Volume II | Chapter: Providence and Nature
אוצר היראה - Otzar HaYirah
עִקַּר הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי דְבָרִים הָרְחוֹקִים זֶה מִזֶּה מְאֹד, שֶׁהֵם כְּמוֹ שְׁנֵי הֲפָכִים, עִקַּר הִתְחַבְּרוּתָם עַל־יְדֵי נִגּוּן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַדְּבֵקוּת וְהַהִתְחַבְּרוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִזֶּה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל וְהַגַּשְׁמִי וְהַנָּמוּךְ מְאֹד הוּא עַל־יְדֵי נִגּוּן וְזִמְרָה. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ הָאָדָם הָרָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֻנָּח בִּדְיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, אַף־עַל־ פִּי־כֵן עַל־פִּי־רֹב עַל־יְדֵי נִגּוּן נִתְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַכִּיר אֶת עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם. רַק שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ נְגִינָה מִמְּנַגְּנִים רְשָׁעִים וְקַלִּים, הַמָּצוּי עַכְשָׁו בְּיוֹתֵר, כִּי זֶה יָכוֹל לְהַזִּיק לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּיוֹתֵר. אֲבָל עַל־יְדֵי נְגִינָה מֵאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת, הַמְכַוְּנִים אֶת לִבָּם בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹ כְּשֶׁמְּנַגֵּן בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נִגּוּן וְכַוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, יְכוֹלִים לְהִתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־ זֶה מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַחִבּוּר וְהַדְּבֵקוּת מֵעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב מְאֹד, בִּפְרָט מִי שֶׁחָטָא וְנִתְרַחֵק מְאֹד מֵאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הוּא עַל־יְדֵי נִגּוּן וְזִמְרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כָּל הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁאוֹמְרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל זֶה יָסַד דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁכָּלוּל מִכָּל עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כִּי הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁעוֹסֵק לְתַקֵּן פְּגַם שִׁבְרֵי לוּחוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיוּ כָּל הַחֻרְבָּנוֹת. וְדָוִד שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, שֶׁעוֹסֵק לְתַקֵּן זֹאת, שֶׁהוּא תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, עַל־כֵּן יָסַד סֵפֶר תְּהִלִּים הַכָּלוּל מֵעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כִּי עַל־יְדֵי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה מְתַקְּנִים שִׁבְרֵי לוּחוֹת, כִּי עַל־יְדֵי נִגּוּן לְשֵׁם שָׁמַיִם מְדַבְּקִים וּמְחַבְּרִים הַלֵּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, עַד שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל אוֹר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת "כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ". וּכְמוֹ־כֵן, כְּפִי מַה שֶּׁהַלֵּב נִמְשָׁךְ אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ כֹּחַ לְהַלּוּחוֹת לִסְבֹּל אוֹר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן שִׁבְרֵי לוּחוֹת, שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה בְּחִינַת "קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ" דַּיְקָא, בְּחִינַת הַגַּרְגֶּרֶת וְהַגָּרוֹן שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא הַקּוֹל, יִהְיוּ מְקֻשָּׁרִים בּוֹ דִּבְרֵי־תוֹרָה, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נְגִינָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה "כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ", הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהִנָּצֵל מִשִּׁכְחַת הַתּוֹרָה, וְזוֹכֶה לִרְאוֹת אוֹר הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת סַם הַחַיִּים (נשיאת כפים ה"ה אות
Forgetting [shikchah] is from the aspect of time. And when one knows and truly believes that everything is governed only by the providence of Hashem, blessed be He, which stands above time — then the aspect of forgetting does not apply at all.
נִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַטְּעָמִים וְהַנְּגִינוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם הַבְּחִינָה הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁבְּכָל הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת טַנְתָּ"א (טְעָמִים נְקֻדּוֹת תָּגִין אוֹתִיּוֹת), כִּי הֵם בִּבְחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁשָּׁם נֶעְלָמִין וְנִשְׁרָשִׁין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה. וְעַל־כֵּן יֶשׁ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַנִּגּוּן לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם, כִּי עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל מְעוֹרְרִין בְּנֵי־ אָדָם מִשְּׁנָתָם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד, וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה נִתְעוֹרֵר בַּחֲצוֹת מִשְּׁנָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת "עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר" (הל' פטר חמור הלכה ב, יא יב).
If a person were to properly remember the light of the shining of the residual trace [reshimu] of the nullification before Hashem, and the ultimate purpose that shines within every person each day — each according to his level — he would certainly always be cleaved to Hashem. But because of the physicality and the cloudedness of the vessels of the intellect, he cannot receive even the light of the residual trace — and through this it passes and is forgotten from him. And through the commandment of fringes [tzitzis] one merits to refine the vessels and garments so that they can receive the light of the residual trace — which is the general essence of all the commandments of the Torah — and to remember them properly, in the aspect of "and you shall remember all the commandments of Hashem" [Bamidbar 15:40].
עִקַּר הַמְשָׁכַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת נִגּוּן וְשִׁיר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (העושה שליח לגבות חוב הלכה ג, אות כד).
Through accustoming oneself to recite Psalms [Tehillim] and songs and praises to Hashem abundantly — and likewise through accustoming oneself to revive oneself through some melody and song for the sake of Heaven — for melody has great power to arouse the heart and draw it after Hashem — through this one merits to be saved from forgetting the Torah, and merits to see the light of the Torah in perfection in the aspect of a potion of life [sam chaim].
ועיין עוד מענין שורש הקולות דקדושה ושהעיקר הוא יחוד קול ודבור - 'דיבור', אותיות כב כג).
At the time of eating one must be especially careful not to be drawn after the desiring body — lest through this the materiality and bodily aspect within him gain dominance, G‑d forbid, which is the aspect of forgetting. This is the aspect of "lest when you eat and are satisfied... and you forget" [Devarim 8:12–14]. For the essential purpose of eating must be to elevate the souls clothed within what one eats — so that through this vitality and illumination be added to one's soul. This is the aspect of "the righteous one eats to satisfy his soul" [Mishlei 13:25]. And then through this his soul is elevated and he merits memory, in the aspect of "and you shall remember Hashem" [Devarim 8:18].
עַל־יְדֵי נִגּוּן וְזִמְרָה קוֹרְאִין וּמַמְשִׁיכִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵלֵינוּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו כָּל צְרָכֵינוּ. וְזֶה בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְזִמְרָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה (הלכות אבידה ומציאה ה"ג אות יד).
One must be very careful to guard the holy memory [zikaron d'kedushah] — namely to always remember clearly the World to Come [olam d'ase], for this is the essential purpose of our existence. This memory operates in both general and particular terms — meaning: immediately in the morning, when a person wakes from sleep, he must immediately remind himself clearly that there is the aspect of the World to Come and that he was created only for this — to merit the aspect of the World to Come. For this encompasses all the holiness of Israel, the Torah, and the commandments. And afterward he must remember this in particular terms — for Hashem, blessed be He, contracts Himself from the Infinite to the very lowest level, from the highest of all levels to the very last level — and in all of them Hashem, blessed be He, contracts Himself and prepares for the person thought, speech, and action according to the person, the place, and the time — and clothes hints within them to draw close to Him. And the person must apply his heart to this carefully and reflect upon it greatly, as all this is explained elsewhere. And behold, the essential strengthening of the Other Side [sitra achara] — which is the aspect of evil thoughts [ra'ayin] — is that it wishes to cast forgetting upon the person and to damage the holy memory mentioned. Its essential strengthening is upon the particular remembrance — for most of the time a person does remember generally that there is a World to Come and that it is the essential purpose. But in particular terms — to truly apply one's heart to find Hashem and all the holy hints clothed in every particular thought, speech, and action, and not to divert one's mind from this even for a moment — only few are those who merit this. And so it is in the world generally — all acknowledge generally that there is a World to Come and that it is the essential purpose — even the nations of the world acknowledge this. But the essential confusion and errors among them is in the particular path to the World to Come — one says this is the way and the conduct and the practice to arrive through it to the World to Come, and another says one must go by a different way — each according to his faith and practice. Until even among holy Israel themselves the evil thoughts sow strife and accusation abundantly — so that each one says his way is the true way to attain and merit the World to Come. It emerges that the essential provocation is against the particular remembrance of the World to Come as mentioned. And in truth, one who damages this particular remembrance automatically damages the general remembrance as well — until some come through this to complete denial, G‑d forbid. The essential counsel for this is truth [emes] — for one who truly remembers clearly and well that the essential purpose is the World to Come, and binds his heart and mind well to this, and looks only at the truth of the truth in a way that he will not deceive himself, G‑d forbid — through this the light of the truth of truth of the general memory of the World to Come will strengthen within him, until through this he will also understand in particular terms what is the straight path to walk upon. For truth makes its own case — until he merits to understand the holy hints of the aspect of the World to Come in particular terms in perfection, as mentioned.
