א-קצ

בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה [שֶׁל שְׁנַת תקצ"ה] הָיוּ זוֹרְקִים אֲבָנִים לְבֵית מוֹרֵנוּ רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עַד סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, וְהָיוּ מַקְדִּימִים [בְּנֵי-הַבַּיִת] לִסְגֹר הַלָּאדִין שֶׁל הַחַלּוֹנוֹת תֵּכֶף בִּכְנִיסַת הַלַּיְלָה, בְּעוֹד שֶׁהָיָה מְעַט יוֹם. פַּעַם אַחַת שָׁכְחוּ לִסְגֹר לָאדִין אֶחָד שֶׁל הַבַּיִת הַקָּטָן שֶׁקּוֹרִין אַלְקִיר, שֶׁשָּׁם יָשְׁבָה בִּתּוֹ, מָרַת חַנָּה צִירִיל הַנַּ"ל, וּבִתָּהּ הַנַּ"ל הָיְתָה עֲדַיִן תִּינֹקֶת קְטַנָּה שֶׁל חֲצִי שָׁנָה וְהָיְתָה מֻנַּחַת בָּעֲרִיסָה, וְהָעֲרִיסָה הָיְתָה תְּלוּיָה נֶגֶד הַחַלּוֹן, וְאִמָּהּ יָשְׁבָה אֶצְלָהּ, בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִילָה לִבְכּוֹת כְּדֶרֶךְ הַיְּלָדִים הַקְּטַנִּים וְהוֹצִיאָה אוֹתָהּ אִמָּהּ מֵהָעֲרִיסָה וְלֹא הִסְפִּיקָה לְהוֹצִיאָהּ כֻּלָּהּ מֵהָעֲרִיסָה, וּבְתוֹךְ כָּךְ פָּרַח אֶבֶן גָּדוֹל מְאֹד דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן בְּקוֹל וּבְרַעַשׁ גָּדוֹל וְנָפַל לְתוֹךְ הָעֲרִיסָה... אֲשֶׁר אִלּוּ הָיְתָה הַקְּטַנָּה בָּעֲרִיסָה בְּוַדַּאי הָיְתָה נֶהֱרֶגֶת עַל-יְדֵי זֶה הָאֶבֶן... כִּי הָיָה אֶבֶן גָּדוֹל מְאֹד, וְהָיָה כְּפֶשַׂע בֵּינָהּ וּבֵין הַמָּוֶת, וּבְנֵס גָּדוֹל נִמְלְטָה. וְעַתָּה הַקּוֹרֵא, הָבֵן גֹּדֶל הָרְדִיפוֹת וְהַסַּכָּנוֹת שֶׁעָבַר עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו הַקְּדוֹשִׁים, מַמָּשׁ כֹּחַ בַּרְזֶל הָיָה כֹּחוֹ שֶׁסָּבַל כָּל הַנַּ"ל, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא שָׁת לִבּוֹ לְכָל הַנַּ"ל לְהִתְעַצֵּל אוֹ לְהִתְעַצֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁעָבַד כָּל יָמָיו רַק עוֹד קֵרֵב אֶת עַצְמוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם וְלָמַד וְלִמֵּד וְעָשָׂה וּמְעַשֶּׂה לָרַבִּים, וְהַכֹּל בְּכֹחַ וּבְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד, וְכָל זֶה בְּנִגְלָה, אֲשֶׁר רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ, חוּץ מַה שֶּׁזָּכָה לִפְנִימִיּוּת וְנִסְתָּרוֹת, אֲשֶׁר אִי-אֶפְשָׁר לְצַיֵּיר בַּפֶּה וְלֹא בִּכְתָב, רַק הֶחָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ הֵבִין מְעַט מִזְּעֵיר כְּמֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים בְּהִסְתַּכְּלוֹ עַל פָּנָיו הַמְּאִירוֹת אוֹ בְּדַבְּרוֹ עִמּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים, אֲשֶׁר פָּנָיו הָיְתָה בּוֹעֶרֶת כְּלַפִּידִים מַמָּשׁ בְּבִטּוּל כָּל הָרְגָשׁוֹת בְּעֵת עָסְקוֹ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וְכַמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים הָיוּ זוֹלְגוֹת עֵינָיו דְּמָעוֹת מֵרֹב דְּבֵקוּתוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל שָׁמְעוֹ - הָיָה נוֹפֵל עָלָיו פַּחַד וְאֵימָה וְיִרְאָה וּבוּשָׁה, אֲשֶׁר לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָרִים פָּנָיו מִגֹּדֶל הַבּוּשָׁה וְהַפַּחַד שֶׁנָּפַל עָלָיו, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר?! אוֹי אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵינוּ! נַחֲלָה מַכּוֹתֵינוּ! הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְנַחֵם אוֹתָנוּ בִּמְהֵרָה, אָמֵן! (שָׁם).