Treasury of Awe — Volume II
אוצר היראה - Otzar HaYirah
כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁיֵּשׁ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם, וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם, מִן הָאָרֶץ לַשָּׁמַיִם וּמִן הַשָּׁמַיִם לִשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכוּ', הַכּל הוּא בְּחִינַת חִבּוּר וְהִתְאַחְדוּת פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה שֶׁנִּתְאַחֲדִין יַחַד זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה, וְנִתְאַחֲדִין וְחָיִים וְנִשְׁפָּעִים זֶה מִזֶּה. וְכָל הַהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ בִּשְׁבִיל מַשָּׂא־וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא, צָרִיךְ לְכַוֵּן הָעִקָּר בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא לְהִכָּלֵל הַכֹּל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְרַק זֶה נִקְרָא בְּשֵׁם דֶּרֶךְ. וְכָל מִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ בְּגַשְׁמִיּוּת אוֹ בְּרוּחָנִיּוּת שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל כַּוָּנָה זוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר לַמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ, אַף־ עַל־פִּי־כֵן אֵין תּוֹעֶה בַּדֶּרֶךְ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, מֵאַחַר שֶׁתּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל וְהוֹלֵךְ לְמֶרְחַקִּים לִסְחוֹרָה, וְאֵינוֹ מְכַוֵּן בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - בְּוַדַּאי אֵין דֶּרֶךְ עֲקֻמָּה מִזּוֹ, וְזֶה מִקְרֵי דֶּרֶךְ חַטָּאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה בְּחִינַת "וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד", כִּי דַרְכָּם אֲבוּדָה לְגַמְרֵי וְאֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם דֶּרֶךְ כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. הַכְּלָל, כִּי עִקַּר הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם דֶּרֶךְ הוּא הַדֶּרֶךְ שֶׁל צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, שֶׁכָּל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל (הלכות תפלה, הלכה ד, אות כ).
The essential receiving of the Torah is to draw the Shekhina of His G-dliness downward — for from the day Hashem created His world He desired His Shekhina to dwell among the lower beings. The essential drawing of His Shekhina downward is through the Torah, as our Sages said on "and they shall take for Me a portion." This is the aspect of waving the barley omer and counting — the preparation for receiving the Torah. Through this one sweetens and nullifies the compelling force [koach hamachri'ach] that interrupts and distances the world from the Torah and the tzaddik — which is the aspect of the drawing force [koach hamoshech] that draws His G-dliness downward and draws a person close to Hashem. Through waving the omer the compelling force is nullified and sweetened at its root in holiness — where the compelling force is also for great good, so that the light be received gradually and in measure, the aspect of "and the living creatures ran and returned." But since the compelling force flows from contractions and judgments, when it descends below it sometimes produces outright judgments from which the Sitra Achra and kelipos suckle, forming the excessive compelling and interrupting force — all the obstacles of those who block and interrupt from drawing close to Hashem's service, the Torah, and the true tzaddikim. Through waving the omer all judgments are sweetened at their root, the compelling force sweetened so it not produce the Sitra Achra's blocking force — but rather that the compelling force be for great good, so the light be received gradually and in measure. This is the aspect of counting the Omer days — the days being the aspect of the middos — the preparation for Shavuos, to receive the light gradually and in measure through the drawing force and compelling force together, for in holiness both are equally for good.
עַל־יְדֵי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים נִתְתַּקֵּן הַדֶּרֶךְ מִכָּל צַעַר וְיִסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם בַּדְּרָכִים. וְעַל־ כֵּן נוֹהֲגִין לְבָרֵךְ אֶת הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ עִם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים (הל' נשיאת כפים הלכה ג, אות ד).
The drawing force and compelling force are the aspects of wisdom and foolishness — human being and animal. The essential sweetening of the compelling force is through this very thing: that a person know at least that they have no wisdom and make themselves like an animal. This is the aspect of waving the barley omer — animal food — the aspect of the compelling force: sweetening it to the point that we merit knowing the truth — that we have no wisdom, like an animal — and entirely nullifying ourselves, recognizing our lowliness in truth. Then we merit recognizing the greatness of Hashem, the Torah, and the true tzaddikim, and being drawn after them in truth through the drawing force.
יֵשׁ תּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲוִירָא דְעָלְמָא (עַיֵּן פְּנִים). רַק מֵחֲמַת שֶׁגַּם בָּהֶם יֵשׁ טוֹב הַגָּנוּז בָּהֶם, הַיְנוּ נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִתּוֹרַת אֱמֶת, וּצְרִיכִין לְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם וּלְהַעֲלוֹתוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "רִמּוֹן מָצָא - תּוֹכוֹ אָכַל, קְלִפָּתוֹ זָרַק". וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַטִּלְטוּלִים שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, שֶׁמֻּכְרָחִין לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְלִהְיוֹת נָע וָנָד וּמְטֻלְטָל חוּץ לְבֵיתוֹ. כִּי כְּשֶׁאָדָם נָע וָנָד בַּדֶּרֶךְ, הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא, כִּי הוּא חוּץ לְבֵיתוֹ הַקָּבוּעַ; וּכְשֶׁזוֹכֶה, אָז הוּא מְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה אֶת הַטּוֹב הַגָּנוּז בְּהַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲוִירָא דְעָלְמָא, וּבוֹנֶה מֵהֶם בִּנְיָנִים דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה סוֹד הֲלִיכַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עִם הַמִּשְׁכָּן וְהָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת, וְשָׁם נִצְטַוּוּ כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה. וְעַל־כֵּן נִכְתְּבוּ הַמַּסָּעוֹת שֶׁלָּהֶם בַּתּוֹרָה, כִּי מִכָּל הַמַּסָּעוֹת שֶׁלָּהֶם נַעֲשָׂה תּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הָאוֹרֵחַ תַּלְמִיד־ חָכָם, כְּשֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְבָרֵר הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּכְנָס לְבַיִת וּמוֹצֵא מְקוֹם מְנוּחָה, אָז הוּא בּוֹנֶה בִּשְׁלֵמוּת בִּנְיָנִים נִפְלָאִים מֵהַטּוֹב שֶׁבַּתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁלָּקַט וּבֵרֵר בְּדַרְכּוֹ, וּנְסִיעָתוֹ מַמָּשׁ כְּמוֹ נְסִיעַת הָאָרוֹן, כִּי כָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ הַצַּדִּיק, הוֹלֶכֶת עִמּוֹ הַשְּׁכִינָה וְהַתּוֹרָה, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה מְכַתֵּת רַגְלָיו בִּנְסִיעָתוֹ, בִּשְׁבִיל לְהַשְׁלִים הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרֵר וּמַעֲלֶה הַטּוֹב שֶׁבַּתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת. וְעַל־כֵּן זֶה שֶׁמַּכְנִיס הָאוֹרֵחַ הַזֶּה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, הוּא נוֹתֵן מְקוֹם מְנוּחָה מַמָּשׁ לְהַשְּׁכִינָה וּלְהַצַּדִּיק, וּלְהַטּוֹב שֶׁבַּתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁנִּתְבָּרְרוּ עַל יָדוֹ, וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הוּא מְתַקֵּן וּמַעֲלֶה הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ"ל (הלכות ברהמ"ז הלכה ה, אות ה ו; ועיין ג"כ בהלכות שותפים הלכה ב, אות ז).
The essential vitality a person receives through eating — especially eating bread from the five grain species — is through the drawing force within the eating that Hashem placed in it, so it can draw vitality to the person. All this power it receives from the earth, where the drawing force of all things resides. Its essential power comes from the tzaddik yesod olam — the humble and lowly one — the aspect of "and what are we?" — through whom is the essential sustaining of the earth: the aspect of "the earth hangs upon nothing [belima]." Therefore when harvesting the grain — for harvesting is the aspect of the compelling force, forcing and severing the grain from the earth — there is concern that the compelling force of the Sitra Achra not seize hold of it: the aspect of arrogance and haughtiness — the aspect of "lest you eat and be satisfied and your heart be lifted and you forget." Therefore the Torah commanded not to begin the sickle in the standing grain before first waving the omer — through which the compelling force is sweetened at its holy root, so all be only for good and not be seized by the compelling force of the Sitra Achra. Then one begins counting the Omer — for the drawing force (the aspect of mah [what/nothingness]) has no connection to count or number. Number and existence pertain to the compelling force — the aspect of contraction and limit to receive the light gradually and in measure. This is the aspect of "and my days are 'mah' — what?" — the middos and contractions formed through the compelling force must be bound to their root: the aspect of mah, the drawing force. This is the prayer: "Teach us to number our days so we may acquire a heart of wisdom" — praying that the numbering of days not be through the compelling/interrupting force entirely separated from holiness, but rather that the days become vessels to receive the light of da'as and wisdom (the drawing force). This is merited through counting the Omer.
עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת, וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר כֹּחַ הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם. כִּי כֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, בְּחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת מַתְקְלָא; וְכָל עִקַּר הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁל הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַכֹּל עַל־יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בֵּרוּר וְתִקּוּן הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְלַעֲלוֹת עַל־יְדֵי־זֶה אֶל פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת, שֶׁהוּא עֶצֶם הַנְּשָׁמָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְרַב־טוּב הַצָּפוּן עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ' (עי' דעת אות יב). וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת הָאָרֶץ בְּשֵׁם 'אֲדָמָה', מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְהִנֵּה בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ הִתְגַּבְּרוּת בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה כְּפִי בְּחִינַת אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחָז בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַטִּלְטוּלִים וְהַנְּסִיעוֹת שֶׁנּוֹסְעִים וְהוֹלְכִים דֶּרֶךְ כַּמָּה מְקוֹמוֹת בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אוֹ בִּשְׁבִיל שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בִּפְרָט בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר בֵּרוּר וְתִקּוּן הַמְדַמֶּה), עַל־ יְדֵי־זֶה בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה הוּא מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁדּוֹרֵךְ שָׁם, מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק אוֹ בִּשְׁבִיל שְׁאָר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, עַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ וְדוֹרֵךְ שָׁם הוּא מְבָרֵר נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁנִּתְאַחֵז בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וְעַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַצַּדִּיק וְכוּ', שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (הל' ברכת הריח ה"ד, אותיות יד טז).
The essential sleep comes from the struggle between the drawing force and the compelling force, as explained. Therefore one stays awake on the night of Shavuos — for then one merits that the compelling force is so sweetened in holiness that it transforms into the drawing force, and then sleep is no longer needed. This is the aspect of reading on Shavuos night the beginning and end of every book — corresponding to the drawing force and compelling force, as explained — and through these two forces precisely, when included in holiness together in proper manner, the essential attaining of true knowledge is merited: the aspect of receiving the Torah on Shavuos.
כָּל הַדְּרָכִים וְהַטִּלְטוּלִים הֵם בִּשְׁבִיל בֵּרוּרִים, לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָאָרֶץ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ כָּרָאוּי לְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֹּר תָּמִיד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וְכוּ'", וְיוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁאֵין צָרִיךְ לִנְסֹעַ בַּדֶּרֶךְ בִּשְׁבִיל צְרָכָיו, רַק מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ בִּשְׁבִיל לְבָרֵר בֵּרוּרִים הַנַּ"ל, אֲזַי הַדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ בְּחִינַת "דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי", בְּחִינַת דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה (הל' שבת, הלכה ז, אות יט).
Eating matza is the aspect of mochin d'gadlus, the aspect of the revelation of His simple unity; and chameitz is the aspect of mochin d'katnus, the aspect of judgments, the aspect of discord, the aspect of changing actions. Therefore on Pesach — the beginning of Israel's drawing close to their Heavenly Father, the beginning of the revelation of His G-dliness — chameitz is forbidden, for then one must only subdue the aspect of changing actions (the aspect of the supernatural in the Exodus) and reveal His simple unity — the aspect of matza. But after Pesach — when the hold of the Sitra Achra that seizes upon changing actions is already subdued — one can reveal His simple unity even through all the changing actions, knowing all changing actions flow from His simple unity. Therefore chameitz is permitted, until on Shavuos the two loaves specifically of chameitz are brought.
בְּכָל פְּסִיעָה שֶׁאָדָם פּוֹסֵעַ וְהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הוּא בָא בְּכָל פַּעַם בְּעוֹלָמוֹת אֲחֵרִים (הל' תחומין ה"ב).
On the first day of Pesach a very great and powerful illumination is drawn — the aspect of ruach hakodesh, the aspect of the Shekhina's revelation: "and I shall pass through the land of Egypt" — the Targum renders: "and I shall be revealed." Through this they merited the clarification of the imagination [medameh] — the confusion of the imagination nullified — the essential aspect of Pharaoh and Egypt's kelipa. But since it was only through is'arusa d'le'eila without complete is'arusa d'l'sata, the illumination was only temporary, and afterward immediately departed, leaving only a trace [reshimu]. Through this trace we work afterward at waving the barley omer — animal food — the aspect of the imagination — for through this the imagination is clarified. From then we count seven weeks — the aspect of all seven days of Creation — for the essential faith in the renewal of the world in the seven days of Creation depends on the repair and clarification of the imagination. Through this we merit on Shavuos the drawing of the illumination of the spirit of prophecy and ruach hakodesh of Moshe Rabbeinu in completeness through is'arusa d'l'sata — the aspect of receiving the Torah on Shavuos — and through this we merit more completely the faith in the renewal of the world, which is the essential sustaining of the world: "the whole world depended until the sixth of Sivan."
עִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת מֵהָעֵצוֹת, וְהָעֵצוֹת הֵם בְּחִינַת רַגְלַיִן. וּמֵחֲמַת שֶׁנֶּאֱחָזִין הַחִיצוֹנִים בְּהָרַגְלַיִן, בִּבְחִינַת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת", עַל־כֵּן הָעֵצוֹת אֵינָם בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הָאֱמוּנָה גַם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לֵילֵךְ בַּדְּרָכִים בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן הָעֵצוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת רַגְלַיִן, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן עַל־פִּי־רֹב הַנְּסִיעוֹת הֵם רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הָעֵצָה, כִּי רֹב הַטִּלְטוּלִים הֵם בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְעִקַּר חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הָעֵצָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָתֵת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ בַּמֶּה לְהִשְׂתַּכֵּר, כִּי בְּוַדַּאי בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן יֵשׁ מִסְחָר וּמַשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁיּוּכַל לְהַרְוִיחַ בּוֹ בְּוַדַּאי, וְאִם הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת אֵיזֶה סְחוֹרָה צְרִיכִין עַכְשָׁו לִסְחֹר - בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל תָּמִיד, כִּי כָל הַפַּרְנָסָה בָּאָה בְּנָקֵל כְּשֶׁיּוֹדְעִין לָתֵת עֵצוֹת לְנַפְשׁוֹ בְּעִנְיַן הַמִּסְחָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל", וְתַרְגּוּמוֹ: "אֲרֵי הוּא יָהֵב לָךְ עֵטָא לְמִקְנֵי נִכְסִין", כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה הוּא עַל־יְדֵי הָעֵצָה הַשְּׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם ה"ה אות ט).
The essential Redemption from Egypt was through Shabbos — Hashem Himself in His compassion drawing the holiness of Shabbos upon the six weekdays, through which His simple unity was revealed through changing actions: the aspect of all the signs and wonders done in Egypt, through which His G-dliness was revealed. This is the aspect of Shabbat HaGadol before Pesach — for the essential miracles of Pesach were through the holiness of Shabbos. [See there also regarding telling the Haggadah, and one who multiplies telling of the Exodus is praiseworthy, and the story of Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua.]
עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת הַנַּ"ל הֵם עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים בְּשָׁרְשָׁן, כִּי מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים חֲדָשִׁים, וְתַכְלִית כָּל הַצִּמְצוּמִים הוּא הָאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת שֶׁל עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, וְעַל־כֵּן בָּאָרֶץ הַזֹּאת, שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְהַצִּמְצוּמִים, שָׁם עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הָעֵצוֹת שֶׁנִּתְגַּלִּין עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים יֵשׁ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בְּוַדַּאי גַּם הַמַּלְאָכִים אֵין יוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין מַהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשׁוֹאֲלִין: אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמוּנָה שֶׁלָּהֶם הִיא סְמוּכָה וּקְרוֹבָה לִבְחִינַת דַּעַת, כִּי אֵין לָהֶם גּוּף עָכוּר כָּזֶה לְהַפְסִיק נֶגְדָּם. אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, בְּכָאן הוּא עִקַּר הָאֱמוּנָה, כִּי בְּכָאן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבָד. וּמֵחֲמַת שֶׁשֹּׁרֶשׁ גִּדּוּל הָאֱמוּנָה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, עַל־כֵּן צְרִיכִין דְּרָכִים וְטִלְטוּלִים, כִּי לִפְעָמִים צְרִיכִין לֵילֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים חֲדָשִׁים, כִּי שָׁם מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת צִמְצוּם חָדָשׁ כְּפִי אוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה שֶׁל הָאָרֶץ שֶׁהוֹלֵךְ עַתָּה עָלֶיהָ בַּמָּקוֹם שֶׁנָּסַע לְשָׁם, כִּי הָאָרֶץ הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַצִּמְצוּמִים כֻּלָּם; וְאַף־עַל־פִּי שֶׁכֻּלָּהּ הִיא כְּגַרְגֵּר חַרְדָּל אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד הַגַּלְגַּלִּים, מִכָּל־שֶׁכֵּן נֶגֶד עוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן הִיא כִּנְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז בְּתוֹךְ הָעוֹלָמוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה מֵהָאָרֶץ הַזֹּאת נִמְשָׁךְ צִמְצוּם אַחֵר, כְּפִי הַקַּוִּים הַנִּמְשָׁכִים מִמֶּנָּה לְמַעְלָה עַד הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁשָּׁם הַקַּוִּים רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה מְאֹד, כִּמְשַׁל הַקַּוִּים הַמְצֻיָּרִים בְּתוֹךְ הָעִגּוּל, שֶׁבִּנְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז הֵם קְרוֹבִים וּסְמוּכִים זֶה לָזֶה מְאֹד, וְהוֹלְכִים וּמִתְרַחֲקִים זֶה מִזֶּה, עַד שֶׁבְּרֹאשׁ הָעִגּוּל הֵם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה מְאֹד כְּפִי שֶׁטַח הָעִגּוּל, וְכַמּוּבָא כָּל זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל־כֵּן בְּכָל נְקֻדָּה שֶׁעַל הָאָרֶץ יֶשׁ בָּהּ צִמְצוּם אַחֵר, כְּפִי הָרוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת הַנִּמְשָׁךְ לְשָׁם מִלְמַעְלָה, וְעַל־כֵּן בְּכָל פְּסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ הָאָדָם הוּא בָּא עַל נְקֻדָּה אַחֶרֶת, שֶׁשָּׁם יֵשׁ צִמְצוּם אַחֵר וּלְשָׁם נִמְשָׁךְ רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת מִבְּחִינָה אַחֶרֶת, כְּפִי הַמָּקוֹם בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים הַמְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת. וּבִשְׁבִיל זֶה מֻכְרָח הָאָדָם לִפְעָמִים לֵילֵךְ בַּדְּרָכִים, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, שֶׁשָּׁם מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת צִמְצוּמִים אֲחֵרִים חֲדָשִׁים כְּפִי הַמָּקוֹם הַהוּא. וְזֶה סוֹד הֲלִיכַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְשָׁם יָרַד לָהֶם הַמָּן בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּאוּ לְשָׁם בְּכָל פַּעַם, וּבְכָל מָקוֹם הֵקִימוּ הַמִּשְׁכָּן, וְקִבְּלוּ שָׁם הַרְבֵּה מִצְו?ֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעֵצוֹת הַנַּ"ל. וּכְמוֹ־כֵן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁיִּהְיוּ כָּל נְסִיעוֹתָיו עַל־פִּי ה' - עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל־פִּי ה' יִסָּעוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כְּפִי הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ בְּכָל פַּעַם לְתוֹךְ צִמְצוּמִים חֲדָשִׁים, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי זֶה הָעֵצוֹת וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל (שם אותיות יג טו).
The essential building of Malchus is through the voice of holy melody [kol negina d'kedusha]. Conversely — the Malchus of the Sitra Achra suckles from the voice of the Sitra Achra, the aspect of what Pharaoh said: "who is Hashem that I should heed His voice?" — specifically, for he suckled from the voice of the Sitra Achra. Therefore on Pesach and the Exodus — when we merited song and holy melody: "this song shall be for you as the night when the festival is hallowed" — through this the essential Redemption came: the wicked kingdom was subdued and the holy Malchus elevated. But since then the Redemption was not through us — only through is'arusa d'le'eila — chameitz is forbidden, for the air and wind of this world had ruled over it until it rose in leavening, for all voices are through air. Now, since the world's air had not yet been refined from Egypt's defilement and the Redemption was only through Hashem's mercy, therefore chameitz is forbidden — only matza, over which the world's air did not rule. Through this we flee entirely from the world's air where the voice of the Sitra Achra holds sway, and we merit the voice of holy melody — song and praise, melody and song to Hashem — through which the essential Redemption came. Therefore matza is called lechem oni and our Sages expounded: over which one answers many things — holy voices — for now on Pesach is the beginning of Israel's drawing close to their Heavenly Father. The essential closeness and cleaving of a Jew to Hashem is through holy voice and melody, for melody has great power to draw a person to Hashem.
מִצְוַת קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁהִיא יְסוֹד הָאֱמוּנָה, הוּא בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ. כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְחִינוֹת, הַיְנוּ בַּתְּחִלָּה עַל־יְדֵי הֶאָרָה וְחִיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין מִבְּחִינַת יִחוּד הַחִיצוֹן, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לְיִחוּד הַפְּנִימִי, וּמִשָּׁם מַמְשִׁיכִין וּמְחַדְּשִׁין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה בְּחִינַת: "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁנֵי הַיִּחוּדִים הַנַּ"ל, כִּי הֲלִיכָה בַּדֶּרֶךְ הוּא בִּשְׁבִיל הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַחִיּוּת שֶׁמַּמְשִׁיכִין מֵהַיִּחוּד הַחִיצוֹן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות טו; ועיין אמונה אות מה).
Matza and maror are the aspect of the repair of the voice of melody through studying Gemara. Pesach is the aspect of clarifying the voice and elevating it from the animalistic — the aspect of voice without speech — to the human level — the aspect of the speaking being — uniting and connecting the voice with speech, which is the essential completeness. This is the aspect of Pesach — peh sach [the mouth speaks] — the aspect of multiplying the telling, the aspect of holy speech: binding the voice with speech — the essential aspect of the Exodus.
מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב עִם הָאָדָם כַּמָּה גָלֻיּוֹת וְטִלְטוּלִים לַדְּרָכִים, שֶׁמֻּכְרָח לָצֵאת מִבֵּיתוֹ, שֶׁשָּׁם עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מד): "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת". וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים, הֵפֶךְ עֵשָׂו, שֶׁהָיָה מְשׁוֹטֵט רַק בַּחוּץ וּבַשָּׂדֶה, שֶׁשָּׁם מְצוּיִים כָּל הַקִּלְקוּלִים וְהַפְּגָמִים. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, אֲפִלּוּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא מִסִּטְרָא דְיַעֲקֹב, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לֵישֵׁב בְּבֵיתוֹ וְאָהֳלוֹ תָּמִיד, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּצֵא לַחוּץ לִפְעָמִים, וְהַכֹּל לְטוֹבָה, בִּשְׁבִיל הִתְחַדְּשׁוּת, בִּבְחִינַת 'זַכָּאָה מָאן דְּעָיֵל וְנָפֵק', שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְהַיְרִידָה הוּא בִּשְׁבִיל הָעֲלִיָּה, בִּבְחִינַת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה'. אֲבָל כָּל זֶה תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁמַּמְשִׁיכִין אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם עַל כָּל אֶחָד בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, עַד שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד בְּכָל יוֹם. כִּי צְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, הַכֹּל הוּא חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הַיָּחִיד קַדְמוֹן, שֶׁחִדֵּשׁ עוֹלָמוֹ יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלְט בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְרַב־טוּב הַצָּפוּן שֶׁל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, וְעַל־כֵּן עוֹבֵר עַל הָאָדָם מַה שֶּׁעוֹבֵר, כְּפִי הָאָדָם וּכְפִי הַיּוֹם וּכְפִי הַמָּקוֹם וְכוּ', וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הִתְחַדְּשׁוּת הַנַּ"ל. וּמִי שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל לִידֵי זִקְנָה וְיָשָׁן נוֹשָׁן, חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם לְטוֹבָה אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת וּלְסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה בְּחִינַת: "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּצֵא אָדָם מִן הַבַּיִת, שֶׁשָּׁם כָּל קְדֻשָּׁתוֹ. וּכְשֶׁיֵּצֵא מִן הַבַּיִת צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ יָדוֹ עַל הַמְּזוּזָה, לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּיִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, שֶׁכָּל זֶה כָּלוּל בְּפָרָשִׁיּוֹת הַמְּזוּזָה, לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשָּׁה זוֹ גַּם בַּחוּץ, כָּל־זְמַן הֱיוֹתוֹ בַּחוּץ, הֵן לְפִי שָׁעָה, הֵן בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ מַמָּשׁ. וְאָז בַּדֶּרֶךְ שֶׁאֵין בּוֹ מְזוּזָה, מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ זוֹכִין לֵישֵׁב בְּסֻכָּה בִּימֵי הַסֻּכּוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמִּצְוָה זוֹ מְגִנָּה עַל הָאָדָם בַּדָּרֶךְ (עי' אלול ר"ה אות קלג); וְאָז זוֹכֶה עַל־יְדֵי הַדֶּרֶךְ דַּיְקָא לְחַדֵּשׁ מֹחוֹ, שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת בֵּיתוֹ (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים). כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁתַּעֲנוּג תְּמִידִי אֵינוֹ תַעֲנוּג, עַל־כֵּן הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין - עַל־יְדֵי בְּחִינַת שֵׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשָּׂא־וּמַתָּן, בְּחִינַת יְצִיאָה לַדָּרֶךְ. וְזֶה בְּחִינַת כְּלַל גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְגָּרְשׁוּ מֵאַרְצֵנוּ וּמִבֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, בֵּית חַיֵּינוּ, לְחוּץ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּחְשָׁב שֶׁאָנוּ שׁוֹכְבִים בַּחוּץ מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת" (איכה ד), וְכִמְעַט אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, לוּלֵי ה' עֶזְרָתָה לָּנוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת רֹאשׁ־בַּיִת, שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתָנוּ גַּם בַּחוּץ וּמַמְשִׁיכִים עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קְדֻשַּׁת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, בִּבְחִינַת מִקְדָּשׁ מְעַט, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁמַּמְשִׁיכִים עָלֵינוּ בְּרוּחַ קָדְשָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַכְנִיסִים אוֹתָנוּ מִחוּץ לִפְנִים, לִבְחִינַת בַּיִת, שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, שֶׁמַּתְחֶלֶת בְּבֵית דִּ'בְרֵאשִׁית', שֶׁהוּא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַבַּיִת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָסִין מִחוּץ לִפְנִים. וּמִי שֶׁיִּתְחַזֵּק בָּזֶה יִזְכֶּה שֶׁיִּתְהַפֵּךְ כָּל הַגָּלֻיּוֹת לְטוֹבָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְבִנְיַן הַבַּיִת בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא לֶעָתִיד, כִּי אָז יִהְיֶה עִקַּר הַהִתְחַדְּשׁוּת לְטוֹבָה בִּשְׁלֵמוּת נִפְלָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מג): "הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח" וְכֵן הַרְבֵּה. וְכָל זֶה הוּא בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל, וְכֵן הוּא בִּפְרָטִיּוּת בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמָן. כִּי בִּשְׁעַת הַיְרִידָה הוּא בִּבְחִינַת 'וְנָפֵק', בְּחִינַת "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", שֶׁיּוֹצֵא חוּץ מֵהַבַּיִת שֶׁהוּא גְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה; וּכְשֶׁהוּא מִתְחַזֵּק אָז שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, וּמַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לְהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא בְּכָל עֵת, אֲזַי זוֹכֶה שֶׁהַיְרִידָה הוּא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי עַל־יְדֵי הַיְרִידָה דַיְקָא יִתְחַדֵּשׁ מֹחוֹ וְיַחֲזֹר וְיִכָּנֵס לְבֵיתוֹ מֵחָדָשׁ. וְעַל־כֵּן בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּכְנָסִין וְחוֹזְרִין מֵהַחוּץ לְהַבַּיִת, צְרִיכִין גַּם־כֵּן לְהַנִּיחַ יָדוֹ עַל הַמְּזוּזָה וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הַמְּזוּזָה, שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת הַבַּיִת, מֵחָדָשׁ בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא, דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה אֵיזֶה שָׁעָה אוֹ זְמַן חוּץ לְהַבָּיִת. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁלִּפְעָמִים נִתְגָּרֵשׁ אֶחָד מִבֵּיתוֹ לְאֵיזֶה זְמַן וְאַחַר־כָּךְ חוֹזֵר לְבֵיתוֹ, וְהַכֹּל לְטוֹבָה כַּנַּ"ל, עַיֵּן פְּנִים (הל' ס"ת ה"ג, אותיות כג כד כה כו).
All voices are the aspect of water: "and His voice is like the sound of great waters." There are voices of the Sitra Achra from which Pharaoh and Egypt sucked. Therefore their essential subduing was at the splitting of the Reed Sea — and the essential miracle was through voices: "the voice of Hashem is upon the waters" — Rashi explains this regarding the splitting of the Reed Sea — the insolent waters (the voices of the Sitra Achra) being expelled and the waters of Wisdom and da'as (the voices of holiness) revealed. Therefore the maidservant saw at the sea, and therefore they merited the Song of the Sea. This is the aspect of "my strength and the song of G-d, and He became my salvation" — "zimras" specifically [melody/cutting]. The Song concluded: "Hashem shall reign forever and ever" — for the voice of holy song and melody is the aspect of building holy Malchus. Therefore after the seventh day of Pesach chameitz was permitted.
כָּל הַטִּלְטוּלִים וְהַנְּסִיעוֹת שֶׁל בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל הֵם בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת, כִּי הַהֲלָכוֹת הֵם בְּחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה, בְּחִינַת הֲלִיכוֹת עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי 'הֲלִיכוֹת' אֶלָּא 'הֲלָכוֹת', כִּי עִקַּר הַהִלּוּךְ דִּקְדֻשָּׁה לֵילֵךְ וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי הַהֲלָכוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר עַל הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים (דברים לג): "וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁמְּכַתְּתִין רַגְלֵיהֶן מֵעִיר לְעִיר וְכוּ'. וְעַל־כֵּן הָיוּ הוֹלְכִין לִישִׁיבוֹת רְחוֹקוֹת לִלְמֹד תּוֹרָה, כִּי בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת הֵם בִּבְחִינַת רַגְלַיִן, וּכְשֶׁלּוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מֵהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁלּוֹמֵד, פֶּה לְדַבֵּר עָתָק עַל הַצַּדִּיק בְּגַאֲוָה וָבוּז - זֶה בְּחִינַת פְּגַם הָרַגְלַיִן, כִּי הַדִּבּוּר הַפָּגוּם נִקְרָא רֶגֶל, בְּחִינַת "לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ" (תהלים טו). וְזֶה בְּחִינַת הַנְּסִיעוֹת שֶׁהֻצְרְכוּ יִשְׂרָאֵל לִנְסֹעַ וּלְטַלְטֵל עַצְמָן בַּמִּדְבָּר כָּל הַמַּסָּעוֹת, הַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהַגְבִּיהַּ וּלְהָרִים וּלְבָרֵר כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁפָּגְמוּ בְּהַהֲלָכוֹת הַנַּ"ל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּבִשְׁבִיל זֶה הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָסְעוּ בְּרַגְלֵיהֶם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַהֲלָכוֹת מִנְּפִילָתָם בְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְעַל־כֵּן קִבְּלוּ בְּכָל פַּעַם הִלְכוֹת הַתּוֹרָה בַּהֲלִיכָתָם בַּמִּדְבָּר, כְּפִי מַה שֶּׁזָּכוּ לְבָרֵר בְּכָל פַּעַם, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵהַמַּסָּעוֹת בְּעַצְמָם גַּם־כֵּן תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר לג): "וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה'". כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לְבָרֵר הַהֲלָכוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה וּלְהַעֲלוֹת אוֹתָם מִנְּפִילָתָם, אֲזַי שְׁלֵמוּת תִּקּוּנָם לִמְצֹא אוֹתָם גַּם בְּתוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, לְיַחֵד וּלְקַשֵּׁר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה עִם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי לֵיכָּא מִלְּתָא דְלָא רְמִיזָא בְּאוֹרָיְתָא. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁהוֹלְכִין יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה נָע וָנָד, וְכָל הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל הַהֲלָכוֹת. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְכַוֵּן בִּנְסִיעָתוֹ וְהִלּוּכוֹ וְטִלְטוּלוֹ, שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה הַהֲלָכוֹת שֶׁנָּפְלוּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֲלִיכוֹת עוֹלָם כַּנַּ"ל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר־הָכִי וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לָזֶה, וּנְסִיעָתוֹ וְטִלְטוּלוֹ בִּשְׁבִיל מָמוֹן וּפַרְנָסָה - צָרִיךְ לְכַוֵּן שֶׁכָּל הִלּוּכוֹ וּנְסִיעָתוֹ כְּדֵי שֶׁיַּרְוִיחַ וְיוּכַל לְהַחֲזִיק הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, שֶׁהֵם מְבָרְרִים הֲלָכוֹת וְחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה אֲמִתִּיִּים, כִּי כָל הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מֵהֶם, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲלוֹת וּלְהַחֲזִיר הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת לְמָרָא קָמָא, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת (הלכות ראשית הגז ה"ה, אותיות טו טז).
