א-קנ

אֲנִי מְשַׂמֵּחַ עַצְמִי, מַה שֶׁאַתָּה חָפֵץ וּמִתְגַּעְגֵּעַ עַל כָּל פָּנִים לִשְׂמֹחַ וּלְסַלֵּק הַמָּרָה שְׁחוֹרָה מֵעָלֶיךָ, כִּי גַּם זֶה טוֹב מַה שֶּׁחֲפֵצִים בָּזֶה, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ. ("עָלִים לִתְרוּפָה" שנ"ג).