Sefer Hafla'a (Vows) - הלכות נדרים - פרק תשיעי

בנדרים הלך אחר לשון בני אדם באותו מקום ובאותו לשון ובאותו זמן שנדר או נשבע בו. כיצד נדר או נשבע מן המבושל. אם דרך אותו מקום באותו לשון באותו זמן שקוראין מבושל אפילו לצלי ולשלוק ה''ז אסור בכל. ואם אין דרכם לקרות מבושל אלא לבשר שנתבשל במים ובתבלין הרי זה מותר בצלי ובשלוק. וכן המעושן והמבושל בחמי טבריא וכיוצא בהן הולכין בו אחר הלשון של בני העיר:

נדר או נשבע מן המליח. אם דרכם לקרות מליח לכל המלוחין הרי זה אסור בכל המלוחין. ואם אין דרכם לקרות מליח אלא לדג מליח בלבד אינו אסור אלא בדג מליח:

נדר או נשבע מן הכבוש אם דרכם לקרות כבוש לכל הכבושים הרי זה אסור בכל. ואם אין דרכם לקרות כבוש אלא לירק כבוש בלבד אינו אסור אלא בכבוש של ירק וכן כל כיוצא בזה:

היו מקצת בני המקום קורין לו כך ומקצתם אין קורין אין הולכין אחר הרוב אלא הרי זה ספק נדרים וכל ספק נדרים להחמיר ואם עבר אינו לוקה:

כיצד נדר מן השמן במקום שמסתפקין בשמן זית ובשמן שומשמין ורוב אנשי המקום אין קורין שמן סתם אלא לשמן זית וקורין לשמן שומשמין שמן שומשמין ומיעוטם קורין אף לשמן שומשמין שמן סתם. הרי זה אסור בשניהם ואינו לוקה על שמן שומשמין וכן כל כיוצא בזה:

כל דבר שדרך שליח באותו מקום להמלך עליו הרי הוא בכלל המין שנאמר לשליח סתם. כיצד מקום שדרכן אם ישלח אדם שליח לקנות לו בשר סתם אמר לו לא מצאתי אלא דגים אם נשבע או נדר במקום זה מן הבשר נאסר אף בבשר דגים וכן כל כיוצא בזה. ובכל מקום הנודר מן הבשר אסור בבשר עופות ובקרבים ומותר בחגבים. ואם מראין הדברים בעת שנדר שלא נתכוון אלא בבשר בהמה בלבד [או לבשר עוף ובהמה בלבד] הרי זה מותר בבשר דגים ואפילו במקום שהשליח נמלך עליהן:

הנודר מן המבושל מותר בביצה שלא נתבשלה עד שקפתה אלא נתגלגלה בלבד. הנודר ממעשה קדרה אינו אסור אלא מדברים שמרתיחין אותן בקדרה. כגון ריפות ולביבות וכיוצא בהן. אסר עצמו מכל היורד לקדרה הרי זה אסור בכל המתבשלין בקדרה:

הנודר מן הדגים מותר בציר ובמורייס של דגים. הנודר מן החלב מותר בקום והוא המים המובדלין מן החלב. נדר מן הקום מותר בחלב. נדר מן הגבינה אסור בה בין מלוחה בין תפלה:

הנודר מן החטים אסור בהן בין חיין בין מבושלין. חטה חטים שאני טועם אסור בהן בין קמח בין פת. חטה שאני טועם אסור באפוי ומותר לכוס. חטים שאני טועם מותר באפוי ואסור לכוס. חטה חטים שאני טועם אסור בין באפוי בין לכוס. והנודר מן הדגן או מן התבואה אינו אסור אלא בחמשת המינין:

הנודר מן הירק מותר בדלועין. הנודר בכרישין מותר בקפלוטות. הנודר מן הכרוב אסור במים שנתבשל בו הכרוב שהרי מי שלקות כשלקות. נדר ממי השלקות מותר בשלקות עצמן. הנודר מן הרוטב מותר בתבלין שבו. מן התבלין מותר ברוטב. הנודר מן הגריסין אסור במקפה של גריסין:

