א-דש

אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁרַבֵּנוּ זַצַ"ל הָיָה פַּעַם אַחַת בְּתַעֲנִית-אֶסְתֵּר בְּקַאמִינִיץ, וְנִכְנַס לְהַשּׁוֹחֵט-וּבוֹדֵק וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁרוֹצֶה לָלוּן אֶצְלוֹ. וְהוּא מֵרֹב טִרְדָּתוֹ בִּשְׁחִיטַת הָעוֹפוֹת וַהֲכָנָה לְפוּרִים, דָּחָה אוֹתוֹ וְאָמַר: "אֵין מָקוֹם אֶצְלִי" וְהָלַךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵאִתּוֹ. וּבַלַּיְלָה קֹדֶם קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, וְהַבַּעַל-קוֹרֵא הָיָה הַשּׁוֹחֵט-וּבוֹדֵק הַנַּ"ל, הִבִּיט עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ לִשְׁמֹעַ הַמְּגִלָּה, שֶׁיִּקַּח מֵהֶם מְעוֹת-מְגִלָּה. רָאָה אֶת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עוֹמֵד וּמַבִּיט בְּאֵיזוֹ מְגִלָּה, וְהוּטַב בְּעֵינָיו מַהוּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְהִתְחָרֵט מְאֹד עַל שֶׁלֹּא מִלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ לְהִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ, וְהִסְכִּים תֵּכֶף בְּלִבּוֹ שֶׁאַחַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה יִקַּח אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ אֲבָל תֵּכֶף אַחַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה יָצָא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְלֹא רָאָה אוֹתוֹ עוֹד, וְהָיָה לְהַשּׁוֹחֵט-וּבוֹדֵק יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְלֹא הָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ לְבֵיתוֹ מֵחֲמַת גֹּדֶל הַצַּעַר, וְלָקַח שְׁנֵי בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְהָלַךְ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ, וְחִפְּשׂוּ אֵצֶל כָּל בַּעֲלֵי מָלוֹן וְהַכְנָסַת-אוֹרְחִים וְלֹא מָצְאוּ אוֹתוֹ [וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָלַךְ לְאֵיזֶה אִישׁ קַמְצָן וְאָמַר לוֹ שֶׁיִּתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא מַבְטִיחוֹ עֲשִׁירוּת, וְנִכְנַס מְאֹד בְּלִבּוֹ וְקִבֵּל עָלָיו תֵּכֶף (אַף שֶׁלֹּא הָיָה דַּרְכּוֹ בְּכָךְ), כִּי אוֹר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הִתְנוֹצֵץ בְּמֹחוֹ כְּאִלּוּ רוֹאֶה הָעֲשִׁירוּת בְּעֵינָיו מַמָּשׁ]. וְשָׁלַח אֶת בִּתּוֹ בְּכַמָּה פְּעָמִים לְהָבִיא מִרְקַחַת וּמַשְׁקֶה לִכְבוֹד הָאוֹרֵחַ, וְהַשּׁוֹחֵט-וּבוֹדֵק הַנַּ"ל רָאָה אֶת הַבְּתוּלָה הַנַּ"ל הוֹלֶכֶת בְּכַמָּה פְּעָמִים כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל וְשָׁאַל אוֹתָהּ: מַה זֹּאת אֶצְלְכֶם? וְכוּ', וְסִפְּרָה לוֹ, וְהָלַךְ תֵּכֶף עִם בְּנֵי הַנְּעוּרִים לְשָׁם וְנִכְנְסוּ, וְהֵם עָמְדוּ בַּחוּץ, וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁיִּכָּנְסוּ גַּם הֵם וְנִכְנְסוּ, וְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ: "הֲיִתָּכֵן אֵיךְ לוֹקְחִים אִישׁ זָקֵן וּמְרִימִים אֶת זְקָנוֹ וְשׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּסַכִּין פָּגוּם"?! (ע"ע להלן בסעיף תקנ"ח) וְאָמַר: "מַדּוּעַ בְּסַכִּין פָּגוּם"? וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהוּא יִשָּׁאֵר פֹּה, וְיִשְׁלְחוּ אֶת בְּנֵי הַנְּעוּרִים לְהָבִיא אֶת הַסַּכִּין, וְכֵן הֲוָה, שֶׁהַסַּכִּין הָיָה פָּגוּם, וְנִתְעַלֵּף וְהֵעִירוּהוּ, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁיִּסַּע אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְעָבַר זְמַן רַב וְלֹא נָסַע, עַד שֶׁנֶּחֱלָה וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁכְּשֶׁיַּבְרִיא יִסַּע, וְכֵן גַּם אַחַר-כָּךְ לֹא קִיֵּם, עַד שֶׁאשְׁתּוֹ הִכְרִיחַתּוּ וְנָסְעָה עִמּוֹ, וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה צִוָּה עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה לוֹ וִדּוּי דְּבָרִים וְכוּ', וְכִמְדֻמֶּה שֶׁהֻכְרַח לְהִתְפַּטֵּר מֵחֶזְקַת שְׁחִיטָתוֹ. (שָׁם).