א-קעב

רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר: "כִּי הַמַּחְלוֹקֶת מֵרִים וּמַגְבִּיהַּ אֶת הָאָדָם". וּבְוַדַּאי מֵרִים וּמַגְבִּיהַּ אֶת כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. וְגַם אָמַר: שֶׁהַמַּחְלוֹקֶת הִיא סִימָן שֶׁאַתֶּם רוֹצִים לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל לְאַנְשֵׁי לַאדִיזִין בְּעֵת שֶׁשָּׁאַל אוֹתָם רַבֵּנוּ זַ"ל מַה נִּשְׁמַע בְּמַחֲנֵיכֶם, וְהֵשִׁיבוּ לוֹ לְרַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁבָּרוּךְ-הַשֵּׁם אֶצְלֵנוּ "שְׁטִיל" (=שקט), וְאָמַר לָהֶם שֶׁבְּוַדַּאי אַתֶּם גַּם כֵּן שׁוֹתְקִים מֵעֲבוֹדַת ה', וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ וְכוּ' וְכוּ'. (שם עט). (וע"ע להלן בסעיף רמ"ד).]