One who studies the kavanos of the Sefira days carefully will see that the essential repair each day is in the aspect of Malchus within each midda. For through waving the omer and counting, one begins drawing upon oneself the holiness of receiving the Torah — the drawing of the holy mochin — meriting to look carefully at the intellect and wisdom in every thing, drawing close through this to Hashem, recognizing and serving Him through everything in the world, subduing and nullifying the foolishness and spirit of folly: all desires and evil middos — a spirit of actual folly and madness drawn from the wicked kingdom. This is what we work at during the Sefira days — purifying ourselves from Egypt's defilement (the spirit of folly) and meriting the light of holy intellect and wisdom. But since the light of intellect is very great, it can only be received through the aspect of holy Malchus — the totality of all the holy middos and contractions of the intellect — through which alone the holy intellect can be received. This is the aspect of the barley omer — the totality of all contractions — through which all the holy middos and contractions are repaired so we can receive the holy mochin gradually and in measure. This is the aspect of the fifty days of counting — corresponding to the aspect of nun [fifty], the aspect of Malchus. The overall kavana: the mochin cannot be received in completeness except through measure and contraction, so there be no excess of light. But since every measure and contraction is the aspect of judgment, sometimes the suckling of foolishness descends from there — actual absence of da'as, the aspect of actual animal — until some are so sunk in desires they do actual animal deeds, yet they wish to philosophize and investigate G-dliness through external wisdoms. This blemish even seeps into the partially worthy who have not yet completely left animal deeds, yet wish to produce novelties and speak alien views and false wisdoms in the ways of serving Hashem. [See Yira, os 142, where this is explained at greater length.] Therefore when leaving Egypt one must bring the barley omer (animal food — alluding to the totality of contractions) to repair the aspect of contraction and limit and boundary of da'as at its root — to merit the aspect of animal in holiness: distancing from all desires and evil middos (animal deeds) and meriting the completeness of holy intellect and da'as (the human level). Yet even so one contracts one's mind, knowing oneself always still distant from the ultimate completeness of intellect, and being in one's own eyes like an animal. This is the essential completeness of the repair of intellect — through this one merits receiving new mochin gradually and in measure each time: the aspect of "Man and animal You save, O Hashem" — our Sages expounded: these are those who are subtle in knowledge like human beings yet make themselves like animals. And they said: Torah is sustained only by one who makes themselves as if they do not know.
יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי עֲבוֹדוֹת, הַיְנוּ עֲבוֹדָה אַחַת הִיא שֶׁל כְּלַל עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, שֶׁהֵם עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם בִּבְחִינַת 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ'; וְזֶה בְּחִינַת "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ", כִּי זֹאת הַקְּדֻשָּׁה קְבִיעָא וְקָיְמָא לָעַד; וְיֵשׁ עוֹד בְּחִינַת עֲבוֹדָה, הַיְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַיְרִידָה, שֶׁמִּתְרַחֵק הָאָדָם מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, גַּם שָׁם יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', עַד שֶׁיָּכוֹל עַל־יְדֵי־זֶה לִזְכּוֹת לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, שֶׁתִּהְיֶה הַיְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וְזֹאת הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ 'אַיֵּה' הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם קָבוּעַ, רַק הוּא נָע וָנָד וְלֹא נוֹדָע מְקוֹמוֹ אַיֵּה, כִּי הַיּוֹם מְקוֹמוֹ כָּאן וּמָחָר בְּמָקוֹם אַחֵר וְאֵין יוֹדְעִין אַיֵּה מְקוֹמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַשָּׂא־וּמַתָּן וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁרֹב הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־יְדֵי דְרָכִים, בִּבְחִינַת "נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה" (איוב טו) - 'אַיֵּה' דַיְקָא, כִּי אָז עִקַּר הָעֲבוֹדָה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁכְּלַל־יִשְׂרָאֵל נָעִים וְנָדִים וּמְטֻלְטָלִים בְּגָלֻיּוֹת הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהֵפִיץ ה' אֶתְכֶם בָּעַמִּים וְכוּ', וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ וּמָצָאתָ, כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וְכוּ'", כִּי אָז עִקַּר הַחִיּוּת רַק עַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ 'אַיֵּה' הַנַּ"ל (הל' גביית חוב מהיתומים ה"ג, אותיות ד ה).
The essential straightforward intent of the Sefira is simply this: one must know that a person's days are numbered and counted day by day, and one will need to give a reckoning for every day — for not a single day passes in vain, not a single hour or moment, the aspect of "seven Shabbosos shall be complete" — the seven Shabbosos must be whole and complete in Hashem's service, no moment lost — for the seven Shabbosos allude to all the days of a person's life. The Sefira mitzva requires counting each day by mouth in full — to remember well that days are numbered and counted: "Teach us to number our days." For through Egypt's defilement the Sitra Achra and kelipos can confuse the mind — causing one to imagine that today is not fitting for serving the Creator, wanting to defer service from day to day. This is common among most people: their essential distance from Hashem's service is through this — deferring from day to day through the obstacles, confusions, and delays in every day's service, until usually it seems as though today is not counted at all, and today it is impossible to serve Hashem, so one defers to tomorrow. And tomorrow there are other obstacles and confusions, and one defers further — and so each day, until most of their days are spent in vanity and emptiness. In truth, certainly it is very difficult to engage in Hashem's service, given the daily spreading of the Sitra Achra — but one must know well that even so, today is a day, counted in the reckoning, and certainly it has goodness, as the holy Zohar states: "there is no day without its goodness, and each day has a barrier outside so that no person enters that goodness — like darkness covering the light." For every day has its unique holy wisdom and intellect through which one can recognize the Creator — and every Jew must draw that wisdom and intellect each day according to their aspect. This wisdom is the essential light of the sun, as explained. Since this intellectual light is very great, it can only be drawn through contractions and middos — the aspect of darkness preceding light in the order of Creation. Through people's blemished deeds the Sitra Achra suckles from that contraction aspect, strengthening the darkness to extinguish the day's light entirely — from which all the daily confusions, obstacles, and delays flow: the barrier outside the good of each day, "darkness covering the light" — the aspect of the shell preceding the fruit. Therefore one must strengthen and strive each day to break the shell — all the obstacles and confusions — and know and believe that on this very day one can draw close to Hashem and find the good specifically of this day, each according to their aspect. This is the foundation of the entire receiving of the Torah: "this day I command you" and "which I command you today" — the aspect of "today if you heed His voice." One who wishes to cleave to Hashem and hear His voice must know each day that the essential thing is specifically this very day — not deferring from today to tomorrow at all. This is the aspect of the mitzva of counting the Omer — the preparation for receiving the Torah — showing that the Torah can only be received when one knows the essential thing is this day, and one must count each day specifically by mouth, for speech has great power to remind a person even when not yet fully clean from defilement. After receiving the Torah on Shavuos one no longer needs to count the days by mouth every day throughout the year — for we have already drawn holiness upon ourselves through the mitzva of counting and receiving the Torah, until naturally one must remember each day that today is numbered and counted and one must fulfill the day's obligation on that very day. Therefore we count the days to the omer — alluding to the totality of contractions — for through waving the omer we sweeten the totality of contractions at their root, so the Sitra Achra not suckle from them excessively, causing the daily barriers and partitions to strengthen until one could err — as if today is no day at all and it is impossible to draw close to Hashem through the great spreading of barriers each day. Through waving the omer, the contractions and barriers are repaired at their root — so that on the contrary, precisely through the barriers and partitions (the aspect of the contraction of the mochin) one merits the complete repair of the mochin and drawing of new mochin each time — all the barriers of the Sitra Achra are nullified, and then one knows that every single day counts and has number, and one merits finding the hidden good of each day — which is the aspect of the mitzva of counting the Omer.
בְּאֵלּוּ הַמַּסָּעוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה כְּלוּלִים כָּל הָעֲלִיּוֹת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדּוֹרוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא (הל' אפותיקי ה"ג אות ו).
It is explained in the kavanos that each day of the Sefira one receives a specific moach. But they are not received in order — rather out of order: receiving mochin d'gadlus before mochin d'katnus. This occurs in every generation, every year, and for every person according to their aspect — for the general drawing of all the mochin is to know and recognize Hashem, which is the essential da'as and the essential receiving of the Torah. During the Sefira days, when one must leave Egypt's impurity, the mochin are received out of order. And corresponding to each specific moach that must be received each particular day, there is a corresponding shell preceding the fruit — the above-mentioned barrier outside the good of each day. The great differences between the mochin produce many variations in the daily barriers and partitions. From this it is understood that all the daily deferrals and confusions come from the variations in the drawing of daily mochin. On days of mochin d'gadlus, the kelipos do not seize as strongly, and one has some ease from confusions. On days requiring mochin d'katnus (sometimes deepest katnus) the Sitra Achra seizes more — and it seems harder to stand against those day's obstacles. But one must believe that even on that day there is good — only the barrier of that day must be broken to reach that specific good. As long as a person is not entirely clean from sins and needs to return in teshuva — the aspect of the Exodus from Egypt — they must receive the mochin out of order even in other times of the year, according to their Exodus aspect (leaving the defilement of sins). Countless variations come upon them — each time it seems impossible to serve Hashem; all coming from the variation of holy mochin needing to be drawn each day.
כָּל הַטִּלְטוּלִים וְהַנְּסִיעוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל כְּדֵי לְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ כְּלַל הַמְּקוֹמוֹת כֻּלָּן שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִין בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּזֶה הָעוֹלָם. וְהָעִקָּר, כְּשֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ אוֹ נוֹסֵעַ לִדְבַר מִצְוָה, לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וּלְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְהָעִקָּר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק־הָאֱמֶת שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה מֵחֲמַת שֶׁאוֹחֵז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁאֲזַי בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה מְתַקֵּן הַרְבֵּה, כִּי מֵרִים וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, מֵאַחַר שֶׁעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת הוּא הוֹלֵךְ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים לז): "מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ", עַיֵּן פְּנִים (שם ה"ה אות לד; עי' גלות וגאולה אות יז).
After counting the Sefira days one merits Shavuos — the essential receiving of the Torah — and then merits receiving the aspect of Keser, as the kavanos teach. Keser [crown] is the language of waiting [hamsana], from "wait for me a little." Then is the ultimate repair of the aspect of contractions in all their aspects. During the holy Sefira days one repairs the contraction of the mochin — that the mind not go outside the boundary of holiness, not thinking evil thoughts, external wisdoms, vain wisdoms, or any thoughts outside the boundary of holiness (all drawn from Egypt's defilement). Then the illumination of holy mochin is drawn, until on Shavuos (the fiftieth day) one receives the mochin in completeness, the holiness from the Fiftieth Gate drawn upon Israel, meriting receiving the Torah. Then the contraction of the mochin is repaired at a higher level — for even in supreme holiness one must still contract the mind so it not go outside its boundary: "do not search in that which is beyond you." The warning before receiving the Torah: "lest they breach to ascend to Hashem." One must repair the mind through two types of contraction: first, when wishing to receive the mochin, contracting the mind from going outside holiness's boundary (not thinking outside thoughts — repaired during the Sefira days). Then when receiving the mochin, repairing the second contraction — that even in holiness the mind not go outside its boundary. This is repaired on Shavuos through the aspect of Keser — the language of waiting — that one may not breach to ascend to Hashem, but only gradually and in measure in the mode of patience and waiting.
כָּל הַסַּכָּנוֹת וְהַפְּחָדִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ הֵם בְּחִינַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁמִּתְיָרְאִין פֶּן יִפְגָעֶנּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה עֲלִילָה מִשַּׂר וְאָדוֹן אוֹ מִגַּנָּבִים וְלִסְטִים אוֹ אֵיזֶה חַיָּה רָעָה. וְעִקַּר הַיְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁמִּתְיָרְאִין מֵהֶן בַּדֶּרֶךְ בְּיוֹתֵר הוּא מֵחֲמַת שִׁנּוּי הָרָשׁוּיוֹת שֶׁיֵּשׁ כְּשֶׁיּוֹצְאִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֵשׁ שַׂר אוֹ פָּקִיד אַחֵר, וְהַכֹּל כְּפִי יְנִיקָתָם מִשֹּׁרֶשׁ שֶׁל מַעְלָה, שֶׁיֵּשׁ שָׁם גַּם־כֵּן שָׂרִים וּפְקִידִים שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים, כִּי מַלְכוּתָא דְאַרְעָא כְּעֵין מַלְכוּתָא דִרְקִיעָא. וּמֵחֲמַת שִׁנּוּי הָרָשֻׁיּוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ, מֵחֲמַת זֶה עִקַּר סַכָּנַת הַדֶּרֶךְ, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת רִבּוּי הָרָשֻׁיּוֹת. הַיְנוּ כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהַכֹּל רַק בְּרָשׁוּת אֶחָד, הַיְנוּ בְּרָשׁוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִלְתִּי רָשׁוּתוֹ אֵין כֹּחַ לְשׁוּם נִבְרָא לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב, אַף־עַל־פִּי־כֵן לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין דִּין לְמַטָּה, הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין הָאָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ כָּרָאוּי, אָז יֵשׁ דִּין לְמַעְלָה, וַאֲזַי הַדִּין וְהַיִּרְאָה נִתְלַבֵּשׁ בִּדְבָרִים חִיצוֹנִיִּים: בְּשַׂר וְאָדוֹן אוֹ לִסְטִים וְכַיּוֹצֵא, לְהִפָּרַע מִן הָאָדָם, וְזֶה נִשְׁתַּלְשֵׁל מִבְּחִינַת רִבּוּי הָרָשֻׁיּוֹת, הַיְנוּ שֶׁלִּפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַסְתִּיר פָּנָיו כִּבְיָכוֹל וּמוֹסֵר רָשׁוּתוֹ לְמַלְאָךְ לְהוֹלִיךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלִפְעָמִים נִשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּתָּן רָשׁוּת לְמַשְׁחִית חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ', וּמִשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַיְרָאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיּוֹצְאִין חוּץ לַסְּפָר, לִמְקוֹם מַלְכוּת אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, שֶׁשָּׁם הָרָשׁוּת מְשֻׁנָּה בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה תַּחַת רָשׁוּת מַלְכוּת אַחֶרֶת, עַל כֵּן יֵשׁ שָׁם חֲשַׁשׁ סַכָּנָה מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת בְּיוֹתֵר. וְעַל־ כֵּן קֹדֶם שֶׁיּוֹצְאִין לַדֶּרֶךְ צְרִיכִין לְאַמְלָכָא בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַיְנוּ לְהִתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלִשְׁפֹּט עַצְמוֹ הֵיטֵב, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה כָּל הַיְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת הַשְּׁכִיחִים בַּדֶּרֶךְ בְּיוֹתֵר. וְעִקַּר מַה שֶּׁמֻּכְרָח הָאָדָם לָצֵאת לִפְעָמִים בַּדֶּרֶךְ הוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵר וְיַעֲלֶה כָּל הַיְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת הַשְּׁכִיחִים בַּדָּרֶךְ. וּכְשֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי וּמְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בְּכָל עֵת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, הַשְּׁכִינָה מַקְדֶמֶת לְפָנָיו, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ - בָּזֶה מַעֲלֶה כָּל הַיְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת לְשָׁרְשָׁם. וְזֶהוּ סוֹד מַסְעֵי בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, לְתַקֵּן חֵטְא הָעֵגֶל, שֶׁבִּקְשׁוּ שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וּלְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם הַיְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְ'הַנּוֹרָא' הַזֶּה וְכוּ'". וְעַל־כֵּן נוֹהֲגִין לִטֹּל רְשׁוּת מִגְּדוֹלִים וְצַדִּיקִים כְּשֶׁיּוֹצְאִין לַדֶּרֶךְ, כִּי הֵם דְּבֵקִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּכְלוּלִים בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁנּוֹטְלִין רְשׁוּת מֵהֶם, כְּאִלּוּ נוֹטְלִין רְשׁוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין בְּחִינַת שִׁנּוּי הָרָשֻׁיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁמִּשָּׁם כָּל סַכָּנוֹת הַדְּרָכִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, מֵאַחַר שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ רַק בִּנְטִילַת רְשׁוּת (רָשׁוּת) מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל בִּרְשׁוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וּבִרְשׁוּת הַצַּדִּיקִים הַדְּבוּקִים בּוֹ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת "צַדִּיק מוֹשֵׁל", וּבִרְשׁוּתָם לְבַד הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם פַּחַד וּמוֹרָא מִשּׁוּם דָּבָר, בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא וְכוּ'" (הלכות הרשאה הלכה ג, אות יג כא).
