Sefer Avoda (Service) - הלכות מעשה הקרבנות - פרק אחד עשר

כל האוכל כזית מבשר העולה בין לפני זריקת דמה בין לאחר זריקת דמה לוקה שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך וגו' וכל נדריך אשר תדור מפי השמועה למדו שזו אזהרה לאוכל בשר העולה:

וחלבה ובשרה וסלתה ושמנה ויין של נסכיה חמשתן מצטרפין לכזית:

וכן האוכל כזית מכל האימורין בין לפני זריקה בין לאחר זריקה בין כהן בין ישראל לוקה. שהאימורין כליל למזבח ככל העולה והרי נאמר במנחת כהנים כליל תהיה לא תאכל כל שהוא כליל למזבח אכילתו בלא תעשה ולוקין עליו בכזית. וכן האוכל כזית מבשר חטאות הנשרפות לוקה שנאמר וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לא תאכל באש תשרף:

כל האוכל כזית מבשר הקדשים אפילו קדשים קלים קודם זריקת דמם לוקה. שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ונדבותיך כלומר לא תוכל לאכול נדבותיך בשעריך קודם שזורקין דמן בשערי המקום. מפי השמועה למדו שזו אזהרה לאוכל תודה או שלמים קודם זריקת דמים. והוא הדין לשאר קדשים בין קלים בין חמורים. וששה דברים שבתודה שהם החלב והבשר והסלת והשמן והיין והלחם כולן מצטרפין לכזית:

כל האוכל כזית מבשר קדשי קדשים חוץ לעזרה לוקה שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך מפי השמועה למדו שזו אזהרה לאוכל מבשר חטאות ואשמות חוץ לעזרה. והוא הדין לאוכל קדשים קלים חוץ לירושלים שהוא לוקה. שחומת ירושלים לקדשים קלים כחומת העזרה לקדשי קדשים. ואחד בשר חטאת ואשם או שירי מנחות:

בשר קדשי קדשים שיצא חוץ לחומת העזרה. ובשר קדשים קלים שיצא חוץ לחומת ירושלים נפסל ונאסר לעולם. ואע''פ שחזר למקומו אסור לאוכלו והאוכל ממנו כזית לוקה. שנאמר ובשר בשדה טריפה לא תאכלו כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נעשה כטריפה כמו שביארנו בהלכות מאכלות אסורות:

נכנס בשר קדשים קלים להיכל הרי זה כשר:

זר שאכל כזית מבשר קדשי קדשים בעזרה אחר זריקת דמים לוקה. שנאמר ואכלו אותם אשר כופר בהם וגו' וזר לא יאכל וגו'. במקום שהכהן אוכל ובעת שראוי לאכול אם אכלו שם הזר לוקה. אבל אם אכל הזר בשר קדשי קדשים בחוץ לוקה משום אוכל בחושן לא משום זר שאכל קדש. שהרי אינם ראויין שם לכהנים. וכן אם אכלן בעזרה קודם זריקה לוקה משום אוכל קודם זריקה בלבד לא משום זרות:

זר שאכל כזית מחטאת העוף לוקה שתים. אחת משום זר שאכל את הקדש. ואחת משום אוכל נבילה. שכל מליקה גבי נבילה היא וכשהותרה לכהנים הותרה לא לזרים. והרי הן שני איסורין הבאין כאחד כמו שביארנו: