א-שלח

אָמַר הַמַּעְתִּיק: כְּפִי הַנִּרְאֶה הִיא הַמַּעֲשֶֹה שֶׁשָּׁמַעְתִּי, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בַּחֹרֶף עַל בְּרִית-מִילָה, וּבָא אִישׁ אֶחָד וְקָבַל לְפָנָיו אוֹדוֹת בִּתּוֹ אֲשֶׁר פִּתָּה אוֹתָהּ עָרֵל אֶחָד לְהָמִיר דָּתָהּ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְנֶאֶבְדָה, וּכְבָר חִפֵּשֹ אוֹתָהּ בְּכָל הַכְּפָרִים וְלֹא מְצָאָהּ. וַיֹּאמֶר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁנִּמְצֵאת אֵצֶל הַכֹּמֶר דְּעִירוֹ, אֲשֶׁר לֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁהַכֹּמֶר יַעֲשֶֹה לוֹ זֹאת, יַעַן כִּי חַי אִתּוֹ בְּטוֹב מְאֹד. וְאָמַר אֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: "אֵיךְ הוֹלְכִים לְבַקְשָׁהּ"? וְהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁיִּסְעוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים תֵּכֶף עִם עֶגְלַת-הַחֹרֶף סָמוּךְ לְבֵית הַכֹּמֶר, וּבִתּוֹ תַּעֲמֹד בַּחוּץ, וּכְשֶׁתִּרְאֶה אוֹתָם, תֵּכֶף תִּתְרַצֶּה לִנְסֹעַ עִמָּם לְבֵיתָהּ, וְכָךְ הֲוָה. וְאַדְמוּ"ר יָשַׁב עוֹד עַל סְעֻדַּת בְּרִית-מִילָה. וּכְשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְהָעֲרֵלִים דְּשָׁם, לָקְחוּ מַקְלוֹת וְקַרְדֻּמּוֹת לֵילֵךְ לִלְחֹם עִם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶת הַנַּעֲרָה מִבֵּית הַכֹּמֶר וּלְקַחְתָּהּ בַּחֲזָרָה בְּחָזְקָה, וְנָפַל עַל הַיְּהוּדִים פַּחַד גָּדוֹל, וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁלֹּא יִפְחֲדוּ, רַק יִקְחוּ בְּיָדָם גַּם-כֵּן מַקְלוֹת וְלָצֵאת כְּנֶגְדָּם, וְיִפְחֲדוּ הָעֲרֵלִים מֵהֶם, וְכֵן הֲוָה – כְּשֶׁרָאוּ הָעֲרֵלִים אֶת מְעַט הַיְּהוּדִים יוֹצְאִים כְּנֶגְדָּם גַּם-כֵּן בְּמַקְלוֹת, הָלְכוּ לָהֶם אַף שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע לָזֶה. וְאַחַר-כָּךְ הִשְׁתַּדֵּל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְשַׁדֵּךְ אוֹתָהּ עִם בָּחוּר בַּעַל-מְלָאכָה אֶחָד סַנְדְּלָר מִשָּׁם, וְהִזְהִיר לְהַבָּחוּר וְאָמַר: "תִּשְׁמֹר אֶת עַצְמְךָ אִם יִזְדַּמֵּן לְךָ אֵיזֶה קְטָטָה עִמָּהּ, שֶׁלֹּא תְבַיְּשָׁהּ בַּבִּזָּיוֹן הַזֶּה שֶׁרָצְתָה לְהָמִיר דָּתָהּ! וּבַעֲבוּר זֶה אֲנִי מַבְטִיחֲךָ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ מִמֶּנָּה בָּנִים טוֹבִים. וְכֵן הֲוָה, שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ מִמֶּנָּה בָּנִים טוֹבִים, רַבָּנִים וְלוֹמְדִים מֻפְלְגֵי-תוֹרָה. (שָׁם).