א-רצב

רַבִּי עוֹזֵר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵאוּמַן הָיָה בִּתְחִלָּה מִכַּת הַמִּתְנַגְּדִים, וְאַחַר-כָּךְ הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרוֹ לְהַכִּיר אֶת אֲמִתַּת מוֹרֵנוּ מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עַד שֶׁנִּבְעַר לִבּוֹ מְאֹד מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְהָלַךְ מִיָּד עַל צִיּוּן אַדְמוּ"ר וּפִיֵּס אוֹתוֹ בִּבְכִיָּה וּצְעָקָה גְדוֹלָה עַל כָּל דְּבָרָיו אֲשֶׁר דִּבֵּר מִקֹּדֶם. וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁהָיוּ מֵהַחֲסִידִים הַחֲשׁוּבִים וְהַנִּכְבָּדִים שֶׁבָּעִיר, רָצוּ לַהֲרֹג אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת וּבִפְשִׁיטוּת, וְתֵכֶף וּמִיָּד רָץ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְהוֹדִיעַ לוֹ, וַיִּבְרַח מִיָּד לְעִיר אַחֶרֶת הַסְּמוּכָה, וַיֵּשֶׁב שָׁם בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, עַד שֶׁנִּתְקָרֵר אַפָּם וַחֲמָתָם מֵעָלָיו, חָזַר וּבָא לְבֵיתוֹ לְשָׁלוֹם. (שָׁם ל"א).