Sefer Kedusha (Holiness) - הלכות מאכלות אסורות - פרק שנים עשר

כיצד היא הנגיעה שאוסר בה העכו''ם היין הוא שיגע ביין עצמו בין בידו בין בשאר איבריו שדרכן לנסך בהן וישכשך. אבל אם פשט ידו לחבית ותפסו את ידו קודם שיוציאה ולא ינידה ופתחו החבית מלמטה עד שיצא היין וירד למטה מידו לא נאסר היין. וכן אם אחז כלי פתוח של יין ושכשכו אע''פ שלא הגביה הכלי ולא נגע ביין נאסר היין:

נטל כלי של יין והגביהו ויצק היין אע''פ שלא שיכשך נאסר שהרי בא היין מכחו. הגביה ולא שיכשך ולא נגע מותר:

עכו''ם שהיה אוחז הכלי בקרקע וישראל יצק לתוכו יין היין מותר. ואם נדנד העכו''ם הכלי נאסר היין:

כלי סתום מותר לטלטלו העכו''ם ממקום למקום ואע''פ שהיין מתנדנד שאין זה דרך הניסוך. העביר נוד של יין ממקום למקום והוא אוחז פי הנוד בידו. בין שהיה הנוד מלא או חסר מותר. ואע''פ שהיין מתנדנד. העביר כלי חרס פתוח מלא יין אסור שמא נגע בו. ואם היה חסר מותר אלא אם כן שכשכו:

עכו''ם שנגע ביין ולא נתכוון לזה הרי היין מותר בהנייה בלבד כיצד כגון שנפל על נוד של יין או שהושיט ידו לחבית על מנת שהיא שמן ונמצאת יין:

בא היין מכחו של עכו''ם בלא כוונה הואיל ולא נגע ביין הרי זה מותר בשתייה. כיצד כגון שהגביה כלי של יין ויצק לכלי אחר והוא מדמה שהוא שכר או שמן הרי זה מותר:

נכנס העכו''ם לבית או לחנות לבקש יין ופשט ידו כשהוא מחפש ונגע ביין אסור שהרי ליין נתכוין. ואין זה נוגע בלא כוונה:

חבית שנסדקה לארכה וקדם העכו''ם וחבקה כדי שלא יתפרדו החרסים הרי זה מותר בהנייה. אבל אם נסדקה לרחבה ותפס בסדק העליון כדי שלא יפול הרי זה מותר בשתייה שהרי אין היין על כחו של עכו''ם:

עכו''ם שנפל לבור של יין והעלוהו משם מת. או שמדד הבור שיש בו היין בקנה. או שהתיז את הזבוב והצרעה מעליו בקנה. או שהיה מטפח על פי החבית הרותחת כדי שתנוח הרתיחה. או שנטל חבית וזרקה בחמתו לבור הרי זה מותר בהנייה בלבד. ואם עלה העכו''ם חי היין אסור בהנייה:

חבית שהיה נקב בצדה ונשמט הפקק מן הנקב והניח העכו''ם אצבעו במקום הנקב כדי שלא יצא היין כל היין שמראש החבית עד הנקב אסור. ושתחת הנקב מותר בשתייה:

מינקת כפופה שעושין אותה ממתכת או מזכוכית וכיוצא בהם. שהניח ראשה לתוך היין שבחבית והראש האחר חוץ לחבית ומצץ היין והתחיל היין לירד כדרך שעושין תמיד ובא העכו''ם והניח אצבעו על פי המינקת ומנע היין מלירד נאסר כל היין שבחבית שהכל היה יוצא ונגרר לולי ידו ונמצא הכל כבא מכחו:

המערה יין לתוך כלי שיש בו יין עכו''ם נאסר כל היין שבכלי העליון. שהרי העמוד הנצוק מחבר בין היין שבכלי העליון ובין היין שבכלי התחתון לפיכך המודד לעכו''ם לתוך כלי שבידו ינפץ נפיצה או יזרוק זריקה כדי שלא יהיה נצוק חבור ויאסור עליו מה שישאר בכלי העליון:

משפך שמדד בו לעכו''ם אם יש בקצה המשפך עכבת יין לא ימדוד בו לישראל עד שידיחנו וינגב. ואם לא הדיח הרי זה אסור:

כלי שיש לו כמין שני חוטמין יוצאין ממנו כמו הכלים שנוטלין בהם לידים שהיה מלא יין ביד ישראל והיה ישראל מוצץ ושותה מחוטם זה והעכו''ם מוצץ ושותה מן החוטם השני הרי זה מותר. והוא שיקדים הישראלי ויפסוק ועדיין העכו''ם שותה שמשיפסוק העכו''ם יחזור היין שישאר בחוטם לכלי ויאסור כל מה שישאר בו שהרי בא היין מכחו:

עכו''ם שמצץ היין מן החבית במינקת אסר כל היין שבה. שכשיפסק יחזור היין שעלה במינקת במציצתו ויפול לחבית ויאסור הכל:

