א-קפא

בְּשָׁבוּעוֹת שְׁנַת תקפ"א דִּבֵּר [מוֹהַרְנַ"תְּ ז"ל] מֵהַדְפָּסַת הַסְּפָרִים שֶׁעָמַד הַדְּפוּס בְּאֶמְצַע הַסֵּפֶר וְאָמַר שֶׁכָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת כַּיָּדוּעַ (מכילתא פרשת יתרו), וְאָמַר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל בְּסִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִּנְיָנָא דַּף לט עַמּוּד ד (דְּפוּס תקע"א, הַמְלַקֵּט) בד"ה צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל שֶׁדֶּרֶךְ הַבַּעַל-דָּבָר כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם סָמוּךְ מַמָּשׁ לְשַׁעֲרֵי הַקְּדוּשָׁה וְכִמְעַט שֶׁיִּכְנוֹס אָז הוּא מִתְפַּשֵּׁט עָלָיו בְּהִתְגַּבְּרוּת גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד וְכוּ' וְאָמַר שֶׁמּוּכַח מִזֶּה שֶׁהַסּוֹף קָשֶׁה יוֹתֵר מֵהַהַתְחָלָה וְאָמַר שֶׁכַּמָּה בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁלּוֹמֵד אֵיזֶה מַסֶּכֶת קָשֶׁה לוֹ מְאֹד בְּהַתְחָלָתוֹ וּכְשֶׁמַּתְחִיל אָז הוּא לוֹמֵד כְּסֵדֶר בְּלִי שׁוּם מְנִיעָה וּלְסוֹף הַמַּסֶּכֶת אֵינוֹ יָכוֹל לְגוֹמְרָהּ כִּי הַסּוֹף קָשֶׁה יוֹתֵר וְצָרִיךְ לִשָּׁאֵר אֵיזֶה דַּף כִּי קָשֶׁה לְגוֹמְרָהּ וְאָמַר דְּאִיתָא בִּגְמָרָא (ירושלמי פסחים י, ה): 'הַמַּתְחִיל בְּמִצְוָה אוֹמְרִים לוֹ גְּמוֹר', וּמִדְּאָמְרוּ אוֹמְרִים לוֹ גְּמוֹר בְּוַדַּאי הַגְּמַר קָשֶׁה מְאֹד שֶׁצְּרִיכִים לוֹמַר לוֹ גְּמוֹר. וְאָמַר: אַף-עַל-פִּי שֶׁהַסּוֹף קָשֶׁה מְאֹד, דַּי בָּזֶה עַל כָּל פָּנִים שֶׁהִדְפַּסְתִּי עַד כַּאן, וְעַל הַשְּׁאָר ד' יִגְמוֹר בַּעֲדִי, כִּי עַל זֶה הִתְפַּלֵּל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "ד' יִגְמוֹר בַּעֲדִי" (תהלים קלח, ז), כִּי הַגְּמַר קָשֶׁה מְאֹד כַּנַּ"ל, וְצָרִיךְ עַל זֶה סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, וְהָבֵן.

וְאָמַר שֶׁרָאָה בְּאֵיזֶה סֵפֶר בְּהַקְדָּמָתוֹ, כָּל מַה שֶּׁאָדָם עוֹשֶֹה - הָעִקָּר עַל הַתַּכְלִית הוּא צוֹפֶה וּמַבִּיט. לְמָשָׁל: כְּשֶׁאָדָם בּוֹנֶה בֵיתוֹ, אֲזַי בְּהַתְחָלָתוֹ אֵין לוֹ שׁוּם תַּכְלִית מִזֶּה, וּכְשֶׁיִּבְנֵהוּ הַבַּיִת עַד גְּמִירָא אֲזַי הוּא הַתַּכְלִית, וְכֵן בְּהַדְפָּסַת סְפָרִים - בָּהַתְחָלָה אֵין לוֹ שׁוּם תַּכְלִית מִזֶּה. כְּשֶׁאֶגְמוֹר אֶת סִפְרִי עַד גְּמִירָא וְאַדְפִּיס אוֹתוֹ לְגַמְרֵי אָז יִהְיֶה מִזֶּה תַּכְלִית הָעִקָּר, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן דַּי לִי עַל כָּל פָּנִים בְּמַה שֶּׁכָּתַבְתִּי עַד כַּאן, כִּי בְּדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵינוֹ כְּמוֹ שֶׁבִּשְׁאָר דְּבָרִים כְּמוֹ הַבַּיִת כַּנַּ"ל, כְּשֶׁלֹא יִבְנֶה אֶת הַבַּיִת לְגַמְרֵי אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע אֵין מִזֶּה שׁוּם תַּכְלִית, אֲבָל בְּדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵינוֹ כֵן; שֶׁכָּל מַה שֶּׁיַּעֲשֶֹה בִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ מִזֶּה תַּכְלִית גָּדוֹל מְאֹד, וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד" (שם קיט, צו); פֵּירוּשׁ: לְכָל תִּכְלָה - הַיְינוּ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם צְרִיכִין לְהַבִּיט עַל הַקֵּץ, כִּי הֲלֹא זֶה אֵין לוֹ מִזֶּה שׁוּם תַּכְלִית, אֲבָל הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵינוֹ צָרִיךְ לִרְאוֹת עַל הַקֵּץ דַּיְיקָא, כִּי אֲפִלּוּ כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶֹה אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא יֵשׁ מִזֶּה תַּכְלִית גָּדוֹל וְזֶה פֵּירוּשׁ "מִצְוָתְךָ רְחָבָה מְאֹד" וְהָבֵן, עַד כַּאן לָשׁוֹן הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ. וְאָמַר: שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהַסּוֹף קָשֶׁה עָלַי מְאֹד, מִכָּל מָקוֹם אֲנִי מְחַיֶּה עַצְמִי בָּזֶה, כִּי אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֲפִלּוּ בְּהַדְפָּסַת דַּף אֶחָד נַעֲשָֹה מִזֶּה תִּקּוּן בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהִדְפַּסְתִּי חֲצִי הַסֵּפֶר בְּוַדַּאי נַעֲשָֹה מִזֶּה תַּכְלִית גָּדוֹל, וּבְוַדַּאי יַעֲזוֹר לִי הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ לְהַדְפִּיסוֹ לְגַמְרֵי וְאָז בְּוַדַּאי יִהְיֶה עִקָּר הַתַּכְלִית מִזֶּה, אַךְ אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא הִדְפַּסְתִּי אֶלָּא חֲצִי הַסֵּפֶר גַּם מִזֶּה נַעֲשָֹה תַּכְלִית גָּדוֹל, וְעַל זֶה סִיֵּם: "ד' יִגְמוֹר בַּעֲדִי" וְכוּ' (אֱמוּנַת אוֹמֶן – בתחלתו).