כָּל שִׁיר וְנִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, כִּי עִקַּר קוֹל הַנִּגּוּן הוּא עַל־יְדֵי צִמְצוּם הָרוּחַ וְהָאֲוִיר עַל־יְדֵי הָאָדָם אוֹ הַכְּלִי הַמּוֹצִיא הַקּוֹל. וְזֶה בְּחִינַת רוּחַ צְפוֹנִית הַמְנַשֶּׁבֶת בְּכִנּוֹר שֶׁל דָּוִד שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ, כִּי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה הוּא גַם־כֵּן בְּחִינַת הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֲזָרַת הַנְּשָׁמָה לְתוֹךְ הַגּוּף בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא בְּהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה נִתְתַּקֶּנֶת וְעוֹלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְזֶה בְּחִינַת "עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר", שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת 'שַׁחַר', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הפקר ונכסי הגר ה"ד אות ד).
The essential thing is memory — that one merit to bind well in one's mind and knowing the light of the divine radiant flash [hisnatztzus] of His G‑dliness, blessed be He, in such a way that one never forget it. For most people — especially those who have begun to enter somewhat into the service of Hashem — it often happens that some divine radiant flash comes upon them from Hashem, and then their heart burns intensely for Hashem with total soul-longing. But afterward, the light of that radiant flash passes from their mind — and then they forget entirely, G‑d forbid, as though they had never seen any light in all their days. Therefore great strengthening is needed to always remind oneself, and to bind very, very firmly in one's mind and heart with a strong and powerful bond all the radiant flashes and shinings that Hashem has shone upon one in former times — from the day of one's being until this very day. So that one merits to strengthen oneself in His service, to draw upon oneself always the revelation of His G‑dliness. And the essential preservation of the memory is through the perfection of holy speech — for the more one increases holy speech, the more one draws the revelation of His G‑dliness and merits to remember Him more.
עִקַּר הִתְקָרְבוּת וּדְבֵקוּת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי קוֹל וְנִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה, כַּיָּדוּעַ גֹּדֶל מַעֲלַת הַנְּגִינָה לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַנְּגִינָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָאָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁאָז יִהְיֶה עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת וְהַדְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה יִהְיֶה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, אָז יִתְּעַר שִׁיר וְנִגּוּנָא בְּעָלְמָא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה", וְכַמְבֹאָר בִּפְסוּקִים רַבִּים, כִּי עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת וְהַדְּבֵקוּת הוּא עַל־יְדֵי קוֹל נְגִינָה. עַיֵּן פְּנִים (הל' אפוטרופוס ה"ג אות
The essential repentance is through memory — meaning that one remember Hashem and the World to Come well at all times. And also one must remember that there is an opposing side — the Other Side [sitra achara] and the evil inclination, which stand against holiness. These are the aspect of the husk of Amalek [kelipas Amalek], which constantly lies in ambush for the person to ensnare him in its net in whatever way it can — whether through evil thoughts and desires, which are drawn from the seething of the blood in the left chamber of the heart; whether through discord between one person and another, and in particular through strife against the true Tzadikim; whether through thoughts of difficulty and denial, G‑d forbid; whether through thoughts of weakness of mind and despair — implanting in the person's heart to despair of himself as though his hope were lost, G‑d forbid, through which he falls and descends further, G‑d forbid. Therefore one must remember clearly that there is a husk of Amalek in every generation — from which all of the above is drawn — and the war against it is very long, all the days of a person's life. Yet even so: "You are exalted forever, Hashem" [Tehillim 92:9], "for Hashem has war with Amalek from generation to generation" [Shemos 17:16]. And we have already merited that Hashem performed many miracles and wonders for us at the Exodus from Egypt — which also drew sustenance from Amalek, as is known — and likewise in the war against Amalek which Moshe and Yehoshua subdued. And there have already been great Tzadikim who merited to subdue its evil husk. And in every generation Hashem fights against it and sends us Tzadikim like these who have the power to subdue it. The essential power is through the holy Torah we received through Moshe our Teacher, peace be upon him, and through the holiness of the holy Sabbath. Only the essential thing is to bind oneself to the true Tzadikim — and above all to be extremely careful not to speak disparagingly against them, G‑d forbid. For even true Tzadikim — when they entertain doubts about their Rebbe, who is the great Tzadik above them — this is a great damage, as we find with Miriam, against whom Hashem was very strict for having spoken about Moshe. How much more so is it forbidden for other people to entertain doubts against the true Tzadik. And all of the above is the general subject of the Five Remembrances [chamisha zechiros] one must remember each day: the Exodus from Egypt, the war against Amalek, the Giving of the Torah, the holiness of the Sabbath, and the incident of Miriam — as all this is explained in the text.
עִנְיַן "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ", אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנֶךָ אֶלָּא מִגְּרוֹנֶךָ - עַיֵּן 'מָמוֹן', אוֹת קסט.
Forgetting is the aspect of the departure of the knowing [da'as] — where is the essential grip of time. But memory is the aspect of knowing [da'as] — through which time is nullified. For even with our intellect we can understand somewhat that there is no such thing as time at all — as is seen concretely: time moves and hums along and flies and soars like a passing shadow, until in truth according to the flight of thought one can almost see concretely that there is no time at all. For where is the time of all the world? The essential existence of time is only because of forgetting — for as days and years pass, the earlier days are forgotten, and because of the forgetting it seems as though a very long time has stretched and passed. But when one clearly remembers what happened from the beginning until now — so that a day that passed several years ago stands before one as if it is happening now — through this one sees that there is no time at all. Only with our intellect it is certainly impossible to understand this perfectly — only a flash and a passing impression. The principle is: the essential existence of time is because we lack intellect — meaning because of forgetting, which is the aspect of sleep and the departure of knowing. And this is what the Torah warns [Devarim 32:7]: "Remember the days of old, understand the years of generation after generation" — for all the days of old and the years of every generation, which are the aspect of the totality of time, must be elevated and connected to the aspect of Understanding [Binah] and memory, which is the aspect of above time. Therefore Rosh Hashanah [the New Year] — when we engage in this, as explained in the text — is therefore called the Day of Remembrance.
הָרִנָּה וְהַנִּגּוּן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב מִן הָרָע. וְעַל-כֵּן נוֹפְלִין הַשּׂוֹנְאִים עַל־יְדֵי־זֶה בַּמִּלְחָמָה, כִּי הֵם נֶאֱחָזִים רַק בְּהָרַע, וּכְשֶׁמְּבָרְרִים הַטּוֹב מִשָּׁם בִּבְחִינַת נִגּוּן כַּנַּ"ל, אֲזַי נוֹפְלִים עַל־יְדֵי זֶה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהָיוּ מְנַגְּנִים בִּשְׁעַת מִלְחָמָה וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיוּ מְנַצְּחִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דה"ב כ) "וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן ה'" וְכוּ' (הל' חכירות וקבלנות הלכה א, אות ה).
The World to Come is the source of life, as is known — the opposite of forgetting, which is the aspect of the side of death [sitra d'musa], which is the aspect of the vanities of this world and its desires. Therefore one must guard the memory greatly — to attach one's thought to the World to Come, and not to fall into the aspect of forgetting, the side of death, G‑d forbid. And the essential perfection of memory is through forgetting — meaning: to forget from the heart all the affairs of this world that are outside the World to Come — that is: all the evil desires, evil character traits, and all the vanities of this world. All of these are the aspect of the side of death, the aspect of forgetting — therefore one must return them to their place, which is the aspect of forgetting, and truly forget them and remove them entirely from one's mind and not remember them at all, in the aspect of "forget your people and your father's house" [Tehillim 45:11]. Then the memory will be perfected — namely that one will be able to attach one's thought to the World to Come, which is the aspect of life, the aspect of memory. For as long as one remembers this world and does not forget it, one is certainly still far from the aspect of memory — for one cannot yet fully attach one's thought to the World to Come, since one is still cleaved and bound to this world. For this world and the World to Come are two completely opposite things, as is known. Therefore all the while one remembers and is attached to the vanities of this world, through this one damages the holy memory — for one draws the aspect of memory, which is the aspect of life, toward the opposite, G‑d forbid — toward the place of forgetting, the side of death. And through this one automatically draws the aspect of forgetting to the place of memory, and forgets the World to Come, which is the aspect of memory. Therefore one must be careful to forget the forgetting — meaning to truly and completely forget all the vanities of this world which are the aspect of forgetting — and to remember the memory — meaning to well remember the World to Come, which is the aspect of memory as mentioned. Therefore we are commanded not to mourn excessively for one who has died, G‑d forbid — so as not to draw the side of death, G‑d forbid. Rather one must remove it from one's mind and forget it — for it is in the aspect of forgetting that one must forget, as mentioned. Only one must do precisely the opposite: to attach one's thought to the World to Come, which is the aspect of memory where the essential life is. And when one attaches one's thought there, one will automatically not grieve so excessively over the departed — for why should one grieve? On the contrary, he has now departed from transient life and merited eternal life which is in the World to Come. [And regarding the obligation to mourn for seven and thirty days as our Sages of blessed memory taught — many secrets and mystical intentions have already been explained regarding this, as with all the commandments.] And this is the aspect of the prohibition of making a bald patch on behalf of the dead and tattooing — as explained in the text. And this is the aspect of [Devarim 14:1]: "You are children of Hashem your G‑d" — "Hashem your G‑d" is the aspect of the World to Come, as is known. Meaning: since you are drawn from the aspect of the World to Come and from there is the source of all your holy life — and you must attach your thoughts there — therefore "you shall not cut yourselves nor make a bald patch" etc.
גֹּדֶל כֹּחַ הַנִּגּוּן - אֲפִלּוּ בַּפֶּה, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹמְעִין הַנִּגּוּן מִמְּנַגֵּן טוֹב וְיָפֶה, שֶׁמְּנַגֵּן אוֹתוֹ עַל כְּלִי־זֶמֶר טוֹב וְיָפֶה, שֶׁאָז יֵשׁ כֹּחַ לְהַנִּגּוּן לְשַׂמֵּחַ אֶת הָאָדָם בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַדְּאָגָה וְהָעַצְבוּת שֶׁלּוֹ; כִּי כָל מִינֵי נְגִינָה נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זֶה הַכֹּחַ לַחְטֹף הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וּלְהַפְּכוֹ לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאִתְעָרוּתָא דְנִגּוּנָא הִיא מִסִּטְרָא דְלֵוָאֵי, שֶׁהָיוּ מְנַצְּחִים בַּשִּׁיר עַל הַדּוּכָן, וְהַלְוִיִּים הֵם בְּחִינַת סִטְרָא דִשְׂמָאלָא, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַדִּין וְהָעַצְבוּת; וְדַיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת נְגִינָה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשָׁהּ מִבְּחִינַת שְׂמֹאל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ צְפוֹנִית דַּיְקָא הַמְנַשֶּׁבֶת בְּכִנּוֹר שֶׁל דָּוִד, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיקִין הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ, עַד שֶׁמְּהַפְּכִין כָּל מִינֵי יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה. וְזֶה בְּחִינַת הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁצָּרִיךְ הַמְנַגֵּן לַעֲלוֹת וְלֵירֵד בְּיָדוֹ עַל הַכְּלִי־זֶמֶר בְּשָׁעָה שֶׁמְּנַגֵּן, וְעַל־יְדֵי שֶׁעוֹלֶה וְיוֹרֵד וְחוֹזֵר וְעוֹלֶה וְכוּ', עַל־יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הָרוּחַ וְהָאֲוִיר בִּבְחִינַת בֵּרוּר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, וְהַכֹּל כְּפִי מִדּוֹת הַנִּגּוּן וְעֶרְכֵי וְצֵרוּפֵי קוֹלוֹת שֶׁל הַנִּגּוּן, שֶׁזֶּה עִקַּר נְעִימוּת הַנִּגּוּן עַל־פִּי מִדּוֹתָיו. וְכָל אֵלּוּ הַיְרִידוֹת וְהָעֲלִיּוֹת הֵם בְּחִינַת מַה שֶּׁצָּרִיךְ הַמְנַגֵּן וְהַמַּמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה לֵירֵד בְּנִגּוּנוֹ בְּתוֹךְ תֹּקֶף הָרוּחַ רָעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּלְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׂמְחָה, רוּחַ טוֹבָה, עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ גַּם הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן יֵשׁ לְהַנִּגּוּן כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר לֵב הָאָדָם וּלְהַמְשִׁיכוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד, וְהַכֹּל מֵחֲמַת הַנִּזְכָּר לְעֵיל, כִּי הוּא מְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה שֶׁל שִׂמְחָה וּקְדֻשָּׁה מִתּוֹךְ תֹּקֶף עֹמֶק הִתְגַּבְּרוּת הָרוּחַ רָעָה, בְּחִינַת עַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה, עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ גַּם הָרוּחַ רָע וְהָעַצְבוּת עַצְמוֹ גַּם־כֵּן לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַקְּטֹרֶת שֶׁעַל־יָדָהּ נִמְשָׁךְ שִׂמְחָה, בִּבְחִינַת "קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב", כִּי הִיא מְבָרֶרֶת גַּם־כֵּן הַקְּדֻשָּׁה מִתּוֹךְ תֹּקֶף הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת כַּיָּדוּעַ, וְהַקְּדֻשָּׁה מִתְגַּבֶּרֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁמְּהַפֶּכֶת גַּם הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶלְבְּנָה שֶׁרֵיחָהּ רַע, וְהָיָה גַם־כֵּן בֵּין סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, כִּי הַכֹּל נִתְהַפֵּךְ אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל (הל' פריה ורביה הלכה ג, אותיות ד ה).
The general subject of the Five Remembrances is to guard the memory — to attach one's thought to the World to Come — which encompasses the entire acceptance of the Torah at Mount Sinai. And this is the aspect of the remembrance of the Sabbath, which is the aspect of the World to Come. And because it is impossible to fully merit this memory until one rectifies the imagination [medameh] and subdues the evil within it — and through this one subsequently merits to subdue the evil eye completely — therefore they did not merit receiving the Torah until they first subdued the husk of Pharaoh and Egypt, which are the aspect of the evil in the imagination. And afterward they subdued the husk of Amalek, which is the aspect of evil thoughts [ra'ayin]. And this is the aspect of the remembrance of the Exodus from Egypt and the war against Amalek. And because the essential strengthening of the imagination is through evil speech [lashon hara] — therefore we were commanded also to remember the incident of Miriam, as our Sages of blessed memory stated.
עִקַּר הַדְּבֵקוּת וְהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי קוֹלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁעַל־יָדָם עִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם. כִּי כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַשִּׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּוִדּוּיִים וְרִצּוּיִים וּפִיּוּסִים וְכָל הַשִּׂיחוֹת שֶׁאָדָם מֵשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ', הַכֹּל כָּלוּל בַּעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם עֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְכוּ' כַּנַּ"ל, וּבוֹ כְּלוּלִים כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים וְכוּ' וְכֵן כָּל הַשִּׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁאוֹמְרִים כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, שֶׁעִקַּר הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי זֶה. נִמְצָא שֶׁעִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת קוֹלוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁעַל־יָדָם עִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם. כִּי כָל הַקּוֹלוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, זֶהוּ בְּחִינַת חוּשׁ הַשֵּׁמַע שֶׁשָּׁם הַרְגָּשַׁת הַנְּגִינָה וְהַקּוֹלוֹת, בְּחִינַת 'הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא בְּפִיךָ'; וְעִקַּר יְדִיעַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת חוּשׁ הַשֵּׁמַע, כִּי שְׁמִיעָה בְּלִבָּא תָּלְיָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ", וְשָׁם עִקַּר יְדִיעַת תְּשׁוּקַת אֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ" - כָּל חַד כְּפֻם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל; רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִגֹּדֶל רַחֲמָנוּתוֹ שֶׁרָצָה לְהֵטִיב לְנִבְרָאָיו וּלְהַטְעִימָם מִזִּיו נָעֳמוֹ וּלְהוֹדִיעָם מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן צִמְצֵם עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּכַמָּה וְכַמָּה צִמְצוּמִים לְאֵין תַּכְלִית, עַד אֲשֶׁר הִכְנִיס הַשָּׂגוֹת אֱלָקוּתוֹ בְּלֵב הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר, כְּמוֹ הָאָבוֹת הַקַּדְמוֹנִים, וְכֵן כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁכֻּלָּם זָכוּ עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתָם הָאֲמִתִּית לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת דֶּרֶךְ כַּמָּה צִמְצוּמִים. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת שְׁמִיעָה, כְּמוֹ מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל הַמְדַבֵּר וְהַמַּשְׁמִיעַ, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמַתַּן תּוֹרָה: "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמשֶׁה עַצְמוֹ: "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי"; וְעִקַּר הַהַשָּׂגָה שֶׁהִשִּׂיג הָיְתָה רַק בִּבְחִינַת חוּשׁ הַשֵּׁמַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל" וְכוּ'; מִכָּל־שֶׁכֵּן שְׁאָר הַנְּבִיאִים וְהַצַּדִּיקִים, שֶׁבְּוַדַּאי עַל־פִּי־רֹב כָּל הַשָּׂגָתָם וִידִיעָתָם הוּא בִּבְחִינַת חוּשׁ הַשֵּׁמַע דְּתָלְיָא בְּלִבָּא כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי"; וּבִפְרָט שְׁאָר אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, שֶׁכָּל חִיּוּתֵנוּ וּקְדֻשָּׁתֵנוּ הוּא בִּבְחִינַת חוּשׁ הַשֵּׁמַע, שֶׁאָנוּ שׁוֹמְעִים לְקוֹל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, מִדּוֹר לְדוֹר, וּמְחֻיָּבִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וְזֶה בְּחִינַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ" וְכוּ' - 'שְׁמַע' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת שְׁמִיעָה, דְּתָלְיָא בְּלִבָּא כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת הַנִּגּוּנִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְזַמְּרִים בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַנִּגּוּנִים הֵם בִּבְחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כְּלָלִיּוּת הַקּוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה, שֶׁעִקַּר דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי זֶה. וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב כָּאן מוּבָן לְכָל חַד כְּפֻם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ מַעֲלַת נְעִימַת הַנִּגּוּן, כַּמָּה כֹּחוֹ גָדוֹל לְהַמְשִׁיךְ לֵב הָאָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַדְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי דִבּוּרִים וְקוֹלוֹת וְנִגּוּנִים, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ"ל. וְגַם עֵסֶק הַתּוֹרָה הוּא גַם־כֵּן בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַטְּעָמִים וְהַנְּגִינוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהַתּוֹרָה כְּלוּלָה מֵהֶם, שֶׁהֵם: טְעָמִים נְקֻדּוֹת תָּגִין אוֹתִיּוֹת, וּבְחִינַת הַטְּעָמִים הֵם הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, כַּיָּדוּעַ בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל (שם אות טז).
The essential forgetting comes from the multitude of days and time, as it is written: "In the multitude of days all is forgotten" [based on Koheles 2:16]. But one who merits complete knowing [da'as] — through which time is nullified — merits memory and has no forgetting. For certainly when there is no time there is no forgetting — since the essential forgetting comes from the multitude of time, as is seen concretely. Therefore the holy elders depicted in the tale of the First Day from the Seven Beggars [a famous story of Rebbe Nachman of Breslov] — each according to the perfection of his knowing, according to how much he merited to nullify time — so too he merited a wondrous and awesome memory, beyond the way of nature at all. For certainly no wise person in the world can boast that he remembers what happened to him at the moment his navel cord was cut — that is, immediately at birth. All the more so, no one can be found who remembers what happened to him in the days of his gestation in his mother's womb, before he emerged into the air of the world. All the more so higher and higher, as the wondrous and awesome greatness of the holiness of the memory of each elder above his fellow is described there. And if you look with the eye of true intellect, you will stand trembling and astonished at the greatness of the Creator and the greatness of the true Tzadikim — for even the boast of the first and smallest of them all, who boasted that he remembers what happened to him at the cutting of his navel cord — even this, no one can boast of, except a great, awesome, and very, very holy Tzadik who sanctified himself so greatly and emerged completely from the vanities of this world — until he rectified all his days in perfection, even the days of his youth and childhood, even the days of his nursing — until through this he merited to boast that he remembers what happened to him at his birth, at the cutting of his navel cord. For he merited to so sanctify all his days and to bring his knowing to such great holiness that time was nullified for him — so that every day he grows older feels to him as though he was born today. And when there is no time, there is certainly no forgetting. But regarding the nullification of time there are many levels — and the higher the world and level, the more time is nullified there. Therefore, even though this holy elder boasted of such a wondrous memory, even so, great are the deeds of Hashem and His greatness is unsearchable — for the second elder came and laughed at this boast, for he boasted of an even more wondrous memory: that he remembered even when the lamp was burning during the time he was in gestation in his mother's womb. For he merited a higher level of nullification of time — and so each elder in turn merited more and more nullification of time, and therefore a more wondrous and awesome memory. But after all their boasts — higher and higher and higher, up to the eighth elder, as described in that tale — the eldest of all elders, who stood at the highest and most supernal level above them all, then marveled at them and said: "These are old stories?! I remember all these events, and I remember nothing at all! — Ich gedenk all die maysos, un ich gedenk gor nisht!" For he merited the ultimate nullification of time — far above — and therefore he is the root and ultimate of all memory and beyond memory — to the point that his apprehension cannot be called by the name "memory" at all, since he remembers what was before Emanation [Atzilus], far above and beyond to the literal Infinite — which is the aspect of the Ayin [the Nothing/Infinite]. Therefore he boasted that he is very old and still nurses intensely and has not yet begun to live at all — and all of time amounts to him as less than the blink of an eye. For this is the essential aspect of above time: all of time amounts to him as less than the blink of an eye, and every day he grows older feels to him as though he was born today — in the aspect of what is said about the Mashiach: "This day I have begotten you" [Tehillim 2:7]. And from this elder we draw the holiness of memory and the aspect of the nullification of time upon all the males born to us — through the holiness of the commandment of circumcision on the eighth day, for the word "male" [zachar] is from the language of memory [zikaron].
עִקַּר הַחִיּוּת אֱלָקוּת הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הוּא בְּחִינַת קוֹלוֹת וְדִבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם כִּבְיָכוֹל. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי קוֹלוֹת קְדוֹשִׁים מְדַבְּקִין עַצְמָן בְּקוֹל ה', שֶׁהוּא עִקַּר הַחִיּוּת אֱלָקוּת הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת (שם אות הנ"ל).
In the matter of memory and forgetting one must weigh one's ways carefully. For although one must greatly remember all the words of the Torah — even so, sometimes forgetting is a very great good, for there are many things that one must specifically forget and remove from one's mind so as not to become confused and fall, G‑d forbid, entirely in one's mind through them, as explained elsewhere. And this was the deep counsel behind the breaking of the Tablets — for through this forgetting was caused, as explained in the text. And this is the aspect of "both the tablets and the broken tablets rest in the Ark" — for the tablets are the aspect of memory, for they encompass all the Torah which must be written for memory. And the broken tablets are the aspect of forgetting. And both rest in the Ark — for it is impossible to remember the Torah and fulfill it except through the aspect of forgetting: meaning by forgetting and removing from one's mind everything that happens to one at every turn, so that one will not fall through the memory of it, G‑d forbid. And this is the aspect of "Listen, O daughter, and see, and incline your ear, and forget your people and your father's house" [Tehillim 45:11]. And this is the aspect of the connection of the end of the Torah with its beginning, as explained in the text.
מְבֹאָר בְּחָכְמַת הַנְּגִינָה (שֶׁנִּקְרֵאת מוּזִיקָא) שֶׁיֵּשׁ שְׁלשָׁה קוֹלוֹת - הַיְנוּ, כִּי יֵשׁ קוֹל פָּשׁוּט, שֶׁהוּא הַקּוֹל שֶׁהָאָדָם מוֹצִיא בְּפִיו בְּמָקוֹם רָחָב שֶׁאֵין מְחִצָּה נֶגְדּוֹ; וְיֵשׁ קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל קוֹל הֲבָרָה, שֶׁהוּא הַקּוֹל שֶׁשּׁוֹמְעִים בַּיַּעַר אוֹ בֵּין הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים כְּשֶׁמּוֹצִיאִים קוֹל, שֶׁאָז שׁוֹמְעִים כְּנֶגְדּוֹ קוֹל הֲבָרָה, כְּאִלּוּ אֶחָד עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ וּמוֹצִיא זֶה הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁהָאָדָם מוֹצִיא מִפִּיו; וְיֵשׁ עוֹד קוֹל שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא הַקּוֹל הַמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם, שֶׁהוּא הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ כְּלִי דָחוּק, שֶׁהַקּוֹל פָּשׁוּט פּוֹגֵעַ מִיָּד בְּהַקּוֹל הַחוֹזֵר, עַד שֶׁקּוֹל הַחוֹזֵר נִכְלָל מִיָּד עִם קוֹל הַיָּשָׁר, וְנַעֲשֶׂה מִשְּׁנֵי הַקּוֹלוֹת קוֹל אֶחָד שֶׁהוּא קוֹל שְׁלִישִׁי, כִּי זֶה הַקּוֹל מְשֻׁנֶּה מִשְּׁנֵי הַקּוֹלוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם קוֹל הַיָּשָׁר וְקוֹל הַחוֹזֵר, וְזֶה הַקּוֹל כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם יַחַד וְנִקְרָא קוֹל חָזָק, בְּחִינַת "הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז"; וְעִקַּר יְסוֹד כָּל הַקּוֹלוֹת הֵם שְׁלשָׁה קוֹלוֹת הַלָּלוּ, וּבָהֶם כְּלוּלִים כָּל מִינֵי קוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל־פִּי עֶרְכֵי הַקּוֹלוֹת הָאֵלּוּ וְצֵרוּפִים שֶׁלָּהֶם נִתְיַסְּדוּ וְנִתְחַבְּרוּ כָּל מִינֵי נְגִינָה שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכְּלוּלִים בַּעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ"ל, וְיֵשׁ חָכְמָה גְדוֹלָה וְנִפְלָאָה בְּעִנְיַן הַרְכָּבַת וְהִתְחַבְּרוּת הַקּוֹלוֹת וְצֵרוּפֵיהֶן הַנַּ"ל, וְצֵרוּפָם זֶה עִם זֶה, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִבְנִין מֵהֶם נִגּוּנִים נִפְלָאִים וּכְלֵי־זֶמֶר נִפְלָאִים, כִּי חָכְמַת הַנְּגִינָה גְּדוֹלָה וִיקָרָה וְנִפְלָאָה מְאֹד. וְאֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה קוֹלוֹת, וְהַהַרְכָּבָה וְהַצֵּרוּף שֶׁבֵּינֵיהֶם, הֵם יְסוֹד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, וְהֵם בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע, הַכְּלוּלִים בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֵׁם הֲוָיָ"ה הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת; וּבִכְלָלָם הֵם בְּחִינַת שְׁלשָׁה קַוִּין: יָמִין וּשְׂמֹאל וְאֶמְצַע, וְהֵם בְּחִינוֹת חֶסֶד דִּין וְרַחֲמִים, בְּחִינַת כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרָאֵל, וְהֵם בְּחִינַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁהֵם יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה; וְהָעִקָּר הוּא יַעֲקֹב, שֶׁכָּלוּל מִשְּׁנֵי הַקּוֹלוֹת הַנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב", כִּי הוּא בְּחִינַת קוֹל הַמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם, בְּחִינַת רַחֲמִים, כַּנַּ"ל (שם אות יז).
The guarding of memory — attaching one's thought to the World to Come — means to expand the knowing regarding all things in the world: to know the hints that are within them — namely the divine vitality clothed in every single thing in this world. This aspect is the revelation of the holy Kingship [Malchus d'kedushah] — for when one knows His G‑dliness, as it were, clothed in every thing of this world, then His Kingship, blessed be He, is revealed, and one knows that His Kingdom rules over all and that He gives life to them all. And when the holy Kingship is revealed, then the Kingship of the Mashiach grows — for then all the world will merit the aspect of the expansion of knowing and the guarding of this memory in perfection.
עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְהֵם בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב מִן הָרָע, הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ נְכֵאָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בֵּרוּר הָאֱמוּנָה מִן הַכְּפִירוֹת, כִּי הֵם מְקַשְּׁרִין וּמַרְכִּיבִין כָּל הַקּוֹלוֹת, וּמְחַבְּרִין הֵיטֵב קוֹל הַחוֹזֵר עִם קוֹל הַיָּשָׁר, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה הַנִּגּוּן הַמַּמְשִׁיךְ הַלֵּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ וּמוֹצִיא הַלֵּב מִן הַכְּפִירוֹת וְהַתַּאֲווֹת הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, וּמַחֲזִירִין וּמְקַשְּׁרִין אוֹתוֹ לִבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה בְּשָׁרְשָׁהּ, בְּחִינַת הַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעִקָּרוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַדְּבֵקוּת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַחֲזָרַת קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן 'אֱמוּנָה', אוֹתִיּוֹת קפה קפו), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַנְּגִינָה מִסִּטְרָא דְלֵוָאֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת נְגִינָה, עִקָּרוֹ הוּא לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתוֹ מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, וְלַחֲזֹר וּלְחַבֵּר הַכֹּל לְקוֹל הַיָּשָׁר שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל, כִּי כָל הַקּוֹלוֹת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם הֵם בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, וְשָׁם עִקַּר הַבֵּרוּר, שֶׁצְּרִיכִין לְדַבֵּק אוֹתָם בְּקוֹל הַיָּשָׁר עַל־יְדֵי בְּחִינַת נְגִינָה, וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה הַנִּמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן, כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה בֶּאֱמֶת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַשִּׂמְחָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשִּׂמְחָה בֶּאֱמֶת, וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי הַנְּגִינָה דִקְדֻשָּׁה מְבָרְרִין הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, הַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הָאֱמוּנָה מֵהַכְּפִירוֹת וּמֵאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וּמְדַבְּקִין הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מַחֲזִירִין הַקּוֹל הַחוֹזֵר לַקּוֹל הַיָּשָׁר כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן נִמְשָׁךְ שִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל־יְדֵי הַנְּגִינָה, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מַה שֶּׁמַּאֲמִינִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְיוֹדְעִין בֶּאֱמֶת שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ פָּעַל וְעָשָׂה הַכֹּל וּמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אֶת הַכֹּל (שם אותיות יח כא כג).
The essential forgetting comes through the desire for licentiousness [tavas niuf] — which is the desire for women — for this is the language of forgetting [nashani], as it is written: "For G‑d has made me forget [nashani]" [Bereishis 41:51]. For the guarding of the covenant [shemiras habris] is the aspect of the male side [sitra d'duchara] — the aspect of the male [zachar], from the language of memory [zikaron].
כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁעוֹשִׂין כָּל יְמֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת בֵּרוּרִים, שֶׁמְּבָרְרִין הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְהַפְּכִין יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה. וְכָל הַבֵּרוּרִים הֵם עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁל בְּחִינַת הַלְוִיִּים, שֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וּמְקַשְּׁרִין וְכוֹלְלִין הַקּוֹל הַחוֹזֵר בַּקּוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה. וְכָל הַנִּגּוּנִים וְהַשִּׁירוֹת שֶׁל עַכְשָׁו הֵם רַק הֶאָרָה מֵעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַשִּׁיר מִסִּטְרָא דְלֵוָאֵי שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת סִטְרָא דְנֻקְבָּא, וְעַל־כֵּן כָּל הַשִּׁירוֹת שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה הֵם בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, בְּחִינַת 'שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים', כַּמְבֹאָר בִּסְפָרִים, כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן, בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת; אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא, כְּשֶׁיֻּגְמַר הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִהְיֶה יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, שֶׁכָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁזָּכָה כָּל אֶחָד לְבָרֵר לְפִי בְּחִינָתוֹ, לְפִי עֲבוֹדָתוֹ וְטִרְחָתוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כֻּלָּם יָשׁוּבוּ לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַשְּׂמָחוֹת וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְאָז יִתְּעַר 'שִׁיר חָדָשׁ', בִּלְשׁוֹן זָכָר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בַּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח "וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ" וְכוּ', כַּמּוּבָא, כִּי זֶה הַשִּׁיר הוּא בְּחִינַת שִׁיר שֶׁל חֶסֶד, שֶׁהוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ וּמְרֻבָּע, שֶׁעוֹלֶה ע"ב, בְּגִימַטְרִיָּא 'חֶסֶד', כִּי אָז יִתְּעַר שִׁיר שֶׁל חֶסֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן שֶׁנִּקְרָא חֶסֶד, וְזֶה הַשִּׁיר הוּא מְעֻלֶּה עַל כָּל הַשִּׁירִים, בְּחִינַת שִׁיר שֶׁל שַׁבָּת, בְּחִינַת שִׁיר הַשִּׁירִים, בְּחִינַת "כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ", וַ'חֲסִידֶיךָ' דַּיְקָא, בְּחִינַת שִׁיר שֶׁל חֶסֶד, כִּי אָז יִתְבַּטֵּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְגַמְרֵי וְיִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז נִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ בְּחִינַת קוֹל הַשִּׁיר הַנִּמְשָׁךְ מִקּוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן, בְּחִינַת חֶסֶד. וְזֶה בְּחִינַת עֹצֶם רִבּוּי הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, בְּחִינַת "שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ" וְכוּ', וְכַיּוֹצֵא בָזֶה בִּפְסוּקִים הַרְבֵּה. אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַשִּׂמְחָה הַזֹּאת וְלַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁל חֶסֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן שֶׁיִּתְנַגֵּן לֶעָתִיד עַל ע"ב נִימִין, כְּשֶׁיִּתְהַפְּכוּ עֲו?ֹנוֹת יִשְׂרָאֵל לִזְכֻיּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ"ל - אַשְׁרֵי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה! (שם אות כט ל).
Through guarding the memory — attaching one's thought to the World to Come — the person is protected along with all his money and all his possessions from all manner of harm, and all divine outpourings and blessings are drawn to him.
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
Forgetting [shikchah] is from the aspect of time. And when one knows and truly believes that everything is governed only by the providence of Hashem, blessed be He, which stands above time — then the aspect of forgetting does not apply at all.
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
If a person were to properly remember the light of the shining of the residual trace [reshimu] of the nullification before Hashem, and the ultimate purpose that shines within every person each day — each according to his level — he would certainly always be cleaved to Hashem. But because of the physicality and the cloudedness of the vessels of the intellect, he cannot receive even the light of the residual trace — and through this it passes and is forgotten from him. And through the commandment of fringes [tzitzis] one merits to refine the vessels and garments so that they can receive the light of the residual trace — which is the general essence of all the commandments of the Torah — and to remember them properly, in the aspect of "and you shall remember all the commandments of Hashem" [Bamidbar 15:40].
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
Through accustoming oneself to recite Psalms [Tehillim] and songs and praises to Hashem abundantly — and likewise through accustoming oneself to revive oneself through some melody and song for the sake of Heaven — for melody has great power to arouse the heart and draw it after Hashem — through this one merits to be saved from forgetting the Torah, and merits to see the light of the Torah in perfection in the aspect of a potion of life [sam chaim].
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
At the time of eating one must be especially careful not to be drawn after the desiring body — lest through this the materiality and bodily aspect within him gain dominance, G‑d forbid, which is the aspect of forgetting. This is the aspect of "lest when you eat and are satisfied... and you forget" [Devarim 8:12–14]. For the essential purpose of eating must be to elevate the souls clothed within what one eats — so that through this vitality and illumination be added to one's soul. This is the aspect of "the righteous one eats to satisfy his soul" [Mishlei 13:25]. And then through this his soul is elevated and he merits memory, in the aspect of "and you shall remember Hashem" [Devarim 8:18].
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
One must be very careful to guard the holy memory [zikaron d'kedushah] — namely to always remember clearly the World to Come [olam d'ase], for this is the essential purpose of our existence. This memory operates in both general and particular terms — meaning: immediately in the morning, when a person wakes from sleep, he must immediately remind himself clearly that there is the aspect of the World to Come and that he was created only for this — to merit the aspect of the World to Come. For this encompasses all the holiness of Israel, the Torah, and the commandments. And afterward he must remember this in particular terms — for Hashem, blessed be He, contracts Himself from the Infinite to the very lowest level, from the highest of all levels to the very last level — and in all of them Hashem, blessed be He, contracts Himself and prepares for the person thought, speech, and action according to the person, the place, and the time — and clothes hints within them to draw close to Him. And the person must apply his heart to this carefully and reflect upon it greatly, as all this is explained elsewhere. And behold, the essential strengthening of the Other Side [sitra achara] — which is the aspect of evil thoughts [ra'ayin] — is that it wishes to cast forgetting upon the person and to damage the holy memory mentioned. Its essential strengthening is upon the particular remembrance — for most of the time a person does remember generally that there is a World to Come and that it is the essential purpose. But in particular terms — to truly apply one's heart to find Hashem and all the holy hints clothed in every particular thought, speech, and action, and not to divert one's mind from this even for a moment — only few are those who merit this. And so it is in the world generally — all acknowledge generally that there is a World to Come and that it is the essential purpose — even the nations of the world acknowledge this. But the essential confusion and errors among them is in the particular path to the World to Come — one says this is the way and the conduct and the practice to arrive through it to the World to Come, and another says one must go by a different way — each according to his faith and practice. Until even among holy Israel themselves the evil thoughts sow strife and accusation abundantly — so that each one says his way is the true way to attain and merit the World to Come. It emerges that the essential provocation is against the particular remembrance of the World to Come as mentioned. And in truth, one who damages this particular remembrance automatically damages the general remembrance as well — until some come through this to complete denial, G‑d forbid. The essential counsel for this is truth [emes] — for one who truly remembers clearly and well that the essential purpose is the World to Come, and binds his heart and mind well to this, and looks only at the truth of the truth in a way that he will not deceive himself, G‑d forbid — through this the light of the truth of truth of the general memory of the World to Come will strengthen within him, until through this he will also understand in particular terms what is the straight path to walk upon. For truth makes its own case — until he merits to understand the holy hints of the aspect of the World to Come in particular terms in perfection, as mentioned.
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
The essential thing is memory — that one merit to bind well in one's mind and knowing the light of the divine radiant flash [hisnatztzus] of His G‑dliness, blessed be He, in such a way that one never forget it. For most people — especially those who have begun to enter somewhat into the service of Hashem — it often happens that some divine radiant flash comes upon them from Hashem, and then their heart burns intensely for Hashem with total soul-longing. But afterward, the light of that radiant flash passes from their mind — and then they forget entirely, G‑d forbid, as though they had never seen any light in all their days. Therefore great strengthening is needed to always remind oneself, and to bind very, very firmly in one's mind and heart with a strong and powerful bond all the radiant flashes and shinings that Hashem has shone upon one in former times — from the day of one's being until this very day. So that one merits to strengthen oneself in His service, to draw upon oneself always the revelation of His G‑dliness. And the essential preservation of the memory is through the perfection of holy speech — for the more one increases holy speech, the more one draws the revelation of His G‑dliness and merits to remember Him more.
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
The essential repentance is through memory — meaning that one remember Hashem and the World to Come well at all times. And also one must remember that there is an opposing side — the Other Side [sitra achara] and the evil inclination, which stand against holiness. These are the aspect of the husk of Amalek [kelipas Amalek], which constantly lies in ambush for the person to ensnare him in its net in whatever way it can — whether through evil thoughts and desires, which are drawn from the seething of the blood in the left chamber of the heart; whether through discord between one person and another, and in particular through strife against the true Tzadikim; whether through thoughts of difficulty and denial, G‑d forbid; whether through thoughts of weakness of mind and despair — implanting in the person's heart to despair of himself as though his hope were lost, G‑d forbid, through which he falls and descends further, G‑d forbid. Therefore one must remember clearly that there is a husk of Amalek in every generation — from which all of the above is drawn — and the war against it is very long, all the days of a person's life. Yet even so: "You are exalted forever, Hashem" [Tehillim 92:9], "for Hashem has war with Amalek from generation to generation" [Shemos 17:16]. And we have already merited that Hashem performed many miracles and wonders for us at the Exodus from Egypt — which also drew sustenance from Amalek, as is known — and likewise in the war against Amalek which Moshe and Yehoshua subdued. And there have already been great Tzadikim who merited to subdue its evil husk. And in every generation Hashem fights against it and sends us Tzadikim like these who have the power to subdue it. The essential power is through the holy Torah we received through Moshe our Teacher, peace be upon him, and through the holiness of the holy Sabbath. Only the essential thing is to bind oneself to the true Tzadikim — and above all to be extremely careful not to speak disparagingly against them, G‑d forbid. For even true Tzadikim — when they entertain doubts about their Rebbe, who is the great Tzadik above them — this is a great damage, as we find with Miriam, against whom Hashem was very strict for having spoken about Moshe. How much more so is it forbidden for other people to entertain doubts against the true Tzadik. And all of the above is the general subject of the Five Remembrances [chamisha zechiros] one must remember each day: the Exodus from Egypt, the war against Amalek, the Giving of the Torah, the holiness of the Sabbath, and the incident of Miriam — as all this is explained in the text.
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
Forgetting is the aspect of the departure of the knowing [da'as] — where is the essential grip of time. But memory is the aspect of knowing [da'as] — through which time is nullified. For even with our intellect we can understand somewhat that there is no such thing as time at all — as is seen concretely: time moves and hums along and flies and soars like a passing shadow, until in truth according to the flight of thought one can almost see concretely that there is no time at all. For where is the time of all the world? The essential existence of time is only because of forgetting — for as days and years pass, the earlier days are forgotten, and because of the forgetting it seems as though a very long time has stretched and passed. But when one clearly remembers what happened from the beginning until now — so that a day that passed several years ago stands before one as if it is happening now — through this one sees that there is no time at all. Only with our intellect it is certainly impossible to understand this perfectly — only a flash and a passing impression. The principle is: the essential existence of time is because we lack intellect — meaning because of forgetting, which is the aspect of sleep and the departure of knowing. And this is what the Torah warns [Devarim 32:7]: "Remember the days of old, understand the years of generation after generation" — for all the days of old and the years of every generation, which are the aspect of the totality of time, must be elevated and connected to the aspect of Understanding [Binah] and memory, which is the aspect of above time. Therefore Rosh Hashanah [the New Year] — when we engage in this, as explained in the text — is therefore called the Day of Remembrance.
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
The World to Come is the source of life, as is known — the opposite of forgetting, which is the aspect of the side of death [sitra d'musa], which is the aspect of the vanities of this world and its desires. Therefore one must guard the memory greatly — to attach one's thought to the World to Come, and not to fall into the aspect of forgetting, the side of death, G‑d forbid. And the essential perfection of memory is through forgetting — meaning: to forget from the heart all the affairs of this world that are outside the World to Come — that is: all the evil desires, evil character traits, and all the vanities of this world. All of these are the aspect of the side of death, the aspect of forgetting — therefore one must return them to their place, which is the aspect of forgetting, and truly forget them and remove them entirely from one's mind and not remember them at all, in the aspect of "forget your people and your father's house" [Tehillim 45:11]. Then the memory will be perfected — namely that one will be able to attach one's thought to the World to Come, which is the aspect of life, the aspect of memory. For as long as one remembers this world and does not forget it, one is certainly still far from the aspect of memory — for one cannot yet fully attach one's thought to the World to Come, since one is still cleaved and bound to this world. For this world and the World to Come are two completely opposite things, as is known. Therefore all the while one remembers and is attached to the vanities of this world, through this one damages the holy memory — for one draws the aspect of memory, which is the aspect of life, toward the opposite, G‑d forbid — toward the place of forgetting, the side of death. And through this one automatically draws the aspect of forgetting to the place of memory, and forgets the World to Come, which is the aspect of memory. Therefore one must be careful to forget the forgetting — meaning to truly and completely forget all the vanities of this world which are the aspect of forgetting — and to remember the memory — meaning to well remember the World to Come, which is the aspect of memory as mentioned. Therefore we are commanded not to mourn excessively for one who has died, G‑d forbid — so as not to draw the side of death, G‑d forbid. Rather one must remove it from one's mind and forget it — for it is in the aspect of forgetting that one must forget, as mentioned. Only one must do precisely the opposite: to attach one's thought to the World to Come, which is the aspect of memory where the essential life is. And when one attaches one's thought there, one will automatically not grieve so excessively over the departed — for why should one grieve? On the contrary, he has now departed from transient life and merited eternal life which is in the World to Come. [And regarding the obligation to mourn for seven and thirty days as our Sages of blessed memory taught — many secrets and mystical intentions have already been explained regarding this, as with all the commandments.] And this is the aspect of the prohibition of making a bald patch on behalf of the dead and tattooing — as explained in the text. And this is the aspect of [Devarim 14:1]: "You are children of Hashem your G‑d" — "Hashem your G‑d" is the aspect of the World to Come, as is known. Meaning: since you are drawn from the aspect of the World to Come and from there is the source of all your holy life — and you must attach your thoughts there — therefore "you shall not cut yourselves nor make a bald patch" etc.
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
The general subject of the Five Remembrances is to guard the memory — to attach one's thought to the World to Come — which encompasses the entire acceptance of the Torah at Mount Sinai. And this is the aspect of the remembrance of the Sabbath, which is the aspect of the World to Come. And because it is impossible to fully merit this memory until one rectifies the imagination [medameh] and subdues the evil within it — and through this one subsequently merits to subdue the evil eye completely — therefore they did not merit receiving the Torah until they first subdued the husk of Pharaoh and Egypt, which are the aspect of the evil in the imagination. And afterward they subdued the husk of Amalek, which is the aspect of evil thoughts [ra'ayin]. And this is the aspect of the remembrance of the Exodus from Egypt and the war against Amalek. And because the essential strengthening of the imagination is through evil speech [lashon hara] — therefore we were commanded also to remember the incident of Miriam, as our Sages of blessed memory stated.
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
The essential forgetting comes from the multitude of days and time, as it is written: "In the multitude of days all is forgotten" [based on Koheles 2:16]. But one who merits complete knowing [da'as] — through which time is nullified — merits memory and has no forgetting. For certainly when there is no time there is no forgetting — since the essential forgetting comes from the multitude of time, as is seen concretely. Therefore the holy elders depicted in the tale of the First Day from the Seven Beggars [a famous story of Rebbe Nachman of Breslov] — each according to the perfection of his knowing, according to how much he merited to nullify time — so too he merited a wondrous and awesome memory, beyond the way of nature at all. For certainly no wise person in the world can boast that he remembers what happened to him at the moment his navel cord was cut — that is, immediately at birth. All the more so, no one can be found who remembers what happened to him in the days of his gestation in his mother's womb, before he emerged into the air of the world. All the more so higher and higher, as the wondrous and awesome greatness of the holiness of the memory of each elder above his fellow is described there. And if you look with the eye of true intellect, you will stand trembling and astonished at the greatness of the Creator and the greatness of the true Tzadikim — for even the boast of the first and smallest of them all, who boasted that he remembers what happened to him at the cutting of his navel cord — even this, no one can boast of, except a great, awesome, and very, very holy Tzadik who sanctified himself so greatly and emerged completely from the vanities of this world — until he rectified all his days in perfection, even the days of his youth and childhood, even the days of his nursing — until through this he merited to boast that he remembers what happened to him at his birth, at the cutting of his navel cord. For he merited to so sanctify all his days and to bring his knowing to such great holiness that time was nullified for him — so that every day he grows older feels to him as though he was born today. And when there is no time, there is certainly no forgetting. But regarding the nullification of time there are many levels — and the higher the world and level, the more time is nullified there. Therefore, even though this holy elder boasted of such a wondrous memory, even so, great are the deeds of Hashem and His greatness is unsearchable — for the second elder came and laughed at this boast, for he boasted of an even more wondrous memory: that he remembered even when the lamp was burning during the time he was in gestation in his mother's womb. For he merited a higher level of nullification of time — and so each elder in turn merited more and more nullification of time, and therefore a more wondrous and awesome memory. But after all their boasts — higher and higher and higher, up to the eighth elder, as described in that tale — the eldest of all elders, who stood at the highest and most supernal level above them all, then marveled at them and said: "These are old stories?! I remember all these events, and I remember nothing at all! — Ich gedenk all die maysos, un ich gedenk gor nisht!" For he merited the ultimate nullification of time — far above — and therefore he is the root and ultimate of all memory and beyond memory — to the point that his apprehension cannot be called by the name "memory" at all, since he remembers what was before Emanation [Atzilus], far above and beyond to the literal Infinite — which is the aspect of the Ayin [the Nothing/Infinite]. Therefore he boasted that he is very old and still nurses intensely and has not yet begun to live at all — and all of time amounts to him as less than the blink of an eye. For this is the essential aspect of above time: all of time amounts to him as less than the blink of an eye, and every day he grows older feels to him as though he was born today — in the aspect of what is said about the Mashiach: "This day I have begotten you" [Tehillim 2:7]. And from this elder we draw the holiness of memory and the aspect of the nullification of time upon all the males born to us — through the holiness of the commandment of circumcision on the eighth day, for the word "male" [zachar] is from the language of memory [zikaron].
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
In the matter of memory and forgetting one must weigh one's ways carefully. For although one must greatly remember all the words of the Torah — even so, sometimes forgetting is a very great good, for there are many things that one must specifically forget and remove from one's mind so as not to become confused and fall, G‑d forbid, entirely in one's mind through them, as explained elsewhere. And this was the deep counsel behind the breaking of the Tablets — for through this forgetting was caused, as explained in the text. And this is the aspect of "both the tablets and the broken tablets rest in the Ark" — for the tablets are the aspect of memory, for they encompass all the Torah which must be written for memory. And the broken tablets are the aspect of forgetting. And both rest in the Ark — for it is impossible to remember the Torah and fulfill it except through the aspect of forgetting: meaning by forgetting and removing from one's mind everything that happens to one at every turn, so that one will not fall through the memory of it, G‑d forbid. And this is the aspect of "Listen, O daughter, and see, and incline your ear, and forget your people and your father's house" [Tehillim 45:11]. And this is the aspect of the connection of the end of the Torah with its beginning, as explained in the text.
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
The guarding of memory — attaching one's thought to the World to Come — means to expand the knowing regarding all things in the world: to know the hints that are within them — namely the divine vitality clothed in every single thing in this world. This aspect is the revelation of the holy Kingship [Malchus d'kedushah] — for when one knows His G‑dliness, as it were, clothed in every thing of this world, then His Kingship, blessed be He, is revealed, and one knows that His Kingdom rules over all and that He gives life to them all. And when the holy Kingship is revealed, then the Kingship of the Mashiach grows — for then all the world will merit the aspect of the expansion of knowing and the guarding of this memory in perfection.
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
The essential forgetting comes through the desire for licentiousness [tavas niuf] — which is the desire for women — for this is the language of forgetting [nashani], as it is written: "For G‑d has made me forget [nashani]" [Bereishis 41:51]. For the guarding of the covenant [shemiras habris] is the aspect of the male side [sitra d'duchara] — the aspect of the male [zachar], from the language of memory [zikaron].
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
Through guarding the memory — attaching one's thought to the World to Come — the person is protected along with all his money and all his possessions from all manner of harm, and all divine outpourings and blessings are drawn to him.
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
Entries 1–4: The hands. The hands' twenty-eight joints = the twenty-eight letters of creation. Raising the hands to the head is the act of bringing the twenty-eight letters of creation back to their source in da'as — the knowledge that everything is Providence, not nature. The two hands = Written and Oral Torah together. Every holy drawing flows through hand-holiness. The morning handwashing — far from merely hygienic — is the first act of restoring the da'as of Providence that sleep (and the Sitra Achra) had dimmed.
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
Entry 6: The soul of Israel as cosmic mediator. This is among the most philosophically dense entries of the chapter. Between every level of creation — mineral to vegetable, vegetable to animal, animal to human — there is a transitional essence. The Israelite soul is the ultimate transition: it connects the totality of all worlds to the Creator. And its instrument for this is the koach ha-medameh — the power of imagination — which is why the koach ha-medameh is not an enemy but, when refined, the medium through which the Israelite soul performs its cosmic work. The census of Israel before Sinai (through half-shekels) is the act of refining the imagination — for counting is the imagination's domain, and the Israelite souls counted with sacred intent are imagination channeled toward revelation.
ן מִזֶּה הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בְּטֶבַע - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ. וְעַל־ כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בְּטֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר (שם הל' ב). ח. פְּגַם וּמִעוּט הַלְּבָנָה, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמְּכַסֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְלֶעָתִיד תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְיִתְגַּלֶּה אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְיִתְבַּטֵּל הַחשֶׁךְ וְתִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (שם אות י). ט. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וָטֶבַע, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ. כִּי עִקַּר שְׁלִיטַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ הוּא בַּלַּיְלָה וָחשֶׁךְ, כִּי הָאֵשׁ זֶהוּ בְּחִינַת רפג תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקִּישׁ שְׁנֵי רְעָפִים זֶה בָּזֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִּי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָאֵשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הַטֶּבַע הִיא גַּם־כֵּן הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, וַאֲזַי כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים, בְּחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וְזֶה בְּחִינַת "אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה", כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְפֶסַח נִתְגַּלֶּה אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין לְבַעֵר הֶחָמֵץ בָּאֵשׁ, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּחִינַת אֵשׁ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁבְּהֶחָמֵץ דַּיְקָא עַל־ יְדֵי הָאֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" כַּנַּ"ל (שם אות יא). י. אוֹר־יוֹם הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר; וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג הַזְּמַן עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָז הוּא כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ וָלַיְלָה, שֶׁאָז הוֹלֵךְ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מֵחֲמַת הַחַשְׁכוּת. וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה דִּינָא שָׁלְטָא, כִּי כָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאָדָם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת גּוּף וּנְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (שם ה"ג, אות ב). יא. בַּלַּיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שָׁלְטָא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִגֵּאוּת וּפְגַם עֲנָוָה; וְאוֹרשׂ יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּחֱיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְדוֹלָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לִפְעָמִים עֲנָוָה הִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, בְּחִינַת לַיְלָה; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת גַּדְלוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", וְאָז גַּם גַּדְלוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם, כִּי הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלוּת דִּקְדֻשָּׁה הַכֹּל אֶחָד, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (הלכות תפילין, הלכה ו, אותיות טז יט). יב. יוֹם וָלַיְלָה הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר וּמְאוֹרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר לְתַאֲווֹת וְכַיּוֹצֵא, בְּחִינַת "נוּרָא בֵּי עַמְרָם", וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין וּמְאִירִין כָּל הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ מְקַבְּלִין מֵהַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם, בְּחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד", וְאָז גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר (שם הל' ז). יג. קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיגִין הָאוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר עֲדַיִן, וְאָז הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה הַקּוֹדֵם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה בִּבְחִינַת צֵירֵי, זֶה עִקַּר בְּחִינַת הָאוֹר, בְּחִינַת "יוֹצֵר אוֹר". וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי בַּיּוֹם אָז עִקַּר כְּנִיסַת הַמֹּחִין וְאָז נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה (הלכות ק"ש הל' ד, אות ז; עיין השגת אלקות אות ה, שמבואר שם ג"כ מענין אור וחשך). יד. חַמָּה וּלְבָנָה, אוֹרָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹר אֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הַיְנוּ: בְּחִינַת רְדִיפָה, וּבְחִינַת מְעַכֵּב; כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־ סוֹף, רַק שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת נֶפֶשַׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה, לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמֹּחִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן - עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשִׂין הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר אֵין־סוֹף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי חַמָּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה, בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל לְהַשִּׂיג; וּלְבָנָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, כִּי עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת וּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאָז נִכְלָל יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, בְּחִינַת: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" (זכריה יד), וּבִבְחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעַכֵּב, בְּחִינַת חשֶׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", כִּי זֶה הַחשֶׁךְ הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאוֹרוֹת, כִּי עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה: "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב" דַּיְקָא "יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן גַּם בְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה (הל' נפילת אפים, הלכה ד, אות כ). טו. גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים וְזֶרַע וְקָצִיר וְאָסִיף בְּכָל שָׁנָה - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. אוֹר וָחשֶׁךְ, יוֹם וָלַיְלָה, חַמָּה וּלְבָנָה - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה: בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" (הלכות ברכת הפירות, הלכה ה, אותיות טו יט). יז. עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי"; הַיְנוּ אוֹר הַדַּעַת מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. וְהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל בִּכְלָל, וְאוֹר הַלְּבָנָה הוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת (הל' ברכות הראיה ה"ה, אות יח). יח. חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם - לַחַמָּה. כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת, צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, בְּחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", וְיוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְדַעַת אֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־ כֵּן, קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין אֶל הַשָּׂגַת הַדַּעַת, מְתַקְּנִין תְּחִלָּה אֶת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה סוֹד מַה שֶּׁצִּיצִת קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כִּי־ אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, יִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הִשִּׂיג הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה (בְּחִינַת צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֱמוּנָה) כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם דְּבוּקִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת, וְזֶה וָזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה וּמַפְרִידִים בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, כִּי אֵינָם רוֹצִים לְצַמְצֵם דַּעְתָּם וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, רַק רוֹצִים לְהָבִין כָּל דָּבָר בְּדַעְתָּם, וּמֵחֲמַת זֶה - זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, כִּי בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ"ם (שם אות יב). יט. אוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְכוּ'". וְהָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, זֶה בְּחִינַת יָרֵחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת מַנְהִיג אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה (הלכות תפלת המנחה, הלכה ד). כ. אוֹר וָחשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטֹן (שם הלכה ה, אות א). כא. אוֹר־יוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר־יוֹם. וּבַלַּיְלָה, אָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְזֶה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן־עֵדֶן בַּלַּיְלָה, כִּי בְּגַן־עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה. וְאָז בַּלַּיְלָה, עִקַּר זְמַן שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, כִּי "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ו, אותיות א ה). כב. יוֹם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְלַיְלָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּתַרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן גַּם הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲצָאִין (ע' חצות אות כא), וְעַל־כֵּן אָז זְמַן תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (הל' תפלת ערבית, הל' ב). כג. כָּל־יוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר מְיֻחָד שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַבְּרִיאָה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּבֵין כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ גְּבוּל וְצִמְצוּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְאוֹר. וְעַל־כֵּן בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חשֶׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַעְלָמַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל (הל' תחומין, ה"ו, אות טז). כד. עִקַּר שְׁלִיטַת הַמְדַמֶּה (שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הָעִרְבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם עַל־ יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי) הוּא בְּלַיְלָה וָחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶרֶב' - בְּחִינַת עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּחשֶׁךְ יָכוֹל הָאָדָם לִטְעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב צְרִיכִין לְהַדְלִיק הַנֵּר כְּדֵי לְהָאִיר בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים, וְהַדְלָקַת הַנֵּר הִיא בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁשָּׁר
Entries 11–17: The beard and peyos. These six entries form the chapter's most sustained and passionate section — a sustained theological, Kabbalistic, and polemical defense of the prohibition against shaving. The core teaching: hairs are contractions. The Ein Sof's light is so overwhelming that it could not reach the world at all were it not progressively contracted — and hairs represent those contractions. The hairs of the beard and peyos specifically come from the highest level of contraction — from Atik Yomin (the Ancient of Days) — and are the supernal channels through which holy faith flows into each Israelite. Faith — defined throughout the chapter as the capacity to believe the truth of G-d's existence even when one cannot yet intellectually attain it — is literally drawn into the Jewish world through the physical hairs of beard and peyos. To remove them is not merely to violate five negative commandments — it is to sever the channel of faith itself.
Loading comments…