Sefer Kinyan (Acquisition) - הלכות מכירה - פרק שנים עשר

אסור למוכר או לקונה להונות את חבירו שנאמר וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו. ואע''פ שהוא עובר בלא תעשה אינו לוקה מפני שניתן להשבון. ובין שהונה במזיד בין שלא ידע שיש במכר זה הונייה חייב לשלם:

וכמה תהא הונייה ויהיה חייב להשיב. שתות בשוה. כיצד הרי שמכר שוה שש בחמש. או שוה שבע בשש. או שוה חמש בשש. או שוה שש בשבע. הרי זה הונייה ונקנה המקח וחייב המאנה לשלם את ההונייה ולהחזירה כולה למתאנה:

היתה ההונייה פחות מזה בכל שהוא. כגון שמכר שוה ששים דינר בחמשים ופרוטה אינו חייב להחזיר כלום. שכל פחות משתות דרך הכל למחול בו:

היתה ההונייה יתירה על השתות בכל שהוא. כגון שמכר שוה ששים בחמשים פחות פרוטה בטל מקח. והמתאנה יכול להחזיר החפץ ולא יקנה כלל. אבל המאנה אותו אינו יכול לחזור אם רצה זה וקבל. ואע''פ שבטל המקח אין המאנה חייב להחזיר עד שתהיה ההונייה יתר על פרוטה. היתה פרוטה בשוה אינו מחזיר שאין הונייה לפרוטות:

עד מתי יהיה לו לחזור ולתבוע ההונייה או לבטל המקח. עד כדי שיראה לתגר או לקרובו. ואם שהה יותר מזה אפילו לקח שוה מאה במאתים אינו חוזר:

במה דברים אמורים בלוקח שהרי המקח בידו ומראהו. אבל המוכר חוזר בהונייה לעולם. ואין צריך לומר בבטול מקח שאינו יודע דמי זה שמכר עד שיראה כמותו שנמכר בשוק. לפיכך אם היה המקח דבר שאין במינו שנוי והוא כולו שוה כגון פלפלין וכיוצא בהן הרי זה אינו חוזר אלא עד כדי שישאל על שער שבשוק בלבד:

וכן אם נודע שבא לידו כממכרו וידע שטעה ולא תבע אינו יכול לחזור ולתבוע שהרי מחל:

כשם שהונייה להדיוט כך הונייה לתגר אע''פ שהוא בקי. וכשם שהונייה בפירות ובבהמה כך יש דין הונייה במטבעות:

כיצד הרי שהיה דינר של זהב בעשרים וארבעה דינר של כסף וצרפה בעשרים דינר או בעשרים ושמונה הרי זה מחזיר את ההונייה. היה יתר על זה בטל הצירוף. פחות מכאן מחילה:

וכן אם היה הסלע חסרה שתות והיו מוציאין הסלעים במניין ולא במשקל מחזיר ההונייה:

עד מתי חייב להחזיר הדינר או הסלע. בכרכים עד כדי שיראה לשולחני. בכפרים שאין השולחני מצוי שם יש לו להחזיר עד ערבי שבתות. שאין מכיר הסלע וחסרונה ודמיה אלא השולחני. והוא הדין למוכר ספרים אבנים טובות ומרגליות שיש ללוקח לחזור עד שיראה אותם לתגרים הבקיאים בהן בכל מקום שהן. שאין הכל בקיאים בדברים אלו. לפיכך אם לא היה מכיר באותה מדינה והוליך המקח למקום אחר. או שבא הבקי לאחר זמן מרובה והודיעו שטעה הרי זה חוזר:

הנותן סלע חסרה לחבירו אם היה מכירה אפילו לאחר שנים עשר חדש הרי זה מחזירה. ואם היה אפשר להוציאה על ידי הדחק אינו יכול להחזירה לאחר זמן אלא אם כן קבלה ממנו במדת חסידות:

המוכר לחבירו שוה ארבע בחמש שהרי המקח בטל כמו שביארנו ולא הספיק להראות לתגר או לקרובו עד שהוקר ועמד בשבע. לוקח יכול לחזור בו ולא המוכר. שהרי הלוקח אומר למוכר אילו לא הוניתני לא היית יכול לחזור ועתה שהוניתני תחזור היאך יהיה החוטא נשכר:

וכן מוכר שמכר שוה חמש בארבע וזל ועמד בשלש. מוכר יכול לחזור בו ולא לוקח. שהרי אומר לו המוכר ללוקח לא מפני שהוניתני תחזור בך:

המוכר שוה חמש בשש ולא הספיק להראותו עד שהוקר ועמד בשמונה. הרי המוכר חייב להחזיר האחת של הונייה שהרי נקנה המקח וחייב להחזיר וכשהוקיר ברשות לוקח הוקיר. וכן אם מכר שוה שש בחמש והוזלו ועמדו על שלש. הרי הלוקח חייב להחזיר סלע אחת של הונייה. שהרי נקנה המקח וברשות הלוקח הוזל: