א-רנח

וּמִיָּד בַּהֲלִיכָתוֹ מֵאַדְמוּ"ר זַצַ"ל, נִכְנַס לַבֵּית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל הַנַּ"ל, שֶׁלֹּא הָיָה אָז שָׁם שׁוּם אָדָם, וְהִתְחִיל לְקַיֵּם זֹאת. וְאַחַר יוֹם-כִּפּוּר נָסַע לְבֵיתוֹ וְהִתְחִיל לִכְסֹף מְאֹד שֶׁיְּקַיֵּם זֹאת כָּרָאוּי, [כְּפִי אֲשֶׁר נִכְסַף לְבָבוֹ לְפָרֵשׁ הֵיטֵב כָּל שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וְלִקְרֹא וְלִצְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵעֹמֶק הַלֵּב עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר בִּפְרָטִיּוּת, וּלְקַיֵּם "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' "] (עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן כ"ה). וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים בְּעִנְיָן זֶה, כִּי בִּפְנֵי אֲנָשִׁים אִי-אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְחֶדֶר מְסֻגָּר בְּבֵית אָבִיו גַּם-כֵּן לֹא הָיָה לוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם מָצָא לִפְעָמִים אֵיזֶה מָקוֹם מְיֻחָד, הָיָה לוֹ יִסּוּרִים וּבִלְבּוּלִים, כִּי בְּאֶמְצַע נִסְתַּבֵּב עַל-פִּי-רֹב, שֶׁפִּתְאוֹם נִכְנַס אֵיזֶה אִישׁ, וְהָיָה לוֹ בִּלְבּוּלִים גְּדוֹלִים מִזֶּה וְלֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת, וְנִתְיַעֵץ בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהַמָּקוֹם הַמֻּבְחָר לְפָנָיו לְקַיֵּם זֹאת כָּרָאוּי הוּא רַק מִחוּץ לָעִיר, כִּי שָׁם יִהְיֶה בִּיכָלְתּוֹ לִמְצֹא מָקוֹם פָּנוּי וּמֻצְנָע שֶׁאֵין הוֹלְכִים שָׁם בְּנֵי-אָדָם, וְשָׁם יִהְיֶה בִּיכָלְתּוֹ לְפָרֵשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כֹּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל וְלִצְעֹק כְּכָל חֶפְצוֹ, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם בִּלְבּוּל מִשּׁוּם דָּבָר אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁנִּתְיָרֵא מְאֹד, שֶׁגַּם בָּזֶה יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר כִּי הֲלֹא אִם יִרְאוּהוּ שֶׁהוּא יוֹצֵא מִחוּץ לָעִיר, תִּהְיֶה תְּמִיהָה גְדוֹלָה, כִּי הֲלֹא יָדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי עִירוֹ, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם עֵסֶק מִחוּץ לָעִיר, וְהוּא הָיָה מִמֻּבְחֲרֵי בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁבָּעִיר, בְּתוֹרָה, בְּעשֶׁר, בְּחָכְמָה וּבְיִחוּס, וְאִישׁ כָּזֶה כְּשֶׁיִּרְאוּהוּ שֶׁהוּא יוֹצֵא מִחוּץ לָעִיר, יִתְמְהוּ וְיִשְׁאֲלוּ זֶה לָזֶה, וּבְוַדַּאי יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר. וְהִתְחִיל לַחֲשֹׁב שֵׁנִית בְּרַעְיוֹנוֹתָיו מַה לַּעֲשׂוֹת, וְנִסְכְּמָה עֲצָתוֹ, שֶׁהַזְּמַן הַמֻּבְחָר לָזֶה הוּא הַלַּיְלָה, כִּי בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה, בְּעֵת שֶׁבְּנֵי-אָדָם יְשֵׁנִים, אָז יֵצֵא לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה בִּמְקוֹמוֹ אֲשֶׁר יִבְחַר לוֹ שָׁם, וְלֹא יֵדַע מִזֶּה שׁוּם אָדָם כִּי בְּבֵיתוֹ יִסְבְּרוּ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ כְּדַרְכּוֹ מִקֹּדֶם. וְכֵן עָשָׂה וְקִיֵּם, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נִתְוַדַּע זֹאת אַחַר-כָּךְ לִקְצָת בְּנֵי הַנְּעוּרִים, אֲבָל לֹא פִרְסְמוּ זֹאת, כִּי הֵבִינוּ שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ בָּזֶה. וְגַם כְּשֶׁהָיָה בִּבְּרֶסְלֶב אֵצֶל אַדְמוּ"ר זַצַ"ל עָשָׂה כָּזֹאת כַּמָּה פְּעָמִים. (שָׁם ה').