Sefer Kinyan (Acquisition) - הלכות עבדים - פרק ששי

הכותב גט שחרור לעבדו וזיכה לו בו ע''י אחר ואמר זכה בגט זה לפלוני עבדי יצא לחירות אע''פ שלא הגיע גט לידו שזכין לאדם שלא בפניו. אבל אם אמר תנו גט זה לעבדי אינו יכול לחזור בו ולא יצא העבד לחירות עד שיגיע הגט לידו. לפיכך האומר תנו גט זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה:

הכותב בשטר עשיתי פלוני עבדי בן חורין או נעשה פלוני עבדי בן חורין או הרי הוא בן חורין ה''ז יצא לחירות. כתב בשטר אעשנו בן חורין לא יצא לחירות:

האומר עשיתי פלוני עבדי בן חורין והוא אומר לא עשאני חוששין שמא זיכה לו ע''י אחר. אמר כתבתי גט שחרור ונתתי לו והוא אמר לא כתב ולא נתן הודאת בעל דין כמאה עדים והרי זה עבד עד שישחררנו בפנינו:

מי שצוה בשעת מיתתו פלונית שפחתי אל ישתעבדו בה יורשי הרי זו שפחה כשהיתה ואסור ליורשים להשתעבד בה מפני שמצוה לקיים דברי המת. וכן אם אמר עשו לה קורת רוח כופין אם היורשין ואין משתעבדין בה אלא במלאכה שהיא רוצה בה. צוה ואמר שחררוה כופין את היורשין לשחרר אותה:

בששה דברים שוין שחרורי עבדים לגיטי נשים ובשאר דברים הרי הן כשאר כל השטרות. ואלו הן הששה. פסולים בערכאות של עכו''ם. וכשרין בעד עכו''ם. וצריכין כתיבה לשם המשחרר עצמו. ואין נכתבין במחובר. ואין חותמין עדיהם אלא זה בפני זה. אחד גיטי נשים ואחד שחרורי עבדים שוין למוליך ולמביא. כיצד כל השטרות העולים בערכאות של עכו''ם כשרים בכל התנאים שאנו מבארים בהלכות הלואה חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים:

כל שטר שיש עליו אפילו עד אחד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים שהן כשרין בעד אחד ישראל ועד אחד כותי והוא שיהיה כותי חבר. ובזמן הזה שהכותים כעכו''ם לכל דבריהם אנו למדין מהן לצדוקין שהצדוקין בזמן הזה כמו כותי באותו הזמן קודם שגזרו עליהם שיהיו כעכו''ם לכל דבריהם. בגט אשה הוא אומר וכתב לה לשמה ובגט שחרור הוא אומר או חופשה לא נתן לה עד שיכתוב לשמה.

בגט אשה הוא אומר וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא נתינה יצא הכותב במחובר ואח''כ קצץ שהרי מחוסר קציצה ונתינת ובגט שחרור הוא אומר (ונתן לה) לא יהיה מחוסר אלא נתינה. אחד גיטי נשים ושחרורי עבדים אינן חותמין עדיהם אלא זה בפני זה וכבר ביארנו טעם הדבר בהלכות גירושין:

וכיצד שוין במוליך ומביא שהמביא גט שחרור בא''י א''צ לומר בפני נכתב ובפני נחתם ובח''ל אם אין עדים מצויין לקיימו ואמר השליח בפני נכתב ובפני נחתם זהו קיומו. ואם בא האדון וערער אח''כ אין משגיחין בו כמו שביארנו בגיטי נשים. כשם שהאשה עצמה מביאה גיטה ואינה צריכה לקיימו הואיל והגט יוצא מתחת ידה כך העבד ששטר שחרור יוצא מתחת ידו אינו צריך לקיימו. וכשם שהאשה אומרת בפני נכתב ובפני נחתם אם התנה עליה כמו שביארנו במקומו כך העבד שהביא גט ואמר בפני נכתב ובפני נחתם נאמן על אותו הדרו ואין צריך קיום:

כל הכשר להביא גט האשה כשר להביא גט העבד. והעבד מקבל גט לחבירו מיד רבו של חבירו אבל לא מיד רבו של מקבל. הכותב שטר אירוסין לשפחתו אע''פ שאמר לה צאי בו לחירות והתקדשי בו אין בלשון הזה לשון שחרור ואינה מקודשת ולא משוחררת: