א-שיז

אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בַּאֲרִיכוּת גָּדוֹל, אַךְ אֲסַפֵּר בְּקִצּוּר, כִּי זֶה הָרַב מֵאִיר הָיָה דָּר בְּמֶדְוֶדִיבְקֶה וְהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל עַד מְאֹד, שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים אֶצְלוֹ בִּכְלֵי-כֶסֶף וְרוֹחֲצִים בִּכְלֵי-זָהָב, וְלֹא הָיָה לוֹ בָּנִים [וּפַעַם אַחַת נִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ הָרַב רַבִּי מָרְדְּכַי מִצֶּרְנוֹבִּיל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וּבָנָיו, וּבִקְשָׁה אֵשֶׁת הָרַב מֵאִיר הַנַּ"ל מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתֶּן לָהּ בָּנִים, וַיֹּאמֶר לָהּ: "עוֹד אַתְּ רוֹצָה בָּנִים?! דַּיֵּךְ שֶׁאֲנִי וּבָנַי מִתְאַכְסְנִים אֶצְלֵךְ"!] וּפַעַם אַחַת נָסְעָה אֶל רַבֵּנוּ בְּרַעַשׁ וְהִתְעוֹרְרוּת בְּעִנְיַן בָּנִים, וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה סָבַב אֶת עַצְמוֹ בַּבַּיִת מִקִּיר אֶל קִיר וּפָנָיו הָיוּ אֵשׁ לוֹהֵט מַמָּשׁ, וְכִמְעַט שֶׁהָיָה לָהּ חֲרָטָה עַל מַה שֶּׁהִטְרִיחָה אֶת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה כָּל-כָּךְ. אַחַר-כָּךְ אָמַר לָהּ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁיִּהְיֶה לָהּ בֵּן, אֲבָל תַּפְסִיד הָעֲשִׁירוּת, וְיִהְיֶה לָהּ עֲנִיּוּת כָּל-כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְהַיֶּלֶד רַק טַלִּית-קָטָן אֶחָד, וּכְשֶׁיְּכַבְּסוּ אוֹתוֹ, לֹא יִהְיֶה לוֹ אַחֵר לִלְבּשׁ, וְיִצְטָרֵךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּתְיַבֵּשׁ, וְהִסְכִּימָה גַּם לָזֶה. וַיֹּאמֶר לָהּ, שֶׁמֵּהַצֹּרֶךְ לִשְׁאֹל גַּם אֶת בַּעְלָהּ אִם יַסְכִּים, וְגַם הוּא הִסְכִּים וְנוֹלַד לָהֶם בֵּן. וְאַחַר אֵיזֶה שָׁנִים, כְּשֶׁנִּצְרַךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לִנְסֹעַ לְמֶדְוֶדִיבְקֶה, נָסַע דֶּרֶךְ קְרוּמֶענְטְשׁוּק לַעֲשֹוֹת הַחֲתֻנָּה שֶׁל שָֹרָה'קִי עִם רַבִּי יִצְחָק אַייזִיק בְּהָרַב רַבִּי לֵייבּ מִדוּבְּרָאוְונָא, לֹא נִכְנַס לְבֵיתָם, רַק נִכְנַס לְהַבֵּית-הַכְּנֶסֶת וְרָאָה אֶת הַיֶּלֶד שֶׁל רַבִּי מֵאִיר הַנַּ"ל וּבָחַן אוֹתוֹ בְּלִמּוּדוֹ וְאָמַר: "אֲהָהּ, הֶפְסֵד גָּדוֹל וְכוּ'", וְנָסַע לְדַרְכּוֹ. וְהַיֶּלֶד בָּא לְבֵיתוֹ וְסִפֵּר לְאִמּוֹ הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וְהָיָה לָהּ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים, וּלְעֵת-עֶרֶב נִפְטַר הַיֶּלֶד, וְאִמּוֹ סָגְרָה אֶת עַצְמָהּ בְּחֶדֶר מְיֻחָד וְלֹא רָצְתָה לְהִתְנַחֵם וּלְדַבֵּר עִם שׁוּם אָדָם. וּכְשֶׁחָזַר רַבֵּנוּ לְמֶדְוֶדִיבְקֶה, נִכְנַס לְהִתְאַכְסֵן אֶצְלָם, וְתֵכֶף יָצְאָה מֵהַחֶדֶר. וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה הַשִּׁבְעָה יְמֵי אֲבֵלוּת, כִּי הַחֲתֻנָּה תִּהְיֶה אֶצְלָהּ, וְהִיא תִּהְיֶה מְחֻתֶּנֶת. וְכֵן קִיְּמָה וְעָשְֹתָה כָּל צָרְכֵי הַחֲתֻנָּה כְּמוֹ אַחַד הַגְּבִירִים הַגְּדוֹלִים וְהִלְבִּישָׁה אֶת הַכַּלָּה, וְנָסְעוּ לְמוּל הֶחָתָן, וַתַּעַשֹ הֶ"חָתָן-מָאהל" [=מִשְׁתֶּה לִכְבוֹד הֶחָתָן, כַּנָּהוּג] וּבִפְרָט הַחֲתֻנָּה בְּרֹב פְּאֵר וָיֹפִי, וְהִיא הָיְתָה מְלֻבֶּשֶׁת בַּעֲדָיֵי-זָהָב כְּמוֹ מְחֻתֶּנֶת, וְנָתְנָה "דְּרָשָׁה-גִישַׁאנְק" [=דּוֹרוֹן-דְּרָשָה] מְנוֹרַת-זָהָב גְּדוֹלָה, וְאַחַר-כָּךְ קְרָאָהּ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר לָהּ שֶׁתֵּלֵד בֵּן וְתִקְרָא שְׁמוֹ נַחְמָן, וַאֲנִי שְׁמִי נַחְמָן בֶּן פֵייגֶא וְהוּא גַּם-כֵּן כִּי שְׁמָהּ הָיָה פֵייגֶא. וּכְמוֹ שֶׁאֲנִי חִדּוּשׁ בַּדָּבָר שֶׁלִּי, כֵּן הוּא יִהְיֶה חִדּוּשׁ בַּדָּבָר שֶׁלּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁתְּקַיֵּם אֵלּוּ הַתְּנָאִים: שֶׁהִיא לֹא תֵינִיק אוֹתוֹ רַק מֵינֶקֶת, וְגַם הַמֵּינֶקֶת תֵּינִיק רַק בִּימֵי טֹהַר, וְשֶׁהִיא לֹא תִרְאֶה אֶת הַיֶּלֶד כְּלָל בִּימֵי טֻמְאָתָהּ. וְכֵן הָיָה שֶׁיָּלְדָה בֵּן, אֲבָל לֹא קִיְּמָה, כִּי הָיָה חוֹלֶה, וְהָלְכָה לִרְאוֹת אוֹתוֹ בִּימֵי טֻמְאָתָהּ, וְגַם הַמֵּינֶקֶת הֵינִיקָה אוֹתוֹ בִּימֵי טֻמְאָתָהּ, וְנָסְעָה לְאַדְמוּ"ר זְצַ"ל לִשְׁאֹל אִם תִּתֵּן אוֹתוֹ לְמֵינֶקֶת אַחֶרֶת, וְאָמַר: "עַכְשָׁו לֹא אִכְפַּת עוֹד כְּלָל, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר לֹא קִיְּמוּ, וְלֹא יִהְיֶה עוֹד חִדּוּשׁ כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל", וְכֵן הֲוָה. (שָׁם).