א-רמד

יֵשׁ סִפּוּר מִזְקֵנִי מוֹרֵנוּ רַבִּי יוּדְל אֲשֶׁר הָיָה מֵהַמְּקוּרָבִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁפַּעַם אַחַת בָּא מִמֶּעדְוֶועדִּיבְקֶע לִבְרַסְלֶב שֶׁהָיָה שָׁם מַחְלוֹקֶת; וְשָׁאַל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: מַה נִּשְׁמַע אֶצְלֵיכֶם מֵעִנְיַן הַמַּחְלוֹקֶת? וְהֵשִׁיב: שֶׁנִּשְׁקַט מְעַט. וְעָנָה רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר לוֹ: שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁאֵין אַתֶּם עוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה כָּרָאוּי! עַד כַּאן. (אמונת אומן, מכתב כב).]