א-קמד

...וּכְלַל הַדָּבָר שֶׁתֵּדַע, שֶׁחָלִילָה, חָלִילָה לְךָ לַחֲשֹׁב בְּעִנְיָן זֶה כְּלָל, לֹא לְמַפְרֵעַ וְלֹא לְאַחַר-כָּךְ, רַק לְהַשְׁכִּיחַ מִדַּעְתְּךָ הַדָּבָר, כִּי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו, שֶׁעִנְיָן זֶה הוּא כְּמוֹ וְד"ל, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה בְּעִנְיָן זֶה מַזִּיק מְאֹד וְאֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל. (שָׁם "עָלִים לִתְרוּפָה" רכ"ז).

כְּבָר הִזְהִירָנוּ הוּא זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁמִּי שֶׁהוּא אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בְּכָל הַשָּׁנָה, וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ: "אִכְלוּ מַעֲדַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים, כִּי חֶדְוַת ה' הוּא מָעֻזְּכֶם", כִּי הַמִּקְרָא הַזֶּה נֶאֱמַר עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. (שָׁם "עָלִים לִתְרוּפָה" רכ"ז).