Though a person must be very careful each day to fulfill the day's obligation in every way possible — knowing all days are numbered and counted and one must give a reckoning for every day and hour, having nothing in the world but this day and this hour (the aspect of the Omer counting) — even so one must be careful not to let the zeal cause a total collapse, for this is a great principle: in every thing and every midda there is good and evil, and the adversary always lies in wait to trap a person in its net through all manner of stratagems and craftiness that mouth cannot speak and heart cannot think. When the adversary sees a person beginning to rouse slightly and wishing to return to Hashem and pray and study, it spreads against them with countless obstacles and weaknesses and confusions — until usually even when praying and studying, the service is not complete as it should be. Then the adversary's way is to clothe itself in the guise of mitzvos, rebuking the person: for this long time you have been striving in Hashem's service and still your service is not complete. But in truth the adversary's intention is only harm — to prevent and weaken one's resolve until one slackens even from the little service one wishes to engage in. Therefore one must carefully weigh one's ways — being very zealous in Hashem's service, doing whatever one's hand finds each day, not deferring from day to day. And one must be strong in heart: if one had the power to study all the Torah each day and fulfill all 613 mitzvos in one hour and serve Hashem at every moment in ultimate completeness with enormous self-sacrifice — certainly one would hasten to do so every hour in completeness and would not defer from day to day or even from hour to hour. So now too — the little service one can grab in this world each hour — one must certainly be very zealous, for a person has no leisure to wait at all in this world. But even so, one must wait a great deal until one merits what a person of Israel must merit. This is the aspect of guarding the Torah: "guard and hearken" — one needs great guarding from the adversary's stratagems until meriting fulfilling all the Torah. Shemira [guarding] is the language of waiting: "and his father kept the matter" — for it is impossible to fulfill all Torah words and truly cleave to Hashem except through guarding and waiting. As our Sages said: "one who comes to purify is helped — they say: wait." And: "it is not upon you to complete the work, yet you are not free to desist from it." For even one who merits proper service must wait greatly until meriting ultimate completeness. Even one whose service is not complete — even if it seems they are entirely far from Hashem — must strengthen, wait, and hope for salvation, giving oneself life in the interim through whatever one can: sometimes Torah, sometimes prayer, sometimes hisbodidus and private conversation with the Creator, sometimes conversation with a friend or teacher in fear of Heaven, sometimes doing mitzvos and good deeds, sometimes will and longing and yearning for Him — which is the essential, as explained elsewhere. This is the aspect of the first Redemption (Pesach — in haste, therefore chameitz forbidden, only matza) and the final Redemption with no exile after it (Shavuos — the aspect of Keser, waiting, the final Redemption: "for not in haste shall you go out" — therefore the two loaves specifically of chameitz, for chameitz comes through delay of time, the aspect of waiting). Both are needed in Hashem's service: in great zeal — yet also waiting greatly, not breaching to ascend to Hashem. This is the final Redemption with no interruption — when one merits this, one will certainly merit complete Redemption from the exile of one's soul. Regarding the final general Redemption: "if it delays, wait for it, for it will surely come, it will not be late." So too individually — though one must be very zealous and weep much before Hashem each day for one's soul to be redeemed from the world's desires and vanities — when one sees the matter greatly delayed one must wait and hope for many times over, until Hashem perhaps looks down in His eyes. One who guards and keeps and waits for Hashem's salvation certainly has a day — for ultimately the day will come when they merit truly drawing close to Hashem: "for there is a day when the guardians call on Mount Ephraim" — Rashi explains: from the language of guarding.
עַל־יְדֵי כָּל הַהֲלִיכוֹת וּנְסִיעוֹת שֶׁהוֹלְכִין וְנוֹסְעִין לִדְבַר־מִצְוָה, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשֵּׁר וּמַעֲלֶה כָּל אֶחָד אֶת בְּחִינַת מְקוֹמוֹ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם דָּנִין הַכֹּל לְכַף־ זְכוּת וְשָׁם נִתְתַּקֵּן הַכֹּל. גַּם עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֵידַע, שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמָּקוֹם, הַכֹּל נִתְהַוָּה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם (הל' שלוחין ה"ד אות יח).
The entire exile of Egypt was through Adam's sin — through which he blemished faith in the sages [emuna t'chachomim], as explained. Through this he was judged with surplus [mosar], the surplus of eating from the Tree of Knowledge rose and confused the mind, from which mind confusion spread through all the world — all from the putrid smoke [ashanim serukhim] of the surplus. This is the essential aspect of the decree of death pronounced then, and from there was the entire exile of Egypt. Therefore when leaving Egypt one was commanded to eat matza — in the aspect of the man, as our Sages said: "they tasted in it the taste of manna." The man's eating was absorbed into the limbs leaving no surplus at all — similarly, eating matza on Pesach is pure food from which no smoke rises to confuse the mind. And matza is a remedy [asvata], as the holy Zohar states — eating matza repairs one's intestines so that even afterward when eating chameitz one can eat in such holiness that the food is clarified and no surplus rises to the brain. Therefore after the seventh day of Pesach chameitz was permitted — for then at the splitting of the Reed Sea they merited the completeness of faith in the sages: "and they believed in Hashem and in Moshe His servant." Through this is the essential repair of holy eating. But since all the miracle of the Exodus was only through is'arusa d'le'eila, afterward during the holy Sefira days one must purify from Egypt's defilement through is'arusa d'l'sata — chiefly purifying from the putrid smoke confusing the mind through the blemish of faith in the sages. Through this Torah distances from us, for through that blemish one cannot draw true legal rulings from the holy Torah. In the holy Sefira days one repairs the mind by doing teshuva on the blemish of faith in the sages — through this drawing each day a specific intellect and moach to sweeten some specific contraction and judgment — until on Shavuos one is included in the supreme encompassing intellect of the Fiftieth Gate (supreme wisdom) where all contractions and judgments are sweetened — pure waters flow that purify from the surplus blemish: the secret of the mikva of Shavuos. Then the Torah is completed in great perfection through the complete repair of faith in the sages — the Torah is included in the foundation stone [even shesiya], supreme wisdom — from which all Israel merit drawing true legal rulings and upright conduct from the Torah. "Not the study is the essential but the deed" — and the man fell to Israel during the holy Sefira days — for the essential completeness of the Torah is only with those meriting complete faith in the sages, through which one is saved from the surplus, and all eating is in the aspect of eating the man.
עַל־יְדֵי כָּל הַנְּסִיעוֹת לַדְּרָכִים, שֶׁצְּרִיכִין לִזְכֹּר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּנְסִיעָתוֹ בַּדֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְדִבַּרְתָּ בָּם שעא וְכוּ' וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", וְעִקַּר הַנְּסִיעָה צָרִיךְ לְכַוֵּן רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, כְּגוֹן בְּמַשָּׂא־ וּמַתָּן, שֶׁנּוֹסֵעַ לְהַרְוִיחַ מָמוֹן כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה; מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁנּוֹסֵעַ לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה; בִּפְרָט כְּשֶׁנּוֹסֵעַ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲזַי עַל־יְדֵי כָּל נְסִיעוֹת אֵלּוּ מְתַקֵּן תִּקּוּן גָּדוֹל, כִּי כּוֹלֵל וּמַעֲלֶה וּמְקַשֵּׁר עַל־יְדֵי־זֶה הַמְדַמֶּה בְּהַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי, שֶׁזֶּה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם ה"ה אות כה).
The essential Exodus is that Hashem redeemed us from the hand of Pharaoh and his servants — the aspect of the strengthening of the imagination, the aspect of forgetting — the opposite of holy memory [zikaron], which is cleaving thought to the World to Come. This is the essential aspect of Krias Shema. Therefore the Exodus from Egypt is mentioned in Krias Shema — for this is the essential guarding of memory, to remember the World to Come every single day — for every day has unique allusions from the World to Come clothed in the actions, speech, and thought of that specific day, hinting to a person to draw close to Hashem.
עִקַּר הַנְּסִיעָה - הֵן כְּשֶׁנּוֹסְעִין עִם בְּהֵמוֹת וְסוּסִים, הֵן הַהוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ בְּרַגְלָיו - הַכֹּל הוּא כְּדֵי לְהַגְבִּיר הָרוֹכֵב עַל הַסּוּס, הָרֹאשׁ עַל הָרַגְלַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁמַּגְבִּירִין הַשֵּׂכֶל עַל הַמְדַמֶּה. וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה בַּדֶּרֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'צֵאתְךָ', שֶׁשָּׁם הִתְגַּבְּרוּת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמְבֻלְבָּלוֹת שֶׁל זֻהֲמַת בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה בְּיוֹתֵר. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבַּנְּבוּאָה, עַל־כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּיוֹתֵר לַעֲסֹק בַּדֶּרֶךְ בְּדִבְרֵי־ תוֹרָה (שם אות לד).
Exile is the aspect of sleep, as our Sages said, and leaving exile is the aspect of awakening from sleep. The essential Exodus from Egypt — the awakening from sleep — was through the aspect of Yosef, as is written: "and Moshe took Yosef's bones with him." For Yosef occupied himself primarily with stories that awaken from sleep — the aspect of the dreams Yosef told his brothers and the dream interpretations he gave, as explained. For the essential Redemption is through awakening from sleep — people awakening from their sleep and fall and returning in teshuva through stories. The essential exile of Egypt flowed from Adam's sin — blemishing his eating, through which they lost the holy faces [panim d'kedusha] — the faces of the Torah — and sleep descended upon them, the aspect of the death decree pronounced. Of them it was said: "A man in glory does not lodge, he is likened to the beasts." It is impossible to awaken from sleep (the aspect of leaving exile) except by clothing the faces of holiness — the Torah's faces — within stories. Through awakening from sleep the revelation of awe [yira] is drawn — through which great wealth is merited. This is the aspect of the great awe on the night of Pesach: "and with great terrors" — and the great wealth Israel merited at the Exodus and the splitting of the Reed Sea. But although Israel received all these repairs in general on the first Pesach night, afterward the mochin departed — and one must return and draw all the above repairs through all the Sefira days until meriting on Shavuos the completeness of the repair: receiving the Torah. Therefore immediately after the first day of Pesach one must bring the barley omer (animal food) and wave it before Hashem — through this one draws the repairs that tzaddikim work to awaken people from sleep through stories, mundane conversations, and worldly talk — the aspect of sweetening judgments at their root. For precisely through falling from the holy faces — the Torah's faces — and sleep overcoming them (minds absorbed in worldly vanities and foolish talk, all their thoughts like dreams), the tzaddik cannot awaken them by revealing the Torah's faces directly — one must clothe the Torah's faces within stories and worldly talk (the aspect of sleep) — and through this precisely one awakens them and restores the holy faces: the sweetening of judgments at their root. This is also the aspect of the barley omer — since the essential sleep (Egypt's exile, the loss of holy faces) flowed from the eating blemish (the aspect of animal food) — one must sweeten the judgment at its root and bring a sacrifice specifically of animal food, and precisely through this we awaken from sleep and merit returning in teshuva, leaving Egypt's impurity and meriting the seventy faces of the Torah received on Shavuos. Since through awakening from sleep one merits awe and through this the lengthening of days — that every subsequent day be longer and greater with increasing holiness — therefore immediately after offering the omer one begins counting the Sefira days — drawing the illumination of the barley omer (the holiness of the stories) upon each day, the aspect of awakening from sleep — so we not waste our days in sleep, but guard each day so it be counted and numbered with us, striving each day to be longer and wider with additional holiness and da'as — fulfilling "they shall be complete." Therefore one counts each day of the Sefira immediately at its entrance — for each day enters with smallness and great constriction, and the holiness and service needed that day still very hidden. Therefore one counts at the beginning of the night — guarding the day from its start, elevating it from smallness to greatness, adding holiness each hour through drawing the holiness from the stories of true tzaddikim — the aspect of the barley omer, the awakening from sleep — through which one merits lengthening and magnifying the days in increasing holiness. And through all this one merits great wealth — the aspect of the man beginning to fall for Israel during the Sefira days, for through the awakening from sleep merited through the holy Sefira days (as visibly seen in the wondrous arousal at Omer counting time) the revelation of the great awe merited at receiving the Torah is drawn — through which the repairs of Atika are completed: on Shavuos Hashem appeared as an elder — and through this wealth is refined and repaired, until one merits the contemplation of the Torah, the aspect of receiving the Torah. And staying awake on Shavuos night is the aspect of awakening from sleep — the revelation of the seventy faces of the Torah, the opposite of sleep.
כָּל הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם בִּשְׁבִיל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה שֶׁל חֵטְא הָעֵגֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַפְּגָם הָיָה, שֶׁפָּגְמוּ תְּחִלָּה בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים וְאָמְרוּ: "כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ", עַד שֶׁאָמְרוּ אַחַר־כָּךְ: "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל". כִּי עַל־יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. וּבִשְׁבִיל זֶה בָּאוּ כָּל הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, וְזֶה בְּחִינַת הַגָּלֻיּוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹלִים וּמְטֻלְטָלִים וְכוּ' וְאֵין לָהֶם מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָם, וְהַכֹּל מֵחֲמַת קִלְקוּל הָאֱמוּנָה שֶׁעִקָּרָהּ אֱמוּנַת חֲכָמִים. אֲבָל כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל זֶה לְטוֹבָה, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֹּר כָּל אֶחָד אֶת עַצְמוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַפְּגָמִים, וְאָז הַנְּסִיעָה וְהַטִּלְטוּל הוּא כַּפָּרָה וְתִקּוּן עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּא לְשָׁם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל; וּבְוַדַּאי אִישׁ פָּשׁוּט, אֲפִלּוּ אִם הוּא אִישׁ כָּשֵׁר אֵין לוֹ כֹּחַ לָזֶה, בִּפְרָט שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת בַּדֶּרֶךְ שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי רֹב הַדָּרִים שָׁם הֵם עַכּוּ"ם וְכוּ'. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָדָם בַּדֶּרֶךְ, בִּפְרָט בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, בִּפְרָט כְּשֶׁמְּטֻלְטָל בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלֶמֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹר גָּדוֹל וְנִכְלֶלֶת בְּחָכְמָה עִלָּאָה, שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, וְנִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים עַל־יְדֵי הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַגְּבוּלִים וְהַצִּמְצוּמִים, כִּי מִמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים, וְשָׁם עוֹמֵד הָאָרוֹן עִם לוּחוֹת הָאֶבֶן, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים, וַאֲזַי נִתְבַּטְּלִים כָּל הַגְּבוּלִים וְהַמְּצָרִים, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַטִּלְטוּלִים, בִּבְחִינַת (איכה א) "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", כִּי נִכְלָל הַכֹּל בְּשָׁרְשׁוֹ בִּבְחִינַת אֶבֶן־שְׁתִיָּה, קָדְשֵׁי־קָדָשִׁים, שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַגְּבוּלִים שֶׁל כָּל הָאַקְלִימִים וְכָל הַמְּדִינוֹת וְכָל הָעֲיָרוֹת וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְכָל אֵלּוּ הַגְּבוּלִים שֶׁל כָּל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת צְרִיכִין לַחֲזֹר לְשָׁרְשָׁם וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִין בְּשָׁרְשָׁן בְּהַבּוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ. וְכָל זֶה נִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁזּוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרְרִין לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְאָז נִתְרַבִּין הַסְּפָרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי חוֹזְרִין וְנֶחְשָׁבִין בְּעֵינָיו הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלֹּא הָיָה מַאֲמִין בָּהֶם כְּלָל, אוֹ שֶׁנִּתְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ עַל־יְדֵי־זֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים וּלְחַבֵּר סְפָרִים קְדוֹשִׁים בַּתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה נִשְׁלֶמֶת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָלִין כָּל הַמְּקוֹמוֹת וְכָל הַגְּבוּלִים וְהַצִּמְצוּמִים בְּתוֹךְ הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן כָּל הַמְּקוֹמוֹת, כִּי מַגְבִּיהַּ וּמַחֲזִיר אוֹתָם לְשָׁרְשָׁם כַּנַּ"ל; נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי נְסִיעוֹת יִשְׂרָאֵל נִתְרַבִּין סְפָרִים וְחִדּוּשֵׁי־ תוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת נְסִיעַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְהָאָרוֹן עִם הַלּוּחוֹת הָיָה נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם, וְיִשְׂרָאֵל דִּבְּקוּ מַחֲשַׁבְתָּם וְכָל חֶפְצָם בְּהָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת, אֲתַר דְּכָל רְעוּתִין תְּקוּעִין תַּמָּן, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלְלוּ בִּשְׁעַת נְסִיעָתָם בִּבְחִינַת קָדְשֵׁי־קָדָשִׁים, חָכְמָה עִלָּאָה, שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַנְּסִיעוֹת, כִּי נַעֲשָׂה מִכָּל נְסִיעָתָם תּוֹרָה, עַד אֲשֶׁר כָּל נְסִיעוֹתֵיהֶם נִכְתָּבִין בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם וְכוּ'", וְעַל־כֵּן בְּכָל מְקוֹמוֹת נְסִיעָתָם שֶׁבָּאוּ לְשָׁם קִבְּלוּ שָׁם תּוֹרָה הַרְבֵּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן' הוּא סֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהוּא פֶּלֶא גָדוֹל, מַדּוּעַ הַפָּרָשָׁה הַקְּטַנָּה הַזֹּאת תִּהְיֶה נֶחְשֶׁבֶת יוֹתֵר לְסֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ מִשְּׁאָר פָּרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה? אַךְ כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנִּזְכָּר לְעֵיל, כִּי עַל־יְדֵי הַנְּסִיעוֹת, שֶׁהֵם תִּקּוּן עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסְפִין סְפָרִים קְדוֹשִׁים בְּהַתּוֹרָה. וּמִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁכְּמוֹ שֶׁעִקַּר תִּקּוּן נְסִיעוֹת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁדִּבְּקוּ מַחֲשַׁבְתָּם בְּהָאָרוֹן הַנּוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַנְּסִיעוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל גַּם עַכְשָׁו הוּא רַק בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי־הָאֱמֶת שֶׁמַּאֲמִין בָּהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֶבֶן־שְׁתִיָּה, שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בָּהֶם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַגְּבוּלִים וְכָל הַצִּמְצוּמִים וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' פקדון ה"ה, אותיות יט כ כא; עי' פורים אות פו).
