א-רמט

שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ, שֶׁיֵּשׁ לַעֲסֹק בְּסִפְרֵי מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה יוֹתֵר מִבְּסִפְרֵי אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל בְּעַצְמוֹ, כִּי בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה, שֶׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁעוֹבֵר בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ, צָרִיךְ לִהְיוֹת עִקַּר הַלִּמּוּד בְּסִפְרֵי מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עַל אֲשֶׁר עַל-יָדוֹ הָיָה בִּיכֹלֶת אַדְמוּ"ר זַצַ"ל לְהוֹרִיד אֶת דְּבָרָיו הַנּוֹרָאִים וּלְעוֹרֵר וּלְחַזֵּק בָּהֶם גַּם אֲנָשִׁים מְגֻשָּׁמִים וּמֻנָּחִים בְּעֹמֶק הַשְּׁאוֹל-תַּחְתִּיּוֹת כָּמוֹנוּ. גַּם כִּי בֶּאֱמֶת כָּל דִּבְרֵי מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, הַכֹּל מֵאַדְמוּ"ר זַצַ"ל מֵעַצְמוֹ, הֵן בְּאִתְגַּלְיָא, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ, שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר פַּעַם בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "מִיּוֹם שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי לְאַדְמוּ"ר זַצַ"ל, לֹא מִבַּעְיָא דִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה אֵינִי יָכוֹל לוֹמַר רַק הַמֻּשְׁרָשׁ בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הֵן הַכְּתוּבִים, וְהֵן הַבִּלְתִּי כְּתוּבִים, כִּי אַדְמוּ"ר זַצַ"ל הִרְבָּה לְדַבֵּר וְלָשִׂיחַ עִמּוֹ גַּם כַּמָּה וְכַמָּה דִּבּוּרִים וְשִׂיחוֹת, שֶׁלֹּא הֵבִיא אוֹתָם עַל הַכְּתָב, רַק אֲפִלּוּ דִּבְרֵי צַחוּת בְּעִסְקֵי חֹל, אֵינִי יָכוֹל לוֹמַר רַק הַמֻּשְׁרָשׁ בְּדִבְרֵי אַדְמוּ"ר זַצַ"ל וְהֵן בְּאִתְכַּסְיָא. (שָׁם).