complete Emunah that there is certainly a great intellect in this matter, and one
מָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל הוּא בִּבְחִינַת מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, הַנִּמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת שַׁבָּת, בְּחִינַת לֶחֶםשׂמִשְׁנֶה. וְעִקַּר מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקֻשָּׁר לְהַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵינַיִם, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין וְיוֹדֵעַ בִּידִיעָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל רַק בְּהַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת עֵינֵי ה', שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת. וְעַל־כֵּן הַגַּנָּב, שֶׁנּוֹפֵל כָּל־כָּךְ לְתַאֲוַת מָמוֹן עַד שֶׁבָּא לִידֵי גְנֵבָה וְכָפַר בְּהַשְׁגָּחָה, כִּי עָשָׂה עַיִן שֶׁל מַטָּה כְּאִלּוּ אֵינָהּ רוֹאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְהִתְגַּבְּרוּ עָלָיו הָאַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, בְּחִינַת מִיתָה, וְעַל־כֵּן רֹב הַגְּנֵבוֹת בַּחֲשֵׁכָה וּבַלַּיְלָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְשַׁלֵּם כֶּפֶל, לְתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם בְּחִינַת הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה. וְזֶה: "חַיִּים, שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם" - חַיִּים דַּיְקָא, עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות ז ח).
can recognize through it the greatness of the Creator and draw close to Hashem through it. And if one merits to know and understand and attain some intellect in it relevant to the service of Hashem — good. And if not —
צְרִיכִין לִצְעֹק שְׁנֵי פְּעָמִים עַיִן קָלִין, לְשַׁבֵּר עֵינֵי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמִּתְאַוָּה לְמָמוֹן, בְּחִינַת 'הָעַיִן רוֹאָה וְהַלֵּב חוֹמֵד'. וְלִזְכּוֹת לְקַשֵּׁר הַמָּמוֹן לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, לִבְחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת עֵינֵי ה', בִּבְחִינַת "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו וְכוּ' לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם", הַיְנוּ לְהִנָּצֵל מִבְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִיתָה; וְזֶה: "וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב", הַיְנוּ בְּחִינַת פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמַּזָּלָא דְּכָל מְזוֹנֵי בֵּהּ תָּלְיָן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי, בְּחִינַת "הִנֵּה עֵין ה'" דַּיְקָא "אֶל יְרֵאָיו", כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שם).
one should contract one's intellect and rely on Emunah, until one purifies one's body appropriately, whereupon one will merit to understand as befits one. But
עַל־יְדֵי פְּגַם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן נוֹפְלִין נְפִילָה אַחַר נְפִילָה. וְהַנְּפִילָה וְהַיְרִידָה הוּא בִּבְחִינַת "וַתֵּרֶד פְּלָאִים", שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַיְרִידָה שֶׁבִּשְׁעַת חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי פְּגָם זֶה. וְעַל־ כֵּן נֶאֱמַר (דניאל יב): "עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת", כִּי מִי שֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן, קָשֶׁה לוֹ מְאֹד מְאֹד לָצֵאת מִשָּׁם. וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁתִּהְיֶה עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ תָּלוּי בְּתִקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁיִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ (שם אות ט).
in any case, even all the while one does not understand well the intellect within every matter, one must believe with complete
עַל־יְדֵי מִצְוַת הַלְבָּשַׁת עֲרֻמִּים זוֹכִין לְהִנָּצֵל מִתַּאֲוַת מָמוֹן (שם אות הנ"ל).
Emunah that there is
עַל־יְדֵי מִצְוַת הַגְבָּהַת הַתּוֹרָה אַחַר קְרִיאָתָהּ, וְכָל הָעָם הָעוֹמְדִים שָׁם נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְבַּטֵּל תַּאֲוַת מָמוֹן. וְעַל־כֵּן נוֹהֲגִין לִקְנוֹת מִצְוָה זוֹ בְּדָמִים יְקָרִים (שם אות י; ועי' ת"ת אות קיג).
truly and certainly great holy wisdom and intellect in it —
מֵחֲמַת שֶׁהַהַשְׁפָּעָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי שְׁנֵי מִינֵי הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הַיְנוּ כִּי בִּתְחִלָּה נִמְשֶׁכֶת לִבְחִינַת הַדַּעַת, בְּחִינַת מַחֲשָׁבָה, וְאַחַר־כָּךְ מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת עוֹד לִבְחִינַת שֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת רֹאשִׁי וּזְרוֹעִי (כנ"ל אות רטז), עַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין דָּבָר יוֹצֵא מֵרְשׁוּת הָאָדָם אֶלָּא עַל־יְדֵי יֵאוּשׁ וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה: יֵאוּשׁ הוּא, שֶׁיּוֹצֵא מִדַּעַת הָאָדָם וּמִמַּחֲשַׁבְתּוֹ, וְעַל־יְדֵי שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה יוֹצֵא הַדָּבָר מִמַּעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל הָאָדָם, שֶׁהֵם הַשְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַקִּנְיָנִים וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁל הָאָדָם. וְעַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ יוֹצֵא הַדָּבָר מֵרְשׁוּת הָאָדָם (שם אות יד).
for "all of them You made with wisdom" [Psalms 104:24] — and everything is in order to draw close through it to Hashem and recognize Him through it, as it is written: "everything
הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עוֹסְקִים לְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם וּנְפִילָתָם וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה, עַל־יְדֵי שֶׁמַּלְבִּישִׁין לָהֶם הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. וְלִפְעָמִים יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁנָּפְלוּ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָם מֵרִשְׁתָּם בְּשׁוּם פָּנִים לַתּוֹרָה, כִּי נָפְלוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת מְעוֹרְרִין גַּם אוֹתָם עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה מֻשְׁרָשִׁים שָׁם. וְאָז כְּשֶׁמַּחֲזִירִין אוֹתָן בִּתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת אֵלּוּ עַד שֶׁנִּתְהַפְּכִין הָעֲו?ֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, אֲזַי נַעֲשֶׂה הַתּוֹרָה כְּפוּלָה, בִּבְחִינַת מִשְׁנֵה־תוֹרָה, בְּחִינַת "כִּפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה", וַאֲזַי מַמְשִׁיךְ מֵהַתּוֹרָה כְּפוּלָה בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת גָּדוֹל שֶׁל כָּל הוֹן דְּעָלְמָא וְלֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ. וּמֵחֲמַת שֶׁזֶּה הָעֲשִׁירוּת, בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי בְּחִינַת גְּנֵבָה דִקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק מִתְנַהֵג כִּבְיָכוֹל בִּגְנֵבָה וְעָרְמָה עִם הַבַּעַל־דָּבָר, וּמְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחַת חֻלִּין וּמַלְבִּישׁ בָּהֶם דַּיְקָא תּוֹרָה גָבוֹהַּ מְאֹד, בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, בְּחִינַת שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַיְקָא הוּא מְעוֹרֵר בְּנֵי־אָדָם מִשְּׁנָתָם וּמַחֲזִיר בִּתְשׁוּבָה גַּם הַנְּפוּלִים וְהַיְרוּדִים מְאֹד, שֶׁנִּלְכְּדוּ בְּרֶשֶׁת הַבַּעַל־דָּבָר גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי גְנֵבָה דְסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא הַגְּנֵבָה וְהָרַמָּאוּת וְהָעַרְמוּמִיּוּת שֶׁל הַבַּעַל־ דָּבָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְפָּס הָאָדָם בְּרִשְׁתּוֹ רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן הַגַּנָּב צָרִיךְ לְשַׁלֵּם כֶּפֶל, עַיֵּן פְּנִים (שם הלכה ג, אותיות ב ג ד).
that Hashem made is for His sake" [Proverbs 16:4]. For in truth this is the essential free choice: that one does not understand and see the intellect and wisdom — which is the divine vitality that exists in every matter. For if all could see it eye to eye, there would certainly be no free choice — for all would certainly choose the wisdom and intellect, which is the essential very essence of the good and
מַה שֶּׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמִּצְו?ֹת הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לְפַזֵּר מָמוֹן עֲלֵיהֶם - עַיֵּן 'מִצְו?ֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים', אוֹת רכו. כָּל־אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כְּפִי שִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, כֵּן הוּא מַמְתִּיק בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים הַשַּׁיָכִים אֵלָיו דַּיְקָא. וְעִקַּר הַצִּמְצוּמִים מְלֻבָּשִׁים בְּהַמָּמוֹן וַחֲפָצִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְכָל אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְהַמְתִּיק כִּי אִם אֶת מָמוֹנוֹ וַחֲפָצִים שֶׁלּוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּיק שׁוּם דִּין וְצִמְצוּם כִּי אִם עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַשַּׁיָּךְ אֵלָיו, אֲבָל מָמוֹן חֲבֵרוֹ וַחֲפָצָיו, שֶׁהֵם צִמְצוּמִים אֲחֵרִים, אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְמַתֵּק כִּי אִם עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא הַבַּעַלשׂ הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם. וְזֶה בְּחִינַת חֹמֶר אִסּוּר גְּזֵלָה, כִּי כְּשֶׁגּוֹזֵל מָמוֹן וְחֶפְצֵי חֲבֵרוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים, וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַמְתִּיקָם בְּשִׂכְלוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם שֶׁלּוֹ וְאֵינָם שַׁיָּכִים אֵלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים הַדִּינִים וְהַצִּמְצוּמִים בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל דּוֹר הַמַּבּוּל: לֹא נֶחְתַּם גְּזַר־דִּינָם אֶלָּא עַל הַגָּזֵל - עַיֵּן פְּנִים (הל' גזילה ה"ב, אותיות ב ו ז).
pleasantness of every matter, beyond which there is nothing higher. What fool would turn away from such sweet pleasantness to be drawn after the murkiness and physicality of all the desires of this world? But since Hashem in His wisdom concealed from the world the
כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים וְהַצִּמְצוּמִים. וְהַגְּזֵלָה הוּא הַהֵפֶךְ מִזֶּה לְגַמְרֵי, כִּי מַפְסִיק הַצִּמְצוּמִים מִשָּׁרְשָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְמַתֵּק כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הַגּוֹזֵל מֵחֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה הוּא פּוֹגֵם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (שם אות ז; ועי' תשובה אות נ).
holy wisdom and vitality that exists in every matter, and it is impossible to attain
כָּל־אֶחָד כְּפִי שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ וּכְפִי בְּחִינַת נִשְׁמָתוֹ, כֵּן יֶשׁ לוֹ צִמְצוּמִים הַמְלֻבָּשִׁים בְּהַחֲפָצִים וְהַכֵּלִים שֶׁלּוֹ. וְעַל־כֵּן עַל־פִּי־רֹב כָּל אֶחָד חָפֵץ בַּחֲפָצִים וְכֵלִים אֲחֵרִים מְשֻׁנִּים מֵחֲבֵרוֹ, וְהַכֹּל כְּפִי שֹׁרֶשׁ שִׂכְלוֹ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַצִּמְצוּמִים. וְכֵן אֵין הַצִּמְצוּם נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הַשַּׁיָּךְ לוֹ, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת שֶׁל הַבְּעָלִים שֶׁל אוֹתוֹ דָבָר. וְלִפְעָמִים צָרִיךְ הַחֵפֶץ לָצֵאת מֵרְשׁוּת אָדָם זֶה לִרְשׁוּת אַחֵר, וְאֵין הַדָּבָר יָכוֹל לָצֵאת מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת כִּי אִם בְּדַעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב שֶׁל הַבְּעָלִים, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֵפֶץ, הוּא בְּדַעְתּוֹ וּבְשִׂכְלוֹ שֶׁל בְּעָלָיו, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַצִּמְצוּם, וְעַל־כֵּן אֵין הַדָּבָר יוֹצֵא מֵרְשׁוּתוֹ כִּי אִם בְּדַעְתּוֹ, וְהָעִקָּר תָּלוּי בִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב, כְּמוֹ שֶׁכּוֹתְבִין בְּכָל שִׁטְרֵי מְכִירוֹת וּמַתָּנָה וְכַיּוֹצֵא, שֶׁהַדָּבָר נַעֲשָׂה בְּרָצוֹן טוֹב, בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, בְּדֵעָה מְיֻשֶּׁבֶת. כִּי בֶּאֱמֶת אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיֵּצֵא הַדָּבָר מֵרְשׁוּת אָדָם זֶה לִרְשׁוּת אָדָם אַחֵר, מֵאַחַר שֶׁזֶּה הַצִּמְצוּם הַמְלֻבָּשׁ בְּחֵפֶץ זֶה הוּא שַׁיָּךְ לְזֶה הָאָדָם וּלְזֶה הַשֵּׂכֶל דַּיְקָא, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְמַתֵּק אֶלָּא עַל־יְדֵי זֶה הַשֵּׂכֶל שֶׁל זֶה הָאָדָם דַּיְקָא, וְאִם־כֵּן אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיֵּצֵא לִרְשׁוּת אַחֵר? אַךְ הָעִקָּר שֶׁל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא, שֶׁצְּרִיכִין לָשֵׂאת וּלְהַגְבִּיהַּ הַדָּבָר הַנִּמְכָּר לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן, לִבְחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַשִּׂכְלִיִּים פְּרָטִיִּים וְשֹׁרֶשׁ כָּל הַצִּמְצוּמִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְשָׁם יְכוֹלִין לְהַחֲלִיף הַדָּבָר, שֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּת זֶה לִרְשׁוּת אַחֵר, מֵאַחַר שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים כָּל הַצִּמְצוּמִים וְכָל הַחָכְמוֹת יַחַד, בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכָל מָקוֹם, כִּי עִקַּר כָּל הַקִּנְיָנִים עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַגְבָּהָה, שֶׁמַּגְבִּיהִין הַדָּבָר לְמַעְלָה לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל, וְשָׁם דַּיְקָא יוֹצֵא הַדָּבָר מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַכֹּל. וְזֶה בְּחִינַת מַשָּׂא־וּמַתָּן, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּנַשְּׂאִין הַדָּבָר לְמַעְלָה, וְשָׁם עִקַּר בְּחִינַת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּצֵא הַדָּבָר מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, כִּי אִם כְּשֶׁמַּעֲלִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן "לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה, שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְכוּ'", כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שָׁם צְרִיכִין לַחֲלֹץ הַמִּנְעָלִים, בְּחִינַת: לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת וְכוּ' וְלֹא בְמִנְעָלוֹ. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְתָּקַת הַצִּמְצוּמִים הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי שֶׁזֶּה הַשֵּׂכֶל מְקַבֵּל כֹּחַ מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, אֶבֶן שְׁתִיָּה הַנַּ"ל, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִכָּלֵל בְּהַחָכְמָה עִלָּאָה הַנַּ"ל כִּי אִם עַל־יְדֵי רָצוֹן וְאַהֲבָה שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־ כֵּן צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הַמְּכִירָה אוֹ הַמַּתָּנָה וְכַיּוֹצֵא בְּדֵעָה מְיֻשֶּׁבֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַצִּמְצוּם. וְגַם צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה בְּרָצוֹן טוֹב כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי הָרָצוֹן וְהָאַהֲבָה נִכְלָל הַשֵּׂכֶל זֶה בְּתוֹךְ שָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַיְקָא יָכוֹל הַדָּבָר לָצֵאת מֵרְשׁוּת זֶה לִרְשׁוּת חֲבֵרוֹ (שם אותיות י יא יב).
it except through much toil and labor in Torah and commandments — and even then it is impossible to attain it in this world in ultimate completeness until the future, when "the earth shall be filled with knowledge…" [Isaiah 11:9] — as it is written: "also the world He placed in their heart, without a person finding out the work that G-d made from beginning to end" [Ecclesiastes 3:11]. And Rashi explains: "the world" is written deficiently [ha'olam — alluding to he'elem: concealment], a language of concealment — that He concealed from the creatures and so forth. Namely: it is impossible in this world to fully attain how the inner dimension — which is the aspect of the beginning of every matter — is connected and joined to its external dimension which is the aspect of the end.
הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, שֶׁהוּא תַּכְלִית הַנִּבְרָאִים. וְהָאָדָם צָרִיךְ לְהַשְׁלִים וְלִגְמֹר תִּקּוּן כָּל הַבְּרִיאָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת" - הַחִטִּים צְרִיכִין לִטְחֹן וְכוּ'. וְעִקַּר מַעֲשֵׂה הָאָדָם לְקַיֵּם הָעוֹלָם וּלְהַשְׁלִים תִּקּוּנוֹ הוּא מַעֲשֵׂה הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, רַק מֵחֲמַת שֶׁלִּפְעָמִים מֻכְרָחִין לְבַטֵּל עַצְמוֹ קְצָת מִדִּבְרֵי־תוֹרָה, וְאָז כָּל קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמְּלָאכוֹת שֶׁעוֹשִׂין בֶּאֱמוּנָה וּבְכִשְׁרוֹן הֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְעוֹרְרִין לְמַעְלָה כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, הַיְנוּ הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וּבְתוֹךְ הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נֶעְלָמִין שָׁם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהֵם כְּלַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וְכֵן עַכְשָׁו עִקַּר הַקִּיּוּם שֶׁל הָאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, שֶׁהֵם הַ'פְּרָאסְטַאקֶיס', שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּתוֹרָה כִּי אִם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, הוּא רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶד־ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁעוֹסְקִין בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן וּמְלָאכָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, בְּכַשְׁרוּת וּבֶאֱמוּנָה וּבְהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזּוֹכִין בִּשְׁלֵמוּת לְהַמְשִׁיךְ הַחֶסֶד־חִנָּם הַנַּ"ל בְּעֵת פְּשִׁיטוּתָם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אָז הָעֵסֶק בְּדֶרֶךְ־ אֶרֶץ הוּא גַם־כֵּן בְּחִינַת קִיּוּם הָעוֹלָם, עַד שֶׁנֶּחְשָׁב כְּאִלּוּ זֶה הַדָּבָר וְהָעֵסֶק שֶׁעוֹסֵק בּוֹ נִבְרָא עַל־יָדוֹ מַמָּשׁ. אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגְמִים חַס וְשָׁלוֹם בְּהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁגּוֹזֵל חַס וְשָׁלוֹם אֶת חֲבֵרוֹ, הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ סוֹתֵר וְהוֹרֵס בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וּכְאִלּוּ מְהָרֵס וּמַחֲרִיב כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְאָז אֵין לוֹ תַּקָּנָה, רַק "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה וְכוּ'", כִּי עַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַמְשִׁיךְ וּמְעוֹרֵר אֶת הַחֶסֶד־חִנָּם הַנַּ"ל עַד שֶׁנִּתְתַּקֵּן הַכֹּל, עַיֵּן פְּנִים (שם ה"ג אותיות ה ו).
