א-רלב

רָאִינוּ לְהַזְכִּיר מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל הָרַב רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, כִּי הָיָה אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְכוּ' מִנְּעוּרָיו. וְעָסַק הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת ה' כָּל יָמָיו וְגַם קְצָת בְּדֶרֶךְ-אֶרֶץ, וְכָל יָמָיו לֹא נֶהֱנָה מִשֶּׁל אֲחֵרִים, רַק אַדְּרַבָּא הָיָה מְהַנֶּה לַאֲחֵרִים יוֹתֵר מִכְּפִי יְכָלְתּוֹ. בַּעַל צְדָקוֹת וּמַכְנִיס אוֹרְחִים, וְהָיָה בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת וִישָׁרוֹת וּמְעֹרָב בְּדַעַת עִם הַבְּרִיּוֹת וּמָצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם, וְסוֹף יָמָיו זָכָה לִקְבֹּעַ דִּירָתוֹ בַּאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ, צְפַת, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן, וְגַם שָׁם הָיָה נִכְבָּד וְחָשׁוּב מְאֹד בְּעֵינֵי כֻּלָּם, וְנִפְטַר בְּשֵׁם טוֹב, וּמְקוֹם קְבוּרָתוֹ סָמוּךְ מַמָּשׁ לְקֶבֶר הָרַב הַקָּדוֹשׁ, בַּעַל הַמְחַבֵּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ בֵּית-יוֹסֵף וְכוּ', כַּיָּדוּעַ. (הרב מטשערין בהקדמת עלים לתרופה).

כתב יד