סימן ס"ב
פרפראות לחכמה - Parparos LeChochma
אות א שם, וזה ישראל ר"ת וכו', כי הרחמנות נעשה על ידי מסעי בני ישראל נראה לעניות דעתי דרוצה לומר, כי שם ישראל מורה על בחינה זאת כשזוכין שנמסר בידינו הרחמנות אז נקראים ישראל בחינת (בראשית ל"ב) כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל, מאחר שכביכול הממשלה בידינו לרחם על עצמינו כפי חיוב דעתינו ולעניות דעתי בא ליישב בזה קושית המפרשים מה שכתוב תחלה (במדבר ל"ג) ויסעו מרעמסס, ואחר כך כתיב (שם) ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסוכות כי בתחלה מספר בכלל מיציאתן ממצרים שיצאו מרעמסס, ואחר כך כשמתחיל לספר בפרטיות כל המסעות שלהם, שעל ידי זה נתתקן פגם אמונה וכו' אז קראם בני ישראל והנה אף על פי שבמסעות האלה יש מסעות שהיו קודם לחטא העגל, היה לתקן בזה פגם אמונה שהיה מכבר מדורות הראשונים שזה היה גם כן כל ענין גלותם במצרים לתקן הפגמים שמכבר כידוע ובמסעות אלה השלימו התיקון של פגם אמונה הנ"ל אך אחר כך על ידי חטא העגל חזר הקלקול למקומו, והוצרכו למסעות הרבה לתקן הפגם של (שמות ל"ב) אלה אלקיך וכו'
"Eileh mas'ei bnei Yisrael [these are the journeys of the children of Israel]." And so on. There: "and this is Yisrael — the acrostic." And so on. "For compassion is made through the journeys of the children of Israel." In my humble opinion the meaning is: for the name Yisrael indicates this aspect — and so on — as elaborated in the discourse.
אות ב אלה מסעי בני ישראל וכו' ויש לבאר בזה עוד כי עיקר ענין העגל וכן הענין של כל עבודות זרות היה מחמת זה הענין המבואר כאן כי בוודאי כל מה שעושה השם יתברך להאדם אפילו אם מביא עליו יסורים ועניות חס ושלום הכל הוא מחמת רחמנות אך להאדם קשה להבין את הרחמנות הזאת, ועל כן עשו את העגל להמשיך ההשפעה על ידו כרצונם וכפי דעתם בעל כרחו של השם יתברך כביכול (ועיין בליקוטי תורה פרשת כי תשא מבואר כעין זה) וזה היה הענין של כל העבודות זרות של הקדמונים כמבואר ברמב"ם הלכות עבודה זרה וגם עכשיו יש בחינות כאלו שפוגמין באמונה ובטחון, ואינו רוצה להשליך יהבו על ה' ולהתנהג בפשיטות ובתמימות לעשות משא ומתן באמונה, ושיהיה תורתו קבע ומלאכתו עראי וכמו שאמרו רז"ל (אבות א), ולסמוך על השם יתברך שבוודאי יצליח אותו גם במלאכתו המועטת, וכן כל כיוצא בזה בשאר צרכי האדם וכל זה מחמת שהאדם יודע שאי אפשר להבין רחמנותו יתברך, והוא רוצה דייקא שיהיה הרחמנות כפי רצונו דייקא שיהיה לו עושר וכבוד וכל כיוצא בזה, ומחמת זה הוא טרוד אחר פרנסתו ביגיעות גדולות ומחליף בדיבורו וכן כל כיוצא בזה, אף על פי שהוא יודע שהוא נגד רצונו יתברך, והוא בחינת פגם אמונה ועבודה זרה כמו שאמרו רז"ל (סנהדרין צ"ב) באמת כל המחליף בדיבורו כאלו עובד עבודה זרה ועיין בזה במאמר צוית צדק וכו' סימן כ"ג בליקוטי הראשון ועיין גם כן במאמר ויסב וכו' סימן ס"ב מענין שלא לעשות מהסיבות עיקר וכו' נמצא כי כל תחבולות האדם שהם נגד האמונה הקדושה, הכל הוא מחמת שהוא רוצה דייקא שיהיה הרחמנות כפי רצונו וחיוב דעתו ועל כן גילה לנו רבינו ז"ל במאמר זה כי הדיבור בהיפוך ממש חס ושלום, כי אדרבה על ידי זה שפוגם באמונה שזה בחינת פגם עבודה זרה, על ידי זה יש חרון אף חס ושלום ואז יתנהג עמו בוודאי ההיפוך מרצונו ודעתו חס ושלום ודייקא על ידי שזוכה לתקן פגם אמונה, על ידי זה זוכה שיהיה הרחמנות כפי רצונו בבחינת (בראשית מ"ג) ואל שדי יתן לכם רחמים וכו' כמבואר בפנים ועיין נפלאות על פי מאמר זה בליקוטי הלכות, הלכות תחומין הלכה ג' ועיין בפרשת ראה (דברים י"ג) ולא ידבק בידך מאומה וכו' למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך, מכוון ממש לדברי רבינו ז"ל הנ"ל:
And one can elaborate this further: for the essential matter of the golden calf — and likewise the matter of all idol worships — came because of this matter elaborated here. For certainly everything that Hashem does — He does for Israel. And it seemed to them — G-d forbid — that there was some lack and deficiency in His actions — and therefore it was possible — G-d forbid — that — and so on — as elaborated in the discourse.
💬 Comments
…Comments are currently read-only.
Loading comments…