א-רפו

וּמֵאָז וָהָלְאָה עָסַק רַבִּי יִצְחָק אַייזִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּלִי מוֹנֵעַ וְחוֹלֵק, וְקֹדֶם פֶּסַח נָסַע לְאַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. בַּדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן נִתְוַדַּע לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ כָּל הַתּוֹרָה שֶׁשָּׁמַע אָז אַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁמַע, וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּסַּע וַיָּבוֹא לְאַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וַיְסַפְּרָהּ לְפָנָיו מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף בַּחֲרָדָה וְאֵימָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, וּמִיָּד הָלַךְ אַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵאִתּוֹ, וְהוּא, מִגֹּדֶל רַעֲדַת גּוּפוֹ, נִתְעַלֵּף וְנִשְׁאַר חַלָּשׁוּת, וְאַחַר-כָּךְ בְּסָמוּךְ נִפְטַר כַּמּוּבָא. (שָׁם כ"ו).