א-כו

שָׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁלִּפְעָמִים עֲבֵרָה מֵבִיאָה אֶת הָאָדָם לִידֵי תְּשׁוּבָה, הַיְינוּ: עַל-יְדֵי שֶׁנִּלְכַּד בְּאֵיזֶה עֲבֵרָה גְּדוֹלָה, רַחְמָנָא לִצְלַן עַל-יְדֵי-זֶה נִתְמַרְמֵר לִבּוֹ וְנִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה בַּעַל-תְּשׁוּבָה גָּמוּר. (שָׁם ד', ב').