Until the future after the resurrection at the time of receiving the reward — when we will merit to know and attain all that was done in this world and all that Hashem intended in His creation of this world and all within it and all its governance throughout all the days of the world from beginning to end. And therefore since it is now impossible to understand and attain the inner intellect that exists in every matter in completeness — through this is the essential power of free choice. But through
עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוַת מָמוֹן, עַד שֶׁיְּכוֹלִים לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי גָזֵל וָעשֶׁק, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רַק עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹפְלִין תַּחַת הַזְּמַן בְּיוֹתֵר. כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זָן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִנִּים, רַק עַל־פִּי־רֹב אֵין נוֹתְנִין לְהָאָדָם פַּרְנָסָתוֹ בִּמְזֻמָּן תֵּכֶף וּמִיָּד, רַק צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד יָבוֹא עִתּוֹ וּזְמַנּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ", וְצָרִיךְ הָאָדָם לִבְלִי לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, רַק לְהַמְתִּין וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד. וְהָעִקָּר מַה שֶּׁבְּנֵי־אָדָם נִכְשָׁלִין בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה בְּכַמָּה פְּגָמִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הַכֹּל רַק עַל־יְדֵי שֶׁאֵינָם מַמְתִּינִים עַד שֶׁיָּבוֹא הָעֵת וְהַזְּמַן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַשְׁפִּיעַ לָהֶם הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל וּבְכַשְׁרוּת, רַק הֵם דּוֹחֲקִים אֶת הַשָּׁעָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם בָּאִים לְכַמָּה פְּגָמִים, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁבָּאִים לִידֵי גְזֵלָה מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁנוֹפְלִים תַּחַת הַזְּמַן, וְאֵינָם מְשִׂימִין עַל הַלֵּב שֶׁכָּל הַזְּמַן שֶׁל זֶה הָעוֹלָם פּוֹרֵחַ וְשָׁט כְּהֶרֶף עַיִן, וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, וּמַה שֶּׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁיֵּשׁ זְמַן, הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַדַּעַת, וּמִשָּׁם בְּעַצְמוֹ נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן כָּל תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא גַם־כֵּן רַק מֵחֲמַת כְּסִילוּת וְחֶסְרוֹן הַדַּעַת, בְּחִינַת "לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וּבְוַדַּאי אִם הָיָה הָאָדָם מִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל בִּטּוּל הַזְּמַן וְאֵיךְ שֶׁאֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, אָז בְּוַדַּאי לֹא הָיָה דוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, וְהָיָה מַמְתִּין עַל הַפַּרְנָסָה עַד יָבוֹא עִתּוֹ, וְלֹא הָיָה נִכְנָס בְּשׁוּם חֲשַׁשׁ גְּזֵלָה וְעַוְלָה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה; וַאֲפִלּוּ בְּהֶתֵּר לֹא הָיָה לָהוּט וְטָרוּד כָּל־כָּךְ בִּשְׁבִיל הַמָּמוֹן, רַק הָיָה מַמְתִּין לִישׁוּעַת הַשֵּׁם, כִּי רֶגַע קַלָּה בְּוַדַּאי בְּקַל יְכוֹלִין לְהַמְתִּין, וּמִי שֶׁהוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי, אֲזַי כָּל הַזְּמַן שֶׁל הָעוֹלָם הוּא רַק רֶגַע קַלָּה, כִּי הַזְּמַן פּוֹרֵחַ מְאֹד מְאֹד, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל. וְעַל־כֵּן כָּל הַגַּזְלָנִים מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה - עַיֵּן פְּנִים (שם הלכה ד, ומעין זה בהלכה ה, אות טז).
holy Israel believing in Moshe Rabbeinu and his holy Torah and all the Tzadikim who come after him, and walking in their ways, and believing that in every matter there is an inner divine vitality — the intellect within every matter, which is its purpose — and conducting themselves in every matter according to the holy Torah: through this they connect the external to the internal through the holy Emunah, which is the essential intellect. To the point where there are Tzadikim who attain great attainments in
כָּל הַהֶזֵּקוֹת, אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג, בָּאִים עַל־יְדֵי פְּגַם הַכַּעַס, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַדָּעַת (הל' נזיקין ה"א).
this — and even they contract
כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ שְׁמִירָה יְתֵרָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִזּוֹק, כָּךְ צָרִיךְ שְׁמִירָה שֶׁלֹּא יַזִּיק שֶׁל חֲבֵרוֹ. וַאֲפִלּוּ בִּרְאִיָּה אָסוּר לְהַזִּיקוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעִקַּר הֶזֵּק רְאִיָּה בָּא עַל־יְדֵי פְּגַם הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁעֵינוֹ צָרָה בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ וְיֵשׁ קִנְאָה וְחֶמְדָּה בְּלִבּוֹ, בִּבְחִינַת 'הָעַיִן רוֹאָה וְהַלֵּב חוֹמֵד', עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְהַזִּיקוֹ בִּרְאִיָּתוֹ. כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁעֵינוֹ טוֹבָה בִּשְׁלֵמוּת לֹא יַזִּיקוֹ בִּרְאִיָּתוֹ, וְאַדְּרַבָּה נִמְשָׁךְ בְּרָכָה בְּכָל מַה שֶּׁמִּסְתַּכֵּל, כַּמּוּבָא, בִּבְחִינַת "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ" (קְרִי: 'יְבָרֵךְ'). נִמְצָא שֶׁעִקַּר הֶזֵּק רְאִיָּה עַל־יְדֵי פְּגַם הַחֶמְדָּה שֶׁבַּלֵּב. וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם הַחֶמְדָּה שֶׁבַּלֵּב, כִּי כְּשֶׁחוֹמֵד אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ חַס וְשָׁלוֹם וּפוֹגֵם בְּתַאֲוַת מָמוֹן, הוּא פּוֹגֵם וּמְשַׁנֶּה הָאֱמֶת, כִּי כָל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית נִבְרָא עַל־יְדֵי אֱמֶת, בִּבְחִינַת: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים" - סוֹפֵי־ תֵבוֹת 'אֱמֶת'. וּכְפִי סֵדֶר הָאֲמִתִּי שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְסִדֵּר הַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ, מַגִּיעַ עַל־פִּי זֶה הַסֵּדֶר שֶׁיִּהְיֶה לָזֶה כָּךְ וְכָךְ מָמוֹן וְאֵלּוּ הַחֲפָצִים וְהַבָּתִּים וְכַיּוֹצֵא, כִּי הַכֹּל עַל־פִּי סֵדֶר מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַזַ"ל שֶׁאָמְרוּ: אִי בָּעִית דְּאַחֲרִיב עָלְמָא, וְאֶפְשָׁר דְּאִבְרִית בְּשַׁעֲתָא דִמְזוֹנָא וְכוּ'. נִמְצָא כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה וְחוֹמֵד אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ, זֶה בְּחִינַת שֶׁקֶר, שֶׁרוֹצֶה לְשַׁנּוֹת הַסֵּדֶר הָאֲמִתִּי שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁנִּבְרָא עַל־יְדֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁהַחֶמְדָּה שֶׁבַּלֵּב הוּא בְּחִינַת פְּגַם רסז הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּא הַהֶזֵּק רְאִיָּה, כִּי 'שׁוּרְיָנָא (רְאִיָּה) דְעֵינָא בְּלִבָּא תָּלְיָא'. גַּם עִקַּר הֶזֵּק רְאִיָּה הוּא דָבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, כִּי אֵין אָדָם מַכִּיר בָּזֶה, וְיָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ לֹא יֵדַע בָּזֶה כְּלָל; וְגַם יָכוֹל לִמְצֹא לְעַצְמוֹ אֲמַתְלָאוֹת וְלוֹמַר לַחֲבֵרוֹ שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן כְּלָל לְהִסְתַּכֵּל בְּשֶׁלּוֹ, רַק הוּא מִסְתַּכֵּל בִּשְׁבִיל אֵיזֶה דָבָר אַחֵר. נִמְצָא שֶׁהֶזֵּק רְאִיָּה הוּא דָבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמֶת בִּלְבָבוֹ שֶׁלֹּא יַחְמֹד אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיקוֹ עַל־יְדֵי הַחֶמְדָּה. וְעִקַּר כָּל הַהֶזֵּקוֹת הֵם עַל־יְדֵי פְּגַם הַדַּעַת, הַיְנוּ, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ חֶמְדָּה בְּלִבּוֹ לְמָמוֹן חֲבֵרוֹ וְנִפְגָּם הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, אֲזַי נִפְגָּם אֶצְלוֹ גַּם הָאֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר שְׁמִירַת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַחַשְׁמַ"ל, הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּכְשֶׁנִּפְגָּם הָאֱמוּנָה, אֲזַי נִפְגָּם גַּם הַמֹּחַ וְהַדַּעַת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר קִיּוּם וְחִזּוּק הַמֹּחַ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וַאֲזַי כְּשֶׁהַמֹּחַ נִפְגָּם, אֲזַי יָכוֹל לְהַזִּיק בִּרְאִיָּתוֹ, כִּי הָעַיִן הוּא שְׁלִיחַ הַשֵּׂכֶל, כַּמּוּבָא, וְעַל־כֵּן יָכוֹל לְהַזִּיק בִּרְאִיָּתוֹ עַל־יְדֵי פְּגַם שֵׂכֶל וְהַדַּעַת, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל הַהֶזֵּקוֹת כַּנַּ"ל. אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת שְׁלֵמוּת הַמֹּחַ וְהַדַּעַת, וְזוֹכֶה לִבְחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, וְהוּא בִּבְחִינַת דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם תַּאֲוָה וְחֶמְדָּה לְשֶׁל חֲבֵרוֹ, כִּי יֶשׁ לוֹ אֱמֶת בִּלְבָבוֹ וְעוֹשֶׂה מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יָבוֹא לִידֵי שׁוּם הֶזֵּק אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שֵׁנָה, וַאֲפִלּוּ הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת שֶׁלּוֹ נִשְׁמָרִין שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ שׁוּם דָּבָר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ב, אות ג ד ה ו י; ועי' דעת אות כח).