עכו''ם שהיה מעביר עם ישראל כדי יין ממקום למקום והוא הולך אחריהן לשמרן אפילו הפליגו ממנו כדי מיל הרי אלו מותרות. שאימתו עליהן ואומר עתה יצא לפנינו ויראה אותנו. ואם אמר להם לכו ואני אבוא אחריכם אם נתעלמו מעיניו כדי שיפתחו פי הכד ויחזרו ויגיפו אותה ותיגב הרי היין כולו אסור בשתיה אם פחות מיכן מותר:

וכן המניח עכו''ם בחנותו אע''פ שהוא יוצא ונכנס כל היום כולו היין מותר. ואם מודיעו שהוא מפליג ושהה כדי שיפתח ויגוף ותיגוב היין אסור בשתייה. וכן המניח יינו בקרון או בספינה עם העכו''ם ונכנס לעיר לעשות צרכיו היין מותר. ואם הודיען שהוא מפליג ושהה כדי שיפתח ויגוף ותיגב היין אסור בשתייה. וכל הדברים האלו בחביות סתומות. אבל בפתוחות אפילו לא שהה מאחר שהודיען שהוא מפליג היין אסור:

ישראל שהיה אוכל עם העכו''ם והניח יין פתוח על השולחן ויין פתוח על הדולפקי ויצא. שעל השולחן אסור ושעל הדולפקי מותר. ואם אמר לו מזוג ושתה כל היין הפתוח שבבית אסור:

היה שותה עם העכו''ם ושמע קול תפלה בבית הכנסת ויצא אף היין הפתוח מותר. שהנכרי אומר עתה יזכור היין ויבוא במהרה וימצא אותי נוגע ביינו ולפי זה אינו זז ממקומו ואין נאסר אלא מה שלפניו בלבד:

עכו''ם וישראל שהיו דרין בחצר אחת ויצאו שניהם בבהלה לראות חתן או הספד. וחזר העכו''ם וסגר הפתח ואחר כך ישראל הרי היין הפתוח שבבית ישראל בהיתרו. שלא סגר העכו''ם אלא על דעת שכבר נכנס הישראלי לביתו ולא נשאר אדם בחוץ וכמדומה לו שהוא קדמו:

יין של ישראל ושל עכו''ם בבית אחד והיו חביות פתוחות. ונכנס העכו''ם לבית ונעל הדלת בעדו נאסר כל היין. ואם יש חלון בדלת שמסתכל ממנו העומד אחורי הפתח ורואה כנגדו כל החביות שכנגד החלון מותרות ושמן הצדדין אסורות שהרי מפחד מן הרואה אותו:

וכן אם שאג ארי וכיוצא בו וברח העכו''ם ונחבא בין החביות הפתוחות היין מותר שהוא אומר שמא ישראל אחר נחבא כאן והוא רואה אותי כשאגע:

אוצר של יין שהיו חביותיו פתוחות ויש לעכו''ם חביות אחרות באותו הפונדק. ונמצא העכו''ם עומד בין חביות ישראל הפתוחות. אם נבהל כשנמצא ונתפש עליו כגנב היין מותר בשתייה שמפחדו ויראתו אין לו פנאי לנסך. ואם לא נתפש כגנב אלא הרי הוא בוטח שם היין אסור. ותינוק הנמצא בין החביות בין כך ובין כך כל היין מותר:

גדוד שנכנס למדינה דרך שלום כל החביות הפתוחות שבחנויות אסורות וסתומות מותרות. ובשעת מלחמה אם פשט הגדוד במדינה ועבר אלו ואלו מותרות שאין פנאי לנסך:

עכו''ם שנמצא עומד בצד הבור של יין אם יש לו מלוה על אותו היין הרי זה אסור מפני שלבו גס בו שולח ידו ומנסך. ואם אין לו עליו מלוה היין מותר בשתיה:

זונה עכו''ם במסיבה של ישראל היין מותר שאימתן עליה ולא תגע. אבל זונה ישראלית במסיבת עכו''ם יינה שלפניה בכליה אסור מפני שהן נוגעין בו שלא מדעתה:

עכו''ם הנמצא בבית הגת אם יש שם לחלוחית יין כדי לבלול הכף עד שתבלול הכף לכף שניה צריך להדיח כל בית הגת וינגב. ואם לאו מדיח בלבד וזו הרחקה יתירה:

חבית שצפה בנהר אם נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל מותרת בהנייה. כנגד עיר שרובה עכו''ם אסורה:

מקום שהיו רוב מוכרי היין בו ישראלים ונמצאו בו כלים גדולים מלאים יין והם כלים שדרך המוכרין לבדם לכנוס בהם היין הרי אלו מותרין בהנייה. חבית שפתחוה גנבים אם רוב גנבי העיר ישראל היין מותר בשתייה ואם לאו אסור: