א-של

אָמַר הַמַּעְתִּיק: שֶׁמַּעֲשֶֹה כָּךְ הָיָה, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּטֶעפְּלִיק, וְהָיָה בְּעֶזְרַת בֵּית-הַכְּנֶסֶת (פָּאלִישׁ), וְרָאָה מַצֵּבוֹת מֻנָּחִים, וּשְׁתֵּי מַצֵּבוֹת וּרְשִׁימַת אוֹתִיּוֹתֵיהֶם זֶה עַל זֶה, וְאָמַר: "אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה אֵין לָהֶם בּוּשָׁה"! וְנִתְוַדַּע, שֶׁאלּוּ הַשְׁתֵּי מַצֵּבוֹת הָיוּ, אַחַת בִּשְׁבִיל אִישׁ וְאַחַת בִּשְׁבִיל אִשָּׁה, שֶׁהָיוּ נֶחְשָׁדִים עוֹד זֶה עִם זוֹ בְּחַיֵּיהֶם. (שָׁם).