א-שיא

מַה שֶׁאָמַר קֹדֶם פְּטִירָתוֹ עַל הָאִישׁ משֶׁה חִינְקֶעס הַנַּ"ל, שֶׁאִם יְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְיִשָּׂא אַחֶרֶת, יְהִי לוֹ בָּנִים, וְכֵן הֲוָה מְכֻוָּן מַמָּשׁ, כִּי עַל סֶמֶךְ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָלַךְ משֶׁה הַנַּ"ל וְנָתַן לְאִשְׁתּוֹ חֲצִי עָשְׁרוֹ, חֵלֶק כְּחֵלֶק מִכֹּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ, מִחוּט וְעַד שְֹרוֹךְ-נַעַל, עַד שֶׁנִּתְרַצֵּית לָקַחַת מֵאִתּוֹ גֵּט-פִּטּוּרִין, וְהוּא נָשָֹא תֵּכֶף אִשָּׁה אַחֶרֶת וְהוֹלִיד עִמָּהּ בֵּן וּבַת. שָׁמַעְתִּי זֹאת מִפִּי אָבִי, הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ, וְגַם מִשְּׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת מִפִּיו בְּעַצְמוֹ, וּמוּבָא זֶה בְּ"חַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן" בְּהַשִּׂיחוֹת הַשַּׁיָּכִים לְהַתּוֹרוֹת, אוֹת כט. וּמַה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר שָׁם הִתְקַיְּמוּת הַדְּבָרִים, יָבִין הַבָּקִי בְּסִפּוּר זֶה מֵעַצְמוֹ. (שָׁם ח'; וע"ע להלן סעיף שנ"ט).