א-רפח

רַבִּי יִצְחָק יְהוּדָה זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מִטֶּעפְּלִיק, קֹדֶם הִתְקָרְבוּתוֹ לְאַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה מְפֻרְסָם, וְכַמָּה אֲנָשִׁים מֵעֲיָרוֹת רַבּוֹת הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ פִּדְיוֹנוֹת. וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהִכִּיר אֲמִתָּתוֹ שֶׁל אַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עָזַב וְהִרְחִיק מֵעַל עַצְמוֹ הַנְהָגַת פִּרְסוּמוֹ וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, וְלֹא הֵסֵב אֶת פָּנָיו גַּם מִכָּל הַחֲרָפוֹת וְהַבּוּשׁוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ מֵחֲמַת זֶה, וַיָּשָׁב אֶל הַשֵּׁם בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ כִּשְׁאָר אַנְשֵׁי אַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. (שָׁם כ"ז).