The essential Redemption from Egypt is to merit receiving the Torah and entering the holiness of the Land of Israel: "when you take the people out of Egypt you shall serve G-d on this mountain" and "He took us out from there in order to bring us, to give us the Land." Therefore on Pesach at the start of the Redemption one draws the aspect of receiving the Torah and the holiness of the Land. The essential holiness of the Land of Israel is in the holiness of Israel's eating — all the mitzvos dependent on the Land concern eating — and also the essential exile of Egypt was through Adam's blemish in eating. Therefore on Pesach one repairs the eating blemish and draws the holiness of bread — the essential eating and satiation — from the holiness of the Land (drawn through Torah). The repair of bread in holiness flows from the holiness of drawing the Torah that true tzaddikim draw — through pouring out their hearts like water before Hashem — through which they draw hot words like burning coals upon themselves, and through this merit drawing explanations of the Torah. The water added to the flour is of one aspect with drawing the Torah: "if there is no Torah, there is no flour, if there is no flour, there is no Torah." The water is the aspect of "pour out your heart like water", the fire of baking is the burning words, and the flour and bread are the Torah: "come, partake of my bread." Since drawing the burning words and Torah explanations is only through delay and waiting — it is impossible to force the moment — throughout the year the essential repair of bread to be fit for complete human eating is through waiting a long time from adding water to baking — so it leaven properly. But on Pesach — at the start of Redemption, when we are still entirely far from drawing the Torah — the Redemption is only through is'arusa d'le'eila, Hashem in His compassion shining upon us the light of great and powerful holy mochin on His own, not through us at all — therefore one must hurry greatly to bake the bread on fire immediately after adding water and kneading, not waiting at all for leavening, lest Egypt's defilement seize the bread (the leavening of the mind: "when my heart is embittered") through the delay and waiting. In the matter of waiting — needing to wait greatly for Hashem's complete salvation — there is a great trial: almost the entire free choice depends on it. For although our Sages said: "one who comes to purify is helped — they are told: wait" — but not every person merits this strength of mind to wait and hope and expect Hashem's salvation while matters pass over them. Many could not stand in this trial and distanced themselves as they did. Even those who merit strengthening and waiting — only through the power of the holy Torah already received at Sinai and the true Torah innovations the true tzaddikim draw each generation. But on Pesach — when the Torah's illumination comes only through is'arusa d'le'eila — we cannot wait at all or leaven our mind, but must leave Egypt's defilement and receive the holy mochin's illumination in great haste: "for in haste you left Egypt." On Shavuos the two loaves specifically of chameitz are brought — the aspect of the final Redemption: "for not in haste shall you go out" — the essential completeness of salvation (drawing the Torah in completeness) is through strengthening to wait greatly and multiply prayer and supplication, not forcing the moment — the holy chameitz brought as an offering on Shavuos.
אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹסֵעַ לַדְּרָכִים, בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיְּטַלְטֵל עַצְמוֹ לִפְעָמִים לֵילֵךְ לְחוּץ לְעִירוֹ בִּשְׁבִיל עֲסָקָיו וּפַרְנָסָתוֹ, וּבְכָל הַטִּלְטוּלִים וְהַנְּסִיעוֹת צָרִיךְ לַחְשֹׁב וּלְכַוֵּן לְתַקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, לְהַרְבּוֹת סְפָרִים קְדוֹשִׁים בַּתּוֹרָה. כִּי שֹׁרֶשׁ הַנְּסִיעָה בִּקְדֻשָּׁה, מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב שעג שֶׁיִּצְטָרֵךְ הָאָדָם לֵילֵךְ לַחוּץ וְלִסַּע מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּעִירוֹ אוֹ לְעִיר אַחֶרֶת, מִכָּל־שֶׁכֵּן לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים, כָּל אֶחָד כְּפִי טִלְטוּלוֹ וּנְסִיעוֹתָיו, הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל דָּבָר הִיא הַתּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ, כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הָבֶל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין, שֶׁעִקַּר כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁמְּסַבֵּב שֶׁיִּסַּע הָאָדָם, הוּא רַק בִּשְׁבִיל שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה, הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִפְעָמִים לָצֵאת מִבֵּיתוֹ לֵילֵךְ אוֹ לִנְסֹעַ לְמָקוֹם אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְוַעֵד עִם אָדָם אַחֵר אוֹ עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים לְדַבֵּר עִמָּהֶם מֵהַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי, שֶׁיְּעוֹרְרוּ זֶה אֶת זֶה אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְכָל אָדָם צָרִיךְ לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, וְעַל־כֵּן מְסַבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּלֵךְ וְיִסַּע הָאָדָם, וְהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל זֶה. רַק זֶה יָדוּעַ, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְלַבְּשׁוּ בַּמֶּה שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים, עַל־כֵּן עַל־פִּי־רֹב מִתְלַבְּשִׁים הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים בְּעִסְקֵי חֹל. אֲבָל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לָשׂוּם לִבּוֹ לְשֹׁרֶשׁ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי בְּוַדַּאי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ בַּקְּדֻשָּׁה, עַל־כֵּן כָּל אֶחָד צָרִיךְ לָשׂוּם לִבּוֹ וּלְהַאֲמִין, שֶׁעִקַּר נְסִיעָתוֹ וְטִלְטוּלוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְוַעֵד עִם בְּנֵי־אָדָם, אוּלַי יוּכַל לְדַבֵּר עִמָּהֶם דִּבְרֵי אֱמֶת, שֶׁיְּקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁיְּקַבֵּל הוּא מֵהֶם, אוֹ שֶׁיְּקַבְּלוּ וְיָאִירוּ זֶה בָּזֶה בִּבְחִינַת 'וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין', כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה, וּצְרִיכִין לְקַבֵּל הֶאָרָה מִמֶּנּוּ לְהָאִיר בְּנַפְשׁוֹ לְבַל יִישַׁן אֶת יָמָיו שִׁינַת עוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת: "וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'וְדִבַּרְתָּ בָּם' וְלֹא בִדְבָרִים בְּטֵלִים, כִּי בְּכָל הַסִּבּוּבִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב עִם הָאָדָם, הֵן בְּשִׁבְתּוֹ בְּבֵיתוֹ, הֵן בְּלֶכְתּוֹ בַדֶּרֶךְ, בְּשָׁכְבוֹ וּבְקוּמוֹ, צָרִיךְ רַק לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי־תוֹרָה, וְהָעִקָּר הוּא לְהַכְנִיס בְּעַצְמוֹ וּבַאֲחֵרִים קִיּוּם הַתּוֹרָה, כִּי זֶה הָעִקָּר כַּיָּדוּעַ, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה הֵם כָּל הַנְּסִיעוֹת. וְזֶה בְּחִינַת (משלי ו): "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ", שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם בִּנְסִיעָתוֹ לְקַדֵּשׁ מַחֲשַׁבְתּוֹ לְקַשְּׁרָהּ אֶל הַתּוֹרָה, לְכַוֵּן בִּנְסִיעָתוֹ שֶׁנּוֹסֵעַ בִּשְׁבִיל אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, לְהִתְוַעֵד עִם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי־תוֹרָה בֶּאֱמֶת, וְאָז הַתּוֹרָה תֵּלֵךְ לְפָנָיו וְתַנְחֵהוּ, בְּחִינַת "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת נְסִיעוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, שֶׁהָיָה הָאָרוֹן עִם הַלּוּחוֹת נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם (שם אות טל).
After the first day of Pesach, when the great illumination coming upon us from Above through is'arusa d'le'eila departs, one must begin preparing for receiving the Torah on Shavuos through is'arusa d'l'sata. Since the Torah can only be drawn by one who merits the aspect of hot words like burning coals, one must immediately bring the barley omer. And it is explained in the kavanos that s'ora [barley] in gematria is twice MaNTzePaCh — the five gevuros, the aspect of the five outlets of the mouth. The gevuros are the aspect of fire — the aspect of hot words like burning coals — and the essential drawing of hot words like burning coals is through yearning and longing for Him and for receiving the Torah. We stand before Hashem like a mute who cannot open their mouth, only longing and awaiting and lifting our eyes to Hashem that He flow upon us hot words like burning coals, meriting through this receiving the Torah — and through this Hashem's compassion is aroused, flowing upon us hot words. This is the secret of chashmal — our Sages expounded: sometimes silent, sometimes speaking; also expounded: living fire speaking. For precisely through the aspect of "sometimes silent" — being initially silent, standing before Hashem like a mute who cannot open the mouth — one merits afterward hot words like burning coals: "living fire speaking." This is the aspect of the barley omer — animal food — the aspect of the absence of speech — and through this precisely one merits drawing hot words like burning coals. Then one begins counting the Omer days — the aspect of yearning and longing — counting one more day each day, yearning and longing to reach the fiftieth day and merit receiving the Torah drawn from fire on Shavuos: "and His words we heard from within the fire."
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The essential receiving of the Torah is to draw the Shekhina of His G-dliness downward — for from the day Hashem created His world He desired His Shekhina to dwell among the lower beings. The essential drawing of His Shekhina downward is through the Torah, as our Sages said on "and they shall take for Me a portion." This is the aspect of waving the barley omer and counting — the preparation for receiving the Torah. Through this one sweetens and nullifies the compelling force [koach hamachri'ach] that interrupts and distances the world from the Torah and the tzaddik — which is the aspect of the drawing force [koach hamoshech] that draws His G-dliness downward and draws a person close to Hashem. Through waving the omer the compelling force is nullified and sweetened at its root in holiness — where the compelling force is also for great good, so that the light be received gradually and in measure, the aspect of "and the living creatures ran and returned." But since the compelling force flows from contractions and judgments, when it descends below it sometimes produces outright judgments from which the Sitra Achra and kelipos suckle, forming the excessive compelling and interrupting force — all the obstacles of those who block and interrupt from drawing close to Hashem's service, the Torah, and the true tzaddikim. Through waving the omer all judgments are sweetened at their root, the compelling force sweetened so it not produce the Sitra Achra's blocking force — but rather that the compelling force be for great good, so the light be received gradually and in measure. This is the aspect of counting the Omer days — the days being the aspect of the middos — the preparation for Shavuos, to receive the light gradually and in measure through the drawing force and compelling force together, for in holiness both are equally for good.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The drawing force and compelling force are the aspects of wisdom and foolishness — human being and animal. The essential sweetening of the compelling force is through this very thing: that a person know at least that they have no wisdom and make themselves like an animal. This is the aspect of waving the barley omer — animal food — the aspect of the compelling force: sweetening it to the point that we merit knowing the truth — that we have no wisdom, like an animal — and entirely nullifying ourselves, recognizing our lowliness in truth. Then we merit recognizing the greatness of Hashem, the Torah, and the true tzaddikim, and being drawn after them in truth through the drawing force.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The essential vitality a person receives through eating — especially eating bread from the five grain species — is through the drawing force within the eating that Hashem placed in it, so it can draw vitality to the person. All this power it receives from the earth, where the drawing force of all things resides. Its essential power comes from the tzaddik yesod olam — the humble and lowly one — the aspect of "and what are we?" — through whom is the essential sustaining of the earth: the aspect of "the earth hangs upon nothing [belima]." Therefore when harvesting the grain — for harvesting is the aspect of the compelling force, forcing and severing the grain from the earth — there is concern that the compelling force of the Sitra Achra not seize hold of it: the aspect of arrogance and haughtiness — the aspect of "lest you eat and be satisfied and your heart be lifted and you forget." Therefore the Torah commanded not to begin the sickle in the standing grain before first waving the omer — through which the compelling force is sweetened at its holy root, so all be only for good and not be seized by the compelling force of the Sitra Achra. Then one begins counting the Omer — for the drawing force (the aspect of mah [what/nothingness]) has no connection to count or number. Number and existence pertain to the compelling force — the aspect of contraction and limit to receive the light gradually and in measure. This is the aspect of "and my days are 'mah' — what?" — the middos and contractions formed through the compelling force must be bound to their root: the aspect of mah, the drawing force. This is the prayer: "Teach us to number our days so we may acquire a heart of wisdom" — praying that the numbering of days not be through the compelling/interrupting force entirely separated from holiness, but rather that the days become vessels to receive the light of da'as and wisdom (the drawing force). This is merited through counting the Omer.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The essential sleep comes from the struggle between the drawing force and the compelling force, as explained. Therefore one stays awake on the night of Shavuos — for then one merits that the compelling force is so sweetened in holiness that it transforms into the drawing force, and then sleep is no longer needed. This is the aspect of reading on Shavuos night the beginning and end of every book — corresponding to the drawing force and compelling force, as explained — and through these two forces precisely, when included in holiness together in proper manner, the essential attaining of true knowledge is merited: the aspect of receiving the Torah on Shavuos.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
Eating matza is the aspect of mochin d'gadlus, the aspect of the revelation of His simple unity; and chameitz is the aspect of mochin d'katnus, the aspect of judgments, the aspect of discord, the aspect of changing actions. Therefore on Pesach — the beginning of Israel's drawing close to their Heavenly Father, the beginning of the revelation of His G-dliness — chameitz is forbidden, for then one must only subdue the aspect of changing actions (the aspect of the supernatural in the Exodus) and reveal His simple unity — the aspect of matza. But after Pesach — when the hold of the Sitra Achra that seizes upon changing actions is already subdued — one can reveal His simple unity even through all the changing actions, knowing all changing actions flow from His simple unity. Therefore chameitz is permitted, until on Shavuos the two loaves specifically of chameitz are brought.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
On the first day of Pesach a very great and powerful illumination is drawn — the aspect of ruach hakodesh, the aspect of the Shekhina's revelation: "and I shall pass through the land of Egypt" — the Targum renders: "and I shall be revealed." Through this they merited the clarification of the imagination [medameh] — the confusion of the imagination nullified — the essential aspect of Pharaoh and Egypt's kelipa. But since it was only through is'arusa d'le'eila without complete is'arusa d'l'sata, the illumination was only temporary, and afterward immediately departed, leaving only a trace [reshimu]. Through this trace we work afterward at waving the barley omer — animal food — the aspect of the imagination — for through this the imagination is clarified. From then we count seven weeks — the aspect of all seven days of Creation — for the essential faith in the renewal of the world in the seven days of Creation depends on the repair and clarification of the imagination. Through this we merit on Shavuos the drawing of the illumination of the spirit of prophecy and ruach hakodesh of Moshe Rabbeinu in completeness through is'arusa d'l'sata — the aspect of receiving the Torah on Shavuos — and through this we merit more completely the faith in the renewal of the world, which is the essential sustaining of the world: "the whole world depended until the sixth of Sivan."
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The essential Redemption from Egypt was through Shabbos — Hashem Himself in His compassion drawing the holiness of Shabbos upon the six weekdays, through which His simple unity was revealed through changing actions: the aspect of all the signs and wonders done in Egypt, through which His G-dliness was revealed. This is the aspect of Shabbat HaGadol before Pesach — for the essential miracles of Pesach were through the holiness of Shabbos. [See there also regarding telling the Haggadah, and one who multiplies telling of the Exodus is praiseworthy, and the story of Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua.]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The essential building of Malchus is through the voice of holy melody [kol negina d'kedusha]. Conversely — the Malchus of the Sitra Achra suckles from the voice of the Sitra Achra, the aspect of what Pharaoh said: "who is Hashem that I should heed His voice?" — specifically, for he suckled from the voice of the Sitra Achra. Therefore on Pesach and the Exodus — when we merited song and holy melody: "this song shall be for you as the night when the festival is hallowed" — through this the essential Redemption came: the wicked kingdom was subdued and the holy Malchus elevated. But since then the Redemption was not through us — only through is'arusa d'le'eila — chameitz is forbidden, for the air and wind of this world had ruled over it until it rose in leavening, for all voices are through air. Now, since the world's air had not yet been refined from Egypt's defilement and the Redemption was only through Hashem's mercy, therefore chameitz is forbidden — only matza, over which the world's air did not rule. Through this we flee entirely from the world's air where the voice of the Sitra Achra holds sway, and we merit the voice of holy melody — song and praise, melody and song to Hashem — through which the essential Redemption came. Therefore matza is called lechem oni and our Sages expounded: over which one answers many things — holy voices — for now on Pesach is the beginning of Israel's drawing close to their Heavenly Father. The essential closeness and cleaving of a Jew to Hashem is through holy voice and melody, for melody has great power to draw a person to Hashem.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
Matza and maror are the aspect of the repair of the voice of melody through studying Gemara. Pesach is the aspect of clarifying the voice and elevating it from the animalistic — the aspect of voice without speech — to the human level — the aspect of the speaking being — uniting and connecting the voice with speech, which is the essential completeness. This is the aspect of Pesach — peh sach [the mouth speaks] — the aspect of multiplying the telling, the aspect of holy speech: binding the voice with speech — the essential aspect of the Exodus.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
All voices are the aspect of water: "and His voice is like the sound of great waters." There are voices of the Sitra Achra from which Pharaoh and Egypt sucked. Therefore their essential subduing was at the splitting of the Reed Sea — and the essential miracle was through voices: "the voice of Hashem is upon the waters" — Rashi explains this regarding the splitting of the Reed Sea — the insolent waters (the voices of the Sitra Achra) being expelled and the waters of Wisdom and da'as (the voices of holiness) revealed. Therefore the maidservant saw at the sea, and therefore they merited the Song of the Sea. This is the aspect of "my strength and the song of G-d, and He became my salvation" — "zimras" specifically [melody/cutting]. The Song concluded: "Hashem shall reign forever and ever" — for the voice of holy song and melody is the aspect of building holy Malchus. Therefore after the seventh day of Pesach chameitz was permitted.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
One who studies the kavanos of the Sefira days carefully will see that the essential repair each day is in the aspect of Malchus within each midda. For through waving the omer and counting, one begins drawing upon oneself the holiness of receiving the Torah — the drawing of the holy mochin — meriting to look carefully at the intellect and wisdom in every thing, drawing close through this to Hashem, recognizing and serving Him through everything in the world, subduing and nullifying the foolishness and spirit of folly: all desires and evil middos — a spirit of actual folly and madness drawn from the wicked kingdom. This is what we work at during the Sefira days — purifying ourselves from Egypt's defilement (the spirit of folly) and meriting the light of holy intellect and wisdom. But since the light of intellect is very great, it can only be received through the aspect of holy Malchus — the totality of all the holy middos and contractions of the intellect — through which alone the holy intellect can be received. This is the aspect of the barley omer — the totality of all contractions — through which all the holy middos and contractions are repaired so we can receive the holy mochin gradually and in measure. This is the aspect of the fifty days of counting — corresponding to the aspect of nun [fifty], the aspect of Malchus. The overall kavana: the mochin cannot be received in completeness except through measure and contraction, so there be no excess of light. But since every measure and contraction is the aspect of judgment, sometimes the suckling of foolishness descends from there — actual absence of da'as, the aspect of actual animal — until some are so sunk in desires they do actual animal deeds, yet they wish to philosophize and investigate G-dliness through external wisdoms. This blemish even seeps into the partially worthy who have not yet completely left animal deeds, yet wish to produce novelties and speak alien views and false wisdoms in the ways of serving Hashem. [See Yira, os 142, where this is explained at greater length.] Therefore when leaving Egypt one must bring the barley omer (animal food — alluding to the totality of contractions) to repair the aspect of contraction and limit and boundary of da'as at its root — to merit the aspect of animal in holiness: distancing from all desires and evil middos (animal deeds) and meriting the completeness of holy intellect and da'as (the human level). Yet even so one contracts one's mind, knowing oneself always still distant from the ultimate completeness of intellect, and being in one's own eyes like an animal. This is the essential completeness of the repair of intellect — through this one merits receiving new mochin gradually and in measure each time: the aspect of "Man and animal You save, O Hashem" — our Sages expounded: these are those who are subtle in knowledge like human beings yet make themselves like animals. And they said: Torah is sustained only by one who makes themselves as if they do not know.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The essential straightforward intent of the Sefira is simply this: one must know that a person's days are numbered and counted day by day, and one will need to give a reckoning for every day — for not a single day passes in vain, not a single hour or moment, the aspect of "seven Shabbosos shall be complete" — the seven Shabbosos must be whole and complete in Hashem's service, no moment lost — for the seven Shabbosos allude to all the days of a person's life. The Sefira mitzva requires counting each day by mouth in full — to remember well that days are numbered and counted: "Teach us to number our days." For through Egypt's defilement the Sitra Achra and kelipos can confuse the mind — causing one to imagine that today is not fitting for serving the Creator, wanting to defer service from day to day. This is common among most people: their essential distance from Hashem's service is through this — deferring from day to day through the obstacles, confusions, and delays in every day's service, until usually it seems as though today is not counted at all, and today it is impossible to serve Hashem, so one defers to tomorrow. And tomorrow there are other obstacles and confusions, and one defers further — and so each day, until most of their days are spent in vanity and emptiness. In truth, certainly it is very difficult to engage in Hashem's service, given the daily spreading of the Sitra Achra — but one must know well that even so, today is a day, counted in the reckoning, and certainly it has goodness, as the holy Zohar states: "there is no day without its goodness, and each day has a barrier outside so that no person enters that goodness — like darkness covering the light." For every day has its unique holy wisdom and intellect through which one can recognize the Creator — and every Jew must draw that wisdom and intellect each day according to their aspect. This wisdom is the essential light of the sun, as explained. Since this intellectual light is very great, it can only be drawn through contractions and middos — the aspect of darkness preceding light in the order of Creation. Through people's blemished deeds the Sitra Achra suckles from that contraction aspect, strengthening the darkness to extinguish the day's light entirely — from which all the daily confusions, obstacles, and delays flow: the barrier outside the good of each day, "darkness covering the light" — the aspect of the shell preceding the fruit. Therefore one must strengthen and strive each day to break the shell — all the obstacles and confusions — and know and believe that on this very day one can draw close to Hashem and find the good specifically of this day, each according to their aspect. This is the foundation of the entire receiving of the Torah: "this day I command you" and "which I command you today" — the aspect of "today if you heed His voice." One who wishes to cleave to Hashem and hear His voice must know each day that the essential thing is specifically this very day — not deferring from today to tomorrow at all. This is the aspect of the mitzva of counting the Omer — the preparation for receiving the Torah — showing that the Torah can only be received when one knows the essential thing is this day, and one must count each day specifically by mouth, for speech has great power to remind a person even when not yet fully clean from defilement. After receiving the Torah on Shavuos one no longer needs to count the days by mouth every day throughout the year — for we have already drawn holiness upon ourselves through the mitzva of counting and receiving the Torah, until naturally one must remember each day that today is numbered and counted and one must fulfill the day's obligation on that very day. Therefore we count the days to the omer — alluding to the totality of contractions — for through waving the omer we sweeten the totality of contractions at their root, so the Sitra Achra not suckle from them excessively, causing the daily barriers and partitions to strengthen until one could err — as if today is no day at all and it is impossible to draw close to Hashem through the great spreading of barriers each day. Through waving the omer, the contractions and barriers are repaired at their root — so that on the contrary, precisely through the barriers and partitions (the aspect of the contraction of the mochin) one merits the complete repair of the mochin and drawing of new mochin each time — all the barriers of the Sitra Achra are nullified, and then one knows that every single day counts and has number, and one merits finding the hidden good of each day — which is the aspect of the mitzva of counting the Omer.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
It is explained in the kavanos that each day of the Sefira one receives a specific moach. But they are not received in order — rather out of order: receiving mochin d'gadlus before mochin d'katnus. This occurs in every generation, every year, and for every person according to their aspect — for the general drawing of all the mochin is to know and recognize Hashem, which is the essential da'as and the essential receiving of the Torah. During the Sefira days, when one must leave Egypt's impurity, the mochin are received out of order. And corresponding to each specific moach that must be received each particular day, there is a corresponding shell preceding the fruit — the above-mentioned barrier outside the good of each day. The great differences between the mochin produce many variations in the daily barriers and partitions. From this it is understood that all the daily deferrals and confusions come from the variations in the drawing of daily mochin. On days of mochin d'gadlus, the kelipos do not seize as strongly, and one has some ease from confusions. On days requiring mochin d'katnus (sometimes deepest katnus) the Sitra Achra seizes more — and it seems harder to stand against those day's obstacles. But one must believe that even on that day there is good — only the barrier of that day must be broken to reach that specific good. As long as a person is not entirely clean from sins and needs to return in teshuva — the aspect of the Exodus from Egypt — they must receive the mochin out of order even in other times of the year, according to their Exodus aspect (leaving the defilement of sins). Countless variations come upon them — each time it seems impossible to serve Hashem; all coming from the variation of holy mochin needing to be drawn each day.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
After counting the Sefira days one merits Shavuos — the essential receiving of the Torah — and then merits receiving the aspect of Keser, as the kavanos teach. Keser [crown] is the language of waiting [hamsana], from "wait for me a little." Then is the ultimate repair of the aspect of contractions in all their aspects. During the holy Sefira days one repairs the contraction of the mochin — that the mind not go outside the boundary of holiness, not thinking evil thoughts, external wisdoms, vain wisdoms, or any thoughts outside the boundary of holiness (all drawn from Egypt's defilement). Then the illumination of holy mochin is drawn, until on Shavuos (the fiftieth day) one receives the mochin in completeness, the holiness from the Fiftieth Gate drawn upon Israel, meriting receiving the Torah. Then the contraction of the mochin is repaired at a higher level — for even in supreme holiness one must still contract the mind so it not go outside its boundary: "do not search in that which is beyond you." The warning before receiving the Torah: "lest they breach to ascend to Hashem." One must repair the mind through two types of contraction: first, when wishing to receive the mochin, contracting the mind from going outside holiness's boundary (not thinking outside thoughts — repaired during the Sefira days). Then when receiving the mochin, repairing the second contraction — that even in holiness the mind not go outside its boundary. This is repaired on Shavuos through the aspect of Keser — the language of waiting — that one may not breach to ascend to Hashem, but only gradually and in measure in the mode of patience and waiting.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
Though a person must be very careful each day to fulfill the day's obligation in every way possible — knowing all days are numbered and counted and one must give a reckoning for every day and hour, having nothing in the world but this day and this hour (the aspect of the Omer counting) — even so one must be careful not to let the zeal cause a total collapse, for this is a great principle: in every thing and every midda there is good and evil, and the adversary always lies in wait to trap a person in its net through all manner of stratagems and craftiness that mouth cannot speak and heart cannot think. When the adversary sees a person beginning to rouse slightly and wishing to return to Hashem and pray and study, it spreads against them with countless obstacles and weaknesses and confusions — until usually even when praying and studying, the service is not complete as it should be. Then the adversary's way is to clothe itself in the guise of mitzvos, rebuking the person: for this long time you have been striving in Hashem's service and still your service is not complete. But in truth the adversary's intention is only harm — to prevent and weaken one's resolve until one slackens even from the little service one wishes to engage in. Therefore one must carefully weigh one's ways — being very zealous in Hashem's service, doing whatever one's hand finds each day, not deferring from day to day. And one must be strong in heart: if one had the power to study all the Torah each day and fulfill all 613 mitzvos in one hour and serve Hashem at every moment in ultimate completeness with enormous self-sacrifice — certainly one would hasten to do so every hour in completeness and would not defer from day to day or even from hour to hour. So now too — the little service one can grab in this world each hour — one must certainly be very zealous, for a person has no leisure to wait at all in this world. But even so, one must wait a great deal until one merits what a person of Israel must merit. This is the aspect of guarding the Torah: "guard and hearken" — one needs great guarding from the adversary's stratagems until meriting fulfilling all the Torah. Shemira [guarding] is the language of waiting: "and his father kept the matter" — for it is impossible to fulfill all Torah words and truly cleave to Hashem except through guarding and waiting. As our Sages said: "one who comes to purify is helped — they say: wait." And: "it is not upon you to complete the work, yet you are not free to desist from it." For even one who merits proper service must wait greatly until meriting ultimate completeness. Even one whose service is not complete — even if it seems they are entirely far from Hashem — must strengthen, wait, and hope for salvation, giving oneself life in the interim through whatever one can: sometimes Torah, sometimes prayer, sometimes hisbodidus and private conversation with the Creator, sometimes conversation with a friend or teacher in fear of Heaven, sometimes doing mitzvos and good deeds, sometimes will and longing and yearning for Him — which is the essential, as explained elsewhere. This is the aspect of the first Redemption (Pesach — in haste, therefore chameitz forbidden, only matza) and the final Redemption with no exile after it (Shavuos — the aspect of Keser, waiting, the final Redemption: "for not in haste shall you go out" — therefore the two loaves specifically of chameitz, for chameitz comes through delay of time, the aspect of waiting). Both are needed in Hashem's service: in great zeal — yet also waiting greatly, not breaching to ascend to Hashem. This is the final Redemption with no interruption — when one merits this, one will certainly merit complete Redemption from the exile of one's soul. Regarding the final general Redemption: "if it delays, wait for it, for it will surely come, it will not be late." So too individually — though one must be very zealous and weep much before Hashem each day for one's soul to be redeemed from the world's desires and vanities — when one sees the matter greatly delayed one must wait and hope for many times over, until Hashem perhaps looks down in His eyes. One who guards and keeps and waits for Hashem's salvation certainly has a day — for ultimately the day will come when they merit truly drawing close to Hashem: "for there is a day when the guardians call on Mount Ephraim" — Rashi explains: from the language of guarding.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The entire exile of Egypt was through Adam's sin — through which he blemished faith in the sages [emuna t'chachomim], as explained. Through this he was judged with surplus [mosar], the surplus of eating from the Tree of Knowledge rose and confused the mind, from which mind confusion spread through all the world — all from the putrid smoke [ashanim serukhim] of the surplus. This is the essential aspect of the decree of death pronounced then, and from there was the entire exile of Egypt. Therefore when leaving Egypt one was commanded to eat matza — in the aspect of the man, as our Sages said: "they tasted in it the taste of manna." The man's eating was absorbed into the limbs leaving no surplus at all — similarly, eating matza on Pesach is pure food from which no smoke rises to confuse the mind. And matza is a remedy [asvata], as the holy Zohar states — eating matza repairs one's intestines so that even afterward when eating chameitz one can eat in such holiness that the food is clarified and no surplus rises to the brain. Therefore after the seventh day of Pesach chameitz was permitted — for then at the splitting of the Reed Sea they merited the completeness of faith in the sages: "and they believed in Hashem and in Moshe His servant." Through this is the essential repair of holy eating. But since all the miracle of the Exodus was only through is'arusa d'le'eila, afterward during the holy Sefira days one must purify from Egypt's defilement through is'arusa d'l'sata — chiefly purifying from the putrid smoke confusing the mind through the blemish of faith in the sages. Through this Torah distances from us, for through that blemish one cannot draw true legal rulings from the holy Torah. In the holy Sefira days one repairs the mind by doing teshuva on the blemish of faith in the sages — through this drawing each day a specific intellect and moach to sweeten some specific contraction and judgment — until on Shavuos one is included in the supreme encompassing intellect of the Fiftieth Gate (supreme wisdom) where all contractions and judgments are sweetened — pure waters flow that purify from the surplus blemish: the secret of the mikva of Shavuos. Then the Torah is completed in great perfection through the complete repair of faith in the sages — the Torah is included in the foundation stone [even shesiya], supreme wisdom — from which all Israel merit drawing true legal rulings and upright conduct from the Torah. "Not the study is the essential but the deed" — and the man fell to Israel during the holy Sefira days — for the essential completeness of the Torah is only with those meriting complete faith in the sages, through which one is saved from the surplus, and all eating is in the aspect of eating the man.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The essential Exodus is that Hashem redeemed us from the hand of Pharaoh and his servants — the aspect of the strengthening of the imagination, the aspect of forgetting — the opposite of holy memory [zikaron], which is cleaving thought to the World to Come. This is the essential aspect of Krias Shema. Therefore the Exodus from Egypt is mentioned in Krias Shema — for this is the essential guarding of memory, to remember the World to Come every single day — for every day has unique allusions from the World to Come clothed in the actions, speech, and thought of that specific day, hinting to a person to draw close to Hashem.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
Exile is the aspect of sleep, as our Sages said, and leaving exile is the aspect of awakening from sleep. The essential Exodus from Egypt — the awakening from sleep — was through the aspect of Yosef, as is written: "and Moshe took Yosef's bones with him." For Yosef occupied himself primarily with stories that awaken from sleep — the aspect of the dreams Yosef told his brothers and the dream interpretations he gave, as explained. For the essential Redemption is through awakening from sleep — people awakening from their sleep and fall and returning in teshuva through stories. The essential exile of Egypt flowed from Adam's sin — blemishing his eating, through which they lost the holy faces [panim d'kedusha] — the faces of the Torah — and sleep descended upon them, the aspect of the death decree pronounced. Of them it was said: "A man in glory does not lodge, he is likened to the beasts." It is impossible to awaken from sleep (the aspect of leaving exile) except by clothing the faces of holiness — the Torah's faces — within stories. Through awakening from sleep the revelation of awe [yira] is drawn — through which great wealth is merited. This is the aspect of the great awe on the night of Pesach: "and with great terrors" — and the great wealth Israel merited at the Exodus and the splitting of the Reed Sea. But although Israel received all these repairs in general on the first Pesach night, afterward the mochin departed — and one must return and draw all the above repairs through all the Sefira days until meriting on Shavuos the completeness of the repair: receiving the Torah. Therefore immediately after the first day of Pesach one must bring the barley omer (animal food) and wave it before Hashem — through this one draws the repairs that tzaddikim work to awaken people from sleep through stories, mundane conversations, and worldly talk — the aspect of sweetening judgments at their root. For precisely through falling from the holy faces — the Torah's faces — and sleep overcoming them (minds absorbed in worldly vanities and foolish talk, all their thoughts like dreams), the tzaddik cannot awaken them by revealing the Torah's faces directly — one must clothe the Torah's faces within stories and worldly talk (the aspect of sleep) — and through this precisely one awakens them and restores the holy faces: the sweetening of judgments at their root. This is also the aspect of the barley omer — since the essential sleep (Egypt's exile, the loss of holy faces) flowed from the eating blemish (the aspect of animal food) — one must sweeten the judgment at its root and bring a sacrifice specifically of animal food, and precisely through this we awaken from sleep and merit returning in teshuva, leaving Egypt's impurity and meriting the seventy faces of the Torah received on Shavuos. Since through awakening from sleep one merits awe and through this the lengthening of days — that every subsequent day be longer and greater with increasing holiness — therefore immediately after offering the omer one begins counting the Sefira days — drawing the illumination of the barley omer (the holiness of the stories) upon each day, the aspect of awakening from sleep — so we not waste our days in sleep, but guard each day so it be counted and numbered with us, striving each day to be longer and wider with additional holiness and da'as — fulfilling "they shall be complete." Therefore one counts each day of the Sefira immediately at its entrance — for each day enters with smallness and great constriction, and the holiness and service needed that day still very hidden. Therefore one counts at the beginning of the night — guarding the day from its start, elevating it from smallness to greatness, adding holiness each hour through drawing the holiness from the stories of true tzaddikim — the aspect of the barley omer, the awakening from sleep — through which one merits lengthening and magnifying the days in increasing holiness. And through all this one merits great wealth — the aspect of the man beginning to fall for Israel during the Sefira days, for through the awakening from sleep merited through the holy Sefira days (as visibly seen in the wondrous arousal at Omer counting time) the revelation of the great awe merited at receiving the Torah is drawn — through which the repairs of Atika are completed: on Shavuos Hashem appeared as an elder — and through this wealth is refined and repaired, until one merits the contemplation of the Torah, the aspect of receiving the Torah. And staying awake on Shavuos night is the aspect of awakening from sleep — the revelation of the seventy faces of the Torah, the opposite of sleep.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The essential Redemption from Egypt is to merit receiving the Torah and entering the holiness of the Land of Israel: "when you take the people out of Egypt you shall serve G-d on this mountain" and "He took us out from there in order to bring us, to give us the Land." Therefore on Pesach at the start of the Redemption one draws the aspect of receiving the Torah and the holiness of the Land. The essential holiness of the Land of Israel is in the holiness of Israel's eating — all the mitzvos dependent on the Land concern eating — and also the essential exile of Egypt was through Adam's blemish in eating. Therefore on Pesach one repairs the eating blemish and draws the holiness of bread — the essential eating and satiation — from the holiness of the Land (drawn through Torah). The repair of bread in holiness flows from the holiness of drawing the Torah that true tzaddikim draw — through pouring out their hearts like water before Hashem — through which they draw hot words like burning coals upon themselves, and through this merit drawing explanations of the Torah. The water added to the flour is of one aspect with drawing the Torah: "if there is no Torah, there is no flour, if there is no flour, there is no Torah." The water is the aspect of "pour out your heart like water", the fire of baking is the burning words, and the flour and bread are the Torah: "come, partake of my bread." Since drawing the burning words and Torah explanations is only through delay and waiting — it is impossible to force the moment — throughout the year the essential repair of bread to be fit for complete human eating is through waiting a long time from adding water to baking — so it leaven properly. But on Pesach — at the start of Redemption, when we are still entirely far from drawing the Torah — the Redemption is only through is'arusa d'le'eila, Hashem in His compassion shining upon us the light of great and powerful holy mochin on His own, not through us at all — therefore one must hurry greatly to bake the bread on fire immediately after adding water and kneading, not waiting at all for leavening, lest Egypt's defilement seize the bread (the leavening of the mind: "when my heart is embittered") through the delay and waiting. In the matter of waiting — needing to wait greatly for Hashem's complete salvation — there is a great trial: almost the entire free choice depends on it. For although our Sages said: "one who comes to purify is helped — they are told: wait" — but not every person merits this strength of mind to wait and hope and expect Hashem's salvation while matters pass over them. Many could not stand in this trial and distanced themselves as they did. Even those who merit strengthening and waiting — only through the power of the holy Torah already received at Sinai and the true Torah innovations the true tzaddikim draw each generation. But on Pesach — when the Torah's illumination comes only through is'arusa d'le'eila — we cannot wait at all or leaven our mind, but must leave Egypt's defilement and receive the holy mochin's illumination in great haste: "for in haste you left Egypt." On Shavuos the two loaves specifically of chameitz are brought — the aspect of the final Redemption: "for not in haste shall you go out" — the essential completeness of salvation (drawing the Torah in completeness) is through strengthening to wait greatly and multiply prayer and supplication, not forcing the moment — the holy chameitz brought as an offering on Shavuos.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
After the first day of Pesach, when the great illumination coming upon us from Above through is'arusa d'le'eila departs, one must begin preparing for receiving the Torah on Shavuos through is'arusa d'l'sata. Since the Torah can only be drawn by one who merits the aspect of hot words like burning coals, one must immediately bring the barley omer. And it is explained in the kavanos that s'ora [barley] in gematria is twice MaNTzePaCh — the five gevuros, the aspect of the five outlets of the mouth. The gevuros are the aspect of fire — the aspect of hot words like burning coals — and the essential drawing of hot words like burning coals is through yearning and longing for Him and for receiving the Torah. We stand before Hashem like a mute who cannot open their mouth, only longing and awaiting and lifting our eyes to Hashem that He flow upon us hot words like burning coals, meriting through this receiving the Torah — and through this Hashem's compassion is aroused, flowing upon us hot words. This is the secret of chashmal — our Sages expounded: sometimes silent, sometimes speaking; also expounded: living fire speaking. For precisely through the aspect of "sometimes silent" — being initially silent, standing before Hashem like a mute who cannot open the mouth — one merits afterward hot words like burning coals: "living fire speaking." This is the aspect of the barley omer — animal food — the aspect of the absence of speech — and through this precisely one merits drawing hot words like burning coals. Then one begins counting the Omer days — the aspect of yearning and longing — counting one more day each day, yearning and longing to reach the fiftieth day and merit receiving the Torah drawn from fire on Shavuos: "and His words we heard from within the fire."
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
Although truly one must rush and hurry very greatly to save oneself — especially one who has already stumbled and been caught in what they were caught — even so it is impossible to force the moment. One must wait and wait until Hashem looks down from Heaven. But even during the time of waiting and delay one must not take one's mind off this — only to hope and await and expect, counting the days, yearning and longing at every time: when will one merit the day of complete salvation for one's soul? This is the aspect of Sefira — we do nothing else, only counting the days and weeks, and through this we draw upon ourselves the holiness of receiving the Torah anew each year — through the above aspect: that we wish and desire and yearn to receive the Torah. Though truly according to our will and strong desire we would receive it with zeal immediately — but truly the moment cannot be forced and one must wait until the fiftieth day. Even so one must not forget or take one's mind off this — the aspect of counting the days, for the counting shows the great force of desire and yearning, like one who yearns and desires something and counts the days until achieving the desire. So we count the days and weeks — showing the immense desire and strong will to receive the Torah. Therefore truly all Israel customarily fulfill the mitzva of counting the Omer with great arousal and great desire for Hashem — through this meriting the complete drawing of hot words like burning coals: "for love is as strong as death" — through the great holy love and yearning: "its flashes are flashes of fire."
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The essential Pesach and Exodus from Egypt is that in Egypt holy da'as and the mind were in exile. So too with every person: as long as one does not merit fully sanctifying one's mind and da'as and guarding them from alien thoughts and external wisdoms, one is in the aspect of Egypt's exile. Therefore the essential Redemption was through Moshe — the aspect of da'as. Yet even though on Pesach da'as is greatly completed, it is still not perfect until renewed in the aspect of gestation [ibbur] through sleep — the aspect of the departure of da'as and mochin — whereupon the mochin enter the aspect of faith and are renewed in the aspect of gestation. This is the aspect of the mochin departing immediately after the first day of Pesach, the departure being the aspect of sleep. This is the aspect of the barley omer brought then — animal food — the absence of da'as, the aspect of sleep: now we set aside our da'as, bringing our mind and intellect into faith alone — the aspect of waving the omer up and down and to the four directions: faith in His unity, as our Sages taught that one must draw out the dalet of echad to declare His kingship above and below and to the four directions — the aspect of the mochin entering faith during sleep — so our mind may be renewed, meriting new intellect and new soul from the illumination of the faces [or hapanim]: the seventy faces of the Torah received on Shavuos. Thus all 49 Sefira days are the aspect of holy sleep — through which the mind is renewed. Therefore they are days of judgment — the aspect of sleep, night, and darkness is the aspect of judgments. Therefore on Shavuos one stays awake all night — the aspect of awakening from sleep, receiving new intellect and new soul from the illumination of the faces: receiving the Torah, the seventy faces of the Torah. And this is the aspect of the shofar voice at the giving of the Torah — the aspect of the Rosh Hashanah shofar, the aspect of awakening from sleep.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
On Lag BaOmer the illumination and holiness of Shavuos begins to spark — the aspect of awakening from sleep, the renewal of the mochin. Therefore it is the Hilula of Rabbi Shimon bar Yochai — for Rashbi is the aspect of "a watcher and holy one descended from Heaven" [ir v'kadish min shemaya nachis] — the initial letters spelling Shimon, as explained elsewhere. Ir [watcher] specifically — the language of awakening, the opposite of sleep. Therefore he revealed the most secrets and mysteries of Torah — the aspect of awakening from sleep. Therefore he declared in the Idra: "for I see that my face is shining" — the aspect of the illumination of the faces, the aspect of the shining of the face of the blower of the shofar, from whom lights flow from supernal faces — the aspect of the shining of Moshe Rabbeinu's face through receiving the Torah. Therefore Rashbi could not tolerate, when emerging from the cave, seeing people occupied with the way of the world — the aspect of sleep. Therefore great celebration is made on his passing day — Lag BaOmer — for the passing of the tzaddik effects great repair in all the worlds.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
It is explained elsewhere that the essential aspect of time is from deficiency of da'as — the aspect of sleep. The greater the da'as, the more time is nullified and diminished, until with very great da'as time is entirely nullified — the aspect of above time. As visibly seen: during sleep (the time of most diminished da'as) time greatly expands, until in one's dream a quarter hour seems like seventy years. This is the aspect of counting the Omer days — for the essential aspect of time is only from the departure of da'as, the aspect of sleep: the aspect of counting the Omer. But when one merits sanctifying sleep, the mochin enter into faith during sleep and are renewed — meriting new intellect and new soul from the illumination of the faces — then time is further nullified. Thus precisely through sleep (from which the root of time flows), when sleep is in holiness and faith, one merits the aspect of nullifying time further. This is the aspect of counting the Omer — the waving of the omer is the aspect of holy sleep in faith and in His unity. Hashem is above time — and through counting the Omer days we bind all the days and times to above time. Therefore one counts seven Shabbosos — to include every day of the seven days of Creation in the holiness of Shabbos, above time — the aspect of "You sanctified it above all times." Through all this one merits receiving the Torah on Shavuos on the fiftieth day — the aspect of Yovel, the aspect of Yom Kippur, the aspect of awakening from sleep — all the aspect of above time.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
Shavuos is the aspect of awakening from sleep and the gathering and revival of the dispersed and dead — the aspect of the resurrection of the dead at the giving of the Torah, as our Sages said. After that revival — all the dispersed gathered and all the distant drawn close to Hashem — joy will be very great: "this is Hashem whom we hoped for, let us rejoice and be glad in His salvation" and "everlasting joy upon their heads." For this is Hashem's essential joy and delight — when the very distant return in teshuva, as explained. This is the great joy of Shavuos. Since the essential drawing close of the distant is through the true tzaddikim who always work at this in their lives — and work even more at this repair after their passing (for tzaddikim are greater in death than in life) — this is the aspect of the immense joy of the great Hilula of Rashbi on Lag BaOmer: when the judgment of the Sefira days (the aspect of sleep) begins to be sweetened, and the illumination of Shavuos (the awakening from sleep — the revival of the dead — receiving the Torah) begins to spark. Then the joy is very great — the aspect of the future joy, which is the aspect of the joy of Shavuos.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The maror of Pesach alludes to the great bitterness one must suffer before clarifying a clear legal ruling from the chaff and straw clinging to it, and before clarifying prayer from the confusions that strengthen especially during prayer — for which one must receive the bitterness of the rebuke of the true tzaddikim who sometimes rebuke through humiliation, for they suffer great pain on our behalf since our Torah and prayer are not as they should be. All this is the aspect of the Pesach maror. Through this we merit receiving the great illumination of Pesach — the aspect of chesed, the aspect of Pesach matza: "let the righteous person strike me with kindness and rebuke me." [See there also regarding the prohibition of chameitz even in the smallest amount.]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The barley omer is the aspect of the totality of all contractions — the contractions of the holy intellectual elements, the aspect of the hairs, the aspect of shi'ura d'asvon d'orayta [measure of the letters of the Torah] through which divine attainments are reached — the general aspect of receiving the Torah that one prepares for during the Sefira days by repairing all the above-mentioned contractions. Since the Malchus of the Sitra Achra (the kelipa of Amalek) wants to suckle from the above-mentioned contractions and turn these intellectual elements into their evil wisdom and ways — the external wisdoms leading to heresy — which is the exact opposite of divine attainments, and the Torah can only be received when distancing from them in every way — therefore we bring the barley omer (animal food) and wave it to Hashem, showing that all the intellectual elements and contractions — as long as they are not waved to Hashem — are entirely the aspect of animality, the absence of da'as. Their essential repair is through the waving and lifting to Hashem to attain divine attainments through them. Since the essential repair of holy Malchus (lower wisdom, the totality of contractions) — so that external wisdoms and Malchus of the Sitra Achra not suckle from it — is through the chesed revealed through the tzaddik's rebuke, the holy Zohar states the omer is the minchas kena'os — the aspect of the true tzaddik's zeal and rebuke warning Israel: "do not hide yourself with so-and-so" — the adversary wishing to seduce and mislead from the path of truth. But the jealousy and rebuke is only from love and chesed, to return them to the good. Therefore through this rebuke the chesed is revealed through which the Malchus is reaped from the Sitra Achra: "and they shall harvest with kindness." Therefore the defeat of Haman-Amalek was on the day of the omer waving. Therefore the omer is the first of the harvest and permits harvesting the grain — the aspect of "and they shall harvest with kindness."
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The custom of reciting Pirkei Avos during the Sefira days from Pesach until Atzeres is also the aspect of the rebuke of the true tzaddikim — for tractate Avos is entirely rebuke and ethical instruction [musar haskel], through which chesed is revealed and through which the Malchus is reaped from among them. Therefore before Pirkei Avos the Mishna begins: "All Israel has a share in the World to Come" — to show that the rebuke of the true tzaddikim has no intention of distancing or weakening resolve, for their entire intention is only to draw close. They raise and find the good in every Jew even as thin as a hairbreadth. Therefore truly all Israel has a share in the World to Come — all through the power of the true tzaddikim who work at our repair and are called matzdikey harabbim [those who justify the multitudes]: "and those who justify the many." They toil to seek and find good points in every person of Israel — through this they justify all Israel to be called by the name of tzaddikim: "and your people are all righteous."
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
During the Omer days the aspect of "and the hair of his head was like pure wool" (Daniel 7:9) shines more — the aspect of the supernal holy hairs, the most supreme compassion, sweetening all the judgments and gevuros clinging to the above-mentioned contractions drawn all the Omer days. This requires being very careful about love of companions — for the essential receiving of the Torah was through this: "and Israel encamped there" — our Sages expounded: all as one person — for to draw divine attainments (the general receiving of the Torah) one needs many vessels and channels, made from the good points each person of Israel has that another lacks. Therefore great love and unity is needed among Israel — especially among the companions coming to the true tzaddik working to draw divine attainments through the contractions. The essential love and unity is through the aspect of the supernal hairs — not looking at the evil in one's companion, only at the good that every person has, even as thin as a hairbreadth. Therefore Rabbi Akiva's disciples — having no love among them — departed during the Omer days specifically. And Rashbi was their repair — saying: "with us it depends on love." Therefore it came about through Rashbi that hundreds of benches were added in the Beis Midrash, in the episode of Rabban Gamliel and Rabbi Yehoshua regarding whether evening prayer is mandatory — for through the supernal hairs one can draw close all, even one whose inside does not match the outside, through whom one can still make wondrous vessels and channels to draw divine attainments, through which one merits attracting many students — "raise many students" — and through this drawing divine attainments more: "and from my students more than all." Through this one merits the holy legacy remaining forever — even after their passing, divine attainments being drawn and revealed each time through the gathering of holy students who come together in great love, each relating what they heard from their teacher as a practical ruling, each being aroused to Hashem through the good point the tzaddik illuminated within them. Through this even after the tzaddik's passing the entire world can be kept alive forever — the lamp of the tzaddik and the light of his holy legacy never extinguished. Therefore it came about through Rashbi also that tractate Eduyos was taught — for through gathering students more practical rulings were revealed, making many wondrous vessels and contractions for drawing divine attainments for eternal generations. This is the holy legacy Rashbi left through his holy students: the holy Zohar, the Idros, Sifra deTzeni'usa, and the Tikkunim — all repairs and wondrous vessels to draw divine attainments through them — through which is all our vitality, hope, and sustaining through this long exile: "through this Zohar they shall go out from exile."
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The 49 holy Sefira days are the aspect of the 49 Gates of Bina — through which one leaves the 49 Gates of Impurity and enters the 49 Gates of Holiness, as is known. All this is through the power of the tzaddik of the generation — the aspect of Moshe. Therefore during the holy Sefira days one must intend very much to seek and search for the true great tzaddik who can heal every person from the illness of their soul and bring divine attainments through the holy contractions — the aspect of Sefira and Shavuos. During the 49 Sefira days one draws the contractions (the holy intellectual elements, the aspect of lower wisdom) — through which on the fiftieth day one merits the supreme intellect of divine attainments through receiving the Torah. The relation of teacher to students is itself the same aspect — the teacher being the aspect of upper wisdom (divine attainments) versus the students (the aspect of lower wisdom, the holy contractions through which divine attainments are drawn and illuminated) — chiefly through the generality and love between them. This is the aspect of reading the portion of Bamidbar (counting of the children of Israel) before Shavuos, as explained. This is the aspect of the Sefira's purity — Israel purifying themselves like a woman purifying for her husband — all of Israel purifying and preparing to receive the light of the true tzaddik, their husband. Therefore one counts seven Shabbosos corresponding to the seven shepherds — the general aspect of true tzaddikim working to draw and illuminate divine attainments in the world. One must intend greatly in the holy Sefira days (the seven Shabbosos) to find the true tzaddik comprising all seven shepherds — who alone can repair our souls, heal all the ailments of our souls, and draw and illuminate divine attainments within us. Therefore Ruth is read on Shavuos — speaking of drawing the soul of David-Moshiach, the completion of the seven shepherds through whom will come the completion of the repair — and the essential drawing of Moshiach's light is through Ruth cleaving to Boaz: Israel's drawing close and cleaving to the true tzaddik, through which alone Moshiach's light is drawn — the ultimate completion of the repair of drawing divine attainments in the world: "for they shall all know Me, from the least to the greatest."
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
It is explained in the kavanos that during the Sefira days one draws the seven chasadim — as above: the jealousy meal-offering (the barley omer) is the aspect of rebuke through which chesed is revealed. Therefore during the Sefira days one must do charity and chesed, and according to the greatness of the chasadim one draws upon oneself during the Sefira days, so one merits afterward the holiness of Shavuos — the aspect of divine attainments. And this is the meaning of: "seven weeks you shall count for yourself... and you shall make the Festival of Weeks... according to the gift of your hand which you shall give" — the aspect of charity and chesed.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The essential exile of Egypt and all exiles is the aspect of honor and holy Malchus falling to the brazen of the generation — through which the nations and Sitra Achra take all honor and dominion, and all souls naturally follow, for honor is the root of all souls. When honor falls to the brazen, all souls of Israel are subjugated in exile — drawn after holy honor which is their root. The entire exile of Egypt was through Adam's sin — for the essential fall of honor to the brazen is through the blemish of eating: Adam's blemish in eating from the Tree of Knowledge. From this descended the dispute of Kayin against Hevel — Kayin wanting to take all honor through brazenness. This is the aspect of the extra twin born with Hevel over which Kayin was jealous — the aspect of honor, the aspect of Chava. Kayin's wanting all honor through brazenness is the root of all disputes in the world — from which all destructions, exiles, and the prolonging of this exile flow. Therefore when Moshe Rabbeinu began concerning himself with Israel's plight — he saw "an Egyptian man striking a Hebrew man from his brothers" — honor of holy Israel so fallen to the brazen. Then he saw "two Hebrew men quarreling" — and from this he understood the root cause of the exile: "indeed the matter is known" — the quarrel among Israel and one blemishing another's honor causes the holy honor to be blemished further, the brazen and Sitra Achra strengthening to take all honor. Moshe went to Yisro — who was also from the root of Kayin — spoke with him until he converted. Through converts and the drawing close of the distant, Hashem's honor is elevated all the more. Moshe took Yisro's daughter for a wife — she being the reincarnation of the extra twin — elevating holy honor from the Sitra Achra's power, and through this came the Redemption.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
Israel's descent to Egypt came about through famine: "and the famine was severe in the land." The famine flowed from the eating blemish of the Tree of Knowledge — through which honor fell to the brazen, the essential exile of Egypt. But Hashem preceded the cure to the affliction — sending Yosef the tzaddik before them as sustenance. He merited there — through standing in the trial with the harlot woman — to subdue the honor of the Sitra Achra and elevate holy honor from them, the aspect of repairing the eating desire blemish — the essential fall of honor. Therefore Yosef merited sweetening the famine in Egypt until meriting great honor: "tell my father all my glory in Egypt and hurry, bring my father here." This was great kindness from Hashem for Israel's souls — that they not be drawn to Egypt through the honor and Malchus of the Sitra Achra (Egypt's own kingdom drawing Israel's souls against their will). As our Sages said: Yaakov Avinu deserved to go down in iron chains — but now through Hashem's kindness they came through Yosef's holy honor which drew their souls there, for souls follow honor which is their root. And through this was the entire sustaining of Israel in Egypt afterward even after Yosef's passing — and through this they merited leaving Egypt, all through Yosef's power and merit. Therefore the coffin of Yosef's bones (the tzaddik's grave, where is the essential holy honor) went before them and all Israel were drawn after it — for there is their root — and through this was the essential Redemption, the aspect of the clouds of glory walking before Moshe and Israel. Their first journey from Egypt was to Sukkos — the aspect of the Succa mitzva, the aspect of clouds of glory — through which was the essential departure, for holy honor went before them and they were drawn and followed it.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The Exodus from Egypt is the aspect of birth [leda], as taught — the birth of souls clothed in honor. When one merits that honor comes for good (receiving a new soul through it) one must give birth to the soul through the yad hachazaka [strong hand], and afterward raise the soul through the yad hag'dola [great hand]. This is the aspect of the Exodus — through the plague of the firstborn, subduing and nullifying the honor of the Sitra Achra (the firstborn of Egypt) and elevating holy honor (Israel's firstborn sanctified then). The firstborn is the aspect of Malchus, the aspect of honor. Therefore the essential Exodus (the birth of souls) was through the yad hachazaka: "for with a strong hand He shall send them out." Afterward the souls needed raising — the aspect of the travail before the splitting of the Reed Sea: though the souls were already born at the Exodus, they still had travail — the aspect of the travail of raising children — the suffering before meriting to raise the souls. They were saved from the travail of raising through the yad hag'dola at the Reed Sea: "and Israel saw the great hand." For raising souls is through the great hand — the aspect of Avraham. Therefore the splitting of the Reed Sea was in Avraham's merit.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The essential exile of Egypt was through Adam's sin — the aspect of the blemish of the bris. Through this sadness, sorrow, and sighing were drawn — the side of death: "in sorrow shall you eat of it" — the aspect of the death itself brought to the world. From this descended Egypt's exile and servitude, for servitude and slavery is the aspect of sadness. When they merited leaving, the essential Redemption was through joy — from which is the essential freedom: "for in joy shall you go out." This is the aspect of the Song and Hallel recited on the night of the Exodus, and the Song of the Sea at the splitting of the Reed Sea — the aspect of the ten types of melody, the aspect of joy — the essential Redemption. As we say: "You took us from servitude to freedom, from sorrow to joy." This is the aspect of the greatness of the mitzva to tell of the Exodus and praise Hashem's Name — the aspect of the ten types of melody, the aspect of joy. This is the aspect of the four cups of wine — the aspect of joy: "and wine gladdens the heart" — over which the Seder of the Exodus is arranged and Hashem praised: all the aspect of the ten types of melody, the aspect of simple, double, triple, and quadruple song [shir pashut kaful meshulash merubbah] included in the four letters of the holy Name of Havayah — corresponding to which come the four cups on the night of the Exodus. Therefore after the Exodus one must bring the barley omer — animal food — converting the sorrow and sighing itself (the aspect of animal food) into joy. Through this one merits being fully purified from Egypt's defilement — the blemish of the bris, sorrow and sighing flowing from Adam's sin — for the essential repair is through joy: converting sorrow and sighing itself into joy.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The drawing of the revelation of the Torah — the aspect of Shavuos, the time of the giving of our Torah — is through charity [tzedaka]. And this is the meaning of: "and you shall make the Festival of Weeks... according to the gift of your hand which you shall give."
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The barley omer is the aspect of shi'ura d'asvon d'orayta [the measure of the letters of the Torah] — the aspect of lower wisdom, the aspect of Malchus, the aspect of Oral Torah, the aspect of faith in the sages [emuna t'chachomim]. Through this Esav the hairy man is subdued — the wicked kingdom suckling from the blemish of faith in the sages. Therefore on the day of waving the omer was the defeat of Haman and several other wicked ones. This is the aspect of barley — animal food specifically — for through faith in the sages one ascends from animal to human, and through this repairs Adam's sin: he blemished faith in the sages through the Tree of Knowledge, through which he fell to the animalistic aspect: "Man in glory does not lodge, he is likened to the beasts." Therefore the start of the repair — the beginning of Israel's drawing close to their Heavenly Father — is bringing the barley omer and waving and lifting it to Hashem as preparation for receiving the Torah. For the essential receiving of the Torah is to repair and nullify the defilement of the serpent (the blemish of faith in the sages from Adam's sin). Therefore one brings the barley omer and waves and lifts it — waving the aspect of Malchus (faith in the sages) to its root: the aspect of neder [vow], the aspect of Bina, where is the essential repair of faith in the sages. This is the aspect of the fifty days counted afterward — corresponding to the fifty Gates of Bina. Therefore after the omer waving specifically the eating of new grain was permitted — for the essential repair of holy eating is through faith in the sages.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
The matter of the mochin d'katnus and mochin d'gadlus entering together on the first night of Pesach — the aspect of smallness and greatness of holiness being included as one — this is the essential completeness of the human being.
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
52. [This entry is numbered 52 in the source and continues the same halachic section.] In the days of the wicked kingdom of Greece — who decreed that they not circumcise their sons and that they desecrate the Shabbos — and through this they conquered even more greatly the good within Israel in the exile. And then they defiled all the oils. Namely — they wanted to darken the light of the tzaddik and to ruin all kinds of glory with which Hashem is glorified in Israel. Until they decreed: write for yourselves on the horn of the ox that you have no portion in the G-d of Israel — G-d forbid. And when the house of the Hasmoneans prevailed and defeated them and nullified all their evil decrees. Through this they brought out the suppressed good from them. And through this the altar was completed — as explained in the main text. And this is the aspect of Chanuka — the aspect of the dedication of the altar [chanukas hamizbei'ach]. And through this the intellect is completed. Until one sees the light of the tzaddik — who reveals the glory of Israel. And this is the aspect of the light of the Chanuka lamp. Which is the aspect of the light of the tzaddik that is drawn. The aspect of "light is sown for the righteous." Through which the glory of Israel is revealed — through the immensity of the miracle. That the lamp burned miraculously for eight days. Through which it was revealed that the entire Creation and its vitality and sustaining is through Israel. Which is also the aspect of the lamps of the Menora — which are testimony for Israel that the Shechina rests among them — as per our Sages. Namely — that Hashem is glorified in Israel and performs miracles for them. For from it [the western lamp] He would begin and with it He would end. And then when the glory of Israel is revealed — through which the glory of His Kingship and His greatness and His splendor is revealed through Israel. And through this a great light shines in all the worlds. And this is the aspect of the light of the Chanuka lamp. And therefore there are three aspects in the mitzva of kindling the Chanuka lamp. For the mitzva of the Chanuka lamp is a man and his household. And those who beautify — a lamp for each one. And those who most beautify — increase and go on each day. And this corresponds to the three aspects of the glory that Hashem receives from Israel: in general — and in particular — and in specific particulars of particulars — as explained in the main text. And therefore it is customary to multiply in charity on Chanuka. For the essential of all the above-mentioned repairs is drawn through charity. Through which the clean and pure air [avir hanach v'hazach] is made. And the suppressed good comes out. And the altar is completed. And through this the light of the intellect is completed. And one merits to see the light of the tzaddik — who reveals the glory — as mentioned. (Hil. To'ein v'Nitan, Halacha 5, os 11, 13)
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
ֹל בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בִּתְחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְּבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ, אַדְּרַבָּא הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בְּהַשֵּׁם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד. וְזֶה: 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ', כִּי כָּל מַה שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַזְּמַן בְּיוֹתֵר וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הוּא נִתְקַשֵּׁר וְנִתְאַחֵז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם וְנִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ - 'הַשָּׁעָה' דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת שָׁעָה וּזְמַן, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ דֹּחַק יוֹתֵר, כִּי נִתְרַחֵק פַּרְנָסָתוֹ לִזְמַן רָחוֹק וּלְמָקוֹם רָחוֹק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ לָנוּד עַל־יְדֵי־זֶה לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. אֲבָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁוַּדַּאי יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בִּזְמַנּוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז הַשָּׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו, כִּי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְמַעֵט וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט זְמַן וּבְקֵרוּב מָקוֹם. וְאִם הָיָה זוֹכֶה הָאָדָם לְבִטָּחוֹן חָזָק מְאֹד, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְהָיָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר שֶׁל פַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ריבית, הלכה ג). ה. חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה, בְּחִינַת יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁדּוֹאֵג וּמִתְיָרֵא מַה יֹּאכַל לְמָחָר. אֲבָל הַיָּרֵא מֵהַשֵּׁם, בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דוֹאֵג כְּלָל עַל יוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (הל' בכור בהמה טהורה, הל' ד, אות כב). ו. כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הוּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן. כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל וְלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְכוּ', וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג". וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת "אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד", בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי", הַיְנוּ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרָאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וָצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חַיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׂרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שפא זַ"ל: מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי יָהֵב מְזוֹנֵי. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר - זֶהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כִּי אֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְעוֹלָם (הל' הרשאה, הל' ג, אות כ). ז. עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וַאֲכִילָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְתֻשְׁלַם הָאֱמוּנָה עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". עַיֵּן פְּנִים (הלכות הפקר ונכסי־הגר, הל' ד, אות ג). ח. עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה - עַיֵּן "מָמוֹן" קעג קעד. ט. עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּבִטָּחוֹן, וְשֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל פַּרְנָסַת יוֹם זֶה בְּעַצְמוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה', כִּי בְּוַדַּאי מָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנָא - עַיֵּן "יִרְאָה" אוֹת קמו, "מָמוֹן" אות קפה. בושה ועזותלְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה (דניאל ט, ז): עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹקִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹקֵי חַסְדִּי (תהלים נט, יח): א. עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ וְיִשְׁתֹּק, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין דָּמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְאִם אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ', כִּי בּוּשָׁה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות, הל' ה, אות יד). ב. עִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא - עַיֵּן "אֲכִילָה" אות קכג. ג. בּוּשָׁה וְעַזּוּת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, אֲבָל שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַזּוּת בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין בּשֶׁת, אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם: עַזּוּת וּבשֶׁת, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּשָׁרְשָׁם וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים וְנִמְנָע עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגוּף וְתַאֲווֹתָיו הָרָעוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו מְאֹד בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל־ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, הַיְנוּ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ וּכְנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְכֵן אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר חָטָא, חַס וְשָׁלוֹם - אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל וְלוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְכוּ', אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בוֹטֵחַ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל־מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְכוּ'. אֲבָל מִי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַסֵּדֶר וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין עַזּוּת, אוֹ לְהֵפֶךְ - הוּא פּוֹגֵם הַרְבֵּה מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם עַזּוּת אֲפִלּוּ כִּבְיָכוֹל כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁחָטָא וּמָרַד כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם מִתְבַּיֵּשׁ אַחַר־כָּךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוּי עֲו?ֹנוֹתָיו - אֵין זֶה בּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה, אַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר בּשֶׁת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר הַבּשֶׁת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר שפה עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהִכְשִׁילוֹ בְּמַה שֶּׁהִכְשִׁילוֹ, צָרִיךְ אַחַר־כָּךְ לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו וְיָעֵז פָּנָיו נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לוֹמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי וּבֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֲנִי מֵעֵז פָּנַי נֶגְדְּךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ גַּם עַתָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ (הלכות בשר בחלב, הל' ד, אותיות ג ה). ד. עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְשָׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבּוּשָׁה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרִית נִקְרָא "בֹּעַז" - בּוֹ עַז, בּוֹ תֻקְפָּא, כַּיָּדוּעַ (שם אות ז). ה. עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲו?ֹנוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַקְרָבַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהָיָה בְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר (שם). ו. כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ וְכוּ'" (שם). ז. עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל־כֵּן עֹנֶשׁ הָעַז־פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. וְעַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמּוֹנְעִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַזּוּת וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (שם אות יט). ח. יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם שְׁפָלִים וּקְטַנִּים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן מְאֹד, בִּבְחִינַת תּוֹלַעַת מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ'". וְא
[continued]
Loading comments…