א-ערב

רַבִּי דֹּב מִטְּשֶׁערִין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה גַּם הוּא הָיָה אִישׁ עוֹסֵק בְּמַשָּׂא-וּמַתָּן כָּל יָמָיו, וְאַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה פָּקַד עָלָיו לְהַפְרִישׁ חֹמֶשׁ מִכֹּל אֲשֶׁר יַרְוִיחַ וּלְחַלְּקָם לַעֲנִיִּים, וְכֵן עָשָׂה וְקִיֵּם כָּל יָמָיו. וְקֹדֶם פְּטִירָתוֹ עָנָה וְאָמַר: "עִם הַחֹמֶשׁ שֶׁלִּי אֵינִי מְפַחֵד אֲפִלּוּ מִפְּנֵי הַבֵּית-דִּין שֶׁל מַעְלָה, שְׂכָרִי עוֹד יְשֻׁלַּם לִי", "מִיט מַיין חֹמֶשׁ הָאבּ אִיךְ קֵיין מוֹרָא נִיט אֲפִלּוּ פַאר דֶּעם בֵּית-דִּין שֶׁל מַעְלָה. סֶע וֶועט מִיר נָאךְ אַרוֹיס קוּמֶען! ", וְהוּא נִתְקָרֵב לְאַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת קֹדֶם מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְעַל-יָדוֹ נִתְקָרְבוּ גַּם רַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַייזִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מִדַּאשִׁיב. (שָׁם י"ט).