א-יז

מִי שֶׁנִּכְשַׁל וְנָפַל לְהָרוּחַ שְׁטוּת יֵשׁ לוֹ עֲדַיִן בְּחִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְאֶחָד, שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ אָמַר לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁגָּעוֹן וְכוּ', וְאַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ, אִם אַתָּה רוֹצֶה אֵין אַתָּה מְשֻׁגָּע... וְהָבֵן זֶה מְאֹד, כִּי גַּם הַמְּשֻׁגָּע מַמָּשׁ כְּשֶׁמַּכִּין אוֹתוֹ הֵיטֵב, מֻכְרָח לְהַשְׁלִיךְ הַשִּׁגָּעוֹן מֵחֲמַת יִרְאָה. כִּי זֶה רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁרוֹאִין מֵהֶם כַּמָּה מִינֵי שִׁגָּעוֹן מַמָּשׁ שֶׁהוּא רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ, וְאַף-עַל-פִי-כֵן אֵינָם מְשֻׁגָּעִים לְגַמְרֵי. (שָׁם הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם ו', ל"ז).