הנודר מן פירות הארץ אסור בכל פירות הארץ ומותר בכמהין ופטריות. ואם אמר כל גידולי קרקע עלי אסור אף בכמהין ופטריות אף על פי שאינן. יונקין מן הקרקע גדלין הן בקרקע:

הנודר מפירות השנה אסור בכל פירות השנה ומותר בגדיים ובטלאים ובחלב ובביצים ובגוזלות. ואם אמר כל גדולי שנה עלי אסור בכולם. הנודר מפירות הקיץ אין אסור אלא בתאנים:

ובכל הדברים האלו וכיוצא בהן הזהר בעיקר הגדול שהוא בנדרים הלך אחר לשון בני אדם שבאותו מקום באותו לשון ובאותו זמן. ועל פי עיקר זה תורה ותאמר זה הנודר אסור בדבר פלוני ומותר בדבר פלוני:

הנודר מן הענבים מותר ביין ואפילו החדש. מן הזיתים מותר בשמן. מן התמרים מותר בדבש תמרים. מן הסתוניות מותר בחומץ סתוניות. מן היין מותר ביין תפוחים. מן השמן מותר בשמן שומשמין. מן הדבש מותר בדבש תמרים. מן החומץ מותר בחומץ סתוניות. מן הירק מותר בירקות שדה. מפני שכל אלו שם לווי הם והוא לא נדר אלא משם שאינו לווי באותו מקום וכן כל כיוצא בזה:

הנודר מן הכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה. מן הבית אסור בעליה שהעליה בכלל הבית. נדר מן העליה מותר בבית. מן הדרגש מותר במטה. מן המטה אסור בדרגש שהוא כמו מטה קטנה:

הנודר שלא יכנס לבית זה הרי זה אסור מן האגף ולפנים. נדר שלא יכנס לעיר זו מותר להכנס לתחומה ואסור להכנס לעיבורה:

הנודר הנייה מבני העיר ובא אדם ונשתהה שם שנים עשר חדש הרי זה אסור ליהנות ממנו. פחות מכאן מותר. נדר מיושבי העיר כל ששהה שם שלשים יום אסור ליהנות ממנו. פחות מכן מותר:

הנודר מן המים הנמשכין ממעין פלוני. אסור בכל הנהרות היונקות ממנו ואין צריך לומר הנמשכות. אע''פ שנשתנה שמם ואין קורין אותן אלא נהר פלוני ובאר פלוני ואין מלוין אותן לשם המעין הנדור הואיל והוא עיקרן אסור בכל. אבל אם נדר מנהר פלוני או ממעין פלוני אין אסור אלא בכל הנהרות הנקראות על שמו:

הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה. מיושבי היבשה אסור ביורדי הים אע''פ שהן מפרשים באמצע הים הגדול. שיורדי הים בכלל יושבי היבשה. נדר מרואי חמה אסור בסומין שלא נתכוון זה אלא ממי שהחמה רואה אותו. נדר משחורי הראש אסור בקרחים ובעלי שיבות ומותר בנשים ובקטנים. ואם דרכן לקרות שחורי הראש לכל אסור בכל:

נדר משובתי שבת אסור בישראל ובכותיים. נדר מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותיים. שלא נתכוון זה אלא למי שמצוה עליו לעלות לירושלים. והנודר מבני נח מותר בישראל שאין נקראים בני נח אלא שאר האומות:

נדר מזרע אברהם מותר בבני ישמעאל ובני עשו ואינו אסור אלא בישראל. שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע והרי יצחק אמר ליעקב ויתן לך את ברכת אברהם:

נדר מן הערלים אסור במולי עכו''ם ומותר בערלי ישראל. נדר מן המולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי עכו''ם. שאין הערלה קרוייה אלא לשם עכו''ם שנאמר כי כל הגוים ערלים ואין כוונתו של זה אלא למי שהוא מצווה על המילה ולא למי שאינו מצווה עליה:

הנודר מישראל אסור בגרים. מן הגרים מותר בישראל. הנודר מישראל אסור בכהנים ולוים מן הכהנים ומן הלוים מותר בישראל. הנודר מן הכהנים מותר בלוים. מהלוים מותר בכהנים. הנודר מבניו מותר בבני בניו. ובכל הדברים האלו וכיוצא בהן דין הנודר והנשבע אחד הוא: