א-ריט

שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת יָשְׁבוּ מְסִבָּה אַחַת שֶׁל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים וְהָיָה בֵּינֵיהֶם הָרַב הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק וְכוּ' מִשְׁפִּיטִיוְוקֶע זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְהִקְשָׁה עַל מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ-זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה (ב"מ א, ח) "יְהֵא מוּנָח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ", וְהַפֵּרוּשׁ הוּא עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר לְמִי הַמָּנָה וּלְמִי הַמָּאתַיִם, וַהֲלֹא אֵלִיָּהוּ אֵינֶנּוּ אֶלָּא עֵד אֶחָד, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר" (דברים יט, טו), [וּכְבָר הוּבְאָה קוּשְׁיָא זֹאת בְּסֵפֶר הַקָּנֶה דַּף ע"ט עַמּוּד ב וּבְדַף פ' עַמּוּד ב', עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁתִּירֵץ בָּזֶה עַל פִּי סוֹד, וְאוּלַי גַּם הָרַב הַגָּאוֹן הַנַּ"ל הִקְּשָׁה זֹאת בְּשֵׁם סֵפֶר הַקָּנֶה], וְשָׁתְקוּ כֻּלָּם, וְלֹא עָנוּ דָּבָר, וְגַם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה יָשַׁב אָז בֵּינֵיהֶם, וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ, אַךְ הַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בּוֹ שֶׁאֵין הַקּוּשְׁיָא מְקֻבֶּלֶת אֶצְלוֹ, וְהִפְצִירוּ בּוֹ עַד בּוֹשׁ. וְהֵשִׁיב לָהֶם כִּלְאַחַר יַד, הֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ-זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה (עדיות פרק ח): "אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא אֶלָּא לְקַרֵב הַמְרוּחָקִין" וְכוּ', הַיְינוּ לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר וּלְקָרֵב הָאֱמֶת, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ-זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה (שבת קד.): "שֶׁקֶר מְקַרְבִין מִילֵיהּ, אֱמֶת מְרַחֲקִין מִילֵיהּ" וְכוּ', כַּמְּבוּאָר בִּפְנִים. נִמְצָא, שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ וִיקַרֵב הָעוֹלָם אֶל מִדַּת הָאֱמֶת, אָז מִמֵילָא לֹא יִצְטָרְכוּ לְעֵדוּתוֹ כְּלַל, רַק הַשַּׁקְרָן בְּעַצְמוֹ יוֹדֶה עַל הָאֱמֶת - שֶׁשֶּׁלּוֹ הַמָּנָה וְשֶׁל חֲבֵרוֹ הַמָּאתַיִם, וְעָנוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ: "יְיַשֵּׁר"! [וְעַיֵּן זֹהַר וַיַּקְהֵל קצ"ו ע"א, לְעִנְיַן יוֹנָה בֶּן אֲמִתַּי, שֶׁפִּירֵשׁ שָׁם שֶׁאֲמִתַּי הַיְינוּ אֵלִיָּהוּ, עַל שֵׁם "וּדְבַר ה' בְּפִיךָ אֱמֶת" (מל"א יז, כד)] וַעֲַדיִן הַדְּבָרִים צְרִיכִין בֵּירוּר, כִּי לֹא שָׁמַעְתִּים מִפִּי אַנַ"שׁ; רַק הָעוֹלָם מְסַפְּרִין כֵּן בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. (שָׁם סִימָן קיז).