their intellect, not to breach the boundary more than necessary as above. This is the opposite of the wicked and rationalists who wish to contemplate, gaze, and understand every matter to its very depths — but since they are submerged in all the desires and literally act as animals, through this they have no contraction in their intellect. And because of this they became very confused in many foreign opinions and great heresy. But Jacob's portion is not among these, as all is explained there. Hil. Pikadon 4:21 157. Through contracting one's brain so as not to be arrogant to be wise in one's own eyes — not wishing to attain more than one's intellect permits — rather contracting one's brain, humbling oneself like hyssop and worm, and relying on Emunah — through this specifically one merits to purify the
אִי־אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וּמִסְתַּפֵּק בְּשֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ חוֹמֵד אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ, רַק אַדְּרַבָּא מְוַתֵּר מִשֶּׁלּוֹ לַחֲבֵרוֹ וּמְקַיֵּם 'וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ', כְּרַב סַפְרָא שֶׁעָשָׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְאָז יָכוֹל לְקַיֵּם מִלֵּי דִנְזִיקִין, לִשְׁמֹר עַצְמוֹ בִּשְׁלֵמוּת מִלְּהַזִּיק אֶת חֲבֵרוֹ. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁיֶּשׁ לוֹ חֶמְדָּה לְמָמוֹן חֲבֵרוֹ, אֲזַי הוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִלְּקַיֵּם דִּינֵי מָמוֹנוֹת כָּרָאוּי וְלַעֲשׂוֹת מַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְגַם קָשֶׁה לוֹ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַזִּיק אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי בִּרְאִיָּה בְּעָלְמָא יָכוֹל לְהַזִּיקוֹ, וַאֲפִלּוּ עַל־יְדֵי הַחֶמְדָּה לְבַד, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן קָרָא הַתַּנָּא לְכָל דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּשֵׁם נְזִיקִין (שם אות וע"ש אות י, מבואר שם ענין היזק שן ורגל דבהמה וכן היזק קרן מהיכן נמשך בשרשם, וענין תם ומועד).
ultimate of the external, and to connect even the ultimate of the external to the internal. And this is the aspect of the purification of the Red Heifer, as explained there. ibid. §23 158. Through complete faith
כְּשֶׁמַּזִּיקִין מָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה בְּחִינַת חֻרְבַּן בֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ. כִּי מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא יָקָר מְאֹד וּצְרִיכִין לְשָׁמְרוֹ מְאֹד, כִּי כָל הַמָּמוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי עֲסָקִים וּמְלָאכוֹת וּמַשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁעוֹשִׂין יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמוּנָה וּבְכַשְׁרוּת עַל־פִּי הַתּוֹרָה, וְכָל אֵלּוּ הָעֲסָקִים וְהַמְּלָאכוֹת הֵם בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל כֵּן כְּשֶׁמַּחֲרִיבִין וּמַזִּיקִין מָמוֹן יִשְׂרָאֵל, הוּא בְּחִינַת חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הַדַּעַת, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַהֶזֵּקוֹת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיסִין מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת לְתוֹךְ הַמֹּחַ וְהַדַּעַת, מִזֶּה יוֹנְקִין קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֶחֱרִיבוּ אֶת הַבֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ, וְהֵם עִקַּר מַזִּיקֵי עָלְמָא, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלַן (שם ה"ג אות ב).
in the Sages, the world is protected together with all its wealth and possessions from all manner of damages and losses. And for this there is also required great love and peace among Israel. ibid. 5:2 159. One must be
יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים", מֵחֲמַת שֶׁבְּשָׁרְשָׁם הֵם כְּלוּלִים וּמְקֻשָּׁרִים בְּהַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן כְּמוֹ שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת זוֹכֶה עַל־יְדֵי פַּרְנָסָתוֹ לְצַחְצְחוֹת הַנֶּפֶשׁ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִדְלוֹת וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ־כֵן בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל הַמָּמוֹן הַכָּשֵׁר שֶׁלָּהֶם הוּא יָקָר מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל. וְאִם הָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג כְּסֵדֶר, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, הָיָה נִמְשָׁךְ כָּל הָעֲשִׁירוּת וְכָל הוֹן דְּעָלְמָא לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁעוֹסֵק לְהַמְשִׁיךְ רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה; וְכָל מִי שֶׁמְּקֹרָב אֵלָיו יוֹתֵר, מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ עֲשִׁירוּת וּפַרְנָסָה בְּרֶוַח יוֹתֵר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, שֶׁבִּזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם הָיָה עִקַּר הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת לְיִשְׂרָאֵל, וְהָעַכּוּ"ם הָיוּ נִזּוֹנִין מִן הַתַּמְצִית; אֲבָל מֵרִבּוּי עֲו?ֹנוֹתֵינוּ נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל, כִּי נֶחֱרַב הַבֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל הַשֶּׁפַע וְהָעֲשִׁירוּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם עַתָּה נִמְשֶׁכֶת רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִתְהַפֵּךְ הַגַּלְגַּל, וְנִמְשֶׁכֶת רֹב הַשֶּׁפַע לָעַכּוּ"ם וּרְשָׁעִים, וְיִשְׂרָאֵל נִזּוֹנִין מִתַּמְצִית, וְעַל־כֵּן עַתָּה רֹב הָעֲשִׁירוּת אֵצֶל הֶהָמוֹן, וְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת רֻבָּם עֲנִיִּים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הָעוֹלָם נִזּוֹנִין בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי דַּי לוֹ בְּקַב חָרוּבִין וְכוּ', כִּי צַדִּיקַיָּא מַהֲנֵי זְכוּתָא אָעָלְמָא, אַדִּידְהוֹ לָא. וְעַל זֶה צָעַק הַמְקוֹנֵן: "נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים וְכוּ'". וְעַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ אֵיזֶה שֶׁפַע שֶׁל פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לְהַחֲזִיר וּלְהַעֲלוֹת הַפַּרְנָסָה לְמָרָא קַמָּא, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק אֱמֶת וְכָל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם. וְכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְנַהֵג בְּפַרְנָסָתוֹ וַעֲשִׁירוּתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת בּוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּכְלַל שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ' וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ, וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ וְכוּ'", וְאָז יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי פַּרְנָסָתוֹ (שם ה"ה, אותיות ב ו).
very strong in faith in the Sages in all its aspects: to believe in genuine Tzadikim, to believe in one's companions and speak with them in fear of Heaven — for in every Jew there is a good point which is the aspect of a Tzadik. And one must strengthen oneself especially to believe also in oneself — to believe that even one's small service and engagement in Torah is very precious before Hashem. And particularly what one has merited — to draw close to genuine and upright Tzadikim and believe in them — this is very precious before Hashem.
כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם אֱמוּנָה וּמִפְּגַם הַבְּרִית (שם אותיות ב ד).
For even if one believes
הַמָּמוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת בְּאֵר מַיִם חַיִּים, כִּי עַל־יְדֵי רסט הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה שֶׁלָּהֶם זוֹכִין לִדְלוֹת וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. אֲבָל אֵלּוּ הַמְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן לַהֲנָאָתָם וְלִכְבוֹדָם, אֲזַי הַמָּמוֹן שֶׁלָּהֶם הוּא בְּחִינַת בּוֹר רֵיק אֵין בּוֹ מָיִם, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֶשׁ בּוֹ, כִּי לֹא דַי שֶׁאֵין מִתְגַּלִּין עַל־יָדוֹ הַמַּיִם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמֵּהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, רַק אַדְּרַבָּא הוּא מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּפִירוֹת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה (שם אותיות ד ו).
in Hashem and in the Tzadikim and one's upright companions — but does not believe in oneself: namely, does not believe of oneself that one's Emunah
עֹצֶם הַפְּגָם שֶׁל הַמָּסוֹר שֶׁמּוֹסֵר מָמוֹן יִשְׂרָאֵל בְּיַד עַכּוּ"ם מְבֹאָר שָׁם בִּפְנִים, אוֹתִיּוֹת ז רלט. רֹב הַמַּחֲלֹקֶת - עַל עִסְקֵי מָמוֹן וּפַרְנָסָה. וְכֵן עִקַּר הַשָּׁלוֹם תָּלוּי בַּמָּמוֹן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה רוֹדֵף אַחַר מָמוֹן וְלֹא יְקַנֵּא בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ וְכוּ' (שם אות כח; עיין מחלוקת אות סא).
in the genuine Sages and so forth is very, very precious — this too
הַמָּמוֹן שָׁרְשׁוֹ בִּקְדֻשָּׁה גָבוֹהַּ מְאֹד. וּמֵחֲמַת שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ גָבוֹהַּ בְּיוֹתֵר, עַל־כֵּן לְמַטָּה נֶאֱחָז שָׁם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, וְיֵשׁ שָׁם הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה בְּיוֹתֵר, וְהַכֹּל רוֹדְפִים אַחַר הַמָּמוֹן כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם וּמְבַלִּים יְמֵיהֶם עַל זֶה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁשָּׁרְשׁוֹ בִּקְדֻשָּׁה גָבוֹהַּ מְאֹד. וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ הַפְּגָם שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן גָּדוֹל מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁמּוֹרִיד לַחוּץ קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה וְנוֹרָאָה מְאֹד, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה חַס וְשָׁלוֹם כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, אֵל אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַמָּסוֹר, שֶׁמּוֹסֵר מָמוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפֹעַל מַמָּשׁ לָעַכּוּ"ם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, נִמְצָא שֶׁעוֹשֶׂה מִמָּמוֹן יִשְׂרָאֵל מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה בְּפֹעַל מַמָּשׁ, וְעַל־כֵּן עֲו?ֹנוֹ גָדוֹל מְאֹד (הל' מאבד ממון חבירו ומסור, הלכה א).
is a blemish of faith in the Sages. And in one sense this blemish is the worst of all: as is commonly found in many people who are somewhat upright and beginning to draw close to men of truth, to Tzadikim
מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְלֻבָּשִׁין בּוֹ הַגַּוְנִין עִלָּאִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְהֵם בְּחִינַת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִם יִשְׂרָאֵל, דִּכְלוּלִין מִגַּוְנִין סַגִּיאִין, בִּבְחִינַת "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר". וְעַל־יְדֵי־זֶה מְשַׁבְּרִין הַקְּלִפּוֹת וְזוֹכִין לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, שֶׁזֶּה עִקַּר כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, לְשַׁבֵּר הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת, וְלַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא כְּדֵי לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן הַמָּסוֹר, שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל זֶה וְעוֹשֶׂה מֵהִפּוּךְ לְהִפּוּךְ, כִּי לוֹקֵחַ מָמוֹן יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם גַּוְנִין עִלָּאִין וְכוּ' כַּנַּ"ל, וּמוֹסֵר אוֹתוֹ בְּיַד עַכּוּ"ם, שֶׁשָּׁם נֶעְלָמִין אוֹרוֹת הָגַּוְנִין וְאֵינָם מְאִירִין, נִמְצָא שֶׁפּוֹגֵם בִּכְלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה. וְעַל־כֵּן מוֹרִידִין אוֹתוֹ וְלֹא מַעֲלִין, כִּי בָּזֶה דַיְקָא פָּגַם, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְעַלְּמוּ הַגַּוְנִין עִלָּאִין עַל־ יָדוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלִין לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן דִּינוֹ כְּמוּמָר, כִּי יוֹצֵא מִכְּלַל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַגַּוְנִין עִלָּאִין כַּנַּ"ל (שם ה"ב, אותיות ב ג).
and upright men — but they say about themselves: "I know certainly that they are upright and righteous — but what avails it for me? For I know and recognize my own soul's deficiency…" And through this one falls, G-d forbid, and distances oneself entirely. To the point where many become afterwards disputants
כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁיִּתְגַּלּוּ הַגַּוְנִין בְּהַמָּמוֹן, אָז אֵין לוֹ שׁוּם תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי הִתְגַּלּוּת הַגַּוְנִין שֶׁבַּמָּמוֹן הוּא הֵפֶךְ תַּאֲוַת מָמוֹן, וְאָז נִשְׁלָח בְּרָכָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ (שם אות ד).
and persecutors of men of truth through this.
יִשְׂרָאֵל וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְאוֹרוֹת הַגַּוְנִין הַנַּ"ל הֵם בְּחִינָה אַחַת, וְהָעַכּוּ"ם הֵם הַהִפּוּךְ מִזֶּה, בִּבְחִינַת הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וְכוּ'. וְעַל־כֵּן הַמָּסוֹר דִּינוֹ כִּמְחַלֵּל שַׁבָּת וְגָרוּעַ מִמֶּנּוּ (שם אות ועי' שבת אות קסו).
It emerges that all their blemish in faith in the Sages was
כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ הָיְתָה רַק בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מַמְשִׁיכִין חִיּוּת לְתוֹךְ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אַךְ לְעֻמַּת זֶה יֵשׁ מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לֶאֱסֹף הוֹן, כְּדֵי לִבְלֹעַ עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַמְלֻבָּשִׁים בְּתוֹךְ הַמָּמוֹן, שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים כָּל הַגַּוְנִין עִלָּאִין, וּלְהִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי־זֶה כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל יֶשׁ כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהוֹצִיא בִּלְעוֹ מִפִּיו, בִּבְחִינַת "חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עֲו?ֹן הַמָּסוֹר חָמוּר מְאֹד, כִּי הוּא מוֹסֵר בְּיָדַיִם מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל לִבְחִינַת מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, נִמְצָא שֶׁנּוֹתֵן בְּכַוָּנָה תֹּקֶף לְמַלְכוּת הָרִשְׁעָה שֶׁתִּתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן הוּא פּוֹגֵם עַל־יְדֵי־ זֶה בִּכְלָלִיּוּת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וּפוֹגֵם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁעַל־יָדָהּ עִקַּר קִיּוּם וְחִיּוּת הַמַּלְכוּת, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ וְנוֹטֵל הַחִיּוּת מִכָּל הַנִּמְצָאִים, שֶׁעִקַּר קִיּוּמָם וְחִיּוּתָם עַל־יְדֵי הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים". וְעַל־כֵּן הִשְׁווּ אוֹתוֹ לְמוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְעָנְשׁוֹ חָמוּר מְאֹד, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ג).
through not believing in themselves. For one who wishes to care for his life must ask Hashem until he strengthens himself in faith in the Sages so greatly that he also believes in himself — that he believes in the great power of the righteousness of the true Tzadikim, to the point where they will certainly also rectify
מָמוֹן וּפַרְנָסַת יִשְׂרָאֵל דִּקְדֻשָּׁה הוּא יָקָר מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין הַמַּיִם, שֶׁהֵם הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁמֵּהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלַל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם תַּרְיַ"ג עֵטִין, וְעַל־יָדָם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן הַמָּסוֹר שֶׁמּוֹסֵר מָמוֹן יִשְׂרָאֵל בְּיַד עַכּוּ"ם, עֲו?ֹנוֹ חָמוּר מְאֹד, כִּי פּוֹגֵם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וּבְשֹׁרֶשׁ גִּדּוּל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל־כֵּן הוּא כְּמִין וְכוֹפֵר מַמָּשׁ, וְנִכְרָת לְגַמְרֵי מִמְּקוֹר הַחַיִּים, שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכה ד).
him and elevate him higher and higher if he holds himself to be cleaved to them all the days of his life. For his Emunah in himself — that he
כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, נִמְשָׁכִין מֵהַחֲטָאִים וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עַל־יְדֵי הָרַע שֶׁבְּאַרְבַּע יְסוֹדוֹת, אֵשׁ רוּחַ מַיִם עָפָר, שֶׁזֶּה מַמָּשׁ בְּחִינַת אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר וְכוּ', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן הַנִּזָּקִין נִפְרָעִין מִן הָעִדִּית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם", כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְוַדּוֹת וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד־חָכָם וּמְפָרֵשׁ לְפָנָיו כָּל לִבּוֹ, וְהַתַּלְמִיד־חָכָם מְסַדֵּר לוֹ דֶרֶךְ כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, וְזוֹכֶה לִבְחִינָה מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְשַׁלֵּם מִמֵּיטָב דַּיְקָא (הל' נזקי ממון ה"א).
believes in the Tzadikim and draws close to them — is very, very precious. For Emunah is only in a matter that one does not understand through intellect — therefore one must also believe in oneself
הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בִּבְחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק, הֵם בְּחִינַת אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְתוֹלְדוֹתֵיהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶם, כִּי הֵם מִתְגַּבְּרִין לְהַזִּיק מָמוֹן יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבְּרִין בְּתַאֲוַת מָמוֹן, שֶׁבָּזֶה הֵם מַזִּיקִין וּפוֹגְמִין מָמוֹן יִשְׂרָאֵל, שֶׁפַע קֹדֶשׁ, לְהַכְנִיס אֶל הַתַּאֲוָה, שֶׁהִיא הַסִּטְרָא־אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבְּרִין לִגְזֹל מַמָּשׁ מָמוֹן יִשְׂרָאֵל. וּשְׁנֵיהֶם בְּחִינָה אַחַת, כִּי הַכֹּל כְּדֵי לִינֹק וּלְקַבֵּל כֹּחַ מִשֶּׁפַע קֹדֶשׁ, שֶׁהֵם הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַמְלֻבָּשִׁים בְּמָמוֹן יִשְׂרָאֵל. אֲבָל יֶשׁ כֹּחַ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהוֹצִיא בִּלְעָם מִפִּיהֶם, וְאָז מוֹצִיאִים מֵהֶם גַּם כָּל הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּינֵיהֶם מִכְּבָר, בִּבְחִינַת "מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם", וְאָז נִשְׁאָר אֶצְלָם רַק הָרַע גָּמוּר בְּלִי שׁוּם טוֹב, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (קהלת ח): "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ", וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם נִכְנָעִים וְנוֹפְלִין וְנִתְבַּטְּלִין לְגַמְרֵי (שם הלכה ב).
with complete Emunah, even though according to one's own intellect and self-knowledge one is very far from Hashem. Nonetheless one must believe with Emunah that even the few good points one has are very precious before Hashem. And the essential
הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הֵם בְּחִינַת אָבוֹת, כִּי כָל הַדְּבָרִים נִמְשָׁכִין מֵהֶם. וְהָרַע שֶׁבָּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הֵם בְּחִינַת 'אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין'; אָבוֹת - מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלָדוֹת, כִּי כָל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁךְ רַק מִזֶּה. וְכָל אָדָם בְּבֵיתוֹ הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ־ בַּיִת, הַיְנוּ שֶׁהוּא הַמֹּחִין שֶׁל הַבַּיִת, כִּי כָל הַמָּמוֹן וְהַבְּהֵמוֹת וְכָל הַחֲפָצִים שֶׁבְּבֵיתוֹ וּרְשׁוּתוֹ, הַכֹּל תַּחַת מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ. וְשֹׁרֶשׁ כָּל הַמֹּחִין, וְכֵן שֹׁרֶשׁ כָּל מָמוֹנוֹ וַחֲפָצָיו שֶׁל אָדָם, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַנָּהָר הַיֹּצֵא מֵעֵדֶן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיְסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, וְהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת הָאֲמִתִּי בְּשָׁרְשׁוֹ, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁךְ הַכֹּל. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר אֶת מָמוֹנוֹ וְכָל חֲפָצָיו שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ שׁוּם הֶזֵּק, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתֵּן עַל־יְדֵי־זֶה חַס וְשָׁלוֹם יְנִיקָה לְהָאַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַע שֶׁבָּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת. וְגַם צָרִיךְ לִזָּהֵר לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַהֶזֵּקוֹת כַּנַּ"ל (שם הלכה ג, אות ועיין פנים, מבואר מה שתם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם).
blemish of the eating of the Tree of Knowledge of Good and Evil — from which the filth of the serpent was drawn, from which all the blemishes of the preceding generations derived: the generation of the Flood, the generation of the Dispersion, and so forth — all the blemishes
מִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר וּלְהַכְנִיעַ מְאוֹרֵי־אֵשׁ עַל־יְדֵי קִימַת חֲצוֹת־לַיְלָה, בְּוַדַּאי לֹא יָבוֹא אֲפִלּוּ מָמוֹנוֹ לְהַזִּיק שׁוּם דָּבָר, כִּי נִכְנָע הָרַע שֶׁבְּכָל מָמוֹנוֹ עַל־יָדוֹ, שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת כַּנַּ"ל (שם אות ד).
of all the generations — all was through the blemish of
כָּל הַמַּזִּיקֵי עָלְמָא נִמְשָׁכִין מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ", שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי הֵם מַזִּיקֵי עָלְמָא, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁכֹּל שֶׁדַּרְכָּן לְהַזִּיק הֵם עַזֵּי נֶפֶשׁ בְּיוֹתֵר. וְעִקַּר הַכְנָעָתָם וְתִקּוּנָם הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׁנֵי הָעֲדָיִים שֶׁהִכְתִּירוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּחוֹרֵב, שֶׁהֵם בְּחִינַת "בְּרֵאשִׁית בָּרָא", בְּחִינַת אָב וּבֵן, עֵדֶן עִלָּאָה וְעֵדֶן תַּתָּאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַהֶזֵּקוֹת. וְעַל־כֵּן הַנִּזָּקִין נִפְרָעִין מִן הָעִדִּית דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מֵיטַב שָׂדֵהוּ וְכוּ'", כִּי כָל הַטּוֹב וְכָל מִינֵי עִדּוּן שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַהֶזֵּקוֹת (שם ה"ד אות א).
faith in the Sages of Chavah, who did not believe completely in the words of the First Man who was commanded not to eat from the Tree of Knowledge. And the essential blemish was what she subsequently caused the First Man — that
גַּם כָּל הַהַכְחָשׁוֹת וְהַמְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הַכֹּל עַל־יְדֵי פְּגַם הָעַזּוּת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. נִמְצָא שֶׁכָּל דִּינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁבְּכָל תְּלָתָא בָּבֵי - בָּבָא־קַמָּא, בָּבָא־מְצִיעָא, בָּבָא־בָתְרָא - הַכֹּל הוּא בִּבְחִינַת תִּקּוּן הָעַזּוּת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵעֵדֶן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת "בְּרֵאשִׁית בָּרָא" כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים" - רָאשֵׁי־ תֵבוֹת 'בָּבָא', וְאִנּוּן תְּלָת בָּבֵי דְאִתְרְמִיזוּ וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם אות ב).
he too blemished faith in the Sages: namely by falling in his mind and not believing sufficiently in himself until he was enticed
הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת בְּשָׁרְשׁוֹ גָּבוֹהַּ מְאֹד, כִּי הוּא נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַתִּשְׁעָה הֵיכְלִין הַקְּדוֹשִׁים, הַנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין סוֹף וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'כֶּתֶר מְעַכֵּב אֶת הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם'. וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין הַתִּשְׁעָה הֵיכְלִין הַנַּ"ל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ שֹׁרֶשׁ הַשֶּׁפַע וְהָעֲשִׁירוּת. וְעִקַּר צִנּוֹר הַשֶּׁפַע שֶׁתּוּכַל לֵירֵד לְמַטָּה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַמְעַכֵּב, כִּי שָׁם מַתְחִיל הָאוֹר לְהִתְצַמְצֵם קְצָת, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לוֹ כֹּחַ שֶׁיִּצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת שֶׁפַע מַמָּשׁ, עַד שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת. וְזֶה בְּחִינַת: "עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם" - עֲטֶרֶת דַּיְקָא; וְזֶה עֲטֶרֶת חֲכָמִים דַּיְקָא, כִּי דַיְקָא הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזּוֹכִין לְמֹחִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵם עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית, עַד שֶׁמֹּחָם רוֹדֵף אַחַר הַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל, אֶצְלָם דַּיְקָא הָעֲשִׁירוּת מִבְּחִינַת כֶּתֶר וַעֲטָרָה, כִּי הֵם מַמְשִׁיכִין הָעֲשִׁירוּת מִשָּׁם מִבְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁהוּא הַמְעַכֵּב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמֹּחִין; אֲבָל אֵצֶל אֲחֵרִים יֵשׁ שֶׁהָעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ נִמְשָׁךְ מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁהֵם מַמְשִׁיכִין לִפְעָמִים הַשֶּׁפַע אֶצְלָם, כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לְתַקֵּן הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע בְּשָׁרְשָׁהּ כָּרָאוּי (הלכות אישות ה"ד אות ו).
by her words. And the same applies now for each and every one of Israel. For if a person believed in himself that his soul is very, very high — for even the soul of the lowest of Israel is very high, and on it depend all the upper and lower worlds — he would certainly guard his soul very much not to cause any blemish,
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת אוֹרוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם כַּנַּ"ל, הוּא גַם־כֵּן עַל־יְדֵי שִׂמְחָה (שם אות ט).
and would be very quickened in the service of Hashem. ibid.
כָּל־זְמַן שֶׁאֵין הָאָדָם נוֹפֵל עֲדַיִן לְתַאֲוַת מָמוֹן, וְאֵינוֹ נִטְרָד עֲדַיִן כָּל־ כָּךְ בְּטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה וְחֶמְדַּת הַמָּמוֹן וְתַאֲוַת הַנְּגִידוּת וְהָעֲשִׁירוּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוָתוֹ, עֲדַיִן אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם וּלְהַמְשִׁיכוֹ וּלְקָרְבוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהוֹצִיאוֹ מִתַּאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁנּוֹפֵל וְנִשְׁקָע בְּתַאֲוַת מָמוֹן, אֲזַי קָשֶׁה מְאֹד אֲפִלּוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ מֵהַתַּכְלִית בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, כִּי מֻטְרָד מְאֹד כָּל יָמָיו, וּמַחֲשַׁבְתּוֹ מְבֻלְבֶּלֶת מְאֹד כָּל יָמָיו מֵרִבּוּי דַּאֲגָתוֹ וְהִצְטָרְכֻיּוֹתָיו הַמְרֻבִּים שֶׁהִרְבָּה עָלָיו בְּעַצְמוֹ, בִּפְרָט כְּמוֹ שֶׁשְּׁכִיחַ עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה דַיְקָא לְהַרְבּוֹת צְרָכָיו וּלְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הַנְּגִידִים; אֲפִלּוּ עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים וּקְטַנִּים בְּמַעֲלָה מִסְתַּכְּלִין בְּכָל עֵת לְהִתְנַהֵג בִּגְדוֹלוֹת, בְּמַלְבּוּשִׁים נָאִים וְדִירוֹת וּבְכֵלִים נָאִים, בִּפְרָט מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת קְצָת, שֶׁהוּא עַכְשָׁו עָנִי בְּיוֹתֵר, כִּי תֵּכֶף שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֵיזֶה סַךְ מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת קְצָת, הוּא מַרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ, עַד שֶׁיֶּשׁ לוֹ דַּחֲקוּת פַּרְנָסָה יוֹתֵר מִבַּזְּמַן הַקּוֹדֵם לְפִי דַעְתּוֹ. וּכְשֶׁתּוֹבְעִין אוֹתוֹ לִצְדָקָה הוּא מֵשִׁיב מִיָּד: אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעַכְשָׁו בְּצוֹק הָעִתִּים, וְלֹא כַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים עַכְשָׁו, כִּי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן נִלְקָה וְנִתְמַעֵט, וְאֵין מַרְוִיחִין כִּי אִם פַּרְנָסָה בְּדֹחַק! כִּי צְרָכָיו מְרֻבִּים מְאֹד, וְהוּא שׁוֹכֵחַ חַסְדֵי הַשֵּׁם, שֶׁזֶּה סָמוּךְ זְמַן לֹא כַבִּיר אֲשֶׁר הִרְוִיחַ כָּל זֶה הַסָּךְ, כִּי רֹב הָעֲשִׁירִים הָיוּ בְּהַתְחָלָתָם עֲנִיִּים וּמְשָׁרְתִים וְנֶאֱמָנִים, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֱקִימָם מֵעָפָר וּמֵאַשְׁפּוֹת וְנָתַן לָהֶם עֲשִׁירוּת, לְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעֵינוֹ לֹא תִשְׂבַּע מִכָּל זֶה וְדַאֲגוֹתָיו מְרֻבּוֹת מְאֹד מִגֹּדֶל רִבּוּי צְרָכָיו שֶׁהִרְבָּה עַל עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ הוּא נוֹלַד עִם כָּל זֶה וּכְאִלּוּ חַיָּיו תְּלוּיִים בָּזֶה, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַמֵּץ בְּשׁוּם דָּבָר, רַק בְּדָבָר אֶחָד הוּא מְקַמֵּץ דְּהַיְנוּ בִּצְדָקָה, שֶׁכְּשֶׁתּוֹבְעִין אוֹתוֹ לִצְדָקָה הוּא מֵשִׁיב: צְרָכַי מְרֻבִּים מְאֹד וְהַפַּרְנָסָה דְחוּקָה עַכְשָׁו! וְלֹא יָשִׂים אֶל לִבּוֹ, לֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה לֵאמֹר: אַדְּרַבָּא, מֵאַחַר שֶׁצְּרָכַי מְרֻבִּים כָּל־כָּךְ, בְּוַדַּאי אֲנִי צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת הַצְּדָקָה! כִּי זֹאת יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים הַכֹּל שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהַרְוִיחַ אֲפִלּוּ פְּרוּטָה כָּל־שֶׁהוּא, רַק בִּישׁוּעַת הַשֵּׁם וַחֲסָדָיו הַנִּפְלָאִים. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִזְהִירָנוּ עַל זֶה כַּמָּה פְּעָמִים, לָחוּס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְלָתֵת לוֹ בְּעַיִן יָפָה, וְהִבְטִיחָנוּ עַל זֶה: "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים, שֶׁמַּרְבֶּה לְדַבֵּר בְּגֵאוּת הָעֲשִׁירִים, שֶׁאֵין לָהֶם רַחֲמָנוּת עַל הָעֲנִיִּים וְכוּ', אַדְרַבָּא חוֹרְקִים שִׁנֵּיהֶם עֲלֵיהֶם וְכוּ', וּכְאִלּוּ כָּל הָעֲשִׁירוּת וְהַגְּדֻלָּה מַגִּיעַ רַק לָהֶם וְכוּ'). וּבֶאֱמֶת כָּל הַטְּרָדוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, הֵן הָעֲשִׁירִים אוֹ בֵּינוֹנִים, הֵן שְׁאָר הָאֲנָשִׁים הָרוֹדְפִים אַחַר הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וּטְרָדוֹת וְיִסּוּרִים וּדְאָגוֹת הַרְבֵּה, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ רַק מִמְּנִיעַת הַצְּדָקָה, מֵחֲמַת שֶׁאֵין נוֹתְנִין צְדָקָה בְּרֶוַח וּבְפִזּוּר גָּדוֹל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם תַּאֲוַת מָמוֹן וְהַקְּלָלָה שֶׁל "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם", "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", שֶׁהִיא טִרְדַּת רְדִיפַת הַמָּמוֹן, עַד שֶׁאֵין לָהֶם חַיִּים כְּלָל, כִּי הַמָּמוֹן מְכַלָּה יְמֵי חַיֵּיהֶם מַמָּשׁ וְעוֹקֶרֶת אוֹתָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְשַׁבֵּר בִּשְׁלֵמוּת תַּאֲוַת מָמוֹן וּלְהִנָּצֵל מִכָּל טִרְדַּת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה, כִּי אִם עַל־יְדֵי צְדָקָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' קידושין ה"ג אות ד; ועי' ברית אות קי).
§7 160. One who blemishes faith in the Sages — not only does he not merit that the Torah should be established within his innards in the aspect of "and Your Torah within my innards" [Psalms 40:9] — but on the contrary: from the waste products of the food in his innards, putrid vapors rise up and confuse his mind with reasonings inverted from the truth, to the point where he cannot bring forth true legal rulings from the Torah. It emerges that the Torah departs and distances itself from him — since he cannot bring forth from it true rulings. And then he is in the aspect of what our Rabbis said: "the Torah of Doeg [the wicked man from the time of King Shaul who misused his Torah knowledge] was from the lips outward" — namely, it was not established within his innards. And all this is because he blemished faith in the Sages. But one who merits faith in the Sages thereby
בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל מְבֹאָר, שֶׁעִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַמַּתְקְלָא שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא בְּתַאֲוַת מִשְׁגָּל וְנִאוּף, וּבְמָקוֹם אַחֵר מְבֹאָר, שֶׁעִקַּר הַנְּפִילָה שֶׁגְּרוּעָה יוֹתֵר מִכָּל הַנְּפִילוֹת הוּא כְּשֶׁנּוֹפֵל הָאָדָם לְתַאֲוַת מָמוֹן, שֶׁאָז קָשֶׁה מְאֹד לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם. אַךְ בֶּאֱמֶת עִקַּר הִתְגָּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע בָּאָדָם מִנְּעוּרָיו הוּא בְּתַאֲוַת מִשְׁגָּל וּפְגַם הַבְּרִית, אַךְ אָז אֶפְשָׁר עַל־כָּל־ פָּנִים לְדַבֵּר עִמּוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם וּלְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב, בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה מֵעַתָּה עַל־כָּל־פָּנִים לַעֲזֹב דַּרְכּוֹ הָרַע וְלִזְכּוֹת לִשְׁמִירַת הַבְּרִית. אַךְ מִי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה, אֲזַי עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא נוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִתַּאֲוַת מָמוֹן בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מִתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוַת וְטִרְדַּת הַמָּמוֹן בְּיוֹתֵר, וַאֲזַי קָשֶׁה מְאֹד אֲפִלּוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִמּוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי כְּלָל לָזֶה לָחוּס עַל חַיֵּי נַפְשׁוֹ וְלַחְשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי. וּמֵחֲמַת גֹּדֶל טִרְדַּת הַמָּמוֹן וְעֹל הַפַּרְנָסָה שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עָלָיו, וְיִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר וּמִתְחַדֵּשׁ עָלָיו בְּכָל יוֹם, וּמִמֵּילָא עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר גַּם בְּעִנְיַן תַּאֲוַת מִשְׁגָּל וּפְגַם הַבְּרִית, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל בְּתַקָּנָתוֹ, וַאֲזַי מִתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוַת מָמוֹן בְּיוֹתֵר, עַד אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה קָשֶׁה בֶּאֱמֶת לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם, אִם לֹא בְּחֶמְלַת הַשֵּׁם עָלָיו וְעַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּתוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וּזְכוּת הַצְּדָקָה שֶׁמְּסֻגָּל לְתִקּוּן הַבְּרִית וּלְתִקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות ג ד ה, יא).
merits that his eating is like manna — for the waste products do not rise to the brain. And through this he merits to bring forth true legal rulings — which is the essential practical fulfillment of the Torah. And he merits the aspect of "and Your Torah within my innards" — and is then counted as if he made the words of Torah himself, as explained there. ibid. §11 161. One must believe that all the craft-wisdom of all
תַּאֲוַת נִאוּף וְתַאֲוַת מָמוֹן תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר הַקְּלִפּוֹת, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁךְ חֲמִימוּת תַּאֲוַת נִאוּף; וְכֵן עַל־יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית שֶׁהוּא הַצִּנּוֹר שֶׁל כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשֶׁכֶת רֹב הַשֶּׁפַע אֶל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, אֶל הָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים, וְנִתְאָחְזִין הַקְּלִפּוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּהַשֶּׁפַע, שֶׁמִּזֶּה בָּא תַּאֲוַת מָמוֹן. וּצְדָקָה מְסֻגֶּלֶת לְתַקֵּן כָּל זֶה כַּנַּ"ל (שם אות עי' ברית, אותיות קי קיא, מבואר ביותר).
the craftsmen in the world — all of them derive in their root from the wisdom of the holy Torah, which was the craftsman's
מָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִקְרָא מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, כִּי יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל הֵם בִּבְחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית עַל־יְדֵי שֶׁנִּמּוֹלִים. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים". וְגַם אֲפִלּוּ הַפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, רֻבָּם נוֹתְנִים צְדָקָה וְגוֹמְלִים חֶסֶד זֶה עִם זֶה, וְגַם רֹב הַמָּמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל הֵם מוֹצִיאִים עַל דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן כָּל הַמָּמוֹן שֶׁלָּהֶם נִקְרָא מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת צְדָקָה (שם אות יב).
tool of the Creator of Bereishis, as it is written: "I was beside Him as a craftsman" [Proverbs 8:30] — and our Rabbis expounded:
שֹׁרֶשׁ הַשֶּׁפַע לְמַעְלָה בְּשָׁרְשָׁהּ הוּא בְּחִינַת 'מָה', וְאֵין לָהּ שׁוּם צִיּוּר, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁמַּתְחֶלֶת לְהִצְטַיֵּר קְצָת מֵחֲמַת גֹּדֶל הָאוֹר, אֲזַי עֲדַיִן הַשֶּׁפַע בִּבְחִינַת אֲלָפִים, בִּבְחִינַת "הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה" - מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצִּינוֹר הַקָּדוֹשׁ, בְּחִינַת בְּרִית שָׁלוֹם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת. וּבְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן, שָׁם עֲדַיִן הַשֶּׁפַע בִּבְחִינַת אֲלָפִים, בִּבְחִינַת "הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה", וְכַמּוּבָא, שֶׁבָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה לְמַעְלָה, שָׁם הָאוֹר בִּבְחִינַת אֲלָפִים. וְאָז כְּשֶׁאוֹר הַשֶּׁפַע עֲדַיִן בִּבְחִינַת אֲלָפִים, אִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, עַד שֶׁמְּחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה בְּחִינַת: אַל תִּקְרֵי 'מָה' אֶלָּא 'מֵאָה', כִּי צְרִיכִין לְחַבֵּר שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מָה' עִם בְּחִינַת הָאֶלֶף, וְאָז נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּמְצוּם שֶׁל הַשֶּׁפַע בִּבְחִינַת מֵאָה, וְאָז מְקַבְּלִין הַשֶּׁפַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵאָה בְּרָכוֹת, מֵאָה אֲדָנִים, מֵאָה שְׁעָרִים שֶׁמָּצָא יִצְחָק וַיְבָרְכֵהוּ ה', כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה וְהַשֶּׁפַע הוּא בִּבְחִינַת מֵאָה בְּרָכוֹת, מֵאָה שְׁעָרִים. וְעִקַּר הַשֶּׁפַע בִּשְׁלֵמוּת נִמְשֶׁכֶת מֵהַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַשְּׁלֵמָה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, וְהַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה הוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה כְּפוּלָה, בְּחִינַת הַבָּטָה וַהֲשָׁבַת הַבָּטָה, וְנִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי־זֶה בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה גַם־כֵּן, שֶׁזֶּה עִקַּר הָעֲשִׁירוּת. וְשֶׁפַע כְּפוּלָה הִיא בְּחִינַת מָאתַיִם, בְּחִינַת שְׁנֵי פְּעָמִים מֵאָה כַּנַּ"ל. וְזֶה: "וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר שִׁעוּר הַתְחָלַת הָעֲשִׁירוּת הוּא מִמָּאתַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מָאתַיִם זוּז לֹא יִטֹּל מִן הַצְּדָקָה, כִּי כְּשֶׁכְּבָר זָכָה לִבְחִינַת הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מָאתַיִם, אֲזַי בְּקַל יָכוֹל לִזְכּוֹת לְרֹב שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה מְרֻבָּה וּלְשֶׁפַע גָּדוֹל עַד בְּלִי דָי (שם אות יד טז).
"do not read 'amon' but 'uman' — craftsman." [Bereishis Rabbah 1:1] And Hashem intentionally created the world lacking completion — so that the completion of all creation would be only through Man, as our Rabbis said: "wheat needs to be ground…" And for all this, various crafts, labors, and devices are needed. And similarly many crafts and labors are needed for clothing — for it is impossible to wear flax and wool as they are. And so too in every matter
פְּגַם תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא פְּגַם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי זֹאת הַתַּאֲוָה כְּלוּלָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים עֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד וְהַהִפּוּךְ מַמָּשׁ מֵעַיִן פָּנִים לַתּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְכֵן לְהֵפֶךְ, מִי שֶׁשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְזוֹכֶה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּעַיִן אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת עַיִן פָּנִים לַתּוֹרָה, נִמְצָא שֶׁבָּזֶה הוּא מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְגַם כִּי כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא בִּשְׁבִיל לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא מִבְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי שָׁם רֹב הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַגַּוְנִין עִלָּאִין הַמְלֻבָּשִׁים בְּכֶסֶף וְזָהָב, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ מִתְגַּבְּרִין הַחִיצוֹנִים לְהִתְאַחֵז שָׁם מְאֹד עַל־ יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי הֵם כְּרוּכִים אַחַר הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן הוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה, לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן. וְעַל־כֵּן עִקַּר בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ תָּלוּי בִּשְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי עִקַּר בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ תָּלוּי עַד שֶׁיֻּגְמַר הַבֵּרוּר כַּיָּדוּעַ, וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ"ל, וְעִקַּר תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית (הל' יבום הלכה א, אותיות ב ג ד ה; עיין בנים, אותיות לז לח לט מ).
in the world. And every time and in every generation, many wisdoms and devices are continually renewed in the matter of craftsmanship and implements of craft — to more quickly bring a vessel to its finished form. As in the matter of the craft-devices through the "machine" (מַאשִׁין — that is, machinery) that
עִקַּר הַלְּבוּשִׁין שֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בָּהֶם נֶפֶשׁ הָאָדָם לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לַעֲלוֹת לְמָקוֹם שֶׁעוֹלֶה, כָּל זֶה נַעֲשֶׂה כְּפִי בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁזָּכָה לְבָרֵר עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה (שם אות ו).
are continually renewed in every generation. And all these crafts,
Loading comments…